Connect with us

חדשות ואקטואליה

הכל פוליטיקה

Published

on

במהותו, הליך הדחה של נשיא אמריקאי אינו הליך משפטי טהור, אלא חצי
משפטי וחצי פוליטי, ומבוצע על ידי פוליטיקאים נבחרים ולא פרקליטים

בשבוע שעבר הודיעה יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי כי היא פותחת בחקירה של הקונגרס נגד הנשיא טראמפ לקראת הליך הדחה (Impeachment( הנושא שיעמוד במרכז החקירה אינו החשדות שטראמפ שיתף פעולה באופן אסור עם רוסיה בבחירות 2016, אלא חשד כי במהלך שיחת טלפון שהתקיימה בין טראמפ לבין נשיא אוקראינה וולודומיר זלנסקי בחודש יולי, טראמפ ביקש סיוע בחקירת התנהלותו של סגן הנשיא שעבר ג'ו ביידן ובנו האנטר ביידן.

שבועות לפני השיחה, טראמפ הקפיא סיוע אמריקני לאוקראינה בסך כ־400 מיליון דולר. השיחה נחשפה במסגרת תלונה אנונימית שהוגשה למבקר מערכת המודיעין האמריקאי על ידי חושף שחיתות והודלפה לתקשורת.

עוד לפני שלוש שנים, ב־2016, ממשל אובמה פנה לממשלת אוקראינה בבקשה כי זו תפתח חקירה פלילית נגד יו"ר הקמפיין של טראמפ דאז, פול מנפורט. כמו כן, ממשל אובמה פעל לכאורה גם מול גורמי מודיעין רוסיים כאשר יזם חקירה בנושא קשריו של טראמפ ואנשי הקמפיין שלו עם משטר פוטין. מן הסתם, הדמוקרטים לא דרשו לא שתיפתח חקירה פלילית לסוגיות הללו וגם לא ביקשו להדיח את הנשיא אובאמה.

במהלך כהונתו כסגן הנשיא, ג'ו ביידן היה אמון על יחסי ארה"ב ואוקראינה. באפריל 2014 התמנה בנו האנטר ביידן להנהלת חברת אנרגיה אוקראנית בשם בוריסמה. במשך 16 חודשים בוריסמה שילמה לביידן הבן 31 מיליון דולר. כשהבן נכנס למשרתו הרווחית, שלטונות בריטניה ואוקראינה ניהלו חקירות פליליות נגד החברה.

לאחר פרישתו ב־2017 ביידן חשף בהופעה פומבית כי במהלך כהונתו הוא התנה מתן מיליארד דולר בערבויות אמריקניות שאושרו לממשלת אוקראינה בפיטוריו של התובע שחקר את בוריסמה. בכך, הביא ביידן לפיטוריו של החוקר. ביידן טען כי התובע היה מושחת. כך שלסיפור הליך ההדחה נגד טראמפ יש שני צדדים, וכלל לא ברור שהצד של הדמוקרטים חזק יותר מצידו של הנשיא.

טראמפ סבל תחת חקירה דומה במהלך השנתיים הראשונות של כהונתו, כאשר נחקר על ידי התובע המיוחד מולר. מולר וחבריו לא הסתירו את שנאתם לטראמפ, ולאורך החקירה גם נחשפו תמלילי וסיכומי המפגשים של החוקרים שבהם דיברו על רצונם להדיח אותו מסיבות פוליטיות.

אולם בכל זאת, כאשר למרות המיליונים ששפכו על החקירות, מאמציהם העלו חרס. הם ויתרו, והבינו כי הממצאים שהשיגו לא יביאו להרשעה בבית המשפט. זאת ועוד, בארה"ב לא מגישים כתבי אישום נגד נשיא מכהן. אז מולר פרסם את הדו"ח שלו בחודש מארס והלך הביתה.

במהותו, הליך הדחה של נשיא אמריקאי אינו הליך משפטי טהור, אלא חצי משפטי וחצי פוליטי, ומבוצע על ידי פוליטיקאים נבחרים ולא פרקליטים. מאזן הכוח בין פוליטיקאים שונה בתכלית ממאזן הכוחות בין פוליטיקאי לפרקליט, תהא ההטיה הפוליטית של הפרקליט אשר תהא.

הסיבה היחידה שפלוסי הודיעה על פתיחת החקירה לקראת הליך הדחה של טראמפ היא כי מולר סירב להמשיך את החקירה הפלילית שלו. כבר שנה שפלוסי הודפת קריאות של חברי קונגרס בסיעתה לפתוח בהליך הדחה, בטענה הצודקת כי מדובר בהימור גדול עם סיכויי הצלחה אפסיים שרוב הציבור האמריקאי מתנגד לו. המצב הזה לא השתנה. כך שיותר מכל, העובדה כי פלוסי נכנעה בסוף לסיעה היא עדות
להקצנה של המפלגה הדמוקרטית.

על פי סקר של אתר פוליטיקו, בעוד 70 אחוזים מהדמוקרטים תומכים בפתיחת הליך הדחה נגד טראמפ, רק 37 אחוזים מהציבור הכללי סוברים כך. משמעות הדבר היא שכמו שהדמוקרטים לא מסוגלים לקלוט שמחוץ לתיבת התהודה שלהם הציבור אינו תומך בסוציאליזם, כך הם אינם מסוגלים להבין כי הפיכת בחירות 2020 למרוץ סביב הליך הדחה שפסול בעיני מרבית הציבור איננה מתכון לניצחון. כדי להוציא נשיא מודח מהבית הלבן יש צורך במשפט בסנאט, שבו שני שלישים מחברי הבית יצביעו בעד הרשעתו. לאור העובדה שיש רוב רפובליקני בסנאט, שמן הסתם לא יתמוך בהרשעה אלא אם כן מדובר בעבירות קשות ביותר, אין כל סיכוי להדחה.

כדי לרצות את המצביעים הדמוקרטים, פלוסי הסכימה לפתוח בהליך, שעשוי לחשוף חשדות לשחיתות חמורה של ביידן ועלול לנקות את טראמפ מכל רבב. הליך זה פסול בעיני רוב הציבור ולא יביא להרשעה בסנאט. כך שרבים הסיכויים שפתיחת הליך ההדחה נגד טראמפ יהיה בגדר חרב פיפיות, ויהווה אסון אלקטורלי לדמוקרטים בשנה הבאה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

"ביבי, מיציצי אותך!":

Published

on

מה קורה כשמפגינות חשופות חזה בירושלים מעתיקות את המודל של פורטלנד

על חליצת שד בפרהסיה: אני רוצה לומר דעה שאינה פופולרית בלשון המעטה בקרב המגזר החילוני אליו אני משתייך. התפשטותן של המפגינות היה מיותר לדעתי הצנועה, ולו רק בשל העובדה שבמעשיהן הן פגעו במגזרים אחרים שמרניים יותר שבחלומינו הרטוב אנחנו מייחלים להצטרפותם למאבק להפלת שלטונו המעוות של ביבי. חבר יקר שלי, דוס בכל רמ"ח אבריו, כבר לא יצטרף אלי יותר לכיכר רבין למחאה הבאה. הוא חושש מפרובוקציות שיפגעו בסולם הערכים שלו. בוודאי שלא יגיע עם בניו בני ה-14 וה-16. האמת עירומה מספיק. היא לא זקוקה לפטמות חשופות בריש גלאי ובלבוש מינימלי ננוחם.

(רוני צפריר, פייסבוק)

***

אלפי מוחים הגיעו השבוע להפגין מול מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים, עם מגוון שלטים וקריאות נגד פעולות הממשלה, שיא נוסף בשורת הפגנות שנמשכות מזה מספר שבועות ומסעירות את המדינה. אחד הדימויים האייקונים ביותר עד כה מהמחאה הזו – שנחרת באופן מיידי בזיכרון הציבורי, והסעיר את הימין והשמאל כאחד – היה זה של המפגינה חשופת החזה על פסל המנורה. היו שגינו ואמרו שמדובר בביזוי סמלי המדינה, והיו שתמכו באקט המשוחרר. מאז עוד מפגינות חשפו את פלג גופן העליון, תוך שהן מסבירות שזהו אמצעי יעיל לתפוס את תשומת הלב של התקשורת.

אבל עירום כאמצעי מחאה הוא תופעה נושנה. לדברי גילי סיטון, בלוגרית ומומחית לאמנות, "לחשוף את החזה כאות מחאה זה לא דבר חדש. זה דבר שנעשה לפני מאות ואלפי שנים, והוא מתועד באמנות באמצעות ציורים כמובן – כי לא הייתה מצלמה בתקופה הזאת. לפעמים העירום מגיע כסמל ממשי, כמו בציור שאנחנו רואים של ליידי גודייבה, שרכבה על סוס ברחבי העיר עירומה כביום היוולדה כדי למחות על גובה המיסים שהטיל בן זוגה הרוזן על אזרחי העיר. עירום יכול להתבטא גם באמצעות אלגוריה, כמו שהוא מופיע בציור 'החירות מובילה את העם' של אז'ן דלקרואה משנת 1830 – ומבטא בעצם פן של המהפכה הצרפתית. זאת אומרת שעירום, כמעט משחר ההיסטוריה, או לפחות ממה שאנחנו יודעים, משמש ככלי של מחאה".

את הטרנד שגלש לישראל החלה צעירה מפורטלנד, שישבה עירומה בפיסוק רגליים מול כוחות השיטור הפדרליים שנשלחו לעיר אחרי חודשיים של מהומות בעיר. את הבחורה הזאת מפורטלנד מכנים היום 'אתנה העירומה', כמו במיתולוגיה היוונית. במיתולגיה הרומית היא נקראת מינרווה. סיטון טוענת שמדובר בעצם באלת המלחמה והחכמה. "אם היא עומדת לצידך בזמן מלחמה, הניצחון שלך מובטח. ברגע שמשהו מתורגם לדבר יפה או אמנותי, וכמובן לא אלים, הוא יכול לשמש ככלי מצוין למחאה. הוא יכול לשמש גם כפרובוקציה כמובן, אבל הנקודה היא לעורר הקשבה ותשומת לב אמיתית, בעזרת הגוף הנשי. אפילו הצילום הזה של הסטודנטית לעבודה סוציאלית, שיושבת על המנורה ומניפה ורד הוא צילום אמנותי לכל דבר. החיבור הזה בין העירום לבין סמל לאומי לבין מחאה, יוצר כאילו תגובה של פרובוקציה – אבל זה בעצם מהלך אמנותי".

אחת המפגינות שבחרה לחשוף את גופה בהפגנה, סיפרה ל-YNETמה עומד מבחינתה מאחורי הצעד הזה. "בשבוע שעבר הייתה מפגינה חשופת חזה, במאבק של העובדים הסוציאליים דווקא, והיא זו שהכי זוכרים מכל המפגינים. מכל מי שהיה שם, זכרו את השדיים שלה. כנראה שלמסרים שאנחנו מעבירים לא מקשיבים, אם בסופו של דבר מסתכלים על שדיים. אז החלטנו להגיע חשופות חזה עם המסרים שהכי בוערים בעינינו, שזה בעצם הכיבוש ועד כמה שהמשטרה אלימה".

לדבריה, "התגובות היו מדהימות. בהתחלה ממש חששנו, אבל בפועל קיבלנו המון תרועות וכפיים ואנשים ממש הביאו לנו את השלטים שלהם כי הם הבינו שאותנו מצלמים. כלומר, אם נחזיק שלט עם מסר, יצלמו אותו". המפגינה הוסיפה: "זכיתי בפריבילגיה הזאת, שכשאני חושפת את החזה אני יכולה להעביר את המסר שלי קדימה ושישמעו אותי. והנה, עובדה, אנחנו מדברים על כמה עוולות נעשות. אז כנראה שכן הצלחתי".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות