היורש של מסי ורונאלדו - שבוע ישראלי
Connect with us

ספורט

היורש של מסי ורונאלדו

Published

on

עוד לפני שחגג יום הולדת20 , קיליאן אמבפה הוא כבר אלוף עולם במדי נבחרת צרפת שמרוויח מיליונים בקבוצת פאר, כובש שערים ועושה הכל בקלילות יוצאת דופן

לפני שנתיים מעטים מאוד ידעו מי הוא קיליאן אמבפה. אפילו השחקנים שהתמודדו מולו במהלך המונדיאל האחרון ברוסיה, כמו קווין דה־בריינה הבלגי, הודו שכלל לא שמעו את שמו לפני 2016. כעת, כשאנחנו מתקרבים לסוף 2018, הוא אחד הכוכבים המוכרים והמפורסמים בתבל.

החלוץ הצרפתי יחגוג את יום הולדתו ה־20 בחודש הקרוב, כאשר רשימת הישגיו עד כה כבר מספיקה לקריירה שלמה. הוא אלוף העולם, הטינאייג'ר השני אי־פעם שהבקיע בגמר גביע העולם, אלוף צרפת פעמיים ברציפות במדי שתי קבוצות שונות, מדורג במקום השני ברשימת השחקנים היקרים בכל הזמנים, מועמד לזכות בכדור הזהב ואפילו הופיע על השער של מגזין טיים היוקרתי תחת הכותרת "מנהיג הדור הבא". לדעת פרשנים רבים, אמבפה מסוגל להגיע לגבהים של ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו, ואולי אפילו לעקוף אותם.

וזה בהחלט בתכנון. אחד הציטוטים המדהימים ביותר של אמבפה מתייחס לטווח הארוך מאוד. "אחרי שאפרוש מכדורגל, אני רוצה להיות מאמן", הצהיר הנער בן ה־19 אף כוכב בגילו מעולם לא דיבר כך, אבל אמבפה מיוחד. אינספור ילדים חולמים ושואפים להפוך לכדורגלנים. אמבפה ידע שזה יקרה. לא היה לו ספק. כבר בגיל 5 כשאביו הביא אותו לראשונה למגרש האימונים של המועדון הקטנטן בעיירת הולדתו בונדי בפרבר הצפון־מזרחי של פריז, הוא ידע. הוריו שומרים סרטי וידאו שבהם רואים את הזאטוט מספר על הקריירה העתידית שלו בפרטי פרטים. הוא סימן לעצמו מטרה ודהר לעברה בקלילות במהירות מסחררת, בדיוק כמו בסלאלום עוצר הנשימה בשמינית גמר המונדיאל מול ארגנטינה. הוא השאיר לאחרים אבק.

יש המציירים את סיפור חייו כאגדה – בן מהגרים משכונה ענייה שהגיע לתהילה. באופן טבעי, הוא משמש השראה עבור מיליונים. אמבפה יכול להיות המודל האולטימטיבי לחיקוי, אך אי אפשר לשחזר את הנסיקה שלו. מדובר בתופעה מיוחדת וחד־פעמית ואי אפשר גם להשוות אותו לכוכבי העבר. כאשר פרץ לתודעה הקבילו אותו לתיירי הנרי, לליאו מסי ולניימאר. הדיבורים האלה כבר לא רלוונטיים. הוא פשוט אמבפה – האחד והיחיד, מותג בפני עצמו.

למשפחה יש חלק קריטי בכך, כמובן. אביו ווילפרד הוא קמרוני שהגיע לצרפת בחיפושים אחר עבודה ופרנסה, והצליח כמאמן כדורגל מקומי, אשר טיפח בעיקר ילדים ונוער. הוא התחתן עם פאוזה, צרפתייה ילידת אלג'יריה, ששיחקה כדוריד מקצועני בליגה הבכירה. הם זיהו את הפוטנציאל של אמבפה כבר כאשר היה פעוט והעניקו לו תמיכה וגיבוי ללא פשרות. כדי להתפתח כמו אמבפה, דרוש אופי יוצא דופן: הוא ניחן בשילוב נדיר, כמעט אבסורדי, של ביטחון עצמי בשמיים עם מוסר עבודה אינסופי. הוא שחצן וצנוע בו־זמנית. תכונות אלה מנוגדות בדרך כלל, אך אצל אמבפה הן משלימות. זה מה שהפך אותו לפנומן.

בקרב מאמני הנוער והסקאוטים באזור פריז, שמו של אמבפה הלך לפניו. הוא התקבל לאקדמיה המפורסמת בקליירפונטן, שבה למדו כוכבי עבר רבים, וביניהם הנרי.

אמבפה הפך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות מונקו, תוך שהוא שובר את השיא של הנרי. בגיל 17 וחודשיים הוא שוב עבר את הנרי והוכתר לכובש הצעיר ביותר בתולדות המועדון. כאשר הכדור שבעט בזמן הפציעות בניצחון על טרואה נשק לרשת, הוא לא חגג כמו מטורף ולא יצא מגדרו. הוא פרש ידיים לצדדים, חייך מאוזן לאוזן, קיבל בסיפוק ברכות מחבריו ואז עשה תנועות שובבות לעבר בני משפחתו ביציע. הוא לא הופתע. הוא ידע שזה יגיע והעיתוי היה חשוב בעיקר כדי לקדם את חתימת החוזה המקצועני הראשון. משימתו הייתה לשחק על בסיס שבועי, ונשאר במונקו, שהציעה לו חוזה צנוע . בתחילת מרץ 2016, המסמך הרשמי הוצג לתקשורת. בחלוף חצי שנה, אמבפה כבר היה שחקן הרכב בקבוצה שרצה לאליפות סנסציונית, על חשבון סןז'רמן.

ואז, לפני שנתיים, גילו אותו לפתע האוהדים ברחבי העולם. הוא התחיל להבקיע ולבשל שערים ללא מעצורים, ועשה זאת לא רק בזירה המקומית – אלא גם בליגת האלופות. משחק הבכורה של אמבפה בהרכב בליגת האלופות התקיים בשמינית הגמר באצטדיונה של מנצ'סטר סיטי בפברואר 2017. החבורה של ז'וזפ גוארדיולה הייתה הפייבוריטית אבל אמבפה היה קר־רוח. הוא לא ספר את ג'ון סטונס וניקולאס אוטמנדי במרכז ההגנה והבקיע בשלהי המחצית הראשונה את שער היתרון של מונקו.

הקבוצה העשירה ניצחה 3:5 במותחן ענק, אבל בגומלין הבמה הייתה שוב של אמבפה. הוא מצא את הרשת כבר בדקה השמינית, ומונקו פירקה את סיטי 1:3 בתצוגת תכלית כדי לעלות לרבע הגמר. במפגש הכפול מול בורוסיה דורטמונד החזקה, הוא הבקיע שלוש פעמים. ואפילו בחצי הגמר, כאשר מונקו הודחה על ידי יובנטוס, מצא אמבפה את הרשת מול בופון וקטע את הרצף של הכוכב הוותיק ללא ספיגה במפעל. השוער האגדי היה אז בן 39, המטאור שמנגד רק בן 18. "נסעתי למונדיאל ב־1998 כאשר קיליאן עדיין לא נולד. זה היופי בחיים", אמר אז בופון.

עבור הצרפתים, גביע העולם ב 1998 היה, כמובן, סמלי במיוחד, כי התחרות נערכה על אדמתם, והם הניפו את התואר הנכסף לראשונה בהיסטוריה. הייתכן שאמבפה הצעיר מסוגל להוביל אותה לשחזור ההישג בחלוף שני עשורים? האפשרות הזו הציתה את הדמיון, והשאלה התחדדה עם כל שבוע שחלף. לאור ההצלחה המסחררת בליגה הצרפתית ובליגת האלופות, זומן אמבפה לסגל הנבחרת של דידייה דשאן, והפך לשחקן הראשון שנולד אחרי הזכייה ב־1998 ולובש את מדיה. גם כאן הוא הרגיש מיד כמו דג במים והפך תוך חודשים בודדים לחלק אינטגרלי מההרכב. אחרי שהבקיע באוגוסט 2017 בניצחון הגדול על הולנד במוקדמות, כבר אי אפשר היה לדמיין את צרפת בלעדיו.

שחקנים צעירים נדרשים לרוב לתקופת התאקלמות ארוכה לצד הכוכבים – אפילו מסי ורונאלדו לא תפסו מיד את הפיקוד בנבחרותיהם. אמבפה שיחק כאילו היה שם תמיד. הבגרות המנטלית שלו הדהימה את הסובבים. גם ניימאר העיר: "נדמה כי יש לקיליאן ניסיון של שחקן בן 30.

נכון לעכשיו, מתקבל הרושם שזו לא הייתה טעות פשוט כי אמבפה לא עושה טעויות. בזכותו הפכה גם קבוצתו לאהודה קצת יותר בציבור הרחב: החלוץ הכריזמטי שובה את הלב. גישתו של ניימאר, למשל, מעוררת סלידה אצל אוהדים לא מעטים, אבל החיוך השובב של אמבפה אינו משאיר אף אחד אדיש. אולי התנהלותו לא מושלמת ודרישותיו מהמועדון החדש היו אסטרונומיות, אבל סן־ז'רמן משוכנעת שהוא שווה כל סכום. העסקה הייתה מורכבת וסן ז'רמן קיבלה את אמבפה בהשאלה לעונה הראשונה, עם תשלום של 160 מיליון אירו בקיץ האחרון תמורת כרטיס השחקן שלו. רק מחירו של ניימאר היה גבוה יותר בכל תולדות הכדורגל העולמי, אבל הקטארים מרגישים שעשו מחטף מוצלח בכל זאת. כיום, אם ירצו למכור את הנכס הנוצץ, הם יוכלו לקבל תמורתו הרבה יותר. ההופעות במונדיאל העלו את אמבפה לפסגת העולם והוא הגשים את החלום הלאומי הנער אכן היה שותף בכיר לזכייה ראשונה בגביע העולם מאז 1998.

השנתיים החלומיות שעבר עשויות להיות רק הקדמה למשהו מדהים באמת, והגיוני להניח כי גם סן־ז'רמן תהיה בקרוב מאוד קטנה על מידותיו. התסריט המופלא הזה נכתב מול עינינו, ולנו נותר רק לעקוב אחריו בשקיקה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

יכול להיות שזה נגמר

Published

on

זאת הפעם השנייה בתוך שנה שעומרי כספי נחתך מקבוצה בגלל פציעה, אבל יש גם דרך רחבה יותר להסתכל על הסיום הצורם בממפיס 4,642נקודות ו-11,959 דקות בליגה הטובה בעולם הן חלום שהפך למציאות במשך עשור, וכספי לא רוצה להתעורר

אפשר להגיד משפט אחד על הסיום הצורם של עומרי כספי בממפיס גריזליס, שכלל פרידה מהסגל בעקבות פציעה בפעם השנייה תוך פחות משנה: לא רק שהיה יכול להיות יותר גרוע, אף אחד לא חלם שזה יהיה כל כך טוב.

כשכספי נבחר במקום ה-23 בדראפט 2009, מישהו חשב שהוא עומד לשחק ב-NBA במשך עשר עונות? שהוא ייכלל בין 17 השחקנים (מתוך 60) שיישארו בסביבה גם ב-2019? שהוא ישחק 11,959 דקות בליגה הטובה בעולם, שבכל שנה מתנהלות מלחמות עולם כדי לאכלס את 450 המקומות שהיא מציעה? שהוא יקלע 4,642 נקודות? יוריד 2,355 ריבאונדים? ישמור על לברון ג'יימס במשחקים מדי פעם מבלי שנצטרך להסתכל מהחלון ולבדוק אם היקום קרס לתוך עצמו? יתבדח באימונים פנימיים עם קווין דוראנט? יערוך קרב שלשות פרטי מול סטף קרי, שמתועד לעולמי עד ונצח יוטיוב? שבארונית של קליי תומפסון בחדר ההלבשה תעמוד בגאווה שקית ענקית של גרעינים שחורים מ"קליית חממה", שהביא לו "אח שלי עומרי"?

חלומם של שחקנים אחרים, לא פחות מוכשרים, היה המציאות של כספי במשך עשור. הוא לא הביא לשולחן משהו שטרם נראה בעבר, אבל מצא את הנישה שלו אנרגיות, שלשות, תנועה בלתי פוסקת – והתנפל על כל דקת משחק כאילו היא האחרונה.

השאלה אם שיחק את הדקה האחרונה שלו בליגה כבר נשאלה בעבר בהקשר של כספי, שבכל פעם מחדש הצליח לענות בשלילה. הסיטואציה הנוכחית, לעומת זאת, מערימה יותר קשיים מאי פעם: כספי אמנם שחקן חופשי ורשאי לחתום בכל קבוצה ללא הגבלות, אבל ארבעה חודשים לפני גיל 31, עם היסטוריה קרובה של פציעות מציקות וללא שניית משחק בפלייאוף ברזומה – היבט שעשוי להרחיק קבוצות פלייאוף שמחפשות עוד קצת עומק לספסל – העתיד ב-NBA נראה מעורפל.

זו העונה השלישית ברציפות שכספי נחתך מקבוצה ב-NBA, וברקע עולים עוד ועוד סימני שאלה בנוגע למצבו הפיזי. העונה שותף כספי ב-36 משחקים מתוך 56 של הקבוצה, ובשאר הזמן נעדר בשל פציעות קטנות ומחלות. בכלל, גליון ההיעדרויות של כספי לא עושה לו שירות טוב במיוחד: בשנתיים האחרונות הוא נפצע שש פעמים בקרסול, פעמיים בגב, ולאחרונה כאמור קרע את המיניסקוס. מאז עונת 201/14, אז שיחק ביוסטון, הוא לא שיחק ביותר מ-70 משחקים בעונה. בסך הכל, בשלוש העונות האחרונות שותף ב-125 משחקים בלבד במצטבר.

אם לא די בגליון הפציעה הלא מחמיא, בשנתיים האחרונות גם המוניטין של כספי כקלעי שלשות מצרך שתמיד יש לו דרישה בליגה – נשחק בצורה משמעותית. מאז עונת השיא בסקרמנטו ב-2015/16 כספי לא העמיד ממוצע של יותר משלשה למשחק. לגולדן סטייט הוא הצטרף בעונה שעברה על תקן קלעי שלשות מהספסל אולם מיעט לזרוק מחוץ לקשת – מה שהיווה סיבה מרכזית לשחרורו רגע לפני הפלייאוף. העונה קלע כספי 15 שלשות בלבד, ובשני משחקים בלבד זרק למעלה משלוש זריקות מחוץ לקשת. במקביל, גם האחוזים מהשלוש צנחו (34.9% העונה לעומת 45.5בעונה שעברה).

כאמור, הקליעה מהשלוש הייתה עד לא מזמן כרטיס הביקור של כספי ב-NBA. העונה, לאחר שקלע 20 נקודות מול האקסית גולדן סטייט, סטיב קר עקץ ואמר ש"הוא זרק ארבע שלשות במשחק, בכל העונה שעברה הוא לקח שמונה. אם רק היה זורק ככה אצלנו…".

״זה לא הלך כפי שדמיינתי", כתב כספי בטוויטר על החוויה בממפיס – וכנראה שזה הדדי. היה ברור עוד בתחילת העונה שמדובר בצומת לכל דבר עבור המועדון: או שינסה להיאבק על מקום בפלייאוף בעזרת הצירים הקבועים (מייק קונלי ומארק גאסול), מחוזקים קוסמטית בשחקני תפקיד מוגדר, או שיתחיל הליך פירוק נכסים בואכה סיומו של עידן. ממפיס החלה את העונה בצד התחרותי של הסקאלה, אבל אחרי 25 משחקים טובים, העסק התחיל להתפרק. העימות הפיזי בחדר ההלבשה, בו היה כספי מעורב, הרגיש קצת כמו תחילת הסוף, שהגיע מהר מהצפוי. בשבועות האחרונים היה ברור שלפחות אחד משני השחקנים הטובים בקבוצה, שרידים מתקופה מוצלחת יותר עבור הגריזליס, לא יישאר. וכשחוטבים עצים, עפים שבבים.

גם אנס קנטר ומרצ'ין גורטאט – שחקנים לא פחות טובים מכספי – נחתכו מהסגלים של קבוצותיהם, והחוזים שלהם הרבה פחות ידידותיים לחיתוך משלו. הביטוי "ככה זה בביזנס הזה" נדרש כאן; הנהלות ב-NBA נוטות להפגין סנטימנטים של רוצח סדרתי, בטח בתחילת פברואר, כשג'נרל-מנג'רים צריכים לנהל את שיחת "יחסינו לאן" עם העונה הנוכחית של הקבוצה.

כמובן שגם התקרית בחדר ההלבשה בה היה מעורב במהלך העונה, עם עימות חריף עם חברו לקבוצה גארט טמפל, לא מוסיפה לכספי נקודות זכות. לרוב, משחקן ספסל ותיק שכמוהו מצופה להיות מנהיג ובעל אישיות חזקה בחדר ההלבשה. ספק אם כספי עדיין ייתפס ככזה ב-NBA אחרי התקרית בה היה מעורב, שהצטרפה לדיווח נוסף בעונה שעברה על גישה בעייתית מחוץ למגרש, כשחקן גולדן סטייט (בזמנו טען אית'ן שטראוס מ"האתלטיק" שאחת הסיבות העיקריות לשחרורו של כספי הייתה "גישה שרחוקה מלהיות אופטימלית מחוץ למגרש").

יחד עם זאת, אם כספי יתאושש בזמן כדי לשחק עוד העונה, יש לא מעט קבוצות NBA שמחפשות שחקנים חופשיים כדי לעבות את
הסגל – חלקן אף איכותיות ותחרותיות יותר מממפיס. יוטה, למשל, זקוקה לפורוורד נוסף ואפילו לאקסית גולדן סטייט נותר מקום פנוי בסגל.

את כספי, מן הסתם, כבר מעניינת בעיקר מערכת היחסים הבאה. עכשיו רק צריך לקוות שלאחר שיבריא, יהיה לו בכלל עם מי לנהל אותה; בליגה שהיא גלגל שאסור לרדת ממנו, אף אחד לא עוצר ומחכה לך שתקום.

המשך לקרוא

ספורט

דני אבדיה נבחר ל-MVP של מחנה "כדורסל ללא גבולות"

Published

on

שחקנה הצעיר של מכבי ת"א רשם הישג נוסף, הפעם במחנה היוקרתי של שבוע אולסטאר ה- NBAבשארלוט • "הוא במסלול הנכון להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט 2020"

דני אבדיה בטקס הענקת הפרס בשארלוט

שחקנה של מכבי ת"א בכדורסל, דני אבדיה, רשם לעצמו עוד הישג מרשים, כשקטף את תואר ה-MVP של מחנה "כדורסל ללא גבולות", בו משתתפים 63 שחקנים צעירים מבטיחים מרחבי העולם במסגרת סוף שבוע אולסטאר ה-NBA בשארלוט. 63 נערים ונערות מ-31 מדינות מכל העולם הוזמנו למחנה, בו הדריכו בין היתר גם כוכבי NBA כגון ניקולה יוקיץ', ניקולה ווצ'ביץ', בוגדן בוגדנוביץ' ודיאנדרה אייטון, ובסופו של דבר – ילד הפלא של מכבי תל אביב הוא זה שנבחר ל-MVP. אבדיה בן ה-18 משך את תשומת הלב של הסקאוטים והעיתונאים מהרגע הראשון.

אבדיה ממשיך באותו הקו מטורניר הנוער של היורוליג בו הצטיין והוביל את מכבי תל אביב לגמר השלב המוקדם מול ריאל מדריד, בו בסופו של דבר הפסידו הצהובים. הישראלי נבחר לחמישיית הטורניר. בחודש אוגוסט האחרון לקח אבדיה חלק במחנה נוסף של כדורסל ללא גבולות שנערך בסרביה ונבחר בסיומו ל-MVP. בקיץ הקרוב הוא יוביל את נבחרת העתודה באליפות אירופה עד גיל 20 שתיערך בישראל.

אבדיה (18, 2.05 מ') מושך המון תשומת לב כבר זמן רב, אבל היכולת שהציג במחנה "כדורסל ללא גבולות" העלתה אפילו יותר את המניות שלו אצל הסקאוטים של הקבוצות ב-NBA. אבדיה נבחר כאמור ל-MVP של המחנה וב"ספורטס אילוסטרייטד" לנתח את הכישרונות הבולטים מהאירוע, והחמיאו ליהלום הישראלי של מכבי תל אביב.

"הוא מציג חבילת כישורים מרשימה מאוד. הוא לא שחקן שצריך לצפות בו יותר מדי כדי להעריך אותו", נכתב באתר הנחשב. "מהרגע הראשון היה אפשר לראות שאבדיה הוא השחקן המוכשר והמוכן ביותר ל-NBA מבין כל אלו שהגיעו למחנה. יש לו כישרון טבעי לניהול משחק בכדרור, ונראה שיש לו פוטנציאל אמיתי לסחוב על גבו התקפה ב-NBA כמוביל כדור למשך דקות ארוכות. הוא לא עילוי כמו לוקה דונצ'יץ', אבל יזכה להשוואות אליו בגלל סגנון המשחק והיתרונות הדומים".

מה חוזים שם לאבדיה בהמשך? "הוא במסלול הנכון להיבחר בעשירייה הראשונה בדראפט 2020 ובתקווה גם לקבל בעונה הבאה תפקיד מרכזי בעונה הבאה. ההתפתחות שלו עשויה להציב אותו אפילו באחד המקומות הראשונים בדראפט בשנה הבאה".

המשך לקרוא

ספורט

מציון תצא תורה

Published

on

יש לו הכל: משחק יוצא מין הכלל תחת הסל בהגנה ובהתקפה, קליעת פאול מעולה, יכולת לקבור אותה מבחוץ, החבילה כולה • קבלו את הכוכב העליון החדש שמגיע לליגה הטובה בעולם ולנבחרת ארה"ב: ציון ויליאמסון

זאיון וויליאמסון. כמו מכונית קאדילק כבדה

הוא שחקן שלא מגזים בהרעדת הסל. רק שחקנים המעוניינים לפרסם את שמם זקוקים לדאנקים מרעידי סלים. דאנק קליל – סל ופאול – זה כל זה שציון וויליאמסון מבקש. הוא כולו 2.00 מטרים. אבל 2 מטרים הנושאים 132 ק"ג של מסת שרירים. הוא נראה כבד ממבט ראשון, אבל אני, לפחות, אף פעם לא ראיתי שחקן מסיבי כמוהו עם הכוח המתפרץ והתאוצה שלו. הוא מכונית קדילאק כבדה, 8 צילינדרים, הפורצת כמו פיאט במרוץ במונאקו.

זה מה שעשה כוכב מכללת דוק נגד וירג'יניה, המדורגת 3 במכללות, משחק שבסופו היה ברור לי: אליפות ה-NCAA היא של דוק. רק היא עצמה יכולה לנצח את עצמה ביום קליעה איום. ביום קליעה טוב מה-3 – כמו נגד וירג'יניה – עם ציון בפריצות ותחת הסל? פורגט איט. אפשר כבר לתת להם את תואר אלופת המכללות.

יש לו הכל: משחק יוצא מין הכלל תחת הסל בהגנה ובהתקפה. קליעת פאול מעולה. יכולת לקבור אותה מבחוץ. המשחק נגד וירג'יניה – שהוא בשום פנים ואופן לא משחקו הטוב ביותר ואפילו לא אחד ממשחקיו הטובים ביותר – עדיין מראה את החבילה כולה. את הכוכב העליון החדש שמגיע לליגה ולנבחרת ארה"ב: ציון ויליאמסון, השכן שלי מהעיירה ספרטנבורג הקשורה ממש לביתי בגריר, דרום קרולינה, שני מין פרברים במטרופוליטן של גרינוויל.

בסיום המשחק אמר מאמן דוק מייק ששבסקי: "אף פעם לא היה לי שחקן מיוחד כמוהו". הוא לא יכול היה לומר 'הטוב ביותר'. לא למאמן שהיה לו שחקנים כגראנט היל ששיחקו עבורו ארבע שנים תמימות. אבל הכוונה ברורה לי. זאיון? תתארו לכם צ'ארלס בארקלי אבל גבוה מהמודל המקורי ב-6 סנטימטרים ושוקל 8 ק"ג יותר מ'הגבעה העגולה של הריבאונד'.

כל משחק שהוא משחק מוסיף ל-LEGEND החדש של הכדורסל. אני זכיתי לראות עשרות כוכבי תיכון שהמשיכו לככב במכללה ואז לעשות קריירה מוצלחת ב-NBA אבל לא זכור לי שחקן שעשה קפיצה קדימה ברמה ובגודל שציון עשה מהתיכון לשלב הבא. הוא הפך משחקן תיכון טוב מאד – מדורג 3-5 – לאגדה ממש במכללות. קבוצות NBA מדברות כבר היום על העתיד של AD למשל, כן, הגבה, עם מחשבות קדימה לקראת בואו של הגואל מציון. הווה אומר הוא כבר במחשבות ובמשוואות של קבוצות NBA מהלוטרי, ומחשבותיהם לגבי טריידים בעתיד. אם הוא עלה פלאים מהתיכון למכללה, האם יעשה אותה קפיצה מהמכללה ל-NBA? זה יהיה מפחיד ממש.

אני זוכר את הסלאם ב-360 מעלות נגד קלמסון כשפיו כמעט נישק את הטבעת אחרי סיבוב גוף מלא. או החסימה נגד פרינסטון. ואת החסימה נגד וירג'יניה חייבים לשמור בסרטון מוזהב. האגדה עליו מתאבה, מתעצמת, ותופסת תאוצה ממשחק למשחק. במשחק הראו את לברון מיד אחרי כניסה מצויינת של ציון עם סיום בסיבוב שמאלי, ומבע פניו של המלך הביע מין תמהון או השתאות. הייתי אומר אפילו מין מבע של אי-אמון בנה שראה זה עתה. דבר אחד אני יודע: לברון השתכנע !. וכשכוכב כלברון משתכנע – שחקן המשכנע שחקן – זהו הסימן הברור ביותר שמתפתח משהו מיוחד.

בינתיים העונה הוא קולע 22.7 נק' ב-68.25% (עם 77% לא יאומנים מתוך קשת ה-3!), קוטף 9.4 ריב', גונב 2.21 וחוסם 2.3.

ג'יי ביילס הוא לדעתי אנליסט כדורסל המכללות הטוב מכולם. ביילס (שחקן דוק, שחקן המבריקס, שחקן יורוליג, ועוזר מאמן בדוק) מ-ESPN הוא הטוב ביותר, וכשהוא אומר, "There has never been a player like him", אני מאמין לו.הוא עושה דברים עם גופו שהם INCONGRUENT לגופו. יותר אפילו מלברון ג'יימס.אני מעז לומר שמאז ה-"FAB FIVE" של מישיגן לא היתה קבוצת פרשמן דומיננטית כמו דוק. אולי קנטקי של 2010-11 עם דמרכוס קאזינס, ג'ון וול, ואריק בלדסאו. כל סל רביעי שלו הוא דאנק, אבל סליו באים כסיום מתאים לכדורסל מעולה של שחקן שיש לו הכל, כולל שכל בראש.

מאמנו מייק ששבסקי אמר לעיתונאים אחרי המשחק: הוא אוצר (TREASURE). הוא צעיר נפלא לאמן. תמיד במצב רוח טוב, תמיד UPBEAT. תמיד מוכן לעזור. הוא מצחיק עם חוש הומור שמשכיב אותנו. הוא מאד TEAM-ORIENTED. הוא החבילה השלמה. כולם ללא יוצר מין הכלל אוהבים אותו – חבריו לקבוצה, הסטודנטים על היציעים וספסל הלימודים, כל המאמנים ועוזרי המאמנים. אין כלל שאלה. הוא ."BIG TIME GREAT KID AND GREAT PLAYER".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות