Connect with us

קהילה

הסיפור שלי, הסיפור שלנו

Published

on

ערב הגאלה ה- 11של ה-IAC הציג בפני 800המשתתפים את הישגי הארגון בצורת עדויות וסיפורים מרגשים, מכאן ומשם • המראות והקולות

חברי הדירקטוריון של ה- IACבלוס אנג'לס. מחוייבות לדורות הבאים

מאז שעזבת הרבה השתנה כאן זה עולם אלקטרוני קצת קשה לדבר ומילים כמו שלך
אף אחד לא אומר כבר
הנר שלך מאיר עדיין בוער ובאופק אחר אחרי הופעה
נעביר בסיבוב זר קוצים ריחני שלוות עולמים
פרדס חנה כרכור
אקליפטוס ענק
שורק בלוז כנעני

אהוד בנאי, הטרובדור הגדול של הזמר העברי, שיחק אותה השבוע בגדול; בסיום מסע הופעות מחוף לחוף, רגע לפני השיבה הביתה, הוא סיפק לקומץ המעריצים שלו שנותרו באולם הארועים של מלון בוורלי הילטון הופעה מרגשת, אקורד סיום הולם לערב הגאלה ה-11 במספר של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית )IAC) בלוס אנג'לס.

אהוד בנאי והלהקה. ד"ש מארץ הקודש

באחד משיריו מספר בנאי על "הדרך המתפתלת, בין עכו לצפת" ועל במת הבוורלי הילטון הסביר: "מדובר בנסיעה של שעה, שעה וחצי. אני מגיע מעולם הבלוז ותמיד התקנאתי במרחבים האין סופיים של הדרכים באמריקה, המהווים מקור להשראה ליוצרים ומשוררים. אצלנו, נסיעה מתל אביב לירושלים אורכת פחות משעה, אבל מדובר במסע שנמשך כבר 3000 שנה".

ערב הגאלה השנה נערך תחת הכותרת "הסיפור שלי, הסיפור שלנו" – מצגת של תוכניות והישגי הארגון והקישור שלהם לחיי הפעילים והמעורבים בו. מנכ"ל ה-IAC בלוס אנג'לס נדב בנאי הגדיר זאת כ"ישראלים-אמריקאים החולקים סיפור ייחודי ורב-עוצמה, המשתקף בפרספקטיבה ובפעולה של ה-IAC. בגאלה השנתית ה -11 שלנו חגגנו עם את הסיפורים המעוררים את המחויבות שלנו להבטיח זהות יהודית וישראלית חזקה היום, ולדורות הבאים".

שון אבן חיים, השחקן ג'ון וויט ומלכת היופי של עיראק שארה עידאן

כך הוצגו נירית וארי אס, משתתפים בתוכנית "קשת". היא ישראלית, הוא אמריקאי, זוג צעיר שהתרשם מאוד משעת הסיפור שסיפק הארגון בהנחיית השחקן מייק בורשטיין. אורי דגן סיפר על מגוון הפעיליות של ארגון LEAD – קבוצת המנהיגות הצעירה שתיקח, כאך מקווים, את מושכות ההנהגה של הקהילה בשנים הבאות. קרן פורת וליסה הרמן הגישו עדות מרגשת על מסע נשים ואמהות משותף לישראל, שסיפק להם "תחמושת רוחנית" למעורבות בקהילה כשחזרו הביתה. ואילו דריה אמיניה וענבר ברנד, טינאג'ריות ישראליות-אמריקאיות ובוגרות תוכנית "איתנים", חלקו את חוויית הקבוצה המקבלת סיוע והדרכה ממנטורים בפרויקטים ייחודיים הנערכים ברחבי היבשת, במטרה לערב בני נוער בפעילות משותפת לרווחת הכלל.

