Connect with us

Israel-LA Magazine

החטיפה הפוליטית של "שומרי הסף"\ טור דעה מאת אריאל בלומנטל

Published

on

AB_pic
אריאל בלומנטל
דרור מורה, במאי הסרט המצויין "שומרי הסף", אמר לנירית אנדרמן מ"הארץ" שהוא "לא חושב שהם (ראשי השב"כ המרואיינים) מביעים דעות פוליטיות בסרט". אכן, אפילו אמירתו המצוטטת רבות של יעקב פרי, שאחרי שנות שרות ארוכות "אי אפשר לעזוב את תפקיד ראש השב"כ ולא להפוך קצת לשמאלני" אינה באמת פוליטית. 
המציאות הישראלית תובעת פעילות בטחונית תמידית כתנאי לחיים נורמליים. "ראשי השב"כ", אמר מורה באותו ראיון, "נשלחים בשמנו לעשות את העבודות הכי מסריחות והכי מלוכלכות שיכולות להיות, כדי שאת ואני נוכל לשבת פה ולנהל שיחה בשקט, בלי שיפציצו אותנו ויאכלו אותנו".
קל לדמיין את התיסכול של פרי, שאחרי עשורים רוויי דם ואלימות, ולמרות רמה גבוהה של הצלחה, מוצא את עצמו ואותנו באותו המקום בדיוק, בו בהעדר שלום צריך להמשיך ולהשקיע מאמצים סיזיפיים וקטלניים בכדי לשמר את הבטחון. זה התסכול של כולנו, כמו שהספור של "שומרי הסף" הוא הסיפור של כולנו, ושניהם נראים עמוקים יותר, טראגיים יותר מנקודת מבטם האישית של קודקודי הפירמידה.
ששת ראשי השב"כ שירתו תחת ממשלות ימין ושמאל, חלקן ניסו יותר וחלקן פחות – כולן לא הצליחו להשיג שלום. הרצון בשלום הוא תרבותי-מוסרי והכשל אינו שייך לצד פוליטי זה או אחר – השתלבותו של פרי ב"יש עתיד" מעידה יותר מהכל עד כמה "שמאלני" הוא באמת.
אולם ההייפ הפוליטי העולמי סביב אמירה זו ואמירות דומות מתוך "שומרי הסף" גויס לצורך מאמצי הדמוניזציה של ישראל. מוסטפא ברגותי למשל קרא לסרט "ניצחון הצדק", ואמר שאף שראשי השרות "בצעו פשעים רבים", יש להקשיב להם. מענין מה ברגותי חושב שהם מנסים לאמר, הרי גם היכולת לפרש חשיבה ביקורתית היא ענין תרבותי. ניתן להניח ש"ניצחון הצדק" בעיניו הוא סרט נוסף שמתייג את ישראל כרעה ואכזרית, וש"להקשיב להם" פירושו להצר את צעדיה במאמציה לשמר את הבטחון.
 שומרי הסף
הדיון שמנהל ברגותי וכמוהו פעילים אנטי-ישראלים רבים ברחבי העולם מבוסס על האקסיומה שמלחמה=ישראל, לפיכך להתנגד למלחמה פירושו להתנגד לישראל. בדיון הזה יש קורבן אחד ותוקפן אחד, אחראי אחד על כל האומללות והסבל, ובסופו ממותגים הפלסטינים מחדש כאנשי השלום של הסכסוך הזה. מובן מאליו שבראייה החד-מימדית הזו אין מקום להרהורי מוסר או חיבוטי נפש בסגנון "שומרי הסף".
הפעילות האנטי ישראלית העולמית רוחשת באופן קבוע, משחרת לתירוץ הבא שבאמצעותו תוכל להעמיק את הדה-לגיטימציה של ישראל (וזו לא נקודת הדמיון היחידה למאמצים אנטישמיים מסורתיים יותר). הכיסוי של רדיפת שלום וצדק, לכאורה, דקיק, ובמקרה זה שקוף לחלוטין:
images 2

על מה צוהלים "פעילי השלום" ו"שוחרי הצדק" בקמפיין הפלסטיני? אבי דיכטר מספר איך צמרת החמאס, שמטרתה לפגוע בחפים מפשע, ניצלה מתקיפה ישראלית מחשש שחפים מפשע יפגעו. זהו נצחון הצדק? מיהו הנבל בספור הזה? ואיך יתכן שהקורבן שוחר השלום עומד מאחורי הרצחנות של פיגועי ראשית שנות האלפיים?

למעשה, האנשים שעמדו בראש ה"נחש הציוני" מתגלים בסרט כאנשים עמוקים, מורכבים, מוסריים, ואפילו קצת שמאלנים. לא גנרלים פרוסיים מרכיבי-מונוקול וחובבי-מלחמה, לא רוצחים קרי-מזג ואכזריים, ולא מפלצות מוגדלות-אף.
אל לנו לנהות אחרי דיון אנטי-ישראלי שהוא נמוך מזה שמנהל מורה עם ראשי השב"כ ב"שומרי הסף". הישראלים צריכים להתעלם מרעשי הרקע ולעסוק בנקודות האמיתיות שמעלה הסרט.
ARIEL A BLUMENTHAL
Founder|Sentient Music for Media
Composer, Music Producer

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Israel-LA Magazine

ליקטוטים 7 מאת אודו קשטן

Published

on

מתרגש. מחר יוצא לאור הספר החדש שלי "עשרה שיטות לשיפור העברית"

אני כל כך לא בכושר שאני מתנשף במעלית.

בטח בחדר של בר רפאלי תלוי לוח שנה עם תמונות של מוסכניקים.

sb10064404bp-001c

המוסד עושה מבצעים רק כדי שלרונן ברגמן יהיה במה למלא עיתוני חג.

<במיטה>
היא: איפה הזוגיות של פעם, שהיינו מדברים שעות אל תוך הלילה, אותה חברות נפש עמוקה ואמיתית, של תשוקה והקשבה
אני: גם אני מותק, לילה טוב.

עוד סמס אחד של שנה טובה ואני כפיי ארימה.

כשהוורד מסמן לך טקסט בקו ירוק הוא כאילו אומר לך "תשמע, אין לי סיבה מיוחדת למה עשיתי את זה, אבל אם אפשר לעצבן אותך אז למה לא?".

אין לי בעיה עם סופר פארם למעט חוסר העקביות שלהם. בשמים אין להם בעיה שאני בודק, אבל דיאודורנט סטיק, או הו.
מכירים את הרגע הזה שאתם קולטים כמה הבית מטונף ומבולגן, מקבלים עצבים, מפשילים שרוולים ויוצאים מהבית?

 

אין ילד מתוסכל מילד שאוכל ארטיק ואבא שלו אומר "זה מטפטף לך, תביא אני אעזור לך מהצד" ומשאיר אותו עם מקל.

-הגבינה הזאת רזה?
-כן
-אתה בטוח?
-כן, 5%
-אז כשתהיה בטוח ב-100% אני אקנה

 

-תחשוב על מספר כלשהו ואל תגיד לי אותו
-אוקיי, חשבתי
-זהו, אל תגיד לי אותו. כזה אני, לא צריך לדעת הכל.

 
יום כיפור יוצא השנה על שישי שבת, זו הפעם הראשונה שאלוהים יצטרך לבקש סליחה מאיתנו.
הרגע הזה שאתה קולט שיש במטבח תבנית עם עוגת שטרודל, ואתה עושה קפה, חותך פרוסה ונותן ביס בקיש בצל.

 

 
נשיאים אמריקאים תמיד הופכים בסוף למוצרים: לינקולן מכונית, קנדי מוצרי חשמל, ואובאמה נקניק.

 

– בוס, אל תשאל, היתה תקלה בפס הייצור, וכל חפיסות השוקולד יצאו עם חורים
– עזוב, תשאיר את זה ככה, נקרא לזה "שוקולד אוורירי"
– אתה גאון!!

 

פררו רושה זה הבר רפאלי של השוקולדים.

חלום שלי לראות ערס מסובב מעל הראש איזו פריחה וצועק "זו כפרתי".

גם אם פרויקט הדיור הזה הוא בפפואה־גינאה החדשה, תהיה שם הנחה לעמיתי חבר.

 

הקטע הזה שמישהו שלמד איתך בכיתה ב' מציע לך חברות בפייסבוק אז לפני שאתה מאשר אותו אתה מגשש עליו קצת כדי לראות לאן הוא הגיע בחיים ביחס אליך ומגלה שיש לו עבודה טובה יותר משלך ותפקיד בכיר עם שלוש אותיות כאלה באנגלית, יש לו תואר שני בטכניון, פנטהאוז ענק בתל אביב, שלו, לא שכור, יש לו שני ילדים, הוא המון בחו"ל, הוא נוסע על אאודי ספורט, שיניים מושלמות, הוא כתב כבר שני ספרים, הוא מתנדב בסיוע לניצולי שואה, צמחוני, יש לו על היד שעון ששווה 5 משכורות שלך. יששששש אשתו מכוערת. מאשר.

 

מנהרות הכרמל נחסמו עקב ״תקלה״, ושני כבישי היציאה האחרים מחיפה נחסמו גם הם על ידי ״רכבים תקועים״, במה שנראה כרגע כמו מזימה של יונה יהב למנוע מאנשים צעירים לברוח מאזור חיפה.

תן לאדם דג, והשבעת אותו ליום. תן לו גפילטע פיש, והרסת לו את היום

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות