הוליווד כחול לבן: פסטיבל קולנוע יהודי ספרדי - שבוע ישראלי
Connect with us

כללי

הוליווד כחול לבן: פסטיבל קולנוע יהודי ספרדי

Published

on

הצגת הבכורה לסרט Free Men- Les Hommes Libre נערכה בפתיחת פסטיבל הסרטים היהודי-ספרדי העשירי בלוס אנג'לס.   ההכנסות מערב הגאלה יופנו לילדים ממשפחות מצוקה בישראל. הקרנות הסרטים – השבוע בלאמלי בוורלי הילס                  


ערב הגאלה  השנתי החגיגי שפתח את פסטיבל הסרטים היהודי ספרדי 2012, באולפי פראמונט המפוארים ברחוב מלרוז, נכח קהל של כ-400 מאנשי הקהילה היהודית יוצאי ספרד. הקהל הרב התכנס באולמי המבואה שלפני אולם ההקרנה והשתבח במזנון מדהים כולל סוגים שונים של סושי וסשימי כשרים וטעימים. הקהל  עט על פירות הים ומצמץ שפתיים בהנאה צרופה. לאחר מכן נפתחו שולחנות האוקשן עמוסי טובין ותקילין. מיני סמוברים וסטים של פורצלן סיני וכסתות משי וכלי בדולח וסט ענק של רהיטי תינורות מרופדים במוך ומרובדים בפוך – המון מוצרי צריכה לעשירון העליון ובמחירי מציאה… בתום המכירה הפומבית השקטה זכה הזוג ברכה בכרטיס טיסה לישראל ב700- דולר האחד ותמונת שמן נדירה של צייר אירופאי מהמאה ה-17 ינוח על משכבו בעבור שלושת אלפים דולרים.

הכספים שנאספו נתרמו לקרו שמטפחת ילדים  בשכונות מצוקה בישראל כשהתורם העיקרי הוא הד"ר ג'ו (חוזה) ניסים, שעומד מאחורי הפסטיבל מאז הקמתו. כל המכובדים הוזמנו לארוחת ערב כיד המלך, בה הוגשו תרנגולי הודו צלויים ונימוחים, בשר עגל צלוי ורך, דגי סלומון משכשכים בציר אדמוני וערב לחיך ופריקסה אפרוחי קיץ קטנטנים שנמסו בפיות טוחנות.

בתום החלק הקולנירי זרמו מאות המוזמנים אל אולמי פראמונט המפוארים וקיבלו בתשואות את ח"כ הכנסת חיים אמסלם, שפרש מש"ס והעומד בראש מפלגה חדשה בבחירות הקרובות. הרב אמסלם קיבל תעודת הוקרה ונשא נאום מאלף בצרפתית, שפת אימו. כמו כן חולקו תעודות הוקרה לסוזן וג'ו כהן, מבעלי מלון "ארבעת העונות" בבוורלי הילס, ולשחקנית הפורטוגלית היהודיה היפה דניאלה רוח. 

לאחר שלב ההוקרות ותשואות החן הוקרן הסרט Les Hommes Libre "האנשים החופשיים", המביא סיפור שידוע עליו אך מעט, על סוכנים אלג'יראים מוסלמים אשר ב-1942 בפריז הכבושה, השתמשו במסגד כבסיס פעולה להצלת יהודים.  

במרכז הסרט עומד יונס, מהגר אלג׳יראי צעיר המתפרנס מהשוק השחור. יונס, דג קטן בשוק השחור של פריז, נעצר על ידי המשטרה הצרפתית, ובמקום עינויים וחקירות הוא מסכים לרגל עבור צרפת. תפקידו הוא לחשוף את האימאם של המסגד בפריז שהמשטרה חושדת שהוא מספק ליהודים ולאזרחים אחרים תעודות זהות מזוייפות. כאשר יונס נחשף לעולם המרגיע והבטוח של המסגד וגם פוגש בזמר היהודי ממוצא אלג’יראי, סאלים חליל (השחקן המצוין Tahar Rahim מהסרט "הנביא") למרות הסיכונים הטמונים בדבר, מפסיק את הריגול לטובת המשטרה ועובר למחתרת הצרפתית הלוחמת בממשל וישי הנאצית. הסרט עוקב אחרי השינוי שיונס עובר ואחרי פעולויות שלו ושל חברים נוספים במחתרת. 

סרט נוסף שיוצג ביום ראשון הקרוב במסגרת הפסטיבל הוא הסרט הדוקומנטרי  רוק'נ רול עיראקי המביא את סיפורו של הזמר דוד טסה, שסבו דויד אל קואיטי יחד עם אחיו סלאח היו זמרים מפורסמים בעיראק. השניים הופיעו בעירק באולמות מפוארים ואף הופיעו לפני המלך, עם עלותם לארץ, המשיכו להופיע בפני הקהילה העיראקית שחבריה עדיין זוכרים אותם באהבה ונוסטלגיה.  הנכד, דודו, מוזיקאי פופולרי שמשלב רוק ובלוז בהופעותיו לקח על עצמו להביא את המוזיקה העיראקית האותנטית אל הקהל הרחב. יחד עם המוזיקאי יאיר דלל שהשתמש כבר בעבר בהרבה מהמוזיקה של האחים אל קואיטי. דודו העלה ערב מהמם של מוזיקה שמשלבת מוזיקה עכשוית עם המוזיקה העיראקית. 

הסרט מעביר את ההתלהבות של היוצרים ואת ההתרגשות וההתלהבות הרבה שהמוזיקה שלהם גורמת לקהל. 

 


==

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כללי

מילון הישראלי העילג

Published

on

היכן עובר הגבול בין החינני והעילג? מתי יצירת דיבור טבעית היא לגיטימית ויצירתית, ומתי היא נכה ומעצבנת? מבחר קייצי

מאת: רוביק רוזנטל

120 שנות דיבור עברי בארץ ישראל יצרו שפה חיה, דינמית ועשירה. עשרות אלפי מילים נוספו, מאות אלפי טקסטים נכתבו, מיליוני ילדים נולדו לתוך השפה וממשיכים לקיים ולהחיות אותה.

אבל כל זה קורה מהר, אולי מהר מדי. העברית החדשה נולדה בתנאי לחץ, כמעט תנאי מעבדה, ללא זמן הבשלה וצמיחה. אנחנו מדברים בשפת התנ״ך והמשנה, אבל אלו שפות טקסטים עתיקים. לצד ״העברית״ כשפה שלמה ולגיטימית, צומחת ״העברית הישראלית״, לשון הדיבור, ויש לה כללים וחוקים ומילונים משלה, לטוב ולרע.

אני אוהב מאוד את מה שקורה בעברית. בדרך כלל. אבל בהחלט לא תמיד. שפת הדיבור יכולה להיות גמישה וחיננית, אבל היא יכולה להיות גם עילגת ואפילו קלוקלת. היכן עובר הגבול בין החינני והעילג? מתי יצירת דיבור טבעית היא לגיטימית ויצירתית, ומתי היא נכה ומעצבנת? הגבול אינו ברור לגמרי, ואנסה לשרטט אותו על דרך השלילה. מן השאלה ״מה אינה עילגות״ תיווצר אולי התפיסה של ״מהי עילגות עברית ישראלית״.

והרי מבחר ערכים ממילון העילגות הישראלית. אפשר להוסיף, אפשר להמעיט ואפשר להתווכח.

אינו אמר. וגם ״היא אינה פתרה״, ״הם אינם מצאו חן בעינינו״. השימוש במקרים האלה ב״אינו/אינם במקום ב״לא״ מתפשט כאש בשדה קוצים. המשתמשים מרגישים שהם מדברים בשפה גבוהה. אז לא.

אלף כל. החלופה העילגת והמעצבנת עד מאוד של ״ראשית״ או ״ראשית כל״. אחותה המגוחכת ממש: בית כל.

אני יגיד לך. השגיאה הוותיקה ביותר בעברית הישראלית. עתיד מדבר בצורת עתיד נסתר: אני יעשה, אני יאכל. בתיאבון.

אני לא יודע להגיד. ‘אינני בטוח׳ בשפת העילגים. ערד ניר בערוץ 2 על פגישת טראמפ וקים ג׳ונג און: ״אני לא ודע להגיד במקרה הזה מי האדם ומי הבהמה״.

אפילו ש… חלופה עילגת של למרות ש…, על אף ש.. ואחרות: ״אפילו שהטורניר נערך ברוסיה, כשמביאים בחשבון את הבדלי שעות לא כל כך נוח לצפות במשחקים בשידור חי״ (ציטוט של פרופסור רוסי, התרגום ישראלי).

בללמוד. בללכת. בלהגיד. שם הפועל מחליף את שם הפעולה (בלמידה, בהליכה, באמירה). המצאה מתפשטת של העברית העילגת. יש אפילו ערכה המציעה ״שיטות פשוטות בהצלחה בלימודים״ ששמה ״הסוד בללמוד״. אם כבר, אז ״שיטות בפשוטות בלהצליח בלימודים״, לא?

גנב אותי. יונתן רושפלד: ״האדם היחידי שגנב אותי בחיים הוא חרדי, שהטיס אותי יחד עם כל הצוות שלי למלון בחו״ל״. החזיר אותך או לא?

הזאתי. ״אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר. אחי, אני אסדר לך את הזאתי״. יאיר נתניהו, זוכרים?

הכי הטוב. ״כמה כואב כמה כואב, שהחבר הכי הטוב אותך עוזב״. משירת אבי ביטר.

העניין הזה של… דפוס דיבור המופיע שוב ושוב ודווקא בטקסטים משובחים. למשל, כותרת ב-929 ״לא פשוט העניין הזה של הצדק״. בעיני, ניסיון בעייתי להישמע דיבורי ומגניב.

הקורס קצינים. שיבוש נפוץ עד מאוד שני אחרי שלוש שקל): ה׳ הידיעה לפני הנסמך (המילה הראשונה בסמיכות). דרך המלך של סמיכויות מיודעות בצהלית, הלא היא שפת הצבא הישראלית. דוגמאות מתועדות: ״אני אעביר לכם את השיעור מתיחות״. ״הרס״רים נתנו את הכללי משמעת עם השנים״.

הרבה בהצלחה. שיהיה לכם הרבה בהצלחה. מוטציה מקומית נפוצה.

הרוויח את הכדור. ״היו להם הרבה הזדמנויות להרוויח את הכדור״, ועוד הרווחות ממוטי איווניר, פרשן המונדיאל. במונדיאל הבא, מוטי, תהיה להם הזדמנות להרוויח את הגביע.

והכול. וכולי, ועוד, גירסה ישראלית מאונגלזת (and all ״הוא סבבה והכול אבל לא שילם בדייט הראשון״ (שאלה באתר היכרויות). על הגבול הדק בין סלנג לבין עילגות.

זה למה. גירסה עילגת של זו הסיבה׳. ״כי הצבעתם ליכוד, זה למה״. כותרת למאמר של איריס לעאל בהארץ. עוד ניסיון להישמע דיבורי בטקסט מוקפד, אולי בעקיצה לנמעני המאמר. אפשר לקבל בדוחק, אבל הכותרת הבאה באתר אינסטגרם כבר לא מתחכמת: ״זה למה ההורים אמרו לכם לא לדבר עם זרים״.

יושנת. גם גודלת ועוד. שאלה לרב הגאון בן ציון מוצפי שליט״א (לא נגענו): ״לאח שלי הגדול יש חברה הוא סים צבא ועכשב היא יושנת הרבה אצלנו״. תשובת הרב: ״אין בידך לעשות מאומה, תתפללי שיחזרו בתשובה, כי כל יום כזה הם עוברים על התורה הקדושה״.

יכל. וגם יכלתי, יכלנו: ״הוא לא יכל להרשות לעצמו בריכה גדולה. מה הוא בנה במקום? גאוני!״ כותרת באתר ישראספורט). מה נכון? יכול, יכולתי, יכולנו.

לבחוץ, לבפנים. ״אני יוצא לבחוץ מחפש לאן ללכת, מה לעשות, להכיר אנשים חדשים לא יודע מה״ (אליהו, אתר שאלות ותשובות). ״אני נכנסת לבפנים ומרגישה את השלפוחית לוחצת בחוזקה״. פורום אהבה אסורה, ואללה).

באתי הבית. ״באתי הבית עכשיו מיום עבודה והדיון הזה עשה אותי מה זה רעבה״ (אתר דהמארקר). גם ״לך הבית״.

לשמה. להנה. ״בירושלים יש מספיק שכונות ערביות שאפשר למכור בהן חמץ בכיף, רוצה פיתה סע לשמה״ (אתר ירושלמי). גם ‘בוא להנה׳, ‘סע לקדימה׳.

רק ש. במשמעות ״אלא ש״, מאונגלז בעקבות only that אביב גפן: ״לשניהם יש אשה וכבוד הדדי, לשניהם יש אותו חיוך, הומור, אותם קללות וטעמים, רק שהוא ליכודניק וההוא ערבי״.

שבוע שעבר. עוד מוצר של של הישראלי העצלג. ״שבוע שעבר טסתי לאורוגוואי להופעה מיוחדת, היה ממש מגניב״ (הזמר טל רמון). יש גם ״שבת נסענו לכינרת״, ועוד כהנה.

שום אחד. זה לא בקשה ממוכר השומים בשוק, זו גרסה לביטוי הפשוט ‘אף אחד׳. כותרת באתר הידברות: ״הלכות בנושא שלא לקלל דיין ולא שום אחד מישראל״. בהלכות עצמן הביטוי אינו מופיע, האחריות על האתר ולא על הרב עובדיה.

שלוש שקל. כמשל: שם מספר בנקבה נצמד לשם בזכר. מלך מלכי העילגות, החותר בלי הצלחה (עדיין) אל התקן הלשוני.

המשך לקרוא

Featured

איך זה שכוכב אחד מעז: המלחמה על המרצפה של טראמפ בהוליווד

Published

on

כך הפכה המדרכה בחזית הדולבי תיאט'ר בהוליווד בולווארד לאחד ממוקדי האקשן המעניינים בעיר המלאכים

שדרות הכוכבים בהוליווד מוכרות בעולם כסמל של הוליווד ותעשיית הבידור. בכל שנה מבקרים בהן יותר מעשרה מיליון בני אדם והן רשומות כאתר היסטורי מאז 1978. בכל שנה ישנם כ–200 מועמדים חדשים לקבלת כוכב וחודש ביוני מתכנסת ועדה מיוחדת כדי לבחור כ–25 כוכבים חדשים.

בין השחקנים שזכו לכבוד הזה השנה, למשל, נמנים ג'ף גולדבלום, ג'ק בלאק וקירסטן דנסט. בשנה שעברה הוצב בשדרה הכוכב הראשון עבור יליד ישראל: חיים סבן, שהביא כזכור את הפאוור ריינג'רס מיפן לאמריקה בדרך לצמרת תעשיית הבידור המקומית. התקנת כל כוכב, אגב עולה כ–30 אלף דולר כשרוב העלויות מושתתות על מי שזוכה לכבוד לשכון לעד במדרכת התהילה.

דונאלנד טראמפ קיבל כוכב ב-2007 בשל היותו מפיק תחרות מיס יוניברס. בהמשך כיכב בתוכנית הריאליטי "המתמחה". הכוכב שלו הושחת פעמים רבות ואף הושמד לחלוטין פעמיים. התקרית האחרונה אירעה בחודש שעבר, כשצעיר בן 24 החריב את הכוכב עם מעדר. הוא נעצר ושוחרר בערבות בסך 20 אלף דולר. באוקטובר 2016 נעצר גבר בן 52 שהתחפש לעובד בניין והרס את הכוכב. באחד הסרטונים שתיעדו את האירוע אמר הגבר לעוברי אורח כי יש לו קרובי משפחה שהותקפו מינית והוא זועם על יחסו של טראמפ לנשים. אקטיביסטים אחרים בנו סביב הכוכב חומה במחאה על כוונתו של הנשיא לבנות חומה בגבול מקסיקו, או סתם ריססו עליו צלב קרס.

במקביל, תומכי טראמפ מקפידים לבקר גם הם במקום וחלקם אף מצחצחים את הכוכב שלו. "בפעם האחרונה שניקיתי את הכוכב של טראמפ בחור בתחפושת דארת ויידר ירק עלי", אמר ל"גרדיאן" צעיר שפוקד את המקום בקביעות. "ראיתי אנשים משתינים עליו. שופכים עליו בירה. זה מגעיל. זה סיכון תברואתי".

לפני שבועיים, לשכת הסחר של מועצת ווסט הוליווד אישרה "פה אחד" החלטה הקוראת למועצת העיר לוס אנג'לס להסיר לצמיתות את הכוכב של דונלד טראמפ משדרות הכוכבים של הוליווד, "בשל יחסו הבעייתי לנשים ופעולות נוספות שלא עומדות בקנה אחד עם הערכים של מועצת וסט הוליווד, המחוז והמדינה". במסמך ההחלטה של הלשכה מפורטות סיבות נוספות להסרת הכוכב, בהן הפרדת ילדי מהגרים ממשפחותיהם, הכחשת השפעת התחממות כדור הארץ, יחסו של הנשיא לקהילת הטרנסג'נדרים והכחשת ממצאי קהילת המודיעין בנוגע להתערבות רוסיה בבחירות 2016. "כוכב בשדרות התהילה הוא דבר מבוקש בקרב חברים בתעשיית הבידור", נכתב בהחלטה. "בגלל יחסו של טראמפ לנשים, על אנשי הוליווד ותעשיית הבידור לסרב את השארת הכוכב על שמו, בעיקר בעידן MeToo ו-Time's up".

עם זאת, הכדור נמצא בידיים של אנשי לשכת הסחר של הוליווד, שאחראית על הוספת כוכבים חדשים לשדרות. מכיוון שאלה שדרות ציבוריות הן שייכות לעיריית לוס אנג'לס, שאחראית לתחזוקת הכוכבים. בעבר סירבה לשכת הסחר של הוליווד לדרישה ציבורית להסיר את כוכביהם של קווין ספייסי וביל קוסבי, שהואשמו בתקיפות מיניות ואונס. נשיא לשכת הסחר של הוליווד, לרון גובלר, אמר ל"הוליווד ריפורטר" ב-2015 שהלשכה לא מסירה כוכבים בשל חשיבותם ההיסטורית. "שדרות הכוכבים בהוליווד הוא אתר היסטורי רשמי. ברגע שנוסף כוכב לשדרה, הוא נחשב חלק מהמרקם ההיסטורי… זו הסיבה שאנחנו אף פעם לא מסירים כוכב מהשדרה", אמר אז גובלר.

לוס אנג'לס וקליפורניה כולה הפכו בשנתיים האחרונות למוקד תנועת "הריזיסטנס" לממשל טראמפ ולכל מה שהוא מייצג. המאבק על הכוכב בהוליווד בולווארד הוא מדגם מייצג לכך. ומעניין שהתומכים בהסרת הכוכב עליו מוטבע שמו של הנשיא הם אלה הזועקים בראש חוצות על הפגיעה בחופש הדעה ובתקשורת להם אחראים כביכול הנשיא ואנשיו. צביעות בהוליווד? לא יכול להיות…

המשך לקרוא

כללי

מונדניאליסטים אנונימיים

Published

on

עכשיו, כשהמשחקים הסתיימו ואין מה לראות, אני לא אתפלא אם ניתקל בסוג חדש של טרור – השלכת טלוויזיות מעבר לגבול

מאת: יאיר ניצני

בתחילת החודש הסתיים המונדיאל כשהצרפתים אוחזים בגביע. כאזרח מדינה שנציגיה מקסימום אוחזים בקערת פיצוחים בזמן האליפות, ניסיתי להבין אילו לקחים אנחנו יכולים להפיק מהאירוע.

מהצצה לא רציפה ומאוד לא מקצועית במשחק הגמר, למדתי ששילוב מהגרים (או בני מהגרים, במקרה של נבחרת צרפת) הוא עניין שתורם מאוד לאיכות הנבחרת. הייתי ממליץ גם לנו לשלב תושבים זרים שכבר נמצאים פה, אם כי זה עלול לגרום לניגוד עניינים אצל שרת הספורט.

אצל הקרואטים, שאוכלוסיית המדינה שלהם קטנה משלנו, השמות של כמעט כל השחקנים נגמרים בסיומת איץ׳. אז למה מה שעובד אצלם כל כך טוב לא מוכיח את עצמו אצלנו עם כל הרבינוביץ׳, לייזרוביץ׳, רחמנוביץ׳ וינקלביץ׳?

מטקס הענקת הגביע למדתי שכשיורד גשם ברוסיה, יש מי שאחראי שפוטין לא יירטב. שליפת המטרייה מעל ראשו היתה כל כך מהירה, שלא יכולת שלא לחשוב שקודמו של השולף בתפקיד מבלה היום בסיביר אחרי שנכשל בהגנה על המנהיג מפני טרור הגשם.

אבל מכיוון שאת הקשר של רוב הישראלים למונדיאל ולספורט בכלל אפשר לסכם במוטו ״אנחנו על הספה ונשארים בספה״, כדאי לרכז את הלקחים בתחום הצפייה.

בתקופת המונדיאל רבים מהצופים הופכים למכורים. ההגדרה הלא רשמית שמצאתי למונח ״התמכרות״ היא ״מצב של תלות נרכשת, פסיכולוגית וגופנית, בחומר או בפעילות כלשהם, המתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד (לדוגמה, שינה או יחסים חברתיים)״. קשה לי לחשוב על הגדרה מדויקת יותר לצפייה במונדיאל, חוץ אולי מהיעדרו של המונח המדעי ״פיצוחי חממה״. חשוב לזכור שמדובר במקרים קשים, כולל גברים שמעולם לא הגיעו הביתה מהעבודה לפני שמונה, עד שביום הגמר פתאום הם סיימו הכל במשרד כבר בחמש וחצי.

ואחרי ההתמכרות, מגיע שלב הגמילה. גברים שישבנם כבר קיבל צורה של כורסת טלוויזיה, שלפני שמונה בבוקר כבר סיימו להתווכח אם אומרים ״אמבפה״ או ״בפה״, שניתקו קשר עם המשפחה ולא היו מסוגלים לעבור את היום בלי מנה של רמי וייץ לווריד, נאלצים להתמודד עם עולם ללא מודריץ׳.

בדרך כלל מומלץ להיגמל מדברים באופן הדרגתי, אבל כאן, למרות שידענו מראש שלעניין הזה יש תאריך תפוגה, חתכו לנו את אספקת הסם באופן גס וחד וללא תחליפים הולמים.

כמו בכל אובדן, ההתמודדות עם המציאות החדשה והכואבת כוללת שלבים כמו הכחשה (״לא יכול להיות, זה לא באמת נגמר ובמקום ברזיל־בלגיה הם משדרים ״רואים עולם״ עם יעקב אחימאיר), כעס ״לא מאמין שהתחתנתי איתך, את יותר מעצבנת מרמי ויץ״) והשלמה (״טוב, ניסע להורים שלך״).

אבל קשה לצפות מאנשים להתמודד עם טראומה כזו לבד, ואם המדינה לא רוצה לחוש ירידה משמעותית בתל״ג ועלייה במספר הצנתורים של גברים שהתמכרו לבוטנים, היא צריכה להקים מערך תמיכה, כולל קבוצות תמיכה וגמילה לגברים בסגנון ״מונדיאליסטים אנונימיים״.

בשלב ראשון הם ייפגשו ויצרכו יחד תחליפים כמו משחקים מוקלטים, תוך שתיית בירה לייט ופיצוח גרעינים ללא מלח. לאט־לאט הם יחזרו לעצמם ויתוודו אחד בפני השני שהם נקיים מכדורגל כבר 12 יום ואתמול אפילו הקדישו את כל היום לבילוי עם הילדים שלהם, מסי ורונאלדו.

זה שווה את המאמץ. בעוד בזמן המונדיאל לגיטימי לשתות בירה כבר בשלוש בצהריים, אם תמשיך במנהג הזה גם אחריו, זה אומר שאתה לא מכור לכדורגל – אתה אלכוהוליסט.

נגמלים רבים יגלו שבזמן שהם בהו במסך, קרו מסביבם דברים. הילדים גדלו, סיימו תיכון וישנים עד 12, האישה עברה ניתוח מתיחת פנים ועיצוב שפתיים ונראית עכשיו בעצמה מופתעת, הארנק שלהם נפרץ על ידי בני משפחה, ומעקלים של ההוצאה לפועל מסתובבים בסלון.

בזמן שעבדת במונדיאל בטח הצטברו כל מיני עניינים שיש לטפל בהם, אבל אם תקפיד להמשיך מדי פעם לצעוק ״גול״ באמצע הלילה ולביים קפיצה מהמיטה, ולהעמיד פני פצוע בסגנון ניימאר, זה יחזק את מעמדך כנרקומן שטרם השתקם וירחיק אותך מעבודות הבית לעוד כמה ימים.

לאוהדי הכדורגל שהזוגיות שלהם כן שרדה את המונדיאל, הייתי ממליץ פשוט לא לגלות לה שהטורניר הסתיים. נדרשו לך זמן ומאמץ להגיע למעמד הנכסף שבו לא מפריעים לך למשך כמה שעות, וחבל לוותר על הפריבילגיה.

תמשיך להתנהג כאילו מדי ערב מתקיימים משחקים סופר חשובים שלא מאפשרים לך להתפנות למטלות המשפחתיות, ואת הזמן הזה תוכל לנצל לבילוי חופשי עם החברים, או שפשוט תתמכר לספורט אחר – טניס, ירי בחץ וקשת או רכיבה על גמלים. לא משנה, העיקר שיהיה קצת שקט.

ועם כל הכבוד להתמודדות שלנו עם החיים ללא מונדיאל, הכי חשוב שפוטין והרוסים לא ייקחו את זה קשה מדי. אחרת זה ייגמר בפלישה לאיזו מדינה או בפעילות מוגברת בסוריה.

שמענו מכל עבר שלא תהיה מלחמה באזור בזמן המונדיאל, ולמרות השריפות המכעיסות בדרום, בסך הכל ההבטחה התממשה. לא יודע מה מצב השידורים בעזה, אבל עכשיו, כשהמשחקים הסתיימו ואין מה לראות, אני לא אתפלא אם ניתקל בסוג חדש של טרור – השלכת טלוויזיות מעבר לגבול.

יאיר ניצני הוא בעל טור במוסף סוף השבוע של ״ישראל היום״. נשוי ואב לשלוש, חבר בלהקת תיסלם מ- 1980וחובב מזון עתיר קלוריות. מגיש בטלוויזיה וברדיו, מרצה ועורך טקסי חתונה אזרחיים. לטורים נוספים:www.yairnitzani.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

Facebook Pagelike Widget

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות