איך השבתת הליגה הולכת להעיב על עונה מהסרטים של לברון ג'יימס

אל עונה זו נכנסנו עם סקרנות רבה עקב הטרייד של הכוכב הענק, אנתנוי דיוויס, אל הלייקרס. הטרייד היה צפוי ותוכנן עוד באמצע העונה הקודמת, אך נפל ובסופו של דבר קרה רק בסמוך לדראפט, כשהלייקרס העבירו עבורו מספר שחקנים צעירים בעלי פוטנציאל גדול כמו לונזו בול וברנדון אינגרם, בנוסף לבחירת דראפט גבוהה. הציפיות היו מרובות, בעיקר כי רוב האנשים היו סקרנים מאוד מהסגל החדש של הלייקרס, ובעיקר בגלל השילוב של שני כוכבים בסדר גודל עצום בדמות לברון ג'יימס ודיוויס עצמו.

היו ציפיות רבות מהם, מכיוון ששילוב של שני שחקנים בקליבר שלהם אמור להניב תוצאות מיידיות ומוצלחות, אך הייתה גם הרבה סקפטיות, בעיקר בגלל העובדה שג'יימס כבר חגג העונה 35, ורבים היו סבורים שהוא כבר בצד השני של הגבעה ושיאו כבר מאחוריו. למרות שג'יימס יכול להתפאר בשלוש אליפויות, בנוסף לפרסים רבים אחרים, רבים חששו שרמתו תרד באופן משמעותי העונה, בעיקר בגלל הפציעה שהשביתה אותו לחלק משמעותי בעונה הקודמת, בנוסף לכך שהלייקרס צירפו שחקנים חדשים רבים אשר לא ידעו אם וכיצד ישתלבו במערכת לצד לברון. חשוב לזכור שלפני תחילת העונה, כשהלייקרס מינו את מאמנם החדש, פרנק ווגל, רבים לא חשבו שיחזיק במשרה זמן רב, בעיקר בשל כך שעוזר מאמנו הוא ג'ייסון קיד, שהיו דיווחים רבים שיחליף אותו תוך זמן קצר.

למרות כל החששות והסקפטיות, הלייקרס פתחו את העונה באופן נהדר, וחלק גדול מאוד מהקרדיט מגיע ללברון, אשר העונה שינה את משחקו באופן מעורר פליאה, וכעת הוא משמש כמעט לחלוטין על תקן רכז בצד ההתקפי של הפארקט, כשהוא מוביל את הלייקרס להצלחות בעונה הסדירה כך (מקום שני בליגה כולה, מיד אחרי מילווקי המצוינת), וזאת הוא עושה תוך כדי שהוא קולע בקצב בו קלע במרבית הקריירה שלו, תוך שהוא שומר על יעילות גבוהה מאוד (אחוז הקליעה האפקטיבי של לברון העונה הוא 55.5%) וגם מוביל את הליגה באסיסטים למשחק עם 10.6 מעמדת הסמול פורוורד, שזהו תקדים, מכיוון שעד כה לא היה אף שחקן אשר הוביל את הליגה מעמדה שהיא לא עמדת גארד, ולברון רחוק מלהיות גארד, בעיקר בשל הנתונים הפיזיים שלו הוא משחק סמול פורוורד, אך מבחינת מבנה הגוף שלו וכשרונו הוא יכול לשחק כל עמדה על הפארקט.

העונה הלייקרס נראים כאחת הקבוצות הקשות ביותר לעצירה בצד ההתקפי בשל לברון ודיוויס שהם עילויים בצד זה של המגרש, אך עליונותם על פני רוב הקבוצות בליגה נובעת גם מהגנה מאוד מוצלחת – הלייקרס מדורגים במקום השלישי בדירוג ההגנתי עם 105.6 נקודות של היריבות בכל 100 פוזשנים, ובמקום השלישי גם כן בספיגת הנקודות עם 106.9 נקודות למשחק של היריבות. המצוינות ההגנתית של הלייקרס באה בעיקר בגלל השיטה החדשה של ווגל וצירופו של דיוויס, אך לא רק – ללייקרס יש שחקני הגנה מצוינים בסגל, בין אם בצבע (דוויט הווארד, דיוויס וג'בייל מגי) או בפרימטר (אייברי בראדלי, דני גרין). ההגנה של הלייקרס מצוינת בזכותם, אך קרדיט מסוים מגיע גם ללברון שהשנה נראה טוב מאוד בהגנה בניגוד לעונות קודמות בהן נטה לנוח בהגנה, והשנה לברון משחק מצוין בהגנה ואף שומר את כוכבי היריבות (למשל קוואי לנארד שלברון עשה עליו עבודה טובה בהגנה בדרבי האחרון).

התוספת ההגנתית שלברון מביא ללייקרס העונה היא חשובה מאוד, וזאת הוא עושה כשהוא משחק כמעט 35 דקות למשחק, כשהוא בן 35 וכבר בעונתו ה-17 בליגה, ומה שאנחנו רואים ממנו העונה הוא לא פחות ממדהים.

כעת, כשיש משבר בעקבות הקורונה והליגה הופסקה, מצאתי לנכון לכתוב על לברון על מנת שרק תבינו באיזה פלא אנו חווים בימים אלה, ולמדו להעריך אותו.