Connect with us

חדשות ואקטואליה

חבלי משיח

Published

on

ביקור בכנסייה המורמונית הענקית בווסטווד ובכנס התעוררות של מטיפים אוונגליסטיים באנהיים חושף את המאבק האידיאולוגי של הנוצרים בקליפורניה כמו-גם את המשותף בינם לבינינו 

מאמינים אדוקים במדינה ליברלית. פסטורים באנהיים

במאמר קודם סיפרתי על גופים שעוסקים בפעילות ציבורית הקשורה לישראל ״לשם שמיים". הדבר היחיד החשוב להם הוא התוכן ולא המסגרת. אין הם רצים לעבר אור הזרקורים או הבזקי המצלמות, כי לאלו אין משמעות עבורם. אין הם מתחרים מי מהתורמים יתפאר בסכומי הכסף שהם תרמו, ואין עיסוקם במשלחות-מכניסות-כספים ארצה ופגישות עם כל האנשים-החשובים-ביותר. כל עיסוקם הוא חריש עמוק של השטח – חשיפת נתונים, לימוד, הסבר, הפצת ידע, פעילות של ממש בשטח. הם עושים זאת בצורה שיטתית, עקבית, בלתי פוסקת. במלחמה על מודעות ותודעת הקהל בעולם, הם הלוחמים בקו הקדמי, וחריש עמוק מאפשר צמיחה.  חבל רק שהם כל כך יוצאים מן הכלל, לא אופנתיים, לא תואמים את השטנץ המקובל.

״שנים שנים באו אל נח, אל התיבה, זכר ונקבה, כאשר ציוה אלוהים את נח״ נאמר בבראשית ז:9, והפעם ברצוני לספר על שני ארועים דווקא בחסות נוצרית, אחד של הכנסיה המורמונית והשני של האוונגליסטים.  שני הזרמים האלו לא מסתדרים זה עם זה, וקשה יהיה למצוא אותם באותו חדר. אך כל זרם בנפרד תומך בנו, היהודים וישראל, וסיבותיו שמורות עמו.

המורמונים: קומפלקס אדיר בווסטווד

הקשר עם הכנסיה המורמונית מזה כשלושה עשורים מתנהל בעיקר בגלל המאמץ המתמיד שלהם לפנות אלינו, להזמין אותנו, להיות בקשר אתנו. הם תמיד מאוד נחמדים, הקונסול הכללי של ישראל לחוף המערבי מוזמן דרך קבע לבקר בסאלט לייק סיטי, והמנהיגות הבכירה של הכנסיה נפגשת אתו, דבר משמעותי בפני עצמו. אך אין בכך דבר יוצא דופן, שכן פעילות זהה קיימת לזרמים השונים של הנצרות, לדתות אחרות ולסגל הדיפלומטי בכללו. ההבדל, כמובן, שלנו – היהודים והישראלים – משהו מאד משמעותי שלהם: ישו, בית המקדש בזמנו של ישו, ירושלים, הברית הישנה, ספר היוחסין של המשפחות השייכות מאז תחילת הזמן עד ימינו אנו.

ג'ון שמידט מפליא על הפסנתר במופע בכנסייה המורמונית

המורמונים – אנשי הכנסיה של ישו של קדושים בזמנים האחרונים (The Church of Jesus Christ of Latter Day Saints) – הם אמריקאים דתיים אדוקים. הבסיס המשותף שלנו בנקודת זמן לפני אלפיים שנים והזינוק לימינו בהם אנו זקוקים להם מהווים נקודת מקפצה מעולה. ארה״ב אינה מוכנה עדין לנשיא מורמוני, כפי שראינו לפני שמונה שנים, אך אין ספק שאחרי תפקידי מושל וסנאטור, היום לא רחוק ויהיה סגן נשיא או ביום מן הימים נשיא מהזרם המורמוני. מספר אנשי הכנסיה בעולם גבוה רק במקצת ממספר היהודים בעולם, קרי הם מיעוט שבמיעוט, אך כוחם לא מבוטל ולכנסיה שנוסדה בארה״ב לפני 190 שנה ע״י ג׳וזף סמית אמצעים כספיים נכבדים. היהודים והמורמונים, כל קבוצה בנפרד מהווה כשני אחוזים מכלל אוכלוסית ארה״ב. הריכוזים הגדולים ביותר של מורמונים הם ביוטה (68% מאוכלוסית המדינה), איידהו (26%) ומונטנה (12%).

בלוס אנג׳לס יש לכנסיה קומפלס אדיר בווסטווד. בולט במיוחד הבניין עם מלאך הזהב מעליו שלמרגלותיו משתרעת גבעה שלמה, פעם עם מדשאה, היום עם עצי זיתים, שניתן לראות כשנוסעים בשדרות סנטה מוניקה. האחראי על הקשר של הכנסיה עם החוץ, קרי ״שר החוץ״ המקומי של הכנסיה, הזמין את חברי הסגל הדיפלומטי ודמויות בולטות מהעולם הדתי בעיר כמו גם מנהיגים מקומיים למופע מוזיקלי של ״אנשי הפסנתר", ג׳ון שמידט על הפסנתר וסטיבן שרפ על הצ׳לו.  הם מופיעים יחדיו מאז כמעט עשור, וצפו בהם למעלה ממילארד וחצי פעמים. הם הופיעו בארבעה משבעת פלאי תבל, בסין, ברזיל, מקסיקו וירדן (וישבו בקהל שגריר פרו ואשתו, וההזמנה כבר הספיקה להגיע לפרו), כמו גם באולמות המפורסמים ביותר בעולם. מדי יום צופים בהופעות שלהם ביוטיוב כשלושה מליוני פעמים.

התכנסו המוזמנים מהדתות השונות כמו גם נציגי ארצות וגופים שונים לקבלת פנים שעיקרה היה אוכל טרם הקונצרט. המיוחד היה שלתריסר המוזמנים היהודים הוזמן אוכל כשר שהונח על שולחן מיוחד. לאחר כמה זמן, כשהמגשים עם חותמות הכשרות נשארו מיותמים, פתחו אותם להנאת הבאים כולם.  

הקונצרט היה אינטימי במיוחד, כששני החברים – כשנשותיהם יושבות בשורה הקדמית – מספרים על נפלאות החיים וגדלות האלוהים.  שמידט גם נשכב על הגב וניגן בפסנתר בצורה הפוכה. בקיצור, הם ממש נהנים ממה שהם עושים. בנוסף לנגינה, הם גם יוצאים עם הקלטות וידאו במקומות שונים בעולם, ואת כל הנוכחים הם לקחו אתם להופעה בסקוטלנד, שפשוט השאירה חותם של סיפור, מוזיקה ומראה, וכל זאת נשזר ברקע העובדה שישבנו בכנסיה המורמונית. עד כמה חשוב ליצור קשרים ולמסדם, כי יום יבוא וקשרים אלו יהיו מועילים עד מאד. ההזמנה הבאה, אגב, היא מאיתנו, לבלות בערב עם מוזיקה ״משלנו". יחסי גומלין מורמונים-ישראלים-יהודים.

האוונגליסטים כאמור לא יהיו במחיצה אחת עם המורמונים, נקודה שחשוב שנזכור: הכנסיה הנוצרית אינה גוף הומוגני אחיד, והאפיפיור עומד בראש הכנסיה הקתולית אך אינו הדמות הבכירה ביותר בעולם הנוצרי. כל עשרות מיליוני האוונגליסטים מתייחסים לאפיפיור בדומה ליחסם למורמונים, יחס של תיעוב והתרחקות. במידה רבה, הסתכלותנו על הנוצרים דומה להסתכלותם עלינו. עבורם, יהודים הם מקשה אחת (עד כמה הם טועים!) וכולנו מאמינים (ניחא, כאן לפחות הם צודקים כי היהדות היא אצלנו בדם, גם אם אנחנו מתכחשים לעובדה זו), והעומד בראש ה״כנסיה״ של היהודים הוא הרב הראשי (נא לא לבלבל אותם, כי אצלנו היהודים יש שני רבנים ראשיים, כיון שאחד ודאי לא מספיק).

הקבוצה היהודית שהוזמנה לביקור בכנסייה המורמונית

קליפורניה נחשבת מדינה בה המפלגה הדמוקרטית שולטת ביד רמה, והרפובליקנים המעטים חוששים לדבר, או שמזמן הרימו ידים כיון שהבינו שבין אם יצביעו ובין אם לאו, אחת תהיה התוצאה. בעוד הרפובליקנים ״בארון", ישנה תופעה מוזרה מאוד: קליפורניה היא הבית של כמה כנסיות ענק, ״רשתות״ של כנסיות למעשה, ויש אומדים את מספר האוונגליסטים כאן במספרים אדירים של מיליונים רבים. הכיצד יתכן, שואלים את עצמם כמה מראשי הכנסיה? היכן כל האוונגליסטים, האם הם לא מצביעים?  האם הם לא מתמודדים בבחירות ברמות השונות – המקומיות, במדינה או ברמה הפדרלית?

האוונגליסטים: מיליונים רבים בקליפורניה

המצב בקליפורניה בכי רע. זו המדינה הליברלית ביותר בארה״ב. כאן הכל מותר, מערי מקלט למהגרים בלתי חוקיים, לעמידה נגד כוחות הביטחון הפדרלים, להנפקת רשיונות נהיגה ותעודות זהות למהגרים הבלתי חוקיים; בתי ספר בהם תלמיד יכול לסיים 12 שנות לימוד בלי לדעת אנגלית אך מגיל צעיר ביותר מלמדים אותו איך להשתמש בקונדום בהדגמה על קישואים, אותם בתי ספר בהם מלמדים ילדים שהם יכולים להיות בנים או בנות, או לשנות את זהותם פעם כך ופעם כך, נישואים הם קומבינציות ככל העולה על הדעת; המדינה מסוממת (נמכרים כאן חומרים אסורים, והחנויות פועלות בכל מקום, כולל ליד בתי ספר, נהגים נוהגים ומעשנים כל מיני חומרים, וכו׳); ועוד דברים שעדיף לא למנות. מספר ההפלות הוא מהגבוהים בארה״ב, רצח רשמי. הדם של האווגליסטים רותח – קליפורניה, ביתם, הפכה לסדום ועמורה.

מאידך, קליפורניה היא ביתם של אין ספור כנסיות ענק ובינוניות וקטנות. יש בעיות פנים לאוונגליסטים: הכנסיות סוטות מדרך הישר, מוטות יותר למספר משתתפים ולתרומות המעשר מאשר ל״ערכים של התנ״ך". פחות אנשים מגיעים (דבר מקביל קורה גם אצלנו בבתי הכנסת), והדור החדש לא מרגיש קרוב כמו שהוריו או שני דורות מעליו (כך בדיוק גם אצלנו, גם ביחס ליהדות וגם ביחס לישראל). ההתקפות הן גם מבית וגם מחוץ, ובמקום בו שוהה בלבול, האויב תוקף ביתר שאת, שכן הוא מזהה נקודות תורפה וחולשה. אויבי ישראל מנצלים גם הם את המצב ומציבים ״אלטרנטיבות", בדיוק כפי שהם עושים בקרבנו (ג׳יי סטריט).

אלא שבדת הנוצרית ישנו ציווי או אמירה לפיה ״אמונה ללא פעולה מתה". כך יוצאים להם מנהיגים אבנגליסטים בניסיון לדרבן את האוונגליסטים בקליפורניה לשנע את אנשיהם בכנסיות לצאת ולהצביע כמו-גם לרוץ למשרות שונות. הרעיון דומה למשנת הנקסוס הישראלי-נוצרי של פעם (בימיו של שמעון ארם ז״ל): אם נגיע לפסטורים (שווי ערך לרבנים), הרי שדרכם נגיע למכפלות: לאלו 200 חברים, ולאלו 20,000, וכך הלאה, כך שהמסר עובר לכל המאמינים, כשנקודת הממשק היא למעלה. בנוסף למתמטיקה פשוטה, קיים תנאי נוסף שגם הוא היווה את הבסיס לפעילות הנקסוס:  פעילות מתמדת, לא רק בשעת צרה וצוקה. אנחנו היהודים באים אליכם לא רק כשאנחנו צריכים אתכם כי אם בשוטף.  אנחנו בונים גשרים בין יהודים לבין נוצרים ומחזקים אותם כל הזמן.  

כך בדיוק עושים האוונגליסטים: מדי שנה הם עושים חריש עמוק בקליפורניה, מהדרום לצפון ולהיפך, ובכל אזור הם מזמינים את הפסטורים ובני/בנות זוגם ליומיים במלון, כשכל ההוצאות מכוסות, ומטרת אותו כנס להדריך, לחזק, לעמוד איתנים יחד, ללמד, לשתף ולחשוף. פסטורים שכל אחד ואחת עומדים בראש כנסיה בגודל זה או אחר נמצאים בצוותא בסיר לחץ, ופתאום הם כולם שווים בפני האלוהים. פתאום הם מוקפים באנשים חשובים לא פחות, מוצלחים אף יותר, והם מרגישים קרבה ושייכות, הם מרגישים כחיל גדול מאד.  פעם אחר פעם, לא רק ״שגר ושכח".

לאחר יומיים בכנס כזה, שנערך השנה באנהיים, כשהרוח משולהבת והגב זקוף, כל הנוכחים מרגישים שרעידת אדמה גדולה צפויה, שבבחירות הבאות קליפורניה תחזור לשורשיה ותהפוך למדינה שמרנית המכבדת את התנ״ך ואת ציוויו; וכל זאת לא קורה.  למרות מפח הנפש בבחירות, האנשים לא מאבדים תקווה וממשיכים לחרוש את האדמה, כי ״הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו״ והדברים נעשים לפי לוח הזמנים של הקב״ה, לא לפי מה שנראה לנו מתאים או כדאי.

ממש כמו בכנסיות, גם במהלך הכנס ישנה להקה ונישאות תפילות ומניפים את הידים כלפי מעלה בחיזוק ובתפילה כנה. אך כאן יש להתמודד עם כוחות חיצוניים חזקים, כוחות המנסים להפריד בין הממשל לבין הכנסיה, המאיימים על הכנסיה שתאבד את מעמדה (מבחינת רשויות המס) אם היא תעסוק בפוליטיקה.  

המתנחלים: אמונה המתרגמת לעשיה 

במהלך שמונה שנות כהונתו של הנשיא אובמה, הנוצרים היו גוף נרדף. בבתי הכלבו לא נשמעה מוזיקת חג המולד. אלוהים נשלח לעמוד בפינה כשפניו הלאה מאתנו. כל זאת השתנה עם עלייתו של הנשיא טרמפ לשלטון. אלוהים הורשה לחזור, והוא מתקבל בהתלהבות אדירה. אנחנו חוזרים אט אט להגיון בריא, למורשת של ארה״ב שמייסדיה שאפו לבנות את ״ירושלים החדשה״ ב״ציון״, וכל עמודי התווך הקיימים עד היום נוצרו ע״י פסטורים, אנשי דת, בעיקר בדרשות שהם נשאו ופרסמו בכתב. מי ידע? מי יודע?  

משך יומיים עוברים הפסטורים תדרוך אחר תדרוך, ומקבלים חיזוק אחר חיזוק. אמונתם איתנה, והנה הם נוכחים שאין הם לבד, שיש כה רבים אחרים כמוהם. למה דומה הדבר? האוונגליסטים בארה״ב שנואים, שכן הם מאמינים באלוהים ובארה״ב. ובארץ? ה״מתנחלים״ (כיפות סרוגות, בעיקר ביהודה ושומרון) שנואים כי הם מאמינים באלוהים ובישראל. ערכים תנ״כיים. אמונה המתרגמת לעשיה. שירות צבאי מלא, קרבי. פעילות בשטח, בשוטף. השקעה ששכרה בצידה, אם כי רק ברבות הימים. ימשיך הצד מנגד לשנוא, ונמשיך אנו לעבוד את השם ולהעלות על נס את עצם קדושת החיים.

כך הנוצרים. כך גם אנחנו. פלא הוא? הלא כל מה שקיים בנצרות מאתנו הגיע. עץ אדיר הוא ששורשיו הם אנחנו, ובלעדינו אין העץ ולא כלום. זכינו שאחת הפסטורים ביקשה רשות מיוחדת להזמין קבוצה של נציגים יהודים, וכך שנה אחר שנה אנחנו משתתפים, וכה גאים אנחנו כשהם שואלים ״אתם יהודים משיחיים?״ ״לא!״ אנחנו עונים, ״אנחנו יהודים-יהודים, הדבר האמיתי!״ ובדרך זו נפתחת הדלת והשיחה קולחת על ישראל ועל הקשר ההדוק בין ישראל לבין ארה״ב, על הערכים המשותפים, על העתיד בו אנו תלויים אלו באלו ועל שיתוף פעולה שחייבים למסד ולהדק.

אנחנו מתפרים דרך דלת פתוחה ומחבקת, והנוצרים יושבים ופשוט נעתקת נשמתם כשאנו באים אל חיקם ואל קרבם, דניס פרגר וקומץ היהודים-אורחים. יהודים המכירים שישו הוא דמות היסטורית אך עבורנו אין הוא בן האלוהים או האלוהים עצמו (חלק מהשילוש הקדוש). על דבר אחד אנחנו מסכימים בכל לב: אנחנו מצפים ומייחלים לביאת המשיח בימינו, שיזדרז כבר ויגלה את עצמו, משיח בן דוד, ונשאל אותו, בכדי ליישב את חילוקי הדעות פעם ולתמיד: ״היית פה כבר בעבר?״

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

"כל מה שאנחנו צורכים מיוצר בסין, עכשיו הם אפילו מיצאים וירוסים״

Published

on

סין קרובה ממה שאנחנו משערים, והוירוס הקטלני אינו מגביל עצמו לסינים בלבד * משלחות מהארץ? חוקרי התפשטות מחלות מסוכנות מארה״ב? אף לא אחד. רק שלוחי הרבי, שליחי חב״ד, יצאו לחלק מסכות ומצרכים * הקורונה ואנחנו – תמונת מצב 

וירוס הקורונה לא ממש משבש את חיינו, עדיין. אנשים יוצאים לקניות, המסעדות מלאות, כולם טסים. ״זה לא יגיע לכאן.״ ״הוירוס דועך.״  בבדיחות הדעת אנחנו אפילו אומרים, ״כל מה שאנחנו קונים מיוצר בסין, עכשיו הם אפילו מיצאים וירוסים.״  למעט מסכות לפנים, שהפכו למוצר שפשוט אינו בנמצא, אין מחסור וגם לא מורגש כזה. הצנרת עדיין מלאה.  

כל זאת יכול להשתנות בן רגע, אם המחלה תתפרץ לה באחת מעשרות המדינות אליהן היא כבר הגיעה, התפרצות כמו בספינה ״דיאמונד פרינסס״ העוגנת לחופי יפן, או כמו במקור ההתפרצות שם בסין הרחוקה, בעיר שבה באופן רשמי גרים 11 מיליונים אך באופן מעשי נמצאים שם כמספר היהודים בעולם כולו.

סין קרובה ממה שאנחנו משערים, והוירוס הקטלני אינו בררני ולכן אינו מגביל עצמו לסינים בלבד. את מעצמת העל של הסינים הוירוס כבר הכריע, כך שנבצר להבין מדוע אנחנו כל כך שאננים.

הסינים כבר על ברכיהם, והם נואשים. דברים שהיו בלתי אפשריים בעליל עד לפני חודשיים הפכו לקיימים ומוחשיים ביותר, בנסיון הסיני להתמודד עם וירוס הקורונה. אותו רופא שזיהה את המחלה לראשונה והבין שלפניו משהו שונה, מדאיג ומסוכן, נשלח בהתחלה ל״חינוך מחדש״ ולבית סוהר, שם יתכן שזירזו את סופו, או פשוט התנאים המשופרים של אותה אכסניה הם שהביאו לכך.  

אך בעוד שסין של לפני חודשיים היתה עומדת על שלה, בגאווה ובכוחניות מרובה, כמו בכיכר טיאמין, הרי שעתה סין מתנצלת, במעשים ובדיבורים. האחראים פוטרו בבושת פנים. הסינים אפילו הודיעו באופן רשמי ״תנוח בשלום!״ באותיות אדומות גדולות לזכר הרופא. אין הם מסתירים. הם אפילו מצטערים, באמת ובתמים. אותו רופא עוד יקבל (אחר מותו) את פרס נובל (לרפואה או לשלום) ויהפוך לגאווה לאומית.

זו היא ודאי סין חדשה, סין שלא יודעת איך להתמודד ואפילו פונה לנשיא ארה״ב, כמו ילד הפונה למבוגר ברקיעת רגל טיפוסית כשדמעות בעיניו ובתלונה ״לא עזרת לי!  להיפך, פעלת מהתחלה נגדנו (הפסקת טיסות, הגבלת כניסת אנשים).״ הסינים צודקים. בכל ארוע ברחבי העולם, ישראל היא הראשונה המגיעה, מקימה בתי חולים בשטח ומתפקדת בצורה שאפילו המעצמות לא מסוגלות בזמן כה קצר וביעילות כה רבה. אך כאן, על מי שמענו? משלחות מהארץ? חוקרי התפשטות מחלות מסוכנות ביותר מארה״ב? אף לא אחד. רק שלוחי הרבי, הם שליחי חב״ד, שיצאו לחלק מסכות ומצרכים.

האם ישראל עוזרת? 

בכדי להביא את סין לכריעה על רגליה, צריך היה כוח אדיר, לא כוח אנושי. אנחנו, היהודים, יודעים שנפלאות כאלו, כפי שלפני אלפי שנים הוטלו על המצרים בעשרת המכות, הן נחלתו הבלעדית של הקב״ה. הוא מעלה עמים ויכול להורידם בשבריר שניה, אפילו את המעצמה החזקה בעולם. לכן אולי מתאים שהנציגים היחידים שאכן מושיטים ידם לעזרה בשעה קריטית זו הם לא אחרים מאשר שליחי האלוהים העברי. אלא שבניגוד למשה ואהרון אחיו בימי פרעה שלא ידע את יוסף, אין הסינים מגבילים יציאת כח העבודה הזול – העבדים העבריים – מממלכתם, ולכן אין האלוהים ״מקשה את ליבו של פרעה״ פעם אחר פעם.  

האם ישראל עוזרת? חברות וחוקרים ישראלים ודאי עובדים מסביב לשעון, אבל התמריץ הוא מודרני, עכשווי: כסף! מי שיוכל לזהות ולתת מענה לנגיף, יזכה במיליארדים רבים. האם חוקרים ברחבי העולם משתפים פעולה? האם המכונים הביולוגיים בכל הארצות (ישראל, ארה״ב, רוסיה, …) גייסו את מיטב המוחות ועובדים מסביב לשעון?  

הסינים שלא היו חושבים אי פעם בעבר לפנות לעזרה, ביקשו מאחרים, לדוגמא מכמה ממשלות לעזרה פשוטה של הספקת מסכות (שכן לבתי החרושת בסין אין תפוקה מספקת, כמו גם היה מחסור בכח אדם שלא שב עדיין מחופשת ראש השנה הסינית). אחת מאותן ארצות היא יפן, וכל מי שבקיא ולא במקצת בהיסטוריה המודרנית בין סין לבין יפן יבין עד כמה משמעותי הדבר (היפנים היו אכזריים ביותר ביחסם לסינים, והסינים לא שוכחים זאת עד עצם היום הזה).

בדרכם הם, הסינים פועלים, והדבר מרשים ביותר. הם הזרימו כספים לשוק, מנעו התמוטטות הבורסה, העמידו תקציבי ענק להתמודדות עם הנגיף, הקימו בתי חולים ומילאו אותם בציוד ובאלפי רופאים ואחיות, דאגו שאזרחים לא ירעבו ושכל מוצרי הבסיס יהיו על המדפים בכל רחבי סין, תפעלו את כלל כח העבודה לפי הוראות לשעת חירום (כולל דיווח המצאות, חום, פגישה עם אנשים שאולי חלו, וכו׳, וכל זאת מדי יום ואף מספר פעמים ביום), הטילו סגר על מאות מיליוני אנשים, העבירו חוקים מיוחדים לשעת חירום לכוחות הבטחון ואין מכשול אנושי שנראה שהם לא מסירים כלא היו.  

הסינים עושים זאת בצורה הסינית: בכוח, בצורה מיידית, בלי לשאול ובלי להתחשב. הם ממוקדים בצורה מעוררת התפעלות. אך הוירוס נשאר וממשיך להתפשט ולדרוש את קורבנותיו, בסדר גודל של כשלושה אחוזים מהנגועים.

״לא להאמין לאף מילה"

העיתונאית החוקרת והסופרת נורמה זייגר טוענת שהסינים משקרים במצח נחושה. המספרים לא נכונים. יתכן בכלל שהם אחראים להפצה הראשונית של הוירוס. הם מדינה קומוניסטית. ופעם נוספת: ״אסור להאמין למילה שהם אומרים.״ 

זייגר, שבעבר נזהרה מאוד לאחר שפרסמה טור על פוטין, מדברת בגלוי נגד הסינים. אני מפחד שנורמה היא הסנונית, ואם חס וחלילה המגפה תתפשט בארה״ב, הפחד שיאחוז באזרחי ארה״ב יהפוך עד מהרה לשנאה נגד סינים, וכיוון שהאמריקאים לא יודעים בהכרח להבדיל בין סינים לבין יפנים או תיאלנדים או פיליפינים או אחרים, זו תהיה שנאה כלפי זרים, שנאה נושנה החבויה מתחת לפני השטח. או אז נשכח שהרבה מהשכנים שלנו שמראם החיצוני הוא של המזרח הרחוק בעצם נולדו וגדלו כאן בדיוק כמונו; וכבר התנסנו בכך עם היפנים מהלך מלחמת העולם השניה.

אם הסינים משקרים, הרי שזו תרבות העבר, של מעצמת על שעשתה כפי שעולה על רוחה, אך כאמור אין אלו פני הדברים, והשוק שסין חווה לא יפוג למשך זמן רב (בה במידה שהשוק שחוותה גרמניה של הרייך השלישי נתן אותותיו מהלך 75 שנים). סין של היום מתמודדת עם כוח שהכניע אותה תוך שבועות ספורים.

בדומה לסין, ישנה מעצמת-על נוספת המתמודדת עם כוחות אדירים המנסים להכניעה. מדינת ישראל מוקפת אויבים, המנסים למחוק אותה מעל המפה.  אלו שולחים רחפנים או בלונים. אלו חופרים מנהרות מוות מרשימות מאין כמותן. אחרים פועלים נגדה באמצעות הסייבר. ועוד אחרים מרעילים את דעת הקהל הבינלאומית. דווקא כאן, ישראל פעם אחר פעם מוכנעת לברכיה, בדיוק כמו הסינים. בחוסר אונים אנחנו מפסיקים מבצעים מורכבים ביותר בעזה, כי ארה״ב או המערב נתן לנו רק 24 שעות. דעת הקהל הבינלאומית היא נגדנו, בצורה נחרצת ביותר, והאויב מתוחכם ביותר. לא עוברות דקות עוד טרם נכנסו קרקעית לעזה, וכבר מועלים אתרים לרשת, עם קריקטורות וסרטונים ותמונות של כל הזוועות של צבא הכיבוש הציוני-נאצי. איש לא עוצר לחשוב, ״האם אפשרי הדבר?״ איש לא טורח לבדוק (תמונות שמסתבר בדיעבד מוחזרו מסוריה או מהעבר). ישראל סופגת מכה אחר מכה, ומסתבר שעליונות צבאית שווה כקליפות השום. כך גם בהכרזות והחלטות דוגמאת ״ירושלים היא בירת פלסטין,״ ״הר הבית הוא אתר מורשת מוסלמית,״ ״ההתנחלויות בלתי חוקיות לפי החוק הבינלאומי,״ ״112 מפעלים הפועלים ביהודה ושומרון הם חלק מרשימה שחורה של האו״ם,״ ועוד ועוד.

מגיעות שש ספינות ״לשבור את המצור על עזה,״ וישראל מאבדת את העשתונות. רמטכ״ל צה״ל יעיד לאחר מכן ש״הוא היה פועל בצורה שונה,״ אך הנזק כבר נגרם. חיילי השייטת המהוללת מגיעים למלכודת, מארב מתוכנן היטב, וחלק מלוחמינו מאושפזים משך חודשים ארוכים בכדי להחלים. לא עבר זמן רב וממשלת ישראל ומנהיגיה עוד התנצלה בפני טורקיה ושילמה פיצויים בשמונה ספרות דולריות. כאמור, כוח ועליונות (כמו של סין) אינם ערובה לנצחון.  

ישראל מנסה – ללא הצלחה – להתמודד עם כך.  הנציגויות הדיפלומטיות פועלות, לאחר תרדמת חושים כה ארוכה, ולכן כשלונן ודאי ומובטח. דעת הקהל הבינלאומית עוצבה וכל בר דעת יודע ומבין שישראל = דבר רע ורשע, וכל דבר שהיהודים עושים הוא מזימה שלילית ביותר. לפיכך, לא רק שצריך לעצור אותם (את היהודים וישראל-שהם-גזלו מבעליה בתואנות שווא), אלא שכל דבר רע שיקרה להם אינו מספיק.  דם יהודי הופך להפקר, וישראל נמדדת ונשפטת לפי קנה מידה שונה מכל מדינה אחרת בעולם.

מסתבר שמעצמת העל האחרת – היא סין – חווה את אותו הדבר בדיוק.  כפי שזייגר אומרת ״הסינים משקרים.״ לא משנה מה הם יגידו או מה הם יעשו, ״סין האדומה״ אשמה. את הוירוס הם פיתחו ושיחררו לעולם. המספרים שהם מפרסמים אינם נכונים בעליל. הם לא עושים מספיק. הכל מכוון, והכוונות רעות וגרועות.

הזמנה מהקונסוליה הסינית

האם כל זה נשמע מוכר? לא משנה מה נעשה ואיך נתנהג, אנחנו אשמים. אנחנו הרעים. אנחנו השטן בכבודו ובעצמו.

בשעת צרה וצוקה, הנציגויות הדיפלומטיות של ישראל מנסות להשמיע את קול ישראל, אך איש לא מאמין ואיש לא משתכנע. במהלך כל הזמן שהוביל לאותה שעה, ישראל התנהגה כמעצמה, לא היה לה אכפת. היא חגגה בשיכרון חושים את האקסיטים ואת הנהנתנות של האוכלוסיה שלה על חשבון האחר, אז מדוע שנאמין לה עכשיו? הנציגויות היו כה עסוקות בבילוי ובהתנהגות של ״בעל בית,״ שאיש לא מעונין לשמוע מה יש להן להגיד. התנהגותן השוטפת, המזלזלת, המשדרת עליונות וניכור, חרותה בזכרון הכלל.

כך הדבר גם עם הסינים, והם מנסים בכל כוחם. הקונסוליה הסינית בלוס אנג'לס הזמינה אותנו למסיבת עיתונאים (האם הם לא שמעו על ועידה באמצעות וידיאו, כך שאנחנו הכתבים והתקשורת לא נחשף לנגיף?!? הלא את כל שאר הטכנולוגיות הם כבר גנבו, כך שודאי הם מסוגלים להוציא לפועל דבר כה פשוט). מדי יום ביומו הם שולחים עלון מידע, דבר שהם לא עשו פעם אחת מהלך העשורים עד עכשיו. הם היו חשובים מדי, עסוקים מדי, עשירים מדי, בעלי כוח ושררה. אין זה המצב יותר. הסינים השתנו לבלתי היכר. הסינים מנסים לפנות לעולם, בצורה שהעולם מכיר, ולהפיץ מידע; והעולם מסרב להקשיב.

הנסיונות של ישראל ושל סין כה דומים אחד לשני, שכדאי לעצור ולהשוותם. ישראל עדיין מפסידה במאבק על דעת הקהל (מבית ומחוץ), ואין ספק שאיש אינו מאמין לסין (למעט הכותב, הרואה את הנסיונות האדירים-כבירים-מרשימים-בצורה-שאין-לה-מקביל של הסינים להתמודד עם וירוס שהכניע אותם בראש השנה ב-2020 ועומד מלא התפעלות).

עלינו להמשיך לעקוב אחר הקורה בסין, לנקוט אמצעי זהירות ולהתכונן לבאות. אם לא יגיע היום בו נצטרך להתמודד עם המגיפה כמו הסינים, נגיד תודה, ואם יגיע, אולי, רק אולי, נהיה מוכנים טיפ-טיפה. הוירוס לא יודע להבדיל בין סינים לבין אמריקאים, בין צהובים לבין לבנים, בין חסרי דת לבין יהודים ובין אנשים עשירים לאלו שאין להם נכסים.

לעת עתה, נישא תפילה לקב״ה, ונתפלל לשלומם ולהחלמתם של החולים, לבטיחותם של הרופאים והאחיות המטפלים בהם (הנדבקים במגפה בקצב מדאיג ביותר), ולחוכמה שתנתן לראשיה, שריה ויועציה של סין. בדיוק אותה תפילה לשלום המדינה שלנו, המוסבת למען הסינים. נעשה זאת עבורם. נעשה זאת עבורנו אנו. ונעשה זאת שכן זו דרכנו, זו דרך ילדיו של הקב״ה. 

ולאחר התפילה לשלום סין, נוסיף ״מי שבירך״ לכל החולים, המטופלים, המתאוששים, אלו שהבריאו ולבני המשפחות וידידיהם של כל אלו שנפלו על חרב המגיפה.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הפוליטיקאים מרוויחים, המדינה לא

Published

on

הבחירות בישראל: המחלוקות העמוקות בין המפלגות הגדולות הלכו והיטשטשו בשנים האחרונות, והמדינה לא תיחרב אם תיבחר המפלגה הזו או האחרת

מספרים כי בחיל התותחנים הצרפתי נעשתה ביקורת מקיפה בניסיון לחסוך בעלויות. המבקר הבחין בדבר מוזר: בכל צוות היו תפקידים לכולם – טען, תותחן וכו'. ורק חייל אחד עמד בדום מתוח מאחורי התותח בשעת הירי. כשניסה המבקר להבין את פשר תפקידו – נאמר לו שאלו הפקודות. לאחר חקירה גילה המבקר כי מקור הפקודה המשונה הוא בתקופה שבה התותחים היו נגררים על ידי סוסים לשדה המערכה, ואותו חייל היה אמון על אחיזת רסן הסוס בזמן הירי כדי שלא ייבהל ויברח.

בפרלמנט בלונדון נהוג שבכל פעם שנבחר יו"ר חדש, נגרר הנבחר בחוסר רצון משני צדדיו אל כס היו"ר. זאת בשל העובדה המצערת מלפני מאות שנים, שכשהיו"ר היה נדרש על ידי חבריו לסרב בשמם לבקשה של המלך מהפרלמנט, היה יכול סירוב כזה למלך הכועס להביא את היו"ר לסוף עגום. וכך עד היום הוא נישא בחוסר חשק, אל המשרה החשובה.

לעיתים מכוח המסורת, האינרציה, האינטרסים או סתם מבלי משים, נותרים מנהגים נושנים בעינם, גם כשהסיבה להם כבר מזמן אבדה.

המחלוקת הפוליטית בישראל בין ימין לשמאל, כותב שי בזק, לשעבר קונסול ישראל במיאמי ובוסטון, נסובה במהלך השנים סביב סוגיות כבדות משקל: על מלחמות ושלום, עצמאות וגבולות, התיישבות ונסיגות. אזרחי המדינה נטו להצביע בבחירות בעיקר משיקולי ביטחון ומדיניות. אלא שהמחלוקות העמוקות בתחום זה בין המפלגות הגדולות הלכו והיטשטשו בשנים האחרונות. הסרבנות הפלסטינית, האיום האיראני, חיזבאללה וסכנת ארגוני הטרור יצרו חזית אחידה למדי ברוב הנושאים המדיניים והביטחוניים, עם גוונים מתבקשים ושונים.

בסוגיה הפלסטינית יש הסכמה בקרב רוב הציבור בישראל, גם אם מסויגת לעיתים, לפתרון על בסיס תוכנית טראמפ, אם תהיה לה אי-פעם היתכנות אמיתית כלשהי. הליכוד מסכים במסגרתה בתנאים מסוימים למדינה פלסטינית, ובוושינגטון הכניסו גם את תוכניתו של ליברמן לחילופי שטחים לתוכנית. שליש מבוחרי כחול לבן מסכימים אפילו לסיפוח השטחים. בעבודה-גשר-מרצ משמאל מסתייגים מהחלטה באו"ם לחרם על חברות ישראליות ביהודה ושומרון, ובנט מהימין מעביר כספים לחמאס ופועל להסדרה איתו.

סוסים כבר לא גוררים היום תותחים צרפתיים. יו"ר הפרלמנט בלונדון כבר לא מפחד ממלכים באנגליה, והנושא המדיני-ביטחוני בישראל כבר אינו מוקד המחלוקת הפוליטי העיקרי בבחירות. האיבה הממותגת בין הימין והשמאל נשארה בעיקר מכוח המסורת, האישיות של הפוליטיקאים, או בשל האינטרסים והקמפיינים של המפלגות.

לכן, אולי הגיע הזמן שבו הבוחרים יכולים להתנער מאבק דפוסי ההצבעה הישנים, ולהצביע מעבר להם, להביט אל החיים עצמם: החירות והכבוד בחיים האזרחיים בהם לכל אדם יש את החירות לחיות במקומו ועל פי אמונתו, מערכת בריאות יעילה, חלוקת תקציבים הגונה, יוקר המחיה, החינוך, עלייה וגיור, היחס לקשישים, ועוד. כיצד המפלגות מציעות להתמודד עם כל אלו, ומה הכישורים והניסיון של מועמדיהן לעשות זאת?

בניגוד למה שמספרת תעמולת הבחירות המתלהמת בארץ – המדינה לא תיחרב אם תיבחר המפלגה הזו או האחרת, מהשמאל, מהמרכז או מהימין. חלק מהפוליטיקאים אולי מרוויחים מהדימויים האלו האחד על השני. המדינה בטח ובטח שלא.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

ארה"ב: תנועת הצופים בהליך פשיטת רגל

Published

on

אלפי גברים טוענים שעברו התעללות מינית בתנועה שהצמיחה פוליטיקאים ואסטרונאוטים. כעת היא מתמודדת עם תביעות לפיצויים

תנועת הצופים בארצות הברית הכריזה השבוע כי הגישה בקשה להפעלת פרק 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקנאי, על רקע שלל תביעות שהוגשו נגדה בגין טענות להתעללות מינית בילדים. הטענות נוגעות לאלפי מקרים שאירעו בעשרות השנים האחרונות. הבקשה היא רגע דרמטי וכואב בתולדות הארגון, שבמשך דורות היה מעמודי התווך של החיים האזרחיים האמריקאיים ושהכשיר מנהיגים לעתיד, בהם פוליטיקאים, אנשי עסקים ואסטרונאוטים.

על-ידי הפנייה לבית המשפט לפשיטות רגל יכולה תנועת הצופים להביא להשהיה של התביעות, אולם בסופו של דבר ייתכן שתיאלץ למכור חלק מנכסיה הרבים, בהם מתחמי פעילות ומסלולי טיולים, כדי לגייס כסף לפיצוי הנפגעים. הליך פשיטת הרגל בא בתקופה שבה מתמודדת תנועת הצופים האמריקנית עם שלל בעיות, בין השאר ירידה במספר החברים בה. אם בימי השיא של שנות ה-70 היו בארגון יותר מארבעה מיליון חברים, במרוצת השנים ירד המספר לפחות משני מיליון. בניסיון להתמודד עם ההתמעטות הזו החליט הארגון לקבל לשורותיו גם ילדות.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות