Connect with us

ספורט

ותודה לקלייטון ומוקי

Published

on

לדודג'רס יש היום אליפות אחרי 32 שנים * אחרי עוד הפסד אכזרי בשנה שעברה לוושינגטון זה סופסוף קרה, למרות ההפסד הביזארי במשחק 4 * 2020 הכתירה סופית: לוס אנגל'ס – עיר של אלופים

שתי שאלות מרכזיות ליוו את רגעי ההכרעה במשחק שנעל את אחת מעונות הבייסבול המשונות בהיסטוריה, ובו גברה לוס אנג'לס דודג'רס 1:3 על טמפה ביי רייז וזכתה באליפות ראשונה מזה 32 שנים.

השאלה הראשונה הייתה "מה לעזאזל עבר לך בראש, קווין קאש??"  בפיגור 3:2 בסדרה, שנערכה ללא יתרון ביתיות (התקיימה כולה באצטדיון של טקסס ריינג'רס בארלינגטון), טמפה הלכה אל המגיש הבכיר שלה, הסיי יאנג של 2018, בלייק סנל. בחמשת האינינגים הראשונים, סנל ראה מולו 16 חובטים ופשוט ריסק אותם בזה אחר זה, מאפשר חבטה בודדת אל מול תשעה סטרייקאאוטים והכל ב-69 הגשות בלבד. אלא שאז, בתחילת האינינג השישי, אחרי שהשיג אאוט נוסף, הוא ראה את אוסטין ברנס רושם מולו חבטה.

על פניו, סנל אמור היה להתאושש מכך בלי יותר מדי בעיות. הוא היה ב"זון", כפי שנהוג לומר. אלא שברנס הוא החובט האחרון בסבב של הדודג'רס והבא בתור, מוקי בטס, אמור היה להתייצב מול סנל לסיבוב שלישי (אחרי שסנל זרק אותו בסטרייקאאוט פעמיים). אם בעבר היה נהוג להשאיר מגישים פותחים כמות מסוימת של אינינגים, הרי שבעקבות התפתחות הסטטיסטיקות המוקדמות נוצרה הבנה שהסיבוב השלישי, הפעם השלישית בה המגיש פוגש בחובטי היריבה, היא הנקודה הפגיעה ביותר שלו ומול מוקי בטס, נקודה פגיעה היא מתכון לאסון. וכך, לתדהמת כולם, המנג'ר של הרייז, קווין קאש, פשוט שלף את סנל מהמשחק, מתוך אמונה שהמחליפים יעשו את העבודה. זה ממש לא קרה. בטס סיפק מיד דאבל ושני החובטים הבאים הכניסו ריצות, קבעו מהפך ומשם הדודג'רס כבר הסתדרו כל הדרך לשמפניות. קאש הפך ברגע אחד לבדיחת טוויטר.

אחת הצרות הגדולות של הבייסבול בשנים האחרונות היא הדבקות במספרים ובסטטיסטיקה. אלא שהכוונה בצרות איננה מה שאולי משתמש מהמילה. אך ורק בזכות המספרים והסטטיסטיקה יכולה בכלל טמפה ביי, קבוצה עם הפיירול ה-27 מתוך 30 בליגה (28.6 מיליון לעונה) להגיע למצב בו היא מתמודדת בוורלד סיריס, ועוד עושה זאת בכבוד רב, נגד יריבה כמו הדודג'רס, עם הפיירול השני בגובהו בליגה (105.5 מיליון – יותר מפי שלושה!), כל זאת בזמן שהיאנקיז, עם ה-113.9 מיליון שלהם, יושבים כבר מזמן בבית. טמפה היא זו שהעיפה אותם…

הבייסבול, המשחק שעבר באמריקה מסבא רבא לסבא לאבא לבן, הפך לנטול לב ורגשות. שבוי של המספרים והסטטיסטיקה.   לא סתם הבייסבול מאבד קהל בקצב מסחרר והופך לנישה של מעמד, צבע וגיל מסוימים וההחלטה הזו, עליה ידברו עוד שנים, רק מושכת את הענף לכיוון המדאיג הזה מהר יותר.

אבל הייתה עוד שאלה, חשובה לא פחות: "מי לעזאזל עושה טרייד על מוקי בטס???"

זו לא הייתה העונה הגדולה בקריירה של האאוטפילדר, רחוק מכך. עונת ה-MVP שלו לפני שנתיים, זו שהסתיימה עם האליפות הראשונה בקריירה, הייתה הרבה יותר בלתי עצירה. אחרי האליפות ההיא, מוקי כנראה ציפה להפוך לאגדה במדי בוסטון רד סוקס, הקבוצה שטיפחה אותו. אלא שזה לא קרה, הקבוצה נסחבה יותר מדי זמן בניסיונות להאריך את החוזה שלו, בסכום נמוך ממה שהוא רצה לראות ובסופו של דבר, זה הפך לבלתי נמנע: מוקי רצה לעזוב.

בדיוק כמו אנתוני דייויס, גם כאן נוצר מצב בו שחקן מבקש לפלס את דרכו ללוס אנג'לס המפתה ונשלח בטרייד מתוך מחשבה שאין כבר מה לעשות בנידון ולפחות נרוויח עליו כמה צעירים טובים, לפני שיעזוב אותנו בחינם. זה קורה כל הזמן ורק ימשיך לקרות בעולם בו השחקנים צוברים עוד ועוד כוח ומחליטים על עתידם, מצב חיובי בסך הכל.  אלא שישנם שני הבדלים ענקיים לעומת המקרה של דייויס, שבעצמו זכה עם LA באליפות בועה רק לפני שלושה שבועות:

1. עם כל הכבוד לחד-גבה ויכולותיו הנהדרות, הוא  לא משמעותי בליגה שלו כמו שמוקי בטס משמעותי ב-MLB. דייויס הלך לשחק אצל לברון, מוקי בטס הוא ה-לברון של הבייסבול בשנים האחרונות.

2. דייויס דרש לעזוב את ניו אורלינס פליקנס, מועדון זניח בדברי הימים של ה-NBA. לנטוש ככה את הרד סוקס המפוארים, שזכו בארבע אליפויות ב-16 השנים האחרונות, זה משהו שעוד לא ראינו. מי שמגיע לשחק ברד סוקס, והופך לכוכב, בדרך כלל שואף להישאר, לא לברוח.

לבסוף, הגרביים כאמור הרימו ידיים ובטס נשלח בטרייד, היה חתום במשחק ההכרעה על שתי החבטות הגדולות של המשחק וזכה באליפות שנייה תוך שלוש עונות. מהיום, בוסטון היא המקום שאפשר לברוח בו והדודג'רס הוא המקום שאם תצליח לברוח אליו, תקבל חוזה עתק ו…אליפות.

ואכן, לדודג'רס יש היום אליפות. 32 שנים, מאז ימי קירק גיבסון, חיכו ב-LA. הם זכו ב-1988, התרסקו לחלוטין, לא ניצחו סדרת פלייאוף במשך שני עשורים תמימים ואז גם נאלצו לשרוד את כל הבלגן עם פרנק וג'יימי מקורט. ברגע שזה נעלם סופסוף, וקבוצת הבעלים החדשה עם מג'יק ג'ונסון ושאר החבר'ה קנתה את המועדון בשני מיליארד דולר במרץ 2012, פתאום הכל החל להשתנות.

הדודג'רס שילמו סכומים מכובדים והשתלטו על בית ה-NL מערב עם שמונה זכיות רצופות, אבל הלוזריות עדיין הייתה בעוכריהם וכשהיא נעלמה, באו הפסדים רצופים בוורלד סיריס של 2017 ליוסטון ו-2018 לבוסטון, שתי קבוצות שהואשמו בסקנדל רמאויות כזה או אחר מאז. שני המנג'רים שניצחו את LA באותן סדרות כבר נזרקו מהקבוצות שלהם בשל כך.

ואחרי עוד הפסד אכזרי בשנה שעברה לאלופה שבדרך וושינגטון, בתום התרסקות ביתית נוספת ולא מובנת, זה סופסוף קרה עבור הדודג'רס הפעם. הם היו הקבוצה הטובה בליגה בעונה הסדירה, עם מאזן מפלצתי של 17:43. הם לא הפסידו בשני סיבובי הפלייאוף הראשונים, בין היתר הודות ליריבות חלשות ו/או פצועות (מילווקי וסן דייגו), והם נהנו מהרגע בו האופי והכישרון שלהם סוף כל סוף התחברו, עם קאמבק מ-3:1 ל-3:4 מול אטלנטה בגמר החטיבה, לפני שהתפנו להשלים את המלאכה נגד טמפה ביי.

אפילו בוורלד סיריס זה הלך קשה, עם ההפסד הביזארי במשחק 4. לרגע חשבנו שהדודג'רס יעשו דודג'רס, אבל מוקי בטס והחברים התעוררו בזמן ועוד לפניהם, במשחק 5 הקריטי, היה זה ה-איש שהאליפות הזו מגיעה לו יותר מכל: קלייטון קרשאו. בגיל 32 ואחרי 12 שנים במועדון, קרשאו, אחד המגישים הטובים שתוכלו למצוא וזוכה הסיי יאנג שלוש פעמיים בעברו + תואר MVP נדיר עבור מגיש, הוא גם הפרצוף הכי מזוהה עם הדודג'רס בענף בו בקושי יש פרצופים מזוהים, וגם היה עד השבוע סמל הכישלון המתמשך בפלייאוף, אבל כל זה מאחוריו ועכשיו הוא האלוף קלייטון קרשאו.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

בעלות של 2 מיליארד דולר: כך ייראה האולם החדש של הקליפרס באינגלווד

סטיב באלמר מעריך שהאולם החדש, שיכונה IntuitDome ואמור להיפתח לעונת 2024-25, תעלה לו למעלה מ -2 מיליארד דולר – אותו המחיר ששילם על הזיכיון לקבוצה רק לפני שבע שנים

Published

on

יו"ר ובעלי הלוס אנג'לס קליפרס, סטיב באלמר, הסתפק בתחילה לשחק בסטייפלס סנטר- באותו בניין של לוס אנג'לס לייקרס ולוס אנג'לס קינגס- כאשר רכש את הזיכיון לקבוצה ב-2 מיליארד דולר בשנת 2014. אבל תוך שנה אמר באלמר שהוא הבין שהקליפרס צריכים לבנות זירה משלהם אם הם רוצים לבנות "זהות" משלהם.

"היינו צריכים להגיד 'אנחנו החבר'ה שלנו. אנחנו לא משחקים באותו מקום כמו הבחורים האחרים. תהיה לנו זהות משלנו'", אמר באלמר בראיון נרחב ל- ESPN. לקראת פריצת הדרך של יום שישי האחרון לאולם החדש של הקליפרס – באינגלווד.

באלמר העריך שהאולם החדש, שיכונה כיפת Intuit ואמור להיפתח לעונת 2024-25, תעלה לו למעלה מ -2 מיליארד דולר – בעצם אותו המחיר ששילם על הזיכיון לקבוצה רק לפני שבע שנים – אבל הוא באמת מאמין שזה הכרחי להצלחת הקליפרס במגרש ומחוצה לו.

"מעולם לא הייתי במקום שהיו לך שתי קבוצות בעיר", אמר באלמר. "גדלתי בדטרויט. כולם אוהדים של פיסטונס. ואני חושב שבמשך מספיק שנים הקליפרס היו גרועים מספיק, כולם יכולים פשוט להתעלם מהקליפרס. אנחנו טובים עכשיו, ונהיה טובים מדי שנה בשנה. אנחנו הולכים לבנות בניין משלנו, יותר מזהות משלנו, יותר אישיות משלנו. ואני חושב שחלק מהמעריצים בצד השני, אם תרצה, זה כמו, 'מה? אתה מעז לפקפק בעליונותנו?' לא, אנחנו כן.

"יש 30 קבוצות בליגה. יש 29 אחרות. ויש לנו אחת שבמקרה מבוססת בלוס אנג'לס וקיבלנו את האוהדים שלנו. אנחנו משתמשים בביטוי שלנו, 'LA Our Way'. ואנחנו בונים את הנוכחות שלנו, הזהות שלנו. ואם החבר'ה האחרים (הלייקרס) מרגישים קצת מאוימים – האוהדים של החבר'ה האחרים, זאת אומרת; השחקנים הם למעשה עסקה קצת אחרת – אבל אם הם מרגישים קצת מאוימים, זה בסדר. זה אומר שאנחנו עושים טוב ".

הקליפרס הגיעו לגמר המערב הראשון שלהם בהיסטוריה בעונה שעברה, למרות שהפסידו את הכוכב העל קאוהי לאונרד בגלל פציעה בברך בסיבוב השני בפלייאוף.

לאונרד, שעבר ניתוח לתיקון ה- ACL בחלקו הברך הימנית בניתוח במהלך העונה, צפוי להחמיץ חלק ניכר מעונת 2021-22 כשהוא מתאושש. באלמר אמר שהוא אופטימי שהקבוצה תוכל לבנות את הצלחתה בפלייאוף מהעונה שעברה.

"כל שנה אני רוצה לנצח", אמר באלמר. "יש אנשים שידברו על 'אנחנו לוקחים צעד אחורה' או 'קיבלנו שנה פצועה'. האוהדים שלנו יכולים לסמוך על העובדה שאנחנו הולכים לנסות לנצח כמה שיותר משחקי כדור בכל שנה. בכל הכוח ".

הצעד הגדול ביותר של הקליפרס מחוץ לעונה היה החתמה מחדש של לאונרד לחוזה של 176.3 מיליון דולר לארבע שנים. הם החזירו במידה רבה את אותו הסגל כמו בעונה שעברה, מינוס לאונרד לכל זמן שהשיקום שלו נמשך.

אפילו כשקאווי לאונרד צפוי להחמיץ חלק ניכר מהעונה, הבעלים של קליפרס, סטיב באלמר, נשאר אופטימי. "כל שנה אני רוצה לנצח," אמר. "… האוהדים שלנו יכולים לסמוך על העובדה שאנחנו הולכים לנסות לנצח כמה שיותר משחקי כדור בכל שנה". 

האולם החדש באינגלווד הפך לפרויקט של תשוקה עבור באלמר, 65, שפרש כמנכ"ל מיקרוסופט בשנת 2013 ודורג בחודש שעבר כאדם השמיני העשיר ביותר בעולם על ידי בלומברג עם שווי נטו של 108.5 מיליארד דולר.

הוא יצא לבנות את זירת הספורט המשוכללת ביותר ב- NBA ולא חסך בהוצאות כדי ליצור אותה. בשנה שעברה רכש באלמר את הפורום באינגלווד מבעלי ניו יורק ניקס ג'יימס דולן, חברת מדיסון סקוור גארדן, תמורת 400 מיליון דולר במזומן. מהלך זה פינה את התביעה שעמדה בפני בניית האולם החדש. באלמר אמר שהוא בילה שנים במסע ברחבי ארה"ב כדי ללמוד אצטדיונים ואולמות; ושהיו לו גם מספר עקרונות מנחים מחוויית המעריצים שלו, המודגשים בעיצוב. בעיני באלמר, חיוני שהאוהדים יהיו על מושביהם, צופים בכדורסל ומריעים ככל האפשר. אז כדי למזער את הזמן שהאוהדים צריכים להיות רחוקים מהמושבים שלהם, הוא אומר, כיפת "האינטואיט" תהיה בעלת מרווח יותר לרגליים מכל זירה אחרת ב- NBA, כפול מספר השירותים וללא תורים לקופה בדוכני הכניסה (הכל יהיה זמין באינטרנט ).

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות