הפרשן הבכיר של ה"ניו יורק טיימס" תומאס פרידמן קרא לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן להתערב בכוונת ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלתו לבצע רפורמה במערכת המשפט הישראלית. "ישראל וארה"ב ידידות. אבל היום, צד אחד בידידות הזו – ישראל – משנה את אופייה היסודי", כתב פרידמן במאמר שפורסם ביום רביעי. "הנשיא ביידן, בצורה הכי אכפתית אך ברורה שאפשר, צריך להכריז שהשינויים האלה מפרים את האינטרסים והערכים של אמריקה ושאנחנו לא הולכים להיות האידיוטים השימושיים של נתניהו ופשוט נשב בשקט".

לדברי פרידמן, "ישראל נמצאת על סף מהפך היסטורי – מדמוקרטיה מלאה למשהו פחות, ומכוח מייצב באזור למערער יציבות. יכול להיות שאתה, הנשיא, היחיד שמסוגל לעצור את ראש הממשלה נתניהו והקואליציה הקיצונית שלו מלהפוך את ישראל למעוז לא ליברלי של קנאות".

הוא הוסיף כי "אני חושש שישראל מתקרבת לאיזה סכסוך אזרחי פנימי רציני. סכסוכים אזרחיים עוסקים רק לעתים נדירות במדיניות אחת. הם נוטים לעסוק בכוח. במשך שנים, הוויכוחים העזים בישראל על הסכם אוסלו היו על מדיניות. אבל היום, ההתנגשות המבעבעת הזו עוסקת בכוח – מי יכול להגיד למי איך לחיות בחברה מגוונת מאוד".

פרידמן כתב עוד כי "הישראל שג'ו ביידן הכיר הולך ונעלם וישראל חדשה מתהווה. שרים רבים בממשלה זו עוינים את הערכים האמריקאיים, וכמעט כולם עוינים את המפלגה הדמוקרטית. נתניהו והשר שלו לעניינים אסטרטגיים, רון דרמר, זממו עם הרפובליקנים להנדס את נאומו של נתניהו בקונגרס ב-2015 נגד רצונותיהם ומדיניותם של ביידן והנשיא ברק אובמה. הם היו רוצים לראות רפובליקני בבית הלבן ומעדיפים את תמיכתם של נוצרים אוונגליסטים על פני יהודים ליברלים.

"המשבר הנוכחי בישראל עשוי להיות מוצג בפני ביידן כעניין חוקתי פנימי שעליו להתרחק ממנו. להיפך. ביידן צריך לקפוץ ישר פנימה (בדיוק כפי שנתניהו עשה) כי לתוצאה יש השלכות ישירות על האינטרסים הביטחוניים והלאומיים של ארה"ב", הוא הוסיף. "אין לי אשליות שביידן יכול להפוך את הטרנדים הכי קיצוניים שצצים היום בישראל, אבל הוא יכול לדחוף דברים לדרך בריאה יותר, ואולי למנוע את הגרוע מכל, עם קצת אהבה קשוחה בצורה שאף גורם חיצוני אחר לא יכול".

פרידמן סבור כי הרפורמה במערכת המשפט היא המשבר הדחוף ביותר שיש לטפל בו. "בתי המשפט של ישראל, בראשות בית המשפט העליון שלה, היו במידה רבה מגינים נחושים של זכויות אדם, ובמיוחד זכויות מיעוטים. מיעוטים אלו כוללים ערבים, להט"ב ואפילו יהודים רפורמים וקונסרבטיביים שרוצים את אותם חופש וזכויות עיסוק דתי כמו יהודים אורתודוקסים וחרדים. בנוסף, מכיוון שבית המשפט העליון של ישראל בוחן את פעולות כל הרשויות המבצעות, כולל הצבא, הוא הגן לעתים קרובות על זכויות הפלסטינים, לרבות מתן הגנה מפני התעללות מצד מתנחלים והפקעה בלתי חוקית של רכושם הפרטי", הוא כתב.

"אבל ממשלת נתניהו זו מבקשת לשנות באופן קיצוני את המצב בגדה המערבית, ולמעשה לספח אותה מבלי להכריז רשמית על כך. ולתוכנית יש רק מכשול אחד גדול: בית המשפט העליון והמוסדות המשפטיים של ישראל", הוא הוסיף. 

על העובדה שנתניהו מקדם רפורמה במערכת המשפט בזמן שמתנהל נגדו משפט, כתב פרידמן כי המהלך "מסריח עד השמיים".

פרידמן ציין את הסיוע האמריקאי לישראל לאורך השנים: "כמויות יוצאות דופן של סיוע כלכלי, מודיעין רגיש, הנשק המתקדם ביותר שלנו וגיבוי כמעט אוטומטי נגד החלטות מוטות באו"ם. אני תומך בכך. אנחנו גם מתנגדים זה מכבר לכל פעולה משפטית של מוסדות בינלאומיים, בהתבסס על הטיעון שלישראל יש מערכת משפט עצמאית שאוכפת באופן אמין נורמות מקובלות של המשפט הבינלאומי על ממשלת ישראל וצבאה – לא כל הזמן, אבל הרבה פעמים. המשמעות הייתה הגנה על זכויות הפלסטינים".

לדבריו, ביידן צריך להבהיר לנתניהו שהוא "רוכב על האינטרסים והערכים האמריקאיים" ולבקש ממנו הבהרות בכמה נושאים. "ביידן צריך לומר לנתניהו – 'אני צריך לדעת: האם השליטה של ישראל בגדה המערבית היא עניין של כיבוש זמני או של סיפוח מתהווה, כפי שאומרים חברים בקואליציה שלך? אני צריך לדעת האם אתה באמת מתכוון להעמיד את בתי המשפט שלך תחת סמכותך הפוליטית באופן שהופך את ישראל לדומה יותר לטורקיה והונגריה. אני צריך לדעת אם השרים הקיצוניים שלך ישנו את הסטטוס קוו בהר הבית. כי זה עלול לערער את יציבות ירדן, הרשות הפלסטינית והסכמי אברהם – מה שיפגע באינטרסים של ארה"ב. אני לא אהיה שעיר לעזאזל'".

פרידמן העריך כיצד יגיב נתניהו: הוא יטען שהוא היחיד ש"מרסן את המטורפים האלה", בהתייחסות לחברי ממשלתו, יבקש שיתוף פעולה כדי להרתיע את איראן ולעזור למפגינים האיראנים המנסים להפיל את משטר האייתולות ויציע לקדם הסכם שלום בין ישראל לסעודיה. "אני מברך על שתי מטרות מדיניות החוץ", כתב פרידמן, "אבל לא הייתי משלם עליהן בעצימת עין של ארה"ב מהפוטש השיפוטי של נתניהו".