Connect with us

הורים וילדים

הכל בראש

Published

on

למה ילדים מעדיפים לצייר קודם כל דמויות אנוש, ורק אחר כך בתים ועצים • וגם פענוח ציור של ראש – במיוחד לראש השנה • כתבה חמישית בסדרה

מאת: דיקלה גולסה-חליווה

ראש השנה הוא הזדמנות מצוינת להתחיל את השנה ״ברגל ימין״, לקבל החלטות מועילות יותר לחיינו ולהתקדם צעד אחד קדימה לעבר המטרות שלנו בחיים. ובעיקר, זו הזדמנות טובה עוד יותר לתת לילדינו דף חלק לבן וקופסת צבעים מלאה ולאפשר להם לצייר את תוככי נפשם בהנאה רבה.

ממחקרים נמצא כי ילדים מעדיפים לצייר קודם כל דמויות אנוש, אחר כך בתים ולבסוף עצים. וכמובן, הכל בהתאם לגילו של המצייר והתפתחותו הקוגני־טיבית. אנחנו נתמקד בסדרת המאמרים שלנו בפענוח של שלוש האלמנטים המע־ניינים האלה שמשקפים המון את עמדתו של הילד על סביבתו. כתבה זו תתמקד בציור הראש של הדמות, לכבוד ראש השנה!

הראש הוא, כידוע, החלק העליון בגוף האדם, ודרכו אפשר לראות את רמת הביטחון של אדם/הילד. הראש הוא בעל חשיבות ביצירת התקשורת והמגע עם העולם. חשיבותו מביאה להבלטתו ולהגדלתו בציור, בעיקר בגילאים הצעירים. הראש הוא גם המרכז הקוגניטיבי של התפיסה, עיבוד הנתונים, הזיכרון והחשיבה.

ככל שהראש יהיה גדול יותר, כך מרגיש המצייר שהוא בעל ביטחון גדול יותר, שהוא חכם יותר. למה? כי הראש מתקשר לשליטה ולאינטלקט ואילו הגוף מתקשר לרגשות, לעשייה, למיניות וליצרים. אולם, כאשר אין פרופורציה בין הראש לגוף בצורה משמעותית במיוחד, יכול להיות שישנם קשיים לילד/לאדם המצייר, למשל, כאשר הראש גדול מדי (לעומת הגוף) זה יכול להעיד על שאיפות גדולות מדי אפילו מעבר ליכולת, פנטזיה, חוסר שביעות רצון מהסביבה או אפילו הסתגלות חברתית ורגשית לא טובה, יהירות וחיפוש אחר תוצאות מידיות.

כאשר הראש יהיה בעל פרופורציה לגוף, אפשר בהחלט לומר שהמצייר מתנהג ע״פ מוסכמות חברתיות, הביטחון העצמי שלו מאוזן ויש לו יכולת לעמוד בפני לחצים שונים. יחד עם זאת, יש מקרים שבהם נראה פגיעות רגשית כלשהי. כאשר הראש יהיה קטן מדי זה יכול להעיד על כך שהמצייר חש תחושת נחיתות כלשהי אולי כי לא מסתכלים עליו מספיק (בד״כ אני רואה את זה בציורים של ילדים שנולד להם אח/אחות חדשים) אולי גם אגו חלש וחוסר יכולת להתמודד עם מה שקורה לי. כאשר בציור ישנה השמטה של הראש (כלומר, אין ראש – רק גוף), וראיתי כמה ציורים כאלה, הדבר יכול להעיד על פחדים כלשהם, על חרדות, רגשות אשם, הסתרה ובעיקר על הצורך לצמצם מחשבות לא נעימות. הכי חשוב כאן הוא לא לשאול את הילד ״מדוע לא ציירת ראש?!״, הרי ברור שיש סיבה לכך והוא לא בטוח רוצה שאתם תדעו אותה.

פיענוח ציור של נער בן 14.5, תלמיד שלי בכיתה ט׳

הוא צייר כאן דמות שלכאורה נראית שמחה, אך אם נתבונן היטב נראה כי יש כאן נער שרוצה לבטא את עצמו (צבע כחול), הוא סקרן מאוד (עיניים פקוחות עם אישונים) ומקפיד לבחון את הדברים שעוברים עליו (ציור מודגש של אף). כמו כן, הפה הגדול מעיד על כך שיש לו הרבה מה להגיד אבל הוא לא ממש מקבל את האפשרות הזו מהסביבה. השיניים מסמלות אגרסיות עצורות מחד, ואת הרצון שלו לשמור על הזכויות שלו ועל מקומו בחברה. עניין נוסף בולט הוא הזקן החום אשר מציין במפורש את היותו נער בגיל ההתבגרות עם כל הסממנים החיצוניים.

פנים:

הפנים הם מקורות סיפוק סנסורי, הם התקשורת הבין אישית שלנו, כאשר העיניים, אוזניים והאף מבטאים את הקשר הראשוני עם המציאות והסביבה, ואילו איברי החישה מייצגים ערנות וקשר לסביבה.

באופן כללי ניתן לראות כי, ציור מדויק של תווי פנים והשקעה בהם, מלמדים על מיומנות גבוהה ביחסים חברתיים ובתקשורת בין אישית. עם זאת, השמטת מאפייני פנים, אם השאר מצויר כרגיל, יכול להעיד על שטחיות ביחסים בי־נאישיים, קשר סביבתי לא תואם, ביישנות או שקילת מילים. ציור של פנים עגולות מבטא רגש של המצייר, הכלה, אופטימיות, רוך ונעימות. ואילו, ציור של פנים מאורכות מבטא מקום גדול של השימוש בשכל על חשבון הרגש.

פה:

הפה הוא המדבר, הוא התקשורת לעולם החיצון, פה מתחיל ונגמר במקום מסוים. מטרתו לאפשר לנו להוציא צלילים והוא משמש אותנו למקום של אהבה מיניות ותחושות. הפה מופיע מוקדם בציורי ילדים, והוא איבר בעל משמעויות ותפקודים רבים.

פה קטן מאוד יכול להעיד על איפוק, ולהיפך: פה גדול מאוד מעיד על כך שלמצייר יש המון מה להגיד. פה בצורת עיגול יכול להעיד על מצייר שיש לו הרבה מה לומר אבל הוא אינו מצליח לארגן את המילים, אולי מהמקום של קושי בשליפה לקות למידה כלשהי). השמטת הפה בציור הפנים יכולה לבטא קשיי תקשורת וביטוי, או בעיה פיזית כגון לקות בתקשורת וגם אסטמה. ציור שיניים בפה, יכול להעיד על תוקפנות ואגרסיביות, אך מצד שני, זהו מיתוס שכיח בציורי ילדים צעירים, שכן לפעמים זה דווקא קשור למודעות כלשהי בנושא השיניים.

עיניים

עיניים הן איבר חשוב מאוד וכמעט לא נראה ציור דמות עם השמטה של העיניים. כשזה קורה, יש לייחס לכך משמעות ולבדוק באופן מעמיק את מצבו של הילד. בכל מקרה, לא כדאי להסיק מסקנות נמהרות ללא צורך. בשלב הראשון כאשר הילד מצייר דמות הוא מצייר ראש ועיניים חלולות כי הוא מבין שרואים דרך העיניים ולכן הוא מצייר עיניים כי הוא רוצה לראות את העולם החיצון. הפרטים בעיניים נוספים בגיל מאוחר יותר.

עיניים עגולות מבטאות ״ראייה רגשית״ במשמעות של ״עיגול פינות״, ככל שנוסיף יותר פרטים אישונים, למשל) זה ממקום של סקרנות, למידה והבנה. עיניים בצורת שקד מגיעות בשלב הבא, כלומר מהמקום של השכל וההתבוננות על המציאות. המצייר מתחיל להיות מודע לצורת המחשבה שלו ושל האחרים סביבו, ושוב ככל שיש פרטים זה מהמקום של ההת־בוננות העמוקה בכל דבר. עיניים פקוחות, המצייר מוכן שייראו מה הוא מרגיש בפנים, ולהיפך, עיניים סגורות או ציור של משקפי שמש על העיניים זה מהמקום שבו המצייר לא מאפשר ראייה פנימה אלא רק כלפי חוץ.

גבות

הגבות הן המקום של ההבעה. הגבה עוזרת לעין להביע. הגבה היא הגנה ויוצרת משהו נינוח המשלים את העין. ילדים המציירים גבות מראה כי הם מודעים לסביבה, לעצמם. גבה זוויתית מצוירת מהמקום הביקורתי, החד והמחפש דיוק, גבה עגולה מעידה דווקא על הצורך להתגונן ולחפש הגנה, סגירות כלשהי. מה קורה כשרואים ציור של פנים ללא גבה? זה קורה לא מעט וזה יכול להעיד על משהו חסר, הבעה שלא נאמרה ולכן צריך לתת מקום לחלקים האחרים בפנים שיביעו את נפשו של המצייר.

אף

מגיל 4 מתחילים להוסיף פרטים כי הגננת אומרת/ כי ככה הילד למד מהסביבה. אף שמחובר לגבות יכול להעיד על עומס, ביקורת לא יכול להביע את עצמי כי תמיד היה למישהו מה לומר עליי בד״כ מכוון להורים) ולכן המצייר חש שהוא לא יכול להביע את עצמו. אף גדול ומודגש מלמד על עיסוק בגבריות, מאצ׳ואיזם, וגם תוקפנות כלשהי עם סימנים אחרים תומכים) בעיקר מופיע ורלוונטי בסביבות גיל ההתבגרות. לפעמים זה מהווה פיצוי על חולשה בתחום הזה, שוב, כל מקרה לגופו. השמטת האף מבטאת מגמה של מופנמות, ביישנות וחרדה כלשהי.

עם זאת, בגילאי 5-7 זה אופייני להשמיט את האף.

 

דיקלה גולסה-חליווה היא בעלת M.A בחינוך, מורה לעברית ויהדות, קואצ׳רית להעצמת בני נוער ויועצת להורים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז באמצעות פענוח
ציורים וגרפולוגיה. ליצירת קשר: hebrewteacherla@gmail.com www.learningwithdikla.com

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

הורים וילדים

מנהלת מערך חינוך און ליין בחב"ד מסבירה: זו הדרך לשרוד את היום

Published

on

אלישבע רוסו היא שליחת חב"ד במומביי ומנהלת מערכת החינוך לילדי השלוחים בכל העולם • ויש לה כמה טיפים בשביל ההורים המיואשים

Father reading a book to his daughter while lying on the floor in bedroom *** Local Caption *** 04.04.18

במצב של האנדרלמוסיה הכללית השוררת בשל נגיף הקורונה, כשהילדים מטפסים על הקירות, ההורים משוועים לדרך לסדר את היום ולהרגיע את המצב בבית. בתור שליחת הרבי במומביי החיים שלי הצריכו ממני ליצור, כמו להרבה שליחות של חב"ד בעולם, מערכת חינוך ביתית. בנוסף זכיתי ואני מנהלת מערכת חינוך אונליין לילדי השלוחים של חב"ד ברחבי העולם. ויש לי טיפים שיעזרו לכם לסדר את היום.

מערכת כתובה

בנו לעצמיכם מערכת שעות ופעילות כתובה. כל פעילות רגילה הכניסו לתוך טבלה לפי שעות. השקמה, מקלחת, הכנת ארוחת בוקר ועוד. השתדלו לעשות מכל פעילות שגרתית עניין ולשתף את הילדים בפעילות. לדוגמא, במקום מקלחת מהירה תוכלו לקחת את הזמן ולתת לילדים לשחק באמבטיה. כמובן לשמור על חיסכון במים כדי לשמור על הכנרת מלאה ונהדרת.

עכשיו כשיש לכם מערכת שיש בה זמנים לקימה, ארוחות והתארגנות שבשגרה, יש לכם משבצות שצריך למלא. הגדירו פעילויות כגון: לימודים, משחק מחשב, משחקי קופסה, הכנת עוגה, ספורט, ריקוד, מוזיקה ושיר, קריאה בספרים וכדומה. שבצו את הפעילויות בתוך המערכת.

חשבו בכל ערב איזה תכניות אתם מעוניינים לבצע מחר, תחת הכותרות שהגדרתם במערכת.

אפשר להכין מערכת גדולה ומקושטת יחד עם הילדים ולתת לכל ילד להיות אחראי על פעילות.

מדפסת מדפסת מדפסת

אם אין לכם מדפסת, השתמשו בזו של השכנים. אל תחסכו בהדפסות. אם לא הספקתם להשתמש במה שהדפסתם היום, בטח יהיה מספיק זמן מחר. הרשת מלאה בדפי עבודה ודפי צביעה חינמים מכל סוג ולכל גיל. השתמשו בהם.

תיצרו, וכמה שיותרֿ

יעדו קופסה לציוד, קשטו אותה ועשו לה כבוד. אספו מרחבי הבית מכשירי כתיבה וציוד בית הספר, דבק, מספריים, ודפים צבעוניים. אם יש לכם פריטים כמו פייטים, מקלות ארטיק, מחוררים, חוטים, סיכות מתפצלות, צדפים קטנים וכדומה הכניסו גם אותם לקופסה. אין צורך לפזר את הפריטים בבלגן. ניתן לארגן כל קטגוריה בשקית אוכל. תוכלו לצרף גם דברים נפסדים כגון חתיכות בד, גלילי טישו ומכל הבא ליד.

את כל הציוד אפסנו בקופסה שהכנתם. אל תתנו לאביזרים להתפזר בבית. את הקופסה הוציאו לשימוש רק תחת אחת הכותרות במערכת שהכנתם. כמו כל דבר צריך להשאיר טעם טוב לפעם הבאה ולכן אל תתנו לקופסה הזו לאבד את הייחודיות שלה.

שימוש במסכים? לגיטימי, אך נצלו זאת לטובתכם

הגבילו את השימוש במסך לזמנים מוגדרים והיו עיקשים לפחות כמו הילדים שלכם כשמגיע הזמן לסיים.

תהיו כנים עם עצמכם. אם אתם רוצים שעה של שקט אל תגידו לילדים שלכם שעוד רבע שעה הם צריכים לשחרר את המחשב. תתנו לעצמכם את הזמן אבל כשהזמן מסתיים עמדו על כך שהילד שלכם עוזב את המחשב.

כשאתם נותנים לילדכם לשבת על המחשב הגדירו את הפעילות. אני ממליצה לכם למצוא ברשת כיתות אונליין או פעילויות אונליין חינוכית אחרת. הירשמו לאתרי פנאי איכותי כמו האתר של צבאות השם, ערוץ מאיר לילדים וכדומה, ניתן להשתמש גם בתכנים שמשרד החינוך מציע.

העצה הזו תעזור גם לכם וגם לילדים שלכם. תוכלו להשתמש במסך כפרס על התנהגות טובה במקום להמציא פרסים ותמריצים יש מאין.

תעזבו את הספיידרמנים: שחקו במשחקי קופסה

עדיף לשחק במשחקי קופסה על פני רובוטים, ספיידרמאנס ושלל דמויות האקשן האחרות. קאפלה, קליקס ולגו יעסיקו את הילדים שלכם הרבה יותר.

עטפו כל קופסת קרטון בסלוטייפ עבה כמה פעמים מכל צד כדי שהקופסה תהפוך לעמידה. אני נוהגת כך גם בקופסאות של עפרונות צבעוניים וכל מארז מקרטון. 

דאגו שהילדים אוספים את המשחקים כדי שיהיה לכם איך להעסיק אותם גם מחר.

והעיקר לנשום עמוק

עמודה במערכת שהכנתם תוקדש לצל״ש עבורכם. בסוף היום, כשאתם מתכננים את היום הבא, תכתבו לעצמיכם בטוש ענק זורח: כל הכבוד!!!! תנו לעצמיכם פרסים על יום נעים שעבר בשלום!

הכותבת היא מנהלת בית הספר משיח קידס אונליין, בית הספר האינטרנטי של שלוחי חב"ד בעולם

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות