הרגלים שמומלץ להיפטר מהם כבר בתחילת השנה – שבוע ישראלי
Connect with us

בריאות

הרגלים שמומלץ להיפטר מהם כבר בתחילת השנה

Published

on

יש כל כך הרבה, אבל החלטנו לאסוף כמה הרגלים ממש שכיחים וממש מזיקים

אתם כבר יודעים שעישון סיגריות, אכילת מאכלים מעובדים וישיבה ממושכת הם הרגלים מאוד מזיקים שממש כדאי להיפטר מהם, אבל מה לגבי ההרגלים הקטנים? אלה שאתם אפילו אולי לא שמים לב ומקרבים אתכם עוד צעד אחד לרופא המשפחה. אז בשביל שתפתחו את השנה כמו שצריך הכנו עבורכם רשימה קטנה של כמה הרגלים שכדאי שתנסו להיפטר מהם. האמת, עם חלקם אפשר כבר לגמור בימים שלפני יום כיפור…

תפסיקו להשתמש במקלות אוזניים

שעוות האוזן (או בשמה המדעי cerumen) היא חומר שומני ודביק שעשוי משילוב של הפרשה של בלוטות השעווה (שממוקמות בחלק החיצוני של תעלת האוזן) ושל תאי עור שנושרים מהחלק הפנימי של האוזן. השעווה מסייעת לאוזן לשמור על סביבה לחה, למנוע זיהומים ולמנוע מאבק ולכלוך מלהגיע לעומק האוזן. הבעיה היא שאנשים רבים מרגישים כי השעווה באוזניים מעידה על לכלוך ולכן הם נוהגים לנסות ולהוציאה בתדירות גבוהה.

אנשים רבים מסירים את השעווה באוזן כחלק משגרת השמירה שלהם על ההיגיינה האישית. מדובר בפעולה מסוכנת ולא מומלצת בעליל שכן הפעולה עצמה דווקא דוחפת את השעווה עמוק יותר לתוך תעלת האוזן, חוסמת את עור התוף ועלולה לגרום לגירוי של תעלת האוזן ולפציעות ודימומים. הדרך הנכונה היא ניקוי או ניגוב עם מטלית לחה בעדינות של האזורים החיצוניים של האוזן אליהם באופן טבעי יוצאת השעווה מתוך האוזן.

תפסיקו לקחת את הסמארטפון לשירותים

שירותים הם דבר מטונף, ואת זה אנחנו בטח לא צריכים להסביר לכם. הם מלאים בחיידקים צואתיים שעפים לכל עבר ופוגעים בידית ההדחה, במתקן של נייר הטואלט ואפילו בברזים ובידית הדלת – כל המקומות שאתם נוגעים בהם, גם אם ממש נזהרתם לא לשבת על האסלה.

ואם כבר מדברים על ישיבה באסלה, אחת הטעויות הכי גדולות שאנחנו עושים, היא לקחת איתנו את הסמארטפון לשירותים ולבלות איתו על האסלה כמה דקות. עזבו את זה שזה מגעיל, זה פשוט יכול לגרום לכם לטחורים, וזה כבר הרבה יותר מבאס מלפספס איזה פוסט בפייסבוק או שיחת טלפון.

תפסיקו לשתות משקאות קלים

אחד ההרגלים המיותרים ולמרבה הצער גם השכיחים בקרב ילדים ומבוגרים כאחד – הוא שתייה של משקאות ממותקים. מחקרים רבים שבדקו את הנושא חזרו עם מסקנה אחת: מדובר על הרגל שמסכן את הבריאות שלכם בהרבה מובנים. כמה דוגמאות:

מומחים לבריאות הציבור מארגון הבריאות העולמי הזהירו בעקבות מחקר שערכו על כמעט חצי מיליון בני אדם, כי אנשים הצורכים באופן קבוע משקאות קלים נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות מוקדם ממחלות שונות. המגמה אגב, אינה תלויה בסוכר והיא קשורה גם למשקאות המכילים סוכר וגם לאלה שמכילים ממתיקים מלאכותיים.

מחקר אחר שפורסם ביולי האחרון ונערך על ידי חוקרים מצרפת מצא כי קיים קשר בין צריכת משקאות ממותקים ובין סרטן. ואם אתם פחות בעניין של לשמור על הבריאות שלכם, אבל דואגים מאוד לילדים שלכם, מחקר מהרווארד שנערך לפני שנתיים מצא כי לדים שנוהגים לשתות משקאות ממותקים או מיצי פירות, או שהאמהות שלהם שתו שתייה ממותקת במהלך ההריון, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח אסתמה.

אתם מבינים את הכיוון: תשתו מים, זה המשקה היחיד שלאף אחד אין טענות כלפיו.

אל תאכלו מול המחשב

נכון, תמיד יש עבודה לעשות, והיום שלכם טס מבלי שתשימו לב, אבל אין שום תירוץ הגיוני שיגרום לנו להגיד שאכילה מול מסך המחשב היא פעולה לגיטימית. מצטערים.

אכילה לא מודעת, בה אתם מרוכזים בכל מיני דברים, רק לא באוכל, היא אחת השגיאות הגדולות שאנחנו עושים במהלך היום, ומבלי לשים לב (כאמור – לא מודעת). מחקר שנערך בשנת 2014 בקווינס קולג' שבניו יורק מצא כי אנשים שאוכלים מעל שולחן המחשב בעבודה, לא רק מעלים את הסיכון שלהם להשמנה אלא גם את הכולסטרול, ורוב הסיכויים שהם יסבלו גם ממחסור בוויטמינים. לפי המחקר שפורסם במגזין International Journal of Obesity, אנשים שאוכלים במשרד מעל המחשב נוטים לאכול יותר מדי ומהר מדי, וזה גורם להשמנה.

תפחיתו בכמות המלח

קשה להתעלם מהאזהרות מפני צריכה מוגברת של מלח. בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על החשיבות שבשליטה בצריכת הנתרן, מה שהוביל ארגוני בריאות ברחבי העולם להוביל תוכניות לאומיות להפחתת השימוש בו. אולם, לא רבים יודעים כיצד בדיוק משפיע הנתרן על הגוף, ולמה זה כל כך מסוכן.

במחקר שנערך בשנת 2015 על ידי חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי בלונדון נמצא כי גרם אחד נוסף בלבד של מלח ביום יכול להגדיל את הסיכויים להשמנת יתר בכ-20 אחוזים. הסיבה לכך ככל הנראה נובעת בין היתר מהעובדה שלמלח יש תכונות נוספות, והוא גורם לאגירת נוזלים בגוף, מה שיוצר תחושה (ולא רק) של נפיחות. בנוסף, הוא גורם לצמא, שרוב האנשים ירוו לא במים אלא במיצים ממותקים.

שכחתם למרוח קרם הגנה בבוקר

עם יד על הלב, לא קל להקפיד מדי בוקר על מריחת קרם הגנה לפני שאתם יוצאים מהבית. ולמרות זאת, חשיפה יומיומית לשמש מאיצה את הזדקנות העור ולכן חשוב להתמרח לא רק בחוף הים אלא גם בחודשי הקיץ החמים. חשיפה לקרני UVA עלולה לגרום להזדקנות העור, קמטים, כתמי גיל, נזק ל-DNA והופעת סרטן העור. אליה מצטרפות גם קרני UVB, שעלולות לגרום לעור אדמומי ולכוויות ("עור שרוף") ו-UVC הקרינה בעלת אורך הגל הקצר ביותר, ולכן גם המזיקה ביותר.

כדי להתגונן מול הקרינה המסוכנת, מומלץ לקנות קרם הגנה SPF 30 עם צמד המילים "ספקטרום רחב" שעמידים במים. את הקרם יש למרוח כל כמה שעות מחדש ולהשתמש בכמות נדיבה שתספק הגנה לעור.

אל תחסירו שעות שינה

מחסור בשעות שינה זה משהו שכמעט כולנו סובלים ממנו על בסיס כזה או אחר – כמה מאיתנו יכולים להעיד שהם מקפידים על 8 שעות שינה מדי לילה? כנראה שמעט מאוד. מעבר לתזונה בריאה ופעילות גופנית, נראה כי דווקא ההשפעות של מחסור בשינה אינן זוכות למספיק תשומת לב בהשוואה להשפעה הניכרת שיש לה על הבריאות. אם חשבת שעייפות היא תופעת הלוואי הגרועה ביותר לחוסר בשינה, אתם טועים. מחסור בשינה נקשר לירידה בריכוז ועליה בסיכון לדיכאון ואפילו כפוגע בתפקוד המיני, אבל הוא גם נמצא כגורם סיכון למחלות לב, שבץ ולחץ דם גבוה. ההערכה היא כי כ-90 אחוזים מהסובלים ממחסור בשינה סובלים מתחלואה נוספת, שבחלקה יכולה להחמיר בגלל חוסר בשעות השינה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

בריאות

החיסונים בדרך: בין מדע ופוליטיקה

Published

on

מהם הקשיים שבהפצת החיסונים החדשים לקורונה? * המדינות ומשרד ההגנה עושים כמיטב יכולתם להתכונן לקראת מבצע החלוקה *  הבעיה העיקרית: חלקים ניכרים מן הציבור האמריקאי – אולי אפילו רובו – אומרים שאין בכוונתם להתחסן

לאימלדה גרסיה ממחלקת הבריאות של טקסס יש שני חששות מנוגדים בנוגע לחיסון הקורונה: או שיבואו יותר מדי אנשים ויהיה מחסור בחיסונים, או שחיסונים רבים ישכבו במחסנים מאין דורש. אלו הן שתי הדאגות המטרידות רבים מן המומחים לבריאות הציבור בארה"ב, כאשר 6.4 מיליון מנות של חיסונים מוכנות למשלוח ומחכות רק לאישור מינהל התרופות והמזון – כך מדווח אקונומיסט. 

האישור לחיסון של פייזר עשוי להינתן ב-10 בדצמבר, ולזה של מודרנה – שבוע לאחר מכן. ההפצה הנרחבת שלהם תהיה לכל המוקדם באביב הבא, אבל ארה"ב מובילה את הדרך – והלקחים ממנה יילמדו בידי יתר מדינות העולם.

ארגון האספקה הוא המשימה שהוטלה על מבצע Warp Speed, אותו החל ממשל טראמפ בחודש מאי. הוא רכש מראש 100 מיליון מנות מפייזר ומודרנה, חלק ניכר כבר יוצרו ושתי החברות מצפות שיהיו להן 20 מיליון מנות עד סוף השנה. זוהי בערך הכמות הדרושה כדי לחסן את כל עובדי מערכת הבריאות האמריקאית, הניצבים בראש התור. לאחר מכן יבואו מי שחשופים במיוחד לקורונה, כולל עובדים חיוניים (ובהם שוטרים, מורים ונהגי אוטובוסים), דיירי בתי אבות, בעלי מחלות רקע ובני למעלה מ-65. סדר זה, שהוצע בידי המרכז לבקרת מחלות ומומחים אחרים, עשוי להשתנות ממדינה למדינה. התוכנית כרגע היא, שכאשר החיסון יהיה זמין בכמויות גדולות – הוא יחולק בין המדינה ושישה מטרופולינים ענקיים באופן יחסי למספר התושבים.

הלוגיסטיקה של הפצת החיסון ל-330 מיליון אמריקנים תהיה תלויה בכל חיסון, אך זו של פייזר תהיה מורכבת במיוחד, משום שיש לאחסנו בטמפרטורה של מינוס 70 מעלות. מאחר שמקררים כאלו אינם מצויים מחוץ למרכזים רפואיים גדולים, פייזר תפיץ אותם במיכלים מיוחדים הארוזים בקרח יבש ומכילים 5,000-1,000 מנות כל אחד. אבל את הקרח היבש יש להחליף בצורה קבועה, אפשר לפתוח את המיכל רק פעמיים ביום, החיסון מחזיק מעמד במקרר רגיל רק חמישה ימים ויש לדלל אותו בתמיסת מלח. כל אלו מצריכים הכשרה מיוחדת, כאשר צוותי בתי החולים ממילא כורעים תחת הנטל. לכן, ייתכן שחלק משמעותי מן המשלוחים הראשונים של פייזר יירדו לטמיון.

החיסון של מודרנה דומה יותר לאלו הקיימים. יש לאחסן אותו בטמפרטורה של מינוס 20 מעלות, שהיא הקיימת במקפיאים רגילים לתרופות, ניתן לשמור אותו 30 יום במקרר רגיל, הוא מגיע בחבילות של 100 יחידות ולא צריך לדלל אותו. החיסון יופץ בידי חברת מק'קסון, העוסקת בהפצת חומרים רפואיים ובהם חיסונים, כך שיש לה ניסיון בתחום. כאשר החיסונים יגיעו, יתר הציוד חייב להגיע יחד איתם. מק'קסון תפיץ חבילות מוכנות של מזרקים, מגבונים לחיטוי, כפפות וציוד נוסף הנחוץ לכל חבילה של חיסונים. הממשל אגר ציוד זה לאורך הקיץ, כדי להימנע מחזרה על הפיאסקו של מחסור בציוד מגן בגל הראשון של הקורונה.

חברת אסטרה-זנקה, המפתחת את החיסון עם מדעני אוניברסיטת אוקספורד, אומרת שכבר ייצרה מספיק מנות כדי לספק מאות מיליוני חיסונים בחודש ינואר – בתנאי כמובן שתקבל אישור; החברה טרם הודיעה על תוצאות הניסוי הקליני שלה. חברת Novavax, אשר טענה בשעתו שתוכל לספק 2 מיליארד מנות בשנה הבאה, נאלצה לדחות לפחות בחודש את הניסוי הקליני בשל בעיות בייצור רבבות המנות הדרושות לביצועו. גם החיסון של חברה זו אמור להינתן בשתי מנות. ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהתחילה את הניסוי רק בחודש ספטמבר, אומרת שכפוף לתוצאותיו (הצפויות רק בעוד כחודשיים) – תוכל לספק 100 מיליון מנות עד חודש מארס ומיליארד מנות לאורך השנה הבאה.

המדינות ומשרד ההגנה, המוביל את הצד הלוגיסטי של הפצת החיסון, מתמקדים כרגע בחיסון של פייזר. רשויות המדינות גייסו צוותים שיתנו את החיסונים, הכינו רשימות של עובדי הבריאות ואחרים שצריכים להתחסן ראשונים ומכינות את המערך למעקב אחרי ההתחסנות. הן גם החלו לבצע ניסויים על יבש, תוך הכנסת הזמנות של חיסונים וציוד למערך הלוגיסטי ותרגול של הפעולות שיבוצעו כאשר החיסון יגיע.

החלק הקשה ביותר, צופה אקונומיסט, יהיה לשכנע את הציבור להתחסן. התוכנית היא לספק את החיסונים חינם בכל המקומות בהם ניתנים חיסוני השפעת, כולל בתי מרקחת ומשרדי רופאים. הממשל יממן את החיסון למי שאין לו ביטוח בריאות, והביטוחים המסחריים יממנו אותם למבוטחיהם. אבל מומחי חיסון רבים חוששים, שהגישה של "נכין את זה והציבור יבוא" היא תמימה. סקרים מלמדים על כך שבין 20% ל-60% מהאמריקנים לא יתחסנו. בסקר בין אחיות אמרו רק שליש מהן שיתחסנו מרצונן. חלק מן האמריקנים חוששים שהחיסונים לא יהיו בטוחים משום שפותחו מהר מדי; ספקנות מצד מנהיגים פוליטיים עשתה גם היא את שלה.

בשל כך, יצטרכו כל המעורבים בחיסונים לדעת להשיב על כל השאלות בנוגע לסיכונים, לתועלת, לתופעות הלוואי האפשריות, לאורך תקופת ההגנה ועוד. אלא שההכשרה הזאת טרם החלה, בין היתר משום שמידע חיוני זה יפורסם בידי מינהל התרופות יחד עם אישור החיסונים. בכמה מקומות, כמו וושינגטון, החלו פקידי הבריאות לשוחח עם מנהיגים קהילתיים כדי להתרשם מן התחושות לגבי החיסון. קמפיינים תקשורתיים לעידוד ההתחסנות יהיו חשובים.

כל אלו, מדגיש אקונומיסט, יוצרים אתגרים בלתי מוכרים. הגישה האמריקאית לחיסונים היא פסיבית והיא אינה רגילה למסעות חיסון המוניים. אך הפעם יש חשיבות עצומה במתן החיסון לקבוצות ספציפיות, כמו עובדי הבריאות. כל עבודת ההכנה הזאת היא גם יקרה: ההערכה היא שהמדינות והרשויות המקומיות יזדקקו ל-8.4 מיליארד דולר. המרכז לבקרת מחלות הקציב 6 מיליארד דולר, מהם חולקו עד כה בפועל רק 200 מיליון דולר והובטחו עוד 140 מיליון עד סוף השנה. 

אישור התקציב הדרוש עלול ליפול קורבן למאבקי הכוח הפוליטיים בוושינגטון. פיתוח החיסון של מודרנה, שנעשה בארה"ב, הוא ניצחון למדע האמריקאי; חוסר יכולת לחסן מספיק תושבים יהיה כישלון לפוליטיקה האמריקאית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות