Connect with us

גוף ונפש

חופשה בלי הנייד? יש דברים כאלה

Published

on

האובססיה לסמארטפון עלולה להרוס את החופשה הבאה שלכם • אתרי הנופש נאבקים במה שהוגדר כ"מגפה של המאה ה-21": מהחרמת המכשיר בספא ועד מטפל אישי לאינסטגרם • נסו גם אתם ותהנו

צירוף "חופשה עם הטלפון הנייד" נעשה מעניין ובעייתי יותר בכל יום שחולף. הדוגמה האחרונה התפרסמה רק לאחרונה: רשת המלונות השווייצרית IBIS הודיעה שתספק לאורחים בשניים מבתי המלון שלה, בציריך ובז'נבה, שירות חדש. באנגלית הוא נקרא ‘Social Media Sitter’ ובתרגום לעברית אפשר לנסח זאת כ"שומר למדיה החברתית". הרעיון פשוט. המלון בו מדובר יציע לאורחים שירות חינם, שכלול במחיר החדר, במסגרתו ימונה להם עוזר לתחום האינסטגרם והפייסבוק. העוזר (בן אדם ממשי) יצלם אותם במהלך החופשה בבריכה, בפארק או באולם הריקודים ויעלה את התמונות לחשבון האינסטגרם שלהם. הוא יכול גם להוסיף כמה הערות משעשעות, או לענות לתגובות שיגיעו מחברים. הוא יכול כמובן גם לצלם את המנות שהוגשו להם בכל ארוחה, את מתחם הספורט או את מגרש הטניס עליו התרוצצו. כדי שיוכל לבצע את משימתו על האורחים להעניק לו גישה חופשית למכשירים הניידים שלהם.

האורחים, כך מקווים יוזמי התוכנית החדשנית, יוכלו סוף סוף להתפנות לחופשתם. מסתבר שעד עכשיו, בהעדר בייבי סיטר לאינסטגרם, עסוקים האורחים בעיקר בצילום תמונות ובקידום שלהן במדיה החברתית. זה כמובן גוזל זמן, ופוגם באינטימיות ובשלווה שחופשה אמורה להעניק. מוקדם עדיין לקבוע את מידת הצלחתה של התוכנית השווייצרית אבל היא מעידה היטב על המצוקה האנושית.

תוכניות גמילה מתוחכמות

אנחנו לא יכולים לעזוב לרגע את הנייד ואנחנו יודעים היטב שהוא הורס לנו את
החיים. כל עוד מדובר בשעות עבודה התירוץ מוכן מראש. "אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה". איך אפשר לוותר עליה? אלא שהחופשה מציגה אתגרים מסוג שונה. שם, כביכול, אפשר היה להניח לכל ולשקוע בספר טוב. אלא שמסתבר שאף אחד כבר לא עושה זאת. מכאן קצרה הדרך לתוכניות גמילה מתוחכמות ואפילו למוסדות גמילה יוקרתיים או סגפניים. רק תבחרו. מחקר שערכה חברת OnePoll האמריקאית מעיד על כך שחמישית מן הנשאלים העידו שבדקו את הנייד שלהם לפחות פעם בשעה במהלך החופשה האחרונה. 14 אחוז אמרו שבדקו את הנייד פעמיים בשעה. שמונה אחוזים העידו שבדקו את הטלפון 20 פעם בשעה במהלך החופשה. השם שהוצמד למחלה הוא
נומאפוביה (nomaphobia) והיא כבר זכתה לכינוי המגפה של המאה ה-21". הנתון המשלים עלה בסקר של Travelzoo – שליש מן הנשאלים השיבו שאחד השיקולים בבחירת היעד של חופשתם האחרונה היה האם הוא יצטלם היטב למדיה החברתית.

נתונים שהתפרסמו בבריטניה מעידים על גודל הבעיה – משפחה בריטית שיוצאת לנופש מפסידה חמש שעות מן החופשה בחיפוש אחר התמונה המושלמתשתכבוש את הרשת.

כל צילום משפחתימושלםדורש לפחות ארבעהניסיונות כושלים .כל זה נמשך כארבע דקות. אחד מכל 25 הורים הודה שנדרשות לפחות 15 דקות כדי ליצור את התמונה המשפחתית המושלמת, זו שמקרינה אושר ראוי. אחד מכל 14 הורים הודה שהוא מתקשה לשחזר חוויות משפחתיות בולטות בחופשה כי היה עסוק בצילום. כאשר נשאלו מדוע צילום משפחתי זוכה לחשיבות כה רבה הצביעו כולם ללא היסוס על המדיה החברתית. ההסכמה הכללית היא שהצילומים חשובים כדי ליצור "רושם של חוויה נהדרת במהלך החופשה".

אתרי נופש הבינו שיש כאן מטמון. בכל שבוע מתפרסמות עכשיו באתרי התיירות ברשת הצעות ל"מוסדות גמילה". השם הרשמי הוא Digital Detox. וזה מגיע בכל צבעי הקשת. אפשר לבחור בין מקומות קשוחים, אלה שבאקט שמזכיר יותר מכל את שוטרי המכס, מחרימים לבאים בשערי המוסד, המלון, מרכז הנופש, אתר הספא, את כל המכשירים הניידים שלהם. כל מה שמחובר לסוללה ויש לו קליטה הולך. טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצלמות דיגיטליות, אם יש לזה מקור כוח אלקטרוני תיפרדו ממנו לשלום.

לעומתם יש מקומות רבים יותר שנוקטים במדיניות רכה יותר לפיה אסור להכניס את הטלפון הנייד למתחם הבריכה, לספא, לחדר הכושר או למרכז הספורט. הדוגמה האחרונה לאתר כזה הוא האתר Ayana Resort באי באלי, אינדונזיה. בין שני הקצוות האלה יש מגוון שלם – אתרי נופש בהם מותר להשתמש בטלפון הנייד רק בחדר ואסור להשתמש בשטחים הציבוריים או כל החלטה אחרת. ויש כמובן את שאלת האכיפה. בכמה אתרים בישראל, למשל ביערות הכרמל, אסרו בעבר על שימוש במכשירים ניידים בשטח המלון אך לאחרונה נראה שוויתרו על האיסור ואיש אינו מנסה לכפות אותו, סוג של הכרה בכך שמדובר במלחמה אבודה.

כמה בתי מלון מציעים טכניקה נוספת להתמודדות עם הבעיה. בהליך הקבלה הם מעניקים לאורחים קופסה עם מנעול וממליצים להם לאחסן בה את כל המכשירים הניידים עד תום החופשה. בכמה מקומות גם מאפשרים בחירה בין שתי אפשרויות – אחסון הקופסה עם המכשירים הדיגיטליים בדלפק הקבלה או בחדר. כך יכולים האורחים לעודד את בני המשפחה להימנע מעיסוק בלתי פוסק במכשירים, ו"לשחרר" את המכשירים רק בשעות הערב.

חוקים פשוטים וקשוחים

שהקימה טניה גודין. אחד הפרויקטים המרכזיים שלה הוא פרסום תהליך גמילה מן הנייד שנמשך על פני שבוע. החוקים שגודין מטיפה להם קשוחים אבל פשוטים מחיקת כל המדיה החברתית מן הטלפון הנייד ושימוש בה רק במחשב, כיבוי התראות קוליות שמושכות את תשומת הלב לנייד. השארת הנייד בכיס או בתיק במהלך פגישות עם אנשים אחרים. הסתרת המכשיר במהלך נסיעות במכונית, באוטובוס או ברכבת. איסור על הכנסת הנייד לחדר האמבטיה או לשירותים.

לאחר מכן מתחיל תהליך הגמילה שבגדול הולך כך: ביום הראשון – הוצאת המכשיר הנייד מחדר השינה למשך הלילה. ביום השני מציבים את המכשיר הנייד במקום מרכזי בבית ולא מסתובבים איתו במהלך השהות בבית. ביום השלישי מוחקים את המיילים של העבודה מן הנייד. ביום הרביעי יוצאים לארוחת ערב או לשיעור ספורט ומשאירים את הנייד בבית. ביום החמישי מעבירים את הנייד למצב טיסה למשך כל היום. מחזירים אותו למצב פעיל רק כשצריך להתקשר ממנו. ביום השישי מכבים את הנייד למשך כל סוף השבוע.

כלי עזר חשוב היא האפליקציה Moment (חינם) שמעידה בכל רגע כמה פעמים הבטתם בנייד במשך היום וכמה שעות מסך מול הנייד יש לכם ביממה. אזהרה התוצאות די מדכאות.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תדע כל אמא וסבתא: זה יכול לקרות לכל אחת…

Published

on

בעקבות מקרי הרצח המזעזעים של מאיה וישניאק ומיכל סלה ע"י בני זוגן, ד"ר ג'ודי כצמן מציעה לכולנו לפתוח טוב טוב את העיניים

לבתך, אימך, סבתך, נכדתך, אחותך, גיסתך, חברתך ושכנתך. אחת עשרה נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה. שש נשים נרצחו מאז תחילת הקורונה. גם זו מגיפה. וחיסון יש לה. החיסון הוא טיפול!
אמא של מאיה וישניאק ז״ל, הבחורה שנחנקה על ידי בן זוגה, אמרה השבוע: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד״. אחות של מיכל סלה ז״ל, שנרצחה על ידי בעלה , אב בתה, שהיה מטפל בנוער , אמרה בהלוויה: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות בכל משפחה״. כי לאלימות נגד נשים ובמשפחה, מחוברת סטיגמה. זה קורה רק ״להם״ שם, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, ההם שגרים בשכונה שם מהעדה ההיא.
אז זהו שלא! כמו הקורונה, זה נוגע בכולם, ללא הבדל דת,צבע, מין, השכלה, קריירה ומקצוע, מקום מגורים.
והגברים? הם ניראים כמו השכן שלך. הם עובדים, לומדים, מגדלים משפחה, ומתרגשים בברית של בניהם ההבדל? הם נ ש א י ם של וירוס האלימות! כשהמערכת החיסונית הרגשית שלהם חזקה, הם שולטים בעצמם, ויודעים לעצור לפני ההתפרצות. כשהמערכת הרגשית שלהם מחוררת, הם מאבדים את זה: הפנים משתנות, הופכות ללא מוכרות, העיניים משתנות, מבט של טירוף, הפנים אדומות, מזיעות, והאדם הופך לחיה רעה.
הנשאים לעולם ישאו איתם את הוירוס. בתקופות משבר, כשהקנאה, הפחד, הכעס, חוסר האונים, התסכול והכאב ישתלטו עליהם, הוירוס יכניע את בעליו, עד איבוד שפיות רגעית. כמו שאני שומעת המון מגברים אלימים, בהם אני מטפלת באופן פרטני וקבוצתי, ״לא ראיתי כלום, היה לי שחור בעיניים, כשהן נפתחו הכל היה שבור סביבי, לא זוכר מה עשיתי, כאילו זה לא אני״.

מאיה וישניאק ז"ל. יכול לקרות לכל אחד

בפגישתנו השבועית שאלה אותי אמא מודאגת: איך אני אמורה לגדל את בנותי בעולם שכזה, בו נשים נרצחות כל יום? ואני אומרת ״ונתנו בהם סימנים״. תמיד יש סימנים. זו שפה וצריך לדעת לקרוא אותה, באולפן החיים. ישנן נורות אדומות, שהן נורות אזהרה מיד בהתחלה, כן מיד בהתחלה, בזוגיות בתקופת הנעורים ובבגרות.
אז מה נאמר לבנות שלנו שנכנסות לעולם הדייטים , ולנכדות הקטנות שלנו, שעדיין עם קוקיות שמחות וסומכות. איך נלמד אותן לראות, להבין, להגיב, וביחד עם זה לא לחיות בפחד גדול, ולאבד פרופורציות . נספר להן על הנורות האדומות. אותם רמזים שמעידים שיש כאן משהו אחר עד מסוכן. כי זה מסוכן כשהוא:
– מרחיק אותך מחברותיך,
– מרחיק אותך מבני משפחתך, כי הם חומת ההגנה שלך , הוא צריך אותך חשופה ותלויה בו, ללא קבוצת תמיכה.
– כשהוא מקסים אל אחרים ומגעיל כלפייך.
– כשהוא משפיל, מעליב, מנמיך, מבטל, מלגלג, ואת לאט לאט מאמינה לו,שאת שמנה, מכוערת, סתומה, ובכלל,״מי יקח אותך חוץ מאדיוט כמוני?״
– כשאת מצדיקה את התנהגותו האלימה, בטענה שאת צריכה לדעת מה מפריע לו, ולוותר על חברות ומשפחה , ומוסיפה ״ככה זה בזוגיות לא?״
– כשהוא מתנדב לקחת אותך לכל מקום, כדי לפנק אותך, אבל באמת כדי לראות עם מי את נפגשת.
– כשהוא עוקב אחרייך , ופתאום משום מקום מופיע כשאת עם חברים.
– כשהוא מופיע במקום עבודתך לראות ״מי הבוס הזה שלך?״
– כשמבקש ממך לא לעבוד, למרות רצונך בקריירה, כי הוא מפרנס בגדול ״ואת תהיי מלכה, גדלי ילדים״
– כשהוא בוחר לך את מקום העבודה שלך.
– כשהוא מרים את הקול ואת מתכווצת רק רוצה להעלם.
– כשהוא בוחר את בגדייך, ואוסר עלייך ללבוש פרטי לבוש שאינם לרוחו.
– כאשר לבריכה או לים את הולכת רק איתו, כי הוא צריך לשמור עלייך בעולם של זאבים.
– כשהוא אובססיבי כלפייך, מתקשר שלושים פעם ביום, רוצה לדעת היכן ועם מי את, ובעיקר מתי כבר יהיה לך זמן עבורו .
– כשהוא מקנא ומתפרץ באופן קיצוני, שובר דברים ומרים יד עלייך.
– כשהוא דורש בכח יותר ממה שאת מוכנה .
– כשכל הדרכים חסומות בפנייך למקורות הכסף שלכם, ואת מבקשת רשות להוצאת כספים ונתונה לחסדיו.
– כשאת מוענשת בכל מיני אופנים, כשאת מעצבנת״ ולא צייתנית.
– כשאת מגלה שאת פוחדת מתגובותיו, והולכת על קצות האצבעות בחייך.
– כשאת מדברת עם אחרים, צוחקת עם אחרים …והוא מתפרץ כי את … לא מכבדת אותו.
– כשהוא מפחד שתעזבי אותו , ואומר את זה בכל הזדמנות.
– כשהוא מתקדם מהר מדי ולא באופן סביר במערכת היחסים. דוגמה? מציע מגורים משותפים בשבוע הראשון.
– כאשר אחרי כל התפרצות , מתנצל, בוכה ומבטיח שהדבר לא יקרה שנית, קונה מתנות, מחזר מתחנף מפצה …. עד הפעם הבאה.
קוראים לזה מעגל האלימות . כאשר טריגר מעלה את מפלס הלחץ, גורם להתפרצות, בעקבותיה יש רגיעה, חרטה על שקרה, וקיום טקס ״ירח הדבש המדומה״, בו שניים מתפייסים מתוך הבהלה של מה שהתרחש, וחוסר יכולת לפרוץ את המעגל .
– כשאת מתגעגעת למי שהיית לפני שפגשת אותו.
– כשאת רוצה לעזוב והוא מאיים: ״מכאן את יוצאת רק בארון״.
– כשאת רוצה לעזוב ולהיפרד בטוב , כמו עוד רבים אחרים  והוא אומר כי בלעדייך חייו אינם חיים, ומאיים להתאבד. ואת מפחדת לעזוב ולהיות אחראית למעשיו שלו.

מיכל סלה ז"ל. יכול לקרות בכל משפחה

תדע כל אמא, תדע כל סבתא אף אחד לא יעשה את זה במקומך, כמו שרק את יודעת.
והמצווה היא, והגדת לבתך! והגדת לנכדתך! זו תורה שבעל פה שצריכה לעבור במעגלי הנשים. והכי הכי חשוב לייצר במערכת היחסים בבית, במשפחה, בבית הספר, מרחב המאפשר לבקש עזרה בשעות שנראה כי זה סוף העולם.
כי בשם ובחסות הבושה נשים לא מבקשות עזרה, מתביישות. נרצחות.
ואם בתך או נכדתך מתרחקת , ומשתנה מול עינייך, נמנעת מלבוא, לדבר, לשתף, אינה כתמול שלשום, נמנעת מקשר עין, מתרצת, ואת לא ישנה בלילה… גם זה סימן. כי הלב יודע לפני שהראש מבין. ️

==

ד"ר ג'ודי כצמן היא מומחית לנושא אלימות במשפחה. www.judykatzman.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות