Connect with us

לייף סטייל

הקיבוצניקית הגלילית שהפכה לגורו אופנה בינלואמי

Published

on

כך הפכה עפרי כהן, סטודנטית לסיעוד מקיבוץ בצפון, לבעלים של אחד מעמודי האינסטגרם הכי מסקרנים בתחום האופנה העולמית, עם עוקבות כמו קיילי ג'נר ושרה ג'סיקה פרקר

ביונסה, קיילי ג'נר ושרה ג'סיקה פרקר הם שמות שכל מי שמתחזקת חשבון אינסטגרם – בטח כזה שעוסק באופנה – יכולה רק לחלום לצרף לעוקביה. אבל יש מישהי שעבורה החלום הזה כבר הפך למציאות: עפרי כהן, בעלת החשבון Spotlight Time (ספוט לייט טיים) שמתפקד ממש כמו מוזיאון מודרני לאופנה, כאשר כהן עצמה בתפקיד האוצרת.

כדי להגיע להישג המרשים הזה היא עבדה ועובדת קשה. כל יום היא חורשת את הרשת, מחפשת את המעצבים האוונגרדיים ביותר, בוחרת פריטים בקפידה ומפרסמת אותם בעמוד שלה. התוצאה: חשיפה אדירה, עניין גובר של עולם האופנה הבינלאומי וגם שיתופי פעולה יוצאי דופן – כמו זה של המעצבת הישראלית שחר אבנט עם ביונסה. אבל עוד נגיע לזה.

בגלל הקורונה אנחנו משוחחות בסקייפ, ואני נדהמת לגלות בחורה צנועה, רחוקה מאוד מאור הזרקורים. כזו שעומדת בניגוד מוחלט לכל מה שמייצג העמוד שלה. "אני יודעת, זה מפתיע", היא מודה, "חשבת שתעמוד מולך בחורה איטלקייה נוטפת סטייל ובסוף פגשת קיבוצניקית מהצפון שלומדת סיעוד. כולם בשוק כשהם מבינים מי עומד מאחורי העמוד שלי. זה מצחיק אותי בכל פעם מחדש".

אז בואי תספרי לנו, איך הכול התחיל?

"אחרי השירות הצבאי החלטתי לטוס בעקבות אחותי לעבוד בטקסס לזמן בלתי מוגבל. לפני שהתחלתי לעבוד, היה לי זמן פנוי שרציתי למלא, וחשבתי לעצמי שאינסטגרם יכול להיות מענה נפלא לשעמום שלי. כך נוצר העמוד SpotlightTime, שנותן במה למעצבים צעירים שלא הייתה להם כזו".

תגובה מפרגנת. שרה ג'סיקה פארקר

וככה סתם החלטת שהנושא הוא אופנה?

"תמיד הייתה לי משיכה לא מוסברת לתרבויות ובעיקר לאנשים שחייהם שונים משלי. אני זוכרת שכבר בבית הילדים בקיבוץ, כשחילקו לנו דפי צביעה של ברביות, הייתי צובעת אותן בחום ומוסיפה להן תכשיטים גדולים, כאילו היו שייכות לאיזה שבט אפריקאי. לא עניין אותי רק כיצד אנשים חיים באופן שונה משלי, אלא באופן ספציפי איך הם מביעים את התרבות שלהם דרך הלבוש. כשהקמתי את העמוד החלטתי לחזור לאותה תשוקה ישנה שלי דרך חיפוש מעצבי אופנה ממקומות שונים בעולם. לדוגמה מעצב מהונגריה שמתמקד ברקמה המקומית או מעצב מקמבודיה שמשתמש בחומרים המבטאים את התרבות שלו, במטרה להביא לקהל את אותם מעצבים מוכשרים ולא מוכרים".

מהקיבוץ לווג

כיום עוקבים אחרי העמוד של כהן קרוב לרבע מיליון איש, ביניהם ניתן למצוא סלבס (קיילי ג'נר, הדוגמנית נעמי קמפבל והזמרת אלי גולדינג הן רק חלק מהרשימה), עורכות מגזינים נחשבות (סוזי מנקס – עורכת ווג הבינלאומי, קארין רויטפלד – בעבר עורכת ווג צרפת, ושרה מינו – העורכת בפועל של ווג טאלנט) וסטייליסטים בינלאומיים מובילים. "כל אלו נעזרים בי על מנת למצוא מעצבים צעירים ומוכשרים. אחד משיתופי הפעולה הגדולים והמוכרים שנעשו בזכות SpotlightTime הוא של המעצבת שחר אבנט שהלבישה את ביונסה בסיבוב ההופעות העולמי שלה. הסטייליסטית של ביונסה נחשפה אל שחר דרך העמוד שלי".

וואו, זה באמת מרגש.

"נכון. גם שרה ג'סיקה פרקר הביעה תמיכה וכתבה לי שהיא אוהבת מאוד את העמוד שלי ואת המעצבים שאני מגלה. אפילו בחלומות שלי לא האמנתי שהעמוד יתפוס כזו תאוצה. בזכות הפעילות באינסטגרם, אני משמשת היום כתבת של עיתון 'ווג טאלנט' שנמצא תחת ווג איטליה, ועשיתי גם כתבה גדולה למגזין CR Fashion Book על עשרת המעצבים הצעירים הטובים ביותר בעיניי לשנת 2020".

שחר אבנט. ישרלית בצמרת האופנה העולמית ( צילום: אבישג שאר ישוב)

ואיך נראית המלתחה שלך?

"המלתחה שלי נראית הכי רחוק ממה שאת יכולה לדמיין. יש לי מעט בגדים, שרובם יד שנייה ובצבע שחור. בואי נגיד שלא היית מזהה בחיים שאני האדם שמתפעל את העמוד הזה. אני יכולה לספר לך שכשמוטי בעלי ואני טסנו לאיטליה הלכנו לבקר במשרדים של ווג, ולבשנו את מה שיש לנו, משהו שנע בין בלנדסטון לריבוק. כשהגענו לקבלה, שנמצאת בבניין ששייך לכמה עיתונים מוכרים, הפקידה שאלה אותנו 'לאן אתם?' וכשענינו שלמשרדים של ווג, היא הסתכלה עלינו מלמעלה עד למטה ושאלה במבט עקום: 'Are you sure?'. אני חושבת שזה בעצם מסכם את הסיפור שלי".

חלק מעניין בסיפור שלך הוא שאת סטודנטית לסיעוד.

"הרבה פעמים שואלים אותי מה הקשר בין תחום הסיעוד לעיסוק באופנה. עד כמה שזה נשמע קלישאתי, הקשר הוא העזרה לאנשים. אם זה בטיפול או אם זה במתן חשיפה. תמיד ידעתי שארצה לעבוד בעבודה שהיא טיפולית ולכן בחרתי במקצוע הסיעוד. ממש בימים אלו סיימתי את התואר ואני מחכה להתחיל לעבוד. את הסטאז' שלי עשיתי בתקופת הקורונה, ראיתי את עבודת הקודש של הצוותים הרפואיים, וזה משהו שנתן לי הרבה כוח. כמובן יש הרבה חששות, אך הרצון לעבוד ולעזור מתעלה על כך בהרבה. השאיפה שלי כרגע היא להיות מיילדת, אבל אני פתוחה ללמוד ולהכיר גם תחומים אחרים".

קצת מוזר לדלג מהמציאות של בית החולים לעולם האינסטגרם.

"אני מודה. יש לי דיסוננס רציני עם הרשתות החברתיות. מבחינתי הן מייצגות את הטוב ואת הרע יחד. מצד אחד הן מאפשרות להגיע למקומות שמעולם לא חשבנו עליהם ולבטא את עצמנו, אך יש פעמים שהן גם מייצגות חוסר אמת ואשליה. באופן אישי, לאינסטגרם יש תפקיד משמעותי בחיי, אבל מצד שני אני מודעת להשלכות שבאות עם זה, ואני ממש משתדלת להציב לעצמי גבולות בקטע הזה.

"דווקא בזכות הקורונה, אני חושבת שיש מין רצון כזה לעזור לעסקים קטנים ולקנות בשיקול דעת, אם זה מבחינת איכות ואם מבחינת כמות. יש תחושה שגם המודעות לאיכות הסביבה ולאופנה בת־קיימא הולכת וגדלה. בעמוד שלי ניתן למצוא את אותם מעצבים לא מוכרים שמציעים מוצר מיוחד ואיכותי, ואני רואה שיש התעניינות רבה יותר בזמן האחרון לקנות מהם ופחות מרשתות גדולות ומוכרות".

כבוד מהוותיקות. נעמי קמפבל

אפרופו כסף – את מצליחה להתפרנס יפה מהעמוד שלך?

"אני לא מתפרנסת מהעמוד שלי. אפשר לומר שהסכום המועט שהרווחתי עד היום משמש אותי לכיסוי הוצאות".

מה דעתך על מקומה של האופנה הישראלית בזירה הבינלאומית?

"לישראל יש בעיניי בתי ספר מצוינים ללימוד עיצוב אופנה, ובכל שנה אני רואה המון כישרון בתצוגות הגמר. אני חושבת שהמעצב הישראלי יודע להתאים את עצמו לצורך ולרצון של אוכלוסייה רבה ומגוונת בעולם.

"אני רואה את התגובות הנלהבות של העוקבים שלי ושל סטייליסטים שאני בקשר איתם על האופנה בארץ. לישראלים יש קטע שהם יכולים להתאים את עצמם לאוכלוסיית העולם – אם זה מצד אחד בלבוש הצנוע ומהצד השני לבוש פופי, כזה שמתאים לכוכבים בחו"ל. עצם העובדה שישראל היא מיקרוקוסמוס של העולם נותנת למעצבים הישראלים את היכולת להיות בקדמת הבמה העולמית. הם מביאים איתם הרבה דברים משילוב התרבויות העצום שיש לנו במדינה, וזו, בעצם, החוזקה שלהם. לכל מעצב ישראלי כמו שחר אבנט או אלון ליבנה יש דברים שהם פופ אבל יש גם דברים צנועים עבור הקהל הדתי שמחפש בגדים צנועים, לא בהכרח בהקשר של דת".

מאיפה כל העיסוק בצניעות?

"בעלי מושבניק דתי ממושב מחולה, אז אני מאוד־מאוד מודעת לניואנסים בחברה הדתית. בפעם הראשונה שהגעתי להוריו של מוטי הייתה שבת לוהטת באמצע אוגוסט והגעתי עם כמה שכבות כדי לכסות את עצמי, כולם צחקו עליי שלא הבנתי את הקונספט של הלבוש. מאז כבר הבנתי".

מה התוכניות לעתיד? אופנה או סיעוד?

"שניהם. אני מחכה להתחיל לעבוד בבית החולים ובזמני הפנוי להמשיך ולפתח את SpotlightTime. ימים יגידו לאן אגיע".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

חדשות

הנחיות דרקוניות מונעות את חידוש הקרוזים בארה"ב

Published

on

בעוד הפלגות יוצאות לדרך ברחבי העולם, תעשיית הקרוזים האמריקאית תקועה בנמלי הבית בגלל המיגבלות של המרכז לבקרת מחלות

תעשיית הקרוזים האמריקאית, שהיא הגדולה בעולם, לא מצליחה להתניע מחדש את פעילותה, זאת בצל נהלים נוקשים שמכתיב לה המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) אשר טרם מסר תאריך יעד לחזרת הענף לשגרה. 

נורוויג'ן קרוז ליין, שבסיסה בפלורידה והשלישית בגודלה בעולם לפי נתח שוק (ואמריקאית למרות שמה), פנתה השבוע ל־CDC והודיעה על רצונה לחזור לפעילות ביום העצמאות של ארה"ב, ב־4 ביולי. בפנייתה ציינה את נכונותה לחייב את כל הנוסעים ואנשי הצוות להיות מחוסנים. נורוויג'ן היא חברת הקרוזים האמריקאית הראשונה מבין המובילות בענף שמגישה תוכנית כזו, לאחר למעלה משנה של הקפאת פעילות. בשלב זה, אף שמגזרים אחרים בתחום התיירות בארה"ב מתחילים לרשום התאוששות וחזרה לנורמליות, לא ברור מתי תעשיית הקרוזים האמריקאית תוכל להצטרף למגמה.

מלבד חיסוני החובה, שיידרשו שבועות לפני העלייה לסיפון, נורוויג'ן תגביל את התפוסה ל־60% ותגדיל אותה ב־20% מדי 30 יום. "אין סיכוי שקיים מקום אחר שבו מנהיגים פרוטוקול בריאות מחמיר יותר", אמר  מנכ"ל החברה בראיון ל־CNBC. "ספינות קרוזים ייהפכו  למקום הבטוח ביותר בעולם. אנחנו מעוניינים לצאת לדרך באופן הבטיחותי ביותר שאפשר, והמשמעות היא שכולם על הסיפון יהיו מחוסנים".

הפנייה של נורוויג'ן מגיעה בעקבות פרסום הנחיות הקורונה של ה־CDC לגבי חידוש קרוזים, אך מבלי שנמסר תאריך יעד. המרכז ממליץ, אך אינו מחייב, על חיסונים לכל באי הספינה. במקביל מסר, כי הוא מעוניין בקיומן של הפלגות ניסיון, שיאפשרו לצוות לתרגל את תקנות הקורונה החדשות בעזרת מתנדבים לפני שייצאו להפלגות עם נוסעים.  התעשייה הביעה את מורת רוחה מהודעת ה־CDC, ואיגוד חברות הקרוזים הגדירה "מאכזבת", "טרחנית" ו"בלתי ישימה". לטענת הארגון, המרכז דורש גישה של אפס סיכונים לקרוזים במקום לאפשר חיים לצד הנגיף ברוח ההנחיות שמסר לכל המגזרים האחרים בארה"ב. 

שתי ענקיות הקרוזים האחרות שבסיסן בארה"ב, קרניבל ורויאל קריביאן, טרם הודיעו על תוכניותיהן לחידוש פעילות בארה"ב.  הכנסות ענקיות הקרוזים צנחו בממדים מבהילים בשנת הקורונה. מכירות הכרטיסים של החברה, מקור ההכנסה המרכזי שלה, צנחו ב־74% ל־3.7 מיליארד דולר ב־2020, זאת לאחר שבמשך שלושה רבעונים חל איסור על הפעלת ספינות קרוזים. לפי הערכות, ברגע שה־CDC ייתן את האור הירוק לחידוש פעילות הקרוזים, האופק יתבהר עבור התעשייה והיא עשויה להתאושש בקצב מהיר. סימן חיובי השתקף מנתוני ההזמנות שקרניבל פרסמה בינואר האחרון, לפיהם 60% מההזמנות שהתקבלו ברבעון שהסתיים בנובמבר היו חדשות, ולא רק של נוסעים שביקשו לשריין מחדש כרטיסים שהזמינו עוד לפני פרוץ המגפה. 

בינתיים, ברחבי העולם, קרוזים כבר חזרו לפעול בעשרה שווקים מרכזיים, עם כמעט 400 אלף נוסעים שיצאו להפלגות בשמונת החודשים האחרונים, באירופה, אסיה ודרום האוקיינוס השקט. כך לפי נתוני איגוד הקרוזים הבינלאומי. חידוש הפלגות מתוכנן בשבועות הקרובים גם באזור הים התיכון ובקריביים. קנדה, לעומת זאת, האריכה את איסור ההפלגות שייצאו מתחומה, עד 2022. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות