Connect with us

ספורט

הקבוצה הבכירה בעיר

Published

on

הפועל ב"ש פתחה את העונה בניצחון מרשים ודרמטי 83:88 בנהריה לאחר ההארכה • סמאג' כריסטון (24 נק') הוביל את העולה החדשה לרבע גמר גביע ווינר מול הפועל חולון • מחר: מכבי ראשל"צ ובני הרצליה יאבקו בשמינית הגמר

מעת: אבי סגל // ישראל היום

עונת הכדורסל המקומית נפתחה אתמול רשמית בעין שרה עם המאבק על התואר הראשון העונה – גביע ווינר שנערך זו השנה ה-13 – וכבר קיבלנו משחק שהוכרע בהארכה, בסיומו העפילה הפועל ב"ש לרבע הגמר ממחר מול הפועל חולון בבית מכבי בראשל"צ. העולה החדשה פתחה עונה היסטורית בניצחון 83:88 על עירוני נהריה, שכבר לא תשוב לגמר המפעל כפי שעשתה אשתקד.
השינוי המאוחר שעשתה הקבוצה מהדרום יכול להיות כזה שישנה שאת גורל העונה שלה. היא נפרדה מהרכז לוסיאנו פארודי והביאה את סמאג' כריסטון, שכבר אתמול עשה את ההבדל. מדובר ברכז, סקורר משובח שברזומה שלו 65 משחקים באוקלוהומה סיטי ב־2016/17. הוא נמצא בארץ רק כמה ימים והחל את המשחק בצורה בינונית, אבל ככל שהתקדם נחשפנו לאיכויות הרבות שלו. לקראת הוא כבר השתלט על המשחק לגמרי. שתי שלשות שלו כפו הארכה וגם בחמש הדקות הנוספות הוא המשיך להראות את מה שיש לו. לצידו ראינו גם זר עם ידית איכותית – טיילר בראון.
יפתח זיו בפעולה
מעבר לכך רמי הדר חזר לליגה הבכירה אחרי עונה ברומניה, לה קדמה העונה שבה אימן במכבי ובהפועל ת"א, ואותה סיים בביתו. באר שבע תהיה קשוחה ולוחצת בסגנון שמאפיין את הדר ואחד השחקנים שמדגים את המגמה הזו הוא טראוויס ווריק שהגיע מאשדוד.
נהריה הובילה מהרבע השני עד כמעט סיום המשחק, אבל לסיים אותו לא ידעה. אצל הסגולים המפתחות לגמרי בידיים של יפתח זיו שנתן משחק טוב. מי שלא הרשים התקפית הוא אחד הזרים שמצפים מהם הכי הרבה העונה – מייק הנרי (20 משחקים בממפיס בעונה שעברה) עם 3 מ־11 מהשדה וחוסר השפעה על המשחק.
כל העיניים אל קולשוב
מחיר בערב ייערך משחק שמינית הגמר השני שיפגיש את מכבי ראשל"צ ובני הרצליה. המשחק היה אמור להיערך בהרצליה, אך הביתיות הוחלפה לבקשת הקבוצות.
הכתומים עם מהפכה והצערה משמעותית בסגל הפגינה יכולת טובה במשחקי האימון, עם חמישה ניצחונות בהפרשים משמעותיים וללא הפסד. העיניים יהיו נשואות אל עבר איגור קולשוב שיערוך בכורה בליגה אחרי ששב מקריירת המכללות.
הנקודה הפיקנטית: ניצן חנוכי – ששיחק בראשל"צ ב־7 מ־8 העונות האחרונות וגם הניף את צלחת האליפות ב־2016, חוזר לבני הרצליה שבה שיחק בעבר וישמש כקפטן הקבוצה של המאמן הסלובני גאספאר פוטוצ'ניק. כארם משעור יערוך בכורה מחודשת בקבוצה מהשרון שנמצאת במאזן 3:3 והיא איבדה במהלך ההכנה את המתאזרח גייב לוין שייעדר חודשיים בגלל פציעה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

ברוכים הבאים לקארו-שואו

Published

on

המראה של אלכס קארוסו לא מסתיר את שלבי ההקרחה המתקדמים, לא משופע בשרירים כמו שאר שחקני הליגה, וממדיו נורמטיביים באופן יחסי * ציור הקיר שלו בשדרות מלרוז משקף את העובדה שהוא כיום השחקן הפופולרי ביותר בקרב אוהדי הסגולים-זהובים בעיר המלאכים * ואפילו ריהאנה מתלהבת 

את יצירות האמנות של גוסטבו זרמניו ג'וניור אפשר לראות בחינם. רחובות לוס אנג'לס הן הגלריה שלו, שכוללת דיוקנים של גיבורי תרבות – מראפרים ועד אגדות כדורסל. בחודש שעבר, בחיבור בין שדרת מלרוז לפיירפקס, נחשפה יצירה חדשה על הקיר שאיכלס בעבר את קארים עבדול-ג'באר, ווילט צ'מברליין, שאקיל אוניל וקובי בראיינט. כעת ניתן לראות שם את אלכס קארוסו עולה להטבעה, כשמתחתיו מרימים ידיים בהכנעה – בין היתר – לוקה דונצ'יץ', קוואי לנארד וג'יימס הארדן. "ציירתי אותו מטביע על השחקנים הכי טובים במערב כי זו הוכחה שאינך צריך להיות השחקן שמרוויח הכי הרבה בשביל שיזהו את תרומתך לקבוצה", הסביר זרמניו ל"לוס אנג'לס טיימס", "הוא נראה כמו אדם רגיל, מאוד צנוע, כזה שאפשר להזדהות איתו. זה גורם לך לרצות בהצלחתו".

עובדה 1: אלכס קארוסו הוא שחקן NBA. עובדה 2: אלכס קארוסו הוא שחקן NBA שמקבל 20 דקות לערב בקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. עובדה 3: אלכס קארוסו נראה כמו מישהו שהיה אמור להיות 5,179 דברים לפני שחקן NBA שמקבל 20 דקות לערב בקבוצה עם המאזן הטוב בליגה. אולי בגלל שקארוסו הוא השכן שלכם מהדירה ממול, שיורד לזרוק זבל עם גופיית סבא ושקית מטפטפת במעלית. הוא הרואה חשבון, פקיד הבנק, הזבן במחלקת המשקפיים של קוסטקו שצועק: "מי כאן מספר 137?".

בכל הקשור לפופולריות אלטרנטיבית, קארוסו הוא דווקא מספר 1 בקבוצה שמאכלסת גם את לברון ג'יימס ואנתוני דייויס. זה קורה, בין היתר, בזכות ההייפ העצום לו הוא זוכה ברשתות החברתיות – לרוב נגזרת של מראהו. קארוסו נראה כמו האנטיתזה לשחקן NBA: הוא מקריח ולא מסתיר את זה, לא שרירי במיוחד ובעל ממדים נורמטיביים באופן יחסי (1.96 מטר, 84 ק"ג). הוא משחק בלייקרס, מה שרק מוסיף לדיסוננס הכללי, כי הרי אנשים שנראים כמוהו בדרך כלל לא הופכים לסיפור הצלחה בהוליווד. אלא ש"הנשר הקירח" – או לחילופין, "הממבה הקירח" – הוא כבר עכשיו סיפור הצלחה מסחרר. או ליתר דיוק, תופעת קאלט שאי אפשר להתעלם ממנה.

"אני חושב שאנשים מעריכים את זה שאני משחק הכי חזק שאני יכול בכל פעם שאני עולה לפארקט, אבל זה יותר מזה", ניסה קארוסו להסביר את סוד הקסם עבור "בליצ'ר ריפורט", "יש את העובדה שאני נראה כמו אדם רגיל כשאני הולך ברחוב. כולם רוצים לחשוב 'היי, זה אחד משלנו שמצליח לעשות את זה'. וזה די מצחיק, כי אני באמת מרגיש כמו אדם נורמלי".

אדם נורמלי לא הולך לעבודה כל בוקר, מחנה את הרכב בחנייה הפרטית בסטייפלס סנטר בדאון טאון לוס אנג'לס ופוצח בסמול-טוק עם לברון בחדר הסאונה. עבור קארוסו, שבקיץ 2018 עוד היה מועמד להגיע למכבי תל אביב, זו כבר שגרה. מה שמדהים באמת זה ששום דבר בקריירת המכללות שלו לא רמז על קיומה העתידי. מי שהיה בצעירותו נער הכדורים במשחקי קבוצת הכדורסל של טקסס A&M, סיים ארבע שנים בשורותיה עם ממוצעים של 8 נקודות, 4.7 אסיסטים ו-3.7 ריבאונדים. הוא אמנם נרשם בספרים כמלך האסיסטים והחטיפות של האוניברסיטה בכל הזמנים, אבל אף סקאוט לא התרשם מהאריזה. גם לא כשהתעופף לדאנק אקראי.

כשדראפט 2016 חלף מבלי שמישהו יקרא בשמו, קארוסו החל את דרך החתחתים שלו לתהילה בקבוצת הג'י-ליג של אוקלהומה סיטי. בקיץ 2017 שיחק עם הלייקרס בליגת הקיץ, וזכה מההפקר של אור הזרקורים: כולם עקבו בדריכות אחרי קייל קוזמה ובעיקר לונזו בול, שנחשב העתיד של הלייקרס בעמדת הרכז, וקיבלו באותו זמן מסך גם את קארוסו. כבר אז הפך ויראלי, כשבאחד המשחקים מסר אליי-אופ משוגע לטראוויס ווייר. "אליי-אופ מבחור לבן לבחור לבן אחר זה לא משהו שרואים הרבה", אמר בחיוך לאחר מכן, "אבל היתה לי תחושה שהוא יצליח".

לזכות הלייקרס צריך לומר שגם להם היתה תחושה כזו לגבי קארוסו. הם החתימו אותו על חוזה דו-צדדי, שמאפשר לשנע את השחקן בין קבוצת הג'י-ליג של המועדון לקבוצת ה-NBA (כל עוד לא יבלה יותר מ-45 ימים באחרונה ללא חוזה קבוע). הוא חתם על חוזה נוסף כזה ב-2018, למרות שהיה יכול לקבל יותר כסף מקבוצות באירופה. "גדלתי עם רקע דתי, וככל שהתבגרתי התחלתי להאמין שאין דבר כזה מקריות", אמר ל"טיימס", "לכל מה שקורה יש סיבה, והסיבה שנשארתי בג'י-ליג היא כדי לגדול ולהשתפר מנטלית ופיזית".

כשהלייקרס קראו לו באמצע העונה שעברה, הוא היה מוכן להשתלט על ההזדמנות. ב-20 משחקים אחרי פגרת האולסטאר הציג קארוסו ממוצעים של 11.2 נקודות, 3.8 אסיסטים ו-3.3 ריבאונדים למשחק, כולל פולו-דאנק אחד במשחק מול גולדן סטייט שהשאיר את לברון המום על הספסל – ולא רק אותו. האינטרנט נשבר מרוב חיבה ל"ממבה הקירח", וכשאוהד העלה סקר, "מי היה לייקר אייקוני יותר, קארוסו או צ'מברליין?", הראשון ניצח בנוקאאוט. בציוץ של אוהד אחר, הוא נראה מטביע על מייקל ג'ורדן. "זה לא נגמר", סיפר קארוסו על האהבה האינטרנטית שהוא סופג, "כל יום מישהו מצייץ לי 'קארוס-אל' או 'אתה ה-GOAT' (הגדול בכל הזמנים). אני לא יודע למה בחרו דווקא בי, אבל זה כיף גדול".

כיף יותר עבורו היה לקבל את השיחה מסוכנו בקיץ האחרון. לא עוד חוזים דו-צדדיים, אלא חוזה לשנתיים מובטחות. "זה מכה בי בגלים קטנים, זרמים של הלם", אמר ל"בליצ'ר", "כשאני מדבר עם ההורים או האחיות שלי, או שאני מוצא עצמי מקליד את המלים 'כן, חתמתי לשנתיים בלייקרס תמורת 5.5 מיליון דולר'. להגיד את זה בקול רם זו הרגשה די מגניבה". כמעט כמו התחושה שעברה בו כשגילה עד כמה התנפח והתחטב במהלך הקיץ – לפחות על פי תמונת פוטושופ די מושלמת שהופצה ברשת. "תמונת ההאלק שלי", על פי קארוסו. "חברים מהבית שלחו לי הודעות ושאלו אם זה אמיתי", סיפר ל-ESPN, "אבל אם הייתי נראה ככה, כנראה שהייתי מנסה להשיג חוזה בקבוצת NFL, לא בקבוצת NBA"… גם ב-NBA חשבו כך, וזמן קצר לאחר הפצת התמונה שלחו לו זימון לבדיקת סמים…

אלא שהעניין עם קארוסו בן ה-25 הוא לא רק הממים ברשת, שמוצאים בכל יום משהו חדש בכיכובו – כולל קלוז-אפ על ריהאנה בוחנת אותו מקרוב מהשורה הראשונה בסטייפלס באחד המשחקים. זה גם לא רק הדאנקים המפתיעים שהיווה את ההשראה לפרץ האמנותי של זרמניו ג'וניור. קארוסו אולי תורם על פניו רק 5 נקודות ו-2 אסיסטים למשחק, אבל סיפורו תמיד יהיה גדול ממספרים. את הדקות שלו העונה הוא מרוויח בזכות העובדה שהוא עונה על הרבה מהצרכים של הלייקרס בתצורתה הנוכחית: הוא מוביל כדור אחראי, שומר איכותי, מצוין בפיק-אנד-רול ובעיקר מפגין איי-קיו כדורסל גבוה. ואם יש משהו שלברון מעריך, זה התכונה הזו. "הוא נותן לנו הכל", אמר לברון למייק טרודל מ"ספורטס-נט", "הוא מוביל כדור רגוע, יש לו נוכחות הגנתית, אינטליגנציה וקשיחות. אנחנו זקוקים לכל מה שהוא נותן".

ההוכחה לכך ניתנת בדקות האחרונות של משחקים. קארוסו לא אוסף את הדקות שלו במפגשים חד-צדדיים שהוכרעו במחצית, אלא נמצא שם בסיומי משחקים צמודים, כמו נגד פיניקס, סקרמנטו, אוקלהומה סיטי, ניו אורלינס ודנבר, בשבוע שעבר. "הוא שחקן הגנה-התקפה נהדר", החמיא מאמנו פרנק ווגל, "אלכס הוא דוגמה מושלמת לאופן בו אפשר להשפיע על המשחק בלי לקלוע הרבה. הוא עשה הרבה דברים קטנים כדי לעזור לנו לנצח".

כשהלייקרס מנצחים בקצב כזה, מה הפלא שקדחת קארוסו לא נגמרת. לזכותו של מי שכבר הונצח על קירות ברחובות לוס אנג'לס, ייאמר שהוא דואג להכניס אותה לפרופורציות הנכונות. "טוויטר זה עולם הפנטזיה", הסביר, "הכל טוב ויפה, אבל בסופו של יום אני צריך לנעול נעליים, לשרוך שרוכים ולעבוד. אני שחקן כדורסל מקצועני ב-NBA". 

הביטו בשכן שירד הרגע במעלית, עם השקית המטפטפת, ותאמינו שגם לו יש סיכוי.

המשך לקרוא

ספורט

פנומן ולבן

Published

on

הוא לא מהיר, לא חזק ולא אתלטי * אז למה מתחילים לדבר על יקיר סלובניה לוקה דונצ'יץ' במונחים של מג'יק ובירד?

פחות מעונה ורבע לתוך קריירת ה-NBA שלו, והחודש הראשון בעונת המשחקים לקח את התופעה הסלובנית, שגם כך לא חסרה בהייפ, ובעט אותה לעבר הכוכבים הכי גדולים בשמיים. בהתחלה חשבו שיאתגר את נוביצקי כאירופי הגדול אי פעם, עכשיו כבר חושבים רחוק יותר.

אם יש משהו ש-15 המשחקים הראשונים של העונה לימדו אותנו, זה שלוקה דונצ'יץ' מסוגל לעשות פחות או יותר מה שהוא רוצה בהתקפה. הוא יכול לחצות את קו החצי בכדרור אטי, להתחיל לחתוך סלט, להאיץ בפתאומיות לעבר הסל כשהוא מבחין בשומר שלו מציץ לעבר החסימה, לשלוף מהגופייה את הנינטנדו סוויץ' ולשחק בדמותו, להעיף סטפ-בק קשתי מהפינה, לסחוף את האולם בשירת קריוקי של "I wanna dance with somebody" ולקנח באלי-אופ לפורזינגיס. הכל בהתקפה אחת, וזה אפילו לא יהיה מוזר.

עד כה, עונה 2 של "עלילות לוקה ב-NBA" היא חובת צפייה אמיתית. כמובן שזה גם הרייטינג והמספרים – 29.9 נקודות, 10.4 ריבאונדים ו-9.7 אסיסטים בפחות מ-34 דקות – אבל יותר מכך התחושה שבגיל 20 בלבד, דונצ'יץ' כותב פרולוג לאגדה של עצמו.

פחות מעונה ורבע בתוך קריירת ה-NBA שלו, בעולם מדווחים על תחושות FOMO קשות בקרב אנשים שהחמיצו משחק; החודש הראשון של העונה לקח את תופעת דונצ'יץ', שגם כך לא סבלה ממחסור בהייפ, ובעט אותה לעבר הכוכבים הכי גדולים בשמיים. כמעט שלא היה לילה שהוא לא פרץ עוד מועדון סגור שחבריו הם לברון ג'יימס, מייקל ג'ורדן או אוסקר רוברטסון. הפורץ הנוצץ, שתמיד נראה כאילו אינו מתאמץ. "הוא לקח את זה לרמה אחרת לגמרי", אמר קווין לאב מקליבלנד, "ברבע הרביעי הסתכלתי על הלוח וראיתי את הסטטיסטיקה שלו. אמרתי לעצמי 'וואו, אלה 29 הנקודות, 15 האסיסטים ו-14 הריבאונדים הכי שקטים שיצא לי לראות'".

אחרים מתקשים להישאר שקטים. עולם הספורט אובססיבי בנוגע להשוואות, והצורך להכניס את דונצ'יץ' למגירה ולתייק בוער בכולם. מאמן הניקס, דייויד פיזדייל, טען כי "בסוף הדרך, הוא יתעלה על דירק נוביצקי כאירופי הגדול בכל הזמנים". טרייסי מגריידי קבע כי "הוא הרכז הטוב ביותר בליגה כרגע". זאק לואו מ-ESPN קרא לו "סופרסטאר של פעם בדור", בעוד קנדריק פרקינס הגדיר אותו "בייבי לברון ג'יימס, כמו המקור רק פחות אתלטי". תהייה אחת משותפת לכולם: אם זו נקודת הפתיחה של הקריירה, היכן על רצף אגדות הכדורסל ימוקם בסיומה?

הכל טוב ויפה, אבל דונצ'יץ' הוא לא שחקן של לוחות זמנים מסודרים. אם זה היה המצב, הוא לא היה משחק בגיל בר מצווה בקבוצת הנוער של ריאל מדריד או הופך בגיל 16 לשחקן יורוליג. כרגע הוא מוביל את ה-NBA במדד היעילות (PER) עם 33.29, ולועג לכל הנחה מקובלת שמאמנים יריבים מניחים לגביו; הוא קולע ב-58% מהשדה תחת שמירה צמודה עד צמודה מאוד (סנטימטר עד 1.2 מטר מהשומר הקרוב ביותר) לעומת 39% דווקא כשהוא לכאורה פנוי יותר (השומר נמצא 1.2 מטר ומעלה ממנו). הוא חודר לסל 18 פעמים במשחק (5 בליגה) חרף העובדה שאינו מהיר או אתלטי מרוב שומריו, וקולע ב-71% עד 1.5 מטר מהטבעת – אחוז גבוה יותר משל מגדלים אנושיים כמו רודי גובר, ניקולה יוקיץ' או פורזינגיס. ויש לו 4.4 סלים כאלה במשחק. בשלב הזה, שומרים כבר מכוונים לצווארו – רק שהוא עושה להם בדיוק אותו דבר, וביעילות מדהימה. "זה מדהים שהוא מצליח להיות כל כך אפקטיבי בקצב בו הוא משחק", אמר מגריידי, "הוא לא הזריז או המהיר ביותר, הוא לא הכי אתלטי. אבל הוא כל כך חכם".

כרגע הוא כל כך מכל דבר. "לוקה היה נוראי, לא הרשים אותי בכלל", אמר סטיב קר אחרי ההופעה של דונצ'יץ' מול קבוצתו – 35 נקודות, 11 אסיסטים ו-10 ריבאונדים ב-26 דקות. גולדן סטייט הנוכחית היא אמנם מדד מפוקפק, אבל היא ממש לא היתה היחידה שדונצ'יץ' היה "נוראי" מולה בזמן האחרון. היכולת שלו כל כך גבוהה, עד שהוא מפתיע מישהו שלא היה נראה שיש לו סיכוי להפתיע – את עצמו. "יש לי אמונה בעצמי וידעתי שאהיה טוב, אבל בטח לא כל כך טוב", הודה בראיון לשאמס צ'רניה, "לא היה לי מושג שאשחק ככה, לא ציפיתי לזה, אבל אני שמח. עכשיו רק אני צריך להשתפר".

מאמנו ריק קרלייל יהיה הראשון שיצביע על תחומים טעוני שיפור – למשל, טור איבודי הכדור (4.5 למשחק) או בחירת הזריקות המופרעת לעתים. מצד שני, גם קרלייל – שבעונה שעברה היה מכין לדונצ'יץ' סרטוני שיימינג בתדרוכי וידאו – הודה  שהוא מתחיל להתרגל לחבילה השלמה. "האיש הזה יכול לעשות מה שהוא רוצה על מגרש כדורסל", אמר קרלייל אחרי הניצחון על הווריירס, "הוא נמצא באחת מאותן תקופות קסומות כרגע וזה דבר פנומנלי לצפות בו. אני והחברים שלו לקבוצה, כולנו כרגע מצטרפים אליו לנסיעה הזו".

"שחקנים כמו דונצ'יץ', בירד, מג'יק, ג'ייסון קיד – לפעמים הם משתעממים ורוצים להיכנס להלך רוח יצירתי שישבור את השגרה", אמר קרלייל, שלפי מקמהון היה חייב לוותר על נתח שליטה מכובד מספר התרגילים של המאבריקס – שמתאים עצמו יותר ויותר להעדפות האיש שמוציא אותו לפועל על הפארקט. 

בדברים החשובים פחות, לפחות בעיני קרלייל, דונצ'יץ' דווקא לוקח את הזמן. למשל, בהחלטה עם איזו חברת נעליים לחתום על חוזה שיסדר יאכטה לניניו. יום אחד הוא משיג טריפל-דאבל כשלרגליו נעלי נייקי עם דמותו של נוביצקי, וביום אחר הוא שורף את סן אנטוניו עם נעלי סטף קרי של "אנדר ארמור". בדומה לעונה 2 של התוכנית, גם המותג "לוקה" נוסק בימים אלה לגבהים של הגדולים ביותר. "מן הסתם הטלפון לא מפסיק לצלצל", אמר ל"דאלאס מורנינג ניוז" רוברט קינארד, מנהל חטיבת השיווק של BDA ניהול ספורט, "הוא מושך כל פלח דמוגרפי. הפוטנציאל השיווקי שלו מגיע לסטרטוספרה. הוא במצב בו הוא יכול לבחור עם מי הוא רוצה לשתף פעולה".

דונצ'יץ' נמצא בשנה השנייה מתוך ארבע בחוזה רוקי, מחיר מבצע עבור 30-10-10 למשחק. זה אומר שתיאורטית יש לדאלאס אפשרות להנחית כוכב יקר נוסף, שכבר ישדרג את הדיון הבא בסימפוזיון "איפה דונצ'יץ' יסיים בין הגדולים מכולם" – ויכלול את המלה "אליפות". רק לפני שזה יקרה, האיש של דאלאס על הסטרטוספרה רק צריך לשחק בפלייאוף לראשונה בחייו.

"לא נראה לי", ענה דונצ'יץ' לכתב ששאל אותו אם הוא מרגיש שייך לדיון על זהות ה-MVP הבא. "מן הסתם נחמד לשמוע מחמאות, אבל המטרה היא להגיע לפלייאוף. יהיה כל כך כיף לשחק בפלייאוף". 

 יהיה כיף באותה מידה לצפות בו עושה זאת.

המשך לקרוא

ספורט

הקאמבק של סופרמן

Published

on

הוא ויתר על הרבה: אגו בשמיים, חיי הוללות ראוותניים וגם התמכרות חולנית לשוקולד בינתיים, נראה שחבל ההצלה שקיבל דוויט הווארד מהלייקרס, הקבוצה שפעם הפכה אותו מקונצנזוס לשטן, משנה את הגורל של שני הצדדים

גם דוויט הווארד יודע שבשלב זה למילים אין שום ערך. יותר מדי הצהרות שפיזר על יותר מדי דפים לאורך הקריירה היו צריכות להישלח ישירות מכונת הגריסה – עד כדי כך לא אמין היה. "אמרתי לחבר'ה – ללברון, ל-AD, לרונדו, לג'בייל מגי – אני לא רוצה שתסמכו על מה שאני אומר. אני רוצה להוכיח לכם שהשתניתי אך ורק במעשים. מילים הן דבר זול עבורי", אמר בהסופרמן לשעבר אחרי החתימה שנכפתה על הלייקרס, כשדמרקוס קאזינס נפצע ולרוב פלינקה נגמרו האופציות ו/או המשאבים. את הפקפוק בכוונותיו של הווארד, אותו הרוויח ביושר עם הבטחות שווא בהוקס, ההורנטס והוויזארדס, הלייקרס הביאו למעמד החתימה: החוזה שהעניקו לא מובטח, וכולל אפשרות של פרידה
יזומה ללא תשלום עד ה-7 בינואר.

אבל למעלה מ-15 משחקים מפתיחת העונה – וכבר עכשיו די ברור שהווארד לא יצטרך לכסוס ציפורניים בתאריך היעד. המספרים היבשים – 6.7 נקודות, 7.9 ריבאונדים ו-2.1 חסימות למשחק – לא מספרים את כל הסיפור. את התמונה המלאה אי אפשר לקבל גם באמצעות סטטיסטיקות מתקדמות יותר, מהסוג שהציבו אותו במקום השלישי בליגה במדד הפלוס/מינוס של כלל השחקנים ב-NBA והבליטו אותו כבורג חשוב בהגנה הטובה בליגה עד כה.

זה סיפור על איש שרגע אחד היה סופרמן, אחר כך הפך לשטן, וכעת, כשהוא נושק ל-34, מתהפך שוב רק מהפחד של החרב על הצוואר. הווארד נמצא בעיצומה של מלחמת אין ברירה. עוד טעות אחת קטנה – אמירה לא במקום למאמן, ויכוח עם חבר לקבוצה, שערורייה נוספת במדורי הרכילות או אפילו סתם עוד ניסיון להכריח את חבריו לסדר לו מצב פוסט-אפ – דברים שהיו כמעט עניין שבשגרה בשנים בהן קרס אל תוך עצמו, והדלת של ה-NBA היתה נטרקת.

המוניטין שלו כבר היה דרוס למדי, במיוחד אחרי השנתיים האחרונות: כשאטלנטה נפטרה ממנו, דווח על צהלות שמחה שנשמעו בחדר ההלבשה; כשוושינגטון שלחה אותו, נדרשו לכך 15 דקות תמימות וה-GM טומי שפרד הצהיר בזלזול ש"זה היה הטרייד הכי מהיר שעשיתי בקריירה"; כשממפיס קיבלה אותו תמורת נזיד עדשים העונה לשם סי ג'יי מיילס, אפילו לא הראתה עניין בכאילו ומיד שחררה אותו לדרכו.

גם הצ'אנס מהלייקרס, הקבוצה בה הפך מסופרמן לשטן במחי עונה סוערת אחת ב-2012/13 הגיע רק בשלהי הקיץ, כשלא היתה אף ברירה אחרת. לכן המדים הסגולים-צהובים שאותם לובש הווארד בזמן הקאמבק מתבלים את הסיפור בלא מעט אירוניה. "בזמנו הפכו אותי תוך כמה חודשים מבחור טוב שכולם אוהבים לסרטן בחדר ההלבשה. משם הכל התחיל להתרסק. עד היום לא התאוששתי מזה", סיפר הווארד לפני שנה על עונת הבלהות ההיא, שבמהלכה הצליח להסתכסך עם כל מי שחשוב בלייקרס, כולל החבר לקבוצה קובי בריאנט, שחקן העבר והמודל לחיקוי שאקיל אוניל ואפילו ה-GM מיטש קופצ'אק.

אחרי העונה ההיא, בלייקרלנד תיעבו אותו ונשבעו שלא יחזור לעולם. השבועה הזו היתה הדדית: גם הווארד סבל בקרקס הנודד בלוס אנג'לס ופיתח חוסר ביטחון קיצוני ביחס ליכולותיו – עד כדי שיחות טלפון לחברים במחציות משחקים (!) כדי לקבל פידבקים חיוביים. "איבדתי את הביטחון העצמי ככדורסלן", סיפר ל"ספורטס אילוסטרייטד" לפני כשנתיים. שמעתי אנשים אומרים, 'אתה צריך לשחק כמו שאק', אז ניסיתי להיות הבריון של הליגה. אחר כך אנשים אמרו 'אתה מחייך יותר מדי, תהיה יותר כמו קובי', אז זייפתי פרצוף מרושע והתחלתי לשחק בלי שליטה. ואז התחלתי לספוג עבירות טכניות בקצב מסחרר. ניסיתי לרצות יותר מדי אנשים, ובסופו של דבר רק נפגעתי".

24 חטיפי שוקולד ביום

יותר משש שנים עברו מאז, אבל ההתרסקות של הווארד נמשכה באופן יציב. כדי להפוך לחתיכה יעילה בפאזל של הלייקרס ולסדר לעצמו חוויה מתקנת שתאפשר לו לשרוד בליגה, הווארד היה צריך לעשות ויתורים כואבים.

הוויתור הראשון במעלה היה דווקא במטבח. על פניו תחזק הווארד כל השנים גוף אתלטי מושלם, אולם בפועל זו לא היתה יותר מאשליה אופטית. במציאות, הרגלי האכילה של הווארד היו שערורייתים: "השגרה שלי נראתה בערך ככה: ארוחה במקדונלד'ס לפני כל משחק שני צ'יזבורגרים כפולים, צ'יפס גדול, צ'יפס קטן, מילקשייק תות-שוקולד וקולה גדולה. ואחר כך הייתי נותן את המשחק הכי טוב בקריירה, אז אמרתי לעצמי, אתה חייב להמשיך בדיוק ככה, זה עובד'", סיפר בחודש שעבר על מה שהיה מנת חלקו הקולינרית היומית עד לא מזמן.

החיבה המוגזמת שלו למתוקים היתה סוד ידוע ב-NBA, ובמהלך השנים התבררה חומרתה: הווארד בלס יום יום במשך שנים רבות לא פחות מ-24 חטיפי שוקולד – עד שפעם אחת, בקדנציה הקודמת בלייקרס, נזקק לטיפול רפואי ופסיכולוגי. "הוא אכל כל חטיף, מכל סוג, בכל שעה, בכל מקום", סיפרה התזונאית הראשית של הלייקרס בזמנו, שניסתה לעצור את ההתמכרות. "הוא אכל אותם לפני ארוחת צהריים, אחרי ארוחת צהריים, לפני ארוחת ערב, אחרי ארוחת ערב, וכמו כל ג'אנקי, היו לו סליקים של חטיפים בכל מקום. במטבח, בחדר השינה, במכונית – תמיד היתה לו ערימה של ממתקים בהישג יד".

בקיץ האחרון הסליקים נעלמו והמשקל התאזן. הוא התחיל את הפגרה במשקל 125 ק"ג וסיים אותה ב-112, אחרי צום של חודש בסגנון רמדאן, במהלכו אכל ארוחה אחת בשעות הבוקר – ובשאר הזמן התאמן במגרש הפרטי ובחדר הכושר. כשהתחיל מחנה האימונים של הלייקרס, הווארד היה דקיק וקל רגליים בהרבה מכפי שהיה לפני כן. זה היה האיתות הראשון ללייקרס שהפעם ההבטחות שפיזר לא נאמרו רק מן השפה ולחוץ.

במקביל, הווארד קיבל על עצמו דיאטה נפרדת בסגנון המשחק. את התפקיד המרכזי שתמיד דרש בהתקפה החליפה התמסרות לנישה של שחקן משלים מהספסל: הוא זורק פחות, יוצר פחות, מתגבר על תאוותו הבסיסית לכדורים עם הגב לסל, ומשקיע את מרצו וזמנו בפעולות בסיסיות ואפורות.

בסופו של דבר זה משתלם לו, והוא מקבל מפרנק ווגל צ'אנס להיות גורם מכריע גם בסיומות של משחקים צמודים. עד כה זה עובד, והווארד עושה פעולות קטנות ומנצחות: במשחק החוץ נגד שיקגו למשל הוא סיפק חסימה מכרעת על הרוקי קובי ווייט; נגד סן אנטוניו התגלגל שוב ושוב לסלים קלים בפיק אנד רול, וסיים את הרבע האחרון עם 7 מ-7 מהשדה; ובניצחון על דאלאס הוא סידר לדני גרין את השלשה שכפתה הארכה,
עם חסימה שפינתה אותו לזריקה;

כל שחקן חולם לקלוע 30 נקודות כל משחק, או משהו כזה. למזלי, אני כבר עשיתי את זה. כבר הייתי שם", אמר אחרי הניצחון על שיקגו. אמרתי לחבר'ה עוד לפני פתיחת העונה – אני כאן כדי לעשות מה שתצטרכו ממני. מבחינתי להיות השרת, להיות נער המים, רק שיתנו לי הזדמנות. הדבר שחסר לי כרגע זו אליפות, להיות חלק ממשהו גדול. וכאן יש לנו קבוצת שבנויה לאליפות, אז אני רק צריך לעשות את העבודה שלי".

״אני לא מתחרט על כלום"

השינוי של הווארד בא לידי ביטוי גם בחדר ההלבשה – מקום בו תמיד עלו לגביו סימני שאלה אמיתיים. לפחות כלפי חוץ, מיישר הווארד קו עם המצב ההישרדותי שנקלע אליו, גם בפן האישי. לא שיש לו הרבה ברירה, בהתחשב בכך שאת הסגל מעטרים שני כוכבי על בדמותם של לברון ג'יימס ואנתוני דייויס, שחקנים שזכו ביותר אליפויות ממנו (רייג'ון רונדו, דני גרין), או סתם שחקנים מנוסים שעברו קילומטראז' לא פחות גדול ממנו.

נותר רק לקוות עבורו שאף שערורייה חדשה מחוץ למגרש לא תפוצץ את הבועה. להווארד לא חסרים שלדים בארון, ואחד מהם כבר הספיק להתפוצץ בחודש נובמבר האחרון, כשהטרנסג'נדר מאסין אלייז'ה טען כי הווארד ניהל איתו ועם גברים אחרים מערכת יחסים אינטימית, ואיים על חייו על מנת להבטיח את שתיקתו.

הווארד הכחיש, הבהיר שאינו נמשך לגברים ושלף קלף מפוקפק מעברו: ילדיו מפוזרים ברחבי ארצות הברית, כולם לנשים שונות. באופן פומבי, מודה הווארד שהוא אב לחמישה ילדים מחמש נשים שונות. השמועות רומזות על יותר ילדים ויותר נשים – אולי אפילו מספר דו ספרתי.

רשמית, החלוקה היא כזאת: שניים מילדיו מתגוררים בלוס אנג'לס, שניים חיים בפלורידה, ואחד ביוסטון. תיק שנפתח נגדו (ונסגר מאז) באשמת תקיפה של בנו הבכור כשהיה בן 6 בלבד בוודאי לא הוסיף לו נקודות – וכעת כשהוא שוב בעיר המלאכים הגדולה, סכנת הרבייה והסחות הדעת גדולה פי שניים.

״בתור נוצרי, פעם התביישתי בילדיי. חשבתי שאני צריך להתבייש, כי הם נולדו מחוץ לנישואים. היום אני לא מתחרט על כלום, ומשתדל להיות האב הכי טוב שאני יכול להיות עבורם", דיקלם הווארד לפני פתיחת העונה את המילים הנכונות.

עכשיו נותר רק לראות אם ההסתבכות הבאה נמצאת מעבר לפינה, או שמא המהפך אמיתי.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות