Connect with us

אירועים

"המוזיקה מעסיקה אותנו 24 שעות ביממה, גם בחלומות"

Published

on

מרינה מקסימיליאן, זוכת 'כוכב נולד 5 ' וזמרת מוערכת, מגיעה להופעת בכורה בלוס אנג'לס • ראיון על החלום של קרייריה בין לאומית, סיבוב ההופעות בארצות הברית, הזוגיות והאימהות, וגם על התפקיד החדש בעונה השלישית של ׳פאודה'

מרינה מקסימיליאן הייתה מהזמרות היותר אינטלגנטיות שהשתתפו בתוכנית הריאליטי ׳כוכב נולד'. היא כבשה באופן קבוע את הבמה עם שירי ארץ ישראל ופופ בסגנון ג׳אז, ועשתה את כל הדרך עד לגמר הגדול ולזכיה במקום השני בתחרות.

מאז נראה שמקסימיליאן יצאה למסע של התנסות אישית בו היא בעיקר לומדת איך להיות מפורסמת. היא הופיעה בתוכניות טלוויזיה רבות, הוציאה אלבום, גנזה אחד, כיכבה בפסטיבל ושיחקה בסדרות טלוויזיה, הורידה באופן דרמטי במשקלה וכיכבה בלב המיין סטרים, כשזכתה במקום ראשון ברשימת 'היפים והנכונים' של המגזין
הפופולרי פנאי פלוס.

היום מקסימיליאן מדגמנת זוגיות יציבה עם המוזיקאי גיא מנטש מהצמד גיא ויהל שביקרו אותנו באל-איי בשנה שעברה), ונהנית להיות אמא לבתם בת השלוש עם
השם המיוחד ליצ׳י לוסיה מנטש.

לקראת הופעתה הקרובה בלוס אנג׳לס, שוחחנו על החלום של קרייריה בין לאומית, סיבוב ההופעות בארצות הברית, האימהות, וגם על התפקיד החדש בעונה השלישית של ׳פאודה׳ – הסדרה הישראלית הכי מצליחה כיום בעולם.

מרינה את מגיעה להופעה ראשונה בלוס אנג׳לס. תחושתיך.

״אני מאוד שמחה שזה קורה. להגיע אליכם זו חלק ממזימה גדולה יותר כי יש לי רצון להתרחב מחוץ לישראל. ההופעה היא הזדמנות להופיע בפני קהל שלא הכרתי, והבנתי שיש המון ישראלים באל-איי.

"בדיוק החלפתי נגנים אחרי 15 שנה של עבודה משותפת. זה מהלך מאוד קיצוני בשבילי. אני עם הנגנים שלי מימי תקופת הג׳אז, וככל שאני מתבגרת אני חוקרת את הפופ שגם הוא נהיה אלקטרוני ומגוון יותר. לכן, אנחנו עושים שינויים בהתאם עם סיבוב הופעות שהתחלתי בישראל ועכשיו אנחנו מגיעים עם ההופעה הזו גם אליכם״.

קיבלת את החשיפה הגדולה שלך ׳בכוכב נולד 5׳, שם נחשבת למתמודדת הכי מקצועית.

״כן, כבר מגיל קטן המוזיקה הייתה חלק בלתי נפרד ממני. אמא שלי היא היא מורה לפסנתר וכשעלינו לארץ היא מיד התחילה לעבוד בקונסרבטוריון ואני התחלתי ללמוד במקהלה. מוזיקה הייתה שפה בבית שלנו. אבא שלי הוא ׳ביג בוס׳ ואמא שלי היא מוזיקאית בנשמה ושניהם מאוד פיתחו אותי. לא לחצו עלי, אבל היה לי ברור מגיל מאוד צעיר שמוזיקה זה הדבר שלי. כל יום אחרי בית ספר הייתי במקהלה, פיתוח קול, או לומדת תאוריה ופסנתר. אהבתי להתמסר לאימונים הקשים האלו. למדתי מהמוזיקה של אמנים כמו מתי כספי, שלום חנוך ויוני רכטר, שהם מוזיקאים מדהימים שזכיתי לעבוד איתם ולהיות מושפעת מהם.

ואז בא ׳כוכב נולד׳, ובניגוד להיום שככל שאת יותר מקצועית ככה הסיכוי שלך להצליח בתוכניות הללו הוא טוב יותר. ב׳כוכב נולד׳ של אז מקצועיות זה לא דבר שחיכו לו. הם רצו מישהי בלי נסיון אלא סיפור סינדרלה של ילדה שזוכה ולא אותי, באה מוכנה".

מה דעתך על תכוניות המיוזיק ריאליטי היום?

״אני מקליטה ורואה אותם. אני נורא אוהבת אמנים צעירים הם מאוד מרגשים אותי. אני חושבת שזו תגובה מאוד יפה לחיים שאנחנו חיים כאן בארץ. אי אפשר לשמוע כל היום על אסונות ודברים מפחידים. אז מבחינתי שיהיו כמה שיותר תוכניות כאלו על
מוזיקה וגם על אוכל".

מה את אומרת על הבחירה של קובי מרימי לאירווזיון?

״הוא בחור מקסים נראה לי, ויש בו משהו נורא מיוחד, קומבינציה של גבר נאה עם קול גדול ומרשים וחזות ביישנית ומופנמת. יש משהו דווקא שווה לב בחיבור הזה. אני שמחה שהוא למד משחק כי זה אומר שיש לו נסיון לעמוד על במה.

"מגיע לו לקבל את כל החוויה הזו, והוא בטוח יעשה לנו כבוד כי הוא שר מאוד יפה ומיוחד ויש לו כריזמה צמתית ושקטה".

היית רוצה להופיע בארוויזיון?

״זו פנטזיה של אבא שלי במשך המון שנים. פחות שלי. אני ילדה כזו שאומרת דברים הפוכים ממה שאבא שלי רוצה לשמוע. אבל, בטח שזה פותח דלתות ואין לי שום התנגדות להתנסויות חדשות. אז אם מתי שהוא זה יקרה אני אעוף על זה כמובן. אני משתדלת לא לשלול חוויות בחיים".

בנוסף למוזיקה את גם משחקת הרבה, ואנחנו שומעים שנבחרת לשחק בעונה השלישית של ׳פאודה׳.

״המוזיקה זו הליבה של הכל. בתקופה ששחקתי הרגשתי שאני ׳גונבת זמן׳ כדי לתת לעצמי ספייס מבחינה מוזיקאלית לייצר חומרים חדשים. עכשיו המשחק עולה מדרגה ואני הולכת לשחק בעונה החדשה של ׳פאודה׳ שזה הולך להיות מדהים… ואוו זו סידרה מטריפה.

"שמחתי לקבל את ההצעה מאבי (יששכרוף ) וליאור רז). האפשרות הייתה ברקע במשך תקופה. את ליאור אני מכירה הרבה זמן, שיחקנו ביחד ב ׳ילדי ראש הממשלה׳. יום אחד פגשתי את אבי בבית קפה ונראה לי שזה החזיר לו את הרעיון לראש ובאמת עשיתי כמה אודישנים מאוד מעניינים ומהנים וקיבלתי את התפקיד.

"היום פגשתי את האישה שבהשראתה נכתבה הדמות שלי. אני אשחק דיסקאית – שזה תפקיד ניהולי בעל משקל מאוד כבד. היא אוספת המון מיידע וצריכה לתת את ההחלטות מהמפקדה אם עכשיו מסכלים אירוע או תוקפים. תפקיד עם המון אחריות, ידע, אומץ ויכולת לנהל ולשכלל מידע. האישה שפגשתי היא מאוד מטופחת, יפה, מוצלחת וגם נעימה. בלי כל הסטראוטיפים המוכרים של נשים שעוסקות בתפקיד ביטחוני או גברי, באמת קומבינציה מרתקת. לא הפסקתי לתחקר אותה על כל מיני פנים וצדדים באישיות שלה. ההפקה בנתה סט גדול ומיוחד בשביל הצילומים, הם מתחילים כבר השבוע ואני אצטרף לצילומים באפריל".

את בזוגיות יציבה עם גיא מנטש מהצמד גיא ויהל. שניכם מוזיקאים. זה מסתדר או שיש התנגשויות?

״האמת שמערכת היחסים שלי עם גיא היא עם הכי פחות התנגשויות ממה שחוויתי בחיים. יש לנו שפה משותפת והמון הבנה. בגלל ששנינו אמנים שחיים את היצירה שלנו כל הזמן והיא מעסיקה אותנו 24 שעות ביממה, גם בחלומות, ואנחנו אוהבים את זה. מבחינתי זה כיף שיש לידי מישהו שמבין אותי. אם זה ברמה הפרקטית למשל אם אני חוזרת מאוחר מחזרות או נשארים לעבוד אם חייבים. אנחנו מבינים את העולם האחד של השני ומציצים לעולמות שלנו כמו ילדים.

"אני מביטה במה שהוא עושה והוא בשלי. אנחנו גאים אחד בשניה וגם יודעים להעריך, ועדייין יש המון מרחב מחייה כל אחד עושה הדבר שלו. גיא ויהל הפיקו לי את האלבום השני ואת האלבום הראשון בעברית, כל כמה זמן אנחנו עושים משהו ביחד. כמובן שיש את רחבת הריקודים בסלון בה שירים מושמעים וגיא, אני והילדה שלנו רוקדים לשירים בהשמעות בכורה שזה הכי מרגש שיש".

מרינה מקסימיליאן תופיע ב-21 במרץ, ב- 8:30בערב, בגינדי אודיטוריום בבל אייר. לכרטיסים: 818-919-1170, שירלי, .www marinalosangeles.eventbrite.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

אירועים

ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה

Published

on

יום ירושלים ה-52 חל ביום ראשון, כ״ח באייר, ה'תשע״ט,2 ביוני2019 • החגיגות כללו ארועים רבים ברחבי העיר ושכונותיה • על הדבש ועל העוקץ בבירת הנצח של ישראל

יש את ירושלים של מעלה, ובה בית מקדש מכון ומזומן (בית המקדש השלישי), מחכה לשעה הנאותה לרדת למקומו על הר המוריה. שם גם יושבים הקדושים והמעונים מהלך למעלה מאלפיים שנים, כמו גם גדולי האומה וחללי צה״ל הקבורים שם למטה. שם יושבים בצוותא נגר אחד מוזר וסנדלר אחד מוזר כמו גם איש לגמרי לא צעיר שבנה הרבה בתים בכל פינות העיר. הם אינם מחכים לאליהו הנביא, כי אם יושבים יחד אתו, בת צחוק על פניהם, מחכים ליום שבו הכל יקרה.

בירושלים של מעלה מכירים בסגולות העיר, ויודעים שאין תחרות בינה לבין צפת, או עם כל מקום אחר בעולם. אפילו ההכרזות המשונות של אונסקו לא יכולות להטריד את מנוחתם, שכן מבדילים הם בין מציאות והיסטוריה לבין חדשות מזויפות והיסטריה.

ירושלים – יש רק אחת. שם התרחשה הבריאה, והביא אברהם את בנו יצחק לעקידה, וחלם יעקב את חלומו, ועלה וירד בסולם בחברת מלאכים, ונלחם עם הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וקרו עוד דברים רבים נהדרים ונפלאים, ולפני 52 שנים בדיוק, ביומה השלישי של המלחמה – אותו נס ששת הימים – הכריז מוטה גור, שפיקד על כוח הצנחנים, ״הר הבית בידינו" – שחררנו, לא כבשנו, וחבל שכה רבים בעם מסרבים להבין זאת.

מאז 1967 אנחנו חוגגים את איחוד ירושלים בירתנו, והעולם, כך נראה, מנסה להסתגל לרעיון. חבלי לידה, למעלה מיובל שנים, ואפילו הכרזת דונלד ג׳יי טרמפ, הנשיא האמריקאי הטוב ביותר לישראל שאי פעם היה, שירושלים היא אכן בירת ישראל, עדין נתקלת במחאה קולנית ובסירוב נחרץ, ״כך לא יהיה". ניחא, העולם בסרובו, אך ירושלים של מעלה צופה בנחת רוח במראה שניגלה משתרע לרגליה, אותה ירושלים של מטה, וכמו הורה גאה, נאנחת בקולניות שפרושה ״מה עוד נוכל לבקש ולא קיבלנו כבר!״ עיר בירה, עיר מאוחדת, עיר חיה ונושמת ומתחדשת, עיר בה הקדושה מורגשת על ידי הכל.

בירושלים של מטה יש בנייה אדירה, ופסלים בכל פינה בהם גם אנדרטאות לכל הנופלים בארועי הטרור – ופסי הרכבת הקלה כמו גם הרכבת שמגיעה מתל אביב וכבר לא מתארכת מרחק שעתיים או שלוש עד לגן החיות התנ״כי (הזכירה הנסיעה את הנסיעה בימות הבריטים, מקהיר לדמשק, עת ניתן היה לרדת מהרכבת לקטוף פרחים, ועוד להספיק לתפוס אותה – כה איטית היתה התקדמותה), והכל כה צפוף, כה רוחש אדם.

בחדשות התבשרנו שהאישה שמינה ראש העיר לתפקיד איסוף כספים כל כך מצליחה בתפקידה, שכבר זרמו למעלה ממאה מיליון דולר לקופת הקרן של העיר הקדושה בעולם, שכן אנשים וגופים שואפים להיות חלק מהעיר, להשאיר חותמם, לעזור לה להבנות.

יושב לו שם כל עם ישראל, בירושלים של מעלה, ונהנה מירושלים הקיימת, התגשמות כל המשאלות והמאווים, התפילות, התחינות, הבקשות וההבטחות מהלך אלפיים שנים, ורק טוב הוא רואה בירושלים של מטה. וממעל מסתכל על היושבים לפניו הקב״ה, הוא ולא אחר, אב המשגיח על ילדיו האהובים, וכה מאושר שככה הם ושזו עירו.

ירושלים של מטה

בירושלים של מטה יש עשירים ועניים, אך העניים שמחים בחלקם, וכך יוצא שבירושלים של מטה יש רק אנשים מאושרים. כמו בכל עיר מובילה בעולם, ההבדלים בין בעלי האמצעים לבין חסרי-כל מוקצנים יותר ויותר, כאילו אין קו תפר משותף לכולם – עיר אותה הם חולקים. יש את היהודים המגיעים מאמריקה ומחזיקים דירות שעומדות ריקות כל השנים, קונים חלקות קבר בסכומי עתק וקונים יודאיקה בגלריות שנראות כמו מוזיאונים. חלק משמותיהם מתנוססים בגאווה רבה בראש רשימת התורמים המקבלת את פני הבאים למוזיאונים, בתי חולים ואוניברסיטאות וכמו איצטלא מוכרת מאחורי שמותיהם של הפוליטיקאים המובילים בישראל.

מנגד משכנות מגורים של מעוטי יכולת, והתנועה הבלתי פוסקת, הרעש ועשן האוטובוסים המשתלטים על האזור כולו, והנה בני טובים במכוניותיהם בחלונות סגורים ממהרים לעבור, בכדי להגיע לבתיהם, לשקט ולשלווה, שם ניתן להתעלם משאר העיר ודייריה הפחות רצויים לטעמם.

בירושלים יש מסעדות (שלפי הקו התחתון בחשבון בסיום ארוחה, ניתן לחשוב שביקרנו באחת ממסעדות היוקרה הטובות ביותר בעולם), כמו גם בתי מלון בתפוסה מלאה כל הזמן, במחירים שאינם מביישים את ניו יורק, הונג קונג או בוורלי הילס. מנגד, ישנן דירות מאוכלסות לעייפה במשפחות חרדיות מרובות ילדים ומעוטות יכולת, מרפסות-שהפכו-לחלק-מהדירה (כמו בספרי הארי פוטר ממש) העמוסות כל כך שפלא שהן מחזיקות מעמד ורשתות שיווק שם אותן משפחות קונות ״בזיל הזול״ או ״בחצי מחיר״ או אפילו ״כמעט בחינם", והכל כשר למהדרין. יש גם את הערבים, ואנחנו שומעים כל הזמן שהעיר מחולקת, ושאזורי הערבים ״מוזנחים״ משום-מה ולא מקבלים תמיכה שווה לזו של ירושלים ״האחרת״ – זו של היהודים. נוסיף את החיילים, והנה שלושת המרכיבים של העיר: חרדים, ערבים וחיילים.

בין לבין, העיר מלאה בתיירים החורשים אותה לאורכה ולרוחבה, באוטובוסים, ברכבת הקלה, במוניות וכמובן גם ברגל. גם עבורם, השירותים בתחנה המרכזית מזכירים עולם שלישי ולעומתם האח״מים המגיעים בשיירות מתל-אביב שלחוף הים התיכון, לביקור ביד ושם, פגישה עם הנשיא ועם ראש הממשלה, צילום פה, צילום שם, וחזרה למטה, לאותה עיר-ללא-הפסקה.

להלן נתוני מכון ירושלים למחקר מדיניות בשנתון הסטטיסטיקה ל-2019 שהוצגו לראש העיר הנלהב החדש משה ליאון, שציין ״אני רוצה שכולם יפנימו את העובדה שירושלים מובילה בישראל בכל מובן של המילה."

  • במשך עשור, ההגירה השלילית מעיר הבירה ירדה מ-8,000 אנשים שעזבו את העיר בממוצע מדי שנה ל-6,000 (הגירה שלילית אופינית לערים גדולות בארץ
    ובחו״ל)
  • המספר הגדול ביותר של פרויקטים של בנייה חדשה מאז 2015
  • חמישית מאוכלוסית העיר (22%) היא של יהודים חילוניים, המספר הגבוה ביותר מזה עשור
  • אוכלוסית העיר מתקרבת למיליון (901,300)
  • מספר הסטודנטים בעיר (282,000) עובר את אוכלוסית חיפה
  • בפעם הראשונה מחצית (49%) מכל הגברים החרדים בגיל עבודה משתתפת בכוח העבודה בעיר
  • • מספר החברות הפעילות בהייטק עלה בשליש (33.8% הגידול הגבוה ביותר בישראל (בתל אביב, לשם השוואה, הגידול הוא של 27.1%)
  • מספר התיירים שנשארים ללון בעיר מהלך 2018 הגיע כמעט לחמישה מיליונים (4,937,600 לינות תיירים).

והנה שאלות נוספות, מעבר לנתונים ולמגמות בסימן פיתוח, התרחבות, עליה והתבססות. כמה זקנים ערירים גרים בגפם בירושלים הבירה? כמה ניצולי שואה? כמה משפחות מתחת לקו העוני? כמה דירות עומדות ריקות, ואיזה אחוז הן מכלל הדירות? כמה דירות או בתים בשווי למעלה ממיליון דולר? מה מספר הנפשות הממוצע הגר בדירה של 100 מטר רבוע? כמה שוטרים מגינים על העיר, צביונה, תושביה ומבקריה? שרותי הכבאות כמו גם מד״א – איך מספרם משתווה לערים הגדולות בישראל? כל משרדי הממשלה היו אמורים לעבור לירושלים – האם אכן זה קרה, או האם ישנם עוד משרדים, לדוגמא בת״א? היכן גרים כל עובדי הממשלה – האם הם עולים מדי יום לירושלים? כמה אנשים נכנסים לעיר מדי יום (או כמה מכוניות מגיעות לעיר מדי יום)?

גם ירושלים של מטה עיר מרתקת היא, בכך אין כל ספק.

לתגובות: bussel@m.com

המשך לקרוא

אירועים

שלג, אש והמון כחול לבן

Published

on

ליאור גוב והצוות סיפקו מוזיקה עכשווית ומלא הפתעות במסיבה המרכזית בעיר לכבוד יום העצמאות ה- 71 של ישראל

מעל 1000 בליינים הגיעו במוצ"ש לחגוג את עצמאותה ה-71 של מדינת ישראל. למרות החשש הגדול והפחדים שיש בעיר מהתגודדות באירועים גדולים, המשתתפים לא ויתרו על ההזדמנות לחגוג. המפיק ליאור גוב מספר על עשרות טלפונים מוקדמים בנוגע לשמירה וביטחון. גוב דאג לזה בהקפדה מלאה; "כל המשתתפים נבדקו בקידה בכניסה, הוספנו 6 שומרים ואפילו שוטר סמוי עם נשק רק כדי לאבטח את המקום".

המועדון היה מקושט בדיגלי ישראל ובצבעי הכחול והלבן. הקהל ברובו הגיע לבוש כחול לבן, כבקשת ההפקה.

מאות בלונים קישטו את הרחבה ודגל ישראל ענק התנוסס מעל הקהל בגאווה. הייתה הרגשה כאילו אנחנו בארץ – בכניסה ריח הפלאפל היה משגע חושים, חומוס דוד מכרו פלאפל חם וטעים להפליא. עשרות הצטלמו עם המיצגים הנפלאים של 'אסתי פלאוור דאנסר' על השטיח האדום בחסות "ספיריור טייל".

כבר ב11- בלילה רחבה הריקודים היתה מלאה השולחנות מלאים והבקבוקים נשלחים לכל עבר. הדיג'ייז עלו זה אחר זו: פתחה דיג'יי נטלי אחריה דיג'יי קזוש מגלגל"צ, ואחריהם ישראל, יוחאי ואסי וידל.

בעיצומה של המסיבה, החל לרדת שלג על הקהל, שהיה המום מההפתעה של גוב ובליווי מופעי אש מרהיבים.

גוב: "בפעם האחרונה שעם ישראל ראה אש ושלג ביחד זה היה ב10- המכות במצרים – ועכשיו במסיבה שלנו"…

UPGRADE רקדניות על הבמה וקונפטי מרהיב קיבלו את פתיחתה הרישמית של המסיבה וגוב צרח במקרופון את שמו של הדיג'יי האורח מהארץ שנתן סט מדהים שהעיף את הקהל. את המסיבה נעל דיג'יי אסי סאמטבול, בלונים וכדורים עפו על הקהל וקונפטי זהב נעל את המסיבה. כולם יצאו עם חיוך ועם שלל מתנות שחולקו במשך הערב.

תודה לכולם על התמיכה – ניפגש בקרוב!

המשך לקרוא

אירועים

עצמאות מסביב לגלובוס

Published

on

מהפרחת בלונים בקמבודיה, דרך העפת עפיפונים בהודו ועד לטיפוס על מוטות משומנים באינדונזיה – לכבוד יום העצמאות ה-71, צפו כיצד חוגגים במדינות שונות בעולם את ימי הכרזת העצמאות

אינדונזיה, ה-17 באוגוסט

מלבד מסיבות, מוסיקה וזיקוקי דינור, האינדונזים נוהגים לחגוג את יום הכרזת העצמאות של מדינתם בשתי דרכים ייחודיות למדי: שחרור צבי ים לחופשי בחופי המדינה, ומשחק ה"פנג'אט פיננג", במסגרתו נתלים על קצותיהם של עמודים משומנים טלוויזיות, אופניים ופרסים אחרים, והתושבים מתחרים ביניהם מי יצלחו לטפס לראש העמוד ולזכות בשלל.

קמבודיה, ה-9 בנובמבר

סטודנטים ובני נוער קמבודים, שמדינתם זכתה לעצמאות בשנת 1953 נוהגים לציין את היום על ידי הפרחת בלונים צבעוניים במתחם אנדרטת העצמאות שבעיר הבירה פנום פן.

הודו, 15 באוגוסט

ההודים, שקיבלו את עצמאותם ב-1947, מציינים את יום העצמאות בדרך סמלית למדי – העפת עפיפונים בצבעי דגל המדינה: כתום, ירוק ולבן.

מקסיקו, ה-16 בספטמבר

יום העצמאות של מקסיקו, המכונה "הבכי של דולורס" (Grito de Dolores), מציין את תחילת מלחמת העצמאות של המדינה מול הספרדים, שהוכרזה מהעיירה המקסיקנית דולורס ב- 1810ונמשכה כ-11 שנים. כחצי מיליון מתושבי המדינה פוקדים את כיכר זוקאלו שבמקסיקו סיטי, שם הם חוגגים לצלילי מוסיקה ולאור זיקוקי דינור.

צרפת, ה-14 ביולי

יום הבסטילה, יום העצמאות הצרפתי, חל ביום נפילת הבסטיליה – סמל המהפכה הצרפתית. האירוע המרכזי ביום חגם של הצרפתים הוא התהלוכה הצבאית בשדרות השאנז' אליזה, במסגרתה מתקיים מפגן כוח מרהיב וגדול ממדים של זרועות הצבא הצרפתי.

ארה"ב, ה-4 ביולי

ביום העצמאות האמריקאי, הקרוי לרוב "הרביעי ביולי" (4th Of July), מציינת האומה האמריקאית את מועד הכרזת העצמאות שהתרחש בשנת 1776, כאשר שלוש-עשרה המושבות הראשונות הכריזו על היפרדותן מהממלכה הבריטית. עבור האמריקאים, הרביעי ביולי מהווה הזדמנות למפגן פטריוטיות יוצא דופן, במסגרתו הם מתלבשים בצבעי הדגל, חוגגים עם ברביקיו מסורתי וצופים במופעי זיקוקי דינור.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות