Connect with us

תרבות ובידור

הלב על הצלחת

Published

on

המתכון אותו מתכון, אבל בין הגרסה הישראלית לגרסה האמריקאית של "מאסטר שף" יש כמה הבדלים מהותיים

14 פרקים תמימים נמשך חלק האודישנים של "מאסטר שף" בעונתה השמינית בישראל. ואולי זה לא מפתיע שהחלק הזה בתוכנית, שאמור להיות רק השלב המקדים לדבר האמיתי – התחרות עצמה, הולך ותופס יותר נפח מעונה לעונה. כי הרבה לפני שמאסטר שף היא תוכנית על בישול ועל אוכל, היא תוכנית של סיפורים אישיים, רצוי סוחטי דמעות. ובזה היא מצטיינת.

נכון, השלב הראשון של האודישנים הוא עיוור. השופטים – אייל שני, מיכל אנסקי, ישראל אהרוני וחיים כהן – מקבלים מנה בלי לראות מי האיש שמאחוריה. עובדה שלא מונעת מהם לפתוח בסדרה של ניחושים לגבי זהותו ("זו בחורה, דור שביעי בארץ, גרה בצפת", קובע אהרוני באחד המקרים). כי גם הם וגם אנחנו יודעים היטב: אישיותו של המתמודד קריטית להמשך דרכו בתחרות.

קחו לדוגמה את האודישן שזכה בשם "מנת הנקמה". הרבה לפני שאנסקי לחשה על אוזנו של אהרוני שהיא חושדת באסף גל הקיבוצניק שהוא מנסה להרעיל אותם, ניכר היה שהשופטים פשוט לא מרוצים מהריאיון שערכו עם המתמודד בזמן התקנת המנה. כותרות בלי טקסט", מטיח בו שני, כאשר גל לא מצליח לספק את הסחורה ומתעקש שהוא "בחור רגיל ולא דמות טלוויזיונית".

וזהו למעשה ההבדל המרכזי בין הגרסה הישראלית של מאסטר שף", לגרסת האמריקאית (הפורמט המקורי הוא בריטי), בכיכובו של השף הזועם גורדון רמזי.

גם בעונתה השמינית, שמשודרת ב"פוד נטוורק"", מקפידים גורדון וחבריו השופטים להתייחס לאוכל, ופחות למי שבישל אותו. ברור שלכל בשלן יש רקע והיסטוריה, אתנית ותרבותית, ואם הוא ממש מצטיין יש לו פרופיל טעמים שמאפיין אותו וחותמת אישית. אבל בסופו של יום, בגרסה האמריקאית המתמודד נשפט על הצלחת שהגיש, לא על המטבח שגדל בו.

כל זה משפיע כמובן גם על הסנטימנטים שמפגינים השופטים כלפי המתמודדים. בזמן שבמאסטר שף הישראלית, ניכר כי השופטים – בלי יוצא מן הכלל – מקפידים בכבודם של הבשלנים (בוודאי אחרי הסתלקותו של יונתן רושפלד מהצוות), סימפטיים ואמפתיים כלפיהם, עבור רמזי וחבורתו המוטו הוא "מנה רעה תקבל יחס רע".

וכך, נאלצים חלק מהמתמודדים להביט כיצד השופטים מרוקנים את תוכן הצלחת ישר אל פח האשפה, או במקרה של רמזי – משגרים אותו היישר מהפה ביריקה מלאת כוונות.

בגרסה הישראלית לא רק המתמודדים מקבלים במה נרחבת לסיפור חייהם ואישיותם. גם ארבעת השופטים זוכים בזמן מסך משמעותי בהרבה מזה של עמיתיהם האמריקאים. עובדה שמוקצנת במקרה של אייל שני ותיאוריו המפליגים שהפכו כבר לפטנט רשום של התוכנית, אבל קיימת גם במקרה של חבריו לצוות. כל
אחד מהם מקבל את הזמן שלו לזרוח.

וכך, למרות שהמתכון הוא אותו מתכון, מדובר בסוף בשתי מנות שונות במהותן. "מאסטר שף" האמריקאית היא תוכנית לאנשים שאוהבים בישול, הגרסה הישראלית שלה מיועדת לאנשים שפשוט אוהבים בני אדם.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

כך כבשו בני הזוג עופר והאלפיון העליון את מיקונוס – בעלות של מיליוני דולרים

Published

on

כ-500 אורחים הגיעו ביאכטות מפוארות וטיסות פרטיות בסוף השבוע לאי מיקונוס שביוון • ההילייטס: מסיבה בסגנון פסטיבל ׳'ברנינג מן׳ בנוואדה והופעה של עומר אדם שהגיע במטוס פרטי

רכבת ימית-אווירית אורגנה לכבוד המיליארדר עידן עופר ורעייתו בתיה, שחגגו בערב ט"ו באב עשור לנישואיהם, ובחרו לעשות זאת בטקס חידוש נדרים יוצא דופן. חגיגות העשור נמשכו לכל אורך סוף השבוע ולפי הערכות עלותן הכוללת הסתכמה ביותר מ-5 מיליון דולר.

קצת מאחורי הקלעים של האירוע הנוצץ: לפני מספר חודשים נשלחה למקורביהם של בני הזוג, הודעת SAVE THE DATE לסוף השבוע השלישי של אוגוסט, עם בקשה להגיע ללוקיישן המקורי שבו נערכה חתונתם לפני כעשור. עבורו היו אלו נישואים מספר ארבע ועבורה נישואים שניים.

גם חברי האלפיון העליון של ישראל שהוזמנו למסיבה, וכבר ראו אי אילו אירועים מושקעים בחייהם, התלהבו מיריית הפתיחה שנערכה בחמישי בערב – מסיבה בסגנון פסטיבל ׳'ברנינג מן׳ שנערך מידי שנה בנוואדה ארה"ב, מלווה במיצגי ענק אור-קוליים. את הדרך לטקס חידוש הנדרים, שערך השחקן דביר בנדק, עשו בני הזוג בתלבושות לא שגרתיות, כשהם מלווים בביצוע של מרינה מקסימיליאן, לשיר ALWAYS REMEMBER US THIS WAY . האורחים זרמו עם הקונספט הלא שגרתי והשקיעו בתחפושות ובאביזרים.

בהמשך הערב הם נהנו מהופעה של הזמר עומר אדם, שדילג מהופעתו בפסטיבל הכליזמרים בצפת יום קודם, לאירוע האקסקלוסיבי, במטוס פרטי. על מסכי ענק הוקרן סרטון שהופק לכבוד האירוע על ידי ילדיהם של בני הזוג, בסגנון 'פאודה', בכיכובו של השחקן איציק כהן שגילם סוכן שב"כ קשוח שחוקר את בני המשפחה ומנסה להוציא מהם מידע על הזוג. בערב שבת נערכה קבלת שבת אליה התבקשו האורחים להגיע בקוד לבוש לבן, ואת שבת בבוקר בילו מוזמנים במסיבת בריכה…

המשך לקרוא

במה וקולנוע

Playmobil: The Movie: לבני פלסטיק שחוקות

Published

on

מותג הצעצועים הגרמני יצר הרפתקה מונפשת משלו, אבל התוצאה מאכזבת

עברו חמש שנים מאז שהסרט "סרט לגו" הסתער על בתי הקולנוע והפתיע לטובה.

מאז נוצרו שני סרטי-בת וגם סרט המשך ישיר, עם תוצאות פחות מרשימות. עכשיו הגיע הזמן שמותג צעצועים נוסף בעולם לבני הפלסטיק, 'פליימוביל', ייצור הרפתקה על המסך הגדול. בבימויו של לינו דיסלבו (ראש מחלקת ההנפשה בסרט "לשבור את הקרח", בסרט הבכורה שלו כבמאי), הופק סרט שמכוון בעיקר לקהל צעיר מאוד, וללא הומור מספק בכדי לבדר את המבוגרים המלווים.

אדם למברט ו-מייגן טריינור מביאים כמה קטעים מוזיקליים מבדרים באופן יחסי, ובעיקר נשכחים, בסגנון הנפשה לייב-אקשן, כשעלילת "פליימוביל: הסרט" פונה לצופים במגוון של ז'אנרים רבים ושונים, כולל מדע בדיוני, מערבון והיסטוריה – עם קרבות ויקינגים אכזריים ותחרויות גלדיאטור רומיות.

על המסך אפשר להבחין בכשרונה של אניה טיילור-ג'וי מרלה, האחות הגדולה) וצ'ארלי (בגילומו של גבריאל בייטמן), וזאת לצד קולו של דניאל רדקליף (בגרסה באנגלית, ולא המדובבת לעברית) – כמרגל הבריטי המדופלם, רקס דאשר, המחצין את הצד החצוף יותר של ג'יימס בונד. עם זאת, הסרט לא מצליח להעלים את העובדה שהוא נתפס כפרסומת ארוכה למדי למותג הצעצועים. הוא מחמיץ חלק גדול מן החום הרגשי בין הדמויות, כולל צעצועי הפלסטיק ומאבד את הקצב די מוקדם.

מה ש-"פליימוביל: הסרט" חולק במשותף עם הסרט "לגו 2" הוא הקו העלילתי של מערכת יחסים בין אחים. כשמרלה וצ'ארלי מתמודדים עם צער, הם מחדשים את הקשר שלהם על ידי היעלמותם לעולם של פנטזיה, שבו הם הופכים לדמויות פליימוביל. טיילור-ג'וי מענגת כל הזמן בסצינות הלייב-אקשן שלה וגם בזכות קולה, ונראה שהדאגה לאחיה מצטיירת כאמינה.

עם זאת, "פליימוביל: הסרט" מנסה לחלוק כבוד למערך של סרטים מפורסמים ולרגש את הדמיון, אולם מטביע עצמו במצב דביק בכך שהוא צפוי, קיטשי וחסר אתגר. האזכורים פשוט מוכרים מדי מכדי לרגש, מכיוון שהיא נמתחים בנוסטלגיה ובנוסחה שחוקה היטב. מבין מבחר סרטי הילדים לקיץ הנוכחי, "פליימוביל הסרט" צפוי ופשוט, ונראה כי יש חלופות אחרות ונוספות בבתי הקולנוע.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

The Angry Birds Movie״ 2": בידור ושעשועים, לקטנים ולגדולים

Published

on

״אנגרי בירדס – הסרט 2" הוא שיפור משמעותי מקודמו בסדרה, עם תוספת של הומור משובח, אנימציה חדה ומוזיקה מבדרת

בניסיון ליצור סרטי המשך, המפיקים במחלקת ההנפשה של אולפני סוני החליטו ליצור המשכון לסרט החלש "אנגרי בירדס הסרט", שיצא לבתי הקולנוע בשנת 2006 בהתבסס על היישומון הפופולרי והנמכר ביותר, הסרט העוקב נקרא בהתאם "אנגרי בירדס – הסרט 2" – ולוהק במדובבים מרעננים ובתסריט אנרגטי ומצחיק מתמיד.

כבמאי המוכר בזכות עבודותיו על המסך הקטן, וזהו הביכורים שלו – ת'ורופ ואן אורמן משתלט בביטחון רב על הקצב, הצבעוניות החדה והאנרגיה הקומית המטורפת של יקום 'אנגרי בירדס'. אף על פי שאין בסרט "אנגרי בירדס – הסרט 2" קשר העמוק בין הדמויות, כמו בסרטי "צעצוע של סיפור" למשל, ההנפשה המסוגננת ללא ספק מבדרת ותסיח את דעת הקטנים והמבוגרים למשך 90 דקות.

בעוד שעלילת "אנגרי בירדס – הסרט" הראשון הייתה הומאז' ליישומון, עם כוריאוגרפיה וקרבות בליסטיים בקרב על אי הציפורים, בהובלתו של הציפור רד (ג'ייסון סודייקיס) והנמסיס החזירון הירוק שלו – לאונרד (ביל היידר).

סרט ההמשך, "אנגרי בירדס – הסרט 2", שנפתח במלחמת קונדס בקרדיט ההתחלה – ממשיך כששני האויבים מתגייסים להילחם באויב משותף במאמץ להתנתק מעלילת המשחק, ולמעשה להרחיב את היקף יקום זה. הסרט גם מלהק את מיטב שחקני הוליווד למלאכת הדיבוב – פיטר דינקלג', מאיה רודולף, דני מקברייד, ניקי מינאז' ו-אקוופינה – כדי לשמור על רעננות, כמו גם ליהוק ילדיהם של ניקול מינאז', ויולה דייויס ו-גל גדות בתפקידים מינוריים כגוזלי ציפורים מקסימים.

באשר לאויב המשותף, התסריטאים הוסיפו אי שלישי לעלילה וארכי-נבל חדשה: זאטה – מטריארכית ראשית ושליטה מלאת אגו באי הנשרים, בקולה המנצח של לזלי ג'ונס (אביב כרמי בעברית). העלילה מתרכזת בכוונתה של זאטה להשתלט על איי הציפורים והחזירים כבית טרופי חדש במקום הטמפרטורות הקפואות שבאי הנשרים. התושבים אפילו לא יכולים להתקלח בלי שקוביות קרח יצאו מהברז, והכלבה של זאטה תקועה בתוך גוש קרח ענק.

כדי ליצור מתח וחרדה, זאטה מתחילה להטיל על האיים הנחשקים שלה כדורי קרח ענקיים, שנורים ממקלע המופעל על הר הגעש, המכריחים את שני המינים האויבים (חזירים וציפורים) לקרוא להפוגה כדי לבצע משימה סמויה באי הנשרים, במטרה לעצור את כלי הנשק החזק ביותר של זאטה. זהו כיוון נכון בסדרת הסרטים, בהתחשב ש-"אנגרי בירדס – הסרט" הראשון היה ממוקד יותר באלימות מטופשת כדי למכור את עצמו. בסרט "אנגרי בירדס – הסרט 2", סגנון ההומור בסוגת ג'יימס בונד דוחף אותו קרוב יותר לרף הגבוה שיצא עד כה מאולפן זה גשם של פלאפל" בין השאר).

כמובן, שלאף אחד מהזאטוטים שצופים בסרט לא באמת איכפת מהדבק שמחזיק את העלילה יחד. אבל יש מספיק ב-"אנגרי בירדס – הסרט 2" מבחינת צבעים מהבהבים וסלפסטיק ילדותי (בתוספת בדיחות פיפי וקקי שמבטיחים צחקוקים מאסביים), שישאירו את הקטנים מוקסמים. במקביל, המבוגרים ייהנו מאינספור רמזים נוסטלגיים (כולל קריצות לסרטי "רוקי" ואפילו הבריחה הגדולה") ופסקול המונעם משירים של בון ג'ובי ו-פורינר (בין השאר), שבוודאי מותיר את הצופים בנימה טובה וטעם משועשע, גם הרבה אחרי כותרות הסיום.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות