Connect with us

כללי

הווידאו, הקסטה והטלוויזיה השמנה: 5מוצרים שנעלמו מן העולם

Published

on

סקירה של כמה מכוכבי-העל לשעבר של עידן הטכנולוגיה שהחל במאה שעברה

זוכרים את טייפ המנהלים? – אותו מכשיר הקלטה קטן ששומש בעיקר על ידי אנשי עסקים, עורכי דין ורופאים? מתי ראיתם אחד בפעם האחרונה?

או איזו מצלמת וידאו סופר 8 ? לא מדובר על מכשירי הקלטה הקיימים היום או על מצלמות וידאו דיגיטליות, אלא על דיקטפונים ומצלמות מעידן שחלף, ישנם לא מעט טכנולוגיות וגאדג'טים ששלטו ברחבה בתקופת השיא שלהם אך כיום קשה מאוד למצוא אותם אפילו בחנויות לעתיקות. נכון, ניתן למצוא אותם בebay או בעליית הגג של סבתא, אך לשימוש אמיתי, טכנולוגיות אלו בהחלט עברו מן העולם.

Betamax ו-VHS

בשנות ה-80 מכשירים אלו נלחמו על השליטה בתחום אחסון סרטי וידאו. Betamax הפסיד לבסוף, אבל אפילו הVHS שהיה מצוי בכל מקום כבר אינו בשימוש. אפשר להגיד בבטחה שישנם המון אנשים שעדיין מחזיקים בביתם קלטות VHS ישנות עם תוכניות כמו זהו זה (זוכרים את זהו זה?) מוקלטות עליהם, אך יהיה זה קשה מאוד למצוא מכשיר וידאו עובד על מנת לצפות בהם. הפורמטים הללו מסמנים את המעבר מסרט כימי פילם) לסרט מגנטי ומשם למדיה אופטית, וברגע שפורמטים דיגטליים כמו VCD ו DVD נכנסו למשחק, העולם עבר במהירות לאחסון דיגיטלי ולא הביט לאחור מאז. כיום, אפילו הפורמט האופטי הולך ונמוג וישנה העדפה לפתרונות אחסון דיגיטליים וחזקים כגון: כוננים קשיחים לא ניידים ואפילו דיסק-און-קי, כל אלה הולכים ונהיים יותר משתלמים גם כלכלית וגם מבחינת קיבולת ועמידות.

קלטות שמע (אודיו)

יצירת קלטת מיקס לבן או בת הזוג היא היום שאלה של צריבת פלייליסט על דיסק או דיסק-און-קי – או אפילו שליחת הרשימה באופן ישיר אל הטלפון שלהם דרך אינסוף אפשרויות שיתוף הקבצים הקיימים היום. בזמנם של קלטות השמע, היינו צריכים לבחור בקפידה את השירים, להשיג אותם דרך מקורות שונים ואז להעלותם על קלטת חדשה בזה אחר זה. זה הצריך המון עבודה, אך עם קצת מזל הצד השני אהב את הקלטת – ואת הכוונה! בזמנו היה קשה להאמין שקלטות אלה יעלמו לחלוטין, במיוחד כשהן היו למעשה ה-פורמט לאודיו בכל העולם. קלטות שמע הוצגו לראשונה בתחילת שנות ה60, הדבר הייחודי בהן הוא היותן המרכז בין תקליטי LP מיושנים לבין דיסקים (CDs) – שניהם הגיעו בצורת דיסק אך היוו את שתי קצוות הטכנולוגיה. קלטות שמע נהנו ממקומם בפסגה עד לשנות ה80 המאוחרות, והן זכו לשלטון של יותר מ20 שנה, שלאחריה החלה ירידה שגם היא נמשכה כ 20שנה לערך.

תקליטים ונגני תקליטים

ויניל היה בסביבה זמן רב עד שקלטות ביססו דומיננטיות. שמם נגזר מאחד מסוגי הפלסטיק השימושיים בכל הזמנים – פוליוויניל כלוריד או PVC.

הם הופיעו לראשונה בשנות ה40 והמשיכו לשלוט על עולם האודיו עד שנות ה60 כשקלטות השמע ושאר מדיה מגנטית נכנסו למיינסטרים עקב היותם נוחים ועמידים יותר. לצד התקליטים, כמובן, גם נגני התקליטים הפכו לטכנולוגיה מיושנת. עד לפני מספר שנים היה ניתן למצוא אותם רק בחנויות עתיקות, או אצל אנשים שהצליחו לשחזר ולשקם את הפטיפון הישן שלהם למצב שמיש. הויניל תמיד שמר לעצמו מקום של כבוד בקרב DJ's (תקליטנים בעברית, שהיו חייבים להצדיק את שמם). בשנים האחרונות חזר הויניל וקמה תעשיה של משוגעים לדבר" הבטוחים, שהסאונד היוצא מהתקליט הוא איכותי ועשיר יותר מהקלטות דיגיטליות. היום ניתן למצוא פטיפונים ממחירים זולים באתרי מכירות ועד פטיפוני יוקרה במחירים של עשרות ואף מאות ואלפי דולרים. מחיר תקליט נע בין 30 ל-80 דולר להוצאות מחודשות ומטפס גבוה אם מדובר בתקליט בהוצאה מקורית (אז אם יש לכם בבוידם תקליטים ישנים, זה הזמן לבדוק!).

טלוויזיה "שמנה" לעומת טלוויזיה שטוחה

טלוויזיות שמנות, או בשמן היותר נכון טכנית, שפופרות קרני קתודה או טלוויזיות CRT, הן קטגוריה אחרת של טכנולוגיה שנעלמה לאורך הדרך. עם זאת, חובה לציין שטכנולוגיית CRT למסכים ומצגים היתה קיימת זמן רב לפני שהיא נאלצה לפנות מקום לטלוויזיות השטוחות כגון: פלזמה ו-LED. הטכנולוגיה מאחורי הטלוויזיות המגושמות הללו היא למעשה הרבה יותר ישנה ממושג הטלוויזיה כמו שאנו מכירים אותו, הוא מתוארך במאה הקודמת ב-1897. אך רק בתחילת שנות ה-30 היה CRT עמיד מספיק לשימוש בטלוויזיות. מכאן ואילך, CRT שלטה בעולם הבידור עד תחילת המאה הנוכחית. היא הצליחה לשרוד בשווקים מתפתחים כמו הודו עד לפני מספר שנים. אך אפילו בשווקים אלו, ישנו ריגוש נוסטלגי בכל הגוף כאשר רואים טלוויזית CRT עובדת, קל וחומר טלוויזיה כזו חדשה.

טלפון חוגה

טכנולוגיית הטלפון היא למעשה הרבה יותר ישנה, אך לפני טלפון החוגה, היה צריך להרים את השפורפרת ולבקש מהמרכזנית לחבר אותך ליעד. טלפון חוגה הציע דרך ישירה לדבר עם היעד ללא עזרה חיצונית, אך טלפונים אלה הפכו לפריט נפוץ רק אחרי שחברת הטלפון האמריקאית "בל" רכשה את הטכנולוגיה ב-1916 והחלה את השירות רשמית בשנת 1919 לכלל לקוחותיה. זאת הייתה האופציה הזמינה היחידה עד שנות ה-70 כאשר טלפון לחצנים הושק לראשונה. כיום, ייתכן ונראה טלפון חוגה בתצוגה בחנות עתיקות או בביתו של מישהו, אך הטכנולוגיה עצמה אינה בשימוש.

חשים בנוסטלגיה? זה לגמרי טבעי אם גדלתם עם חלק מהטכנולוגיות הללו. למרבה הצער, המירוץ להתפתחות הטכנולוגיה האנושית רק הולך ומתעצם עם הזמן. גאדג'טים וטכנולוגיות שלמות הופכות למיושנות וחסרות שימוש במהירות הבזק. מוצרים המופעלים על ידי קול הוא תחום בעלייה כיום, ואפילו הטלפון החכם הכל יכול יפנה את מקומו בסופו של דבר למכשירים ידידותיים יותר למשתמש אשר ישתלבו טוב יותר בחיינו.

לא ניתן לעצור את זה. הטוב ביותר שנוכל לעשות הוא לחלוק כבוד למכשירים ולטכנולוגיות שלקחו אותנו בבטחה דרך אחת התקופות המהפכניות ביותר בהיסטוריה האנושית – המאה ה-20.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כללי

סקר: כמחצית מהישראלים חשים לחץ וחרדה וחוששים לפרנסתם עקב משבר הקורונה

Published

on

מצבם הנפשי של 26% (כ-1.5 מיליון בני אדם) מתושבי המדינה החמיר בתקופת המשבר * רק 47% מביעים אמון בתפקוד הממשלה, ירידה חדה לעומת הגל הקודם 

42% מתושבי ישראל, בגילאי 21 ומעלה, חשים לחץ וחרדה ו-55% חוששים שלא יכסו את הוצאותיהם החודשיות. כך מסרה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפרסמה נתונים על החוסן הלאומי בתקופת משבר הקורונה.על פי הסקר שנערך באמצע החודש, מצבם הבריאותי של 8.5% (כ-478.6 אלף בני אדם) בגילאי 21 ומעלה, החמיר בתקופת משבר הקורונה. 45% מעריכים שמצבם הנפשי כיום טוב מאוד (לעומת 50% בגל הקודם), 35% – טוב, 15% – לא כל כך טוב ו-4.8% בכלל לא טוב. רבע מבני 65 ומעלה מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי. מהפילוח עולה שבקרב בני 65 ומעלה השיעור גבוה יותר – 13%.

עוד עולה מהנתונים, כי מצבם הנפשי של 26% (כ-1.5 מיליון בני אדם) מתושבי המדינה מבני 21 ומעלה, החמיר בתקופת המשבר. מהסקר גם עולה, שתחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופה זו 42% מהאוכלוסייה – כ-2.4 מיליון בני אדם – גידול של 33% לעומת הגל הקודם של הקורונה.15% מהנשאלים השיבו שתחושת הלחץ והחרדה עלתה "במידה רבה" ו-27% ב"מידה מסויימת". תחושת דיכאון מלווה 21% מהאוכלוסייה – גידול של חמישה אחוזים לעומת 16% מהגל הקודם. רק בתחושת הבדידות לא חל שינוי לעומת הגל הקודם, כאשר 19% מהאוכלוסייה השיבו שהם חשים בדידות.

64% מהאוכלוסייה חוששים מהידבקות בנגיף הקורונה ו-38% חוששים מפגיעה במצב בריאותם מסיבות אחרות. למעלה ממחצית מהאוכלוסייה (כ-55%) חוששים מקושי בכיסוי הוצאותיהם. מהפילוח עולה שבקרב הערבים השיעור היה גבוה יותר – 65% ולעומת זאת, בקרב בני 65 ומעלה השיעור היה נמוך יותר – 39%. 

בלמ"ס ציינו ששיעור החוששים לכסות את הוצאותיהם גבוה מהשיעור שנצפה בגל הקודם של הקורונה, שעמד אז על 46%.בקרב 41% מהנשאלים חלה החמרה במצבם הכלכלי בעקבות משבר הקורונה. בקרב 21% מהאוכלוסייה (כ-1.2 מיליון נפש) הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל, או הארוחות שהם אוכלים. עוד עולה מהסקר, כי רוב הציבור ממלא אחר ההנחיות – יותר מ-80% במידה רבה. ל-19% מהציבור ההנחיות לא כל כך ברורות, או שאינן ברורות בכלל.

שיעורם של הנותנים אמון בממשלה בהתמודדותה עם הקורונה עמד על 47% – ירידה חדה לעומת הגל הקודם – 69%. .77% השיבו שהם נותנים אמון במערכת הבריאות – קופות החולים ובתי החולים. האמון במשרד הבריאות היה נמוך יותר. רק 62% השיבו שהם נותנים אמון במשרד הבריאות ו-38% השיבו שלא כל כך או שבכלל לא נותנים אמון. 45% השיבו שהם נותנים אמון במשרד האוצר ו-55% אמרו השיבו שלא כל כך או שבכלל לא נותנים אמון.

רק 11% מהאוכלוסייה צופים כי ב-12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר, לעומת 27% בגל הקודם. 60% סבורים כי מצבם הכלכלי לא ישתנה ו-28% חוששים שמצבם הכלכלי יחמיר – עלייה לעומת השיעור שנצפה בגל הקודם – 18%.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות