המשבר הבא כבר בדרך – שבוע ישראלי
Connect with us

כלכלה

המשבר הבא כבר בדרך

Published

on

חשבון נפש? כלכלנים בכירים מזהירים שהכלכלה הגלובלית תקרוס ב-2020 – נוריאל רוביני הוא אחד מקומץ כלכלנים שחזו את המשבר של 2008 – במאמר מיוחד יחד עם הכלכלן ברונלו רוסה הוא מונה עשר סיבות למה הקריסה הגדולה קרובה – והחדשות היותר רעות: היא תהיה חמורה ומתמשכת יותר מהפעם שעברה

מעת: נוריאל רוביני וברונלו רוסה

ציון העשור לקריסת הבנק "ליהמן בראדרס" לא סתם את הגולל על הדיון המתמשך בדבר הסיבות שהביאו למשבר הפיננסי הגדול והשלכותיו, והתהייה שמא הלקחים הנכונים הופקו והוטמעו לצורך ההערכות למשבר הבא. אולם בהתבוננות קדימה, השאלה החשובה מכל היא מה יתניע את המשבר הגדול הבא והמיתון שבעקבותיו, ומתי זה יקרה?

הצמיחה הגלובלית הנוכחית תתמיד ודאי שנה נוספת, בהינתן העובדה שארה"ב מנהלת גירעונות תקציביים גדולים, סין נוהגת במדיניות גמישה בכל הנוגע לתקציב ואשראי ואירופה ממשיכה את מאמצי השיקום שלה. אולם ב-2020, כל התנאים יבשילו למשבר פיננסי, שבעקבותיו ידדה המיתון הגלובלי.

ניתן למנות עשר סיבות לכך:

הראשונה, מדיניות התמריצים התקציביים שדוחקת את כלכלת ארה"ב לצמיחה שגבוהה מ-2% הצמיחה – פוטנציאל הצמיחה שלה ללא התמריצים – אינה בת-קיימא. בהגיע שנת 2020, התמריצים יאזלו והירידה בתקציב הממשלתי תוביל לירידת הצמיחה האמריקאית משיעור של 3% בשנה, ל-2% בשנה.

השניה, מאחר ושיטת התמרוצים סבלה מתזמון לקוי, הכלכלה האמריקאית כרגע נמצאת בהתחממות יתר, והאינפלציה עולה אל מעבר ליעד. הדבר יוביל לעליית הריבית המרכזית של הפדרל ריזרב מ-2% כעת, לעבר 3.5% ומעלה בשנת 2020. הדבר יוביל לעליית הריבית בהלוואות קצרות טווח וארוכות טווח, ואף ויעלה את שער הדולר.

האינפלציה גוברת גם בכלכלות משמעותיות נוספות, ומחירי הנפט המאמירים מוסיפים לחצים אינפלציוניים. פירוש הדבר שבנקים מרכזיים נוספים, במדינות מפתח, יצעדו בדרך שמתווה הפדרל ריזרב בואכה נורמליזציה של המדיניות המוניטרית, בניגוד לריבית האפסית הנהוגה בעשור האחרון. צעדים אלו צפויים להביא לצמצום בנזילות העולמית ולדחוק מעלה את שיעורי הריבית במשקים השונים.

השלישית, אם העימותים של ממשל טראמפ עם ממשלות סין, אירופה, מקסיקו, קנדה ואחרות בדבר הסחר ביניהן יחריפו – כפי שהכל צופים – יוביל הדבר להאטה בצמיחה העולמית, לצד עליה באינפלציה.

הרביעית, צעדי מדיניות נוספים בהן נוקטת ארה"ב יובילו אף הם לסטגפלציה (מילה המשלבת את המילה סטגנציה – האטה בקצב הצמיחה, ואינפלציה – עליית מחירים, שני מושגים שאמורים כביכול להיות תרתי-דסתרי, אך במספר משברים עולמיים הופיעו זה לצד זה, מה שהוביל להלחמתם יחד לכדי מילה אחת).

הממשלה עוסק בהגבלת תנועות הון פנימה והחוצה לתוך ארה"ב וכן בהטלת הגבלות על סחר בטכנולוגיה וידע, מה שצפוי לשבש את שרשרת האספקה העולמית. גם הגבלת תנועת המהגרים אל תוך ארה"ב צפויה לפגוע בצמיחה בארה"ב, ככל שהאוכלוסייה מזדקנת. כך גם פעולות הממשל לדכא ההשקעה ב"כלכלה הירוקה", והיעדרה של מדיניות תשתיות פדרלית אשר מסוגלת להתמודד עם צווארי הבקבוק" שנוצרו בתחום הביקושים לתשתיות.

הסיבה החמישית לכך שאנו צועדים כעת לעבר משבר פיננסי גדול ב-2020 ולמיתון עולמי, היא שצמיחה בשאר העולם, לא רק בארה"ב, צפויה להאט. בין היתר בשל הצורך של מדינות שונות להתגונן מפני הפרוטקציוניזם האמריקאי (ההגנה של האמריקאים על תוצרתם כביכול).) סין תצטרך להאט את הצמיחה על מנת להתמודד עם מינוף היתר והתרחבות היתר של כלכלתה; אחרת היא צפויה לנחיתה קשה על קרקע המציאות הכלכלית. וכך גם בשווקים השבריריים של המדינות המתפתחות, אשר ידרשו להדק את החגורה, כתגובה לצמצום הצפוי במשק האמריקאי.

השישית, גם אירופה צפויה לראות האטה בצמיחה, כתוצאה ממדיניות מוניטרית לבלימת זעזועים הנובעים מעימותי הסחר.

גם צעדי מדיניות פופוליסטיים במדינות כמו איטליה עלולים להניע דינמיקה מסוכנת של חוב בתוך גוש האירו. מעגל הקסמים המסוכן של החוב הציבורי באירופה, בין ממשלות לבנקים פרטיים, לא יצליח להתמודד עם הבעיות הקיומיות של האיחוד המוניטרי השברירי והחסר של אירופה. בתנאים אלו, זעזוע פיננסי עולמי נוסף עלול להסתיים בעזיבה של איטליה ומדינות נוספות את האיחוד האירופי.

השביעית, יש לראות את שווי האחזקות בשווקים בארה"ב ובעולם בכלל, בהשאלה מעולם הבישול, כמוקרם ומוקצף. היחס בין מחיר מניה לרווחי התאגיד גבוה בכ-50% מהממוצע לאורך ההיסטוריה, תימחור האחזקות הפרטיות (פרייבט אקוויטי) מנופח, אגרות חוב ממשלתיות יקרות מאד, בהינתן התשואות הנמוכות שהן נותנות, ללא כל יתרון לבעלי אגרות חוב לטווח ארוך. האשראי אט אט הופך יקר, בין היתר על רקע העובדה שהמינוף של תאגידים אמריקאיים הגיע לשיא היסטורי.

ויש לשים לב שהמינוף בשווקים מתעוררים רבים ובכמה מהמדינות המפותחות הפך מופרז באופן בולט לעין. נדל"ן למסחר ולמגורים יקר מדי בחלקים נרחבים מהעולם. ולכן, שווקים בחלק מהמדינות המתפתחות, שנהנו עד כה מצמיחה יחסית בשווי האחזקות, ערך הסחורות ובסוגים מסוימים של השקעות, יחלו "לתקן" עצמם כלפי מטה ככל שענני הסערה יתחשרו ויתקדרו. משקיעים שיתבוננו קדימה אל הבאות בדאגה יביאו לכך שהשווקים יתמחרו מחדש את הסיכונים שבהשקעות שונות כבר בשנת 2019 .

השמינית, כשהתיקון מהסוג הזה יתרחש לבסוף, יגבר הסיכון לנזילות הגופים הפיננסיים, ואנו עלולים לראות ״מכירות חיסול" בהולות של מכשירים פיננסיים מסוגים שונים. כבר עתה ניתן לראות תת-פעילות בקרב עושי שוק מרכזיים. הפעילות המופרזת הנעשית בידי סוחרים אלגוריתמיים, בהשקעות המתבצעות במהירות על, תגביר גם את הסיכון לקריסות פתע. גם הריכוז הגובר של מכשירים פיננסיים בעלי תשואה מובטחת בידי קרנות הון ספורות מהווה סיכון.

ככל שהסיכון לנזילות הכספית העולמית יגבר, המגזרים הפיננסיים של שווקים מתעוררים וכלכלות מפותחות שלהם חובות הנקובים בדולרים, עלולים לגלות שהפדרל ריזרב כבר לא יכול לשמש כמפלט אחרון וכמקור להלוואות. כשהאינפלציה נמצאת בדרך למעלה והריבית חוזרת לשיעורה ה"נורמלי", הבנקים המרכזיים כבר יתקשו למלא את תפקיד המשענת הפיננסית שמילאו בימים שאחרי המשבר.

התשיעית, טראמפ תקף ת הפד גם כשהצמיחה הייתה בשיעור של 4% (שנתי). רק חישבו כיצד יתנהג ויתבטא עם התקרב הבחירות לנשיאות ב-2020, כאשר הצמיחה צפויה ליפול אל מתחת ל-1%, וגל פיטורים יחל להתהוות. הפיתוי בעבור טראמפ "לכשכש בכלב" ולייצר משבר חוץ כלשהו יהיה גבוה, במיוחד אם הדמוקרטים ישיבו לעצמם את הרוב בבית הנבחרים בבחירות2018 .

כיוון שטראמפ כבר ממילא פתח במלחמת סחר עם סין, ומכיוון שלא יעז לתקוף את קוריאה הצפונית המחומשת בגרעין, המטרה הכי טובה עבורו תהיה איראן. עימות צבאי בין ארה"ב לאירן יהווה אירוע סטגפלציוני בסדר גודל עולמי, בדומה למשברי הנפט של 1979 ,1973 ו-1990. אין צורך לומר שאירוע מהסוג הזה יחמירו מאד את המיתון העולמי שצפוי להתהוות.

ולבסוף, היה והסופה שמתוארת מעלה אכן תתרחש, יש לקחת בחשבון שכלי המדיניות על מנת להתמודד עמה נמצאים בחסר משמעותי. המרווח לתמריצים תקציביים מצומצם מאד כבר עתה בשל חוב ציבורי כבד ומשמעותי. היכולת לשלוף מדיניות מוניטרית בלתי קונבנציונלית כמעט ומוצתה לגמרי, ותתקל במאזנים חשבונאיים מנופחים שיקשו על הורדת ריבית נוספת. והמגזר הפיננסי לא יוכל לצפות לחילוץ במדינות שבהן עלו מנהיגים המובילים מדיניות ורטוריקה פופוליסטית, ולעתים קרובות קרובות המחוקקים בארה"ב הגבילו את יכולתו של הפדרל ריזרב לתת אשראי לתאגידים לא-בנקאיים ולגופים חוץ אמריקאיים שלהם חובות נקובים בדולרים. באירופה עליית הפופוליסטים מקשה על מציאת פתרונות לקשיים בהם נתקל האיחוד האירופי, והופכת את יצירתם של המוסדות הדרושים להתמודדות עם המשבר הבא לבלתי אפשרית.

שלא כמו ב-2018, כאשר לרשותן של ממשלות עמדו כלי המדיניות הנדרשים כדי למנוע את כניסתו של העולם לצניחה חופשית, מקבלי ההחלטות שיתמודדו עם המשבר הבא ימצאו עצמם עם ידיים קשורות כאשר רמות החוב המצרפי גבוהות אף מאלו שהיו במשבר הקודם. ולכן, עם הגיעו של המשבר הבא, אנו עלולים לגלות שהוא חמור ומתמשך אף יותר מהמשבר הקודם.

נוריאל רוביני הוא פרופסור באוניברסיטת ניו-יורק. שימש ככלכלן ראשי ליחסים בינלאומיים במועצה הכלכלית של הבית הלבן בעת ממשל קלינטון. היה בעל תפקיד בקרן המטבע הבינלאומית, בפדרל ריזרב האמריקאי ובבנק העולמי. ברונלו רוסה ייסד יחד עם רוביני חברת ייעוץ כלכלית והוא עמית מחקר בלונדון סקול אוף אקונומיקס. המאמר פורסם במקור ב"פרוג'קט סינדיקייט"

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

בשורות רעות לבעלי הדירות: איסור פינוי הדיירים שלא משלמים שכירות בעקבות נגיף הקורונה הוארך עד סוף יוני

Published

on

קליפורניה מתכננת להאריך את איסור פינוי דיירים עד סוף יוני תוך שימוש בכספים פדרליים לתשלום של עד 80% משכר הדירה של רוב הדיירים שלא שולמו, על פי הסכם שהוכרז ביום שני בין המושל גאווין ניוסום לבין שני מנהיגי החקיקה המובילים במדינה.

ההצעה, אשר חייבת להיות מאושרת על ידי המחוקק הממלכתי, תאריך את חוק המדינה המתוכנן להסתיים ביום שני הבא, שמונע מבעלי הדירות לפנות דיירים שלא יכלו לשלם את שכר הדירה שלהם בין מרץ לאוגוסט בגלל ה-COVID-19.

כדי להיות זכאים להגנה זו, על הדיירים לחתום על "הצהרת קשיים" לפיה הם הושפעו מהמגפה ועליהם לשלם לפחות 25% משכר הדירה המגיע להם בין ה -1 בספטמבר ל-31 בינואר.

הצעה חדשה זו תאריך את ההגנות הללו עד ליום 30 ביוני. אולם היא תשתמש גם ב -2.6 מיליארד דולר שקונגרס אישר לאחרונה לקליפורניה כדי לשלם חלק מאותה שכר דירה שלא שולם.

המדינה תשלם למשכירים עד 80% משכר הדירה שלא שולם – אך רק אם בעלי הבית יסכימו לסלוח על 20% הנותרים ויתחייבו שלא לפנות דיירים.

אם בעלי הבית יסרבו לעסקה זו, המדינה תשלם להם 25% משכר הדירה שלא שולם לדיירים. זה יבטיח שדיירים אלו יהיו זכאים להגנת הפינוי של המדינה ולא יוכלו להיפטר מבתיהם עד לאחר 30 ביוני.

ההסכם הוא בין ניוסום, יו"ר האסיפה אנתוני רנדון ונשיא הסנאט פרו טם טוני אטקינס – כולם דמוקרטים. המחוקק הממלכתי, הנשלט על ידי הדמוקרטים, אמור להצביע על הצעת החוק ביום חמישי.

בהצהרה אמרו שלושת המנהיגים כי ההצעה "שומרת על הגנות פינוי COVID בקליפורניה כשלטון החזק ביותר ברחבי המדינה במדינה."

"אבל יש לנו עוד עבודה לעשות, יחד, כדי להתמודד עם משבר עלויות הדיור המבניות בקליפורניה", נכתב בהצהרה. "המגיפה החמירה את הנושאים הללו, היא לא יצרה אותם. ועבודתנו לטיפול בנושאים בסיסיים אלה חייבת להמשיך בדחיפות ובפתרון."

חבר האסיפה דייוויד צ'יו, דמוקרט מסן פרנסיסקו, אמר כי הוא "מטריד" כי סכום שוכרי החוב ישתלם "נקבע אך ורק על ידי שיתוף פעולה של בעל הבית שלהם." אך הוא שיבח את ההצעה להרחיב את "הגנות הפינוי הקריטיות עד סוף יוני."

"אני מצפה שיהיה צורך לבחון מחדש את החקיקה הזו בכדי לטפל בפערים ולספק הקלות לדיירים נוספים," אמר צ'יו. "אני עומד מוכן ומוכן להמשיך בעבודה עד שכל דיירי קליפורניה יהיו ללא חובות ובדיור מאובטח."

כספי הקלה בשכר דירה פדרלי יהיו זמינים רק לאנשים העומדים בדרישות זכאות פדרליות מסוימות, כולל הכנסה למשק בית 80% או פחות מההכנסה החציונית באזור. זה יתן עדיפות להקלה עבור משקי בית בגובה 50% או פחות מההכנסה החציונית באזור ולאלה שהיו מובטלים לפחות שלושה חודשים. זה יפטור כמה שוכרים בעלי הכנסה בינונית עד גבוהה יותר.

סנאטור המדינה סקוט ווינר, דמוקרט מסן פרנסיסקו ויו"ר ועדת השיכון בסנאט, חושש שההצעה תשאיר כמה דיירים בחוץ. והוא דאג שממשל ניוסום עלול להכשיל את חלוקת הכסף, "בהתחשב בבעיות הלוגיסטיות של קליפורניה במהלך המגיפה" עם דמי אבטלה וחיסונים.

אולם וינר אמר כי המדינה "חייבת להעביר את ההצעה הזו עד סוף השבוע כדי למנוע פינוי המוני."

"הצעה זו מהווה צעד לעבר היעדים הקריטיים של יציבות דיור והתאוששות כלכלית ובריאותית", אמר.

קליפורניה איבדה יותר מ -2.6 מיליון משרות במרץ ובאפריל בגלל מגיפת נגיף הקורונה.

המדינה חזרה ליותר מ 44% מאותם משרות, אך היא עדיין יורדת ב -1.4 מיליון משרות בהשוואה לתקופה זו אשתקד. אבל היה קשה למדוד את ההשפעה שהייתה לכך על השוכרים.

ניתוח שערך בנק הפדרל רזרב בפילדלפיה באוקטובר העריך ששוכרים בקליפורניה צברו שכר דירה ללא תשלום ששולמו.

משרד האנליסט המחוקק הלא מפלגתי אמר כי דמי האבטלה הפדרליים – שהקונגרס הגדיל והרחיב בכל המגפה – הפחיתו את המספר הזה לכ -400 מיליון דולר.

זה מהווה 2% מכלל השוכרים, או כ- 90,000 משקי בית, עם חוב ממוצע של 4,500 $.

קבוצות סנגור לדיור עוררו מחלוקת על כך ואמרו כי המספר בפועל גבוה בהרבה. ניתוח שערך אטלס המניות באזור המפרץ ודיור עכשיו! בקליפורניה מצאו כי 1.1 מיליון משקי בית שכירים עמדו מאחור על שכר הדירה שלהם בדצמבר, מול סכום חוב של כ -3.6 מיליארד דולר.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות