Connect with us

השבוע בלוס אנג'לס

המתמודדת משיכון בבלי

Published

on

נא להכיר: אלינור גל – כוכבת ילדים די מצליחה בישראל שמנסה את מזלה בתעשיית הסרטים המקומית • נעה ונדה בעקשנות בין אודישן לאודישן • ומסרבת לוותר על חלום המשחק אותו היא נושאת משחר נעוריה • מונולוג

הסיפור להפעם הוא הסיפור הקסום של סינדרלה, הילדונת הזאת שכל הזמן דגמנה, רקדה, ושיחקקה בקומה שמעלינו בשיכון בבלי.

היא שיחקה כל דמות ים תיכונית שמיצגת את הדבקות באלוהות, את האהבה הנכזבת ואת קרקע המולדת. היא דגמנה כל בגד ילדים ושתתה את כל המיצים הצבעוניים עם קש ושפתיים חושניות של ילדה מפותחת מכפי גילה. היא משחקת בשפות שונות. ראבאק, עד אז לא ידעתי אפילו את שמה.יום אחד הקריין בערוץ הילדים בטלוויזיה אמר: “ואת הנסיכה הקסומה משחקת… אלינור גל – זה מה שהיה כתוב על הדלת של השכנים מלמעלה ברחוב הסנהדרין.

השבוע, עשרים ושבע שנים מאוחר יותר, ישבתי לי באחד מבתי הקפה והתה של בוורלי הילס, כשלפתע חדרה פנימה קרן אור זכה וצחורה. אלומת זיו שלא ידעתי פשרה, קרנה מפנים זוהרות כמו גל אורה. ידעתי מיד כי נסגר המעגל, הגורל מפגישני שוב עם הילדה משיכון בבלי. אך הפעם היא אישה בשלה ומפותחת היטב,ללא עוררין וללא בושה. הבורא הפרטי שלה עיצבה במו ידיו, מלאכית שמימית כחולת עיניים ויפת גוו. והנה היא ניגשת אלי ומושיטה יד ענוגה אך חזקה, בעזוז שלא נודע שכמותו, בחלק הזה של העיר. מסביב הסבו גברים ונשים, שנאלמו דום ופסקו מלתנות את צרותיהם ומכאוביהם. אנשים כפופים הזדקפו לפתע, עורן המחוטט של נשים התרכך ונזדכך, נערים ללא רחם התמלאו חמלה ונערות שבויות בקסם נפדו ויצאו לחופשי.

הילדה שהספיקה כבר לשחק בעשרות בימות של שלום ואהבה, מלחמה, אושר, שמחה והרמוניה, הגיעה אלינו מישראל, ככה הודעתי לחבר'ה משיכון בבלי. והנה היא מספרת לי בפעם הראשונה את שלא ידעתי מעולם, את סיפור חייה המדהים:

נסיכה עם אפונה בתחת

אלינור: "אני יצורית תל אביבית לא מפונקת בכלל, תוצרת 'מייד אין' בבלי.שכונה נפלאה. אחר-כך בעלומיי כבר עברתי ל'קוסובסקי' (ושם איבדתי אותה, עד עכשיו). הילדות לא מי יודע מה, כי ההורים התגרשו בצורה די מכוערת. נחשפתי לדברים שילדה לא אמורה להיחשף אליהם ואני בת יחידה, הנסיכה עם האפונה מתחת. אני חושבת שאימא שלי היא האדם הכי מדהים שהכרתי עלי האדמות, היא פשוט גאון מהלך, חזקה כמו פלדה. היא נתנה לי הכל ולא החסירה ממני שום דבר, אנחנו בקשר סימביוטי כל יום, עשרים וארבע, שבע. אני מספרת לה הכול, עד הדקה האחרונה, לפעמים תוך כשזה קורה. אבל אז, בתור ילדונת, רק אני הייתי לבד במערכה.

אני זוכרת הרבה דברים. היה מדהים לגדול בבלי, שכונה חמה ואוהבת. הייתי טום בוי ששיחקה בברביות, הייתי נשית בתור ילדה, עדינה שברירית ומשחקת עם הבנות חמש אבנים, גומיות, קלאס, הייתי ממש טובה במשחקים.

"אני לא יודעת אם הזיכרון שלי המציא את הדברים. בגיל שלוש שברתי את היד בגן במשחק סוער מידי, ואז ישבתי עם אימא שלי ב'זמנהוף' וחיכיתי לגבס ושתיתי שוקו הכי טעים בעולם. בגיל ארבע הופעתי במסיבות יום הולדת בפארק של שיכון בבלי על שפת הירקון לקול תשואות הילדים. אפילו שהייתי קטנה קטנה ,חשובה הייתה לי ההופעה שלי. אימא הקפידה להלביש ולסרק אותי טיפ טופ. ילדה דוגמנית מלאכית כזאת, פיצקלה אבל גבוהה. גם היום אלוהים שולח לי מלאכים.

"בתור ילדה תמיד הייתי מופיעה, עבור חברים ולמשפחה, הקמתי 'להקת הנוצצות' עם שתי בנות דודי, הופענו המון וקיבלנו ממתקים וחטיפים בתור שכר. לא הייתי ילדה שמנה, אימא שלי אפילו סיפרה לי אחר כך שהייתי ילדה עם הפרעות אכילה. בבית ספר זרקתי את האוכל לפח או נתתי לחתול בחצר. כמעט לא אכלתי. פשוט אנורקטית קטנה(אבל היום אני אוכלת טוב).

הלכתי עם אימא לאודישנים לסדרות ילדים בטלוויזיה. נרשמתי לסוכנות דוגמנות ומשחק. הם היו מתקשרים ושולחים אותי למבחני הבד. אני זוכרת את הסדרה הראשונה ששיחקתי בה. זה היה בערוץ הילדים, קראו לזה "בנדנה ג'ו". האודישנים היו באולפני 'מימד' הישנים בצפון תל אביב. למדנו לעשות סנפלינג במערות בית גוברין. אני הייתי די ספורטאית. רזה רזה ותמירה. ילדה בוגרת. אחר-כך השתתפתי בתוכניות אירוח של יצפאן, שהייתה משעשעת ומצחיקה אבל אני ילדה כל כך רצינית ובוגרת והרגשתי שונה. השתתפתי בעוד סדרות, ותמיד הייתי צריכה להיבחן מחדש. כל הזמן התמודדתי עם בחינות ואודישנים. בעצם זה נמשך כל החיים שלי.

המצלמה עשתה לי טוב

"אני מאוהבת במדיה הזאת אבל לא הייתי שחקנית טובה לטעמי. אני זוכרת שגם התמודדתי על הבמה עם שחקניות ילדות אחרות כמו דנה דבורין. אני חושבת שליהקו אותי כל הזמן כי הייתי ילדה יפה. זה לא תמיד עזר ושום דבר לא היה מובן מאליו. ראיתי שיפור קטן מסדרה לסדרה אבל לקח לי שנים לפתח יכולת משחק טובה. בתור תלמידה טובה, ללא קשיים בבית הספר. צילמנו מוקדם בבוקר או אחרי הצהריים. אני שומרת תמונות בזיכרון, אני מאוד נוסטלגית. עשיתי המון פרסומות בטלוויזיה בארץ וגם בחו"ל. במיוחד אהבתי את תכניות האירוח כגון זו של נאור ציון.

"מבחוץ נראיתי קצת מופנמת אבל מול המצלמות נהייתי פתוחה ומתקשרת. המצלמה עשתה לי טוב, חזרתי מהצילומים עם ניצוץ בעיניים זה עשה אותי למאושרת. פעם הייתה לי הופעה באילת בסדרה בשם 'דקות של תהילה', אז כבר הייתי בת 15 והבנים היו קורצים לי כל הזמן, אלא שאני פחדתי אפילו מנשיקה על הלחי. שיחקתי בהמון סרטים קצרים. הייתי שחקנית טובה.

המשכתי ללכת לאודישנים ולהתמודד עם הבגרות, פתאום אני בת שמונה עשרה. אז כבר ניגשתי לאודישנים לסרטים רגילים, מה שנקרא אז 'פיצ'רים'.

"עשיתי את הסרט 'הייתה לי ילדות מאושרת' של אורי סיוון. כל יום שישי היו משדרים בערוץ הסרטים דרמות מקוריות המלהקת אהבה אותי והזמינה אותי לאודישנים. עשיתי כל מיני דמויות, ידעתי לשחק כל מיני דמויות.

"יצאתי עם בנים, בדרך כלל בוגרים ממני בכמה שנים אבל תמיד פחדתי מ"הנשיקה". אפילו התאהבתי כמה פעמים אבל כשזה הגיע לנקודת השיא ברחתי. הייתי לחוצה מזה.

"התגייסתי, עשיתי טירונות והמשכתי לשרות סדיר, תוך כדי עבודות דוגמנות ומשחק. אבל אז שיחררו אותי על סעיף רפואי. הייתי חיילת מצטיינת. מאוד אהבו אותי והייתי מאוד אתלטית, השתתפתי בשמחה בשעורי המד"ס, לא קיטרתי, אהבתי את זה. אבל אז קיבלתי בעיה רפואית ושוחררתי למרות שיש לי גוף אתלטי, בטעות.

אחרי הצבא הגעתי לאמריקה. האמת שכבר יצא לי בתור ילדה לטייל עם אימא הג'דה הנהדרת שלי בכל העולם. אימא עבדה בתור העוזרת האישית של חבר הכנסת והשר יצחק ברמן. הוא אף פעם לא התחתן ולא היו לו ילדים אז אנחנו סוג של אימצנו אותו והוא נהיה לי סבא כזה. הוא גר קרוב בשכונת בבלי והיינו מתראים הרבה.

יהודיה טובה בווסט הוליווד

כשהייתי בת 17 טסנו ללוס אנג'לס לביקור שנתי. חצי שעה אחרי שנחתנו הלכנו לטייל בבוורלי דרייב. נכנסנו לחנות בגדים לשטוף עיניים ופתאום ניגשו אלינו בחור ובחורה ואמרו לאימא שלי שהם מסוכנות ומעוניינים להציע לי עבודת דוגמנות. הם הזמינו אותי לאודישן ערכו לי קצת צילומים וביקשו שאשאר לעבודה. אמרתי להם שאני לא יכולה להישאר כי אני צריכה לגמור תיכון.

אחרי שהתאוששתי מהצבא, אלוהים נתן לי כוחות של שמשון. ללא פחד נחתי בלוס אנג'לס והלכתי ישר לסוכנות הדוגמנות. גרתי אצל יהודיה טובה ומבוגרת ברחוב סוויצר בווסט הוליווד. אחרי כמה חודשים הגיעה לי הצעה לגור עם עוד כמה דוגמניות על הררי הוליווד. לא היה לי עדיין אוטו. אבל היו לנו נהגים מהסוכנות שלקחו אותי למסיבות. הייתי מאוד נאיבית, לא שמתי לב לעישונים ולאלכוהול. רק בשנים האחרונותהתחלתי לשתות בירה.

"אני מוכרחה להודות שהיה לי אז חוסר בטחון מסוים. כשקיבלתי קמפיין גדול, לא תמיד הבנתי את גודל המעמד. אימא שלי והחברות שלי היו מתלהבות, הפכתי לקצת מלפפונית, כשמסביב כולם היו קופצים ומתרגשים. הייתי מין מלכה אדישה בתוך בועה תמימה. באותה תקופה התאהבתי לראשונה. הכרתי בחור ישראלי שניסה את מזלו כאן (היום יש לו חברת הפקות). היינו יחד כמה שנים אבל הסיפור נגמר.

"הייתי מאוד עסוקה עם קמפיין דוגמנות ל'אג-בוט' שזו יצרנית מגפיים ידועה. עשיתי שלוש עונות. את הכסף הכנסתי לבנק. הייתי פחדנית והשקעתי את כל הכסף. בינתיים הסוכנות התפרקה וחזרתי ארצה. לדאבוני גם בארץ התפרקה הסוכנות שעבדתי אתה. אני כנראה מביאה להם מזל רע. מה קורה פה? לאחר מכן החלפתי סוכנויות ועבדתי גם בתור דיילת יופי ודוגמנית.

חיה על קו ת"א – לוס אנג'לס

"בינתיים יצאתי להמון דייטים והכרתי את כל הבנים הדפוקים בארץ. לא החסרתי אף
אחד. חברות לא אהבו לצאת איתי כי אמרו שכל רגע מישהו מתחיל איתי. בגיל 25 הלכתי ללמוד בסמינר הקיבוצים וגם ביקרתי אצל פסיכולוג כי אימא שלי אמרה לי שאני צריכה להחליט לאן אני לוקחת את החיים שלי.

"למדתי משחק מול מצלמה אצל שחר רוזן ואלון נוימן לפי שיטת איוונה שאבק, וכן אצל אריק לובצקי. גם שיחקתי בהמון סרטים קצרים ומאוד הצלחתי, ברם, המשכתי
להתמודד וזה מה שאני ממשיכה לעשות כל החיים.

"יש לי אודישן אחד ארוך ובלתי פוסק וכל הזמן חרדת בחינות. אני צריכה את המשחק בחיים שלי, אם אין לי את זה, אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד.

"היום אני בשלה יותר ומוכנה לשלב הבא. אני נוסעת הלוך ושוב בין תל אביב ולוס אנג'לס. ממשיכה ללכת לאודישנים ולקוות להצעה הבאה, לפריצת הדרך שתיפול לחיכי״.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

השבוע בלוס אנג'לס

השבוע של דויד הגר: הצעה לנשיא טראמפ ומסיבת חנוכה בבית הלבן

Published

on

איך הפילנתרופ ואיש העסקים מלוס אנג'לס, ממקימי הנח"ל החרדי, הצליח להותיר חותם בין וושינגטון ופלורידה 

במסגרת הכנס השנתי של ה-IAC בפלורידה נערך פאנל מיוחד שעסק בציבור החרדי בישראל. בדיון השתתפו איש העסקים והפילנתרופ דויד הגר מלוס אנג'לס, שעומד מאחורי הקמת הנח"ל החרדי, רבקה רביץ, ראש הסגל של נשיא המדינה, ראובן ריבלין ועיתונאי חדשות 12 יאיר שרקי. את המושב הינחתה העיתונאית אורלי ברוך מערוץ 7. זאת לאחר המהומה התקשורתית האחרונה סביב מספר המתגייסים החרדים לצה"ל והפרסום כי המדור לגיוס חרדים "ניפח" במשך שנים ארוכות את מספר המתגייסים החרדים. 

הגר טען שאין לו מידע המדויק לגבי המספרים וניתוחם, אולם הוא משוכנע כי בתקופה האחרונה בה מכהנים 2 קצינים מאד מוערכים, רח״ט תומכ״א וראש מנהלת החרדים הצבאית, לא סביר שהיו תקלות. בנוסף, בקרב הלוחמים: גדוד נצח יהודה, חץ צנחנים, תומר גבעתי וכן הפלגה בחיל האוויר – המספרים יציבים והפלוגות מלאות. "הצבא עושה עבודה מדהימה בתחום גיוס החרדים", אמר הגר ושיבח במיוחד שני קצינים שתורמים תרומה עצומה, כלשונו: ראש מנהלת החרדים בצה"ל סא"ל תלם חזן ומפקדו תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באגף כוח האדם. הוא ציין כי למיטב ידיעתו מספר החרדים שהתגייסו בשנה האחרונה לא ירד והצבא ממשיך לגייס על פי התכנון.

במוצאי שבת, עם הגעתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאירוע במלון דיפלומפט בהוליווד, פלורידה, שוחח איתו הגר בארבע עיניים ואמר לו בחצי חיוך כי בשנת 2024, בתום כהונתו השנייה, יוכל לעלות לישראל ולהיות ראש הממשלה לכל החיים… טראמפ צחק ולמרות שבנאומו בפני באי הכנס לא הזכיר את ראש הממשלה נתניהו, טראמפ התעניין בשיחה עם הגר בהחלטה להגיש נגד רה"מ כתב אישום ובפלונטר הפוליטי אליו נקלעה ישראל.

לאחר הכנס  בפלורידה, נעתר דויד הגר, יחד עם עשרות מנהיגים ורבנים בקהילה מחוף אל חוף, להזמנת הנשיא טראמפ למסיבת החנוכה השנתית בבית הלבן. שעות ספורות לפני כן חתם טראמפ על צו נשיאותי למלחמה באנטישמיות, והתחייב כי "הממשל עומד בסולידריות בלתי מעורערת עם העם היהודי". הנשיא התגאה בצו החדש, שאותו הגדיר "צעד היסטורי, נוסף להגנה על  העם היהודי". 

"חתמתי על הצו פורץ הדרך הזה כדי להיאבק באפליה אנטישמית", אמר טראמפ. הצו מבהיר כי פרק 6 בחוק זכויות האזרח, המונע מימון פדרלי לאוניבריסטאות ולמוסדות העוסקים באפליה, תקף גם למוסדות המקדמים ומתירים שנאה אנטישמית. "זה המסר שלנו למוסדות האוניברסיטאיים: אם אתם רוצים לקבל את כמות הדולרים העצומה מהממשל הפדרלי בכל שנה, אתם חייבים לדחות אנטישמיות  – זה מאוד פשוט. אני מתנגד ל-."BDS 

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

מחנות אוהלים להומלסים בלוס אנג'לס?

Published

on

אוכלוסיית חסרי הבית גדלה בלוס אנג'לס, יותר מחצי מיליון בני אדם הם חסרי בית בכל לילה בארצות הברית, וכמעט מחציתם מרוכזים במדינה אחת: קליפורניה. בסך הכל, 47% מכלל הומלסים בפריסה ארצית – אלה שישנים באזורים שלא נועדו למגורים, כמו מדרכות, פארקים, מכוניות ומבנים נטושים, ולא במקלטים – גרים במדינת הזהב, על פי יווח חדש של מועצת היועצים הכלכליים בבית הלבן.

ארבע מתוך חמש הערים עם שיעור ההומלסים חסרי המגן הגבוה ביותר נמצאות בקליפורניה: סן פרנסיסקו, לוס אנג'לס, סנטה רוזה וסן חוזה. סיאטל מצטרפת לערים בקליפורניה בחמשת הראשונות. בשבועות האחרונים דווח כי ממשל טראמפ שוקל התערבות פדרלית בקליפורניה לטיפול במשבר ההומלסים במדינה.

במהלך השבוע האחרון, תומכי דיור בר השגה בלוס אנג'לס מתחו ביקורת על התוכניות של ממשל טראמפ להשתמש בשיטור כדי לטפל בחסרי הבית. על פי הדיווחים, הבית הלבן שוקל הקמת מחנות אוהלים, בעיקר בלוס אנג'לס, משם יופנו ההולמסים למקלטים עם טיפול וניהול פדרלי.

המשך לקרוא

השבוע בלוס אנג'לס

בפעם ה-33

Published

on

מאיר (פוגי) פניגשטיין מבטיח להמשיך ולהביא לאמריקה את מיטב היצירה הקולנועית מישראל גם במאה השנים הבאות רשמים מהערב הפותח של פסטיבל הקולנוע הישראל בארה"ב, בתיאטרון סבן בבוורלי הילס סי יו אט דה מוביז

פסטיבל הסרטים הישראלי ה-33 יצא לדרך בשבוע שעבר באירוע חגיגי בסבן תיאטר בבוורלי הילס. הערב, שהיה סולד אאוט כבר שבוע מראש, הביא למעלה מ-900 אורחים ומנהיגים מהקהילה היהודית בעיר המלאכים ומתעשיית הקולנוע ההוליוודית. כולם הגיעו לראות ולהיראות, אך גם לתמוך בפרוייקט הוותיק והמצליח של מאיר פניגשטיין, שאמר: ״כל שנה זה מלחיץ ומרגש מחדש. בכל פעם שאני רואה את האולמות מלאים אני לא מאמין. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו״.

ואכן, כמו בכל שנה, רגע לפני תקופת החגים, על רחובות העיר והוואלי התנוססו בשלל דגלים על פנסי הרחוב הגבוהים שלטי חוצות שמבשרים על פסטיבל הסרטים הישראלי בעיר המלאכים. גם השנה הפסטיבל מחבק אלפי ישראלים ויהודים שיגיעו לצפות בשלל הסרטים תוצרת הארץ. בשנים האחרונות הפסטיבל הפך לגשר שמחבר בין דמויות מהקולנוע הישראלי למקבילו ההוליוודי. זאת לאחר שהפקות ישראליות רבות זכו להצלחה בין לאומיות והתברגו אחר כבוד בנטפליקס, בטלוויזיה האמריקאית ובפסטיבלי הקולנוע השונים בארצות הברית וברחבי בעולם.

ישראלים בכל מקום

את הערב פתח הרב דיויד בירן שבירך את האורחים וגם התייחס למצב הביטחוני הבעייתי בישראל. הקונסול הכללי החדש ד״ר הלל ניומן החמיא לפרוייקט חייו של פניגשטיין: ״אנחנו כל כך גאים לראות ישראלים מעורבים ומשפיעים על תעשיית הסרטים כאן במשחק, בבימוי ובהפקה. הישראלים נמצאים בכל מקום. כקונסול הישראלי בלוס אנג׳לס אני מתחייב שנעשה כל מה שנוכל כדי לסייע בשיתופי הפעולה עם כשרונות ישראלים בתעשיה ההוליוודית".

מאיר עלה לשאת מילים מרגשות והודה לקהל הרב שהגיע וגם לספוסנרים שתומכים בפסטיבל בכל שנה. ״נראה שאני הולך להמשיך לעשות את זה במאה השנים הבאות. אבל אני לא חושב שהייתי יכול לעשות את זה בלעדיכם״.

נראה כי לא משנה כמה פסטבילים מצליחים פניגשטיין יפיק, לעולם ישאר מוכר קודם כל כ ״פוגי״ המתופף האגדי של להקת ׳כוורת׳. הכינוי אותו קיבל בתקופת שירותו בלהקת הנח״ל שם גם פגש לראשונה את גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ׳יק ואפרים שמיר, מי שלימים יהוו את הבסיס לאחת מלהקות הרוק האהובות בישראל.

יכולתם לשמוע 'פוגי' בכל מקום באולם אליו הגיעו שלל כוכבים ישראלים כמו השחקנים אלון אבוטבול ומורן אטיאס, כוכבי ויוצרי הסרט ״מחילה״ חנן סביון וגיא עמיר, יהודה נהרי כוכב ״ימים נוראים״, במאי הסרט ירון זילברמן ועוד רבים וטובים.

היכרות עם הרצל בבאזל

במהלך הערב הוענקו שני פרסי הוקרה מיוחדים. הראשון למפיקה שרון הראל (׳הלהקה׳ דיזנגוף 99 .) ומקימת חברת ההפקות הבין לאומית ׳קפיטול פילמס׳. מפיק הסרטים האנג'לוסי המצליח אבי לרנר העניק להראל את הפרס והתבדח : ״איך אני מזדקן והיא נעשית כל כך צעירה״. הוא סקר את עבודתה הקולנועית כולל הצלחותיה
בקולנוע הישראלי המוקדם.

הראל ציינה במהלך דבריה את ההצלחות האחרונות של הקולנוע וסדרות הטלוויזיה הישראליות בארצות הברית והוסיפה: ״הייתה לי הזכות לעבוד על המון סרטים עם מיטב הבמאים ההוליוודיים, ובכל זאת, הסרטים שהכי קרובים לליבי הם הסרטים הישראלים שהפקתי".

ה- IFF Lifetime Achievement Award הוענק למפיק סרטי התעודה היהודי-שוויצרי ארתור כהן בן ה-92 שזכה במהלך הקריירה שלו בלא פחות מ- 6 פרסי אוסקר אחד מסרטיו המפורסמים הוא ״יום אחד בספטמבר״ שמגולל את סיפור חטיפתם וריצחתם של הספורטאים הישראלים באולמפידת מינכן ב-1972 .

השחקנית האמריקאית הוותיקה רוזנה ארקט (ספרות זולה, קראש) העניקה לכהן את הפרס שאמר בין היתר: ״אני מחובר לישראל מההתחלה שלה. אני מחובר לציונות עוד מההיכרות של סבי עם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל בבאזל, עיר מגוריי. אני מעריך את הפעילות המבורכת והחשובה של ידידי מאיר ומודה לכולכם, זהו כבוד עבורי".

ביקורות מימין ומשמאל

כמו בכל שנה הציג הפסטיבל את הסרט המרכזי בערב הפתיחה. הפעם היה זה ״ימים נוראים״, שנחשב לאחד ההצלחות הקולנעיות הגדולות של השנה. הסרט הדרמתי מגולל את שרשרת האירועים שהביאו לרצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין בשנת 1995 מזווית עיניו של הרוצח יגאל עמיר (אותו משחק נפלא יהודה נהרי הלוי). ״ימים נוראים״ זכה להד ציבורי גדול, ראשית בעקבות תזמון יציאתו במהלך תקופת הבחירות בישראל. וגם, חטף ביקורת משני צדדי המתרס הפולטי: הימני שטען כי הסרט מציג את מפלגות הימין ואת הציבור הדתי כגזעני, ואת מנהיגי הליכוד באותה תקופה בראשם אריאל שרון ובנימין נתניהו כאילו לכאורה עודדו והסיתו לרצח. מאידך, הצד השמאלי של המפה הפולטית הרים קל צעקה על כך שהסרט מעוות את המציאות כי הוא מוצג בזווית ראיתו של הרוצח ולא כדמות הרשע ולכן קל להזדהות עימו.

אולי זה הסוד של ״ימים נוראים״- לא חייבים לאהוב אותו אך לא ניתן להתעלם ממנו. הסרט זכה השנה בפרס אופיר (האוסקר הישראלי) והוגדר על ידי מבקרי קולנוע רבים כסרט חובה עבור כל ישראלי. לטעמי, בהחלט בחירה נאה לפתיחתם של שבועיים מרתקים מלאים בסרטים ויוצרים ישראלים מוכשרים מכל התקופות ומכל הז׳אנרים הקולנועיים. תבלו.

לפרטים על מועדי הקרנות הסרטים: www.IsraelFilmFestival.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות