Connect with us

טוב לדעת

הדרך להצלחה ולאושר: להחליט להיות החלטיים

Published

on

מדי יום אתם מקבלים המון החלטות, חלקן מהותיות ואחרות פחות – שש הצעות שיעזרו לכם לקבל את ההחלטות האלה בחוכמה

מאת: יהודית כץ

ירדן הקטן ואביו נכנסו לחנות ממתקים קטנה. ירדן הביט במדפי הממתקים בבלבול: הוא אוהב סוכריות גומי, אבל יש כל כך הרבה סוגים! הוא מת על מסטיקים, אבל גם כאן הבחירה מרובה. סביבו היו סוכריות על מקל, מרשמלו, חטיפים ושוקולדים. הבחירה קשה כל כך, והוא אוהב את כולם. הוא מעמיס עוד ועוד לזרועותיו הקטנות והממתקים נופלים ארצה ומתפזרים. "קדימה", מזרז אותו אבא. ירדן שולח יד ולוקח חטיף שוקולד, מביט בו רגע ופוזל לצדדים, מניח את השוקולד במקומו ומחליף אותו בסוכריה על מקל. אני ממש ממהר", מזכיר אבא, והקטנטן ממשיך לקחת ממתקים ולהחזירם למקום. העיניים שלו מרצדות ונעות במרחב, תרות אנה ואנה בריקוד בלתי פוסק. "טוב", החליט אבא, "אנחנו חייבים ללכת". הוא מתחיל לצאת מהחנות בלי שקנה לבנו דבר. "אני מצטער", אמר בכנות, "פשוט אין לי זמן". אם מישהו היה אוסף את דמעותיו של הילד השבור, מפלס הכנרת היה מטפס פלאים.

אנחנו מקבלים אלפי החלטות מדי יום. ישנן החלטות קטנות שהשפעתן על חיינו שולית, כמו מה לאכול בארוחת הצהריים שלנו. אחרות גדולות יותר, ומשקלן מניח על כתפינו משקולות כבדות. האם לומר "כן" לשאלה "התינשאי לי"? האם לקבל על עצמי את הקידום? האם להעתיק את המגורים לעיר חדשה? האם להביא לעולם ילד, ומתי? פעמים רבות אנחנו מתמהמהים עם קבלת ההחלטה ואז משלמים מחיר כפול – גם מחירו של הזמן שבילנו באי ודאות, וגם את המחיר על עצם היכולת להחליט, כי העולם התקדם בלעדינו. אין ספק, החלטות זה עסק מורכב.

מנהיג החלטי מלידה

העיתונאי והסופר נפוליאון היל ניסה להבין מה משותף ל-500 מיליונרים. אלה היו אנשים שהפרוטה בהחלט מצויה בכיסם כמו אנדרו קרנגי, הנרי פורד וצ'רלס שוואב. הוא מצא תכונה אחת משותפת לכולם – החלטיות. כל בעלי האמצעים ברשימה של היל קיבלו החלטות בצורה מהירה ובטוחה ושינו אותן, אם היה צורך, באטיות. מצדו האחר של המתרס עמדו אלה שלא הצליחו מאוד, אנשים שקיבלו החלטות לאט ושינו אותן במהירות שוב ושוב.

הפסיכולוג ג'ורג' פוטבורובסקי מאוניברסיטת מישיגן התייחס אל שאלת ההחלטיות ושאל: "אילו תכונות אישיות מאפיינות אנשים החלטיים?". לשם כך, הוא אסף מנהיגי ומנהלי חברות וחקר אותם על עבודתם. הוא גילה שלכל האנשים ההחלטיים כמה תכונות משותפות: הם בעלי יציבות רגשית, תחושת מסוגלות עצמית, תעוזה חברתית ומיקוד שליטה פנימי. פוטבורובסקי המשיך לחקור, והציג בפני נבדקיו שתי אפשרויות שוות מבחינת האפקטיביות האסטרטגית שלהן. לשם כך הוא עשה חיקוי של חיים הכט ושאל את השאלה הנצחית: "מה אתם הייתם עושים?". מנהלים שהיו החלטיים נהגו בדפוס של שמיעת כלל האלטרנטיבות וקבלת החלטה במהירות. ההחלטה המתקבלת אולי לא היטיבה עם כל הנוגעים בדבר, אך היא יצרה תחושת ביטחון ואווירה החלטית שהובילה לעוד ועוד קביעות והחלטות בהמשך. מנהלים שהתקשו בקבלת החלטות גררו את ההכרעה עוד ועוד, מה שגרם לאי ודאות בקרב הצוות שלהם ולביצועים בינוניים.

לקבל החלטות זה מעייף

אנשים משפיעים בארץ ובעולם (בהם האנונימיים ברק אובמה, סטיב ג'ובס ומרק צוקרברג) החליטו לעשות מעשה ולבחור להם מערכת לבוש אחת או שתיים שבהן הם דבקים מדי יום. "אנחנו רוצים לצמצם את מספר ההחלטות שעלינו לקבל בכל יום", היה ההסבר שסיפקו לשאלה מדוע עשו זאת.

אם העניין נשמע לכם מגוחך, אספר לכם שחוקרים מצאו תופעה מעניינת שנקראת Decision Fatigue תשישות שנגרמת עקב קבלת החלטות. עייפות ההחלטות מתייחסת לאיכות היורדת של החלטות שמתקבלות לאחר תהליך ארוך של בחירות. מחקר מעניין גילה ששופטים בבתי משפט מקבלים החלטות מעמיקות פחות וטובות פחות ככל שיומם מתקדם, וכך אחוז הרשעות השווא עלה ככל שהתיקים נדונו בסוף היום. אחרי שהתשתם את עצמכם בכמה החלטות, אין לכם כוח להתעכב בחשיבה על החלטה נוספת ואתם פשוט בוחרים באפשרות הראשונה המוצעת.

כשיש יותר מדי אפשרויות בחירה

אני בטוחה שאתם מכירים מישהו מוצלח מאופן מיוחד. אחד שצריך לבחור בין כמה מקומות עבודה שמחזרים אחריו, בין כמה מקסימות שרבות עליו, או מתוך חברים שדורשים שיבלה איתם עד קצת זמן. יכול להיות שגם יצא לכם לסנן ללא קול: "הלוואי שהיו לי אפשרויות בחירה מרובות כמו שיש לו". אלא שמחקרים מראים שהחבר המושלם שלכם לאו דווקא מאושר יותר, ושאפשרויות בחירה לא בהכרח מובילות להחלטות מאושרות או לחיוך קורן. במחקר זה, שבראשו עמד רוי באומייסטר מאוניברסיטת מדינת פלורידה, נמצא שכשהציגו לאנשים יותר אפשרויות בחירה (25 לעומת 6) דווקא אלה שקיבלו פחות אפשרויות היו מאושרים יותר מבחירתם. עוד נמצא שאלה שהתבקשו לעשות עוד ועוד החלטות העדיפו לא לקבל החלטה כלל.

להעלות הילוך להחלטיות

כשאנו מהרהרים בהחלטה שטרם התקבלה אנו חשים נוירוטיות וחוסר איזון רגשי הפוגעים ברווחה שלנו, יש לנו תחושת שליטה נמוכה ואנחנו פסימיים. ברגע שאנחנו מקבלים החלטה ומתחילים לחשוב על הצעדים לביצועה המוח שלנו מחליף תקליט בצורה אוטומטית ואנו מרגישים בטוחים, מסוגלים ובעלי שליטה.

איך אפשר להיות החלטיים יותר? אתן לכרוז ברכבת התחתית בלונדון לענות על השאלה: "  Please Mindthe Gap". כדי להיות החלטיים יותר צריך לשים לב שאנחנו לא שוהים במרחב התהייה זמן רב מדי. באופן פרדוקסלי, הדרך להיכנס למצב החלטי היא פשוט לקבל החלטה. כך, למשל, דד ליינים עוזרים לפתח נחישות ופרודוקטיביות.

עוד דבר שיכול לעזור בצורה מכרעת בקבלת ההחלטות ובכניסה למצב התודעתי שמקדם אותן הוא להיות מדויקים. כשאתם אומרים לעצמכם באופן כללי "אני חייב לסגל לעצמי אורך חיים בריא יותר",הסיכוי שתצליחו לעשות זאת הוא נמוך. אם תאמרו: "אני רוצה לשתות יותר, לצאת להליכה בכל יום ולצמצם את צריכת המתוקים בחצי", אתם משפרים את סיכוייכם. הדבר קורה מכיוון שהמוח שלנו מתרגם משימות קונקרטיות ומדידות כדברים דחופים שיש לבצע, מה שמעודד אותנו לפעול.

שש הצעות שיעזרו לכם ללמוד להחליט

אל תבזבזו זמן על החלטות לא חשובות

בואו נהיה כנים, אם תבחרו לאכול פיצה היום במקום פסטה, השמים לא ייפלו. ככל שתקדישו פחות זמן להחלטות ותשחקו את המערכת שלכם על החלטות קטנות ולא חשובות, כך יהיו לכם פחות משאבים להחלטות החשובות באמת. נסו גם לצמצם את מספר ההחלטות שאתם מקבלים מדי יום, קבעו באילו נושאים אתם מעדיפים את ברירת המחדל כמדיניות ופעלו לצמצום מספר האפשרויות לבחירה.

הציבו לעצמכם דד ליין

כל מי שכתב בעיתון, הגיש עבודת סמינר או התבקש להחזיר תשובה במועד מסוים יודע שאין דבר שהופך אנשים להחלטיים כמו תאריך ההגשה. החליטו מראש כמה זמן אתם מוכנים להשקיע בהחלטה וקבעו לעצמכם מועד סופי. זכרו שלא תמיד יש קשר בין כמות הזמן שתשקיעו בחשיבה לבין הסיכויים שלכם לבחור נכון.

תנו מענה לפחד

הרבה פעמים קשה לקבל החלטה מכיוון שיש איזשהו פחד פנימי חסר מענה. האם אנחנו מתמהמהים בקבלת ההחלטה מפני שאנחנו חוששים מכישלון? אולי אנחנו לא רוצים להיות לבד, או שאנו מודאגים שלא יאהבו אותנו? נסו להבין ממה אתם חוששים ותנו לחששות הללו מקום בקבלת ההחלטה. שימו לב שאתם מקבלים החלטה שאינה מנוהלת על ידי פחד אלא מניעה אתכם לעבר החיים שאתם רוצים לחיות.

הקשיבו לאינטואיציה שלכם

אינטואיציה היא היכולת לפענח מסרים ללא חשיבה רצונית, מין תחושה פנימית שגורמת לנו לדעת משהו גם אם לא קיימת הוכחה עובדתית או היגיון כלשהו. אלה הם כל הדברים שנעים בתחתית הבטן שלנו ולפעמים ממש לא מתכתבים עם מה שמצופה מאתנו או עם מה שאחרים חושבים. תנו לתחושות הבטן שלכם מעט כבוד: גם אם לא תקבלו את ההחלטה על פיהן בלבד, שימו לב שאתם לא מתעלמים מהן. שימו לב מה קורה לגוף שלכם כשאתם חושבים על החלופות השונות – איך אתם מרגישים? אם אתם חשים אי נוחות ומצוקה כשאתם חושבים על אפשרות מסוימת, ייתכן שהגוף שלכם מנסה לומר לכם משהו.

קבלת החלטה היא ערך

העדיפו הכרעה חותכת על פני גרירה של התלבטות. ודאו שמערכת הערכים שלכם ברורה לכם עוד לפני שעליכם להחליט לגבי משהו. כשהרגע הזה יגיע תוכלו לבחור את הפילטר שדרכו אתם בוחרים ולדעת אם חשובה לכם האותנטיות יותר מאשר הריצוי החברתי, הנוחות או הכדאיות הכלכלית, או העזה מול ביטחון. הערכים שלכם אמורים לשקף את תפיסת עולמכם, לפחות לנקודת זמן זאת, כך שהחלטה שתתקבל על פיהם תהיה כזו שתוכלו לחיות איתה בשלום.

מצאו את נקודת האל- זור

יש החלטות שאפשר להתחרט עליהן ולחזור לנקודת ההתחלה, ויש החלטות שהן כמו חתונה קתולית. בדקו איזו החלטה מחייבת והקדישו לה יותר מחשבה ויותר זמן. נסו לברר אם יש מחיר לביטול ההחלטה ואם אתם מוכנים לשלם אותו. אם ההחלטה ניתנת לשינ וי ( על אחת כמה וכמה אם איננה חשובה) הגיעו לתשובה במהירות.

הניסיון שלנו להיות החלטיים אינו סותר את התהליכים הסדורים  שאנחנו עושים כשאנחנו מתהסדורים כוננים לקבל החלטה כמו איסוף מידע, חשיבה ביקורתית ושיתוף פעולה. חשוב לזכור שכל הכישורים הללו נועדו להביא אותנו לכדי החלטה ולעזור לנו להתקדם הלאה. אם תהליכים אלה מעכבים ואנחנו לא מצליחי בכל כוחות החשיבה והניתוח שלנו, לפעמים כדאי  ללכת עם האפשרות הטובה דיה ולעבור להחלטות אחרות.

טוב לדעת

אל תקרא לי שחור

Published

on

אירועי המחאה האתיופית מחזירים למרכז השיח את הצבע השחור • מה הופך את הצבע הזה למאיים ומדוע תרבויות שונות כל כך אימצו את השחור כסמל הדיכוי ואסון • וגם על בת זוגו של השטן, לילית, בעקבות פרשת הגננת המתעללת

הקשר בין צבע ופוליטיקה אכן עשיר ורחב. האירועים האחרונים מעידים פעם נוספת על הקשר ההדוק בין הצבע והפוליטיקה, שלא לדבר על המפלגה הרצה כבר לכנסת שנייה, כחול לבן", ובל נשכח את השגריר הישראלי בברזיל שהשחיר לובסטר מאימת אבירי הכשרות. בין אלה מחייב המצב לבחון את מעמדו של הצבע השחור.

נשיא זימבבואה, רוברט מוגאבה אמר, או ציטט: הגזענות לא תעבור מן העולם כל עוד מכוניות לבנות ייסעו על צמיגים שחורים. הגזענות לא תעבור מן העולם כל עוד הצבע השחור יסמל מזל רע, והצבע הלבן יסמל את השלום. הגזענות לא תודבר כל עוד אנשים ילבשו שחורים בלוויה ובגדי לבן בחתונה. הגזענות לא תסתיים כל עוד מי שאינו משלם מיסים יירשם ברשימות שחורות. אפילו כשאנו משחקים סנוקר, אינך מנצח עד שהכדור הלבן לא ידחוף את הכדור השחור אל החור שבשולחן. אבל לי לא אכפת, כל עוד אני מקנח בנייר טואלט לבן את ישבני השחור".

ובעניין זה תוהה שרי שוורץ: "בעברית משתמשים במילה שחור כמילה נרדפת למשהו רע. למשל אומרים היה לי יום שחור", ראיתי שחורות" וכו'. מה המקור של הרגל הזה? בשפות שאני מכירה, שחור הוא שם של צבע ולא יותר מזה. בספרדית, שפת האם שלי, באמירה היה לי dia negro (יום שחור) אין שום משמעות. באיטלקית: giorno nero, כמו בספרדית, לא אומר כלום.

אז לגבי היום השחור, הוא אכן מופיע בכמה וכמה שפות ומתייחס ליום שבו התרחשו אירועים קשים ומכאיבים. כך באנגלית: black day. בגרמנית: ein schwarzer Tag. בצרפתית: un jour noir. ברוסית: chiornyj den', ובלטינית: dies ater. ברומא הוגדרו ימים מסוימים כ'ימים שחורים', שבהם לא נערכו חתונות או אירועים אחרים. המשורר הרומי ורגיליוס כותב על תינוקות שמתו סמוך להיוולדם: "נגזרו ביום שחור וטבעו במוות המר" (אנאיס, 6, 429). בהיסטוריה מוכרים ימים שחורים שהפכו חלק מהאתוס הלאומי, כגון 'יום שני השחור' שבו צר המלך אדוארד השלישי על פריז 14.4.1360), 'יום חמישי השחור' שבו אירעה שריפת יער באוסטרליה (6.2.1851). יום ה-29 ביוני 1946 נקרא 'השבת השחורה', שבה נאסרו ראשי היישוב על ידי הבריטים, ונחשפו מצבורי נשק של ההגנה. ולהבדיל, המטפלת כרמל מעודה הסבירה שהתעללה בילדים כי היה לה יום שחור".

מרה שחורה והומור שחור

ואכן, הצבע השחור, כפי שכתב מוגאבה, מככב בדרך כלל בצד השלילי של המציאות גם מעבר לגבולות השפה. שחור הוא צבע האסון, 'חוזה שחורות' הוא מי שצופה אסונות קרבים. שחור הוא צבע החושך, ובעקבות היידיש והגרמנית מי שנקלע לאסון כלשהו 'נעשה לו חושך בעיניים'. כך גם במגילת איכה: "עַל ֶזה ָהיָה ָד ֶוה לִבֵּנוּ, ַעל אֵלֶּה חָשְכוּ עֵינֵינוּ".

הצבע השחור הוא צבע הייאוש. המרה השחורה נקראת כך גם על פי צבעה כאחת מן הליחות המעצבות את האופי האנושי, והיא אחראית על הדיכאון. שחור הוא צבע המוות. הומור שחור הוא הומור מקאברי המשלב בדיחות העוסקות במוות, וזאת בעקבות האנגלית. מסגרת שחורה מבשרת על מותו של אדם, והאלמנה השחורה הורגת את בני זוגה.

הצבע השחור קשור לאמונות תפלות. חתול שחור מסמל מזל רע ברוב תרבויות אירופה, אך עם זאת הוא נחשב גם כסימן למזל טוב בתרבות הסקוטית והקלטית. האמונות התפלות מבחינות בין כישוף לבן, שנועד לריפוי ולסיוע, לבין כישוף שחור, או מגיָ ה שחורה, שנועדו לגרום נזק.

ובחזרה לפוליטיקה. השופט בנימין הלוי הזכיר את הדגל השחור בפרשת כפר קאסם, בעקבות דגלי המצילים על חוף הים. אמיר אוחנה הרחיב את הדימוי בנאומו הראשון כשר משפטים. הדגל השחור, סמלם של הפיראטים, הוא גם סמלן של כמה תנועות שיצאו כנגד הסדר הקיים, כגון התנועה האנרכיסטית. תומכי מוסוליני היו שחורי חולצות, והפלסטינים זוכרים לדיראון את ספטמבר השחור, פעולות דיכוי שנערכו נגדם בממלכת ירדן בספטמבר 1970. האירוע העניק את שמו לארגון הטרור הפלסטיני שהיה אחראי לרצח 11 הספורטאים הישראלים במינכן ב-1972. מכאן קצרה הדרך אל הפנתרים השחורים" בארצות הברית, ובעקבותיהם תנועה בשם זה בישראל של שנות השבעים.

ישיבה שחורה וכסף שחור

הצבע השחור של האתיופים ממשיך מסורת ארוכה של גזענות אשכנזית לבנה. הכינוי שניתן למזרחיים עוד טרם קום המדינה היה שווארצע חייס, ביידיש: חיות שחורות. הביטוי "דופקים את השחורים" המתייחס למצבם של המזרחיים נטבע על ידי עורך השבועון העולם הזה" אורי אבנרי, בכותרת למאמר על מקרה רצח שאירע בשנות החמישים, שבו הואשם בן עדות המזרח ברצח צעירה אשכנזית. החרדים קרויים 'שחורים' עקב הלבוש שהם עוטים בחורף ובקיץ. 'ישיבה שחורה' היא ישיבה חרדית, והכיפות השחורות מעידות על חובשיהן שהם מן המתחרדים או המתחרדלים.

הצבע השחור נקשר לפשיעה כלכלית. 'כסף שחור' הוא כסף המושג בדרכים לא חוקיות, 'כלכלה שחורה' ו'שוק שחור' מתנהלים בצידו האפל של החוק. בעולם הסמים הקשים שחור הוא כינוי לאופיום או חשיש הודי. כאן אין אפליה. הלבן, ההרואין, מסוכן לא פחות.

אמנם שחור הוא גם סמל ליופי. הנערה המאוהבת בשיר השירים שרה: "רֹאשׁ וֹכֶּתם ּפָז, ְקוצּוֹתיו ַּתלְ ַּתלִּים, ׁשְחֹרוֹת כָּעוֹרב", ואומרת על עצמה: "שׁחוֹרה אֲנִי ְונָאוָה". מרטין לותר קינג טבע את הסיסמה "שחור הוא יפה", והיא תפסה את האוזניים ואת הלבבות. ניסיון יפה, אבל עדיין כף השחור בתרבות האנושית נוטה לשלילה. שחור הוא צבע הייאוש, האסון והנידוי כי הוא צבעו של הלילה, הוא צבעו של העיוורון, הוא צבעו של האין, צבעו של המוות. בין האור והחושך בוחר רוב רובו של המין האנושי באור הלבן, רואה בחושך השחור את מקור כל צרותיו ופחדיו, ומדיר את עוטי העור השחור.

כרמל מעודה: שטן או לילית?

כרמל מעודה העידה גם לנוכח אחד הסרטונים המרשיעים כי "כאן הייתי שטן". נכון היה יותר להציג אותה כבת זוגו של השטן במסורת היהודית, היא לילית. איך נולדה לילית? חכמי ימי הביניים הוטרדו מן העובדה שחווה לא נזכרה בסיפור בריאת העולם הפותח את התנ"ך אלא רק בגרסת גן העדן. על כן נוצרה בלשון חכמים אגדה לפיה אשתו הראשונה של אדם הראשון נבראה כשוות ערך, אבל היא מרדה בו והפכה לשֵ דה הפוגעת בגברים וממיתה ילדים, בת זוגו של אשמדאי.

השם שניתן לה הוא כאמור 'לילית', שהוא עוף לילה מן הדורסים, הנזכר בישעיהו לד 14. מקור שמם של העוף ושל הדמות האגדית הוא בדמויות המאגיות לילה ולילתו, המופיעות בתרבות הבבלית והאשורית. מסכת נידה עוסקת בנשים המפילות ולד שאין לו דמות אדם, וביניהן דמות לילית, ולד אנושי בעל כנפיים. לילית המקראית תורגמה על ידי השבעים ל-onokentayroi ובתרגום הוולגטה ל-lamia. בשני המקרים משמעות המילה היא מכשפה. הקישור בין העוף לבין הדמות המאגית מתחזק מן העובדה שאצל ישעיהו, ירמיהו וצפניה מופיעים דורסי הלילה במסגרת נבואות חורבן.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

פורש בשיא

Published

on

המולטי-מיליארדר האנג'לוסי-ישראלי נפרד מתפקיד יו"ר ערבי ההצדעה של FIDF בלוס אנג'לס • זאת לאחר 13 שנים בהן סחף את כוכבי ועשירי הוליווד לתרום לצה"ל ותרם בעצמו 50 מיליון דולר • מקורביו: "בני הזוג סבן ימשיכו לשים בעדיפות ראשונה את פעילותם למען רווחת החיילים"

סוף תקופה: איש העסקים והפילנתרופ האמריקני-ישראלי חיים סבן, הודיע על
פרישתו מתפקיד יו"ר ערבי ההצדעה של ארגון ה- FIDF (ארגון ידידי צה"ל בארה"ב ובפנמה) בסניף לוס אנג'לס, לאחר 13 שנה בתפקיד. בשנים אלה הוביל
סבן את אירוע ההתרמה השנתי לצה"ל וניהל את גיוס הכספים. באירוע ההתרמה בנובמבר הקרוב יישבו סבן ורעייתו שריל בקהל, אבל לא עוד בתפקיד.

גורמים שקשורים ל- FIDF בלוס אנג'לס הביעו חשש, שבלי סבן לא יצלח גיוס הכספים, שכן "מופע השנור" כפי שכינה אותו סבן עצמו, לא יהיה אותו דבר בלעדיו. "סבן הצליח להציב את גיוס הכספים עבור צה"ל בראש גיוסי הכספים של הארגון", טען אחד ממקורביו ב- LA. "בכל שנה הוא העלה את הרף והגיע לתרומה של 60 מיליון דולר בשנה שעברה. זאת לעומת כ 20- מיליון דולר פחות באירוע המקביל בניו יורק, ומיליוני דולרים בודדים באירוע המקביל במיאמי. בכל שנה סבן העלה את הרף ועמד במשימה. החשש הוא שכבר השנה זה יהיה אחרת".

מאז נכנס סבן לתפקיד, תמהיל הערב היה זהה: מעל 1,000 מוזמנים, בהם עשירי לוס אנג'לס וישראל, שחקני הוליווד מוכרים ואוהדי ישראל, שמשלמים אלפי דולרים לשולחן, ובמקביל תורמים אלפי דולרים כל אחד לצה"ל, מגיעים למלון בוורלי הילטון האלגנטי בבוורלי הילס, כשבמקביל מוטסת לאירוע בכל שנה משלחת של חיילי צה"ל. לאחר הופעת החיילים, לרוב כאלו שסיפורם פותח את הלבבות, היה סבן עולה לבמה ומתחיל במה שכאמור כינה: "מופע השנור", ולא ויתר עד שבסיומו של הערב היתה נרשמת תרומה בסך עשרות מיליוני דולרים לטובת הארגון.

בנובמבר 2018 גויסה תרומת שיא של 60 מיליון דולר למען רווחת חיילי צה"ל. באירוע נכחו אנשי עסקים בולטים, נציגים ממשלתיים, פילנתרופים וסלבס מתחומי
הבידור, האופנה, הספורט והטכנולוגיה, בהם פארל ויליאמס, אשטון קוצ'ר, ג'רארד באטלר ואנדי גרסיה. מסע ההתרמה החל לאחר שלבמה עלה אל"מ שי סימן-
טוב, שנפצע אנושות במבצע צוק איתן. סימן טוב הובל לבמה בכיסא גלגלים, ונעמד לכמה דקות לקול תשואות הקהל. בין התורמים הבולטים היו נשיא ומייסד הקרן לידידות הרב יחיאל אקשטיין, שנפטר כמה חודשים לאחר האירוע, ואשתו ג'ואל, שתרמו חמישה מיליון דולר. באותו ערב תרמו סבן ורעייתו 10 מיליון דולר. לדייויד מיראז', יו"ר ונשיא קרן מיראז' העולמית, שתרם שני מיליון דולר, הודיע סבן: "אני יודע שאתה יכול יותר. תעלה את הסכום", ומיראז' הוסיף עוד מיליון דולרים. כשהגיע הסכום ל-59 מיליון דולרים, הודיע סבן לפול מרציאנו, חברו והבעלים של guess , שהוא זה שישלים את מיליון הדולרים הנוספים.

שנה לפני כן, בנובמבר 2017 , גויסו בהובלת סבן 54 מיליון דולר, כששיא התרומה באותו ערב הגיעה ממייסד ויו"ר חברת אורקל (Oracle) הבינלאומית לארי אליסון, שתרם סך של 16.6 מיליון דולר, שיועדו לטובת מבני רווחה לגדודים מעורבים של חיילים וחיילות במערך הלוחם. באירוע לקחו חלק 17 חיילים ממגוון יחידות צה"ל, בהם חיילים בודדים שהחליטו לעלות ארצה ולהתגייס לצה"ל. לפני "מופע השנור" עלה לבמה האלוף הפאראלימפי נועם גרשוני, שנפצע בתאונת מסוק
במלחמת לבנון השנייה, וגרר תשואות ממושכות לאחר ששיתף את הקהל בהרגשתו.

בנובמבר 2016 גויס סכום של כ 38- מיליון דולר. בין התורמים נכחו עמי וליזיקה שגיא, הוריו של טדי שגיא, שתרמו שלושה מיליון דולרים, וממשיכים לתרום עד
היום. סבן אמר אז ל- ynet : "בכל שנה אני עולה לבמה על תקן השנורר, שמבקש שיתרמו לצה"ל. במשך כמה שעות האירוע הזה מעניק למוזמנים תמונת מצב חלקית
של מה שקורה בישראל במובן הביטחוני. הם רואים את החיילים שעולים ושומעים את הסיפורים ומבינים שבישראל לא רק מפציצים והורגים מחבלים. בסוף, באמצעות הקהל הזה אנחנו מגייסים כמה שיותר כסף להעביר לצה"ל. יש בקהל מכורים, שמגיעים לערב השנתי מדי שנה, ויש כאלו שמגיעים בפעם הראשונה ומגלים את צה"ל האמיתי. התפקיד העיקרי של רעייתי ושלי, מאז שלקחנו על עצמנו את ניהול האירוע, זה לעזור לאנשים האלו לגלות מה זו מדינת ישראל ומה זה צה"ל, ולמה חשוב לתמוך בחיילים. התמיכה של ארה"ב בישראל הכרחית, ועבורי זה תפקיד חיים".

שנתיים לפני כן, בנובמבר 2014 , גויסו 33.5 מיליון דולרים בערב ההתרמה, כשאליסון תרם אז תשעה מיליון דולר לטובת הקמת אודיטוריום מאובזר בקריית
ההדרכה של צה"ל בנגב. אירוע זה התקיים לאחר מבצע צוק איתן, וצור גולדין ריגש את הנוכחים כשביקש לעמוד דקת דומייה לזכר אחיו, סרן הדר גולדין, ולזכר חללי צה"ל שנהרגו במבצע. בנובמבר 2012 גויסו מעל 14 מיליון דולר, כשרגע השיא של הערב היה עלייתה לבמה של מרים פרץ, ששכלה את שני בניה: אלירז ואוריאל.

אחד ממקורביו של סבן אישר את הידיעה והוסיף: "חיים ושריל סבן, שעמדו בראש ערב ההצדעה השנתי של FIDF בלוס אנג'לס ב 13- השנים האחרונות, הם התורמים הגדולים ביותר לצה"ל. לאורך השנים תרמו בני הזוג סבן תרומה אישית של למעלה מ 50- מיליון דולר והובילו גיוס של כ 300- מיליון דולר. בני הזוג סבן ימשיכו לשים בעדיפות ראשונה את פעילותם ארוכת השנים למען רווחת החיילים, עתידם, ועתיד החברה בישראל. ההכנות לאירוע בנובמבר הקרוב של סניף ה- FIDF בלוס אנג'לס בעיצומן, והציפייה היא לאירוע מוצלח ומיוחד ובהשתתפות בני הזוג סבן".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

העיר הראשונה בארה"ב שאוסרת מכירת סיגריות אלקטרוניות

Published

on

סן פרנסיסקו נהפכה השבוע לעיר הראשונה בארה"ב שאוסרת רשמית על מכירת סיגריות אלקטרוניות – בניסיון למנוע מגפת ניקוטין בקרב בני נוער. החוק ייכנס
לתוקפו בעוד חודש. קבוצות הפועלות נגד תעשיית הטבק רואות בחיוב את אישור החוק, אך המבקרים חוששים כי האיסור הגורף על סיגריות אלקטרוניות עשוי לפגוע במאמץ הכולל במלחמה בטבק – בכך שפוסלים מכשיר שחלק מהמומחים רואים בו אלטרנטיבה בטוחה יותר לסיגריות רגילות. האיסור החדש לא ישפיע על מכירות סיגריות רגילות ומוצרי קנאביס. לסוחרים יהיו שישה חודשים להיפטר מהמלאי הקיים של סיגריות אלקטרוניות שברשותם.

"זה מגוחך שנאסור מכירת סיגריות אלקטרוניות אבל נרשה מכירת טבק וקנאביס", אמר סטיבן שרודר, פרופסור בתחום הבריאות באוניברסיטת קליפורניה. "זה מהלך
חכם מבחינה פוליטית אבל ההשפעה על בריאות הציבור לא ברורה". שרודר אמר כי ההורים שמודאגים מהשימוש של בני נוער בסיגריות אלקטרוניות יהיו מרוצים מהחוק, אך האיסור מונע ממעשנים רגילים אלטרנטיבות, שלטענת שרודר ומומחים אחרים הן בפחות מזיקות. מטה ג'ול, יצרנית הסיגריות האלקטרוניות, נמצא בסן פרנסיסקו שם החלה החברה את פעילותה. הפוליטיקאים בעיר לא הסתירו את העוינות שהם רוחשים לחברה. "אם ג'ול תחליט לעזוב את העיר, אני אעזור להם לארוז", אמר וולטון.

כריסטין צ'סן, אם לשלושה ילדים בסן פרנסיסקו שתומכת באיסור מכירת סיגריות אלקטרוניות אמרה כי "יש הרבה מאד צעירים, כולל אחד הבנים שלי, שמתמודדים
עם ההשפעות של הסיגריות האלקטרוניות וקשה להם מאד להיגמל". לדבריה, ההתנהלות של בני הנוער מאוד חשאית: "התלמידים מסתירים את הסיגריות האלקטרוניות בתיקי בית ספר, הורים ומורים לא יכולים לשלוט בתופעה".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות