fbpx
Connect with us

בריאות

חמישה יסודות שיובילו אתכם אל האושר

Published

on

כדי להיות מדויקים בחיפוש אחר האושר עליכם להתמקד בחמישה רכיבים בלבד שמשפיעים על הגוף ועל הנפש * שיחה עם פרופ' טל בן שחר – מומחה למדעי האושר שלימד את הקורס הכי פופולרי בתחום בתולדות אוניברסיטת הרווארד, סופר ומייסד האקדמיה ללימודי האושר (HSA)

לפרופ' טל בן שחר לא היה סיכוי לדעת כמה השפיע עלי. נתקלתי בספר הראשון שלו לפני שנים ונשאבתי. איפה זה היה כל חיי? ככל שלמדתי כך התאהבתי, והחלטתי לצלול לתחום הפסיכולוגיה החיובית. טל היה נקודת המפנה מבחינתי, ובלי לדעת הוא שינה את חיי. 

פרופ' בן-שחר הוא מומחה למדעי האושר שלימד את הקורס הכי פופולרי בתחום בתולדות אוניברסיטת הרווארד. הוא מרצה באוניברסיטת קולומביה, סופר ומקים האקדמיה ללימודי האושר (HSA). הטור הזה מורכב מקטעים נבחרים מתוך שיחתנו:

"מה שהביא אותי לחקר האושר הוא כאב", מספר בן שחר. "זה קרה בשנה השנייה בלימודי התואר הראשון במדעי המחשב בהרווארד. הצלחתי בלימודים ובספורט, הייתי בנבחרת הסקווש אבל לא היה לי טוב. כשהסתכלתי על החיים שלי הכול נראה בסדר גמור, אפילו יותר מזה. סימנתי 'וי' על כל הסעיפים ועדיין לא הייתי מאושר.

"בתקופות שבהן לא סימנתי 'וי', למשל בצבא, היה לי תירוץ טוב לא להיות מאושר. אבל בשלב הזה של חיי התירוצים אזלו. באותו הזמן הייתה לי תובנה, אולי טריוויאלית אבל מבחינתי חשובה, שאושר לא תלוי בחיצוני אלא בפנימי. זה לא העולם, זה אני.

"לכן החלטתי לשנות מסלול, ועברתי ממדעי המחשב לפילוסופיה ופסיכולוגיה. לא הכרתי את התחומים האלה אבל תיארתי לעצמי ששם אוכל למצוא תשובות לשתי שאלות שהיו לי: למה אני לא מאושר, ואיך אני יכול להיות מאושר יותר. עם שתי השאלות האלה סיימתי תואר ראשון, ואחריו נסעתי לאנגליה ללימודי תואר שני בחינוך בקיימברידג' ובחזרה להארוורד לדוקטורט. כל הזמן שאלתי איך אני יכול לעזור לעצמי, לבודדים, לזוגות, לבתי ספר, לארגונים ולמדינות להעלות את רמת האושר. התשובה לשאלה הזו היא מה שאני עושה כמעט 30 שנה".

השאלה "למה אני לא מאושר?" נשמעת מדכאת.

"זו שאלה כואבת שגם מגבירה את הכאב. אלא שכדי לצמוח לפעמים אין ברירה אלא לעבור דרך הכאב. יש בסיפור האישי שלי אלמנט קצת רומנטי, איך התחלתי לא מאושר והפכתי למומחה לאושר. אבל החוויה עצמה ממש לא היתה רומנטית ולא כיפית, זו הייתה חוויה של כאב".

קיבלת תשובה לשאלה הזו?

"בהתחלה חשבתי שההצלחה מובילה לאושר. האמנתי שאם אזכה באליפות הארץ אהיה מאושר, וזכיתי באליפות הארץ והייתי מאושר בדיוק ארבע שעות. מהר מאוד חזרתי למקום שהייתי בו לפני כן. אחר כך חשבתי שאתקבל להרווארד ואהיה מאושר, וזה החזיק מעמד חודש. כשמצאתי עבודה נהדרת בקיץ הראשון שלי שם הייתי מאושר שבועיים. אז הבנתי שהצלחה מובילה לעלייה זמנית ברמת האושר ולא קבועה. אני אפילו לא יודע אם לקרוא לזה אושר, מדובר יותר בהנאה.

"אפילו האנשים המצליחים ביותר בעולם, שהגשימו כביכול את כל החלומות, מגיעים הרבה פעמים למקומות איומים דווקא בשיא ההצלחה. לדוגמה, שחקן קולנוע שבגיל 30 מתפרסם בזכות להיט בקולנוע. בין-לילה הוא נעשה אדם עשיר מאוד וכוכב נערץ. כשהוא היה בדרך להצלחה לא היה לו טוב אבל היה לו תירוץ טוב, שהוא עדיין לא הגיע לזה. עכשיו הוא מצליח ומאושר, הוא באקסטזה. חולפת חצי שנה והוא שם לב שהוא כבר לא ממש מרוצה. יש שיאים של התרגשות והתרוממות רוח, אבל אין אושר. עכשיו הוא במצב גרוע יותר מקודם, שאז לפחות היתה לו תקווה שברגע שיגיע לפסגה הוא יהיה מאושר. לא רק שהוא לא מאושר, הוא גם מאבד תקווה.

"מה ההבדל המהותי בין עצב לדיכאון? דיכאון הוא עצב נטול תקווה. ואם שחקן הקולנוע הזה לא מוצא אושר בעולם הזה, הוא יחפש אותו בחוץ. הוא יפנה לאלכוהול ולסמים, או שיבחר ביציאה האולטימטיבית מהעולם, התאבדות. הרבה מאוד אנשים שמצליחים ברמות שאנחנו לא יכולים בכלל להאמין הם אנשים אומללים. למה? מפני שהצלחה לא מובילה לאושר. זו טעות שהורים מגדלים לפיה את הילדים שלהם, והם בעצמם חונכו כך על ידי הוריהם. מה שאנחנו קולטים מהסביבה הוא שהצלחה תוביל לאושר, אלא שהיא לא.

"המרדף אחר האושר עלול להוביל למקומות לא טובים, אבל יש הבדל בין מרדף ישיר לבין מרדף עקיף. הדוגמה שאני יכול לתת היא אור השמש. אם מסתכלים על השמש ישירות מרגישים כאב, אבל אפשר בהחלט ליהנות מהאור הזה בעקיפין. למשל, להסתכל על הפרח שעליו השמש מאירה, או לשבור את הקרניים במנסרה ולקבל את צבעי הקשת. אבל על השמש עצמה אני לא מסתכל באופן ישיר. אותו דבר עם האושר. מה זה אומר להסתכל עליו בעקיפין? לעשות מה שהמנסרה עושה לאור השמש, ולשבור את האושר לחלקיו".

איך אתה מגדיר אושר?

"אסביר קודם מה זה לא. אושר הוא לא 'היי' תמידי, זה לא להיות כל הזמן שמח. חיים מאושרים כוללים גם כאב. אחד הדברים שאני מדבר עליהם הוא הרעיון של הרשות להיות אנושי. יש רק שני סוגי אנשים בעולם שלא חווים כאב, צער, קנאה, שנאה, חרדה – הפסיכופתים והמתים. משמעותה של הרשות להיות אנושי אומרת לתת לכל הרגשות מקום ולא להדחיק אותם. חיים מאושרים כוללים גם כאב וצער או רגשות חזקים כמו קנאה ושנאה, וכשאנחנו מסלקים אותם הם רק מתעצמים.

"בספרי הראשון, 'באושר ובאושר', כתבתי על אושר כשילוב של הנאה ומשמעות. אני עדיין עומד מאחורי ההגדרה הזאת, אבל הרחבתי אותה עם השנים. היום אני רואה אושר כמורכב מחמישה אלמנטים. הראשון שבהם הוא האלמנט הרוחני. רוחניות היא לא בהכרח דת. אנחנו יכולים לחוות רוחניות כשאנחנו מתפללים בבית כנסת, אבל אפשר גם לחוות אותה כשאנחנו עושים משהו משמעותי עבור עצמנו. למשל, כשאני עובר ליד עץ ובאמת רואה אותו ומעריך את קיומו. איינשטיין אמר שיש שתי דרכים לחוות את החיים. דרך אחת היא להבין ששום דבר הוא לא נס, דרך אחרת היא שהכול הוא נס. אם אנחנו חווים את הכאן והעכשיו, זה יכול להיות בשיחה עם מישהו, בהליכה או באכילה, אנחנו חווים את החוויה כרוחנית.

"האלמנט השני הוא גופני, הקשר בין הגוף לנפש. התרומה של האכילה, השינה, המנוחה וההתאוששות לבריאות הפיזית והנפשית. לפעילות הגופנית חלק חשוב מאוד בחיינו. אני לא פסיכולוג קליני או תרפיסט, אבל אם הייתי כזה השאלה הראשונה שהייתי שואל (אחרי השם) היא 'האם אתם פעילים פיזית? האם אתם מקפידים לשלב פעילות גופנית בחייכם?' יש לזה השפעה חזקה כל כך על הבריאות הנפשית. 

רובנו באמת לא שמים על זה מספיק דגש. בעולם הפסיכולוגיה מפרידים בין מה שקורה בראש לבין מה שעובר על הגוף.

"צריך להסתכל על מחקרים כדי להבין עד כמה זה חשוב. פעילות גופנית משפיעה על המוח כמו התרופות הפסיכיאטריות החזקות ביותר, רק בלי תופעות לוואי. אני חד משמעית לא אומר שמי שמשתמש בתרופה פסיכיאטרית צריך להפסיק אם הוא עושה ספורט, יש אנשים שרק הכדורים עוזרים להם, בדיוק כמו שיש אנשים שרק פעילות גופנית עוזרת להם. אבל אני כן אומר שצריך להתייחס לכך כאל התערבות פסיכולוגית פסיכיאטרית ממדרגה ראשונה.

"פעילות גופנית אירובית מינימום שלוש פעמים בשבוע במשך 30 דקות. כשלא עושים פעילות גופנית זה כמו לקחת כדור ש'מעודד' דיכאון. לא נולדנו לשבת מול מחשב או להתרוצץ בין פגישות כל היום. נולדנו לזוז, לרדוף ולברוח, ואם אנחנו לא עושים את זה אנחנו משלמים מחיר גבוה.

"יש לכך השפעות נרחבות יותר. לדוגמה, מחקר שבו נמצא שבבתי ספר המשלבים פעילות גופנית שלוש פעמים בשבוע לפחות ישנה ירידה דרסטית ברמת הבריונות וההתעללות שרואים אצל תלמידים. מערכות היחסים בבית הספר משתפרות וכך גם הציונים, הזיכרון של התלמידים והיצירתיות שלהם. פעילות גופנית גורמת למוח שלנו להיות יותר פלסטי, וזה קשור גם למחקר נוסף, שבו נמצא שפעילות גופנית קבועה מורידה את הסיכון לחלות באלצהיימר ובדמנציה ביותר מ-50%". 

"האלמנט השלישי הוא אינטלקטואלי. מחקר מעניין שיצא לאחרונה מראה שאנשים סקרנים, ששואלים הרבה ולומדים, חיים יותר. כלומר סקרנות מובילה לבריאות ולרמת אושר גבוהה. יש אנשים שאומרים 'אבל אני לא סקרן', שזה בדיוק כמו להגיד 'אני לא אוהב אוכל'. אין דבר כזה, זה בטבע שלנו לאהוב אוכל. אדם יכול לטעון 'אני לא אוהב מלפפון' אבל הוא כן אוהב תפוז או שוקולד. בדיוק באותו האופן, אנחנו סקרנים ואוהבים ללמוד. זה לא אומר שאנחנו אוהבים ללמוד הכול, אנחנו צריכים למצוא את הדברים שאנחנו כן אוהבים ולטפח באמצעותם את האינטליגנציה ואת יכולת החשיבה שלנו. זה יכול להיות לימודי ריקוד או האזנה לפודקאסטים, לראות הרצאות או לעבור קורס". 

כשאנחנו בדיכאון אנחנו מאבדים את הסקרנות והעניין.

"יש קשר חיובי בין עלייה ברמת האושר לבין עלייה ביצירתיות ובסקרנות. למרות זאת, רבים חושבים שדיכאון ויצירתיות באים ביחד. הם חושבים על אנשים יצירתיים בהיסטוריה, כמו בטהובן או ואן גוך וצ'רצ'יל, אלא שהם לא היו דיכאוניים אלא סבלו מהפרעה דו קוטבית, מחלה שבה נעים מדיכאון לאקסטזה. מתי האנשים האלה היו הכי יצירתיים? מתי ואן גוך צייר את הציורים שלו? מתי סילביה פלאת כתבה את השירים שלה? כשהם היו באפיזודה המאנית של המחלה. כשאנחנו בדיכאון הדבר היחידי שנרצה זה לא לעשות דבר, אנחנו לא יצירתיים או סקרנים. אבל אושר מעודד סקרנות שמובילה לאושר.

"בהמשך לכך, האלמנט הרביעי הוא מערכות יחסים. הנושא הזה נבדק ב"מחקר גרנט" שנערך באוניברסיטת הרווארד במשך 75 שנים. השתתפו בו סטודנטים מהאוניברסיטה ואנשים שחיו בשכונת המצוקה מסביב לאוניברסיטה. זו היתה קבוצה מעניינת מפני שהיא שילבה עשירים ועניים. החוקרים ממש למדו אותם לעומק באמצעות שאלונים, ראיונות, תצפיות, מחקרי מוח ומחקרים פיזיולוגיים.   אחרי 75 שנים החוקרים שאלו שאלה פשוטה: מהו המנבא הטוב ביותר של אושר? לא היחידי, אלא הראשון בחשיבותו. התשובה היתה מערכות יחסים אינטימיות, תומכות. לא משנה עם מי, כל עוד זו מערכת יחסים תומכת אינטימיות. המשתתפים במחקר הזה נשאלו שאלה נוספת: מהו המנבא מספר אחת לבריאות? ושוב, התשובה הייתה מערכות יחסים תומכות. כלומר, היתה לזה השפעה גם על הבריאות הפיזית".

זה הדבר הקשה ביותר שאיתו התמודדתי בתקופת סגר הקורונה, שבבת אחת לא יכולתי לפגוש חברים ובני משפחה. ראיתי רק את מי שאני גרה איתו, והכרתי תודה על כך שיש לי את המשפחה הקטנה שלי. עכשיו אני מרגישה רגרסיה: הרבה זמן לא דיברתי עם אנשים וקצת קשה לי להיפגש איתם שוב, לדבר איתם. אני לא אוהבת אותם פחות מפעם, אלא שהנתק טשטש את המשמעות של המפגשים האלה בחיי.

"אני מדבר המון על מערכות יחסים, ונוהג להפריד בין מערכות יחסים וירטואליות לבין מערכות יחסים אמיתיות. חברים וירטואליים אינם תחליף לחברים האמיתיים שאנחנו יושבים איתם פיזית. אבל להפרדה בין הווירטואלי לאמיתי אין כל כך משמעות בתקופת הקורונה, אז עושים הפרדה אחרת, בין רדוד לעמוק. גם בווירטואלי אפשר ליצור שיחות עמוקות, קרבה ואינטימיות. הורמון האהבה, אוקסיטוצין, מופרש גם כשאנחנו בשיחות וירטואליות. לא באותה מידה כמו פנים מול פנים, ובכל זאת אפשר לשמור על מערכות יחסים אינטימיות וקרובות דרך המסך.

"זה מוביל אותי לאלמנט החמישי, שהוא רגשות. כדי להיות מאושרים אנחנו צריכים ללמוד להתמודד עם רגשות כואבים, לתת לעצמנו רשות להיות אנושיים. גם אם לא תמיד הכול נעים, הרגש אמור ללמד אותנו משהו כדי לעזור לנו לחיות טוב יותר. דבר נוסף שאנחנו צריכים לעשות הוא לטפח רגשות נעימים או טובים. למשל הכרת תודה, המחקר הפשוט ביותר מראה שהכרת תודה באופן קבוע מעלה את רמת האושר, הבריאות וההצלחה.

"המילה הראשונה שאדם יהודי, או לפחות יהודי דתי, אומר בבוקר היא 'מודה'. משפט כזה מוזר 'מודה אני', למה לא 'אני מודה'? אני חושב שמי שכתב את התפילה הזאת רצה שהמילה הראשונה ביום תהיה הודיה. יש ערך לתודה על הבריאות שלנו, על הסביבה, על העולם".

מנית חמישה אלמנטים לאושר: רוחניות, גוף-נפש, רמה אינטלקטואלית, מערכות יחסים ורגשות. 

"נכון. המודל הזה עוזר לי להתקרב לאושר בדרך עקיפה ומאפשר לי לבדוק את עצמי. אני יכול לשאול את עצמי בצורה מדויקת שאלה לגבי משהו שמרגיש כללי ואמורפי. במקום לשאול 'למה אני לא מאושר?', או 'איך יכול להיות לי טוב יותר?', אני אשתמש בכלים האלה כדי לדעת 'איזה אלמנט חסר לי?', כלומר מה יעזור לי להעלות את רמת האושר.

"אושר אינו שווה ערך לשמחה או להנאה. מדובר במשהו עמוק יותר ולכן חשוב שנשקיע בהבנה שלו. נכון שזה אומר שאנחנו צריכים ללמוד יותר, ולפעמים זה קצת קשה לנו, אבל יש הרבה דרכים שבאמצעותן אפשר לעשות את זה".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

בריאות

זריקות בוסטר נגד זן האומיקרון הקטינו ב-50% את הסיכון לאשפוז בארה"ב

Published

on

שני מחקרים הראו את יעילות הבוסטר בקרב מבוגרים וקשישים. במערכת הבריאות הפדרלית מקווים להחיות את ההיענות לחיסונים: "אנשים עדיין ממשיכים למות פשוט כי לא חיסנו אותם"

זריקות חיסון בוסטר מעודכן חיזקו את ההגנה של אמריקאים מפני נגיף הקורונה והקטינו את סיכוייהם להתאשפז בעקבות הידבקות בנגיף בכ-50%, בהשוואה למחוסנים שלא קיבלו בוסטר – כך הודיע ביום שישי האחרון המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בשני מחקרים שפירסם. אלה הם המחקרים הראשונים מסוגם שערך ה-CDC לצורך בחינת יעילות הבוסטר – שנועד להגן מפני הווריאנטים החדשים של זן האומיקרון – ומידת הצלחתו במניעת תחלואה חמורה ואשפוזים בבתי חולים עקב הידבקות בנגיף הקורונה.

במערכת הבריאות הפדרלית קוראים לאזרחי ארה"ב להתחסן בבוסטרים המעודכנים, על רקע ההאטה בהיענות לקמפיין החיסונים. עד כה, פחות מחמישית מהאוכלוסייה הבוגרת בארה"ב ורק כשליש מבני 65 ומעלה קיבלו חיסון בוסטר.

וריאנטים חדשים של נגיף הקורונה צוברים תאוצה ומספר החולים והמאושפזים עלה מאוד בשבועות האחרונים. מדי יום מתים מהמחלה כ-375 אמריקאים בממוצע, קפיצה של 50% בשבועיים. הווריאנטים החדשים פוגעים במיוחד במבוגרים וקשישים שאינם מחוסנים. הנגיף מוסיף לקשיים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות בארה"ב, שגם כך מתקשה לתפקד בגלל ההתפרצות המחודשת של נגיף השפעת ונגיף RSV (Respiratory syncytial virus), אחרי שנתיים שבהן נרשמה ירידה בשכיחות התחלואה, עקב מדיניות הריחוק החברתי.

אף שגורמים במערכת הבריאות הפדרלית מעודדים עריכת בדיקות קורונה ושימוש במסכות במקרים מסוימים, בפועל השימוש בהם פחת באופן דרסטי. כמו כן, קיים מחסור בתרופות שהוכחו יעילות לטיפול בחולי קורונה, כמו פקסלוביד. "סביר להניח שלא נראה יותר גלי קורונה כמו אלה שהיו לנו בעבר, וזה טוב, אבל אנשים עדיין ממשיכים למות כי לא חיסנו אותם", אמר ד"ר דייויד דאודי, חוקר בריאות הציבור בבית הספר לרפואה ציבורית בבית החולים ג'ונס הופקינס.

באחד המחקרים שפירסם ה-CDC הוסבר כיצד הזריקות המעודכנות הגנו על אנשים מפני תחלואה קשה ואשפוז בעקבות הידבקות בקורונה. המחקר, שבו נבדקו כ–15 אלף אשפוזים, נערך מאמצע ספטמבר עד אמצע נובמבר, כשרוב ההידבקויות היו בווריאנט BA5 – אחד הזנים שהבוסטר אמור להגן מפניו. עם זאת, באחרונה הופיעו הווריאנטים BQ1 ו–BQ1.1, שהם גרסאות חמקניות יותר של אומיקרון, ולא ברור אם המסקנות של המחקר רלוונטיות לווריאנטים החדשים האלה ובאיזו מידה.

המחקר השני הציג את היתרונות של הבוסטרים המעודכנים בקרב אמריקאים קשישים, שהיו מאושפזים ב-22 בתי חולים מתחילת ספטמבר ועד סוף נובמבר. בקרב בוגרים בני 65 ומעלה, החיסונים המעודכנים צימצמו את הסיכון להתאשפז בגלל קורונה ב–84% לעומת בני גילם שלא התחסנו, וב-73% לעומת אנשים שחוסנו לפחות פעמיים בחיסונים המקוריים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות