המשבר הבא כבר בדרך - שבוע ישראלי
Connect with us

כלכלה וחברה

המשבר הבא כבר בדרך

Published

on

חשבון נפש? כלכלנים בכירים מזהירים שהכלכלה הגלובלית תקרוס ב-2020 – נוריאל רוביני הוא אחד מקומץ כלכלנים שחזו את המשבר של 2008 – במאמר מיוחד יחד עם הכלכלן ברונלו רוסה הוא מונה עשר סיבות למה הקריסה הגדולה קרובה – והחדשות היותר רעות: היא תהיה חמורה ומתמשכת יותר מהפעם שעברה

מעת: נוריאל רוביני וברונלו רוסה

ציון העשור לקריסת הבנק "ליהמן בראדרס" לא סתם את הגולל על הדיון המתמשך בדבר הסיבות שהביאו למשבר הפיננסי הגדול והשלכותיו, והתהייה שמא הלקחים הנכונים הופקו והוטמעו לצורך ההערכות למשבר הבא. אולם בהתבוננות קדימה, השאלה החשובה מכל היא מה יתניע את המשבר הגדול הבא והמיתון שבעקבותיו, ומתי זה יקרה?

הצמיחה הגלובלית הנוכחית תתמיד ודאי שנה נוספת, בהינתן העובדה שארה"ב מנהלת גירעונות תקציביים גדולים, סין נוהגת במדיניות גמישה בכל הנוגע לתקציב ואשראי ואירופה ממשיכה את מאמצי השיקום שלה. אולם ב-2020, כל התנאים יבשילו למשבר פיננסי, שבעקבותיו ידדה המיתון הגלובלי.

ניתן למנות עשר סיבות לכך:

הראשונה, מדיניות התמריצים התקציביים שדוחקת את כלכלת ארה"ב לצמיחה שגבוהה מ-2% הצמיחה – פוטנציאל הצמיחה שלה ללא התמריצים – אינה בת-קיימא. בהגיע שנת 2020, התמריצים יאזלו והירידה בתקציב הממשלתי תוביל לירידת הצמיחה האמריקאית משיעור של 3% בשנה, ל-2% בשנה.

השניה, מאחר ושיטת התמרוצים סבלה מתזמון לקוי, הכלכלה האמריקאית כרגע נמצאת בהתחממות יתר, והאינפלציה עולה אל מעבר ליעד. הדבר יוביל לעליית הריבית המרכזית של הפדרל ריזרב מ-2% כעת, לעבר 3.5% ומעלה בשנת 2020. הדבר יוביל לעליית הריבית בהלוואות קצרות טווח וארוכות טווח, ואף ויעלה את שער הדולר.

האינפלציה גוברת גם בכלכלות משמעותיות נוספות, ומחירי הנפט המאמירים מוסיפים לחצים אינפלציוניים. פירוש הדבר שבנקים מרכזיים נוספים, במדינות מפתח, יצעדו בדרך שמתווה הפדרל ריזרב בואכה נורמליזציה של המדיניות המוניטרית, בניגוד לריבית האפסית הנהוגה בעשור האחרון. צעדים אלו צפויים להביא לצמצום בנזילות העולמית ולדחוק מעלה את שיעורי הריבית במשקים השונים.

השלישית, אם העימותים של ממשל טראמפ עם ממשלות סין, אירופה, מקסיקו, קנדה ואחרות בדבר הסחר ביניהן יחריפו – כפי שהכל צופים – יוביל הדבר להאטה בצמיחה העולמית, לצד עליה באינפלציה.

הרביעית, צעדי מדיניות נוספים בהן נוקטת ארה"ב יובילו אף הם לסטגפלציה (מילה המשלבת את המילה סטגנציה – האטה בקצב הצמיחה, ואינפלציה – עליית מחירים, שני מושגים שאמורים כביכול להיות תרתי-דסתרי, אך במספר משברים עולמיים הופיעו זה לצד זה, מה שהוביל להלחמתם יחד לכדי מילה אחת).

הממשלה עוסק בהגבלת תנועות הון פנימה והחוצה לתוך ארה"ב וכן בהטלת הגבלות על סחר בטכנולוגיה וידע, מה שצפוי לשבש את שרשרת האספקה העולמית. גם הגבלת תנועת המהגרים אל תוך ארה"ב צפויה לפגוע בצמיחה בארה"ב, ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. כך גם פעולות הממשל לדכא ההשקעה ב"כלכלה הירוקה", והיעדרה של מדיניות תשתיות פדרלית אשר מסוגלת להתמודד עם צווארי הבקבוק" שנוצרו בתחום הביקושים לתשתיות.

הסיבה החמישית לכך שאנו צועדים כעת לעבר משבר פיננסי גדול ב-2020 ולמיתון עולמי, היא שצמיחה בשאר העולם, לא רק בארה"ב, צפויה להאט. בין היתר בשל הצורך של מדינות שונות להתגונן מפני הפרוטקציוניזם האמריקאי (ההגנה של האמריקאים על תוצרתם כביכול).) סין תצטרך להאט את הצמיחה על מנת להתמודד עם מינוף היתר והתרחבות היתר של כלכלתה; אחרת היא צפויה לנחיתה קשה על קרקע המציאות הכלכלית. וכך גם בשווקים השבריריים של המדינות המתפתחות, אשר ידרשו להדק את החגורה, כתגובה לצמצום הצפוי במשק האמריקאי.

השישית, גם אירופה צפויה לראות האטה בצמיחה, כתוצאה ממדיניות מוניטרית לבלימת זעזועים הנובעים מעימותי הסחר.

גם צעדי מדיניות פופוליסטיים במדינות כמו איטליה עלולים להניע דינמיקה מסוכנת של חוב בתוך גוש האירו. מעגל הקסמים המסוכן של החוב הציבורי באירופה, בין ממשלות לבנקים פרטיים, לא יצליח להתמודד עם הבעיות הקיומיות של האיחוד המוניטרי השברירי והחסר של אירופה. בתנאים אלו, זעזוע פיננסי עולמי נוסף עלול להסתיים בעזיבה של איטליה ומדינות נוספות את האיחוד האירופי.

השביעית, יש לראות את שווי האחזקות בשווקים בארה"ב ובעולם בכלל, בהשאלה מעולם הבישול, כמוקרם ומוקצף. היחס בין מחיר מניה לרווחי התאגיד גבוה בכ-50% מהממוצע לאורך ההיסטוריה, תימחור האחזקות הפרטיות (פרייבט אקוויטי) מנופח, אגרות חוב ממשלתיות יקרות מאד, בהינתן התשואות הנמוכות שהן נותנות, ללא כל יתרון לבעלי אגרות חוב לטווח ארוך. האשראי אט אט הופך יקר, בין היתר על רקע העובדה שהמינוף של תאגידים אמריקאיים הגיע לשיא היסטורי.

ויש לשים לב שהמינוף בשווקים מתעוררים רבים ובכמה מהמדינות המפותחות הפך מופרז באופן בולט לעין. נדל"ן למסחר ולמגורים יקר מדי בחלקים נרחבים מהעולם. ולכן, שווקים בחלק מהמדינות המתפתחות, שנהנו עד כה מצמיחה יחסית בשווי האחזקות, ערך הסחורות ובסוגים מסוימים של השקעות, יחלו "לתקן" עצמם כלפי מטה ככל שענני הסערה יתחשרו ויתקדרו. משקיעים שיתבוננו קדימה אל הבאות בדאגה יביאו לכך שהשווקים יתמחרו מחדש את הסיכונים שבהשקעות שונות כבר בשנת 2019 .

השמינית, כשהתיקון מהסוג הזה יתרחש לבסוף, יגבר הסיכון לנזילות הגופים הפיננסיים, ואנו עלולים לראות ״מכירות חיסול" בהולות של מכשירים פיננסיים מסוגים שונים. כבר עתה ניתן לראות תת-פעילות בקרב עושי שוק מרכזיים. הפעילות המופרזת הנעשית בידי סוחרים אלגוריתמיים, בהשקעות המתבצעות במהירות על, תגביר גם את הסיכון לקריסות פתע. גם הריכוז הגובר של מכשירים פיננסיים בעלי תשואה מובטחת בידי קרנות הון ספורות מהווה סיכון.

ככל שהסיכון לנזילות הכספית העולמית יגבר, המגזרים הפיננסיים של שווקים מתעוררים וכלכלות מפותחות שלהם חובות הנקובים בדולרים, עלולים לגלות שהפדרל ריזרב כבר לא יכול לשמש כמפלט אחרון וכמקור להלוואות. כשהאינפלציה נמצאת בדרך למעלה והריבית חוזרת לשיעורה ה"נורמלי", הבנקים המרכזיים כבר יתקשו למלא את תפקיד המשענת הפיננסית שמילאו בימים שאחרי המשבר.

התשיעית, טראמפ תקף ת הפד גם כשהצמיחה הייתה בשיעור של 4% (שנתי). רק חישבו כיצד יתנהג ויתבטא עם התקרב הבחירות לנשיאות ב-2020, כאשר הצמיחה צפויה ליפול אל מתחת ל-1%, וגל פיטורים יחל להתהוות. הפיתוי בעבור טראמפ "לכשכש בכלב" ולייצר משבר חוץ כלשהו יהיה גבוה, במיוחד אם הדמוקרטים ישיבו לעצמם את הרוב בבית הנבחרים בבחירות2018 .

כיוון שטראמפ כבר ממילא פתח במלחמת סחר עם סין, ומכיוון שלא יעז לתקוף את קוריאה הצפונית המחומשת בגרעין, המטרה הכי טובה עבורו תהיה איראן. עימות צבאי בין ארה"ב לאירן יהווה אירוע סטגפלציוני בסדר גודל עולמי, בדומה למשברי הנפט של 1979 ,1973 ו-1990. אין צורך לומר שאירוע מהסוג הזה יחמירו מאד את המיתון העולמי שצפוי להתהוות.

ולבסוף, היה והסופה שמתוארת מעלה אכן תתרחש, יש לקחת בחשבון שכלי המדיניות על מנת להתמודד עמה נמצאים בחסר משמעותי. המרווח לתמריצים תקציביים מצומצם מאד כבר עתה בשל חוב ציבורי כבד ומשמעותי. היכולת לשלוף מדיניות מוניטרית בלתי קונבנציונלית כמעט ומוצתה לגמרי, ותתקל במאזנים חשבונאיים מנופחים שיקשו על הורדת ריבית נוספת. והמגזר הפיננסי לא יוכל לצפות לחילוץ במדינות שבהן עלו מנהיגים המובילים מדיניות ורטוריקה פופוליסטית, ולעתים קרובות קרובות המחוקקים בארה"ב הגבילו את יכולתו של הפדרל ריזרב לתת אשראי לתאגידים לא-בנקאיים ולגופים חוץ אמריקאיים שלהם חובות נקובים בדולרים. באירופה עליית הפופוליסטים מקשה על מציאת פתרונות לקשיים בהם נתקל האיחוד האירופי, והופכת את יצירתם של המוסדות הדרושים להתמודדות עם המשבר הבא לבלתי אפשרית.

שלא כמו ב-2018, כאשר לרשותן של ממשלות עמדו כלי המדיניות הנדרשים כדי למנוע את כניסתו של העולם לצניחה חופשית, מקבלי ההחלטות שיתמודדו עם המשבר הבא ימצאו עצמם עם ידיים קשורות כאשר רמות החוב המצרפי גבוהות אף מאלו שהיו במשבר הקודם. ולכן, עם הגיעו של המשבר הבא, אנו עלולים לגלות שהוא חמור ומתמשך אף יותר מהמשבר הקודם.

נוריאל רוביני הוא פרופסור באוניברסיטת ניו-יורק. שימש ככלכלן ראשי ליחסים בינלאומיים במועצה הכלכלית של הבית הלבן בעת ממשל קלינטון. היה בעל תפקיד בקרן המטבע הבינלאומית, בפדרל ריזרב האמריקאי ובבנק העולמי. ברונלו רוסה ייסד יחד עם רוביני חברת ייעוץ כלכלית והוא עמית מחקר בלונדון סקול אוף אקונומיקס. המאמר פורסם במקור ב"פרוג'קט סינדיקייט"

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה וחברה

הבהלה העולמית לזהב: סין מובילה בקניות זהב לצד רוסיה

Published

on

סין מחזיקה זהב בשווי למעלה מ־3 טריליון דולר אחרי רכישות מאסיביות • רוסיה מנסה למתן השפעת ארה"ב באותה דרך

החששות מפני מלחמת סחר בעולם, בעיקר בין ארה"ב לסין ולרוסיה, הובילו את הבנק העממי של סין לפתוח בחודשיים האחרונים במהלך נרחב של קניית זהב.

לפי הודעת הבנק, עתודות הזהב של סין עלו מ־59.56 מיליון אונקיות בחודש דצמבר 2018 ל־59.94 מיליון אונקיות בסוף ינואר. שווי אחזקות המדינה בזהב זינק בשלושה מיליארד דולר בהשוואה לשנה שעברה ועומד כעת על 79.319 מיליארד דולר.

היואן זינק מול הדולר

יש לציין כי מדובר במהלך ששובר קיפאון ארוך; מאוקטובר 2016 עד לנובמבר 2018 עמדו עתודות הזהב של סין על 59.24 מיליון אונקיות. מאז, בעיקר על רקע משבר הסחר עם ארה"ב ועל רקע העובדה שמדינות רבות מחפשות נתיבים עוקפי דולר, החלה סין לצבור מחדש עתודות זהב. למאמץ הקנייה הסיני יש השפעה רוחבית על השוק; מחיר אונקיה הגיע היום ל־1,315.20 דולר לאונקיה.

המאמץ הסיני לא מסתכם רק בקניית זהב ומלווה בהעלאת יתרות מטבע החוץ שלה. היתרות האלו עלו לאחרונה ב־15.2 מיליארד דולר למספר שיא – 3.088 טריליון דולר בחודש ינואר, שהם כ־6 מיליארד דולר מעל המלצות כלכלנים שהתראיינו לסוכנות רויטרס.

נוסף על כך, שער היואן זינק לרמה הגבוהה ביותר שלו מול הדולר בששת החודשים האחרונים, בעקבות הציפיות להתקדמות ההבנות בעניין הסחר בין ארה"ב לסין.

כך או כך, ככל הנראה על רקע החששות ממאבק עולמי בין המעצמות, שנת 2018 נרשמה כשנת שיא מבחינת קניית והחזקת הזהב על ידי מדינות ברחבי העולם. על פי מועצת הזהב העולמית, כמות הזהב שנקנתה על ידי מדינות שונות היא השנייה בגודלה אי פעם. המדינות השונות קנו 651.5 טונות זהב, ומדינות העולם השונות מחזיקות כעת 34 אלף טונות זהב.

גם עיראק במובילות הרכש

אחת המדינות שמובילות את המגמה היא רוסיה של פוטין, שמבקשת באמצעות אחזקת הזהב לצמצם את השפעת הדולר עליה, וכך למנוע את השפעת הסנקציות האמריקניות עליה.

מדינות נוספות שקנו בשנה שעברה זהב בכמויות גדולות הן טורקיה, קזחסטן, הודו, עיראק, פולין והונגריה. מומחה לתחום הסחר העריך כי "סין פועלת בעוצמה לקנות זהב וכן לגוון את השקעותיה מעבר לשוק האמריקני, כדי לאפשר לעצמה התמודדות טובה יותר עם ארה"ב במקרה שמלחמת הסחר לא תסתיים בקרוב".

המשך לקרוא

כלכלה וחברה

צניחה של 15% במכירות אייפון

Published

on

לאחר שהנמיכה את ציפיות הרווחים – חברת אפל פרסמה את דו"ח הרבעון האחרון לשנת 2018 • עלייה בהכנסות משירותים, מחשבי מק וטכנולוגיה לבישה

חברת אפל הפתיעה אמש (שלישי) את המשקיעים כשדיווחה על רווח מזערי שנבע בעיקר משיפור בענף השירותים (חנות האפליקציות ושירותי המוסיקה). במקביל דווח על ירידה במכירות הטלפונים הניידים – מכשירי הדגל של החברה.

הרווח למניה ברבעון האחרון של השנה החולפת עמד על 4.17 דולר. ההכנסות בעולם עמדו על 84.31 מיליארד דולר – כשירידה גדולה נרשמה בהיקף המכירות בסין שהגיעו ל-13.1 מיליארד דולר בלבד, לעומת 17.9 מיליארד ברבעון המקביל אשתקד.

אפל, שבשנה שעברה הגיעה לשיא של שווי חברה – מעל לטריליון דולר, הנמיכה כבר לפני חודש את הציפיות לרווחים ברבעון זה, נוכח הירידה במכירות iPhone ברחבי עולם. בהודעה לבורסה כתב המנכ"ל טים קוק: "למרות שמאכזב להחמיץ את יעד הרווחים שלנו אנו מנהלים את אפל לטווח ארוך, ותוצאות הרבעון הנוכחי מדגימות את העוצמה הפנימית הרחבה והעמוקה של העסקים שלנו".

לפי הדו"חות, ההכנסות ממכירות הטלפונים צנחו ב-15 אחוזים לעומת הרבעון המקביל אשתקד, בעוד שהרווח מהשירותים, הגיע לשיא של 10.9 מיליארד דולר – עלייה של 19 אחוזים לעומת השנה שעברה. שיאים נרשמו גם במכירות של מחשבי מקינטוש (עלייה של 9%), טכנולוגיה לבישה ועזרים לבית (עלייה של 33%). ההכנסות ממכירות טאבלט iPad צמחו ב-17 אחוזים.

זוהי הפעם הראשונה שאפל אינה מדווחת על מספר הטלפונים או המחשבים שנמכרו, בהתאם להודעה שמסרה בנובמבר. המנכ"ל קוק הדגיש אז את המעבר להתמקדות בשירותים. "מספר המכשירים הפעילים מתוצרתנו בעולם הגיע ברבעון הראשון ל-1.4 מיליארד", מסר קוק, "זה דוחף את עסקי השירותים שלנו לשיאים חדשים, הודות לאקו-סיסטם הגדול שלנו, שצומח במהירות".

לצד ההודעה על מצב הרווחים, אפל ניצבת עתה בפני שורה של תקלות – הן בייצור החומרה והן בעדכוני התוכנה. הדור האחרון של הטלפונים סבל מרגישות נמוכה של מסכי המגע, ורק השבוע התגלה באג בתוכנת התקשורת פייסטיים, שאפשר להאזין לצד השני עוד לפני שהוא עונה לשיחה.

אפל, כמו כל יצרני הטלפונים המובילים, סובלת עתה מתחרות עזה מול יצרנים סיניים, המשווקים מוצרים באיכות גבוהה במחירים נמוכים, בעוד שאצלה אין כל בשורה טכנולוגית משמעותית וייחודית בדגמים האחרונים. השנה היא צפויה לאבד נתח שוק נוסף שיוביל אותה, לראשונה מאז השקת iPhone המקורי בשנת 2007, אל מחוץ משלישיית היצרנים המובילים בעולם.

המשך לקרוא

כלכלה וחברה

תחקיר: אדם נוימן הרוויח מיליונים מהשכרת בניינים שבבעלותו ל-WeWork

Published

on

וול סטריט ג'ורנל חושף: הקיבוצניק לשעבר ומייסד ומנכ"ל חברת שיתוף חללי העבודה הרוויח מהחכרת נכסים בהם יש לו אחזקת בעלות ל-WeWork עצמה

אדם נוימן, מייסד ומנכ"ל חברת שיתוף חללי העבודה WeWork, הרוויח מיליוני דולרים מהחכרת נכסים רבים שבבעלותו ל-WeWork עצמה, כך על פי תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל. IBM לדוגמה, שוכרת חללי עבודה בבניין במנהטן שנוימן הוא אחד מבעליו ומחזיק ב-50% ממנו.

לפי התחקיר, משקיעים רבים של החברה הפרטית, הנחשבת לאחת מחברות הסטארט-אפ בעלות השווי הגבוה ביותר בארה"ב, הודו כי הסידור הזה מדאיג אותם בשל הפוטנציאל לניגוד אינטרסים שיובילו לכך שהמנכ"ל מרוויח מהסכמים שלו עם החברה. דובר חברה מסר כי כל העסקאות מסוג זה נבדקות ומאושרות על ידי הדירקטוריון או על ידי ועדה עצמאית, והן כולן מדווחות למשקיעים. נוימן לא מסר תגובה.

WeWork, שהשווי שלה הוערך לאחרונה על כ-47 מיליארד דולר, חותמת על שכירות ארוכת טווח עם בעלי משרדים ואז משכירה אותם מחדש על בסיס קצר טווח לחברות. נוימן (39) שהקים את החברה ב-2010 הוא בעל המניות הפרטי הגדול ביותר של החברה ומחזיק ברוב מכריע מזכויות ההצבעה.

מלבד הבניין בניו יורק המושכר ל-IBM, אותו רכש נוימן ביחד עם המעצב אלי טהרי ב ב-2015 עבור 70 מיליון דולר, נוימן השקיע בנכסים בסן חוזה, קליפורניה שם החברה מתכוונת להרחיב את הנוכחות שלה. כך למשל, הוא המשקיע העיקרי בקבוצה הרוכשת נכסים במרכז סן חוזה בשנה וחצי האחרונות, ביניהם מגדל בן 14 קומות שנבנה עבור הבנק המרכזי של איטליה ב-1925. נכס נוסף בסן חוזה הוא סנט ג'יימס פלאזה, אותו רכשה קבוצת ההשקעה בקיץ עבור 40 מיליון דולר. מאז נחתם גם הסכם שכירות מול WeWork.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

פבר
22
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
פבר 22 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
פבר
25
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
פבר 25 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)
מרץ
3
א
9:30 mommy and me fitness
mommy and me fitness
מרץ 3 @ 9:30 – 10:30
פעילות קשת לילדים בגילאי 2-5 סיפורים ושירים בעברית. אורח מיוחד: השחקן והזמר מייק ברושטיין חוג אומנות ממיחזור לילדים. גילאי 6 ומעלה 8:15-9:15 בערב – חוג לריקודים סלוניים
מרץ
18
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
מרץ 18 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות