המלצת השבוע בקולנוע: Wild / מאת יהודית קטן - שבוע ישראלי
Connect with us

תרבות ובידור

המלצת השבוע בקולנוע: Wild / מאת יהודית קטן

Published

on

Wild בכיכובה של ריס וויטרספון מביא סיפור מרתק של מסע בן 1100 מייל בשבילי הרכס הפאסיפי. הוא מתחיל נפלא אבל נמרח יותר מדי בסופו…

wild_lockerdome_com

כאשר הסרט מתחיל אנו שומעים התנשפויות כבדות בלבד.

לאחר מכן פוגשים את הגיבורה יושבת על קצה ההר והכאב הפיזי והתיסכול המצמית חתומים על פניה. היא מורידה את נעלי ההליכה הכבדות ולצופה מתגלות לרגליים פצועות עד זוב דם. באותו מעמד נעל אחת מתגלגלת לתחתית ההר.

מתוסכלת, היא זורקת אחריה את הנעל השניה ומגרונה יוצאת שאגה אדירה של תיסכול וכאב.

הסרט מבוסס על ספרה של שריל סטרייד, שבגיל 22 אחרי מות אמה מצא עצמה בלי משפחה ועם נישואים הרוסים. לאחר ארבע שנים של הפקרות מינית והתמכרות לסמים קשים, כשהרגישה שאין לה יותר מה להפסיד היא עשתה את ההחלטה האימפולסיבית ביותר בחייה. בלי אמונים קודמים יצאה לבדה לטיול רגלי שהחל במדבר מוהאבי, מזרחית ללוס אנג'לס, והסתיים בין אורגון למדינת וושינגטון שבצפון.

בחום הכבד של המדבר ובקור המקפיא של ההרים, על גבה תרמיל ענק, לבדה כאשר רוב הזמן רק מחשבותיה משמשות לה לחברה, היא עומדת באתגר. הסרט עוקב אחר שריל בהליכתה האינסופית כשהיא מטפסת על הרים תלולים ולפעמים מושלגים, עוברת נחלי מים רועשים, וכל הזמן סוחבת על גבה תרמיל ענק שנראה כבד יותר ממנה.

אנו גם עדים לפגישותיה המזדמנות עם הולכי רגל כמוה ונהגים מזדמנים שמסיעים אותה כברת דרך. רוב האנשים שנקרים בדרכה הם חברותיים אבל לא חסרים גם פגישות עם אחרים, מאיימים ומעוררים חרדה.

עיקר כוחו של הסרט הוא שמה שרואים על הבד אכן קרה במציאות. התסריט עם מעט שינויים נאמן לספר שכתבה סטרייד. כמו בספר, תסריטו של התסריטאי ניק הורנבי שובר את מסע ההליכה של הגיבורה עם סצנות פלשבק אל ילדותה במיניסוטה, מות אמה, סיפור נישואיה ההרוסים, ותקופה בה היתה מכורה לסמים כבדים בפורטלנד.

בזכות משחקה הנפלא של השחקנית לורה דרן שנוכחותה מאירה את המסך, הסצנות של שריל עם אמה הן המרגשות והכנות ביותר.

את הסרט ביים ז'אן-מרק ואלו שביים בשנה שעברה את Dallas Buyer’s club אשר זיכה את שני שחקניו, מטיו מקקנהיו וג'רד לנו באוסקר.

INTRO_Everett_Wild

גם כאן הוא מצליח להוציא משחק מעולה מריס וויטרספון. לעיתים היא נראית שברירית מדי לתפקיד אבל היא הצליחה להשיל מעצמה את הדמויות המתקתקות מסרטים שעשתה בתחילת שנות 2000, בעיקר בשני סרטי "לא רק בלונדינית". היא נותנת לצופה להרגיש את הקושי הפיזי והנפשי של הגיבורה.

ובכל זאת, למרות האיפור שעוזר לה להראות רצוצה עם עיגולים שחורים מתחת לעיניה, ולמרות העבודה הנפלאה לא תמיד אפשר לשכוח את השחקנית הזוהרת מסרטיה הקודמים. בתחילה, כשאנו חשים את הכאב הנפשי והפיזי, את הסכנות שהגיבורה חווה ואת הכוחות הנפשיים שזקוקה להם כדי להמשיך,

הסרט בהחלט סוחף. אבל לקראת הסוף ההתרגשות על המעשה הנועז עוברת המעורבות שלנו פוחתת במידת מה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

במה וקולנוע

Blackkklansman: המסר של ספייק לי

Published

on

סרטו החדש של הבמאי האפרו-אמריקאי הוותיק מציב מראה לגזענות בארה״ב

מאת: שי שגב

לבמאי ספייק לי יש הרבה מה להגיד על המצב הפוליטי והחברתי בארצות הברית, והוא אכן אומר זאת בקול רם בסרטו החדש:

הבמאי האפרו-אמריקאי הוותיק שיצר, בין השאר,
את ״עשה את הדבר הנכון״ ו-מלקולם אקס״ מעולם לא התבייש במחשבותיו הפוליטיות, והעיבוד שלו לספר הזיכרונות של רון סטלוורת׳, נותן לו הזדמנות להתייחס למצב הגזענות באמריקה בעידן של הנשיא דונלד טראמפ.

לצד צוות נהדר של תסריטאים, כולל קווין ווילמוט, דייוויד רבינוויץ ו-צ׳ארלי ווצטל, לי משתמש בסיפור של סטולוורת׳ כדי לטפל בנושאים הכי חמים היום בדמוגרפיה האמריקנית. הסרט הוא דרמטיזציה בעלת מבנה טוב של אירועים אמיתיים ואחד מן הסיפורים החשובים ביותר של לי מן השנים האחרונות.

בדומה לכך, לי אינו נמנע מלצייר קווים מקבילים בין אורח החיים של המתרחש בסרט לפני כ-40 שנה, למציאות המתרחשת בהווה. בפרט, הסרט בוחן את תפקידה של התקשורת ההמונית בהנצחת עמדות גזעניות לאורך השנים, החל מפתיחת הסרט בקרב על אטלנטה מהסרט ״חלף עם הרוח״. לי בוחן את ההשפעה המתמשכת של הסרט ״לידתה של אומה״ על התרבות האמרי־קנית ומשקף הן את האיקונוגרפיה החיובית והן את האיקונוגרפיה הקולנו־עית הקלאסית של סרטי הבלאקספלוטיישן, תוך שילוב הפריחה הקולנועית של שנות השבעים (לדוגמה מסכים חצויים) למטרות הדגשת העלילה. אם כל זה לא מספיק, הבלאקספלוטיישן מרחיב את מבטו עוד יותר בהדגשת כוחו של חברי כנופיית ה-KKK ברוטאליות משטרתית, וברגעים אחרים, חיבור הסיפור לאירועים האחרונים, כמו עצרת ‘העליונים הלבנים׳ בשארלוטסוויל.

קיים הרבה מידע ומסרים בשביל סרט אחד, ונראה מעט ארוך (135 דקות) בניסיון לכסות מנעד נושאים, תוך הדגשת הסיפור של סטולוורת׳. עבודת הבימוי של לי מעודנת כתמיד, ומסייעת להחליק חלק מהקמטים הללו באמצעות הצילומים המדהימים של הצלם קייס ארווין וכמה קטעים מוזיקליים של המלחין הקבוע של לי, טרנס בלנשארד.

Blackkklansman לא מבלה יותר מדי זמן בחשיפת עומק הדמויות, ומתעניין יותר בהתבוננות באידיאלים שלהם – וכיצד הם מתפתחים בסרט. ג׳ון דיוויד וושינגטון (״בולרז״), שהוא הבן של אחד השחקנים המובילים בסרטיו של לי דנזל וושינגטון, נמהל בתפקיד באופן מושלם כגיבור הסרט ויש לו כימיה מוצקה עם השחקנים שסביבו, מה שעושה את הסיפור שלו מעניין עוד יותר. שחקני המשנה של הסרט חזקים גם הם, אם זה אדם דרייבר (״מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר״) כשוטר יהודי, ועד יאספר פוקנן ו-טופר גרייס (״מופע שנות ה-70״) כחברי ה-KKK.

זהו הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שלי לי בשנים האחרונות. הסרט אינו נרתע מלהראות את הזוועות האכזריות של קנאות על רקע גזעני, וגם השימוש ברגשות השחקנים ובמבטאים שלהם מודגשים עד כדי הגזמה. סיפורו של סטלוורת׳ בהחלט שווה את המסך הקולנועי, והצופים צריכים להכין את עצמם נפשית שהם מגיעים לסרט ארוך, מאתגר, אבל בהחלט משתלם בלא מובן המילה.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

Isle of Dogs: אגדה מקורית של ווס אנדרסון

Published

on

התסריטאי והבמאי המוערך חוזר בסרט מצחיק ומעורר השראה על נער וכלבו

מאת: שי שגב

התסריטאי והבמאי ווס אנדרסון יצר לעצמו שם עם סרט הבכורה שלו: ״פשיעות קטנות״ מ-1996. מאז, אנדרסון המשיך לפתח את סגנון הבימוי הייחודי שלו עם הרבה הומור, השראה ומקוריות.

עם כמה סרטים מצליחים ואיכותיים במיוחד, כמו ״משפחת טננבאום״, ״רכבת לדארג׳ילינג״, ״ממלכת אור הירח״ ו-״מלון גרנד בודפשט״, אנדרסון חוזר עתה עם סרט מונפש בסגנון סטופ-מושן: ״אי הכלבים״ – סרט חכם, מקורי, משעשע ובעיקר מחמם לב על נער וכלבו.

אנדרסון כתב וביים את ״אי הכלבים״ על סמך סיפור שהוא יצר עם משתפי פעולה תכופים, כמו רומן קופולה, ג׳ייסון שוורצמן וכן קוניצ׳י נומורה. העלילה של הסרט לפעמים קצת מסובכת, אך היא מושרשת בסיפור הקלאסי על ילד וכלבו. מה שהופך את הסרט של אנדרסון לכל כך ייחודי הוא האווירה הדיסטופית העתידית שבו הוא מתרחש, והשימוש בסטופ-מושן כדי להביא לחיים את הכלבים. שילוב של כלבי רחוב עם כלבי מחמד, שנדחקו כולם לאי מלא זבל, נשמע קודר למדי, אך זוכים לנימה חיה ומקורית בזכות הציניות החדה והמתוחכמת של אנדרסון. השכבה הנוספת בסיפור, אשר עוסקת בשחיתות פוליטית, נרקמת להפליא אל תוך קו העלילה שבו גיבור הסרט, אטארי, מחפש אחר כלבו, ועובדה זו מציעה עומק ועניין, ועל כן הסרט יכול להתאים למבוגרים ולצעירים ברוחם (אם כי לא לילדים קטנים).

מה שמקפיץ את העלילה בסרט ״אי הכלבים״ הוא העושר הוויזואלי בעולם המונפש של אנדרסון. יש הרבה פרטים שהבמאי הכניס, ולא רק הדמויות המונפשות מתעוררות לחיים באופן נפלא, אלא גם ההיסטוריה הנרחבת של מגסאקי – העיר שבה מתרחשת העלילה. יש אינספור פרטים, שפע עובדות היסטוריות בדיוניות, הצופים עלולים ללכת לאיבוד בזמנים השונים המתוארים בסרט, אבל כל אלו מסייעים להביא עוד שכבות של עניין וצבע לסרט. לרבות מן הדמויות הראשיות, הן הכלבים והן בני האדם, יש רקע מפותח לאורך הסרט, ולכל דמות יש אופי ועניין. בהתאם לאופי, קולות הרקע והדיבוב של דמויות הסרט הותאמו על ידי שחקני צמרת, עובדה נוספת שמביאה חלומיות וקסם לכל הסיפור.

כבר בכתוביות הפתיחה אפשר לקרוא במהירות את רשימת השחקנים המרשימים שהעניקו את קולם לדמויות הסרט, ביניהם: סקרלט ג׳והנסון, ביל מארי, ג׳ף גולדבלום, אדוארד נורטון, בריאן קרנסטון, טילדה סווינטון, ליב שרייבר, פרנסס מקדורמנד, פ. מארי אברהם, הארווי קייטל, יוקו אונו ועוד ועוד. חלק מדובבים כלבים וחלק בני אדם – אך לכל מדובבת ומדובב יש האופי הייחודי שלו.

״אי הכלבים״ הוא עוד מיזם סטופ-מושן מוצלח למדי של אנדרסון, שבו הוא מביא את הסגנון הייחודי שלו בסיפור מחמם לב, שבוודאי ישמח את המעריצים הוותיקים, וילהיב צופים חדשים. ״אי הכלבים״ יגרוף כמה פרסים מכובדים עם פתיחת עונת הפסטיבלים המתקרבת, אך מעבר לצד האמנותי, גם אם אינכם חובבי כלבים – בוודאי תאהבו את הסרט, כיוון שהוא מלא הומור ומתאר הרפתקה נהדרת לכל אורכו.

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

18 באוגוסט: ענת בן ארי חוזרת ללוס אנג׳לס

Published

on

By

הרבנית אהובת הקהל ענת בן ארי חוזרת ללוס אנג׳לס ל-14 סדנאות וחוגי בית בנושאים של העצמה נשית, ריקודים, שמחה ואמונה. בואי להתחבר בחיוך ובאהבה ולהעצים את מי שאת באמת. הסדנאות יתקיימו בלוס אנג׳לס ובוואלי החל ב-18.8.18 רשימת התאריכים והמיקומים נמצאת באתר ״שבוע ישראלי״. הכניסה חופשית.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

Facebook Pagelike Widget

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות