המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה להכרזתם של שישה ישראלים בני הסגרה לארה"ב, כדי שיעמדו שם לדין בשל הונאת משקיעים. המבוקשים – אורי מימון, ניסים אלפסי, אפיק טורי, אורון מונטגומרי, דייב ברזילי וגלעד מאזוגי – נעצרו והובאו לבית המשפט לשם הארכת מעצרם.

ב-2019 הוגשו נגד המבוקשים כתבי אישום בארה"ב והוצאו נגדם צווי מעצר בשל הונאת משקיעים בארה"ב ובעולם ב-140 מיליון דולר בתעשיית האופציות הבינאריות. בפברואר 2022 ביקשה ממשלת ארה"ב מישראל את הסגרתם כדי שיעמדו שם לדין בעבירות של קשירת קשר להונאה באמצעים אלקטרוניים והונאה באמצעים אלקטרוניים (דינה של כל עבירה 20 שנות מאסר).

על פי בקשת ההסגרה, הם פעלו במסגרת מיזם מרמה רחב היקף, תחת חברה בשם "יוקום", אשר הונתה אזרחים אמריקאים ואחרים באמצעות אתרי אינטרנט, שנחזו להיות פלטפורמות מסחר להשקעות באופציות בינאריות. זירות המסחר התנהלו שלא במסגרת בורסות מפוקחות בארה"ב. חברת יוקום הפעילה מערך של מוקדים טלפוניים, בקיסריה ובתל-אביב, בהם הועסקו נציגי מכירות ובהם המבוקשים, אשר פנו לקורבנות והציעו להם השקעה באופציות בינאריות, זאת תוך שימוש בשמות בדויים ובמצגי שווא שונים על אודות רווחים מניבים ותשואות גבוהות.

נציגי המכירות הציגו עצמם באופן כוזב כמומחים לשוק ההון, תוך שימוש בשמות ופרטי רקע בדויים והצגת מידע כוזב במטרה לשכנע את הלקוחות הפוטנציאליים להשקיע את כספם במיזם שהוא לכאורה בטוח ובעל תשואה. במקרים שבה הניבה ההשקעה רווח רנדומלי ללקוח, פעלו נציגי המכירות בדרכים שונות למנוע מהלקוח למשוך את רווחיו, ואף את השקעתו המקורית, והכל תוך שימוש לכאורה בנתוני מסחר פומביים, לצורך ביסוס מצגי שווא.

ליוקום לא הייתה כוונה אמתית לגרום ללקוחות להרוויח. לצורך השגת מטרות המרמה, נבנו מערכות המסחר מלכתחילה כ"מערכת בורסאית סגורה" על ידי חברות חיצוניות במודל דומה לעסק המפעיל קזינו כך שמול הלקוחות שהשקיעו את כספם במיזם לא עמדו כפי שהוצג ללקוחות במרמה, גורמים שלישיים – משקיעים בשוק הפתוח. בפועל, כספי הקרבנות הועברו לחשבונות מנהלי המיזם ולא הושקעו כלל. ראשי יוקום העבירו את כספי הלקוחות לכיסם והשתמשו בהם לצורך תפעול שוטף של המיזם ולמימון עמלות נציגי המכירות ומנהלי המיזם. זאת בזמן שללקוחות הוצג מצג שווא לפיו כל כספם מושקע באופציות בינאריות וכי פלטפורמות המסחר לא גובות תשלום עבור ההשקעה עצמה אלא מרוויחות ממקור אחר. לפי בקשת ההסגרה, המבוקשים מימון ואלפסי, פעלו גם כמנהלים במיזם, והכשירו את נציגי המכירות להונות את הקרבנות. ההונאה נערכה על פני 3 וחצי שנים, משנת 2014 ועד שנת 2017.

פרשת יוקום התפוצצה בספטמבר 2017 בעת מעצרה בארה"ב של שלי אלבז, מנכ"לית יוקום שעשתה שימוש בשם הבדוי "לינה גרין". היא הואשמה בהונאה אלקטרונית וקשירת קשר לביצוע הונאה אלקטרונית, הועמדה לדין על חלקה במרמה, ובשנת 2019 הורשעה ונדונה ל-22 שנות מאסר ופיצוי של 28 מיליון דולר לקורבנות. מנהל נוסף ביוקום, אלעד ביגלמן, עמד לדין בארה"ב בשל חלקו בפרשה, הורשע במסגרת הסדר טיעון ונידון לשלוש שנות מאסר.

בבקשת ההסגרה נכתב כי המבוקשים, למעט מונטגומרי, הם אזרחי ישראל שהתגוררו בישראל בעת ביצוע העבירות. לכן יש התחייבות כי יוכלו לחזור לישראל לשאת בעונש מאסר אם יוסגרו, יורשעו וייגזר עליהם מאסר בארה"ב.