בין לבין הוקרנו דברי ברכה מרה"מ בנימין נתניהו, (שזכה למחיאות כפיים סוערות), וברכה מרגשת ואוהבת מפי נשיא המדינה ראובן ריבלין (מחיאות כפיים קצת פחות סוערות). בראשות הגאלה עמדו הפעם אסתר ודודי ורד, בני זוג ידועים וחביבים מאוד בקהילה. דודי, בעל חברת הלבשה מצליחה ותומך ראשי בעמותת "להושיט יד" לילדים חולי סרטן, סיפר על ערב הגאלה הראשון בו השתתף, לפני 11 שנה: "זה הרשים אותי מאוד. הדגלים, ההימנונים, הנכונות לפעולה של כל כך הרבה אנשים עם מטרה משותפת. החלטתי כבר אז שאני בפנים, שזה יהיה חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו ושל ארבעת ילדינו". דודי גם חלק עם המשתתפים את התרשמותו מהכנס הארצי האחרון של הארגון בפלורידה, "שבו קיבלנו תמיכה בלתי מסוייגת מהמנהיגות האמריקאית בוושינגטון, החל בסגן הנשיא מייק פנס דרך מנהיגי המפלגה הדמוקרטית ננסי פולוסי וצ'אק שומר. זה דבר אדיר שרק ה-IAC יכול היום לספק, ואני קורא לכולכם להמשיך ולתמוך בנו".

אלן קאר ובוגרות תוכנית איתנים

היו"ר הארצי של הארגון, הפילנטרופ ואיש העסקים אדם מילשטיין, ציין בנאומו שזוהי השנה האחרונה שלו בתפקיד, בירך את בני הזוג מרים ושלדון אדלסון, התומכים הראשיים, שנעדרו מפאת מצבו הרפואי של שלדון, והתחייב להמשיך במלוא הכוח את המאבק באנטישמיות ובגורמים אנטי ישראליים בארה"ב ובעולם כולו.

עו"ד אלן קאר, השליח המיוחד למאבק באנטישמיות של מחלקת המדינה האמריקאית, סיפר על עבודתו לפיתוח ויישום מדיניות החוץ האמריקאית בנושא המאבק באפליה נגד יהודים ברחבי העולם. קאר הזכיר את אימו, כרמלה, שנולדה בעיראק ונאלצה לנוס משם עם משפחתה בחוסר כל, קרא לקהילות יהודיות ואחרות לעמוד לצידו במאבק באנטישמיות והביע את חשיבות אחדות העם היהודי במאבק: "ה- IAC, יותר מכל ארגון אחר מפגין אחדות יהודית".

הערב גם הציג מצגת מרכזית על סיפורו של ניר כספי, לוחם לשעבר בשייטת 13. כיום, כספי – המייסד והמנהל של רשת "קפה לנדוור" – מתגורר בבוסטון ומשמש כחבר המועצה המקומית של IAC. המצגת כללה הקרנת קליפ מתוך "לילה אחד באנצריה", סרטו של עמרי אנסהיים ב"עובדה" המספר על סיפור הישרדותו של כספי באחד הקרבות הקשים שידעה השייטת בלבנון, כשהוא שוכב מדמם בלב לבנון, לאחר מארב של חיזבאללה, בידיעה שכל חבריו לצוות נהרגו. הסרט תיאר את המסע האישי שלו – איך התגבר כנגד כל הסיכויים והפך ליזם מצליח. לאחר ההקרנה, ראיין הפרשן הצבאי של ערוץ 13, אלון בן דוד, את כספי על הבמה. "ל- IAC ולי אישית יש משימה: להציג היבטים אחרים של ישראל", אמר כספי. אנחנו תמיד מדברים על ישראל במונחים של פוליטיקה. אנחנו מנסים להציג אותה בהיבטים אחרים, כמו אוכל, מוסיקה ותרבות".

דודי ואסתר ורד. כוכבי הערב

לקראת סיום, דודי ורד ושון אבן חיים ניהלו בחן ועם הרבה הומור את מסע גיוס התרומות הפומבי לפעילויות הארגון בלוס אנג'לס בשנה הקרובה. את הערב הפיקה במקצועיות ובאלגנטיות חנה בנרוש וצוות ה"דרים טים" מ"בנטופ" ואחרי 11 שנים ניתן לאמר בוודאות: ה-IAC הוא השחקן הראשי בזירה, מחוף לחוף עם 20 סניפים ברחבי היבשת ועשרות אלפי ישראלים-אמריקאים פעילים. הארגון נוסד בלוס אנג'לס ומכאן הוא גם שואב את רוב עוצמתו, עם פעילות יומית עניפה במרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס – הראשון מסוגו בצפון אמריקה. שאפו!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

הורים וילדים

פיתה בטאבון וביקור בבית אבות: צופיות ומעשים טובים בשבט חן

Published

on

כתובת אש ציינה100 שנים לתנועת הצופים העבריים. המועד נחגג בישראל ובשבטי צבר בצפון אמריקה, קנדה ואירופה

אחרי יום ספורט ופורימון מוצלחים, הגיע תורם של "יום הצופה" ו"יום המעשים הטובים"! בימים שבת וראשון, 30-31 במרץ, בילו חניכי השבט את יום הצופה המסורתי, בסימן 100 שנים לצופים העבריים.

בשבת יצאו חניכי השכבה הבוגרת ליום גיבוש והכנה הכולל לינה באוהלים ובישול על מדורה. כחלק מחמשת שבילי הצופיות, חניכי השכב"ג היו צריכים ללמוד את מיקומם באמצעות מפה ונקודות ציון מסומנות, כאשר בכל נקודת ציון הייתה להם משימה לבצע. ביום ראשון הצטרפו החניכים הצעירים ליום שכולו צופיות, התבגרות ומעברי דרגה. החניכים נהנו מפעילות צופית לא שגרתית, פיתות בטאבון כבישול צופי ועוד.

את יום הצופה חתם טקס מעברי הדרגה המסורתי ובו הודלקה כתובת אש המציינת את מאה השנים בהן תנועת הצופים העבריים קיימת. את המועד מציינים בישראל ובשבטי צבר בצפון אמריקה, קנדה ואירופה. מזל טוב לצופים, ולעוד 100 שנים של עשייה ברוכה ומרובה בישראל ובעולם!

ובמעבר חד לשאלה – מתי בפעם האחרונה עשינו משהו בשביל מישהו ? ומכאן אל יום המעשים הטובים, ביום ראשון, 4/7 התקיים "יום המעשים הטובים" העולמי. את היום התחיל השכב"ג בהכנה של תיקים מלאי ציוד שהוכנו עבור דרי רחוב (הומלסים) שידם אינה משגת. התיקים כללו בקבוקי מים לשימוש רב בפעמי, מגבונים, דאורנט, כובע, חטיפים ועוד. לאחר ההכנה יצאו לחלק את התיקים עבור מי שצריך.

מאוחר יותר, הצטרפו החניכים. חניכי כיתה ב-ג הלכו להתנדב בחווה הביתית והמשגעת של משפחת נס, לימור נס האלופה הדריכה את הילדים, הסבירה להם על כל בעל חיים ומהו סיפור חייו. לבסוף הילדים שיחקו עם החיות, אספו את הביצים של התרנגולות ונהנו מקרטיבים מתוקים ליום שמשי וחם באביב.

חניכי כיתה ד-ה הכינו עוגיות שוקולד צ'יפס מתוקות, טעימות, ומלאות אהבה עבור דיירי השיקום הרפואי המתגוררים בסמוך לשטח השבט. לאחר שהכינו את העוגיות וכתבו לדיירים מכתבי החלמה מהירה הלכו אל בית השיקום ונתנו לדיירים את העוגיות שאפו עבורם במלוא האהבה.

חניכי כיתות ו-ח התנדבו בבית אבות שבאגורה הילס. החניכים הגיעו ובמרץ רב שיחקו עם המבוגרים, דיברו איתם ואירחו להם חברה נהדרת! בנוסף, קישטו עימם מסגרות לתמונה.

תודה רבה ללימור נס שפתחה את הבית שלה והפעילה את החניכים הקטנטנים, ולשושי סטריקובסקי על האירוח בבית האבות והאירגון של המקום.

היה לנו יום גדוש ומלא בעשייה – היה לנו כיף לתת מעצמנו עבור הסובבים אותנו!

המשך לקרוא

קהילה

"ביום הגרוע ביותר שלנו אנחנו ברי מזל להיות אמריקאים"

Published

on

ניקי היילי, עד לא מכבר שגרירת ארה"ב באו"ם, התארחה בערב הגאלה של 'ידידי מגן דוד אדום' בחוף המערבי • בשיחה עם דינה לידס היא חשפה פרטים חדשים על ילדותה כבת למשפחת מהגרים סיקיים, בחירתה כמושלת הראשונה של דרום קרוליינה, תרומתה לביטול הסכם הגרעין עם איראן ומחוייבותה הבלתי מעורערת למדינת ישראל וביטחון תושביה • ראיון מיוחד לחג החירות

באירוע מרשים של ארגון ׳ידידי מגן דוד אדום׳ בחוף המערבי, הוענק אות הוקרה מיוחד לשגרירת ארצות הברית באו״ם ניקי היילי (שסיימה מוקדם יותר השנה את תפקידה) עבור פעילותה ההומנטרית ותמיכתה במדינת ישראל. אות ההוקרה, שנקרא ״כיפת הברזל של ישראל״, הדגיש את פועלה ומאמציה של היילי להגן על מדינה ישראל באו״ם, לצאת נגד החלטות מוטות ובלתי הוגנות כלפי המדינה היהודית ונגד האובססיביות הידועה של הארגון לתקוף את ישראל בכל הזדמנות. אחד ההישגים שנשקפים לזכותה של השגרירה היילי, הוא מעורבותה בקמפיין של הנשיא טראמפ לביטול ההסכם הגרעני של ארצות הברית עם איראן.

הערב, שנערך במלון ׳ארבע העונות׳ בבוורלי הילס, נפתח בקבלת פנים VIP לתורמים גדולים, דיפלומטים ותומכי הארגון. הוא המשיך בארוחת ערב חגיגית עם למעלה מ-500 תורמים וגם דור העתיד של ההנהגה הצעירה, שכלל סטודנטים ממיטב האוניברסיטאות בדרום קליפורניה. בתחילת הערב נאמו סגן הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג׳לס איתן וייס, הכומר ג׳יף אוסבורן, והפילנטרופים מייקל מילקן ופרד לידס.

נשיאת הארגון בחוף המערבי, דינה לידס, הגישה סקירה מקיפה של פעולותיה של השגריריה היילי במהלך כהונתה באו״ם, ועל מסכי הוידאו הוצג סרטון שהציג את עבודתה במהלך השנים. במרכז הערב – ראיון בין דינה להיילי, שזכתה לקריאות התהלבות רבות בסגנון: ״אנחנו אוהבים אותך״, ומחיאות כפיים רמות השיחה בין השתיים סקרה את ילדותה של היילי כבת למהגרים בדרום קרולינה, כמו גם תחנות בחייה: הכניסה לפוליטיקה, היותה האישה הראשונה שנבחרה להיות מושלת מדינה ועד מינויה על ידי הנשיא טראמפ לשגרירה באו״ם. לידס שאלה וחקרה את היילי בניסיון להבין יותר לעומק מה מניע אותה לתמוך בצורה כה נלהבת במדינת היהודים. להלן קטעים מהראיון:

חולקת חוויות של סטודנטים

דינה: השגרירה היילי, מה את עושה בימים אלו?

היילי: ״אני נהנית להיות בן אדם פרטי. נחמד לקחת הפסקה ולהוריד קצת את רמת הלחץ. אלו היו 8 שנים אינטנסיביות ללא הפסקה. אני מאמינה שחלק מהדברים שמציגים חוזק אצל בן אדם זה גם לדעת מתי לעזוב דברים ולפנות את המקום למישהו אחר. סיימתי את תפקידי באו״ם לאחר תקופה בה נתתי את כל-כולי. הכנסתי כל טיפת רגש שהייתה בי לתוך העבודה הזו. אני חושבת שהיום ארצות הברית חזקה יותר בזכות זה.

"כרגע אני חיה שגרת חיים נורמליים ומבלה עם המשפחה שלי. יש לי ילדים בג׳וניור קולג׳ ובתיכון, אז אני חולקת איתם חוויות של סטודנטים. בדיוק הייתי בטקס הסיום של בתי שסיימה את בקלמסון בית הספר לאחיות ומתחילה להתמחות במקצוע. אני נשואה לקצין קרבי במיל' שגורם לי להיות גאה כל יום. ולמי שלא יודע אני מטפלת בהורים שלי וזה נחמד לבלות עימם זמן ולדאוג שהכל בסדר איתם. בנוסף אני כותבת ספר אבל אל תטעו; טרם סיימתי, אני עדיין כאן, ׳לאוד אנד פראוד, ויש לי עוד המון תוכניות"…

היילי היא בת להורים סיקים שהיגרו לארצות הברית מפאנג׳ב שבצפון הודו. היה מעניין לשמוע ממנה כיצד היותה דור ראשון למהגרים וילדותה בשכונה מהמעמד הנמוך בדרום קרולניה עיצבו את דמותה. היילי: ״אני חושבת שמה שעיצב אותי היא העובדה שאני דור ראשון בארה"ב. להביט בהקרבה הגדולה של הוריי בעוד היותי ילדה. עד היום הם מזכירים לי, לאחי ולאחיותי כמה ברי מזל אנחנו לחיות בארצות הברית. הוריי עזבו את הודו למרות שהיו להם חיים מאוד יציבים וטובים שם, כדי לתת לילדים שלהם עתיד טוב יותר. הם הגיעו לאמריקה עם מעט כסף בכיס אבל עם המון חלומות.

"אבא קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ׳בריטיש קולומביה׳, ואמא הייתה עורכת דין ורצתה גם להיות שופטת, אבל בתקופה ההיא בהודו זה לא היה מקובל שאישה תגיע לשם, לכן היא לא הגיע למעמד הזה. זאת הסיבה שעשיתי אותה מאוד גאה כשהפכתי להיות המושלת הראשונה של דרום קרולינה. תהליך ההתאקלמות שלנו לא היה פשוט. באנו ממנטליות אחרת והיינו צריכים להשתלב. ההורים שלנו מעולם לא הרשו לנו להגיע הביתה ולהתלונן על כך שאנחנו שונים או על קשיים בחיים שלנו. אמא תמיד אמרה: ׳התפקיד שלכם הוא לא להראות למה אתם שונים אלא להראות למה אתם דומים'".

דינה לידס העלתה זכרון ישן מעברה של היילי, שבהיותה נערה צעירה השתתפה בתחרות יופי בדרום קרולינה. אז התחרות חולקה לשניים: נערות ממוצא לבן אמריקאי וממוצא אפרו אמריקאי. היילי כמובן לא התאימה לאף אחת מהקטגוריות ולכן נפסלה מלהשתתף. היילי: ״את רואה, זאת הסיבה שמאז לא הלכתי לשום תחרות יופי… הם הסבירו לאמא שלי שאם ישימו אותי בקטגוריה של הלבנים אז הקהילה הלבנה תכעס ואם ישימו אותי בקטגוריה של השחורים אז הקהילה האפרו אמריקאית תתעצבן. אמא שלי אמרה להם: ׳אז אולי רק תתנו לה להופיע בתחרות כזמרת, כי היא הכינה שיר והתאמנה עליו כל כך הרבה זמן׳… החוויה הזו לימדה אותי הרבה על תוויות. הבנתי שתוויות הן אמיתיות והן קיימות. אבל גם למדתי שאנחנו לא חייבים לחיות לפיהן. הן תמיד יהיו שם, אבל אנחנו מגדירים את עצמנו. לכל אדם יש את הכוח להגדיר איך הוא יתפס בעיני אחרים".

• • •

היילי הייתה פעילה מאוד בחברות שמקדמות נשים. היא שימשה כנשיאת סניף דרום קרולינה של ה- National Association of women besiness owner ויו״ר הדירקטוריון של הארגון ב-2006: ״עבדתי כמנהלת חשבונות במשרד של אמא שלי וחיפשתי לצאת החוצה קצת ולעשות נט-וורקינג. פגשתי שם המון נשים CEO’S ובתפקידים בכירים אחרים שכל הזמן התלוננו כמה קשה להם להצליח, על אי שוויון או שהן לא מצליחות לבצע את התפקיד שלהן. אמרתי להן, אתן לא יכולות כל היום רק להתלונן על הבעיות. עדיף שתתמקדו בפתרונות. אני זוכרת שכן הצלחתי לגרום להן לזוז ולעשות שינוי".

ב-2016, לפני שמונתה לשגרירת ארה"ב באו״ם, היא נבחרה על ידי המגזין TIME לאחת הדמויות הכי משפיעות בעולם. היא נשאלה כיצד החליטה להגיע לעולם הפוליטיקה, אישה בעולם של גברים. היילי: ״לכולנו יש החלטות לקבל בחיים. הרבה אנשים רוצים לשוחח איתי על המשמעות של להיות מנהיג. אז כולנו מתמודדים בחיים עם קרבות ומאבקים מסויימים. אני בטוחה שלכל אחד בחדר כאן יש סיפור כזה. אבל מגיעה נקודה שצריכים לקבל החלטה. הדרך הקלה היא להישען אחורה ולתת למישהו אחר לעשות את העבודה. הדרך הקשה היא לדחוף תחת הפחדים שלך, וכשאתה עושה את זה אתה
כל כך מופתע מהכוח שלך מהעבר השני.

"האמת, בצעירותי וגם בימי הקולג׳ שלי לא הייתה פעילה מבחינה פוליטית. לא הייתי חברה בשום מועצה או בבורד של שום ארגון. עד שקיבלתי החלטה שאם אני רוצה לשנות דברים אני צריכה לצאת ולהשפיע מבחינה פוליטית. אני זוכרת שהייתי נוסעת ברכב עם שני הילדים שלי מאחורה והייתי דופקת על דלתות של תושבים בעיר כדי לספר להם מה האג׳נדה שלי. מעולם לא הוצאתי דיבה על המתחרים שלי. אמרתי שאני מכבדת אותם אבל אני רוצה לעשות דברים אחרת. ואז, כשאנשים בחרו בי להוביל המשכתי לדחוף קדימה, ותמיד יש לך את הפחד אבל את ממשיכה לדחוף קדימה. גם כשהייתה מועמדת להיות מושלת דרום קרולינה הפחד חזר אליי אבל המשכתי לדחוף קדימה. כשהתמניתי להיות שגרירה באו״ם זה לא היה תפקיד פשוט אבל המשכתי לדחוף קדימה. כשאתה דוחף דרך הפחד זה אומר לחיות את החיים בצורה שאף פעם לא חשבת שאתה יכול.

"בסופו של יום אני אמא לילדים מדרום קרולינה שלא ויתרה והתמודדה עם הפחדים והאתגרים שלה. לא עשיתי משהו שמישהו לא עשה בעבר או שלא ניתן לעשות היום. אסור לנו להטיל ספק בעצמנו, אלא פשוט להאמין שנועדנו לעשות דברים גדולים יותר".

אתגר להיות אישה בעולם של גברים?

״בשום מקום בקריירה שלי לא היה לי סולם נוח לטפס עליו. הייתי האישה המושלת הראשונה, האישה היחידה במועצה לביטחון לאומי ותמיד שיחקתי במגרש של הגברים. לא רציתי שיגדירו אותי. היה דבר אחד שמבדיל אותי מגברים: נעלי עקב. ידעתי שאני יכולה לקחת סמכות בדיוק כמותם. האמת היא כוח וכשאת אומרת את האמת בפשטות הם יודעים שאת צודקת, והם אולי לא מחבבים אותך אבל הם מכבדים אותך".

• • •

דינה: בשבוע שעבר חמאס ירה על מרכז ישראל. ראינו בטלוויזיה את הפצועים והפגיעה מחפים מפשע. בתגובה קיבלנו שקט והתעלמות מהאו"ם. אנחנו יודעים שאם היית שם היית אומרת משהו.

האמת שחשבתי להופיע שם בכל מקרה… אבל אם הייתי עדיין בתפקיד הייתי אומרת להם שאם הטילים האלו היו משוגרים לעבר המדינות שלכם, זה היה הופך להיות.

המשך לקרוא

קהילה

אז מי רצח את תאיר ראדה?

Published

on

העיתונאית שרון רופא-אופיר ואילנה ראדה, אם הצעירה מקצרין שסיפורה ממשיך להסעיר את המדינה, התארחו בצמד הרצאות בעיר • המטרה: "לפתוח את תיק החקירה ולהגיע אל האמת"

מימין: שרון רופא-אופיר, אילנה ראדה, אורנה נהון ומורן אטיאס בביתה של שני אטיאס

עשרות מתושבי לוס אנג'לס הגיעו השבוע לשמוע את הרצאתן המרתקת של העיתונאית-כתבת ידיעות אחרונות שרון רופא אופיר ושל אילנה ראדה – אמה של הנערה תאיר ראדה שנרצחה לפני 13 שנה בשירותי בית הספר נופי גולן שבקצרין.

צמד ההרצאות נערכו בביתה של השחקנית מורן אטיאס ובמרכז מת"י בוואלי. האורחים הקשיבו וגמאו בצמא את סיפור הרצח שגם היום מעורר הדים ומייצר כותרות, דבר הוביל את רופא-אופיר לחבר את רב המכר "תאיר המסע של אילנה ראדה".

בהרצאה מספרת שרון רופא-אופיר: "נפגשנו לראשונה בינואר 2007 בבית המשפט המחוזי בנצרת. משפט שאמרה לי אז אילנה – 'אילו רק הכירו את חייה של תאיר היו מבינים מה קרה במותה', הוא שהוביל אותי לימים לכתוב את הספר".

אילנה ראדה ושרון רופא-אופיר במרכז מת"י

בהרצאה חושפות השתיים פרטים מטרידים שהתפרסמו בשנים האחרונות המלמדים כי "חקירת הרצח לא הגיעה אל מיצוי האמת" אומרת אילנה ראדה.

אילנה: "מסע ההרצאות ששרון ואני יצאנו אליו בארה"ב הוא חלק ממסע הרצאות שאנו מקיימות גם בארץ. המטרה שלי היא אחת: לפתוח את תיק החקירה ולהגיע אל האמת. אני קוראת לאנשים להצטרף לעמוד הפייסבוק שלי – אילנה ראדה – ולחתום על העצומה".

את המסע ההרצאות בארה"ב אירגנה המפיקה אורנה נהון והוא זכה להצלחה רבה ולהתעניינות מצד מאות ישראלים בניו יורק, ניו ג'רזי, מיאמי, לוס אנג'לס, פאלו אלטו ואורנג' קאונטי. אילנה: "מרגש אותי מאוד שגם מעבר לים מכירים את סיפורה של בתי ומתעניינים בו. אני מודה לכולם על החיבוק החם".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות