הנהג הישראלי של ג'ואן ריברס: "איבדתי לקוחה מאוד נדיבה" - שבוע ישראלי
Connect with us

תרבות ובידור

הנהג הישראלי של ג'ואן ריברס: "איבדתי לקוחה מאוד נדיבה"

Published

on

רמי מיכאלי נהג להסיע בלוס אנג'לס את הקומיקאית המנוחה בשנותיה האחרונות

ג'ואן ריברס ורמי מיכאלי (מאחור) בצילום שנלקח ב-LAX שלושה ימים לפני מותה

ג'ואן ריברס ורמי מיכאלי (מאחור) בצילום שנלקח ב-LAX שלושה ימים לפני מותה

"עשיתי כל כך הרבה ניתוחים פלסטיים שכאשר אמות אתרום את גופתי לחברת טאפרוור", אמרה פעם הקומיקאית האמריקאית היהודייה ג'ואן ריברס, שהלכה לעולמה ביום חמישי שעבר ונפרדה מהעולם בטקס אשכבה עמוס פאפארצ'י שנערך בבית הכנסת הרפורמי עמנו-אל במנהטן. ריברס הרבתה לצחוק לניתוחים הרבים שביצעה בגופה: "הלוואי שהיתה לי אחות תאומה, כך הייתי יכולה לדעת איך הייתי נראית אם לא הייתי עוברת ניתוחים פלסטיים"…

מי שהכיר אותה מקרוב בשנותיה האחרונות היה רמי מיכאלי, בעלי חברת הלימוזינות Romi Express ותושב סן פרננדו ואלי. רמי, הפועל בענף מאז שנת 1997, היה הנהג הכמעט צמוד של ריברס בשנתיים האחרונות. "היא הייתה ממגיעה כל שבוע בטיסה מניו יורק לצילומי התוכנית שלה 'משטרת האופנה' באולפני יוניברסל במיד-ווילשר", מספר רמי. "היא הייתה מטיסה יחד איתה את הצוות הצמוד שלה שכלל מאפרת ומעצב שיער. לאחר צילומי התוכנית הייתי מסיע אותה לבית של בתה בפאסיפיק פטלאסייד ולמחרת שוב ל-LAX. ג'ואן סיפקה כאן להרבה אנשים עבודה".

לדברי מיכאלי, ריברס הייתה אישה נדיבה מאוד. רק הטיפים האישיים שהוא קיבל ממנה הסתכמו במאות רבות, ולפעמים באלפי דולרים בחודש. "היא באמת הייתה לארג'ית, איתי ועם אחרים. באותה נשימה היא גם הייתה שתלטנית וחמת מזג. תמיד – גם בארבע בבוקר כשאספתי אותה לשדה – הייתה מאופרת ולבושה טיפ-טופ. בדרך היא תמיד ביקשה לשמוע חדשות, מה קורה בעולם מסביבנו. וכל הזמן העין שלה הייתה על הכביש, עם הצעות ופקודות איך להימלט מהטראפיק".

רמי מיכאלי. עדות ממקור ראשון

רמי מיכאלי. עדות ממקור ראשון

ריברס נולדה בשם ג'ואן אלכסנדה מולינסקי ב-8 ביוני 1933 למשפחה יהודית שהיגרה מרוסיה. לתודעה היא פרצה ב-1965 כאורחת של ג'וני קארסון, המגיש האגדי של תוכנית האירוח הלילית "טונייט שואו" של רשת אן־בי־סי. מאז שנות ה-90 הנחתה את תוכנית הבידור "משטרת האופנה" בערוץ E – שעוסקת במה שלבשו סלבריטאיות וסלבריטאים במהלך השבוע לאירועים הנוצצים בהוליווד ומחוץ לה. ריברס לא חששה להביע בה את דעותיה ולצחוק ל״תאונות הלבוש״ שלהם, כך כינתה זאת, כשם שמיהרה לפרגן למתאימים בעיניה. את התוכנית היא הפיקה עם בתה הקומיקאית, מליסה ריברס.

יחד היתה להן גם תוכנית ריאליטי, "ג'ואן ומליסה: ג'ואן יודעת הכי טוב?". היא גם הפיקה תוכנית ביוטיוב שנקראת "במיטה עם ג'ואן" בה אירחה קומיקאים וכוכבים בביתה של מליסה בפסיפיק פלסיידס. מיכאלי היה זה שהסיע רבים ממשתפי התוכנית.

במשך השנים חזר הפה הגדול של הקומיקאית וסיבך אותה ובכל פעם כזאת היא סירבה להתנצל על דברים שאמרה. כך כאשר אמרה כי הזמרת אדל סובלת ממשקל יתר, וכך ב-2013 כאשר השמיעה בדיחות שואה. בחודש שעבר אמרה לכתב של טי־אם־זי על האזרחים הפלסטינים שנהרגו בזמן מבצע צוק איתן כי "הגיע להם למות". אחר כך, בשל התגובה הקשה בטוויטר, אמרה שדבריה הוצאו מהקשרם. מיכאלי: "אני אישית שמעתי ממנה דברים הרבה יותר קשים ולא פוליטקלי קורקט על הפלסטינים והאהדה שלה לישראל. היא הראתה לי את הקעקוע שעל כף ידה – M6 – אותו צרבה לזכר ששת המיליונים שלנו שניספו בשואה. מאוד אתגעגע אליה. יהיה זכרה ברוך".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

במה וקולנוע

Blackkklansman: המסר של ספייק לי

Published

on

סרטו החדש של הבמאי האפרו-אמריקאי הוותיק מציב מראה לגזענות בארה״ב

מאת: שי שגב

לבמאי ספייק לי יש הרבה מה להגיד על המצב הפוליטי והחברתי בארצות הברית, והוא אכן אומר זאת בקול רם בסרטו החדש:

הבמאי האפרו-אמריקאי הוותיק שיצר, בין השאר,
את ״עשה את הדבר הנכון״ ו-מלקולם אקס״ מעולם לא התבייש במחשבותיו הפוליטיות, והעיבוד שלו לספר הזיכרונות של רון סטלוורת׳, נותן לו הזדמנות להתייחס למצב הגזענות באמריקה בעידן של הנשיא דונלד טראמפ.

לצד צוות נהדר של תסריטאים, כולל קווין ווילמוט, דייוויד רבינוויץ ו-צ׳ארלי ווצטל, לי משתמש בסיפור של סטולוורת׳ כדי לטפל בנושאים הכי חמים היום בדמוגרפיה האמריקנית. הסרט הוא דרמטיזציה בעלת מבנה טוב של אירועים אמיתיים ואחד מן הסיפורים החשובים ביותר של לי מן השנים האחרונות.

בדומה לכך, לי אינו נמנע מלצייר קווים מקבילים בין אורח החיים של המתרחש בסרט לפני כ-40 שנה, למציאות המתרחשת בהווה. בפרט, הסרט בוחן את תפקידה של התקשורת ההמונית בהנצחת עמדות גזעניות לאורך השנים, החל מפתיחת הסרט בקרב על אטלנטה מהסרט ״חלף עם הרוח״. לי בוחן את ההשפעה המתמשכת של הסרט ״לידתה של אומה״ על התרבות האמרי־קנית ומשקף הן את האיקונוגרפיה החיובית והן את האיקונוגרפיה הקולנו־עית הקלאסית של סרטי הבלאקספלוטיישן, תוך שילוב הפריחה הקולנועית של שנות השבעים (לדוגמה מסכים חצויים) למטרות הדגשת העלילה. אם כל זה לא מספיק, הבלאקספלוטיישן מרחיב את מבטו עוד יותר בהדגשת כוחו של חברי כנופיית ה-KKK ברוטאליות משטרתית, וברגעים אחרים, חיבור הסיפור לאירועים האחרונים, כמו עצרת ‘העליונים הלבנים׳ בשארלוטסוויל.

קיים הרבה מידע ומסרים בשביל סרט אחד, ונראה מעט ארוך (135 דקות) בניסיון לכסות מנעד נושאים, תוך הדגשת הסיפור של סטולוורת׳. עבודת הבימוי של לי מעודנת כתמיד, ומסייעת להחליק חלק מהקמטים הללו באמצעות הצילומים המדהימים של הצלם קייס ארווין וכמה קטעים מוזיקליים של המלחין הקבוע של לי, טרנס בלנשארד.

Blackkklansman לא מבלה יותר מדי זמן בחשיפת עומק הדמויות, ומתעניין יותר בהתבוננות באידיאלים שלהם – וכיצד הם מתפתחים בסרט. ג׳ון דיוויד וושינגטון (״בולרז״), שהוא הבן של אחד השחקנים המובילים בסרטיו של לי דנזל וושינגטון, נמהל בתפקיד באופן מושלם כגיבור הסרט ויש לו כימיה מוצקה עם השחקנים שסביבו, מה שעושה את הסיפור שלו מעניין עוד יותר. שחקני המשנה של הסרט חזקים גם הם, אם זה אדם דרייבר (״מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר״) כשוטר יהודי, ועד יאספר פוקנן ו-טופר גרייס (״מופע שנות ה-70״) כחברי ה-KKK.

זהו הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שלי לי בשנים האחרונות. הסרט אינו נרתע מלהראות את הזוועות האכזריות של קנאות על רקע גזעני, וגם השימוש ברגשות השחקנים ובמבטאים שלהם מודגשים עד כדי הגזמה. סיפורו של סטלוורת׳ בהחלט שווה את המסך הקולנועי, והצופים צריכים להכין את עצמם נפשית שהם מגיעים לסרט ארוך, מאתגר, אבל בהחלט משתלם בלא מובן המילה.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

Isle of Dogs: אגדה מקורית של ווס אנדרסון

Published

on

התסריטאי והבמאי המוערך חוזר בסרט מצחיק ומעורר השראה על נער וכלבו

מאת: שי שגב

התסריטאי והבמאי ווס אנדרסון יצר לעצמו שם עם סרט הבכורה שלו: ״פשיעות קטנות״ מ-1996. מאז, אנדרסון המשיך לפתח את סגנון הבימוי הייחודי שלו עם הרבה הומור, השראה ומקוריות.

עם כמה סרטים מצליחים ואיכותיים במיוחד, כמו ״משפחת טננבאום״, ״רכבת לדארג׳ילינג״, ״ממלכת אור הירח״ ו-״מלון גרנד בודפשט״, אנדרסון חוזר עתה עם סרט מונפש בסגנון סטופ-מושן: ״אי הכלבים״ – סרט חכם, מקורי, משעשע ובעיקר מחמם לב על נער וכלבו.

אנדרסון כתב וביים את ״אי הכלבים״ על סמך סיפור שהוא יצר עם משתפי פעולה תכופים, כמו רומן קופולה, ג׳ייסון שוורצמן וכן קוניצ׳י נומורה. העלילה של הסרט לפעמים קצת מסובכת, אך היא מושרשת בסיפור הקלאסי על ילד וכלבו. מה שהופך את הסרט של אנדרסון לכל כך ייחודי הוא האווירה הדיסטופית העתידית שבו הוא מתרחש, והשימוש בסטופ-מושן כדי להביא לחיים את הכלבים. שילוב של כלבי רחוב עם כלבי מחמד, שנדחקו כולם לאי מלא זבל, נשמע קודר למדי, אך זוכים לנימה חיה ומקורית בזכות הציניות החדה והמתוחכמת של אנדרסון. השכבה הנוספת בסיפור, אשר עוסקת בשחיתות פוליטית, נרקמת להפליא אל תוך קו העלילה שבו גיבור הסרט, אטארי, מחפש אחר כלבו, ועובדה זו מציעה עומק ועניין, ועל כן הסרט יכול להתאים למבוגרים ולצעירים ברוחם (אם כי לא לילדים קטנים).

מה שמקפיץ את העלילה בסרט ״אי הכלבים״ הוא העושר הוויזואלי בעולם המונפש של אנדרסון. יש הרבה פרטים שהבמאי הכניס, ולא רק הדמויות המונפשות מתעוררות לחיים באופן נפלא, אלא גם ההיסטוריה הנרחבת של מגסאקי – העיר שבה מתרחשת העלילה. יש אינספור פרטים, שפע עובדות היסטוריות בדיוניות, הצופים עלולים ללכת לאיבוד בזמנים השונים המתוארים בסרט, אבל כל אלו מסייעים להביא עוד שכבות של עניין וצבע לסרט. לרבות מן הדמויות הראשיות, הן הכלבים והן בני האדם, יש רקע מפותח לאורך הסרט, ולכל דמות יש אופי ועניין. בהתאם לאופי, קולות הרקע והדיבוב של דמויות הסרט הותאמו על ידי שחקני צמרת, עובדה נוספת שמביאה חלומיות וקסם לכל הסיפור.

כבר בכתוביות הפתיחה אפשר לקרוא במהירות את רשימת השחקנים המרשימים שהעניקו את קולם לדמויות הסרט, ביניהם: סקרלט ג׳והנסון, ביל מארי, ג׳ף גולדבלום, אדוארד נורטון, בריאן קרנסטון, טילדה סווינטון, ליב שרייבר, פרנסס מקדורמנד, פ. מארי אברהם, הארווי קייטל, יוקו אונו ועוד ועוד. חלק מדובבים כלבים וחלק בני אדם – אך לכל מדובבת ומדובב יש האופי הייחודי שלו.

״אי הכלבים״ הוא עוד מיזם סטופ-מושן מוצלח למדי של אנדרסון, שבו הוא מביא את הסגנון הייחודי שלו בסיפור מחמם לב, שבוודאי ישמח את המעריצים הוותיקים, וילהיב צופים חדשים. ״אי הכלבים״ יגרוף כמה פרסים מכובדים עם פתיחת עונת הפסטיבלים המתקרבת, אך מעבר לצד האמנותי, גם אם אינכם חובבי כלבים – בוודאי תאהבו את הסרט, כיוון שהוא מלא הומור ומתאר הרפתקה נהדרת לכל אורכו.

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

18 באוגוסט: ענת בן ארי חוזרת ללוס אנג׳לס

Published

on

By

הרבנית אהובת הקהל ענת בן ארי חוזרת ללוס אנג׳לס ל-14 סדנאות וחוגי בית בנושאים של העצמה נשית, ריקודים, שמחה ואמונה. בואי להתחבר בחיוך ובאהבה ולהעצים את מי שאת באמת. הסדנאות יתקיימו בלוס אנג׳לס ובוואלי החל ב-18.8.18 רשימת התאריכים והמיקומים נמצאת באתר ״שבוע ישראלי״. הכניסה חופשית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

Facebook Pagelike Widget

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות