ההזדמנות האחרונה של הקליפרס – שבוע ישראלי
Connect with us

ספורט

ההזדמנות האחרונה של הקליפרס

Published

on

הבאתם של קוואי לנארד ופול ג'ורג' הפכה את הקליפרס בן רגע ממועדון כושל למועמדת מיידית לאליפות *  אבל בעיות כימיה ו"יחס מועדף לכוכבים" גרמו למגדל בבל של המיליארדר ממיקרוסופט, סטיב באלמר, להתרסק * אחרי שידוד מערכות, העונה החדשה תראה אם יימצא פתרון הולם שישאיר את לנארד בעיר המלאכים

לנארד וג'ורג', במשחק ההכנה מול הלייקרס בסטטיפלס סנטר. בעיות בהנהגה

ב-6 ביולי 2019, אחרי 49 שנה במחשכים, הקליפרס זכו סופסוף להיות בקדמת הבמה של ה-NBA. אחרי שנים של דיכוי בידי לוס אנג'לס הראשונה – הלייקרס – הגיעה נקמתה המתוקה של לוס אנג'לס השנייה. הימים, אמנם, ימי פגרה, אבל במובן מסוים, הרגע הזה, שגרם לעולם ה-NBA לצפות בחדשות בפה פעור, היה מתוק יותר מאליפות. "זה השוד הכי שקט שראיתי בחיים שלי!", צייץ ג'מאל קרופורד, שראה כמה דברים בחיי ה-NBA שלו; "למה אתה שואל את זה, מאיפה אני פאקינג יודע?", התעצבן לברון ג'יימס, כשנשאל על המחטף, "אין לי מושג, אין לי מושג למה. תשאל את קוואי!".

לברון ג'יימס לא היה היחיד שחיפש הסבר להחלטה של קוואי לנארד להצטרף לקליפרס. אחרי שהוביל את טורונטו לאליפות היסטורית, הוא יכול היה ללכת לאן שירצה. בזמן שהתקשורת תהתה אם יחתום בלייקרס או שמא ימשיך להוביל את הראפטורס, קוואי בחר בקליפרס. מכולן, דווקא לקליפרס. סטיב באלמר – הבעלים, אבי המהפכה, והאדם העשיר ב-NBA – מסר חצי מלכות והביא גם את פול ג'ורג', לדרישת לנארד. המאמן דוק ריברס התמוגג מאושר. מונטרז הארל, פטריק בברלי ולו וויליאמס החלו לחלום על טבעת. בן לילה הפך אחד המועדונים הכי לא-יוצלחים ב-NBA למועדון "האיכותי בליגה", ע"פ דירוג ESPN; למועדון שחייב להביא אליפות – עכשיו.

בהסתכלות לאחור, מסתבר שזו היתה הנקודה בה הקליפרס החלו להסתבך. כאשר צו התקופה ב-NBA הוא מכירת העתיד לטובת הווה, לעולם יהיו קבוצות אינסטנט שיצליחו בגדול – לייקרס – ולעולם יהיו קבוצות שייכשלו, גם כן בגדול. הקליפרס ניסו לבנות את מגדל בבל, להגיע הכי רחוק שאפשר, וקרסו בשל אותה סיבה מקראית: כל אחד דיבר בשפה אחרת – סופרסטארים בעלי אופי מסתורי-חשוד (לנארד וג'ורג') נדרשו להוביל אסופת סופרסטארים-בעיני-עצמם (בברלי, וויליאמס, הארל). התוצאות היו עגומות: חיבור מוטל בספק מהרגע הראשון, וברגע האחרון – הדחה מבישה בחצי גמר המערב למרות יתרון 1:3 מול דנבר.

במובן מסוים, התוצאה העגומה ביותר הגיעה הקיץ. כתבה אחת ב"אתלטיק" הצליחה לחשוף את אחורי הקלעים המכוערים במיוחד של הקליפרס בעונה שעברה, ולהעיב על תקוות העונה החדשה. "איך אתה בונה קבוצה חזקה כשכל החרא הזה קורה כאן?", אמר חבר קבוצה, "מההתחלה אני אמרתי לעצמי שאנחנו אבודים, שקוואי דורש לעצמו יחס יותר מדי מיוחד". מהתחקיר עלתה מציאות דיקטטורית בהנהגת לנארד וג'ורג', שקיבלו כל מה שדרשו: מאבטחים אישיים, שליטה במהלך האימונים ובעצם קיומם, הימנעות מהתייצבות מיידית מול התקשורת לאחר משחקים ואיחורים תמידיים של לנארד שהתעקש להתגורר בסן דייגו. בנוסף, שחקנים בקבוצה רתחו על כך שלנארד וג'ורג' אף קבעו לעצמם מתי הם ישחקו, ומתי הם לא. לאורך העונה, בקליפרס קראו לזה "מנוחה מונעת".

באלמר. בעל הבית הכי עשיר בליגה

את העצבים הגואים שאפיינו את העונה הזאת, הצליחו הקליפרס לתעל לביסוסם כ"קבוצה קשוחה" – בברלי, ככל הנראה השחקן המעצבן בליגה, המשיך להתרברב ולהרגיז (ולפצוע) את לברון; הארל ומרכוס מוריס חבטו ביריבים בשעת הצורך; והפחד החל לחלחל אל היריבות. כך למעשה ההגנה עבדה. במקביל, היעילות ההתקפית של לנארד וג'ורג' הצליחה לתת את התחושה שהקליפרס פשוט מתכוננים למאני-טיים. אחרי שהתגברו בפתיחת הפלייאוף על דאלאס ולוקה דונצ'יץ' והביסו את דנבר במשחק הראשון של הסיבוב השני (97:120), אפשר היה לחוש שהנה, הקליפרס מעלים הילוך לקראת אליפות. אבל בכל אותה עת התיאום הקבוצתי, שבא לידי ביטוי בהתקפות תקועות והגנות מבולבלות, היה מקור לדאגה ממשית. מול דנבר, גם לנארד, ובמיוחד ג'ורג', קרסו. "הרבה מצבים שנקלענו אליהם, זה הכישרון שהציל אותנו", הודה וויליאמס אחרי ההדחה, "הכימיה לא עשתה את זה. ובסדרה הזאת היא איכזבה אותנו".

לא רק בסדרה הזאת. לאורך כל העונה, נדמה היה שהחיסרון הבולט ביותר בקליפרס הוא היעדר הנהגה. הקלישאה לפיה "מנהיגות מקבלים, לא לוקחים" התגלמה היטב בחדר ההלבשה הזה. אף אחד לא קיבל מנהיגות, אבל כל אחד ניסה לקחת אותה. "אם תשאל את כל שחקני הסגל מי היה המנהיג, כל אחד ייתן לך תשובה שונה", אמר ל"אתלטיק" מקור בליגה. בסבך הזה עמד ריברס, שניהול האגו שלו בתקופת שושלת בוסטון בעשור הקודם אולי נלמד כיום בסדרת נטפליקס ("חוקי המשחק"), אבל נכשל בגרסת הקליפרס. במקומו מונה לתפקיד טיירון לו, עוזרו בשנים האחרונות, ואדם שזכה כבר באליפות בזכות יכולתו לנהל חדר הלבשה נפיץ (קליבלנד, 2016). לו הבטיח שהעונה לא תהיה "ניסיון להצליח במה שכשלנו בעונה שעברה", מפני שמינה צוות אימון חדש לחלוטין, אבל נראה שריברס שמח להמשיך למשרה בפילדפיה להשאיר אותו עם הצרה הזאת.

"טיי לו ישב לידי כל הזמן, זה לא הולך להיות שונה כל כך", אמר ריברס בריאיון ל-ESPN, בתגובה לביקורת מוקדמת של ג'ורג' עליו בעקבות ההפסד לנאגטס. "שמע, הפסדנו במשחק ואני חושב שכולם צריכים לקחת אחריות". בתגובה לטענתו של ג'ורג' לפיו ריברס לא השתמש ביכולותיו כראוי, ריברס קטל שוב: "קליעה לא היתה הבעיה שלנו (שנייה בטיבה בליגה). ווינריות, זאת היתה הבעיה".

בסיום העונה, ניכר שלכל אדם בקליפרס היתה סיבה בלעדית לכישלון – יחס מועדף לכוכבים, כימיה רעילה, חוסר מנהיגות, ניהול משחק שגוי, היעדר ווינריות – אבל איש לא ידע איך לחתור לפתרון. השאלות נותרו בעינן גם אחרי העברות הקיץ הסולידיות בלבד שביצעו הג'נרל-מנג'ר מייקל ווינגר והנשיא לענייני כדורסל לורנס פרנק. סרג' איבקה, ניקולה באטום ולוק קנארד הם שחקנים מצוינים (ולא מוערכים מספיק), ונדמה שגם עזיבתו של הארל עדיפה לכל הגורמים, אבל הפתרון יצטרך לנבוע מתוך השלד הקיים – אולי המוכשר ב-NBA, ובוודאות המסוכסך שבהם. "החבר'ה כאן עצבניים, וזה דבר טוב", הציע בברלי את הפתרון המועדף עליו בפתיחת האימונים לקראת העונה, "אנחנו באמת צריכים להיות עצבניים אחרי העונה שעברה. העונה יהיה כאן שקט יותר, כי החבר'ה נעולים על המטרה – כמו שצריך להיות".

מעל העונה הקרובה תרחף שאלה נוספת, המוכרת לכל קבוצותיו הקודמות של לנארד – האם האיש בעל הצחוק המקריפ וכפות הידיים המקריפות עוד יותר, יחליט להישאר? כפי שאירע בסן אנטוניו ובטורונטו, גם בתום העונה הזאת יהפוך לנארד לשחקן חופשי. בניגוד לג'ורג', שחתם לאחרונה על חוזה מקסימום והביע תקווה "להישאר קליפר עד סוף הקריירה", לנארד לא ממהר להישבע אמונים לאיש. זאב הערבה של ה-NBA, שייך-לא שייך נצחי, יישאר רק אם זה ישתלם לו. ואליפות, יעידו הראפטורס, איננה התנאי היחיד להישארות.

ב-23 בדצמבר 2020, 536 ימים מאז שהקליפרס צירפו את לנארד והרימו ראש מול לייקרס, הם יידרשו להרכין אותו ולמחוא להם כפיים. יהיה זה המשחק הראשון של העונה, דרבי בלוס אנג'לס, והלייקרס לא יתחילו אותו לפני טקס קבלת טבעות האליפות שלהם. "כשהקליפרס הודחו התקשיתי להאמין, עד היום אני לא מאמין. איזו קבוצה היתה להם", סיפר בעונג לברון ג'יימס, בריאיון לפודקאסט "Road Trippin", "(לא האמנתי) בגלל כל הטראש-טוק שלהם השנה. אני לא מכליל את פול ולא את קוואי, גם לא את הארל. כולם יודעים מי זה שדיבר כל כך הרבה בולשיט". 

לטובת אוהדי הקליפרס, מוטב שהשינוי יתחיל קודם כל אצל אדון פטריק בברלי.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ספורט

המירוץ לצמרת של ג'יני באס

Published

on

קבלת השליטה בלייקרס אחרי מות אביה, הסכסוך המשפטי עם אחיה, תחרויות היופי בהן זכתה, היחסים המיוחדים עם מג'יק ג'ונסון, הארוס המפורסם והפרידה הטראגית מקובי * בגיל 59, ג'יני באס חוותה חיים שלמים וסוערים. לאחרונה היא הוסיפה להם גם אליפות ראשונה כבעלי קבוצת הכדורסל הפופלרית בעולם

בנובמבר 2015, כשקובי בראיינט החליט שזו תהיה עונתו האחרונה ב-NBA, הוא ביקש להיפגש עם ג'יני באס – הבעלים בפועל של הלייקרס. הם נפגשו בבית בו גרה אז עם ארוסה, מאמן העבר פיל ג'קסון, בפלאייה דל-ריי. "אני כבר יודע איך אני רוצה שזה יקרה", נזכרת באס במילותיו של בראיינט, שתכנן את הודעת הפרישה. הוא רצה שלכל אוהד שיגיע למשחק ימתין במושב מכתב מיוחד ממנו. "כל דבר שקובי עשה הוא קודם חשב עליו והתכוון שתהיה לו משמעות", היא אומרת.

אלו היו שנים קשות ללייקרס ולג'יני באס. בזמן שהקבוצה שקעה בהפסדים לבאס היה עימות פומבי עם שני אחיה על השליטה במועדון. זמן קצר אחר כך יד ימינה במועדון, מג'יק ג'ונסון, הודיע בפתאומיות על עזיבה – והוציא את הכביסה המלוכלכת שהצטברה במשרד ההנהלה של הלייקרס בינו לבין הג'נרל-מנג'ר רוב פלינקה. הקבוצה ניסתה לחזור לאיתנה עם הגעת לברון ג'יימס, אך עונת 2018/19 הסתיימה באכזבה ברורה עוד לפני חג המולד. הלייקרס, שעד אז זכו ב-16 אליפויות NBA, אפילו לא העפילו לפלייאוף. בינואר 2020, קובי בראיינט ובתו ג'יאנה, יחד עם שבעה אנשים נוספים, מתו בהתרסקות מסוק. ואז הגיעה מגפת הקורונה.

ובכל זאת, באוקטובר האחרון הלייקרס רוו נחת. שלושה חודשים אחרי שהקבוצה הגיעה ל"בועה" באורלנדו, באס והלייקרס החזירו לידיהם את תואר האליפות. באס היתה לאישה הראשונה בהיסטוריה של הליגה שזוכה בתואר האליפות כבעלים. "כתבתם פרק מעורר השראה בהיסטוריה של הלייקרס", אמרה באס לשחקניה בערב הזכייה, אחרי חיבוק ארוך עם לברון ג'יימס. היה זה פרק חדש גם עבור באס. הבת הבכורה והיורשת של אחד מהבעלים המפורסמים ב-NBA, ג'רי באס, שמת ב-2013, הראתה שגם היא יכולה להצעיד את הלייקרס לפסגה. "ג'יני היא לא רק הבעלים הכי טובה בליגה", אומר היום מג'יק ג'ונסון, "היא אחד מהבעלים הטובים ביותר בספורט העולמי".

במהלך הקריירה שלה, באס בת ה-59 דחתה לא מעט הצעות באשר לאופן שבו אישה אמורה לנהל מועדון. היא לא היססה כשהחלה לצאת עם ג'קסון, אז מאמן הקבוצה, וגם לא כשזכתה בתחרויות יופי ודגמנה למגזין "פלייבוי". "זו היתה החלטה מעצימה", היא אומרת, "הרבה אנשים מתחו עליי ביקורות, אבל זה בעיקר כי אנשים רוצים שתתאימי למה שהם חושבים עלייך". את הקרדיט הניהולי היא צברה, בין היתר, לאחר שניהלה משא ומתן מוצלחת על הסכם שידורים עם ESPN וחברת "וורנר", ומילאה תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות בליגה. "לדברים שהיא אומרת יש משקל גם עבור שחקנים וגם עבור הבעלים האחרים", אומר אדם סילבר, קומישינר הליגה, "היא בת מלוכה ב-NBA".

מועדון הלייקרס הוערך בשווי של מיליארד דולר כשבאס קיבלה את המושכות ב-2013, כך על פי פורבס. כעת הוא מוערך ב-4.4 מיליארד דולר, השווי השני בגובהו בליגה אחרי הניקס. באס היתה העוזרת של אביה ג'רי, כימאי שהפך למשקיע נדל"ן עשיר כקורח והחליט לרכוש את הלייקרס באותה שנה. באס האב הוא אחד האנשים המרכזיים מאחורי הפיכת ה-NBA מליגת כדורסל אמריקאית לתאגיד בידורי שזוכה לפופולריות אוניברסלית. היו לו שישה ילדים – ג'וני, ג'ים, ג'יני וג'ני מאשתו הראשונה; ג'ואי וג'סי מבת זוגו השנייה.

ג'יני החלה את לימודיה באוניברסיטה בזמן שאביה רכש את הקבוצה. "אני חושבת שהכוונה שלו היתה שהבנים שלו יעבדו איתו, עסק משפחתי קלאסי של אב ובן", היא אומרת מביתה בלוס אנג'לס, "מעולם לא הגעתי בגישת 'אבל אני רוצה שזה יהיה שלי', אלא באתי לאבי ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד בעסק המשפחתי. שאלתי אותו מה הוא צריך שאעשה". היא גדלה בשכונה טובה ושקטה בלוס אנג'לס. הוריה התגרשו בילדותה. היא עברה לגור עם אמה אך כמהה לעוד זמן עם אביה הצבעוני והכריזמטי – שהיה מוכר בזכות כשרונו העסקי, משחקי הפוקר, והחברות עם יו הפנר באחוזת פלייבוי.

כשאביה רכש את אולם הפורום, הלייקרס, הקינגס (קבוצת ההוקי) וגם את חוות הסוסים מידי ג'ק קנט קוק עבור 67.5 מיליון דולר, ג'יני עמדה להתחיל את שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטת דרום קליפורניה. היא בילתה את אותו קיץ עם אביה בבל אייר. "לא ביליתי איתו מספיק זמן כשגדלתי. הוא עבד הרבה, והוא התמקד בעיקר בזה", היא אומרת, "הוא בנה את האימפריה שלו וביסס את העושר שלו דרך הנדל"ן. אבל כשסיימתי את בית הספר, למדתי שיש הרבה דברים שנוכל לעשות יחד דרך הספורט". אביה נתן לה לנהל את לוס אנג'לס סטרינגס, קבוצת טניס שהיתה בבעלותו ובה שיחקה מרטינה נברטילובה, והציע לבתו לגור איתו ולא במעונות הסטודנטים. כדי שיהיו מרווח עבור שניהם, הוא קנה את אחוזת פיקפייק בבוורלי הילס – שהתפרסמה כ"ארמון בקינגהאם של הוליווד", ביתם של השחקנים דאלגס פיירבנקס ומארי פיקפורד.

על מנת לעזור לבתו בתחילת הדרך עם קבוצת הטניס, באס האב ציוות לג'יני עובדת יהודיה בשם לינדה זעפרני. מהנקודה הזאת ובמשך 40 שנה, השתיים הפכו לשותפות עסקיות. "שתי נשים חזקות יכולות לעבוד טוב מאוד ביחד, כפי שאנחנו עשינו במשך כל כך הרבה שנים", אומרת זעפרני, ששינתה את שם משפחתה לראמביס לאחר שנישאה לאגדת הלייקרס קורט ראמביס. ביחד השתיים ניהלו את הסטרינגס והפיקו משחקים יוקרתיים בהשתתפות כוכבי טניס כמו איוואן לנדל, אנדרה אגאסי, ג'ימי קונורס וג'ון מקנרו. לדעת קונורס, פועלה של באס סייע להגביר את הפופולריות לטניס בלוס אנג'לס: "היו משחקים בפורום שנכחו בהם 20 אלף איש".

לאורך כל הזמן הזה, ג'רי באס פיזר אבק כוכבים הוליוודי במשחקי הכדורסל בפורום. משחקי הלייקרס הביתיים בשנות השמונים הגדירו כ"שואו-טיים", והפכו את פני המועדון למה שהם כיום. באס היה הראשון שתימחר את השורות הקרובות ביותר לפארקט כמו נכס עם קו ראשון לים; לימים הם הוכרו בכינוי "מושבי ניקולסון", על שם השחקן ג'ק ניקולסון, האיש המזוהה ביתר בכל משחק ביתי של הלייקרס במשך עשרות שנים. באס היה גם הראשון שהקים תאי VIP בעלי כניסות נפרדות, ולהקת המעודדות "לייקרס גירלז" הוקמה. אבל הדבר החשוב ביותר שעשה באותן שנים היה לבחור בדראפט 1979 את מג'יק ג'ונסון, שהוביל את הלייקרס לחמש אליפויות לאורך העשור הבא. מג'יק הפך לבן בית אצל משפחת באס. "ג'יני היא אחותי", הוא אומר; "מג'יק הוא אחי", אומרת באס.

בשנת 1990 באס נישאה לסטיב טימונס, שחקן כדורעף אולימפי, אבל מאחר שהוא שיחק באיטליה והיא נותרה לנהל את עסקיה הרבים בלוס אנג'לס, השניים התגרשו אחרי שלוש שנים. ב-1999 באס מינתה את פיל ג'קסון, המאמן הגדול של שיקגו ומייקל ג'ורדן, למאמן הלייקרס. ג'קסון הוביל את הלייקרס לחמש אליפויות נוספות. מלבד הצלחתו על הקווים, ג'קסון מצא חן בעיניה של באס. הם ניהלו מערכת יחסים מאז ועד 2016. באס אומרת שג'קסון לימד אותה איך לטפל כראוי בקבוצה. "הכרתי את הצד העסקי", היא אומרת, "אבל הדרך של פיל ליצור אחווה משפחתית באמצעות כדורסל, באופן שבו הוא התייחס לשחקנים קודם כל בתור בני האדם שהם – כל זה לימד אותי מאוד על אהבת המשחק ועל המשמעות שלה. זה לימד אותי גם על ההקרבה שדרושה לשם כך, כששחקן מוותר על 'אני' לטובת 'אנחנו'". ג'קסון, מצדו, נזכר שחש נוח לחלוק איתה את הספקות שהיו לו, כפי שקורה לכל מאמן או שחקן. "לרוב, בעלים מחשיבים את עצמם כעליונים על הקבוצה והשחקנים, בצדק", הוא אומר, "אבל המועדון הזה מתנהל בהרמוניה שתלויה בכולם".

ההרמוניה הזאת הופרה כאשר ג'רי באס מת, והותיר לששת ילדיו חלקים שווים בבעלות על המועדון בעוד ג'יני היא הבעלים בפועל. באותו הזמן, ג'ים באס, אחד מאחיה הגדולים של ג'יני, היה סגן הנשיא לענייני כדורסל – אחראי על מינוי מאמנים, גיוס שחקנים וביצוע עסקאות טרייד. אחרי שג'קסון ובראיינט הובילו את הלייקרס לאליפות ב-2010, הקבוצה החלה לדעוך והחליפה שישה מאמנים בחמש השנים הבאות. "כשאחי היה בתפקיד, לא הצלחתי להבין מה הוא עושה. זה היה ההפך ממה שאבא שלנו לימד אותנו", אומרת באס, ומתכוונת לדרך הפעולה המועדפת על אביה: החתמת כוכב אחד וטיפוח כישרון אורגני בתוך הקבוצה. ב-2014, ג'ים אמר לאחים שלו שהוא יפרוש מתפקידו אם הלייקרס לא ייחשבו מועמדים לאליפות בשלוש השנים הבאות. כשקבוצה לא הצליחה לעמוד ביעד שהציב ג'ים, באס פיטרה אותו ומינתה את מג'יק ג'ונסון במקומו. מהלך של באס הרתיח את ג'וני, אחיה הבכור: "את ההודעה על הפיטורין של אחי אני ראיתי רק בעיתון. התקשרתי אליו והוא אמר: 'בכלל לא ידעתי שלג'יני יש את הסמכות לפטר אותי'". סכסוך משפטי פרץ בין שני הצדדים וצמצם את השליטה של באס. ג'וני, שמנהל כיום את "אייס האוס קומדי קלאב", מספר שהוא לא בקשר עם ג'ים ושומר על מרחק מאחותו ומכל מה שנוגע לניהול העסק המשפחתי. "ג'יני ממש התבגרה בשנתיים האחרונות, ואני מאוד גאה בה", אומר ג'וני, "אבל זה לא אומר שאני אדבר איתה לעתים קרובות". ג'יני לא מתנצלת על האופן שבו התפתחו הדברים: "לאבא שלי היו את הילדים שלו, אבל המועדון היה התינוק שלו. והוא אמר לי: 'בסופו של דבר את האחראית כאן. את חייבת להגן על התינוק שלי'". מינויו של ג'ונסון, היא אומרת, "החזיר אותנו לדרך של יציבות ומהוגנות".

אבל ב-2019, פחות משנה אחרי שהיה הרוח החיה מאחורי החתמתו של לברון ג'יימס, ג'ונסון החליט להתפטר במסיבת עיתונאים שלא תואמה עם באס. "אם הייתי מדבר איתה קודם לכך, בחיים לא הייתי עוזב – זאת הסיבה שעשיתי את זה", מספר מג'יק, "אנחנו היינו בוכים ביחד בחדר". העזיבה הפתאומית שלו החזירה את אור הזרקורים למשפחת המלוכה של הלייקרס.  אבל מיד לאחר מכן היא הצליחה להוכיח שהיא מסוגלת לשמור על היציבות של המועדון למרות לחצים יוצאי דופן: מותו של בראיינט ומגפת הקורונה דחקו את הלייקרס האבלים לבועה בדיסניוורלד, רחוקים מהמשפחות וחשים מנותקים מהמחאה החברתית שהתחוללה באותם ימים. "יש לי גוש בגרון בכל פעם שאני חושבת על מה שהשחקנים הצליחו להשיג תחת הנסיבות האלה", היא מסכמת.

עבור רבים אחרים, גם נקודת הציון של באס היתה מרגשת במיוחד. "ילדות קטנות צופות בה", אומרת לינדה ראמביס, "הן ראו אותה זוכה באליפות, וזה לא קורה בדרך כלל. למעשה, זה לא קורה אף פעם".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות