כבר עשרות שנים, הערפיח (סמוג) המפורסם בקליפורניה היה מוכר כמעט כמו השלט של הוליווד וגשר שער הזהב. תמונות משנות ה-50 מציגות זיהום כה עבה עד שראשי גורדי השחקים מעורפלים, ובדומה לדיווחי מזג האוויר, הוצעו תחזיות של התראות ערפיח ואזהרות על "גירוי עיניים מתון" כדי שהציבור יוכל להגן על עצמו, לפי הלוס אנג'לס טיימס.

בשלב מסוים, זיהום האוויר היה כל כך גרוע עד שרוכבי אופנוע שעבדו בחברת שרטוטים לבשו מסכות גז מחנות עודפים צבאית כדי להילחם ב"ערפיח שהיה כל כך סמיך שהם לא יכלו לראות", קבע ה"טיימס". "גם המסכות עבדו, אמרו הגברים, והפכו את הראייה והנשימה לנעימה יותר", הוסיף הדו"ח.

עם זאת, תושבי קליפורניה אינם מתמודדים כיום עם אותה רמה של זיהום אוויר. אז מה השתנה? בעוד שמסכות גז סיפקו פתרון לטווח קצר, הממשלה הפדרלית התערבה לסייע ב"חוק בקרת זיהום האוויר" של 1955, ושוב ב-1963 ב"חוק האוויר הנקי". בגיבוי של וושינגטון הבירה, הסוכנות להגנת הסביבה החלה לעקוב אחר ערפיח ולאכוף תקנות סביבתיות, וזה השפיע מאוד.

החל משנות ה-70 (ולמרות כמה כישלונות), רמות זיהום האוויר החלו לרדת בלוס אנג'לס, אזור המפרץ ובמקומות אחרים בקליפורניה ובדרום מערב. בתוך שלושה עשורים, הרמות ירדו מתחת לסטנדרט הלאומי של 9 חלקים למיליון ברחבי האזור. אפילו עם כמה ערים שסבלו מהעליות בזיהום האוויר, כל האזורים הנמדדים נשארו הרבה מתחת לתקן הלאומי מאז 2002, כך עולה מהגרף של ה-EPA.

בעוד שתושבים טריים בלוס אנג'לס אולי לא מבינים זאת, אנג'לינוס ותיקים ראו במשך חייהם, שינוי דרסטי באיכות האוויר, וציינו זאת באתר רדיט.

Redditor אחד, ranchoparksteve, אמר שהם עברו לאזור ועבדו בבניין גבוה במרכז העיר לוס אנג'לס החל מ-1990. "שכבת הערפיח הייתה ברורה ומגעילה. ההבדל מדהים", כתב ranchoparksteve.

משתמש אחר, Khowdung-Flunghi, אמר שהם עברו ל-SoCal ב-1977 והגיעו בתוך אוויר "כתום זוהר", וחלק ממשימות העבודה שלהם בפסדינה כלל מעקב אחר התראת ערפיח כל יום.

"תאמין לי, זה פשוט הרבה יותר טוב", הם פרסמו. "לא מושלם, אבל בדיעבד שינוי חיובי ענק. זכיתי לחזות בזה ממקור ראשון – אולי בכל זאת יש תקווה לעתיד… תמשיכו ככה!"