כשעומרי כספי חתם בקיץ במכבי תל אביב, אחרי עשר שנים בליגה הטובה בעולם, הוא היה אמור להיות הכוכב המוביל שלה העונה. הוא פתח את העונה בצורה טובה מאוד והיה כוח מוביל אצל האלופה אבל שחיקה בסחוס של הברך גרמה לו להעדרויות רבות. למעשה, כספי לא שיחק מאז תחילת דצמבר במדי הקבוצה.

השבוע המריא כספי לסידרת בדיקות שתארך כשבועיים בארצות הברית. בבדיקות יתברר האם עדיף לפורוורד הישראלי לעבור ניתוח או לקוות להחלמה טבעית. בכך מצטרף כספי לשחקן נוסף של מכבי, טאריק בלאק (אקס לייקרס) שנמצא גם הוא בארצות הברית לצורך טיפול בברך. 

הוא כבר מחכה לרגע שבו יחזור לארץ הקודש, מצהיר שישמח לעזור בעתיד בפיתוח הכדורסל הישראלי, ובינתיים עדיין חולם להשתלב בקבוצת NBA בפלייאוף * אמארה סטודמאייר (או יהושפט, אם תרצו) פתח את העונה בליגה הסינית וכבר הספיק לעזוב לארה"ב, אבל הלב שלו נמצא עדיין בירושלים

ליגת העל הישראלית נפרדה בסיום העונה שעברה מאמארה סטודמאייר, כוכב NBA לשעבר עם רזומה יוצא דופן בליגה הטובה בעולם, וללא ספק אחד השחקנים הגדולים שהגיעו לארץ אי פעם. סטודמאייר, שהתגייר בתחילת העשור ובשנה שעברה  קיבל אזרחות ישראלית, הפך את ישראל לביתו בשנים האחרונות, ואת קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים למוכרת ברחבי העולם. "החיים בישראל היו הטובים והאיכותיים ביותר שהיו לי זה זמן רב", מסכם סטודמאייר את התקופה בארץ הקודש, "הם נתנו לי הרבה שלווה בחיים ולא היו לי בעיות או דאגות. שיחקתי כדורסל ברמות הגבוהות, למדתי, אכלתי במסעדות נהדרות ובניתי כמה חברויות נהדרות. העמקתי בשנים האחרונות בכל מה שקשור לשורשים שלי. לקבל אזרחות בישראל, משהו שלא האמנתי שיקרה לעולם, היה עבורי סוג של חזרה למקומות האלה, מה שעזר לי להתחבר אפילו יותר לעצמי ולעבר שלי. אני כבר מחכה לרגע שאחזור לישראל".

אם היה לך כל כך טוב, למה בחרת לעזוב?
"האפשרויות הכלכליות של ירושלים לא עומדות כרגע בקנה אחד עם מה שאני מאמין שהכישרון שלי שווה מבחינה כספית, ורציתי למצוא מועדון שיוכל לשלם לי בהתאם. אין ספק בכלל שאחזור לגור בישראל, ורק העובדה שאני עדיין משחק כדורסל והאפשרויות המקצועיות שנפתחו עבורי גרמו לי כרגע לעזוב את המדינה".

הדמיון הפך למציאות

שמו של סטודמאייר נקשר לראשונה להפועל ירושלים ביולי 2013, לאחר שהצטרף לקבוצת הרכישה של היזם אורי אלון, האיש שקנה את המועדון והוביל אותו במשך חמש שנים עד שהחליט לעזוב: "העונה הראשונה הייתה מאוד מאתגרת וקשה עבורי, כי לא פשוט לעבור מה־NBA ולשחק בליגה הישראלית ובאירופה. החיים ב־NBA יוקרתיים מאוד, אתה טס ממקום למקום במטוסי פאר פרטיים ורגיל לסוג אחר של חיים, ובירושלים למדתי להיות צנוע יותר ולשנות הרגלים שהיו לי". ואכן, בכל מה שקשור לליגה הישראלית התקשה סטודמאייר להתאקלם. הוא כעס לא פעם על השיפוט ולא תמיד הצליח לבטא את יכולותיו מבחינה מקצועית. לעומת זאת במפעל היורוקאפ, שבו העפילה הקבוצה ב־2017 עד לשלב חצי הגמר, הוא שיחק תפקיד מרכזי והציג יכולת משופרת ככל שהתקדמה העונה. בסיומה של העונה זכתה ירושלים באליפות היסטורית. "מבחינתי להיות חלק באליפות הראשונה של ירושלים בארץ הקודש, כשהמשפחה שלי נמצאת באולם, היה רגע שיא שלא אשכח בחיים", הוא אומר. בסיום אותה עונה חזר סטודמאייר לאמריקה כאשר שני הצדדים לא בטוחים ברצונם להמשיך את הקשר. בירושלים הבינו באיחור שטעו ולא העריכו נכון את תרומתו הגדולה למועדון. בתחילת העונה שעברה הוא חזר לשנה נוספת.

בקדנציה השנייה בירושלים הוא שיחק בהדרכתו של עודד קטש, שמאמן את ירושלים גם בהווה. "הרבה יותר קל לשחק עבור מאמן שהיה בעברו שחקן. בסך הכול הייתה לי תקופה מדהימה בירושלים, ואני שמח שהייתי חלק ממערכת שלמדה איך להתפתח ולגדול בכל מה שנוגע ליחס שניתן לשחקנים, לצוות המקצועי ולשאר המרכיבים במערכת. הארגון גדל והשתבח, וההנהלה הנוכחית עושה עבודה מדהימה. הם הצליחו לבנות מועדון עם אופי מנצח ושחקנים שרוצים להצליח ולהתקדם כל הזמן".

כרמלו נותן תקווה

המטרה הראשונה שעליה הצהיר סטודמאייר בקיץ הייתה לשוב ולשחק בליגה הטובה בעולם, שממנה נפרד בקיץ 2016, אחרי שחתם באופן סמלי ליום אחד בניו־יורק ניקס. סטודמאייר שיחק בליגה 14 עונות, היה רוקי העונה ב־2003, נבחר לחמישיית העונה הראשונה ב־2007 ועוד ארבע פעמים לחמישייה השנייה, השתתף בשישה משחקי אולסטאר וסיים קריירת NBA עם ממוצעים של 18.9 נקודות ו־7.8 ריבאונדים למשחק בעונה הסדירה לצד נתונים דומים בפלייאוף.

בתחילת הקיץ שיחק במסגרת ליגת ה־BIG3. בניסיון להרשים את אנשי המקצוע שכוחו עוד במותניו, קיים סטודמאייר אימון פתוח בלאס־וגאס שאליו הגיעו נציגים מ־12 קבוצות NBA, מה שלא עזר לו לבסוף לקבל חוזה מובטח. "קשה לי להבין עכשיו מה עובר על ה־NBA, כי רק בשתיים או שלוש קבוצות כרגע בליגה משחקים שחקנים ותיקים ומנוסים יותר, ואלה הקבוצות שמועמדות לאליפות. אני מאמין שעל התואר יתמודדו הלייקרס והקליפרס, בעוד שאר הקבוצות צעירות מאוד. יש אפשרות שאצטרף לאחת מהן במשחקי הפלייאוף . אני לא שם על עצמי לחץ ותקוות מיותרות שזה יקרה, אבל זה בהחלט משהו שעשוי לקרות ומבחינתי כל האפשרויות פתוחות".

מה קבוצת NBA יכולה לקבל ממך בשלב שבו אתה נמצא בקריירה?
"אני חושב שכמו ששחקן כמו וינס קרטר עדיין משחק בליגה בגיל 42, גם אני יכול להעניק לקבוצה דקות משחק איכותיות, מעבר לתרומה בכל מה שנוגע לשחקנים הצעירים – לעזור על המגרש ובאימונים מבחינה מקצועית, וגם לעזור להם להתנהל בתבונה מחוץ למגרש. אלו אלמנטים שחשובים מאוד לשחקנים בתחילת דרכם".

אפרופו ותיקים, מה דעתך על ההשתלבות המוצלחת של כרמלו אנתוני בפורטלנד?
"אני שמח מאוד בשבילו, זה רק מראה עד כמה שחקנים בגילים שלנו עדיין רלוונטיים בליגה. אני מאמין שבזכותו, קבוצות יבינו שגם מישהו כמוני עדיין יכול לתרום ולהיות יעיל וטוב".

מתרגם למנדרינית ולהפך

מי שהחליטה לבסוף להציע חוזה לסטודמאייר היא קבוצת פוג'יאן מהליגה הסינית הבכירה, שמייצגת מחוז בדרום מזרח המדינה שבו חיים 44 מיליון איש: "אני עדיין נמצא בתהליך התאקלמות בסין והכול שונה מכל מה שהייתי רגיל אליו", הוא מספר, "יש לי כמה חברים בעיר שמדברים אנגלית, וכשאני צריך אני משתמש במכשיר שמתרגם עבורי מאנגלית למנדרינית ולהפך. העובדה שאני לבד כאן והמשפחה שלי נשארה במיאמי מקשה עליי מאוד. יש לי חמישה ילדים ואני אוהב להיות אבא, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים. אני נהנה לבלות זמן איתם, לשחק, ללמד וללמוד, אני באמת נוצר כל רגע איתם וזה חסר לי עכשיו. המשפחה עבורי היא דבר יפהפה וברכה גדולה, ואני כבר מחכה לחופשה הבאה שבה יבואו לבקר אותי".

לאורך התקופה ב‏־NBA, החל סטודמאייר לעבור תהליך רוחני מעמיק. "התהליך שעברתי החל עשר שנים לפני שדיברתי על זה באופן פומבי. כבר בתור נער, אמא שלי סיפרה לי על השורשים העבריים שלנו, על שבט שגר בארץ כנען ונלקח משם לאמריקה. לא הרגשתי בנוח מספיק לדבר על זה לאורך השנים כי לא חשבתי שיבינו אותי. כל זה השתנה כשהגעתי לניו־יורק ואחרי שטסתי לבקר את ישראל בפעם הראשונה. שם הרגשתי את הצורך להתחיל ולהחיות את השורשים העבריים שלי. התחלתי לבדוק וללמוד ולהתמקד יותר בעבודה עם א־לוהים".

ב־2011 החל סטודמאייר תהליך גיור בניו־יורק, שבמהלכו זכה לשם העברי יהושפט. "כשחייתי בישראל כולם קראו לי ככה", הוא צוחק, "עבורי הדבר המשמעותי ביותר הוא בניית הקשר שלי עם א־לוהים, מה שהוביל גם לשינוי גדול בחיים שלי. אני מתפלל בכל יום, שומר שבת, אוכל כשר ואפילו מציין ראש חודש. עכשיו זה יקשה לי יותר כי באזור שלי בסין אין בתי כנסת, אבל אני עושה את כל מה שאני יכול. אני מתגעגע לימים שבהם למדתי בישיבת 'אור שמח' בירושלים, זה היה תענוג גדול עבורי. התחלתי ללמוד אפילו לקרוא עברית, ואני הולך ומשתפר. אני עדיין נמצא בתהליך, והוא חשוב ביותר עבורי".

סבלת מגזענות במהלך חייך?
"אני יודע שזה נמצא שם בחוץ, אבל למזלי לא סבלתי מזה כמעט. בישראל הרגשתי שמקבלים אותי במאה אחוז, מאוד כיבדו וקיבלו אותי. אני חושב שברגע שאנשים רואים שזה לא משחק, שאתה רציני לחלוטין בכוונות שלך ולא עושה את זה רק כדי שאנשים יראו אותך, אז ככה גם מקבלים אותך".

על מה אתה חולם?
"לגור בממלכת גן העדן, זה החלום הגדול".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בארבע, ואהיה בחמש ככל הנראה אחרי שאפרוש ואוכל לבלות יותר זמן עם המשפחה שלי. זה האושר האמיתי בשבילי". ֿ

המראה של אלכס קארוסו לא מסתיר את שלבי ההקרחה המתקדמים, לא משופע בשרירים כמו שאר שחקני הליגה, וממדיו נורמטיביים באופן יחסי * ציור הקיר שלו בשדרות מלרוז משקף את העובדה שהוא כיום השחקן הפופולרי ביותר בקרב אוהדי הסגולים-זהובים בעיר המלאכים * ואפילו ריהאנה מתלהבת 

את יצירות האמנות של גוסטבו זרמניו ג'וניור אפשר לראות בחינם. רחובות לוס אנג'לס הן הגלריה שלו, שכוללת דיוקנים של גיבורי תרבות – מראפרים ועד אגדות כדורסל. בחודש שעבר, בחיבור בין שדרת מלרוז לפיירפקס, נחשפה יצירה חדשה על הקיר שאיכלס בעבר את קארים עבדול-ג'באר, ווילט צ'מברליין, שאקיל אוניל וקובי בראיינט. כעת ניתן לראות שם את אלכס קארוסו עולה להטבעה, כשמתחתיו מרימים ידיים בהכנעה – בין היתר – לוקה דונצ'יץ', קוואי לנארד וג'יימס הארדן. "ציירתי אותו מטביע על השחקנים הכי טובים במערב כי זו הוכחה שאינך צריך להיות השחקן שמרוויח הכי הרבה בשביל שיזהו את תרומתך לקבוצה", הסביר זרמניו ל"לוס אנג'לס טיימס", "הוא נראה כמו אדם רגיל, מאוד צנוע, כזה שאפשר להזדהות איתו. זה גורם לך לרצות בהצלחתו".

עובדה 1: אלכס קארוסו הוא שחקן NBA. עובדה 2: אלכס קארוסו הוא שחקן NBA שמקבל 20 דקות לערב בקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. עובדה 3: אלכס קארוסו נראה כמו מישהו שהיה אמור להיות 5,179 דברים לפני שחקן NBA שמקבל 20 דקות לערב בקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. אולי בגלל שקארוסו הוא השכן שלכם מהדירה ממול, שיורד לזרוק זבל עם גופיית סבא ושקית מטפטפת במעלית. הוא הרואה חשבון, פקיד הבנק, הזבן במחלקת המשקפיים של קוסטקו שצועק: "מי כאן מספר 137?".

בכל הקשור לפופולריות אלטרנטיבית, קארוסו הוא דווקא מספר 1 בקבוצה שמאכלסת גם את לברון ג'יימס ואנתוני דייויס. זה קורה, בין היתר, בזכות ההייפ העצום לו הוא זוכה ברשתות החברתיות – לרוב נגזרת של מראהו. קארוסו נראה כמו האנטיתזה לשחקן NBA: הוא מקריח ולא מסתיר את זה, לא שרירי במיוחד ובעל ממדים נורמטיביים באופן יחסי (1.96 מטר, 84 ק"ג). הוא משחק בלייקרס, מה שרק מוסיף לדיסוננס הכללי, כי הרי אנשים שנראים כמוהו בדרך כלל לא הופכים לסיפור הצלחה בהוליווד. אלא ש"הנשר הקירח" – או לחילופין, "הממבה הקירח" – הוא כבר עכשיו סיפור הצלחה מסחרר. או ליתר דיוק, תופעת קאלט שאי אפשר להתעלם ממנה.

"אני חושב שאנשים מעריכים את זה שאני משחק הכי חזק שאני יכול בכל פעם שאני עולה לפארקט, אבל זה יותר מזה", ניסה קארוסו להסביר את סוד הקסם עבור "בליצ'ר ריפורט", "יש את העובדה שאני נראה כמו אדם רגיל כשאני הולך ברחוב. כולם רוצים לחשוב 'היי, זה אחד משלנו שמצליח לעשות את זה'. וזה די מצחיק, כי אני באמת מרגיש כמו אדם נורמלי".

אדם נורמלי לא הולך לעבודה כל בוקר, מחנה את הרכב בחנייה הפרטית בסטייפלס סנטר בדאון טאון לוס אנג'לס ופוצח בסמול-טוק עם לברון בחדר הסאונה. עבור קארוסו, שבקיץ 2018 עוד היה מועמד להגיע למכבי תל אביב, זו כבר שגרה. מה שמדהים באמת זה ששום דבר בקריירת המכללות שלו לא רמז על קיומה העתידי. מי שהיה בצעירותו נער הכדורים במשחקי קבוצת הכדורסל של טקסס A&M, סיים ארבע שנים בשורותיה עם ממוצעים של 8 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-3.7 ריבאונדים. הוא אמנם נרשם בספרים כמלך האסיסטים והחטיפות של האוניברסיטה בכל הזמנים, אבל אף סקאוט לא התרשם מהאריזה. גם לא כשהתעופף לדאנק אקראי.

כשדראפט 2016 חלף מבלי שמישהו יקרא בשמו, קארוסו החל את דרך החתחתים שלו לתהילה בקבוצת הג'י-ליג של אוקלהומה סיטי. בקיץ 2017 שיחק עם הלייקרס בליגת הקיץ, וזכה מההפקר של אור הזרקורים: כולם עקבו בדריכות אחרי קייל קוזמה ובעיקר לונזו בול, שנחשב העתיד של הלייקרס בעמדת הרכז, וקיבלו באותו זמן מסך גם את קארוסו. כבר אז הפך ויראלי, כשבאחד המשחקים מסר אליי-אופ משוגע לטראוויס ווייר. "אליי-אופ מבחור לבן לבחור לבן אחר זה לא משהו שרואים הרבה", אמר בחיוך לאחר מכן, "אבל היתה לי תחושה שהוא יצליח".

לזכות הלייקרס צריך לומר שגם להם היתה תחושה כזו לגבי קארוסו. הם החתימו אותו על חוזה דו-צדדי, שמאפשר לשנע את השחקן בין קבוצת הג'י-ליג של המועדון לקבוצת ה-NBA (כל עוד לא יבלה יותר מ-45 ימים באחרונה ללא חוזה קבוע). הוא חתם על חוזה נוסף כזה ב-2018, למרות שהיה יכול לקבל יותר כסף מקבוצות באירופה. "גדלתי עם רקע דתי, וככל שהתבגרתי התחלתי להאמין שאין דבר כזה מקריות", אמר ל"טיימס", "לכל מה שקורה יש סיבה, והסיבה שנשארתי בג'י-ליג היא כדי לגדול ולהשתפר מנטלית ופיזית".

כשהלייקרס קראו לו באמצע העונה שעברה, הוא היה מוכן להשתלט על ההזדמנות. ב-20 משחקים אחרי פגרת האולסטאר הציג קארוסו ממוצעים של 11.2 נקודות, 3.8 אסיסטים ו-3.3 ריבאונדים למשחק, כולל פולו-דאנק אחד במשחק מול גולדן סטייט שהשאיר את לברון המום על הספסל – ולא רק אותו. האינטרנט נשבר מרוב חיבה ל"ממבה הקירח", וכשאוהד העלה סקר, "מי היה לייקר אייקוני יותר, קארוסו או צ'מברליין?", הראשון ניצח בנוקאאוט. בציוץ של אוהד אחר, הוא נראה מטביע על מייקל ג'ורדן. "זה לא נגמר", סיפר קארוסו על האהבה האינטרנטית שהוא סופג, "כל יום מישהו מצייץ לי 'קארוס-אל' או 'אתה ה-GOAT' (הגדול בכל הזמנים). אני לא יודע למה בחרו דווקא בי, אבל זה כיף גדול".

כיף יותר עבורו היה לקבל את השיחה מסוכנו בקיץ האחרון. לא עוד חוזים דו-צדדיים, אלא חוזה לשנתיים מובטחות. "זה מכה בי בגלים קטנים, זרמים של הלם", אמר ל"בליצ'ר", "כשאני מדבר עם ההורים או האחיות שלי, או שאני מוצא עצמי מקליד את המלים 'כן, חתמתי לשנתיים בלייקרס תמורת 5.5 מיליון דולר'. להגיד את זה בקול רם זו הרגשה די מגניבה". כמעט כמו התחושה שעברה בו כשגילה עד כמה התנפח והתחטב במהלך הקיץ – לפחות על פי תמונת פוטושופ די מושלמת שהופצה ברשת. "תמונת ההאלק שלי", על פי קארוסו. "חברים מהבית שלחו לי הודעות ושאלו אם זה אמיתי", סיפר ל-ESPN, "אבל אם הייתי נראה ככה, כנראה שהייתי מנסה להשיג חוזה בקבוצת NFL, לא בקבוצת NBA"… גם ב-NBA חשבו כך, וזמן קצר לאחר הפצת התמונה שלחו לו זימון לבדיקת סמים…

אלא שהעניין עם קארוסו בן ה-25 הוא לא רק הממים ברשת, שמוצאים בכל יום משהו חדש בכיכובו – כולל קלוז-אפ על ריהאנה בוחנת אותו מקרוב מהשורה הראשונה בסטייפלס באחד המשחקים. זה גם לא רק הדאנקים המפתיעים שהיווה את ההשראה לפרץ האמנותי של זרמניו ג'וניור. קארוסו אולי תורם על פניו רק 5 נקודות ו-2 אסיסטים למשחק, אבל סיפורו תמיד יהיה גדול ממספרים. את הדקות שלו העונה הוא מרוויח בזכות העובדה שהוא עונה על הרבה מהצרכים של הלייקרס בתצורתה הנוכחית: הוא מוביל כדור אחראי, שומר איכותי, מצוין בפיק-אנד-רול ובעיקר מפגין איי-קיו כדורסל גבוה. ואם יש משהו שלברון מעריך, זה התכונה הזו. "הוא נותן לנו הכל", אמר לברון למייק טרודל מ"ספורטס-נט", "הוא מוביל כדור רגוע, יש לו נוכחות הגנתית, אינטליגנציה וקשיחות. אנחנו זקוקים לכל מה שהוא נותן".

ההוכחה לכך ניתנת בדקות האחרונות של משחקים. קארוסו לא אוסף את הדקות שלו במפגשים חד-צדדיים שהוכרעו במחצית, אלא נמצא שם בסיומי משחקים צמודים, כמו נגד פיניקס, סקרמנטו, אוקלהומה סיטי, ניו אורלינס ודנבר, בשבוע שעבר. "הוא שחקן הגנה-התקפה נהדר", החמיא מאמנו פרנק ווגל, "אלכס הוא דוגמה מושלמת לאופן בו אפשר להשפיע על המשחק בלי לקלוע הרבה. הוא עשה הרבה דברים קטנים כדי לעזור לנו לנצח".

כשהלייקרס מנצחים בקצב כזה, מה הפלא שקדחת קארוסו לא נגמרת. לזכותו של מי שכבר הונצח על קירות ברחובות לוס אנג'לס, ייאמר שהוא דואג להכניס אותה לפרופורציות הנכונות. "טוויטר זה עולם הפנטזיה", הסביר, "הכל טוב ויפה, אבל בסופו של יום אני צריך לנעול נעליים, לשרוך שרוכים ולעבוד. אני שחקן כדורסל מקצועני ב-NBA". 

הביטו בשכן שירד הרגע במעלית, עם השקית המטפטפת, ותאמינו שגם לו יש סיכוי.