במסגרת עבודתי כמרפאה בעיסוק, אני רואה יותר ויותר ילדים עם בעיות בקואורדינציה, תזוזה מגושמת, יכולת סיבולת נמוכה, אי יכולת לשבת להתרכז ,יציבה לקויה וקשיים עם מוטוריקה עדינה ויכולת לכתוב • מה הקשר בין קשיים אלו ומשחק בחוץ, בטבע?

שיעור הילדים המשחקים בחוץ ואורך הזמן אשר הם בוחרים לשחק מחוץ לבית ירד בצורה דרמטית בשנים האחרונות. הסיבות לכך הן מרובות, אך אם נתבקש לציין כמה סיבות עיקריות, הראשונה תהיה העלייה החדה בשימוש בטכנולוגיה, הטאבלטים והריבוי בשימוש הרשתות החברתיות. בנוסף, הפחד המוצדק שלנו ההורים ממשחק לא מבוקר בחוץ, הפחד מחטיפות ופשע, גורם לכך שאנחנו בבית הרבה יותר וילדינו מבלים בחוץ הרבה פחות. עיניהם על מסך הטלפון, גופם שפוף ומכופף למסך, הצוואר למטה והעיניים מהופנטות. מה התוצאות של ירידה משמעותית במשחק טבע?

מבחינה חושית, פיזית, ומוטורית, ההשלכות של כך הן משמעותיות מאוד וגורמות למגוון בעיות ריכוז ולמידה. הקשר הוא פשוט מאוד – ככל שהילד מבלה פחות זמן במשחק אקטיבי ופיזי, היכולת שלו לשבת ולהתרכז בלמידה יפחת. כמו כן, היכולות הפיזיות שלו יהיו מוגבלות. במסגרת עבודתי כמרפאה בעיסוק, אני רואה יותר ויותר ילדים עם בעיות בקואורדינציה דו צדדית, תזוזה מגושמת, יכולת סיבולת נמוכה, אי יכולת לשבת להתרכז , שרירי ליבה חלשים, יציבה לקויה, וקשיים עם מוטוריקה עדינה הבאים לידי ביטוי בקשיי כתיבה.

אתם בטח שואלים את עצמכם מה הקשר בין קשיים אלו ומשחק בחוץ, בטבע? התשובה מצוייה ביתרונות הלא מבוטלים שכרוכים במשחק בחוץ, יתרונות שבלעדיהם ילדינו מפסידים את ההזדמנות למצות את הפוטנציאל הפיזי והקוגניטיבי המלא הטמון בתוכם.

משחק בחוץ משפר את יכולת הסיבולת של ילדכם

מחקרים רבים מראים שילדים צריכים לפחות 4 שעות של תזוזה אינטנסיבית ביום להתפתחות פיזית תקינה. לעומת זאת, ילדים כיום מקבלים פחות משעה של תזוזה פיזית ביום בית ספר ממוצע. הם באים הביתה ומבלים עוד זמן בישיבה מול המחשב או הטאבלט, שיעורי הבית, וברכב. הזמן בחוץ מצטמצם ויכולת הסיבולת הפיזית יורדת, זאת אומרת שהם צריכים לקחת יותר הפסקות בזמן פעילות פיזית ומפעילים פחות קבוצות שרירים גדולות – פאקטור חשוב להתפתחות שרירית תקינה.

התוצאה היא קואורדינציה לקויה, יכולת סיבולת נמוכה, וכישורים פיזיים נמוכים. בקליניקה אני עובדת עם הילדים על יכולת הסיבולת שלהם; הם מקבלים הזדמנויות לרוץ, להרים, ולטפס. היכולת שלהם לשבת ולהתרכז לאט לאט עולה, וכך גם ההישגים שלהם בכיתה. אני עדה פעם אחר פעם לפליאת ההורים והמורים שלא הבינו למה לילד היה כל כך קשה לשבת ולכתוב שני פסקות ללא הפסקה, ואחרי מספר שבועות של טיפולים של תזוזה ומשחק פיזי מותאם, הילד מצליח לכתוב ללא קושי.

משחק בחוץ עוזר לחיזוק שרירי הליבה ויציבה נכונה

שרירי הליבה מורכבים משרירי הבטן, הגב, הסרעפת, ואגן הירכיים. יציבה נכונה חיונית לייצוב הגוף ומקנה לנו את היכולת לנוע באופן יעיל. קחו למשל לדוגמה את הפעולה של טיפוס על מתקן שעשועים וירידה במגלשה: הילד מפעיל את שרירי הליבה בטיפוס, מאתגר את גופו בשלל זוויות, משתמש בקואורדינציה של הגוף העליון והתחתון, ומפתח קישורים חברתיים בו זמנית (לדוגמא כאשר נתקל בילד אחר בדרכו). חיזוק שרירי הליבה ויציבה נכונה נותנים את הבסיס החזק לשאר הגוף לנוע, וכן, גם לשבת בצורה יציבה בלי לזוז כאשר הגיע הזמן ללמוד. ילד שלא מקבל את התזוזה הזאת במהלך היום, עלול למצוא את עצמו זז ללא בקרה בזמן השיעור, נשען על השולחן, ונרכן קדימה בכיעור גב יתר על המידה בזמן הכנת שיעורי בית. במסגרת ריפוי בעיסוק הילד נחשף לשלל פעילויות כמו משחקים עם כדור בתנוחת ״סופרמן״ על הבטן עם הידיים והרגליים באוויר לחיזוק הגב, ישיבה על נדנדה בשילוב רגליים וישיבה זקופה, ועוד פעילויות המשפרות כמעט מיידית את יכולתו להתרכז בלמידה.

משחק בחוץ עוזר לשיפור מוטוריקה עדינה ושיפור הכתב

הקשר במשחק בטבע למוטוריקה עדינה אולי נשמע מופרך, אך הוא לגמרי חזק ומוכח. שרירי הליבה מהווים את הבסיס לתנועות הידיים – כך כאשר הם יציבים וחזקים, לשרירי הידיים. יש בסיס יציב חזק לתזוזה, וכך מתאפשרות תזוזות מדויקות החיוניות לפעולות כמו כתיבה מסודרת, החזקת העיפרון בצורה נכונה, וחיבור צעצועים קטנים כמו לגו, וכו׳.

משחק בחוץ עוזר לפיתוח יכולות מגננה פיזיות חיוניות

כמה פעמים עמדתם קרוב קרוב לילדכם בפארק ועצרתם אותו מנפילה עם אנחת רווחה? אל תהיו בטוחים שעשיתם לו טובה. למרות הרצון הטוב שלנו כהורים לגונן על ילדינו, כאשר הם נופלים הם לומדים על בשרם מה בטוח ומה לא. המערכת המוטורית-חושית שלהם מקבלת פידבק מהסביבה ומפתחת ויזכרון מוטורי למגננה מפני נפילות בעתיד. למשל, היכולת להושיט את הידיים קדימה במהירות בזמן נפילה בזמן ריצה, ולהזיז את הגוף מצד אחד לשני בזמן נפילה מאופניים. הגוף מסתגל בזכות עצמו. זה משהו שהורים לא יכולים ללמד את הילד – אלא הילד צריך לפתח את היכולות הפיזיות בזכות עצמו דרך חוויות במשחק פיזי.

כאשר אנו מצמצמים את האפשרויות בפני ילדינו וחוסמים אותם מלחוות על בשרם את ההזדמנות ליפול, אנו גם מונעים מהם מללמוד איך להגן על עצמם מפני פגיעות אלה בכוחות עצמם- כישור שחיוני להם לחיים עצמאיים. במסגרת טיפוליי בילדים עם אתגרים במוטוריקה עדינה וגסה, אנו משחקים בסביבה בטוחה אשר נותנת להם את הכלים ליפול בצורה מבוקרת ובטוחה, המהווה ״מדרגה״ לנפילות בסביבות לא מבוקרות, כך שהם לומדים ליפול בצורה בטוחה ומקבלים ביטחון לאתגר את עצמם בחוץ.

במידה ואתם מזהים קשיים המוזכרים הנ״ל אצל ילדכם, סביר להניח שריפוי בעיסוק יוכל לעזור לילדכם לשפר את תיפקודו.