Connect with us

גוף ונפש

הקורונה והפאניקה

Published

on

כשאומרים לאדם שאין מה לעשות ואנו מתמודדים מול מחלה שאין לנו ממש כלים להתמודד מולה, זה יוצר מצב אבסורדי ובלתי אפשרי *  מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להסתכל בהיגיון על המצב במקום להיכנס להיסטריה ולרוץ למרקט

הדבר הכי מפחיד בקורונה היא חוסר הידע לגבי המחלה. אם תצרפו את החרדה מפני הלא נודע ביחד עם הבהלה שנוצרה בשיתוף הפעולה בין התקשורת והשלטונות, תבינו מדוע אנשים נמצאים במצב תמידי של פאניקה. כשאומרים לאדם שאין מה לעשות ואנו מתמודדים מול מחלה שאין לנו ממש כלים להתמודד מולה, זה יוצר מצב אבסורדי ובלתי אפשרי.

הציבור מפחד כי הוא בזיכרון הקולקטיבי יש לנו מקרים של מחלות אחרות שהיו חשוכות מרפא בעבר כמו הצרעת למשל. המצורעים היו מאבדים איברים שונים בגופם כמו אצבעות ואף. היו שולחים אותם לאי בודד והם לא יכלו להתראות עם משפחותיהם לעד. מצב של התבודדות לנצח וזהו הפחד של אנשים רבים היום, להישאר לבד ולמות לבד. יחד עם זאת חשוב לזכור שרוב המצורעים כלל לא מתו מהמחלה ואותו הדבר יאמר לגבי הקורונה, רוב החולים לא מתים מהמחלה ומחלימים ממנה. בנוסף, חולים רבים עשויים לשאת את הוירוס אך לא להיות חולים כלל וכלל והם מפתחים חיסון טבעי למחלה.

אז למה בדיוק הפוליטיקאים יוצרים את ההיסטריה הכללית תשאלו? בגלל שיש להם אינטרס פוליטי וכלכלי. מה שכל פוליטיקאי עושה הכי טוב הוא לשלוט באחרים ואין דרך טובה יותר לשלוט באחר מאשר להפחיד. הם מנצלים כרגע את הסיטואציה עד הסוף. 

מרכיב נוסף שתורם את חלקו למצב ולהיסטריה הכללית הוא האינדיבדואל. יש משהו שנקרא: Groupthink. מדובר בתופעה פסיכולוגית ידועה שמתרחשת ברגע שקבוצה של אנשים מגיעה לקונצנזוס משותף במהירות במקום לנתח את האינפורמציה בצורה שכלתנית. זה מה שמביא להיסטריה מאסיבית. אף אחד לא רוצה להיות שונה כי אם אני לא מאמין במה שכולם מאמינים בו, אני חריג. אפשר לראות זאת גם בהיסטוריה. פעם האמינו שהעולם שטוח ומי שלא האמין בכך וטען אחרת, העלו אותו על מוקד. אותו הדבר עם הקורונה, כל מי שלא לוקח חלק בהיסטריה ההמונית, מוגדר כחריג ולא נורמלי, והרי אף אחד לא רוצה להחשב ככזה.

מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להסתכל בהיגיון על המצב במקום במקום להיכנס להיסטריה ולרוץ לסופרמרקט כדי להעמיד על העגלה חבילות נייר טואלט. 

הפתרון של הממשלה לסגור את המדינה ואת כל האנשים בבית אינו פתרון הגיוני מסיבות רבות. בואו נבחן את המספרים: כולם מסכימים שאחוז התמותה מהוירוס הוא מתחת ל-2 אחוז. עובדה שניה: רוב החולים הינם אנשים קשישים עם בעיות רפואיות קודמות. עובדה נוספת: רוב האנשים שנושאים את הוירוס לא יודעים כלל שהם נושאים אותו והם ממשיכים בחייהם. כך יוצא שמבודדים אנשים שיש להם את הוירוס עם אלו שאין להם אותו. 

כיום יש בדיקת דם שבודקת את הנוגדנים בדם ואם יש לכל אדם נוגדן אנטי קורונה מקבוצת IgG או שיש לו IgM. אם מתגלה שיש לו את הוירוס בצורה פעילה, צריך באמת לבודד אותו. תוך שבוע אני מניח, הבדיקה תהיה זמינה לציבור ומאוד יכול להיות שאף נבצע אותה בקליניקה שלי.

בינתיים ועד שהבדיקה תהיה אפשרית לכל, אני ממליץ להמשיך ולאמץ את העיצה הבסיסית – שהיא חלק ממה שממליצה לנו התורה – לרחוץ ידיים ולשמור על היגיינה, מה שאנו כיהודים ממילא עושים במשך 5000 שנים. והעיקר – להימנע מלהיכנס להיסטריה הכללית. בסופו של דבר ימצא חיסון גם לקורונה ורבים מאתנו יפתחו נוגנדנים טבעיים למחלה. 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תדע כל אמא וסבתא: זה יכול לקרות לכל אחת…

Published

on

בעקבות מקרי הרצח המזעזעים של מאיה וישניאק ומיכל סלה ע"י בני זוגן, ד"ר ג'ודי כצמן מציעה לכולנו לפתוח טוב טוב את העיניים

לבתך, אימך, סבתך, נכדתך, אחותך, גיסתך, חברתך ושכנתך. אחת עשרה נשים נרצחו בישראל מתחילת השנה. שש נשים נרצחו מאז תחילת הקורונה. גם זו מגיפה. וחיסון יש לה. החיסון הוא טיפול!
אמא של מאיה וישניאק ז״ל, הבחורה שנחנקה על ידי בן זוגה, אמרה השבוע: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות לכל אחד״. אחות של מיכל סלה ז״ל, שנרצחה על ידי בעלה , אב בתה, שהיה מטפל בנוער , אמרה בהלוויה: ״אם זה קרה לנו, זה יכול לקרות בכל משפחה״. כי לאלימות נגד נשים ובמשפחה, מחוברת סטיגמה. זה קורה רק ״להם״ שם, בעלי רקע סוציואקונומי נמוך, ההם שגרים בשכונה שם מהעדה ההיא.
אז זהו שלא! כמו הקורונה, זה נוגע בכולם, ללא הבדל דת,צבע, מין, השכלה, קריירה ומקצוע, מקום מגורים.
והגברים? הם ניראים כמו השכן שלך. הם עובדים, לומדים, מגדלים משפחה, ומתרגשים בברית של בניהם ההבדל? הם נ ש א י ם של וירוס האלימות! כשהמערכת החיסונית הרגשית שלהם חזקה, הם שולטים בעצמם, ויודעים לעצור לפני ההתפרצות. כשהמערכת הרגשית שלהם מחוררת, הם מאבדים את זה: הפנים משתנות, הופכות ללא מוכרות, העיניים משתנות, מבט של טירוף, הפנים אדומות, מזיעות, והאדם הופך לחיה רעה.
הנשאים לעולם ישאו איתם את הוירוס. בתקופות משבר, כשהקנאה, הפחד, הכעס, חוסר האונים, התסכול והכאב ישתלטו עליהם, הוירוס יכניע את בעליו, עד איבוד שפיות רגעית. כמו שאני שומעת המון מגברים אלימים, בהם אני מטפלת באופן פרטני וקבוצתי, ״לא ראיתי כלום, היה לי שחור בעיניים, כשהן נפתחו הכל היה שבור סביבי, לא זוכר מה עשיתי, כאילו זה לא אני״.

מאיה וישניאק ז"ל. יכול לקרות לכל אחד

בפגישתנו השבועית שאלה אותי אמא מודאגת: איך אני אמורה לגדל את בנותי בעולם שכזה, בו נשים נרצחות כל יום? ואני אומרת ״ונתנו בהם סימנים״. תמיד יש סימנים. זו שפה וצריך לדעת לקרוא אותה, באולפן החיים. ישנן נורות אדומות, שהן נורות אזהרה מיד בהתחלה, כן מיד בהתחלה, בזוגיות בתקופת הנעורים ובבגרות.
אז מה נאמר לבנות שלנו שנכנסות לעולם הדייטים , ולנכדות הקטנות שלנו, שעדיין עם קוקיות שמחות וסומכות. איך נלמד אותן לראות, להבין, להגיב, וביחד עם זה לא לחיות בפחד גדול, ולאבד פרופורציות . נספר להן על הנורות האדומות. אותם רמזים שמעידים שיש כאן משהו אחר עד מסוכן. כי זה מסוכן כשהוא:
– מרחיק אותך מחברותיך,
– מרחיק אותך מבני משפחתך, כי הם חומת ההגנה שלך , הוא צריך אותך חשופה ותלויה בו, ללא קבוצת תמיכה.
– כשהוא מקסים אל אחרים ומגעיל כלפייך.
– כשהוא משפיל, מעליב, מנמיך, מבטל, מלגלג, ואת לאט לאט מאמינה לו,שאת שמנה, מכוערת, סתומה, ובכלל,״מי יקח אותך חוץ מאדיוט כמוני?״
– כשאת מצדיקה את התנהגותו האלימה, בטענה שאת צריכה לדעת מה מפריע לו, ולוותר על חברות ומשפחה , ומוסיפה ״ככה זה בזוגיות לא?״
– כשהוא מתנדב לקחת אותך לכל מקום, כדי לפנק אותך, אבל באמת כדי לראות עם מי את נפגשת.
– כשהוא עוקב אחרייך , ופתאום משום מקום מופיע כשאת עם חברים.
– כשהוא מופיע במקום עבודתך לראות ״מי הבוס הזה שלך?״
– כשמבקש ממך לא לעבוד, למרות רצונך בקריירה, כי הוא מפרנס בגדול ״ואת תהיי מלכה, גדלי ילדים״
– כשהוא בוחר לך את מקום העבודה שלך.
– כשהוא מרים את הקול ואת מתכווצת רק רוצה להעלם.
– כשהוא בוחר את בגדייך, ואוסר עלייך ללבוש פרטי לבוש שאינם לרוחו.
– כאשר לבריכה או לים את הולכת רק איתו, כי הוא צריך לשמור עלייך בעולם של זאבים.
– כשהוא אובססיבי כלפייך, מתקשר שלושים פעם ביום, רוצה לדעת היכן ועם מי את, ובעיקר מתי כבר יהיה לך זמן עבורו .
– כשהוא מקנא ומתפרץ באופן קיצוני, שובר דברים ומרים יד עלייך.
– כשהוא דורש בכח יותר ממה שאת מוכנה .
– כשכל הדרכים חסומות בפנייך למקורות הכסף שלכם, ואת מבקשת רשות להוצאת כספים ונתונה לחסדיו.
– כשאת מוענשת בכל מיני אופנים, כשאת מעצבנת״ ולא צייתנית.
– כשאת מגלה שאת פוחדת מתגובותיו, והולכת על קצות האצבעות בחייך.
– כשאת מדברת עם אחרים, צוחקת עם אחרים …והוא מתפרץ כי את … לא מכבדת אותו.
– כשהוא מפחד שתעזבי אותו , ואומר את זה בכל הזדמנות.
– כשהוא מתקדם מהר מדי ולא באופן סביר במערכת היחסים. דוגמה? מציע מגורים משותפים בשבוע הראשון.
– כאשר אחרי כל התפרצות , מתנצל, בוכה ומבטיח שהדבר לא יקרה שנית, קונה מתנות, מחזר מתחנף מפצה …. עד הפעם הבאה.
קוראים לזה מעגל האלימות . כאשר טריגר מעלה את מפלס הלחץ, גורם להתפרצות, בעקבותיה יש רגיעה, חרטה על שקרה, וקיום טקס ״ירח הדבש המדומה״, בו שניים מתפייסים מתוך הבהלה של מה שהתרחש, וחוסר יכולת לפרוץ את המעגל .
– כשאת מתגעגעת למי שהיית לפני שפגשת אותו.
– כשאת רוצה לעזוב והוא מאיים: ״מכאן את יוצאת רק בארון״.
– כשאת רוצה לעזוב ולהיפרד בטוב , כמו עוד רבים אחרים  והוא אומר כי בלעדייך חייו אינם חיים, ומאיים להתאבד. ואת מפחדת לעזוב ולהיות אחראית למעשיו שלו.

מיכל סלה ז"ל. יכול לקרות בכל משפחה

תדע כל אמא, תדע כל סבתא אף אחד לא יעשה את זה במקומך, כמו שרק את יודעת.
והמצווה היא, והגדת לבתך! והגדת לנכדתך! זו תורה שבעל פה שצריכה לעבור במעגלי הנשים. והכי הכי חשוב לייצר במערכת היחסים בבית, במשפחה, בבית הספר, מרחב המאפשר לבקש עזרה בשעות שנראה כי זה סוף העולם.
כי בשם ובחסות הבושה נשים לא מבקשות עזרה, מתביישות. נרצחות.
ואם בתך או נכדתך מתרחקת , ומשתנה מול עינייך, נמנעת מלבוא, לדבר, לשתף, אינה כתמול שלשום, נמנעת מקשר עין, מתרצת, ואת לא ישנה בלילה… גם זה סימן. כי הלב יודע לפני שהראש מבין. ️

==

ד"ר ג'ודי כצמן היא מומחית לנושא אלימות במשפחה. www.judykatzman.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות