Connect with us

טוב לדעת

הפוליטיקה של הג'וינט

Published

on

איך יהפוך משה פייגלין, אחד מסמלי הימין הקיצוני, להפתעת הבחירות ב-9 באפריל

פייגלין עם גדי וילצ׳רסקי, ממנהיגי מהפכת הקנאביס בישראל

המוני צעירים מילאו את "זה", הפאב החברתי בחוף הקשתות באשדוד. אין מקום לדחוף אפילו בדל ג'וינט. 150 מקומות ישיבה, מספר אחד הבעלים, ולפחות עוד 100 בעמידה. זהו האירוע העשירי שהם מרימים במערכת הבחירות, ובאף אחד מהם המקום לא היה מפוצץ כמו הערב.קבלו אותו, מאחוריו מודעות להופעות של נצ'י נצ' ועידן עמדי, מעליו תקרת קש, דו כרזת "אין חירות בלי זהות" מעוטרת בעלה הירוק. כיסא בר, מיקרופון, גולף שחור, בלייזר אפור וים של קולות צפים – זה כל מה שמשה פייגלין צריך. הקהל חילוני ברובו המוחץ, בין גילי 20 ל־30, ופייגלין לא מופתע מהביקוש. "זה המחזה שאנחנו רואים בכל מקום שאנחנו מגיעים אליו", הוא אומר בזמן שריח מתקתק של מריחואנה מתגנב מאי־שם, "קהל שאומר לנו תשחררו. תשחררו לנו את המדינה מהוורידים".

הוא לא מצטיין בכריזמה יוצאת דופן או בקסם אישי מיוחד, אבל עם המספרים קשה להתווכח. במערכת בחירות שירדה מהפסים עוד לפני שיצאה מהתחנה, כותב גיא צדיק ב'מעריב', פייגלין הצליח למתג את "זהות" כקרון הכי מגניב ברכבת, מגיש לנוסעיו חלומות על שפע וחופש, על מדינה שיכולה להיות שווייץ. פייגלין מציע לצעירים הרבה יותר מקנאביס, משהו שאף אחד אחר לא מציע להם: מלחמה נגד "המנגנון", שממאיס את החיים על אלה "שלא היו כאן כשהוועדים הגדולים של מפא"י, שאחרי זה התחלפו בוועדים של מרכז הליכוד, חילקו את המדינה למעגלי הפרוטקציונרים והמקורבים. כדי לפרנס אותם, אתם צריכים לעבוד הכי הרבה שעות במערב, להרוויח הכי פחות, לשלם הכי הרבה, ובשביל דירה אתם צריכים לחכות שסבתא, לא עלינו, תעבור מהעולם".

אתם שבויים של המדינה, הוא ממשיך, מציג עצמו כמי שישחרר אותם מכבליהם, שיחזיר את המדינה לאזרח, שיהפוך אותם ליהודים חופשיים בארצם, שיאפשר להם ליהנות מהשפע שמרעיף הקב"ה. "בזכות השפע הזה", מבטיח פייגלין, "אף אחד מכם לא יחשוב על רילוקיישן, כי פשוט יהיה סבבה לחיות כאן".

כדי שיהיה סבבה, יש כמה דברים קטנים שצריכים להיעשות: צמצום משרדי ממשלה, פירוק הוועדים, שחרור קרקעות מידי מקרקעי ישראל, הפחתה דרסטית בבירוקרטיה, ברגולציה, במיסוי, במכסים, פתיחת הייבוא לתחרות, ועוד ועוד ועוד. פייגלין מעריך שאת כל השינויים ניתן יהיה לבצע בתוך שנתיים עד ארבע שנים, ומצהיר שכדי להגשים אותם, ידרוש את תיקי האוצר והחינוך – תחום שבו כסף ענק, לדבריו, לא הולך לתלמידים ולא למורים. במצב העניינים הנוכחי, נראה שכל מי שינהל איתו מו"מ קואליציוני יזדקק לאספקה שוטפת של גראס רפואי.

פייגלין מתרחק מהגדרות של ימין ושמאל כמו ג'אנקי שמבחין בניידת בקצה הסמטה. "נתניהו וגנץ לא מעניינים אותנו", הוא אומר. "נלך עם מי שיאפשר לנו לקחת את הרעיונות שלנו יותר רחוק. אנחנו לא בכיס של אף אחד. בעזרת השם, נהיה לשון מאזניים. אין כאן שני גושים, זה אותו גוש, של מקורבים ופרוטקציונרים שעסוקים בביצור זכויות היתר שלהם על חשבון הציבור שנלקח בשבי".

הבעיה היא שבמסגרת הפיכתה של ישראל לשווייץ, לפייגלין יש רעיונות נוספים, אטרקטיביים פחות עבור הצעיר החילוני הממוצע. כשהוא נשאל על תוכניתו להעברת משרדי הממשלה, הכנסת ובית המשפט העליון למתחם בסמוך להר הבית, פייגלין לוקח אוויר. "ירושלים בפועל מחולקת", הוא אומר, "ואנחנו צריכים להחליט: אנחנו רוצים את ירושלים או לא. אם אנחנו רוצים, אנחנו צריכים לצקת תוכן אל תוך האמירה הזאת".

לאחר אכיפת הריבונות על כל חלקי הארץ, פייגלין דוגל בעידוד הגירה מרצון של ערבים – הוא אינו מכיר במונח פלסטינים". מענק של 50 אלף דולר וכרטיס טיסה, והופ לקנדה, גרמניה, צ'ילה, לאן שירצו, העולם גדול והוא זקוק לידיים עובדות. המצע מספק תשובות גם בנוגע לערביי ארץ הקודש שלא ירצו להגר: מי שיצהיר אמונים בגלוי יקבל מעמד של תושב קבע; ומי שמעוניין יוכל לשרת בצבא ולקבל אזרחות מלאה לאחר "מסלול בדיקה ארוך ומעמיק" – מה שיכול להזכיר אי אילו תקופות בלתי נעימות מהעבר.

באינטרנט רץ דף "עמדה אמיתית של פייגלין או חרטא שהמצאנו כרגע?", ונדמה שבאמת יש לו עמדה לגבי כל דבר. הוא מאמין בהפיכת צה"ל לצבא מקצועי, תומך בזכות האזרח לשאת נשק, בזכותם של יהודים להתדיין בענייני ממונות לפי כללי המשפט העברי, בזכותה של כל קהילה לנהל את ענייניה בחופשיות, כולל בשבת, ובהפרדת הדת מהמדינה בכל הקשור לתחום הפרטי, כולל נישואים, אך לא הציבורי.

כך או כך, אם פאבים חברתיים באשדוד הם אינדיקציה למשהו, פייגלין ומפלגתו "זהות" הולכים לרסק את אחוז החסימה. הוא חותם על ספרו רב המכר, לא מסרב לאף סלפי. הצעירים, הסמארטפונים והשאלות מלווים אותו בדרכו החוצה. אחד מתעניין בעמדתו באשר לקזינו הפתעה: פייגלין יזרום), אחר מעדכן ששכנע כבר חמישה־שישה חברים להצביע זהות. על רקע האופוריה הכללית הוא נשאל אם הוא לא חושש שהגיע לפיק מוקדם מדי, ושמכאן יוכל רק לרדת. "אין לי שליטה על זה", הוא מחייך. "בינינו", הוסיף ושלח אצבע לכיוון השמיים, "הכל מלמעלה".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

טוב לדעת

מחקר בקליפורניה: בשר עוף זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול

Published

on

המחקר ש הפתיע את החוקרים כשסתר את הסברה לפיה בשר ה אדום מזיק לכולסטרול הרבה יותר מבשר לבן. ראש צוות המחקר: "להגביל צריכת בשר לבן"

בשר לבן (עוף) זהה לבשר אדום במידת הנזק לכולסטרול – כך עולה ממחקר חדש שנערך בקליפורניה. תוצאות המחקר הפתיעו את החוקרים, אשר לא ציפו לגלות שאכילת כמויות גדולות של עוף תוביל לרמות גבוהות של כולסטרול בדם. מבין שלושת הדיאטות שנבדקו – עתירת בשר לבן, עתירת בשר אדום ומבוססת על חלבון מן הצומח – רק זו הצמחונית הביאה לתוצאות של רמות כולסטרול בריאות.

המחקר נערך במכון המחקר של בית החולים לילדים באוקלנד. תוצאותיו באות ב"כשתכננו את המחקר, ציפינו למצוא שלבשר אדום השפעה מזיקה יותר מלבשר לבן", ציין ראש צוות המחקר, ד"ר רונלד קראוס, חוקר בכיר בתחום טרשת העורקים."הופתענו לגלות שזה לא היה המקרה. כאשר רמות השומן הרווי זהות, מידת ההשפעה של שני סוגי הבשר זהה. לעומת זאת, חלבונים מין הצומח, כמו ירקות, מוצרי חלב וקטניות, הראו את התועלת הרבה ביותר לכולסטרול".

הפופולריות של צריכת בשר אדום הולכת ופוחתת בשנים האחרונות, בעקבות הקישור של צריכה מוגברת שלו עם מחלות לבביות. ההנחיות לציבור מעודדות צריכה מוגברת של עוף על חשבון הבשר האדום המזיק, אך לדברי פרופסור קראוס, עד כה לא נערכה השוואה מקיפה בין בשר אדום לבין בשר לבן וחלבון מין הצומח, והשפעתם על רמות הכולסטרול."תוצאות המחר שלנו מצביעות על כך שההמלצה שהייתה קיימת עד כה, להגביל צריכת בשר אדום אך לא בשר לבן, צריכה להשתנות, וצריך להגביל גם צריכת בשר לבן. יש צורך להעמיק את המחקר אודות ההשפעה של צריכת עוף על העורקים והלב, כדי להביא לשיפור במצב הבריאות
של האוכלוסייה".

המשך לקרוא

טוב לדעת

סוף לפנצ'רים: מישלן ו- GM הציגו צמיג ללא אוויר

Published

on

ענקיות הרכב הציגו במשותף צמיג הבנוי על שלדת פיברגלס שעתיד להחליף את הצמיג המסורתי במכוניות נוסעים תוך חמש שנים

בשורה משמחת לנהגים ולכלל חולי ההגה: שתי ענקיות הרכב ג'נרל מוטורס ומישלן מפתחות
במרץ צמיג ללא אוויר שככל הנראה יצא לשוק סביב 2024 . במילים אחרות, תוך חמש שנים נוכל להגיד שלום לפנצ'רים בדרך ולצמיגים מתפוצצים.

האב-טיפוס של הצמיג החדש כבר קיים, והוא ייבדק בהמשך השנה במתחם שבוחן אפשרויות נסיעה במהירויות שונות וברמות שונות של קושי. הגלגל החדש עשוי מגומי על שלדת פיברגלס פתוחה, והוא מתוכנן להתאים לכלל סוגי הרכבים המשפחתיים. אולי הוא נראה פחות חסון מצמיג רגיל, אבל עדיין מדובר במהלך חסכוני שימנע תקלות רבות במהלך נסיעות ויקטין את הזיהום הסביבתי שנוצר בעקבות ייצור המוני של צמיגי גומי שנעשה כיום.

סיבה נוספת לתכנון וייצור הצמיגים האלו היא המעבר למכוניות אוטונומיות, שינועו בדרכים 24/7 כשהן נותנות שירות לציבור הרחב שיזמין אותן כמוניות. מכונית כזו צריכה להיות אמינה, לא רק מבחינת השליטה והנהיגה בדרך, אלא גם במינימום התקלות שיתחוללו בה ותקלות צמיגים, בעקבות עלייה על מסמר, שחיקת הגומי בדרך משובשת מלאה בבורות ואובדן אוויר הן תקלות שמישלן וג'נרל מוטורס מנסים להעביר מהעולם.

מעבר לכך, צמיגים כאלו יקטינו משמעותית את משקל הרכב, שכולל היום צמיג חלופי, וכך יתהווה חיסכון בדלק ויכולת לייצר תא מטען גדול יותר. לנו כעת נותר לחכות רק להצלחת הניסויים בהמשך השנה ואז להתחיל לפנטז על נסיעות חלקות בלי הצורך לבדוק אוויר בגלגל כל פעם.

המשך לקרוא

טוב לדעת

משכילים, מוכשרים, רוצים אמריקה

Published

on

בריחת המוחות מעסיקה את הגורמים הרלוונטיים בישראל מחקר חדש מזהיר שלהגירה של עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה

הישראלים המשכילים ביותר ובעלי הכישורים החיוניים ביותר להצלחת הכלכלה הישראלים מהגרים לחו"ל בקצב גובר והולך – כך טוען הכלכלן פרופ' דן בן־דוד במסמך מטעם שורש", מוסד למחקר כלכלי־חברתי שהוא עומד בראשו. בן־דוד מזהיר כי מדיניות ממשלת ישראל מרחיקה אותם, במקום שתמריץ אותם להישאר בארץ או לחזור אליה.

בן דוד בחן את שיעורי ההגירה מישראל לחו"ל (בעיקר לאמריקה), והתמקד בשלוש אוכלוסיות: חוקרים באקדמיה, רופאים ועובדי תעשייה בתחום ההיי־טק. אלה מונים יחד פחות מ–130 אלף מתושבי ישראל – רק 1.4% מאוכלוסיית המדינה. למרות מספרם המצומצם, יתרון האיכות של המשק הישראלי נשען עליהם וממדי ההגירה לחו"ל בקרבן צריכים להטריד את מקבלי ההחלטות. "בגלל גודלה השברירי של קבוצה זו, לעזיבת מסה קריטית מתוכה – גם אם מדובר בכמה עשרות אלפים יכולות להיות השלכות קטסטרופליות על המדינה כולה", אומר בן־דוד.

בן־דוד, מרצה באוניברסיטת ת"א, חוקר כבר שנים את תחום בריחת המוחות מישראל. הפעם הוא מתמקד בהגירה לארה"ב, שהאוניברסיטאות בה "נמצאות בפסגה האקדמית באופן כמעט בלעדי", לדבריו. הוא בחן את 40 המחלקות המובילות באוניברסיטאות בארה"ב בשישה תחומים: כימיה, פיזיקה, פילוסופיה, מדעי המחשב, כלכלה ומינהל עסקים. במחלקות למדעי המחשב בארה"ב, מספר אנשי הסגל הישראלים הוא 21% ממספרם בישראל, במחלקות לכלכלה 23% ובמחלקות למינהל עסקים השיעור מזנק ל-43%. "בכמה מהמחלקות המובילות למינהל עסקים בארה"ב יש מספרדו־ספרתי של אנשי סגל ישראלים", כותב בן־דוד.

ההבדל בין התחומים טמון, להערכתו, בפערי שכר. בתחומי מדעי המחשב, הכלכלה ומינהל העסקים, המשכורות במגזר הפרטי בארה"ב גבוהות יחסית, ובהתאמה לכך האוניברסיטאות האמריקאיות מציעות לחוקרים בתחומים אלה שכר גבוה. לעומת זאת, האוניברסיטאות הציבוריות בישראל משלמות שכר זהה ללא קשר לתחום. גם בקרב כלל אוכלוסיית העובדים, ולא רק בקרב חוקרים באוניברסיטאות, פער השכר לטובת ארה"ב מתרחב ככל שעולה רמת ההשכלה.

ההגירה מישראל דווקא אינה ערה במיוחד בשנים האחרונות – לפחות עד 2016, השנה האחרונה שנתוניה פורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מספרם של העוזבים (ישראלים שיצאו לחו"ל ושהו שם שנה ברציפות) ב-2016 היה הנמוך ביותר מאז תחילת שנות ה-90. אבל אף שבקרב כלל האוכלוסייה לא נרשם זינוק בהגירה מישראל, בן־דוד מודאג מהמצב בקרב המשכילים. שיעור העזיבה גדל ככל שהמוסד האקדמי נחשב יוקרתי יותר. למשל, מבין מי שקיבלו תואר ב–2010–1980 מהמכללות להוראה, רק 1.8% עזבו את ישראל (ושוהים בחו"ל שלוש שנים ברציפות לפחות). לעומת זאת, בקרב בוגרי האוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה והרוח, שיעור העוזבים עולה ל-6.7%; ובתחומי המדעים המדויקים וההנדסה, הוא מזנק ל-9.2% – "ואלה האנשים החיוניים ביותר לעתיד המשק", טוען בן־דוד.

מקור נוסף לדאגה הוא הזליגה של רופאים ישראלים לחו"ל. המחסור במשאבים להכשרת רופאים בישראל מביא לכך שנתח גדל והולך מהישראלים המעוניינים ללמוד רפואה, עושים זאת בחו"ל – ורבים מהם אינם חוזרים לישראל לאחר לימודיהם. בארה"ב לבדה עבדו ב-2016 כ-3,500 רופאים ישראלים. כשבוחנים את מדינות המוצא של הרופאים הזרים העובדים כאן מתברר כי רק בריטניה, קנדה ומקסיקו עוברות את ישראל, בדירוג לפי מספרים מוחלטים – אלא
שאוכלוסיותיהן גדולות בהרבה מזו של ישראל.

"העדיפויות הלאומיות בישראל מובילות לשיעור עזיבה גדל והולך של הישראלים המשכילים ביותר", טוען בן־דוד. "תמריצים כאלה ואחרים אינם מספיקים כדי לשנות את זרימת המוחות ממדינה ההולכת ומתרחקת מהעולם המפותח". רשימה של גורמים התורמים, לטענתו, להגירה מישראל: השכר הנמוך, הנלווה לפריון הנמוך בישראל; יוקר המחיה הגבוה, ובייחוד יוקר הדיור; ונטל מס ההכנסה על שני העשירונים העליונים בהתפלגות ההכנסות, הגבוה בכמחצית מבארה"ב. שיעור העזיבה גבוה במיוחד, לדבריו, "בקרב אלה שישראל זקוקה להם יותר מכל, החל במהנדסים בעלי ההכשרה הטובה ביותר, דרך הרופאים, ועד החוקרים האקדמיים הנחוצים כל כך להבטיח את מקומם של המדינה – והדורות הבאים של הסטודנטים – בחוד החנית של הטכנולוגיה והידע".

מה אפשר לעשות? בן־דוד סבור כי השקעה בהשכלה ובתשתיות יכולה להוריד את שיעורי העוני בישראל, שהם מהגבוהים במדינות המפותחות, לתרום לצמיחת המשק, ולעודד ישראלים להישאר בישראל. ייתכן אפילו שהיא תתחיל למשוך בחזרה את מי שעזבו את המדינה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות