Connect with us

חדשות ואקטואליה

הכוח הנשי (והמחנה) של ננסי זלצמן

Published

on

70 אחוז מהמועסקים בחברת Valet Girls Parking הן נשים צעירות ויפות מראה * ננסי זלצמן, ישראלית ילידת אורגוואי, מנהלת את העסק התחרותי הזה בד"כ בלילות, כאם חד הורית * ובין לקוחותיה ניתן למנות את ג'סטין ביבר, אנתוניו בנדרס ודיאנה רוס * ראיון עם הישראלית הכי עסוקה בתחום ה"וואלה פארקינג" של עיר הכוכבים / מאת: אלעד מסורי

כולנו מכירים את הסטיגמה שמכוניות זה תחום השמור בעיקר לגברים. בתוכו מתבסס אלמנט החניה שנתפסת כפעולה שנשים מתקשות לבצע; מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה של אישה בניסיון ארוך ומתמשך להחנות את רכבה לצד המדרכה, לידה גבר מנופף בידיו ומנסה לעזור לה. זהו ממש לא המקרה בחברת הוואלה-פארקינג המצליחה Valet Girl , בה כמעט כל העובדים הם נשים יפהפיות, חולות הגה שיכולות ללמד את הגברים המסוקסים דבר או שניים על נהיגה וחניה.

ננסי זלצמן, כיום הבעלים של Valet Girls, לקחה לידה את החברה עוד במהלך שנות ה-80 העליזות ושינתה את חוקי המשחק והמגדר. אם הייתם רגילים שגברבר מסוקס מחנה את הרכב שלכם באירוע בסוף השבוע, או אולי מקסיקני עם אנגלית מקרטעת, אל תופתעו אם באירוע הבא אליו אתם מגיעים תגלו בחורה יפהפיה, מברכת אתכם ב״ערב טוב אדוני״, משתלטת במקצועיות על המכונית שלכם ודואגת שתיכנסו בסטייל לאירוע הכי נוצץ בהוליווד, בוורלי הילס או מאליבו.

זלצמן היא אשת עסקים יפת מראה עם תלתלים זהובים שקשה להתעלם מהם. היא נולדה בארגוואי, מדברת 4 שפות וסיפרה לי במבטא דרום אמריקאי איך עלתה לישראל בגיל 15, העבירה את נעוריה בתל אביב ומשם עברה ללמוד טקסטיל ומרקטינג בניורק. בשנת 2001, שבועות ספורים לפני פיגוע הטרור במגדל התאומים עברה לעיר המלאכים. את חברת Valet Girls קנתה לפני יותר מעשור ודאגה להוסיף לה צבע, יופי ואופי כשהיא מורכבת מ- 70 אחוז נשים ומיעוט גברי קטן.

ננסי מהיכן הגיעה הרעיון לנהל חברת VALET ?

ננסי: ״האישה שהמציאה את ה-valet הנשי היא דינה הרטלי, והיא פנתה אלי וביקשה למכור לנו את הרעיון, אז אני קניתי את זה ובהתחלה לא ידעתי מה לעשות עם הביזנס הזה. לאט לאט התחלתי ללמוד את התחום. "היום העסק ממש גדל ואני כבר לא מחנה את מכוניות אלא בעיקר עושה את הניהול, השיווק והמכירות. אבל אני נמצאת באירועים של החברה ויש לי את הצוות של הנהגות".

מה הדבר הראשון שלמדת?

״קודם כל עסק שצריך לנהל: לעשות משכורות לכל העובדים, לעבוד מול חברת הביטוח כי בכל זאת מדובר בהרבה מכוניות, לשלוח אי מיילים ללקוחות וכל הנושא הזה. תמיד יש המון עבודה, וכמובן שצריך להבין את הרחובות, לבחון מהן אפשרויות החניה בכל מקום.

"הלוקיישנים של האירועים הם מאוד חשובים. למשל על רחוב סנסט בעיר אין חניה אז צריך לשכור פארקינג לוט שזה עולה הרבה כסף. צריך לחשוב איזה עבודה לקחת כי יש עבודות שאתה יכול להפסיד עליהן כסף והן לא שוות. היום אני כבר מכירה את העיר, השכונות, הרחובות והבתים ואני יודעת איזה עבודה כדאי לקחת.

"אתה יוצר לאט לאט מערכת יחסים עם העיר זה חלק חשוב מהעבודה, לקחת מפות, לבקר במשטרה מידי פעם כי חוקי החניה משתנים לעיתים תכופות. המוטו שלי הוא שאני תמיד עומדת במילה שלי – אם אני מבטיחה משהו אני מקיימת ומבצעת במאה אחוז. ואני מביאה את הגישה הזו לחברה שלי ולדרך העבודה היום יומית בעסק״.

והיום שמך הולך לפניך…

״לפני שש שנים העלתי הילוך ונכנסתי וקידמתי את העסק להילוך גבוה ועכשיו אני כל כולי בזה. הטלפון שלי כל הזמן מצלצל. יש לי כיום כ-50 עובדות, פלוס בחורה שהיא העוזרת שלי וקו טלפון מיוחד של שירות לקוחות, למרות שיש קליינטים שמכירים אותו ומבקשים אותי ישר".

איך מתבצע תהליך הזמנת הValet?

״אני מקבלת הזמנה של אירוע שיש צורך ב Valet, בודקת איזה אירוע זה ולומדת על הבית, השכונה כדי להבין שהכל בסדר עם האזור ואז אני שולחת ללקוח חוזה ואפשר להתחיל לעבוד.

"העונה הכי עמוסה שלי היא חודש דצמבר, ואז אני זקוקה לעוד עובדים. יש לי עובדים של חצי משרה שמכירים את העסק ולפעמים קורה שיש הרבה אירועים ואני לא יכולה להספיק לממש אותם, יש מצב שיש לי חמש מסיבות ולא אוכל לקחת את כולם״.

באיזה אזורים את עובדת בדרך כלל?

״בעיקר בוורלי הילס, ווסט הוליווד, בוואלי ועכשיו גם התחלנו לעשות אירועים במאליבו. אני עובדת גם עם חברות קטרינג שאנחנו משתפים פעולה. "אני הכי אוהבת לעשות את האירועים שיש בהם הרבה חניה, ימי הולדת שלא כולם באים באותו הזמן וזה כיף וכשיש פארקינג לוט, אין מה לעשות ה-Valet זה מסובך בגלל זה לוקחים אותנו".

התעריף משתנה לפי סוג האירוע?

״לא ממש, אני משתדלת לתת תמיד את אותו המחיר ולהיות הכי פייר שאפשר מבלי להפסיד כמובן. העובדה שאני מדברת ספרדית שוטפת עוזרת לי כאן להגיע לקהל רחב ואני מתחברת להמון אנשים".

עשית גם מסיבות למפורסמים.

"עבדתי במסיבה של ג׳סטין ביבר בבית שלו בקלבאסס. לאנתוניו בנדרס עשיתי יום הולדת לאישתו בבית. היה לי גם אירוע של דיאנה רוס כמה פעמים, היא מתקשרת אליי ישירות לטלפון, אין לה אפילו מזכירה. בהתחלה לא האמנתי שאני מדברת איתה, יש לה בית במאליבו שהיא עושה בו מסיבות חג ההודיה״.

 איך עובדת הדינמיקה בין בנים ובנות בחברה?

״זה לקח קצת זמן, כי לגברים קשה שנשים אומרות להם מה לעשות במיוחד שמדובר בלנהוג מכוניות, אבל באמת שיש לי קבוצה מדהימה של עובדים, 10 בחורים מקסימים שאני מזיזה אותם במסיבה למסיבה והם עובדים ממש טוב ביחד עם הנשים.

"הלקוחות שלנו אוהבים את זה שיש אישה שפתאום באה להם משום מקום, לרוב אני מקבלת תגובות טובות, אנשים מעריכים אישה שיודעת לנהוג, חלק מהלקוחות גם אמרו לי שהם מרגישים יותר בטוחים עם הנשים, מפני שאין להם עניין של אגו הן לא יסעו מהר ברכב והם נזהרות יותר, גברים בהרבה מהמקרים מרגישים יותר מידי בטחון.

״בכלל אני יכולה לומר לך שנשים לא נוהגות פחות טוב מגברים וחלק מהן אפילו יותר טוב. יש לי עובדת שהיא גם מורה לנהיגה והיא גם הייתה פעלולנית של נהיגה בסרטים והיא נוהגת מדהים יכולה ללמד כל גבר״.

מה החלום שלך?

״שהחברה שלי תמשיך להצליח. זה לא היה קל להקים אותה בעולם של גברים ועוד כאם חד הורית לשניים. "רוב העבודה שלי היא מן הסתם בלילה והילדות שלי גדלו בעולם שהן יודעות שאמא לא תמיד בבית בלילה. היום הן כבר גדולות והן יודעות להסתדר. הגדולה כבר בת 16, היא עוד מעט יכולה לבוא ולהתחיל לעבוד איתי".

 

פרטי התקשרות:

Nancy Saltzman President Valet Girls Parking N. Robertson Blvd, Suite 320 | Beverly Hills, California 90211 T: 818.995.6700 | C: 310.595.6936 |

www.valetgirls.com  https://twitter.com/ValetGirls  https://www.facebook.com/ValetGirlsParking/  https://www.instagram.com/valetgirls/           

חדשות ואקטואליה

מהשחורים מצפים לפחות, מהלבנים מצפים ליותר

Published

on

מאז שנות ה- 60 , החברה האמריקאית מפגינה סובלנות להתפרעויות של אפרו-אמריקאים • זאת הודות לתנועה הפרוגרסיבית, המגדלור הגזעני של תקופתנו • בעקבות ההפגנות האלימות של האתיופים בארץ הקודש – לא מה שחשבתם

חמישה עשר אזרחים מתו מירי משטרת ישראל בחמש השנים האחרונות, ביניהם שני אתיופים. יכול להיות שהם לא היו מתים אם המשטרה הייתה מתנהלת באופן מקצועי יותר, ויכול להיות שהם לא היו מתים אם הם היו לבנים. כל אלו בגדר האפשרות, אבל גם אם ניקח את הגרסה הכי גרועה, ובה כל הנורים הם חפים מפשע שלא עשו דבר מלבד להיוולד בצבע הלא נכון – זה מה שמצדיק הפעלת אלימות קשה על רכוש, על שוטרים שממלאים אתתפקידם ועל עוברי אורח חפים מפשע?

לאחר שישראל ייבאה את רוח ההכלה והגזענות הפרוגרסיבית מארה"ב, התשובה היא כן, בהחלט! תחילת ההצדקה נטועה בהיסטוריה הגזענית והטראגית של ארה"ב בכל הנוגע לאפרו-אמריקאים, אשר כללה עבדות וחוקי הפרדה ברורים תחת הדוקטרינה השקרית של "נפרד אבל שווה" – היסטוריה אשר הלבנים האמריקאים מרגישים צורך להתנצל עליה. זוהי טקטיקה ידועה ופרימיטיבית המכונה "גמול דורות", המתגלמת בניב הידוע "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה". עונש זה מאוד בעייתי משום שהוא מעניש אנשים שאינם חטאו אלא רק נולדו לנסיבות מסוימות. אולם, לתנועה הפרוגרסיבית הבלתי ליברלית אין בעיה להחילו על
הלבנים האמריקאים משום תחושות העליונות המוסרית והאשמה של חבריה.

כך, מאז שנות ה- 60 , החברה האמריקאית מפגינה סובלנות בכל הנוגע להתפרעויות של אפרו-אמריקאים, כמו ההתפרעויות האלימות של האגודה האפרו-אמריקנית באוניברסיטת קורנל, התפרעויות של אפרו- אמריקאים בעיר דטרויט, אשר גרמו ללבנים רבים לברוח מהעיר ופגעו בה קשות כלכלית, ולדרישות עכשוויות של אפרו-אמריקאים בקמפוסים למרחבים נקיים מלבנים.

ישנם שני מקורות לסובלנות הזו: הראשון הוא גזענות של ציפיות נמוכות – הנכונות להתייחס לאנשים באופן שונה ולאכוף את החוק במידה שונה בהתאם לצבע עורם היא תפיסה גזענית, גם אם יש בה אי אילו הצדקת הקשורות להיסטוריה מקומית וקבוצתית. יתר על כן, הכלה זו מתבססת על ההנחה כי השחורים אינם יכולים אחרת, וכי בשביל להיות מוסריים ולכפר על העבר על הלבנים לסבול זאת באציליות.

המקור השני הוא התנועה הפרוגרסיבית, המגדלור הגזעני של תקופתנו. לתנועה זו כוונות טובות ומוסריות במובנים רבים, אולם המקורות הנאו-מרקסיסטיים המהפכניים שלה גרמו לה להיות רצחנית וגזענית. לפי התפיסה הפרוגרסיבית, החיים החברתיים מתאפיינים במאבק בין מעמד מדכא ומעמד מדוכא, כאשר המעמד
מוגדר בהתאם לקריטריון אחד, אשר יכול להיות כלכלי, גזעי, מיני וכדומה. ומכיוון שכל מערכות היחסים הבין- קבוצתיות הן מאבקים, הפרוגרסיבים מצדיקים אלימות ואף מתעדפים אותה על פני שאר האמצעים.

את המקורות הפרוגרסיבים ניתן למצוא במהפכה הצרפתית וביתר שאת במהפכה הבולשביקית, שתי מהפכות אלימות אשר יצאו כנגד הסדר הקיים ברצחנות בטענה כי רק מהפך אלים וטוטאלי יביא לאוטופיה. בעיניים מהפכניות, דיון ושיח הם איוולת חסרת תועלת המשמשת כמניפולציה של האליטה. זהו הכלבלב הדמוקרטי אשר מסיח את דעת המדוכאים המרוסנים, ועל המהפכנים לשבור ריסון זה ולגרום למהפכה לקרות. זהו בסיס התמיכה של המהפכנות הפרוגרסיבית של השמאל החדש, וזהו הרציונל שמנחה את תנועות המחאה.

זהו גם הרציונל של רוח התקופה, שמאז שנות ה-60 מוגדרת יותר ויותר בתור רוח פרוגרסיבית. זוהי רוח של מחאה לשם מחאה, אלימות לשם אלימות, מאבק לשם מאבק. זוהי רוח אשר לוקחת בעיות אמיתיות ומלבישה עליהן את כל הטראגיות שהיא יכולה לגייס, משום שזה לא משנה מה המציאות, משנה שהכל הולך בדיוק לפי תפיסת האופנה הפרוגרסיבית, זו המתעדפת התקרבנות על פני בדיקת עובדות, האשמת החברה על פני אחריות אישית, אלימות במקום הידברות ושיח. ההבחנה של הפרוגרסיביות היא הבחנה של גזע, ולפיכך היא מקדמת גזענות. השחורים מאשימים את הלבנים, ואילו על הלבנים להכיל אותם ולהתייחס אליהם בסבלנות, באופן שונה ומיוחד. כך לא מתפתחת סולידריות, כך מתפתחת שנאה אשר מתבססת על הבחנות גזעניות, כלומר מבוססת מוצא אתני. מהשחורים מצפים לפחות, מהלבנים מצפים ליותר; על השחורים יש לרחם, ואילו את הלבנים – להאשים; השחורים אינם הלבנים, והלבנים אינם השחורים, אבל בכל מובן.

מדובר בשתי קטגוריות אנושיות נפרדות, בתפקידים שונים, בהתייחסות קולקטיבית על בסיס מוצא ופיגמנטים. בעיניים פרוגרסיביות, כל הנאבקים הם גוש אחד, ולפיכך – האתיופים בישראל הם כמו האפרו-אמריקאים בארה"ב. מדוע? פשוט כי בשני המקרים מדובר בשחורים. הפרוגרסיבים מקפידים: אם עד עכשיו לא הייתם גזענים – מעכשיו תהיו.

אין להתכחש לעובדה שהבדל צבע, לצערנו, הוא משתנה משפיע בעולם. ואכן, אפשר למצוא דמיון בין מה שחשים האפרו-אמריקאים למה שחשים האתיופים הישראלים. אולם השונה עולה על הדומה. אין בישראל היסטוריה של גזענות ממוסדת. נכון, ישנה היסטוריה של מדיניות ממשלתית שפגעה בה והתייחסה אליה באופן שונה אך הרציונל והכוונה של המדיניות לא הייתה גזענית. למרות הצער, שני הרוגים מתוך חמישה עשר בחמש שנים אינם מעידים על רדיפה ממוסדת. למרות שיש דרכים להשקיע באוכלוסייה האתיופית ואין להתכחש לבעיותיה, אין לראות בהם עבדים שחורים שאין להם ברירה אלא להילחם באדוניהם הלבנים.

אלא שבאווירה של מסע ציד, קל יותר להצדיק חסימת כבישים ואלימות. חסימת כבישים היא לא סתם "דבר מעצבן". היא גורמת לאנשים לפספס אירועים שהם חיכו להם ושילמו עליהם בעבודה קשה ואינטנסיבית (חתונות, טיסות וכדומה). חולים, קשישים, נשים בהריון, וגם סתם אנשים שלא עשו דבר מלבד לנסוע ברכבם – להיתקע בחוסר אונים. כמו כן, חסימת כבישים גורמת לכלכלה להיפגע, ולפיכך לאפשרויות שלנו וליכולת לשפר את חיינו להיפגע. ו"שלנו" זה של כולנו, מחפשי גזענות שכמותכם – אתיופים, אשכנזים, ערבים וכל השאר.

אבל אווירת מסע הציד הרי לא יכולה להסתיים רק בזה, והיא דורשת פורקן של זעם, הרצון למשמעות ונקמת הלבנים האשמים. כותבים בולטים בצד השמאלי בארץ כמו רווית הכט, אלדד יניב ואחרים אומרים ללבנים תשתקו, עכשיו תורם להתפרע, מותר להם, הם הרי שחורים ואתם רק לבנים. הגינוי שלכם שווה לגזענות, הם טוענים, וממשיכים להקפיד: אם עד עכשיו לא הייתם גזענים – מעכשיו תהיו. התשובה הראויה היא: לא. זו לא גזענות לגנות לאנשים ששורפים צמיגים ומכוניות ומסכנים את המרחב הציבורי, שזורקים אבנים ופוגעים בעוברי אורח, שמתנפלים על מכוניות נוסעים, שפוגעים בעסקים ובפרנסתן של משפחות, שמאיימים באלימות וגורמים לאנשים לפחד לצאת לרחוב. למעשה, גינוי זה הוא ההיפך מגזענות. האתיופים אינם קופים מאפריקה או ילדים מדוכאים וחסרי סוכנות או יכולת בחירה והחלטה עצמאית, שאין מה לצפות מהם.

המוחים האתיופים לא חייבים להשתמש באלימות – הם בוחרים להשתמש בה. הם אנשים עצמאיים ובעלי יכולת להעדיף חלופה אחת על פני אחרת, והראייה היא כל אותם אתיופים שלא בחרו למחות בצורה אלימה. הם הרוב, אבל בינתיים שתיקתם רועמת. סולידריות, צמצום גזענות, שינוי דעות קדומות, וניסיון לחיות חיים טובים יותר לכל לא יושגו באמצעות המחאה האלימה הזו. סביר לצפות ולקוות שאקטיביסטים וסתם אזרחים אתיופים יגנו את האלימות ויקראו לדרך אחרת, ושגם ימחו בדרך אחרת. יש להאמין שרוב אזרחי ישראל יעמדו אז לצידם. אתיופים הם לא "סתם שחורים" אלא אנשים עם היסטוריה מסוימת וצרכים ספציפיים, אך כמו כולם הם אנשים רציונליים, עצמאיים, שמצופה מהם לשמור על החוק.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

העיר הראשונה בארה"ב שאוסרת מכירת סיגריות אלקטרוניות

Published

on

סן פרנסיסקו נהפכה השבוע לעיר הראשונה בארה"ב שאוסרת רשמית על מכירת סיגריות אלקטרוניות – בניסיון למנוע מגפת ניקוטין בקרב בני נוער. החוק ייכנס
לתוקפו בעוד חודש. קבוצות הפועלות נגד תעשיית הטבק רואות בחיוב את אישור החוק, אך המבקרים חוששים כי האיסור הגורף על סיגריות אלקטרוניות עשוי לפגוע במאמץ הכולל במלחמה בטבק – בכך שפוסלים מכשיר שחלק מהמומחים רואים בו אלטרנטיבה בטוחה יותר לסיגריות רגילות. האיסור החדש לא ישפיע על מכירות סיגריות רגילות ומוצרי קנאביס. לסוחרים יהיו שישה חודשים להיפטר מהמלאי הקיים של סיגריות אלקטרוניות שברשותם.

"זה מגוחך שנאסור מכירת סיגריות אלקטרוניות אבל נרשה מכירת טבק וקנאביס", אמר סטיבן שרודר, פרופסור בתחום הבריאות באוניברסיטת קליפורניה. "זה מהלך
חכם מבחינה פוליטית אבל ההשפעה על בריאות הציבור לא ברורה". שרודר אמר כי ההורים שמודאגים מהשימוש של בני נוער בסיגריות אלקטרוניות יהיו מרוצים מהחוק, אך האיסור מונע ממעשנים רגילים אלטרנטיבות, שלטענת שרודר ומומחים אחרים הן בפחות מזיקות. מטה ג'ול, יצרנית הסיגריות האלקטרוניות, נמצא בסן פרנסיסקו שם החלה החברה את פעילותה. הפוליטיקאים בעיר לא הסתירו את העוינות שהם רוחשים לחברה. "אם ג'ול תחליט לעזוב את העיר, אני אעזור להם לארוז", אמר וולטון.

כריסטין צ'סן, אם לשלושה ילדים בסן פרנסיסקו שתומכת באיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות אמרה כי "יש הרבה מאד צעירים, כולל אחד הבנים שלי, שמתמודדים
עם ההשפעות של הסיגריות האלקטרוניות וקשה להם מאד להיגמל". לדבריה, ההתנהלות של בני הנוער מאוד חשאית: "התלמידים מסתירים את הסיגריות האלקטרוניות בתיקי בית ספר, הורים ומורים לא יכולים לשלוט בתופעה".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הודות לטראמפ: אלביט-מערכות תספק מגדלי תצפית באריזונה

Published

on

אלביט מערכות זכתה בכמה חוזים מרשות המכס וההגירה להתקנת מערכת מגדלי תצפית 200 מייל מגבול אריזונה-מקסיקו

חוזה נוסף לאלביט מערכות בארה"ב. חברת התעשייה הביטחונית הודיעה כי החברה הבת שלה בארה"ב זכתה בחוזה של כ 26- מיליון דולר מרשות המכס וההגירה של ארה"ב להתקנת מגדלי תצפית משולבים באזור שבאחריות משמר הגבול של קאזה גראנדה באריזונה. החוזה יבוצע במשך כשנה. מערכת מגדלי התצפית המשולבים כוללת מרכז שליטה ובקרה (שו"ב) ומערכת מרובת מגדלים, רב-סנסורית ומרושתת, שמנטרת ברציפות חלקים מגבולה הדרומי של ארה"ב.

מידע מהמגדלים נשלח למרכז השו"ב הנמצא בתחנה של משמר הגבול ומספק לסוכנים בתחנה אחיזת שטח רציפה לטווחים ארוכים והתמצאות סביבתית המאפשרת להם לשגר מענה הולם. יכולת זו משפרת את בטיחות הסוכנים המסיירים בגבול שבאזור האחריות קאזה גראנדה.

עד כה, אלביט מערכות אמריקה זכתה בכמה חוזים מרשות המכס וההגירה להתקנת מערכת מגדלי תצפית משולבים בכמה אזורי אחריות המכסים כ-200 מייל מגבול אריזונה- מקסיקו. ב-2014 זכתה אלביט מערכות בחוזה בהיקף של 145 מיליון דולר להקמת מערכת מצלמות, מערכות מכ"ם ומרכזי בקרה באריזונה לאורך גבול מקסיקו. החוזה כלל גם הקמת תחנות שליטה ובקרה המקבלות את המידע מהחיישנים הנייחים, מנתחים אותו ומספקים תמונת מצב מלאה וכן תשתית התקשורת בין המגדלים לתחנות הבקרה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות