Connect with us

כלכלה ועסקים

המומלצות של 2020

Published

on

הדירוג שלי הוא רק לרכבים חדשים, ומתמקד בכלי רכב במחירים נגישים (יחסית) עם העדפה לתמורה גבוהה למחיר * המטרה: לסייע למי שפחות מכיר את תחום הרכב לקבל קצת פוינטרים * רמז: תשימו עין טובה על הקוריאניות ואם אתם יכולים להרשות לעצמכם – טסלה, טסלה טסלה!

כיאה לכל שנה, חוץ מכל השנים שחלו עד היום, אני מפרסם את דירוג הרכבים שלי הנכון לתחילת 2020! הדירוג הוא רק לרכבים חדשים, ומתמקד ברכבים במחירים נגישים (יחסית) עם העדפה לתמורה גבוהה למחיר. המטרה היא לסייע למי שפחות מכיר את תחום הרכב לקבל קצת פוינטרים. רכבים חדשים בד״כ יהיו איתנו ל-3 שנים (לפחות), וכמות הבאסה כשרוכשים רכב שלא מתאים היא די גדולה (תופתעו לדעת עד כמה זה שכיח…), וזה לפני שנכנסים לכל אלמנט לקיחת ואופטימיזציית הליס – לכן אני מאוד ממליץ לכל מי שלא ״שוחה״ בתחום לשקול לקחת סיוע נקודתי בהליך הרכישה.

היות וזה לא עיתון שממוקד ייחודית לחובבי רכב, אנסה לכסות רכבים המתאימים לכל מיני סיטואציות, לכן אחלק את הקטגוריות לפי אנשים – החל במי שרק רוצה להגיע מנקודה לנקודה בזול, ועד מי שרוצה להנות מהנהיגה עצמה.

טיפ׳לה רקע עלי: אני חובב רכב מאז שאני יודע לדבר, אני משקיע לפחות חמש שעות בשבוע (בממוצע) בהתעדכנויות בתחום, ואני לא מייחס חשיבות לבלבולי מוח של אנשים שלא מבינים את עולם הרכב ומקבלים החלטות לפי סטיגמות מהרחוב במקום דאטה *עדכני* ונסיעות מבחן. מיותר לציין שאין לי אינטרס משום סוג וכל הפואנטה כאן זה לנסות לעזור לכם לקבל החלטה מושכלת בהתאם לצרכים שלכם.

הקטגוריות

(הניסוח בלשון זכר כי השפה העברית דפוקה בקטע הזה, אבל הפוסט מיועד לשני המינים)

1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף

2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)

3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים וגם רכב למשפחה בינונית (2-4 ילדים)

4. רכב חשמלי זול וקטן – שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק

5. רכב חשמלי משפחתי

6. רכב עם פלפל לרווק ההולל

7. רכב מהיר לאב הצעיר

8. רכב חזק לאב המפונק

9. רכב השנה

VW Tiguan –  רכב פנאי הנמצא מתחת לרדאר

1. רכב שייקח אותי לעבודה בכמה שפחות כסף

הקטגוריה המשעממת ביותר היא גם זו בה הרכב עצמו אינו קריטי במיוחד ומה שחשוב יותר זו עסקת הליס עצמה. זה הסגמנט היחיד בו אני לא מדרג אלא נותן כמה פוינטרים:

א. Mazda 3 – איכות הרכבה וחומרים מצוינים, נראית נהדר, ננהגת בכיף. 

ב. VW Golf – מלכת ההאצ׳בק (תצורת 5-דלתות) האינסופית, נראית קטנה מבחוץ אבל מרווחת בקטע מפתיע מבפנים, איכות חומרים נהדרת.

ג. Toyota Corolla – מה אפשר לומר? רכב עמיד לשואה גרעינית, זולה לרכישה, היא לא עושה שום דבר טוב במיוחד אבל עם מספרים אי אפשר להתווכח (גילוי נאות: שונא את הרכב הזה, אבל ההמלצות אינן עבורי אלא עבורכם).

שווה אזכור: Honda Civic – ה״קורולה״ החדשה, בד״כ עולה קצת יותר אבל התמורה בהתאם.

קיה טליורייד ויונדאי פליסייד. משלימות את המהפך הקוריאני בשנים האחרונות

2. רכב למשפחה צעירה (0-2 ילדים)

עם כניסת ה Compact SUV לשוק, מכוניות הסדאן נשחטו בצורה גרוטסקית. רכבי הפנאי האלו גבוהים במקצת ולכן מציעים כניסה וישיבה נוחה יותר לנהג ולנוסעים, תא מטען שמתאים לקניות בקוסקו, והפער במחיר התגמד למימדים בהם קשה להצדיק רכישת סדאן למי שאינו חובב הגה בנשמה.

ההמלצה שלי: VW Tiguan – רכב פנאי הנמצא מתחת לרדאר – ולא בצדק! אני מאמין שאי הנוכחות שלו נובעת משילוב של יחידת הינע אנמית והתעלמות חסרת פשר מהיתרון הגדול בדמות ספסל השלישי ותא מטען הגדול בסגמנט. כשמשקללים מערכת מולטימדיה עם שיקוף לאפל ואנדרואיד, איכות הרכבה גרמנית, 6 שנות אחריות, מרווח פנים גדול ואפשרות לגג פנורמי בעלות זניחה – מקבלים חבילה מצוינת למשפחה צעירה (ואף יותר מכך). 

אני ממליץ על גרסת ה-SE עם תוספת מונרוף, שימו לב שאם בוחרים בהנעה כפולה אז יש להוסיף כסף במידה ומעוניינים בשורה שלישית. השורה השלישית מתאימה לילדים, או לנסיעות ״חירום״, זה לא ספסל בגודל המתאים למבוגרים.

שווה אזכור: מזדה CX5 – הרכב הנאה בסגמנט, מהנה לנהיגה, נראית מצוין.

3. רכב למשפחה צעירה + מבקרים 

(וגם רכב למשפחה בינונית, 2-4 ילדים)

ההמלצה שלי (ושל כל קהילת הרכב +/-): Kia Telluride / Hyundai Palisade – צמד הקוריאניות נכנסו בסערה לשוק רכבי הפנאי 3 – שורות ופשוט דילגו מעל כל המתחרות ב2- רמות. כמות ה value שהן מביאות לשולחן הוא חסר תקדים, ויש לא מעט עדויות על אנשים שעברו מרכבי פנאי של יצרני רכבי פרמיום גרמניים ומעידים שמדובר על שדרוג(..!). הקוריאניות מגיעות עם 3 שורות נוסעים, תא מטען גדול, בקרת שיוט מהטובות בשוק (משווים אותן לauto pilot של טסלה!), חימום וקירור מושבי נהג נוסע ושורה שניה(!), ועוד ים של פיצ׳רים.

אם כבר אז כבר, אני ממליץ ללכת על גרסת ה-limited ולקבל חבילה מלאה. שימו לב שעקב דרישה חזקה מאוד דילרים רבים מפעילים markup על המחיר (מוכרים מעל הMSRP) ולכן צריך לעשות סקר שוק כמו שצריך לפני שסוגרים עסקה.

שוות אזכור: VW Atlas – כמו טיגואן שמישהו ניפח מבפנים – גדול ומרווח יותר, אבל בלי הבדלים קריטיים בפיצ׳רים. אחת הנקודות החזקות של הרכב היא מערכת כניסה נוחה מאוד לשורה השלישית כשמעגנים כסאות ילדים לשורה השניה.

למשפחות שמוכנות לשקול מיני-ואן: Honda Odyssey ו- Toyota Sienna יציעו יותר value למשפחה היות ואי אפשר להתחרות בנוחות של מיני-ואן, אבל עם מראה שחלקנו יתקשה לעכל.

4. רכב חשמלי זול וקטן

כזה שייקח אותי במסלול המהיר / יחסוך עלויות דלק.

ההמלצה שלי: Chevy Bolt – מחיר נגיש, פיצ׳רים נחמדים, נראית פצפונת אבל מפתיעה במרווח הפנים, טווח ארוך.

קיה נירו – גרסה חשמלית או היברדית

5. רכב חשמלי משפחתי

ההמלצה שלי: Kia Niro – רכב הפנאי של קיה מציע מערכת בטיחות מתקדמות, שימושיות לא רעה בכלל תודות למרווח פנים, אחריות ארוכה ומחיר נגיש. ניתן לבחור בגרסא חשמלית לחלוטין, וניתן לבחור בגרסא היברידית (phev).

שוות אזכור: מלכת ההיברידיות, הלא היא טויוטה פריוס. מה אפשר לכתוב עליה, זו פאקינג פריוס! האוטו יותר משעמם מהפוסט הזה – אבל אמין בטירוף.

טסלה מודל 3 Standard Range Plus תדרוש תקציב גבוה יותר – אבל תספק את המראה / מותג / טכנולוגיה של טסלה, טווח מכובד מאוד, נגישות לתשתית הסופרצ׳ארג׳ר (שמאפשרת לבצע רואדטריפ ברכב, מנסיון), וכמות אחסון מפתיעה לטובה.

מאזדה מיאטה – מספקת יותר חיוכים לדולר

6. רכב עם פלפל לרווק ההולל

ההמלצה שלי: מזדה מיאטה ND – הדור האחרון של המיאטה הוא גם הדור היפה ביותר, מגיע עם 184 כ״ס, קו אדום ב-7,500 סל״ד, גיר ידני חובה וגג בד או קשיח בהתאם להעדפות. חסכונית בדלק, אמינה כמו קורולה, ומספקת יותר חיוכים לדולר גם כשמשווים לרכבים שעולים פי 3. אין תא כפפות, אין תא מטען, בקושי יש איפה לתקוע את הפלאפון – אבל למי אכפת כשאפשר להתפוצץ מצחוק בנסיעה *בתוך* גבול המהירות המותרת?

שוות אזכור: ב.מ.וו 240m מציעה ביצועים של רכבים רציניים מאוד יחד עם מותג יוקרתי ומרווח פנים מפתיע לטובה, רק חשוב לשמור על הרכב מבדיקות במוסך ועל התחת שלך כשתכנס לכלא על מהירות מופרזת.

סובארו brz מזכירה את המיאטה רק עם יותר גג יותר מטען ויותר ״מושב״ אחורי (לילדים בלבד).

פורד מוסטאנג GT – הדור האחרון של המוסטאנג סוף סוף מספק תיבת הילוכים שלא מסרסת את הרכב, אז אמנם בארה״ב מדובר ב״קורולה״ של רכבי הספורט, אבל אין מה לעשות – קשה לנצח את החבילה הזו מבחינת תמורה למחיר.

7. רכב מהיר לאב הצעיר

ההמלצה שלי: Golf GTI – פרקטיות וביצועים בחבילה זולה, יש סיבה שהיא מלכת סגמנט ההוטהאצ׳. העובדה שהדור החדש בפתח אומרת שכנראה אפשר לסגור דילים מצוינים מהרגיל.

שוות אזכור: Honda Civic si – קצת פחות מהירה אבל מציעה חבילה משתלמת במחיר נגיש, ניתן למצוא ידניות שזה תמיד פינוק למי שמחפש רכבים בסגנון.

יונדאי i30N – הגולף GTI הקוריאנית, ביצוע מרשים למדי של יונדאי שמנסים לחדור לשוק. אם כבר בסוכנות, שווה גם להעיף מבט בוולוסטר N על הדרך.

הונדה סיוויק טייפ ערס – מכוערת להחריד, יקרה משאר הרכבים שהזכרתי, אבל אי אפשר להתווכח עם השימושיות ומעטפת הביצועים. מי שמתחבר למראה מוכרח לבצע נסיעת מבחן.

 Tesla Model 3 LR – טכנולוגיה, ביצועים, פינוק

8. רכב חזק לאב המפונק

ההמלצה שלי: Tesla Model 3 LR – טכנולוגיה, ביצועים, פינוק. הטסלה מביאה חבילה חסרת תקדים, במחיר מפתיע לטובה. מי שרציני יחפש את הגרסא המוגבלת LR Performance (הידועה כ Stealth) שתוסיף 2,000 דולר למחיר אבל תגיע עם מנועי פרפורמנס שמאיצים את הטסלה ל100 קמ״ש ב3 שניות – טריטוריה של רכבי-על, לא של רכבי עליתי-רק-50-אלף-דולר. המודל 3 משמידה את סגמנט הפרמיום סדאן, ויש סיבה טובה לכך.

שוות אזכור: קיה סטינגר GT1 – כן כן, אמרתי קיה בהקשר של רכב חזק ומפונק. הסטינגר לא רק נראית מצוין, אלא מציעה מנוע וי6 בי-טורבו עם 365 סוסים, הנעה אחורית, האצ׳בק שמאפשר לתקוע עגלת תאומים בלי למצמץ, מע׳ בטיחות נוחות ושימושיות מצוינות – וכל זה במחיר די מגוחך ביחס לתמורה. זה רכב לחובבי הגה, ואם העובדה שרשום קיה מקדימה מונעת ממך לבדוק את הסטינגר סימן שאתה קרוב לוודאי לא קורא את הקטגוריה הנכונה!

ב.מ.וו 240m – מתאימה לאב עם אחושילינג גב, כי אין דלתות אחוריות… אבל אם לא צריך כסא ילדים, או אם מוכנים להקריב נוחיות, מדובר בחבילה מדהימה ביחס למחיר – ובניגוד לסטינגר לא צריך ״להתפשר״ על הסמל.

9. רכב השנה

זו בחירה מוזרה, כי איך מפקטרים שימושיות כנגד ביצועים? יופי נגד פיצ׳רים? איך משווים בין רכבים מתקציבים שונים?

לא יודע, אבל רכב השנה שלי חייב(ות) להיות קיה טליורייד / יונדאי פליסייד – שני רכבים שנכנסו בסערה לתוך סגמנט המשפחתיות הגדולות, והשלימו את המהפך שהמותגים הקוריאניים מבצעים בשנים האחרונות; מרכבים בתקציב נמוך ואיכות בהתאם, לרכבים בתקציב נמוך ואיכות סמי-פרמיום. בעוד שכמעט כל רכב אחר ברשימה מצליח לעורר וויכוחים כאלו ואחרים בעולם הרכב, עבור שתי אלו יש (בגדול) תמימות דעים בנוגע לחבילה.

שווה אזכור: טסלה מודל 3 – מהפך ענק בעולם הרכב מכמה בחינות נפרדות – חשמלית, מינימליסטית, ביצועים של סופרקאר במחיר של ״סתם״ פרמיום סדאן. הטסלה השמידה את טבלת המסירות, ומסיבה טובה מאוד.

אור יוחנן מנהל את "רילוקיישן אינפורמיישן" בפייסבוק

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

מהי קבוצת הפייסבוק הכי פופולרית בעברית?

Published

on

הרשת החברתית ערכה כנס קהילות וחשפה: 4.5 מיליון ישראלים לוקחים חלק פעיל בקבוצות בפייסבוק

נתונים מרתקים נחשפו כשפייסבוק ישראל קיימה השבוע את כנס הקהילות השנתי שלה וחשפה נתונים מרתקים: יותר מ-4.5 מיליון ישראלים לוקחים חלק פעיל בקבוצות בפייסבוק, ו-37 מיליון איש ברחבי העולם חברים בקהילות שנוצרו על-ידי מישהו שגר בישראל. מהי הקבוצה הפופולרית ביותר בשפה העברית? במקום מכובד זה נמצאת קבוצת "אמהות מבשלות ביחד" שהגיעה למספר מרשים של 573 אלף חברים.

"במשך למעלה מעשור החזון שלנו היה לחבר בין אנשים", אמרה עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק ישראל, "אך עם הזמן הבנו שזה כבר לא מספיק ומחברה שרוצה לתת לאנשים קול, שינינו את החזון לחברה שנותנת לאנשים את הכוח לבנות קהילות. קהילות משנות חיים של אנשים ומנהלי הקהילות הם הכוח שמניע את הכל". לדברי רפי ברבירו, מארגון מעגלי מנהלי הקהילות (CLC) של הפייסבוק העולמית, "ישראל מובילה בתחום הקהילות בגלל שיש כאן את כמות הקהילות הכי גדולה ביחס לאוכלוסייה. למה זה קורה? אנחנו, הישראלים, מחפשים להשתייך למשהו גדול, לארגון, לחברה, וזה קורה בכל העולם. אבל דווקא כאן אנחנו יותר פתוחים וקרובים, וזה מייצר יותר אינטראקציה ומעורבות".

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

"הייתי בין הראשונים שדיברו על ישראל כאומת סטארט־אפ"

Published

on

ג'ון מדבד עומד בראש Our crowed – חברה המאפשרת ליזמים להשקיע סכומים קטנים יחסית כדי להגשים חלומות עסקיים גדולים • אחרי 170 חברות ו־29 אקזיטים שהזניק עם החברה שלו, הוא צופה עתיד ורוד להייטק הישראלי: "אנחנו לא מחדשים שום דבר; אברהם, יצחק – הם כולם היו בעסקי היזמות וחיפשו לפרוץ גבולות עוד בימי התנ"ך"

"אמרתי לעצמי 'וואט דה פאק – יש לכם מושג על מה אתם מפגינים בכלל?'" מדבד

"אני קם בכל בוקר ומגשים לאנשים חלומות – מה אני יכול לבקש יותר?" כך, בעיניים נוצצות ובחיוך גדול מתמצת ג'ון מדבד את עיסוקו, או אולי את מהות חייו. אם תרצו, בחזותו ובהתנהלותו מזכיר מדבד את פרשן הכדורסל שימי ריגר: הוא מתבל את התשובות שלו בקצת יידיש, קצת קללות באנגלית אבל בעיקר בהרבה חום. 

לא בכדי מדובר באחת הדמויות המרתקות והמעניינות בהיי־טק הישראלי, ודמותו בתעשייה ידועה ומורכבת: מצד אחד בוס עקשן שדוחף וצועק מתי שצריך ויש שיגידו לפעמים יותר מדי, אך בו בזמן איש לא מתווכח על כך שמדובר באיש שעשה כאן את אחת המהפכות הגדולות ביותר בהיסטוריה של ההיי־טק הישראלי. 

"כן, אני צועק על העובדים שלי לפעמים, וזה בסדר", הוא אומר ומוסיף קללה קטנה מתחת ומעל לזקן. "אני לא דורש מהם מה שאני לא דורש מעצמי".

מדבד הוא דמות מוכרת בעולם העסקים הישראלי, לאחר שבעשור האחרון הפך את החזון שלו לאימפריה כלכלית שתחגוג את ההצלחה שלה בכנס רחב־ממדים בירושלים ביום חמישי. Our crowed – החברה שלו – היא פלטפורמה המאפשרת לציבור הרחב להשקיע סכומים יחסית קטנים (10,000 דולר ומעלה) בסטארט־אפים שונים בצוותא עם קרנות גדולות. החברה הצליחה לשנות את תחומי המשחק בתחום שהיה נדמה שהחוקים בו ברורים ונוקשים. 

אז איך אפשר להגדיר את מה שהוא עשה בכל זאת לשוק שקופא על שמריו ב־50 השנים האחרונות? מצד אחד קרן גיוס המונים שמאפשרת להשקיע, ומצד שני קרן הון־סיכון שגייסה סכום כולל של יותר מ־900 מיליון דולר, השקיעה ב־170 חברות וקרנות ועשתה 29 אקזיטים. מדובר, כאמור, בעוף מוזר. ההשקעות של החברה קטנות יחסית ומגיעות בשלבים מוקדמים של המסע לעבר האקזיט, אבל פיזור הסיכונים שלהן וההשפעה הגדולה שלהן בהרבה תחומים הופכים אותן למשמעותיות בנוף השקעות ההון־סיכון בישראל.

"תסתכל רגע מהחלון הזה", הוא אומר ומביט אל האופק הכאילו ניו־יורקי הנשקף מהקומה ה־61 במגדל עזריאלי שרונה. תל אביב של מעלה מספרת את הסיפור כולו: מצד אחד השיטפונות יציפו אותה גם בסוף השבוע הקרוב, אך לא יעצרו את הבנייה המטורפת למעלה וגבוה, כשבמאות המשרדים מחפשים צעירים וצעירות את האקזיט הבא. 

"אנחנו לא מחדשים שום דבר", מוסיף מדבד, "אברהם, יצחק – הם כולם היו בעסקי היזמות וחיפשו לפרוץ גבולות עוד בימי התנ"ך. אנחנו היהודים תמיד עסקנו בניסיון להמציא משהו חדש, ברצון לשנות את העולם והכנסנו פילוסופיה לכל דבר. היום זה מקבל ביטוי בענף ההיי־טק אבל זה לא באמת משהו חדש בהיסטוריה שלנו".

השימי ריגר של ההייטק הישראלי. ג'ון מדבד

ציונות לעסקים

הוא בן 64 אבל מודה שהכנס בשבוע הבא מרגש אותו בדיוק כמו בימים שבהם התחיל ויצא לדרך. כששואלים אותו על איזו דרך הוא מדבר, מקבלים ממנו סיפור חיים מרתק למדי: הוריו, ילידי ארה"ב, היו בני הגרעין שהקים את קיבוץ סאסא בגבול הצפון, ואחר כך חזרו לסן דייגו, שם עבד אביו כמדען טילים שלקח את הבן שלו לגלוש בשעות הפנאי. באוניברסיטה למד היסטוריה, דיבר על סוציאליזם וגידל שיער ארוך – בכל זאת ברקלי של שנות ה־70, רק שמעוז השנאה האקדמי לישראל לא היה שונה אז ממה שהוא היום, ומדבד הבין את זה כאשר חזר מביקור בישראל של שנת 73'.

"חזרתי לאוניברסיטה ופתאום ראיתי הפגנות נגד ישראל ונגד היהודים", הוא נזכר, "אמרתי לעצמי 'וואט דה פאק – יש לכם מושג על מה אתם מפגינים בכלל?' הבנתי שאין עם מי לדבר ואמרתי אוקיי, אני אצא להפגין נגד ואצליח לשכנע יהודים נוספים. דרך הסיטואציה הזאת הבנתי למעשה את הקשר שלי ליהדות ולישראל, כי זה היה משהו חזק שלא ניתן להסביר ומי שמבין על מה אני מדבר, פשוט מבין". הוא הפך לפעיל הסברתי בכל ארה"ב, מהמערב עד למזרח, אבל הבין שיש עבורו דרך אחת להשקיט את הסערה שבתוכו. 

ב־1980 עלה לישראל וחיפש את עצמו. הוא הגיע עם אביו לפגישה ברפאל, ושם הבין דבר או שניים על דרכו: "מהר מאוד אמרו לי שהמילה שמגדירה אותי היא 'עסקן', ואם אני כזה טוב בעסקנות אולי כדאי שאנצל את הפוטנציאל שלי לעשות ציונות קצת אחרת, וזה להביא כסף לעסקים ישראליים ולמכור את הרעיונות של ישראל מעבר לים". אבא שלו שכנע אותו להקים בצוותא מפעל לסיבי תקשורת, ומכאן היה ברור לכל הצדדים מה הולך להיות עם הילד שמעולם לא סיים את התואר שלו ("בסוף, מי שעזרו לי היו מרצות יהודיות שוויתרו לי על שני קורסים, אז אפשר לומר שכן סיימתי את התואר שלי"). 

בשנות ה־90 הקים עם ניל כהן (מייסד ושותף מנהל ב־Israel Seed), מייקל אייזנברג (מקרן אלף) ואלן פלד (וינטג') את קרן ההון־סיכון Israel Seed Partners, שגייסה 260 מיליון דולר והיתה אחד מסיפורי ההצלחה המפתיעים של ההיי־טק הישראלי. אחר כך הקים את הסטארט־אפ ורינגו שהונפק ב־2007, וב־2013 הקים את OurCrowd, שנכון ל־2020 אי אפשר להתבלבל בהצלחה שלה: ההתחייבויות להשקעה של החברה עומדות על היקף של יותר מ־1.3 מיליארד, עם כ־40 אלף משקיעים רשומים. כ־400 מיליון דולר מתוך ה־1.3 מיליארד גויסו ב־2019. 

בשלב מסוים גם הופיעה הכיפה על הראש. הוא מודה שאם היו מספרים לאותו נער היפי מברקלי שיום אחד ישמור שבת, כשהוא עטוף בתשעת נכדיו בארוחת שישי, היה מטיל בכך ספק: "אבל זה היה נראה לי טבעי בשלב מסוים. את הכיפה שמתי בישראל, ומבחינתי אני רואה רק את הצדדים היפים בדת שלנו. אני מקבל עלי את כל האיסורים, כמובן, אבל כשאתה מסתכל על היהדות כמכלול אתה מסכים שזו דת יפה שיש בה הרבה רגעי שמחה, שאני פשוט אוהב אותם ולא רוצה לוותר עליהם. 

"לכן אתה רואה שגם חרדים זורמים אל ההיי־טק הישראלי, כי זהו תחום הפיתוח מספר אחת של ישראל, ולא כתוב בתורה שכדי להיות יהודי צריך להיות עני. היהודים מימים ימימה עבדו קשה מאוד, היו דתיים מאוד והתפרנסו יפה מאוד. זה תמיד הלך ביחד".

בין המטרות – גם הקורונה

בכנס השבוע הוא יישא כמה נאומים, כאשר התזה המרכזית תהיה שעם כל הכבוד לנדל"ן או לתחומים אחרים, מה שמניע פה את הכלכלה זה בעיקר ההיי־טק הישראלי, וככל שהמדינה תבין את זה מהר יותר ולעומק יותר, כך סדר העדיפויות ישתנה וההשקעה בהיי־טק תעמוד שווה בין שווים בין הצבא והרפואה.

"בסופו של דבר, כל מי שאומר שההיי־טק הישראלי דואג רק לעצמו והכסף נשאר שם, לא מבין על מה הוא מדבר", אומר מדבד, "אני לא מתכוון רק למסים שהחברות הענקיות הללו משלמות, אלא לכל המערך של מה שאני מגדיר 'תומכי הלחימה'.

גבר ואישה שעובדים בהיי־טק מעסיקים הרבה פעמים בייביסיטר, לדוגמה, החברות הרי מארגנות כנסים בכל מיני מקומות בישראל, האירוח במלונות מספק פרנסה לאלפי אנשים, העוזרת בבית והמכבסה ליד הבית שדואגת לבגדים, הבניין שאנחנו יושבים בו כרגע ומאוכלס בכמה סטארט־אפים. בסופו של דבר כולם נעים סביב הכסף הגדול של ההיי־טק, לא של הנדל"ן".

מדבד כסטודנט בברקלי בשנות ה־70

לכאורה, העולם שממנו מגיע מדבד נראה רחוק למדי מהישראלי הממוצע, שמייד אחרי קריאת הכתבה יבדוק לרגע מה קורה עם הצ'ולנט או עם הג'חנון שהכין לשבת החורפית ואולי ידמיין כיצד עולמו היה יכול להיראות אם היה חלק מהבום הכלכלי הזה שנראה שפסח על רובנו. אבל כאן בדיוק נכנסת העקשנות של מדבד: "בסופרמרקט של הרעיונות שלנו, הכל נגיש. נכון – לא לכל אחד, אבל למי שמוגדרים משקיעים 'כשירים'. בכל מדינה קובעים מה מותר לאנשים בעלי משאבים להשקיע במיזמים פרטיים. בארה"ב הם חייבים שיהיה להם מיליון דולר לצורך השקעה, בארץ מדובר על 8 מיליון שקלים. 

"בדקנו וראינו שבישראל יש 160 אלף בתי אב עם הון של מיליון דולר, מלבד הבית שלהם, אנחנו מדברים על כסף נזיל. בארה"ב ההערכה היא שיש 14 מיליון בתי אב כאלו. זה שוק היעד שלנו, ויחד איתם אנחנו פונים למשקיע הקטן יותר שיכול לקחת איתנו חלק במסע הזה, שיש בו כמובן סיכונים, אבל אצלנו אתה יודע בדיוק לאן אתה נכנס". 

בין ההשקעות בסופרמרקט המדובר נמצאים בין היתר ניסיונות למצוא פתרון לווירוס הקורונה או חדשנות בתחום חיזוי מזג האוויר, כדי לעזור למדינות עולם שלישי לשפר את מצבן.

בסוף, הוא אומר, זו המציאות הבלתי נתפסת במדינה הזו שמחייבת אותנו להמציא כל הזמן מחדש את עצמנו בכל נושא שהוא. זה מתחבר כמובן להיסטוריה של העם היהודי אבל גם למציאות היומיומית. 

"אני הייתי בין הראשונים שדיברתי על ישראל כאומת סטארט־אפ", מתגאה מדבד, "ואני אומר לך היום, שעל אף כל הקשיים וחוסר הוודאות הפוליטית, החדשנות לא תיעצר, ואפשר להיות אופטימיים כשמסתכלים על העתיד שלנו כאן. חברות ההיי־טק יצמחו ויבצעו אקזיטים בסכומים הרבה יותר גדולים ממה שאנחנו מכירים היום". 

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

KFC: סניף ראשון בישראל – והפעם עם המתכון הסודי

Published

on

רשת המסעדות האמריקאית KFC ׁ(קנטאקי פרייד צ'יקן) פתחה השבוע את הסניף הראשון שלה בישראל במיקום מפתיע – נצרת. ברשת מבטיחים כי עשרות סניפים עתידים להיפתח ברחבי הארץ בשנים הקרובות. זהו ניסיונה הרביעי של KFC לשווק את מותג העוף המצופה לישראלים. זאת, לאחר שפתחה סניפים בישראל במהלך שנות ה-80, ה-90 וה-2000 – אך כשלה בכל פעם מחדש, בדומה לרשתות אחרות שלא השכילו לשחזר את הצלחתן העולמית בארץ, ובהן סטארבקס ודאנקן דונאטס.

בניגוד לפעמים הקודמות, שבהן ניסתה הרשת להתאים את המתכון שלה להלכות הכשרות, הפעם הרשת מגיעה לישראל עם המתכון המקורי (הלא כשר), המבוסס על מתכון סודי של 11 תבלינים ומסורת ההכנה של המנות במסעדות הרשת ברחבי העולם. עומר זיידנר, מנכ"ל הרשת בישראל: "נצרת היא עיר תוססת שמלאה בישראלים ותיירים מכל העולם, מה שהופך אותה ליעד מועדף של המותג. אנחנו גאים מאוד על פתיחת המסעדה הראשונה שלנו באחת הערים העתיקות בעולם. נפתח את סניף הדגל של KFC בתל אביב בקרוב". רשת מסעדות עוף הבינלאומית קיימת יותר מ-75 שנה, ומפעילה כ-23 אלף מסעדות ביותר מ-141 מדינות בעולם.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות