Connect with us

Featured

הפרלמנט הישראלי בלוס אנג׳לס: כל אחד הוא ראש ממשלה (ובסוף חוזר הביתה לשרה)

Published

on

כתב וצילם: מיכה קינן

תופעת ה״פרלמנט״, שבו נפגשת קבוצת ישראלים דעתנים ומעודכנים בבית הקפה ודנים בנושאים שברומו של עולם החלה, כך אומרים, בראשון לציון לפני 50שנה • מאז התרחבו הפרלמנטים אל מעבר לים, והגיעו, מסתבר, עד לעיר המלאכים • מחומוס בר בטרזנה ועד Urth Caffe והפרלמנט של סבן בבוורלי הילס – שבת אחים גם יחד • תחקיר

גם אצלנו, בעיר המלאכים, התבססו להם במהלך שנות ההתיישבות הישראלית בעיר, מספר רב של פרלמנטים שונים. הפרלמנט המפורסם ביותר בלוס אנג׳לס ״העיר״, בניגוד לפרל־מנטים אשר ב״עמק״, מתקיים מידי יום שישי ב״ Urth Caffe״ (ויש המבטאים ״ערס קפה״), בשדרות מלרוז האופנתית.

יושבי המקום, חלקם ידוענים בעצמם, צופים ללא בושה במצעד הססגוני של יפים ויפות, המודעים למבטים חודרי השריון ומענטזים ללא בושה כשהם גובים בהנאה את תשומת הלב של לוגמי הקפה.

רבים מחברי הפרלמנטים השונים בעיר מכחישים שהם כאלה. ״אנחנו פשוט ׳פליטים׳, ישראלים בדימוס, שיושבים לספל קפה ומדברים על נושאים מאוד מגוונים, מפוליטיקה דרך ספרות ועד עניינים אישיים״, אומר י.ג. המוכר יותר כ״יועץ בכיר לראשי ממשלות״ והיה נשיא של כבוד בפרלמנט של מלרוז במשך מספר שנים, ולאחרונה ירד מאל-איי חזרה לספסלי הפרלמנט של כיכר המדינה בתל אביב. בשולחנות האלה יש הבנה שמה שנאמר בינינו נשאר בינינו. מהבחינה הזאת, אף פעם לא עולה על הדעת שאסור לדבר פה על משהו. ואפשר לצחוק בקול רם מימין לשמאל. ״ממילא אף אחד מסביב לא יבין״.

מעמק יזרעאל לפרלמנט של מאליבו

הפרלמנט של מלרוז עבר גילגולים ותהפוכות, חלק מחבריו הם אכן ״פליטים״, פליטים מפרלמנטים אחרים, למשל זה שהיה מתכנס ב״קופי-בין״, בשדרות בוורלי אשר בשיכון העובדים הידוע, בוורלי הילס. חלקם היה יושב בתחילת העשור במעדניה השכנה, ״לה פן קוטידיין״.

״השמועה על מפגשי הקפה הערניים התפשטה, ואנשים עומדים בתור כדי להצטרף אלינו״, מוסיף גיגי, פליט פרלמנטים מכובד, ידוע וחריף לשון לא קטן, המשמש מנחה פרלמנטים מקצועי בכל רחבי היבשת, במיוחד בעמק יזרעאל ובפרלמנט של מאליבו ב״קופי בין״. הוא אף הוזמן לאחרונה לפרלמנט הידוע במיאמי, פלורידה, אך נאלץ לסרב בגלל התחייבויות קודמות.

״בכל פעם שאחד מהפרלמנארים טס לישראל לבקר את אימו היקרה ומחסיר פגישה, הדיון הפוליטי ועומק הליבון מאבדים את האנרגיה והמטען נעשה רדוד״, מוסיף ז׳. חבר פרלמנט מוביל דעת קהל, ב״פיטס״ שבבוורלי דרייב, בוורלי הילס.

מהימין הלאומני עד השמאל החזק

פה ושם מתגלה איזה ניגוד אינטרסים בין שני חברים או יותר, ומ׳ מחברי הפרלמנט של ״חומוס בר״ בטרזנה, שם נפגשים רוכבי האופניים השרופים של הוואלי ואיש סיירת סודית לשעבר, אומר, ״אתם יודעים שאני לא יכול לדבר על זה״. יוסי הג׳ינג׳י מוסיף בחיוך ממתיק סוד ובידענות של חבר ועדת החוץ והביטחון, כשהוא נשאל לגבי פרט כלשהו בעניין הפלישה המתוכננת לעזה: ״היו טלפונים בהולים אמש. לא עצמתי עין. עד השעות הקטנות, אך נבצר ממני להוסיף״.

קשת הדעות הפוליטיות נמתחת מהימין הלאומני (א.י.) ועד לשמאל חזק (י.י. ומ.א.), כשבאמצע נמצאים כל השאר. כמו בכל קבוצה יש לכמה מהחברים תפקידים מוגדרים: ד׳.ס׳. מהפרלמנט במסעדה האיטלקית ״פאברוצ׳יני״ על גבעת בוורלי גלן במרכז המסחרי האופנתי, מנצח על הדיון בטקסיות של מפיק קולנוע, תפקיד אותו הוא ממלא באמת בשלושת העשורים האחרונים בארץ ובהוליווד, והוא נחשב לשופר שפוי וגורם ממתן עם התלהט הרוחות.

א. בעלה של בעלת המספרה, המכונה ״הדוקטור המנתח״, הוא קרדיולוג, איש ממסד שמרני ביותר שנוהג להתגרות ביושבי השולחן בפרלמנט של מלרוז, תל אביבים מעודכנים ושמאלנים כאחד,המראים התנגדות אינסטינקטיבית. מהצד האחר, הוא זוכה להרבה כבוד מהחברים על שאינו נרתע מלשוחח שווה בין שווים עם שמאלנים, שמהוים את הרוב הקולני. במילים אחרות, הוא יודע להתערבב.

״במשך השנים הייתי מתנגד לליכוד בחרי-אף ממש״, אומר ס. שחקן לשעבר וכיום איש נדל״ן. ״אבל א ׳.הוא סוג אחר של בן אדם. הוא פיקח, ידידותי, מתמצא בהמון נושאים, לא משחק משחקי כבוד. הוא הפך לחבר של כבוד בפרלמנט והתקבל למרות דעותיו הימניות״.

כל היפות מגיעות לארומה

השולחן ב״חומוס בר״ ברסידה, קיים כבר שתים עשרה שנים, ואחד החוקים שמגדירים את פעילותו הוא שאסור לקבל אליו נשים. ״אנחנו מדברים על כל העולם, אבל זה בעיקר מפגש חברתי״, מוסיף חבר קבוע. ״כולנו משפחה או חברים. י., מ. ומי. האחים, הם חברים טובים של נ.י ושל ח.י. לפעמים נשים ניגשות לשולחן ורוצות להצטרף, אבל ישר אומרים להם שכאן מדברים על סקס״.

מקורב אחר מסביר: ״הנשים הישראליות, רובן אלמנות, גרושות או רווקות שלא באשמתן. הן יודעות שאנחנו ציידים בודדים ואכזריים, וחלק גם מנתחים פלסטיים, שלא משאירים אף איבר ללא ניתוח מעמיק, מכל נערה שחולפת סנטימטרים לידי. אם תשב כאן דודה ישראלית, יקשה עלי למלא את תפקידי על הצד היותר מוצלח״.

בוואלי מנגבים חומוס בחומוס בר והולכים הביתה בשעה חמש אחר הצהריים. היום, זה המקום בוואלי לבלות ביום שבת. ״הרבה מהאנשים שם גם חברים במשך כל השבוע״. מוסיף משה.

״ועלמה שרוצה לעבור ולשבת בשולחן קרוב לידינו יודעת לאן להגיע״, אומר מ. הרווק המבוקש ביותר בחלק הזה של הוואלי, ויושב פעם בשבוע בקפה ארומה ומוסיף: ״אפשר להגיד שכל היפות מגיעות לארומה קפה גם ככה״.

הסיכויים לתקיפה מאסיבית באיראן

במשך כמעט כל ערב, בשולחן הארוך ב׳פיטס׳ ברסידה, יושב ד׳. שחקן שעושה כרגע קדנציה בסידרת אופרה וסבון, כעשיר צרפתי צעיר ומחוזר, ושזכה לכתבה מחמיאה בשבועון זה ממש לפני מספר שנים. הוא גם יושב בפרלמנט ב״תל אביב גריל״ הוא אחראי בקבינט המיוחד על דיון עירני על יהדות אמריקה ורפורמים מול קונסרבטיבים.

ז׳. אחד הפרלמנטרים בחבורה וכן שאר יושבי השולחן הזמינו את ש׳. להצטרף לשולחן הפרלמנט־רי הרשמי, אבל הוא העדיף להתיישב לצד יפהפייה צנומה וגבוהה שהכיר, יהודיה אמריקאית עם אידיאולוגיה משלה. בשלב מסוים הצטרף לשולחן שלהם האופנאי א. שהציע לה לדגמן בגד חושפני על במה לקניינים יפנים.

״היא דורשת 1000 דולר לשעה״, הוא חזר עם הזנב בין הרגליים כשהוא מסכם: ״לא בשבילי״.

ל״פרלמנט״ יש גם תקנון מחייב וכל דיון מנוהל על ידי ג׳. שמציע את הנושאים העומדים לדיון. ביום שישי האחרון, למשל, דנו שם ביתרונות ובחסרונות של הקונגרס הרפובליקאי עבור ישראלובסיכויים לפעולה צבאית מקיפה באיראן. באותה הזדמנות נדחסו לקלחת הדיון גם שאלת כתב האישום נגד ביבי וניהול כלכלה בישראל.

״כרגע הוא סגר עיסקה של מיליונים״

ביום שישי התקבל בחומוס בר חבר פרלמנט חדש לאחר בחינת כליות ולב הוא הצטרף במעמד זמני של פרלמנטר שאינו נמנה עם החוג הקבוע. השיחה נסבה על מסיבת יום ההולדת של ילדינו המפונקים, שנערכות כיום באולמות אירועים מפוארים או במסעדות יוקרה שנשכרות לשם כך לכל הערב.

זו הזדמנות להתערבב עם אנשים חשובים בקהילה ולעשות קצת נטוורקינג עם הורי החברים ובעיקר עם נשים חשובות. פוליטיקה כמעט לא הייתה שם. בשלב מסוים, הצטרף לפרלמנט ישראלי אחר, די מבוגר וחייכני, שהתברר כאיש ביטוח חד לשון, חד עין, רואה שחורות וממשש בלונדיניות. הוא הרבה להזמין את החברים לסיבובי קפה על חשבונו. ״אל תראה אותו ככה״, אמר מישהו. ״צ׳. הוא איש מאוד חשוב. כרגע הוא סגר עיסקה של מיליונים״.

ס׳.ל׳. מקפיד לעדכן כל מפגש בבדיחות האחרונות מהאינטרנט, אולם הפעם היה לו סיפור אישי, ״אישתי הראשונה לא נכנסה להריון. שנתיים עבדנו קשה כל לילה, שום דבר. יום אחד היינו בניו-יורק וחבר המליץ לגשת לחב״ד, ללובביצ׳ר. נכנסנו אצלו, וכששאל את אשתי מה הענין, היא סיפרה לו על הבעיה. הוא בירך אותה ונתן לכל אחד דולר. תשעה חודשים לאחר מכן נולדה לנו הבת הראשונה״.

״תגיד סם, אתה בטוח שהיית כל הזמן בחדר?״ שואל מ׳. נ.׳

ביכ״נ ליהודי, כנסיה לנוצרי ומסגד למוסלמי

נ., בפרלמנט של ׳קופי בין׳, בפינת וונטורה ורסידה, מסביר לי את כוח המשיכה וגיל המשתתפים בפרלמנט: ״אתה מגיע לגיל ולמצב משפחתי שבו אתה לא יוצא כמעט לבלות בגפך או עם חבר כדי לתפוס נשים. ואז אתה עובר לפרלמנטים. פרלמנט הוא תחליף מיושב בדעתו, פחות הרפתקני, למפגשים הלילה של אנשים צעירים. ככה זה כשמתבגרים: כל היום רק דיונים״, הוא מסכם.

משה מוסיף: ״בשבילי הפרלמנט זה כמו בית כנסת ליהודי החרדי, מסגד למוסלמי וכנסיה לנוצרי. זוהי הפגישה החשובה ביותר של השבוע. אני לעולם לא מפספס את זה. אני מתאוורר ומשתחרר ושוטף את המוח והעיניים וממלא מצברים באנרגיה חיובית. החברה כאן הם המשפחה השנייה שלי״.

תורם את חלקו לדיון אהרון, קבלן ותיק הבונה עבור לקוחותיו בתים מפוארים ובמחשבה שקולה הוא אומר: ״בית הקפה הישראלי הטיפוסי בארץ ישראל היה תמיד מקום מפגש חברתי סואן, ולעיתים הפך למשכנו הרישמי של הפרלמנט המקומי. יש פרלמנטים רבים לוס אנג׳לס, בין השאר בהוליווד, בבוורלי הילס, בשרמן אוקס, באנסינו, באגורה ועוד.

״אבל, השאלה היא האם יהפכו בתי הקפה לפ־רלמנטים או שיהיו למקומות מנוכרים. אני תמה ושואל האם באמת תפקידו של האספרסו לחבר בין אנשים עריריים כמונו או שהוא אבוס לעוגה ושוקת לקפה?״ והוא עונה מניה וביה: ״לדעתי בית הקפה איבד את מטרתו כמקום מפגש. מה שמתנהל פה, אם בכלל, זו רק אינטראקציה אצל מכרים שהגיעו למפגש מתואם מראש״.

״זה שולחן מאוד גמיש, מתרחב לפי הנוכחים, הרבה פעמים מגיעים אנשים מפרלמנטים אחרים, תופסים כיסא ומתיישבים״, אומר אחד המשתתפים המרכזיים בפרלמנט של ׳בוורלי הילס׳ בבוורלי דרייב ׳׳הדרומי׳׳, שכמו רבים מהמרואיינים לכתבה ביקש לשמור על עילום שמו.

לקראת שש וחצי, כמו במין אקט קולקטיבי של סגירת מעגל לפני כניסת השבת, מתחילים להתרומם החברים ברוב הפרלמנטים, משחררים את ישבנם הצפוד מכמה שעות של קלחת ורותחין ושמים פעמיהם לאישה טעונה ונרגנת, שזה עתה סיימה להכין את ארוחת הערב, וציפתה לבעלה שיחזור וישמש עזר כנגדה במטבח המהביל, ולא פיללה כי שימשה כל הזמן הזה אידיאל נשי, אצל חבריה של בעלה.

Featured

השף הישראלי שכבש את לוס אנג'לס

Published

on

דאון טאון: אחרי"בסטיה" המגישה אוכל איטלקי מודרני, השף אורי מנשה ושותפתו ג'נביב גרסיס משחזרים את ההצלחה ב"בבל", מסעדה ים תיכונית עם טוויסטים • הביקורות מהללות, לוח ההזמנות מפוצץ והשאיפה: להפוך למוסדות בלוס אנג׳לס ששפים לעתיד יגיעו לגדול וללמוד בהם"

אורי מנשה וזוגתו-שותפתו ג'נביב גרסיס. סיפור הצלחה חובק עולם

בשנים האחרונות הפכה לוס אנג'לס לעיר מובילה מבחינה קולינרית, בארצות הברית ובעולם כולו. עשרות המסעדות שנפתחות בה מדי שנה מציעות תפריטים מגוונים המבוססים על מוצאם המגוון של השפים שבוחרים לבשל בעיר המלאכים.

אחד מהשפים האלה הוא אורי מנשה, שנולד באל-איי לאבא ישראלי ואמא ממרוקו. כשהיה בן 8 החליטו הוריו לעלות לישראל, ואביו פתח מאפייה בפתח תקווה, שם נחשף מנשה לראשונה לעולם האוכל. אחרי הצבא חזר ללוס אנג'לס ומאז הוא כאן.

מנשה התבלט לראשונה בנוף הקולינרי המקומי לפני שבע שנים, כשפתח את "בסטיה" (Bestia), מסעדה גדולה באזור לא יוקרתי בדאון טאון, מקום שאף אחד לא האמין שמישהו ייפתח בו אי פעם מסעדה. לפני כן עבד כשף הראשי במסעדת אנג'ליני אוסטריה, מהאיטלקיות המפורסמות בעיר.

"בסטיה", שמגישה אוכל איטלקי מודרני בחלל תעשייתי, הפכה בהמהרה לדבר הכי חם באל.איי, רשימות ההמתנה נפרסו על שבועות, המבקרים התפעלו והאזור המפוקפק והנטוש נמלא חיים. כבר אז הכריז מנשה שיש לו תוכניות למסעדה נוספת.

חמש וחצי שנים אחרי הפריצה האיטלקית שלו, חזר מנשה למקורות ופתח את בבל )Bavel), מסעדה ים תיכונית מגוונת ששולחת זרועות למרוקו, מצרים, טורקיה וישראל וגם פוזלת בחלק מהתפריט למקומות נוספים. מנשה לא עושה את זה לבד, שותפתו לפרויקטים האלה היא ג'נביב גרגיס, קונדיטורית מוכשרת שהיא גם בת זוגו לחיים. יחד הם כובשים את עיר המלאכים ומגדירים מחדש את המושג פאואר קאפל, "ג'נביב ואני עובדים ממש טוב יחד בגלל שאנחנו מאזנים אחד את השניה", סיפר מנשה בראיון לאתר וואלה!, "היא טובה במה שאני פחות טוב, ולהיפך. ככה אנחנו משלימים אחד את השניה. ברור שזה מוסיף הרבה לחץ על מערכת היחסים, אבל מערכת היחסים שלנו חזקה וסביבת העבודה מלחיצה לא משפיעה על האהבה שלנו ועל הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני".

שלא במפתיע, מסעדת בבל הפכה תוך חודשים ספורים לאחת המסעדות המדוברת ביותר באל.איי. אם לא תחשבו על זה שבועות מראש, לא תצליחו להשיג שם שולחן. בניגוד לחלל התעשייתי והמחוספס של בסטיה, בבל היא מסעדה מעודנת יותר, בחלל מואר, הרבה עץ בהיר וצמחייה ירוקה, עם תזכורת עיצובית למקורות האוריינטליים בזכות קשתות שממסגרות את הבר וכמה מרצפות מעוטרות. לא מכבר נבחרה המסעדה על ידי מגזין Eater הנחשב למסעדה הטובה ביותר באל.איי, עוד הישג משוגע לזוג מנשה-גרגיס.

"עם כל ההישגים שלנו בשנים האחרונות אני עדיין מתרגש מאוד כשמגזין כמו Eater מכריז על בבל כעל המסעדה הטובה ביותר באל.איי", אומר מנשה, "רק פתחנו את בבל, לא ידעתי איך הקהל יגיב לאוכל ים תיכוני וזה אדיר להיות מסוגל לזכות בפרס כזה עם סוג האוכל הזה".

מספקים חבילה מושלמת

מנשה מתקשה למנות את כל ההישגים שהגיעו אליהם שתי המסעדות בשנים האחרונות. כשרק פתחנו את בסטיה, קיבלנו כמה מהביקורות הטובות ביותר על ידי מבקרי אוכל מקומיים, כמו ג'ונתן גולד מהאל.איי טיימס ובישה רודל מהאל.איי וויקלי. ב-2015 זכיתי בפרס השף החדש הטוב ביותר של מגזין Food & Wine, והייתי מועמד לפרס ג'יימס בירד. ג'נביב זכתה בפרס שף קונדיטור של השנה באסקווייר, והיינו מדורגים כאחת המסעדות הטובות ביותר גם במגזינים המפורסמים Thrillist, Eater ,Esquire , ו-Bon Appetit. אני חושב שבבל קיבלה את הביקורת הטובה ביותר שג'ונתן גולד כתב".

ג'ונתן גולד הוא מבקר המסעדות האגדי של האל.איי טיימס. הוא מבקר המסעדות הראשון שזכה בפרס פוליצר על הביקורות שלו, הוא נודע בציניות ובחריפות שלו והיה מהדמויות הבולטות בקולינריה ובעיתונות בלוס אנג'לס. טור הביקורת על מסעדת בבל של אורי מנשה היה הטור האחרון של גולד אשר פורסם (ב-15 ביוני 2018), שבועיים לאחר מכן אובחן גולד בסרטן הלבלב וכחודש לאחר מכן נפטר.

כשמנשה נשאל מה הופך את בסטיה ובבל למצליחות כל כך ואיך הקהל באל.איי, עם כל המבחר שעומד בפניו, נשבה בקסמן של שתי המסעדות האלה, הוא זוקף את ההצלחה לזכות החבילה המושלמת שהן מספקות: אנחנו שמים את הפוקוס שלנו על האוכל, השירות, האווירה, ועל ההיצע של הבר והיין. אנחנו אפילו מוודאים שהחברה שמעניקה שירותי חניה אצלנו פועלת על פי הסטנדרט שלנו. זו מסירות עקבית לכל אספקט של המסעדה מבלי לפסוח על אף פרט".

זה קורה החל מהבנדנות הקשורות על המצח, שהפכו לסמל המסחרי שלו כבר ב"בסטיה", ועד בחירה מדוקדקת של חומרי גלם ואנשי הצוות. למנשה יש איש צוות שעובד במשרה מלאה אך ורק על תערובות התבלינים. הירידה הזו לפרטים באה לידי ביטוי בכל מנה בתפריט של "בבל", כמו שווארמה צוואר טלה בצלייה איטית שמוגשת עם כרוב כבוש ושורשים מוחמצים, מוגשת עם לאפה וטחינה מעקצצת, כרובית צלויה ברוטב של צ'ילי וחווייג', עם פיסטוקים ופרחים מיובשים, או שלו מטוגן ברוטב תמרים והל, עם יוגורט מעושן וסלרי מוחמץ, או מנת החומוס שתפסה שלוש פסקאות שלמות מהביקורת המהללת של ג'ונתן גולד באל.איי טיימס.

החומוס והסביח של ״בבל״. מה הקטע עם הבנדנות?

הפילוסופיה של האוכל

גם הקינוחים ב"בבל", מעשה ידיה של ג'נביב, מקבלים תשומת לב אדירה כמו למשל דונאטס של שוקולד, ורדים וציפורן לצד קרם דיפלומט בניחוח שרי, או קינוח של גלידת שורש ליקריץ על עוגת מוסקובדו עטוף בשוקולד לבן קרמל. "התפריטים אצלי לא בנויים בצורה מסוימת", משתף מנשה בתהליך העבודה, "אנחנו עובדים עם תוצרת עונתית שמשחקת תפקיד חשוב בתפריט, זה גם תלוי איפה אני בחיים שלי. התפריט מתפתח ומשתנה כל הזמן, אין כיוון אחד, אם המנה עובדת היא תיכנס לתפריט".

בחודשים האחרונים מנשה מחלק את זמנו בין שתי המסעדות המלאות. נשמע קצת מסובך עבור מי שהקפיד להיות נוכח בכל סרוויס כשעוד היתה לו מסעדה אחת. "רוב הצוות בבסטיה נמצא איתי מההתחלה", הוא אומר, "השף בפועל שנמצא שם מבין את הפילוסופיה שלי על אוכל ואנחנו מתקשרים בינינו כל הזמן כדי לוודא שהאוכל עוקב אחר הפילוסופיה הזאת. רוב הזמן אני מתמקד בפיתוח הקונספט החדש".

עם שתי מסעדות כל כך עמוסות אין למנשה הרבה זמן לחשוב על הבית בישראל, ("אבל אני תמיד מתגעגע"), ואין לו כוונות לכוון את זרקור הכישרון שלו גם לכיוון ארץ הקודש. אני לא חולם על פתיחת מסעדה בארץ כרגע, אולי מתי שהוא בעתיד זה יהיה נחמד לחבור לאח שלי (נתי מנשה, מי שהביא לתל-אביבים את ויטרינה, מזללת ההמבורגרים המהוללת ביותר בארץ) ולעשות משהו נחמד בבית, בישראל. בחזון האישי שלי אני רואה את שתי המסעדות שלי הופכות למוסדות בלוס אנג'לס, אני רוצה שאלו יהיו מקומות ששפים לעתיד יגיעו לגדול וללמוד בהם".

Bestia, 2121 7th Place Los Angeles CA, 90021
Tel: 213.514.5724
90013 Bavel, 500 Mateo St, Los Angeles, CA

Tel: 213.232.4966

המשך לקרוא

Featured

"אנחנו כל הזמן מחפשות את הדבר הבא"

Published

on

ראיון עם ליאור חייקין, שביחד ם טל השותפה מתפעלת את 'עפנה חדש ויצא דופןפרינסי', אתר או לנשים צעירות (ולצעירות ברוחן)

ליאור חייקין, רקדנית מקצועית בלהקת "קשת חיים", היא בוגרת התוכנית לשיווק ועיתונאות באוניברסיטת דרום קליפורניה, שם פיתחה אהבה לכתיבה, בלוגים, שיווק ותוכן. בעקבות התשוקה שלה לאופנה וסגנון, היא המשיכה את לימודיה במכון לעיצוב ומסחור בדאון טאון לוס אנג'לס. היא תמיד היתה ידועה כיועצת של המשפחה אליה התקשרו כשהיו צריכים לבחור את התלבושת או ללכת לקניון. לאחר שעבדה בתעשיית האופנה של לוס אנג'לס, ואחרי נסיעה של ארבעה חודשים לחו"ל, היא החליטה שאין דבר שהיא מעדיפה לעשות עכשיו מאשר להאיר ולהעיר את הארונות של בנות אחרות, כמו שהיא אוהבת לעשות לעצמה.

מה שיש לליאור חייקין להציע באתר החדש שלה זו אופנה עם עיצוב סוף הדרך, חומרים איכותיים, ומבחר בגדים שהונדסו במיוחד עבור הדור הצעיר. היא מביאה את המגמות האחרונות, כל הזמן עם היד על הדופק, עם המותג "פרינסי". תפסנו את ליאור לשיחה במכון האופנה בדאון טאון שם לומדים את ההוט קולטור באופן מעשי.

ליאור, כמה זמן קיים המותג שלך ומהיכן צץ הרעיון?

"שותפתי טל ואני חלקנו ספסל במכון העיצוב של שיווק אופנה, שם למדנו איך משווקים אופנה באופן מקצועי. שתינו קפה ואכלנו צהריים יחד לפחות פעם בשבוע וציפינו בכיליון עיניים לשיעורים שהיו לנו יחד. באותה תקופה, טל הייתה מפתחת מוצרים ב'האלסטון', ואני הייתי רכזת שיווק ב'ברייטון קולקטיבס'. יום אחד נפגשנו לקפה, דיברנו על תוכניות לעתיד ושאיפות. היה ברור לנו שאנחנו צריכות לעבוד ביחד. התחלנו לבדוק חומרים ומוצרים, לנהל מחקר מסיבי על כל מה שאנחנו יכולות ליצור ולשווק בשוק האופנה והמסחר הדיגיטלי בתעשייה. השתמשנו בידע שצברנו, הניסיון שלנו בתחום וכל משאב שיכולנו לקבל ממנו מידע. יש עדיין כל כך הרבה ללמוד. כל יום מביא חוויות חדשות. התחלנו את העסק לפני כשנה ואת האתר השקנו לפני שישה חודשים".

כמה קשה היה להתחיל ולעמוד עד עכשיו בסטנדרט?

"הרבה אנשים חושבים שכדי לגלגל עסק כמו שלנו, כל מה שצריך לעשות זה למצוא כמה בגדים יפים ולשים אותם באינטרנט. אנשים שומעים סיפורי הצלחה כמו זה של סופיה אמורוסו וחושבים שזה קל. אז זהו, שזה לא. אנחנו כל הזמן מחפשות את הדבר הבא, דרך נוספת לגדול ולפתח את העסק. אנחנו עדיין לומדות שהטלת ספק היא בסדר, אבל אנחנו חייבות להיות בטוחות שהעבודה הקשה שלנו תהיה שווה את זה".

איך הגעת לשם המותג שלך?

"פרינסי הוא שם של יהלום ורוד. ה"פרינסי דיימונד" הוא כ- 34.65 קראט של יהלום שהתגלה לפני 300 שנה במכרות גולק ונ דה . המטרה שלנו היא למעשה להעצים נשים דרך הבגדים שלנו ולעזור להן להרגיש כמו יהלומים יקרים. אנו שואפות לגרום לנשים לזרוח ולהרגיש חזקות כמו יהלום, שהוא מינרל החזק ביותר בטבע".

רוב הקולקציה אונליין מבוססת על בגדי ים.

"בגדי ים הם רק חלק קטן של העסק אבל זה חיוני בקיץ, ולכן יש כל כך הרבה בגדי ים באתר שלנו כרגע. אנו שואפות להביא אל הלקוחות את הפריטים הרלוונטיים והאופנתיים ביותר בכל עונה. בגדי ים זה אופנתי לקיץ. אנחנו רק בתחילת המסע, מתמקדות באופנת נשים לפני אפיקים חדשים כמו בגדי גברים. כרגע, אנחנו מוכרות רק ינטרנט, ספינה אחת ברחבי האוקיאנוס".

איך שומרים את המותג לאורך השנים מול התחרות?

"אין לנו שנים של ניסיון, אבל אנחנו מאמינות שיש מקום לכולם כל עוד אנו שומרות על אספקה באיכות גבוהה, אופנה מדהימה במחירים סבירים. המשימה של פרינסי' היא לגרום לבנות בכל מקום להרגיש מדהים עם עצמן עם מגמות האופנה האחרונה. הלקוחות שלנו תמיד יכולות לסמוך על זה שהן מקבלות לבוש שהוא המסוגנן ביותר שם בחוץ, עם חומרים ומוצרים באיכות גבוהה. אנו יוצרות מבחר שיכול להוסיף צבע ועיצובים בארונות של הבנות ולהבטיח שיהיה להן משהו מדהים ללבוש, אם זה בבית הספר, עבודה, טיול חברים, החוף או מסיבה. אנחנו ייחודיות כי אנחנו גם מכירות את הלקוחות שלנו, בנות 20 פלוס שנלהבות מהעבודה שלנו, מהחברים שלנו, מהסגנון ומהחיים שלנו".

מה מקור ההשראה שלכן?

"חיי היומיום. כאשר אנו עוברות חוויות, אנו מזהות מה צריכה בחורה בכל יום. אנחנו כל הזמן מדברות עם נשים מכל רחבי העולם כדי להבין את אורח החיים שלהם, הצרכים, השאיפות ועוד. הכוונה שלהן לצמוח, להצליח להשפיע על אחרים".

לפרטים נוספים: www.princie.com

המשך לקרוא

Featured

"אחרי שבוע באל-איי החלטתי: אני נשארת!"

Published

on

מיטל אזולאי מציגה כישרון משולש: ריקוד, משחק ושירה • שם הבמה: מיטל 'ונוס', אלת הכרמים והגנים במיתולוגיה היוונית • ראיון על הילדות באילת, האקשן בתל אביב, הגילוי שלונדון לא קוראת לה והחיים בעיר המלאכים

חדי העין יזהו אולי את מיטל אזולאי כשחקנית בסדרות כמו "כחולים" וזמרת ורקדנית בתוכניות כמו "ישנן בנות" ו "הדבר הגדול הבא", וכמנחה ב-Fashion T.V. מיטל נולדה בפתח תקווה ובילדותה עברה עם המשפחה לאילת. שם, בעיר החלומות הדרומית, גילתה לראשונה את האהבה לבמה ובגיל עשר היא כבר רקדה לצד שלומי שבת. בהמשך הפכה לרקדנית מקצועית, כוריאוגרפית, שחקנית וזמרת, עם ניסיון בימתי עשיר היא עשתה מסלול שהתחיל בניהול אמנותי של צוותי בידור באילת, ובארץ כיכבה כרקדנית /כוריאוגרפית עבור אמנים כמו שרית חדד, שירי מיימון וחברת 'נייקי'. היום היא פורצת דרך בתעשיית הבידור המטורפת של אל-איי, ובין אודישנים ושיעורי ריקוד משחקת בפרויקטים שונים, וגם יוצרת ומקליטה אלבום באנגלית. נפגשנו בסטודיו ריקודים ענק בוואלי ובין השיעורים שמעתי את סיפור חייה:

החיים הטובים באילת

"באופן מאוד טבעי הריקוד בחר בי. מגיל צעיר מאוד הייתי הכוריאוגרפית של בית הספר. הדחף והאהבה לבמה הגיע מעצמי, אך עם המון תמיכה מהבית, גדלתי בבית אומנותי ותרבותי. הוריי חיים באילת הרבה מאוד שנים. אני בת שלישית מתוך ארבע בנות. הייתה לי ילדות קסומה באילת: הרבה חופש, הרבה בגד ים, חיבור לטבע ושלווה. בזמני מלחמה כולם ברחו אלינו לאילת, למקום המבטחים. רקדתי וניגנתי על פסנתר, למדתי לנגן לבד, משמיעה. אימא קנתה לי בגיל 7 אורגנית קטנה והתחלתי לשחק עם זה שעות, ככה לימדתי את עצמי לנגן. אילת התיירותית הובילה אותי מגיל צעיר להופיע בבתי המלון בצוותי הבידור. זו הייתה תקופה מדהימה ומלאה בחופש טבעי ופראי באופן מקסים. כל ערב הופעה על במה אחרת, בסגנון מחזמר.

"נשארתי באילת עד אחרי הצבא, שירתי בחיל הים, ותוך כדי המשכתי להופיע בבתי המלון באילת, והתקדמתי להיות מנהלת אומנותית ברשת מלונות פתאל, שם הכרתי את קלוד דדיה. לימים עבדנו יחד בת"א בהפקות במה וטלוויזיה. אילת היא עיר מדהימה, אך במובן המקצועי הגעתי למיצוי, ורציתי לעבור לתל אביב.

"התחלתי מערכות יחסים מגיל צעיר, כבר מכיתה ד' היו לי חברים בנים. בתיכון זה היה יותר רציני, ומאז מערכות יחסים ארוכות. אני מאוד מגוונת בטעם, אין לי טייפ קאסט. מה שמושך אותי בגבר, זה שפת הגוף ותקשורת, פחות החלק הפיזי החיצוני. מה שמאתגר אותי זה האינטלקטואל וכישורי השיחה, ההומור והנימוסים. לב טוב, כנה ואדם שמסוגל להכיל נפש של אמנית.

"עברתי תאונת דרכים גדולה באילת וזה די זעזע אותי, אלוהים נתן לי בומבה בפרצוף, זה היה אחרי הצבא. הייתה זאת התעוררות פנימית עוצמתית, והבנה עמוקה לערך החיים, וכמה שאסור לקחת אותם כמובן מאליו, ואת הבחירה לחיות על הצד הטוב ביותר. התחלתי ללמד ריקוד, בסגנונות ג'אז והיפ הופ ועד מהרה התפתחו לי כעשר כיתות. כשעברתי לתל אביב לימדתי בסטודיו שונים בת"א ובמרכז את כל קבוצות הגיל. אני תמיד מתלוצצת ואומרת שאם לא הייתי רוקדת הייתי משתגעת. בריקוד יש כל כך הרבה עולמות שגורמים לך להתקרקע ולרחף בו זמנית במובן של איזון מושלם שגם מתבטא דרך התנועה אבל יש בזה המון משמעת עצמית, שמזניקה אותך לרמות נפשיות גבוהות. אין מקום לבלבול; זה מכניס אותך למהות ולמרכז של עצמך. זה מקום בהיר וברור עם שילוב מושלם של חופש, מוזיקה ויצירה והבעה עצמית והעברת הכוריאוגרפיה כסיפור לקהל. זה מאפשר לך להתקרב למעלה, לאלוהים שלך. המקום שהכי מחבר את הגוף, המוח, נפש והמוזיקה. ריקוד זה תרפיה מאוד סיזיפית, עוזר בהרבה מובנים, מביטחון עצמי עד להתמודדות עם החיים עצמם. אנדורפינים משתחררים. זה תחום מתגמל עם מחיר כבד למי שבוחר במסלול המקצועי. היום אני כבר לא במקום הזה, פעם הייתה לי תשוקה ואנרגיה לרקוד כל יום שש שעות, עם המון הלקאה עצמית ותחרותיות. אני בן אדם מאוד פיזי ואקטיבי, מהתעמלות קרקע ואומנותית בילדות, לנערה בנבחרת כדורעף ובהמשך ריקוד. אבא שלי אמר לי פעם "אם זה קל מידי זה לא עובד בשבילך", והוא צדק. היום אני יודעת יותר לשחרר ופחות להילחם בעצמי. למרות שיש בי באופן טבעי משהו שנמשך לאתגר והקושי. הרבה אנשים חיים לפי מה שהחברה מכתיבה להם. לעשות מה שאתה אוהב זה בעיניי מה שהכי חשוב בחיים. אם לא הייתי מורה לריקוד הייתי בוחרת במקצוע שעוזר לאנשים אולי פסיכולוגיה וייעוץ נפשי, ומאמינה שתהיה לי חנות פרחים מתישהו.

עלילות תל אביב

"עברתי לתל אביב עם החבר שלי שהייתה לי אתו מערכת יחסים ארוכה. לאימא היה קשה מאוד שעזבתי. לקחתי קורסים למשחק והיו לי כמה קבוצות של תלמידים לריקוד ג'אז והיפ הופ. השתתפתי בתכניות טלוויזיה בתפקידי מפתח. שיחקתי בסדרה הקומית כחולים' ועשיתי המון הופעות עם זמרים מובילים כמו שירי מימון ושרית חדד 'קיסריה', הראל סקעת בכוכב נולד. השתתפתי בתוכנית 'הדבר הגדול הבא', עם יהורם גאון, זו הייתה החוויה הראשונה שלי בתכנית ריאליטי והגעתי לחצי גמר. הצגתי בעיקר ריקוד. אך אז הבנתי כמה קשקוש יש בתכניות ריאליטי וכמה מציגים לצופה בבית מה שרק רוצים, הייתי יותר תמימה אז.

"ואז המוזיקה נכנסה שוב חזק לחיי, יצאתי עם השיר הפופ הראשון שלי "תרגלי אליו" שכתב והלחין א.ב דן. צילמתי קליפ תחת שם הבמה מיטל ונוס, עם פאה שחורה, והרבה נצנצים. השיר הושמע בתחנות רדיו שונות, והוקרן בערוץ 24. הסיבה שבחרתי בשם 'ונוס' היא כי אני מזל מאזניים ונוס היא הכוכב השולט במזל מאזניים. ונוס היא סמל לפריחה, גנים, נשיות, חושניות, תשוקה רוך ויופי, המון דברים שמתחברים עם החוויה והיצירה שלי במוזיקה. חזרתי לנגן על פסנתר, והרומן שוב התחיל.

"בעקבות יציאת הקליפ פנו אליי להשתתף בתוכנית ישנן בנות' עם דנה אינטרנשיונל, בה חיפשו זמרות שרוקדות בסגנון פופ. עברתי אודישנים אחרי סינונים של 400 בנות, התקבלתי. השופטים היו צדי צרפתי וירדנה ארזי שפירגנה ונתנה לי המון חיזוקים, ובזכותה אני קוראת לעצמי זמרת.

"אבל יחד עם העשייה, הפרסום והכיף של לחיות בבוהמה ולצאת לבילויים נונסטופ בתל אביב הדינאמית, זה מגיע עם הרבה עליות וירידות. זה קורה כמעט לכל האמנים שאני מכירה שנחשפים לקהל, ומוציאים את הקישקע שלהם החוצה, מעין הצגה שקופה של הנפש. יש לי מזל, שהמשפחה שלי תומכת בי כל הזמן ונותנים לי המון פרגון ואהבה לאורך כל הדרך. היום כשאני באל-איי, יש לי געגועים קשים לתל אביב; ביום שישי הריטואל של החומוס עם הבירה, וקופצים לים עם האופניים כי הכל קרוב, החברים הקרובים, החיים הטובים. עם זאת היו דברים שקרו בארץ שהפריעו לי כל הזמן. בהסתכלות קדימה חשבתי איפה אני רוצה לגדל את הילדים שלי, לאן זה הולך? פתאום התחילו לירות טילים והיו מבצעים בעזה וזה הכניס אותי לדאון גדול. היו לי חרדות ולא קיבלתי את זה טוב. גם הרגשתי שתל אביב וישראל קצת סוגרים על האפשרויות שלי ואני רוצה להתקדם לשלב הבא.

הישרדות לוס אנג'לס

"רציתי להתרחב ולגדול, גם בפן האישי וגם במקצועי ותכננתי לעבור ללונדון. ממש לא חשבתי על אמריקה. יש לי דרכון צרפתי ומשפחה שם. אבל כשהגעתי ללונדון, מיד לאחר 'צוק איתן', הרגשתי שזה לא מה שציפיתי, שאירופה מאוד השתנתה. אהבתי לבקר בלונדון כל קיץ לפני כן הייתי לוקחת שיעורי ריקוד בב"פיינאפל" סטודיו. אך כשהגעתי לצורך מעבר ראיתי עצבות ואנשים קרים, לא הרגשתי בבית שם.

"חזרתי לארץ בדיכאון. פגשתי רקדן של ליידי גאגא שבא ארצה להעביר סדנה בסטודיו נעים" בת"א בו לימדתי. התחברנו והוא סיפר לי על לוס אנג'לס ושיכנע אותי לקום ולנסוע לאל איי. יצא שלא רק הוא אלא חברים וקרובי משפחה שמתגוררים באל-איי וסן דייגו, קראו לי לקליפורניה. עליתי על מטוס ולאחר שבוע ימים באל-איי החלטתי – נשארת. גרתי בהתחלה אצל דודה שלי המדהימה בוודלנד הילס. במקביל הוצאתי ויזת אמן והתחלתי להופיע בריקוד עם להקה, לשחק בהצגת תיאטרון, וללמד בסטודיו מקסים בוואלי – דאנס דימנשיינס שבו אני מלמדת עד היום עשר קבוצות.

השנה-שנתיים הראשונות היו מאוד קשות. מאבק הישרדות לא קל. חזרתי לנקודת אפס, התחלתי הכל מחדש, אך באתי עם ראש פתוח וללא רצון להישבר, חדורת מטרה. למזלי דודתי ריקה ובעלה יוסי מאוד תמכו בי ובזכותם יכולתי לסלול את דרכי כאן עם אצבע מכוונת ומשפחה מחבקת. הפרויקט הראשון שלי היה ככפילת גוף לליידי גאגא. צילמו אותי כרפרנס לסדרה American Horror. בהמשך השתתפתי בפרסומות, ביניהן ל 'Verizon', ושיחקתי בפרוייקטים קטנים. אני ממשיכה לחזק את כישורי המשחק והשירה באנגלית. כל פרוייקט זה עוד שלב בדרך. אני גם מלמדת בחברת 'קונגה קידס', המשלבת תוכנית לימודית של ריקודים סלוניים, סלסה, סווינג וטנגו בבתי ספר, ואני מעבירה שיעורי ריקוד ופיטנס לבוגרים, 'קרדיו היפ הופ', בעיר ובוואלי שזה כיף גדול. התשוקה הגדולה שלי היום היא ליצור ולהקליט מוזיקה מקורית, ולשחק.

"בשנה האחרונה עשיתי כוריאוגרפיה לפרויקט של AFI, סרט סטודנטים ומחזמר קצר, וגם השתתפתי כחלק מהקאסט בצילומים לסרט. אחד הפרויקטים היותר מרגשים שעשיתי השנה, היה ריקוד שיצרתי לאירוע הגאלה של מגן דוד אדום, בהילטון בוורלי הילס. זה היה לזכרה של הלל יפה אריאל ז"ל, שהייתה רק בת 13 כשנרצחה בפיגוע הדקירה הנוראי, בבוקר לאחר הריקוד האחרון שלה במופע הסיום השנתי. הסיפור הזה ריסק אותי, כמורה לנערות רבות, זה פשוט שבר לי את הלב. הצעתי להעלות את הסיפור בריקוד בגאלה, ובעקבות כך הזמינו את האמא מהארץ, לשאת נאום. על הבמה הופעתי בתפקיד האם, לצד נערה מקסימה שרקדה את הזיכרון של הלל ז"ל, התרגשנו כולנו מאוד, וכך גם האורחים ומפיקי האירוע".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות