Connect with us

Featured

"הגעתי ללוס אנג'לס לפני שלוש שנים במטרה אחת ויחידה – להיות שחקנית"

Published

on

טרגדיה מקומית: אנית ברגר, חיפאית במקור, הייתה דמות מוכרת בעולם האנטרטיימנט של עיר המלאכי – עד הפריצה הגדולה היא גילתה דרך להתחכך עם הידוענים של הוליו – לא מכבר החליטה לקחת פסק זמן, להתגורר בסירה קטנה במרינה של אוקסנרד ולכתוב ספר חושפני על התעשיה – ביום רביעי שעבר היא נהרגה בתאונת דרכים ע"י נהג שתוי והובאה השבוע למנוחות בעיר הולדתה – מיכה קינן נפגש איתה לשיחת נפש כמה שבועות לפני שהלכה לעולמה –  מסמך נדיר

מאת: מיכה קינן

כ-250 איש, חברי הקהילה המקומית, חברים, מכרים וקולגות, הגיעו ביום ראשון האחרון לבית חברת קדישא בווסט הוליווד כדי להיפרד מהשחקנית אנית ברגר, שנהרגה בתאונת דרכים באוקסנרד בליל יום רביעי שעבר. בת 29 הייתה במותה. ברגר הייתה במושב הנוסעים במכונית יונדאי אקסנט, בה נהג בעלה ברט ג'ושוע. חוזה גרסיה רודריגז, תושב אוקסנרד בן 24, התנגש ברכב בו נהג בעוצמה במכונית של אנית וברט שפנתה למרכז קניות. השניים נפצעו, אנית הובהלה לבית חולים מקומי ושם נקבע מותה. רודריגז נעצר ויואשם בהריגה ברשלנות, לאחר שנמצא לאחר התקרית שתוי וללא רשיון נהיגה קליפורני בתוקף.

אחד מחבריה של אנית, תומר בן עזר, הספיד אותה בתחילת השבוע בפייסבוק בפוסט קורע לב: "לא פייר. פשוט לא פייר. לא מגיע לך. לא ככה. לא עכשיו. לא בכלל. לא לך. לא למשפחה שלך. לא לאמא שלך. אני לא מעכל. ולא תופס. ולא יודע מה לומר. אני יודע שאת שומעת אותי עכשיו. מרגישה אותי. תמיד היה בינינו קשר חזק, גם כשלא ממש היינו בקשר. כמעט שנה היינו ביחד. למדתי להכיר בחורה חזקה, אמיצה, שלא רואה בעיניים, שלא נרתעת משום דבר. כל דבר שהיא רוצה, היא מתנפלת עליו באלף שיניים. לא סתם קראתי לך 'לביאה'. לביאה אמיתית. עברת חיים כל כך לא פשוטים, לא כולם יודעים. אבל אני יודע. נלחמת. ושרדת. ושוב נלחמת. ושוב שרדת. ופתאום מגיח נהג שיכור בלי רשיון, עובר באדום וקוטע לך את החלום בשניה אחת.

״תמיד אמרו עלייך כמה שאת יפה. וקורנת. וזורחת. פרי ספיריט אמיתית. בדייט הראשון שלחתי סמס לחבר טוב שלי "היא מאירה לי את הרכב". האור שלך סינוור אותי. אבל אני זיהיתי שאת יפה גם מבפנים. תמיד דואגת. תמיד אוהבת. תמיד עושה מכל הלב. ואיך שטיפלת בשאנטי הכלבה האהובה שלך, וכמה דאגת לאמא שלך. כמה רצית וערגת למשפחה חמה ומחבקת.

״וכן, היית גם שרוטה. מלכת הדרמות… האש שבך לא נתנה בך מנוח. תמיד צחקנו על זה. אבל תמיד ידעת להיות הראשונה שפותרת, שמדברת, שמשלימה. בלי אגו, בלי להיות צודקת, רק רצית לחזור לשכב מחובקים ולחשוב על הגשמת חלומות רחוקים.

״אנית ברגר, כל כך יפה, כל כך מוכשרת, כל כך חכמה, כל כך אמביציוזית. רצית לעשות טוב בעולם ונלחמת גם על זכויות בעלי החיים. הצלחת לייצר השראה אצל רבים. גם אצלי. ובגילך הצעיר זה כבר הישג אדיר. אני מניח שתמשיכי לזרוח ולהקרין אור גם מלמעלה, אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים, אני בינתיים מצדיע לך כאן מלמטה. יהיה זכרך ברוך לעד, אוהב, תומר".

הראיון האחרון עם מיכה קינן

בתוך כל הלהט הקיצי שעבר עלינו לאחרונה, חוויתי מפגש מרענן ומשיב נפש בדמות נערה חיפאית, יפיפייה וערמונית בג'ינג'יותה הלוהטת ובסיפור חייה ותהפוכותיה ההרפתקניות המדהימות. לעלמה קוראים אנית ברגר ופגשתי אותה על סירה לבנה במרינה הנאה של אוקסנרד, קליפורניה. אבל לפני שנגיע לעצם הימים האלה ביקשתי קצת רקע אישי, ושמעתי מפיה סיפור חצי דמיוני חצי הוליוודי שאמור להפוך לספר ואפילו סדרה טלוויזיונית.

אנחנו מתנדנדים בקצב הגלים, כשמידי פעם משיקה אדווה קטנה את ירכתי הסירה שאורכה כעשרה מטרים בסך הכול אבל מצוידת כדירה לכל דבר כולל חדר שינה, מטבח, וסלון קטנטן. לאנית הופעה מאוד מרשימה, אני כותב בפנקס. קרני השמש חודרות מהצוהר הקטן בדופן הסירה ומפזזות בתלתלי האש. אנית יושבת נינוחה על אחד הדרגשים המרופדים בסלון ומצהירה בקול בטוח: ״בעצם הגעתי ללוס אנג'לס לפני שלוש שנים במטרה אחת ויחידה – להיות שחקנית". אני מתבונן מסביבי ולא רואה במאים ומצלמות, רק תרנים של סירות ושחפים חולפים בצרחות.

״אז מה את עושה פה?", אני זז על הדרגש בסקרנות.

״אחרי שלוש שנים מטורפות בהוליווד, נמלטתי הנה כדי לנקות את הראש ולהירגע", היא נאנחת.

״או-קיי, אבל מהיכן זה מתחיל? "אני שואל בחוסר סבלנות אדיב.

אנית מביטה החוצה וזזה באי נוחות:" למעשה זה היה החלום שלי מאז ומתמיד, להגיע להוליווד כדי להיות שחקנית".

אנית: "לא אהבתי את חיי בישראל בלשון המעטה, למרות שבעליל, היו לי הצלחות לא קטנות בהמון תחומים בהם מצאתי את עצמי. לפני שעזבתי השתתפתי בסדרת הטלוויזיה 'שנות ה-80', ושם הכרתי את שלום אסייג שהתרשם מהמשחק שלי ודירבן אותי להגיע ללוס אנג'לס. אבל בינינו, לא הייתי צריכה שום שכנוע, הייתי צריכה רק הזדמנות, לעזוב את הכל ולטוס להוליווד שהייתה משאת נפשי".

הפלאפון של אנית מצלצל לפתע. אני נדרך. היא מדברת עם מישהו באנגלית אמריקאית ללא מבטא, ממש הפלא ופלא. הוא נשמע מאוד פסקני ודורש והיא עומדת על שלה ובסוף מנתקת. "סליחה", היא מחייכת בקול. "זה היה אחד מהמפיקים האלה…עזוב לא חשוב… נחזור לסיפור שלי… הגעתי יום אחד לאל-איי ושברתי את הראש איך אני נכנסת לתעשייה הקשה הזאת. לא רצית ללכת לאודישנים כמו מיליון בנות אחרות. פגשתי בחורה אחת, שהייתה משופשפת מאוד בתעשייה, כנראה שמצאתי חן בעיניה. היא הכניסה אותי לעניינים".

איזה עניינים?

״היא לימדה אותי להתפלח ולהתגנב לתוך האירועים הנוצצים האלה שאתה רואה בטלוויזיה. במיוחד שטיחים אדומים ומסיבות השקה. אני ראיתי את זה כאתגר חברתי ומקצועי. זה לא היה תחביב. שמתי לעצמי מטרה להתגנב לתוך המוחות של האנשים המשפיעים ביותר בהוליווד. את הכישרון הזה למדתי בנעורי. זה דומה ל-NLP אבל אין פה קסמים או אחיזת עיניים של הקוסמים הידועים. אני פשוט הייתי מוכשרת לזה עוד מילדות.

״הייתה לי ילדות מאוד מסובכת, אני בעיקרון מחיפה, כל הילדות שלי הייתה בכרמל. אימא שלי הייתה קשת יום בצעירותה, שעבדה אצל אנשים מבוגרים. לגבי אבי לא ידעתי כי אבי הוא לא אבי הביולוגי. זה היה תמיד מסתורין שלא דיברו עליו.

״ב- 1989 אימא שלי התחתנה שוב עם גבר מסודר כלכלית שעבד ברפאל ששמו היה יעקב ברגר. אחרי שהתחתנו הוא גילה לה שהוא עקר והם הלכו לעשות הפריה מלאכותית אצל רופא נשים שהיה גם השכן שלהם את זה גיליתי הרבה יותר מאוחר). לאחר כמה שנים הם התגרשו. באותה תקופה כמעט ולא הייתי בבית, הייתי פרפרנית חופשיה ועזבתי את התיכון. ואז פרצה מלחמת לבנון, חיפה הופגזה יום ולילה, היה לי כבר אז חלום להיות שחקנית ונטשתי לתל אביב. התחלתי לעבוד במשרד חקירות. חייתי לבד ולמרות שהרגשתי שיש לי משבר זהות וחסך של אבא מילדות. מצאתי את עצמי עם גברים שהיוו תחליף לאבא האמיתי.

״אז גם התחלתי לפתח את היכולת שלי לחדירה למוחות ולמחשבים של אנשים אחרים. הייתי משתמשת במניפולציות כי אני שרדנית. זה היה כנראה כשרון מולד, אבל השתדלתי להישאר תמיד בצד הנכון של החוק. הרגשתי שאני יכולה לשכנע אנשים בקלות בכל מיני חקירות שהשתתפתי בהן. הייתי רק בת 17 אבל הייתה לי הופעה מושכת כנראה ונראיתי יותר מבוגרת. היו לי הרבה הצלחות בתחום והיו תקופות שעשיתי חיים משוגעים. היו לי חברים וידידים אמידים מאוד ונהניתי מהחיים הטובים למרות שבתוכי הייתה איזו כמיהה למשהו אחר.

״באותה תקופה נוכחתי כי למעשה לא אהבתי את העבודות הללו ומצאתי עצמי מחפשת דרכים אחרים לשרוד. הקמתי אתר שקראו לו 'טוריסט סיטר'. כמו בייבי סיטר רק מיועד לתיירים. אבל התיירים לא הגיעו בהמוניהם אלא שהאחד שכן הגיע, היה טייס אזרחי בחברת 'יו.אס.אייר'. הראיתי לו את הארץ והתאהבנו. הוא היה לוקח אותי אתו לכל הטיסות בחו"ל במחלקה ראשונה וככה גיליתי את העולם. בין הטיסות עבדתי כדוגמנית 'פנים' במיוחד עם תכשיטים בתל אביב וגם באירופה. אפשר לראות אותי מדגמנת תכשיטים בהרבה מגזינים עד היום.

השנים חלפו אבל החלום להגיע להוליווד לא עזב אותי. היו לי הרבה הרפתקאות במשך השנים אבל דבר אחד יציב ואהוב. זו הייתה הכלבה שלי. היא הייתה המשפחה היחידה שלי וגרה בדירה שלי בתל אביב. אהבתי אותה מאוד עד שיום אחד נדרסה. הייתי שבורה והחלטתי לעלות על מטוס לאמריקה. לפני שעזבתי רציתי לסגור את העניין המשפחתי. נסעתי לחיפה לאבא שלי וניסיתי ליישר אתו את ההדורים. הוא היה איש קשה מאוד אבל הרגיש שהחמיץ את ההזדמנות של ילדותי להתקרב ולחנך אותי בתור אבא. הגענו למבוי סתום ונקודת שפל נוספת. הוא גירש אותי מהבית שלו. צלצלתי לאימא שלי והיא גילתה לי שאבא שלי הוא בעצם אבי החורג".

זה בהחלט רקע טוב לאמנים בכלל ושחקנים בפרט; משפחה שבורה, ילדות קשה.

״נכון, אם אתה מסתכל מקרוב על ההיסטוריה של הרבה שחקנים אתה מגלה שהיו להם קשיים ומשברים בילדות, זה היה חייב להגיע מאיזשהו מקום. אבל אני לא רואה את זה קשה אני רואה את זה מאתגר. לא הכרתי ילדות אחרת, וזה נתן לי דחיפה לרצות להיות מישהו אחר, בחיים אחרים, שזה בעצם מה שכל שחקן עושה".

איך השתמשת בכוח השכנוע המיוחד שלך בהוליווד?

״אחרי שפגשתי את גלית (שם בדוי), היינו מסתובבות בכל מיני מקומות בהוליווד וכשהייתה איזה נשפיה או אפטר פרטי היינו נכנסות חופשי בלי שעצרו אותנו. בדרך כלל נדבקנו לאנטוראז' ונכנסנו עם כולם. במסיבות האלו אתה פוגש כל מיני אנשים חלקם מקורבים וחלקם ה'טאלנט' בעצמם. אבל יש תמיד כאלו שבאמת עשו את זה בגדול והם המטרה של כל שחקן מתחיל. הם בדרך כלל מפיקים או במאים מוכרים עם הצלחות גדולות וחשבון בנק גדול יותר. הם בעצם היו היעדים אליהם כולם מנסים להגיע. סביבם יש תמיד אנטוראז' גדול שכולל חברים ומלחכים בפנכה.

״אם את מעוניינת לכבוש יעד כזה, לא מספיק מראה טוב כי כמוך יש מיליון בהוליווד והרבה יותר יפות. אבל אני התרכזתי באדם, במשך כמה דקות, ואחר-כך לאחר שידעתי עליו מספיק, התקרבתי אליו באמצעות מישהו שכבר הכרתי או במקרה. כשאתה יודע פחות או יותר עם מי יש לך עסק יותר קל לענין אותו לעבור לצד שלך. קשה להסביר, אבל אם כבר עברתי את המשפט הראשון בשלום במשפט השני הוא כבר היה ציד קל. לאנשים האלו בדרך כלל יש נקודת תורפה שאותם גיליתי מיד. או שהם נטולי כריזמה או שהם חסרי ביטחון אמיתי או כל מיני נקודות רכות באישיות שלהם, שהייתי מנצלת לטובתי כדי להתקרב אליהם.

״אין פה הרבה סודות, להיפך. החלטתי לעלות את הדברים בספר שכתבתי ששם יש הרבה מאוד סיפורים. אחרי שאגמור לכתוב את הספר שלי אני מתכוונת להיכנס למשא ומתן עם רשת הפצה גדולה ולמכור להם סדרת טלוויזיה על הנדסה חברתית ('סושייאל אינג'ינירינג').

העלילה היא על אנשים מסוימים שפורצים למוחות של אנשים אחרים. הם מנסים להגיע לפתרונות של בעיות ותעלומות ובאמצעות הכישרון שלהם הם מפענחים את הסודות והמסתורין הזה. הם גם מצליחים באמצעות השתלטות על המחשבות להוציא כסף מלקוחות שונים".

איך התפלחת לאירועי שטיח אדום?

״בהתחלה זה היה קשה כי חוץ מגלית לא הכרתי אף אחד בבראנז'ה. אבל לאט לאט יצא לי להכיר כל מיני אנשים שעבדו בתעשייה כמו תפאורנים או צלמים שהיו מכניסים אותי לאירועים ומשם כבר הסתדרתי. פגשתי למשל את הבמאי של 'אקס מן' Brett Ratner. הוא סיפר לי שגל גדות לא רצתה לעבוד איתו כי כתבו עליו שהוא מטריד נשים. אחרי שישבנו ודיברנו הוא עוד העז לבקש ממני את הטלפון שלי… ככה זה הבימאים והמפיקים בהוליווד, הם מנסים ישר לגשת לעניין. פגשתי עשרות במאים ומפיקים אבל לא כולם מנסים לפתות אותך. התפקיד שלי היה לשכנע אותם לדבר איתי בלי להיכנס איתם ליחסים. זו מלחמה קשה ואני שורדת.

״השתתפתי במאות מסיבות עם סלבריטאים ידועים מאוד, מה שהיה שם אפילו הנייר לא יכול לסבול. לא הייתי מהתפלחות היחידות. זה נהיה כבר תופעה שכיחה. המתגנבות גם מוכרות תמונות לפפרצ'י ומרוויחות מזה. גם אני צילמתי תמונות אבל רק לשימוש האישי שלי, בדרך כלל בפייסבוק. כמובן שקורים דברים לא ישרים שם. הרבה סמים, סקס, ואינטריגות, ובעלי המסיבות מנסים לשמור את הפרטיות של האורחים. התערבבותי איתם הייתה די הדוקה ואפילו עזרתי לארגן מסיבה כזאת. היו לי טלפונים של הרבה סלבס, אבל מישהי גנבה לי את הטלפון".

ועכשיו את גרה על סירה קטנה במזח של אוקסנרד.

״אתה יכול לומר שזאת מעיין בריחה, כי באמת כבר נשבר לי מהאירועים ומההבטחות של הוליווד והחלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הספר. אני יושבת על הסיפון עם הלפטופ שלי כל יום כבר שלושה חודשים וכותבת. זה גם יותר כלכלי כי שכר הדירה עולה רק דמי עגינה של 350 דולר לחודש והסירה שייכת לי. אני מעניינת כבר כמה מפיקים בספר שלי וכמובן בסדרה. יש לי פגישות מתוכננות עם אולפנים כמו נטפליקס והאחים וורנר".

המכתב האחרון לאמא, פני תורג'מן

(כחודש לפני מותה כתבה אנית: "בדרך כלל אני לא משתפת דברים אישיים, אבל החלטתי שהפעם זה יהיה שונה")

לפני 28 שנה הבאת אותי לעולם, לא אני ולא את הבנו יותר מידי מה הולך לקרות. החיים לא היו קלים, עברת גירושים, פרידה מסבתא ז״ל, פרידה מבעלך השני ז״ל, הבן שלך (אח שלי) בחר ״להיפרד״ ולא להיות בקשר אתנו. וקשרים אחרים שלא היו קלים בדרך. ולמרות זאת, את בחיים לא ויתרת. אני לא בטוחה שאת בכלל יודעת מה המשמעות של המילה הזאת בכלל. הראית לי שעבודה קשה משתלמת, שהזיעה והזמן באמת עושים את שלהם

ואז החלטתי שאת צודקת, אם את לא וויתרת למה שאני כן לא היה לי קל לעזוב אותך לבד, אבל אני יודעת שזה זמני טסתי להגשים חלום היינו צריכות לשרוד רוב החיים, אז ידעתי שהכלים האלו שרכשתי יעזרו לי בדרכי אלו לא כלים קלים, יש להם כובד ומשמעות עם עבר לא קל אבל הם עוזרים, וזה מה שחשוב. תמיד שאלו אותי איזו שחקנית מפורסמת אני מעריצה והייתי רוצה להיות כמוה? תמיד אמרתי, אני לא רוצה להיות כמו אף אחד אחר, אני רוצה להיות עצמי. אבל אני כן מעריצה אישה אחת, וזו אימא שלי! כי היא הבסיס למוטיבציה שיש לי, היא הכוח שדוחף אותי עוד מדרגה ועוד מדרגה גם כשלפעמים קשה לראות את קצה ההר

היא הסיבה שאני רוצה להצליח ולשתף את הניצחון שלי איתה, היא האישה שאני רוצה להילחם ולתת לה את כל מה שהיא נתנה לי. גם כשלא היה הרבה. אולי לא גדלנו כמו רוב המשפחות, והחיים היו קשים רוב הזמן והיינו צריכים לעבור בתים, בתי ספר, ולהתרגל כל פעם לסביבה אחרת, לשרוד כמעט בלי כסף או רכוש ובסוף היית צריכה לעזוב את הבית ולעבוד קשה. ככה שגם אני עזבתי בגיל צעיר, בגלל זה היום אני מי שאני, בזכותך. את אחת הנשים הצנועות שאני מכירה, חזקות ומדהימות שאני מכירה, את תמיד מתעקשת לעזור לכולם, גם כשאין לך מה לתת את תמצאי מה לתת. עם שמחת חיים מדהימה ומדבקת, והכי חשוב, את בחיים לא מוותרת. תמיד חיפשתי משמעות למשפחה, והבנתי שהחיפוש החיצוני אצל האחר הוא מיותר

את כל מה שהייתי מאחלת לעצמי, אימא חזקה ומדהימה שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם.

תודה ה׳ על האימא הזאת, מזל טוב עד 120 שנה. המון בריאות, ורק שמחה ואושר, כי כל השאר זה שטויות. 

מתגעגעת אליך, תהיי גאה במי שאת!

Featured

שאנל אלטיט – מיס ישראל LA לשנת 2019!

Published

on

התחרות נהנתה מצוות סלבס מהארץ, הופעה של כיתריה וטקס מתוקתק ומאורגן להפליא של שני לאובר וחני כהן במועדון MAYAN בדאון טאון

מועדון THE MAYAN בדאון טאון של לוס אנג׳לס התמלא ביום ראשון האחרון ביופי ישראלי-אמריקאי כאשר תחרות מיס ישראל של לוס אנג׳לס הראשונה בהיסטוריה יצאה לדרך. כבר בחמש וחצי בערב החלו להגיע אורחים רבים מהקהילה לאירוע הנוצץ שנפתח על השטיח האדום המסורתי והמשיך בריספשן נפלא עם משקאות ופינגר׳ס פוד של יונתן ארט שף.

אזור המועדון היה מחולק ל-3: מתחם אורחים, בלקוני שהיה מלא בקהל צעיר ותוסס, ומתחם ה-VIP קרוב לבמה שכלל את הורי הבנות, ספונסרים של האירוע ודמויות מתעשיית האופנה בעיר המלאכים. את הטקס הנחו השחקנים רון שחר ומגי אזרזר. בין השופטים: הכוריאוגרפית עדן שבתאי, מנחה הבידור צחי קומה, כוכבת האינסטגרם אלין כהן, מלכת היופי לשעבר ניקול הלפרין ואשת העסקים וחברת הכנסת לשעבר פנינה רוזנבלום. רוזנבלום עוררה התרגשות רבה בקרב הקהל והמנחים ואמרה בין היתר: ״לא הייתי באל-איי כבר 42 שנה. תודות לשני לאובר אני פה איתכם בתחרות. אני שמחה לחזור ולראות את הקהילה הישראלית כאן כל כך מאוחדת. הוליווד והתעשייה כאן היא מקום לא פשוט, אבל כל חלום הוא אפשרי ויש פה המון הזדמנויות אז תמשיכו לחלום".

16 הפיינליסטיות בתחרות עלו להצגה הראשונה שלהם כשהן לבושות בג׳ינס כחול של YMI וחולצה לבנה עם לוגו התחרות והמספר שלהן. על המסכים הוקרן קליפ שסקר את הדרך אותה עשו הבנות במהלך השנה האחרונה, ההכנות לתחרות, עבודה על הכוריאגרפיה, צילומים לעיתון ״שבוע ישראלי, שהיה גם אחד מנותני החסות לאירוע, וגם פעילות ההתנדבות של הבנות בעמותות ׳גדולים מהחיים׳, ׳בשמחה׳, בית מחסה לבעלי חיים ועוד. לאחר מכן נערכה תצוגה נוספת של הבנות, הפעם עם ג׳ינסים קצרצרים טופ חושפני וג׳קט בסגנון ספורטיבי, שהמשיך למופע ריקוד דאנס היפ הופ ללהיט ׳טאקי טאקי׳, כאשר ברקע די ג׳י אביאל נותן בראש ונאמברים לאורך כל הערב. בשלב הזה התבקשו האורחים להוריד את אפליקצית MENTIMER ולהתחיל להצביע למתמודד האהובה עליהם.

את החלק האמנותי מילאה הזמרת הצעירה כיתריה, פיינליסטית ׳הכוכב הבא לאירווזיון׳, שביצעה גירסת כיסוי נפלאה ל-Just the way you are של ברונו מארס, את ׳מראות׳ של ג׳סטין טימברלייק וגם מחווה לזמרת האהובה עליה, ריאנה. הבנות עלו שוב על הבמה ונדרשו לשאלה משותפת: מה הסיבה שבחרתן להשתתף בתחרות?. השופטים נראו מופתעים מהתשובות, שכללו אזכורים רבים לרצון לייצג את הקהילה הישראלית באל-איי ואת מדינת ישראל, והמטרה להרגיש חלק מישראל למרות המגורים בלוס אנג׳לס. קליפ מיוחד של גיא פינס, היישר מישראל, סיפר על ההצלחות הרבות של ישראלים בתעשיית הבידור באל-איי: מחיים טופל ׳בכנר על הגג׳, ׳בטיפול׳, ׳חטופים׳, ׳רמזור׳, ׳פאודה׳ – ואי אפשר בלי גל גדות כמובן.

המועמודות הסופיות עלו על הבמה אחרי הסינון הראשוני באפליקציה. לקראת שמונה
בערב נחשפו הזוכות הגדולות: דורית אלון ויניב רז העניקו את פרס חביבת הקהל, בו זכה תמרה אוחנה. נטלי ויניב אביבי בעלי ׳ביודי סלון׳ העניקו את הפרס (טיפולי יופי למשך שנה שלמה) לזוכה במקום השלישי: אביב גדי. את הפרס למקום השני העניקה רקפת אהרן (מאמנת אישית ומייסדת עמותת ׳גדולים מהחיים׳) יחד עם פנינה רוזנבלום למאי אור, שתקבל קורס אימון אישי ועיסקי. בין לבין מיכל סיאס, מייסדת עמותת ׳בשמחה׳ העניקה אות הוקרה לאופנאית דינה בראל, התומכת הגדולה בפרוייקט מיס ישראל אל-איי.

חני כהן, שני לאובר, שאנל אלטיט, אביאל אלטיט

המתח היה גדול ובני המשפחות את הבנות נעמדו על רגליהם לפני הרגע המרגש בו הוכרזה הזוכה במקום הראשון: שאנל אלטיט היא מיס ישראלLA לשנת 2019 שאנל קיבלה את הסרט וזר פרחים ענקי משני לאובר וחני כהן מ-TopOne Productions, המפיקות והמנהלות בפועל של האירוע הנוצץ והמוצלח. בנוסף שאנל זכתה בכרטיס טיסה לישראל, כתבת שער בעיתון ׳שבוע ישראלי׳ וראיון בערוץ 2.
ברכות למשתתפות ולזוכות – ולהתראות בשנה הבאה.

המשך לקרוא

Featured

הקול כלול

Published

on

נא להכיר: הילה פליטמן, זוכת פרס הגראמי הרושמת הצלחות בקונצרטים בארצות הברית ובישראל • בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית ואמא הליקופטר לבנה אש • ולהיט גדול אחד, בשיר הנושא לסרט "קוד דה וינצ'י" בכיכובו של טום הנקס • חשיפה

הילה פליטמן היא תכשיט נוצץ בסצינת המוסיקה הבינלאומית, ידועה בזכות המוזיקה המדהימה שלה, הקול היפה והמיוחד והיכולת לבצע יצירות מאתגרות חדשות. מבחינה קולית היא מוגדרת כ"סופרן קולורטורה", וקולה מתאפיין בצבע ייחודי וביכולת עוצרת נשימה בצלילים הגבוהים של הטווח הקולי. לכך מתווספת אישיות בימתית מקסימה, מלאת חן ועומק הבעה.

היא עבדה עם מנצחים מובילים, והופיעה עם הפילהרמונית של לוס אנג'לס, הפילהרמונית של ניו יורק, התזמורת הסימפונית של לונדון ועוד.

הצליל הגולש של הילה מרחף גבוה מעל במות האופרה העולמית "בקלילות שמיימית שמשווה את איכויות קולה עם אלו של קתלין בַּ אטל או דון אַ ּפשוֹ (שתיים מזמרות האופרה הגדולות ביותר בארצות הברית)", כך קבעו מבקרי הסי.אן.אן לאחר ששמעו את קולה של הילה פליטמן בסרט המצליח "צופן דה וינצ'י".

היה בזמנו ויכוח על איכות הסרט, אבל על איכות קולה של הילה פליטמן הייתה תמימות דעים. התשבחות לא פסקו. "וושינגטון פוסט" דיבר על זמרת עם אנרגיות סטאטוספריות, בהירות מחודדת בדיבור, קול צליל מלאכי בשירה, "אבל אם צריך היא יודעת להפיק קולות יבבניים כמו השרקן".

"לוס אנג'לס טיימס" מספר על זמרת שמתחילה בצליל שהוא כולה אקסטזה לא מרפה ויש אחרים שפשוט מקנאים במיתרי קולה הנפלאים שהטבע העניק לה.

"זה היה תהליך שונה ממה שאני רגילה לו. למען האמת לא קראתי את הספר, וכשהתבקשתי להקליט את הקול שלי לפסקול הסרט, לא היה מדובר בטקסט מילולי מושר אלא טקסט שרומז על פולחן, על משהו מיסטי. ישבתי וצפיתי בסרט והוספתי את הקטעים בקול הדק והגבוה לפי ההנחיות של מצבי רוח וכו'. היו מקרים במהלך העבודה שהצפייה בילבלה אותי, נסחפתי בקטע זה או אחר של הסרט כצופה ושכחתי להיכנס בזמן. היה צריך להתחיל מחדש. דבר אחד שהדריך אותי בהקלטות האלה, ולא רק בהן, הוא הידיעה שזמר אינו צריך להיות בעצמו עצוב על הבמה, הוא צריך לגרום לאחרים להרגיש עצבות. אם הוא השיג את התחושה הזו אצל זולתו, הוא
הצליח. נראה לי שהצלחתי במשימה".

הסופרנו השמימית שנולדה קרוב לאלוהים, בירושלים, מתגוררת בשנים האחרונות בעיר המלאכים, לוס אנג'לס. גרתי בחצי העולם אבל פה זה הבית ומכאן אני מרקיעה שחקים לכל מקום בעולם שמבקשים אותי לשיר", היא אומרת. הילה הגיעה לאל.איי לאחרונה לאחר שהתגוררה מספר שנים עם בעלה לשעבר, המנצח והמלחין אריק ויטקר ובנם אֵ ש בלונדון. "הצליל העברי של המילה 'אש' מצא חן בעיני אריק ולכן נשאר השם…", מסבירה הילה.

פליטמן, זוכת פרס הגראמי על ביצוע יצירה, רושמת הצלחות בקונצרטים רבים בעיקר בארצות הברית, ואפילו בעלת חגורה שחורה ב"טיי קואן דו", אמנות לחימה קוריאנית, שיש בה בעיקר הרבה בעיטות.

מה הקטע הזה של לחימה?
זה היה שיגעון של רגע שנתפסתי לו. באחד המופעים שאריק (בעלה לשעבר המלחין אריק ויטקר), חיבר והיו בו שילובים של טכנו, אופרה, מיוזיקל, ובתוך זה היה עניין של לחימה. ואני תמיד הייתי בן אדם פיזי. זה מאוד אים לי ונדבק".

איך הספורט קשור עם לעשיית מוזיקה?

"בדרך שלי לעשות מוזיקה עם תחושה חזקה של תנועה ותזוזה יש לספורט הזה מקום. אם כי אני חייבת להודות שעכשיו, כשאני עסוקה עם הבן, הורדתי את מינון הטיי
קואן דו".

וזה לא השינוי היחיד. היום, כלומר בשנים האחרונות, הילה משתדלת להיות הרבה עם הבן אֵ ש ולכן היא צמצמה לא רק את העיסוק בספורט אלא גם את מספר הופעותיה באולמות הקונצרטים. אבל לפחות פעם בחודש היא נמצאת על הבמה. וכיוון שהרפרטואר שלה הוא בעיקרו מוזיקה שנכתבת עכשיו, כל הופעה כרוכה בחזרות לא מעטות. "אז אני לוקחת את אש איתי לכל מקום, לפעמים הוא לא כך כך אוהב את ההסתובבות אבל הוא מדי פעם מסוקרן".

בין פופ וקלאסיקה

הכל התחיל אצל הילה כאשר גילתה את המוזיקה דרך הפסנתר בגיל חמש,, מעט לאחר מכן את הזימרה, וממש מאוחר יותר היא גילתה גם את הספורט. אבל כזמרת צעירה במקהלת "אנקור", השילוב של ספורט לא נראה למנצח ארנון מרוז. הוא העמיד בפני הילדה את הברירה: ספורט או מוזיקה". הילה בחרה בספורט, ויתרה על המקהלה. המורה טעה בגדול בזיהוי הכישרון של הילה והעתיד הוכיח עד כמה ההערכה הפדגוגית הייתה שגויה.

הילה ויתרה על המקהלה אבל לא על החינוך המוזיקלי. היא למדה בתיכון שליד האקדמיה בירושלים. מי שהחזיר אותה לכיוון הזמרה הייתה המנצחת מיה שביט (מייסדת מקהלת העפרוני). בתיכון למדה בהדרכתה של פנינה שוורץ, שהקנתה לה את הדרך להעמיק בהבנת הטקסט בחיפוש המשמעות ולפעמים גם את הרובד הפילוסופי
שמאחורי המילים. העיקר שהקשר עם הזמרה לא נותק.

"ביוזמת מיה שביט ניגשתי לאודיציה באופרה הישראלית, עוד באולם נגה ביפו, לתפקיד פלורה (באופרה טבעת החנק' של בריטן) והתקבלתי. שם גם הכרתי את המנצח אשר פיש". התחנה הבאה הייתה בית הספר ג'וליארד בניו יורק. תואר ראשון, תואר שני, אמן, היכרות עם אריק ויטקר, מי שיהיה בעלה וגרושה (אביו של אש).

את מזוהה בעיקר במוזיקה העכשווית שאת שרה.
"נכון, והמקום הזה טוב לי. יצירותיו של קורליאנו, יצירות של דיוויד דל טרדיצ'י, של הפיני המוכר יותר כמנצח אסה פקה סלונן. היצירות מתקשרות עם הקהל בדרכים משלהן. אם בטקסטים של המשוררת היוונייה הגדולה סאפפו או אפילו ביצירות ללא מילים, מעין וקאליזות. יש מסרים חזקים ליצירות האלה.

"גם בישראל אני מופיעה תדיר ולאחרונה שרתי את היצירה של דל טרדיצ'י. ובביצוע בכורה בישראל – 'עיני חמור הים', יצירה למילים של לואיס קרול מתוך החלק השמיני של 'אליס בארץ המראה'. את היצירה הזאת כבר שרתי בעבר עם הפילהרמונית של ניו יורק בניצוח מהטה ומזור. דל טרדיצ'י התעסק הרבה עם אליס, הגיבורה המוכרת של
לואיס קרול".

כשאת שרה את דל טרדיצ'י אבל גם מוזיקה של באך ושל מוצרט. איך זה מסתדר לך לשיר מוזיקה המוכרת, הקלאסית, עם השירה של החומרים המודרניים?
"זו שאלה מורכבת שגם אני מתחבטת בה מדי פעם. למרות השוני בין המוזיקה של באך למשל לזו של דל טרדיצ'י, נראה לי שבשתיהן יש מרכיב של רעננות, של ראשוניות ושל טוהר".

אם איזו מוזיקה את מזוהה יותר?

"אני לא רואה את עצמי כזמרת של סוג מסוים של מוזיקה, אני לא בדיוק זמרת אופרה ולא בדיוק זמרת קונצרטים. בכלל נראה לי שהתיחום המוזיקלי, השייך למגמות שמרניות במוזיקה, הולך ונעלם. איפה נגמר הפופ ומתחילה הקלאסיקה. ככלל רווחת התפיסה שמוזיקה קלאסית היא מורכבת, טעונה, משמעותית, אינטליגנטית והולכת לקצוות, לעומת המוזיקה הפופולרית שהיא בסיסית, פשוטה, משעממת ונטולת עניין. אני מעריצה גדולה של הזמרת ביורק, יש במוזיקה שלה מורכבות גדולה והכל מרתק והיא מקוטלגת כזמרת פופ".

האם את מיישמת את זה בהופעות?

דווקא כן, עם חברת האמרגנות איתה אני עובדת אנחנו מכינים רסיטלים, יענו רסיטלים שיש בהם מוזיקה מודרנית והרבה גרסאות כיסוי לשירים מוכרים, כלומר קלאסיקה של פעם ושל היום ופופ מסוגים שונים ובכלל."

ואיך הקהל מגיב?

"מקבל, אולי בעיקר משום שזה לא צפוי".

היה לכם גם סטוץ של כמה שנים בלונדון?

"ללונדון (צ'לסי) הגעתי לאחר שהות ממושכת בלוס אנג'לס, שם כאמור הייתי בסצנת המוזיקה הקלאסית. המעבר נבע, בעקבות ביקוש גובר לקונצרטים באירופה של בעלי לשעבר – המלחין האמריקאי, אריק ויטקר סיבה נוספת הייתה רצון למצוא בית ספר איכותי לבננו, אש, שהיה אז בן שש, ולקצר את המרחק לארץ. למרות שהייה בדרך
כלל סגרירי, אהבתי את החיים בלונדון… הייתי מאושרת", מציינת פליטמן, כשהיא משווה בין לונדון לאיכות החיים בלוס אנג'לס. העולמות המוזיקליים שלה ושל בעלה מתחברים ואף מתנגשים, כמו במחזמר שהוא כתב, "גן העדן האבוד" שהועלה מספר פעמים בארה"ב והוצג גם בווסט-אנד, ובו פליטמן הייתה אחת הזמרות במופע. "היה תהליך של למידה", היא מספרת על העבודה המאתגרת עם בן זוגה. "צריך ללמוד לא לקחת דברים באופן אישי, משני הצדדים, ולא לתת לרגש להתלקח. עשינו הרבה קונצרטים קלאסיים יחד ולמדנו לדבר בצורה מקצועית".

אך לונדון הייתה גם הקש ששבר את גב הגמל והזוג החליט להיפרד ולחזור ביחד ללוס אנג'לס.

משנה תוקף לבוב דילן

את גם כותבת שירה?
אני צריכה להודות בעניין הזה שוב לאריק. יש לו תכונה של פרגון לכל מי שעובד בסביבתו והוא גורם לו להיות שותף בתהליך היצירה וליצור בעצמו. כך למשל את חמישה שירים עבריים כתבתי אחרי שחברים מגרמניה היו שותפים להזמנת יצירה. אריק עודד אותי בכיוון וכך נולדו השירים, אבל אני לא מלחינה, לכל היותר מחברת מוזיקה".

על איזו יצירה זכית בגראמי?
"זו היצירה 'מיסטר טמבורין' של ג'ון קורליאנו שנכתבה לטקסטים של בוב דילן. לדעתי הנוסח של קורליאנו מעניק לטקסטים החשובים של בוב דילן משנה תוקף ומשנה משמעות. היצירה נכתבה בהתחלה לזמרת הנפלאה סילביה מקניר, שגם שרה אותה בליווי פסנתר באולם 'קרנגי'בניו יורק. אחרי כמה שנים קורליאנו ערך מהיצירה נוסח תזמורתי והוא רצה אותי ליצירה הזאת. אנחנו משתפים פעולה בעוד יצירות".

את מגדירה את עצמך כהצלחה?
"ברגע שנגמר משהו אחד, אני לא אוהבת את מה שאני עושה, ומרגישה שאני מסוגלת להגיע לאיכות יותר טובה ולשפר. אבל החיים, הגיל והניסיון לימדו אותי שאם אתה שלם עם עצמך, אפילו כשיש מקום לשיפור, אם אתה אסיר תודה ומרוצה במה שאתה עושה עכשיו – אז אתה כן הצלחה. לדעתי, זה לא עניין של הישגים חיצוניים גראמי', כסף וכד"'…

אז סוד ההצלחה הוא אושר פנימי?
"אני לא חושבת שאי פעם אגיע לנירוונה. אני לא בן אדם שישיג את זה עד המוות או משהו, אבל אולי הסוד הוא שהחיים הם תהליך, להיות שקוע בתהליך ולנסות ליהנות ממנו".

המשך לקרוא

Featured

דייטינג עם דניאלה

Published

on

היא בת לאב ישראלי ואם אמריקאית, פסיכותראפיסטית מוסמכת וגרושה בזכות עצמה • עכשיו מציעה דניאלה בלום לסינגלס הישראלים-יהודים של עיר המלאכים את שירותי משרד השידוכים שלה, שעובד בשיטות חדשניות וקורצות לדור המילניום • ויש גם אפליקציה • חשיפה בדרך אל האושר

דניאלה בלום היא פסיכותרפסטית מורשית, בעלת רישיון לטיפול בזוגות נשואים ומשפחה שעובדת גם כמאמנת דייטינג אישית. השבוע היא השיקה באירוע נוצץ את מגוון השירותים שלה תחת Dating with Daniella עם הסיסמא: !It is never too late to BlOOM where you are planted בין היתר בלום מבטיחה לגלות לכם מה עשיתם לא נכון עד היום, ואיך תמצאו את האחד או האחת עבורכם.

באפליקציה שדניאלה פיתחה היא מזמינה אתכם להכניס פרטים אישיים, תמונה וסרטון קצר של עצמכם. מכאן דניאלה והצוות שלה יזמינו אתכם לשורה של אירועים וסדנאות במהלכם ינסו לאתר את בן או בת הזוג המתאימים לכם ביותר.

דניאלה נולדה וגדלה לאב ישראלי ואם אמריקאית, מאיר וג׳ני בן דוד. בשיחה אישית סיפרה לי על ההשפעה העצומה שלהם על חייה. ״ההורים שלי התחתנו לפני ארבעים שנה. אז היה פחות מקובל לראות אישה אמריקאית מתחתנת עם גבר מהגר ישראלי. היום כשאני מביטה על עולם הדייטינג השיטחי בלוס אנג׳לס – בו זוגות נפרדים ומתגרשים כל הזמן. אני מבינה שהורי הציגו לי זוגיות למופת: אוהבת ומכבדת שמחזיקה מעמד המון שנים. ״

אביה של דניאלה, מאיר בן דוד, הוא איש עסקים מצליח, מוותיקי ההתישבות הישראלית בוואלי של עיר המלאכים, והבעלים של תחנת הדלק 76 האייקונית בוונטורה בולווארד, פינת בלבואה.. דניאלה: ״אבא מעולם לא פינק אותי עם כסף. הוא הגיע לארצות הברית בלי יותר מידי כסף ועשה את ההון שלו לבדו. למדתי ממנו המון על חריצות ועל עבודה קשה. הוא תמיד דיבר על אמריקה כארץ האפשרויות ושהחיים שלך הם מה שאתה עושה מהם. יש לי את זה בתוכי בהמון מובנים ויש לי המון כבוד לזה".

למרות שנולדה וגדלה בלוס אנג׳לס, דניאלה סיפרה לי על האהבה הגדולה שלה לישראל. ״תמיד היה לי קשר מיוחד עם ישראל. מאז גיל 9 הייתי מבלה כל קיץ בארץ, מבקרת את סבתא שלי שם והולכת לקייטנה. הזהות היהודית שלי תמיד שם, אבל השורשים הישראלים שלי עזרו לי למצוא איפה אני היום. אני מבינה עברית טוב
מאוד ומדברת ברמת שיחה בסיסית".

דניאלה, העיסוק שלך מאוד מגוון, איך את מתארת את מה שאת עושה היום?

״למדתי ובחרתי בקריירה של פסיכותרפיסטית. תמיד אהבתי להבין מהיכן אנשים באים. איך הם גדלים ומה מניע אותם לקבל החלטות מסויימות. הסקרנות הזו כלפי אנשים היא חלק מהטבע שלי. עשיתי את העבודה הזו תקופה ארוכה, ואז התחתנתי, הקמתי משפחה ועזבתי את הקרייריה שלי כדי לגדל את הילדים. זה היה נפלא אבל התגעגעתי להיות מוקפת באנרגיות של אנשים ולהיות חלק מהחלומות שלהם.

"הקמתי קבוצת נשים שנקראת Let's be honest מפני שכל כך נמאס לי מהרעיון שכולם מנסים להציג בפייסבוק ובמדיה החברתית כאילו החיים שלהם מושלמים. למעשה נותנים לאנשים אחרים לראות מה שהם רוצים ולא מה שקורה באמת. הקבוצה שלי החליטה להציג את מה שקורה בחיים האמיתייים".

את מייעצת לגבי נישואים וגם לאנשים לאחר גירושים. זה מגיע מנסיון אישי?

״חיי הנישואים שלי נועדו להסתיים. אני מאמינה שכמו שיש איחוד מלמעלה יש גם פרידה מלמעלה. פרידה זה לא תמיד דבר רע, בגלל זה היא נקראת Break up ולא Break down. שנים רבות בחיי הנישואים שלי היו טובות ובריאות. אבל השנים האחרונות לא היו כאלו, וזה היה הזמן להמשיך הלאה. כאשר ויתרתי על הנישואים שלי הבנתי מה אני באמת רוצה לעשות בחיים. יש משפט שאומר: from your pain come your purpose (המשמעות שלך באה מתוך הכאב).

"היום אני עומדת בכוחות עצמי. כאשר

עבדתי כפסיכותרפיסטית התמקדתי בלעזור ללקוחות שלי, וגם לחברים כאשר אני מנסה להסביר להם שהכל עובד על פי חוק המשיכה. המסרים שעוברים בתת מודע מאנשים ואיך שהם מציגים את עצמם. כרגע אני יוצאת עם עצמי, ואני מתרגשת לחלוק את כל הידע והנסיון שצברתי במשך השנים מבחינה מקצועית וגם מהנסיון האישי שלי. אני מלמדת את הלקוחות שלי במה זה כרוך בלהיות נשוי ואיך לחלוק שותפות לטווח ארוך. עובדת על בסיס קבוע עם רווקים ורווקות, זוגות, גרושים וגרושות ומביאה בנוסף לנסיון המקצועי שלי גם נסיון אישי כרעיה ואמא".

דניאל הוזמנה לתוכניות אירוח שונות בהן היא מדברת על מערכות יחסים. בין היתר השתתפה ב ׳Face the truth׳ כיועצת דייטניג.

• • •

אירוע הפתיחה ׳דייטינג עם דניאלה׳ התקיים בבר יין וטאפס באנסינו באווירה אינטימית ורומנטית. המקום היה מקושט בשלל נרות, בלונים וקישוטים בצבעים אדום לבן. האירוע היה מוגבל לגילאים 30-50 וליהודים מכל המגזרים והקהילות. הצורך, ישנם אין ספור אירועים לצעירים, ליהודים אורתדוקסים או לקהילה הפרסית.
אבל אין אירוע גדול לכלל פנויים ופנויית בגילאי ה- 30 שאינם משתייכים לקהילה מסויימת. ״לא רצינו לעשות אירוע בטמפל או עם הרצאות של ארגון יהודי, אלא ערב אקסלוסיבי ואינטימי, עם לא יותר מ 50 משתתפים, שיבואו להכיר ועל הדרך לשמוע על האפשרויות שלהם עם ׳דייטינג עם דניאלה׳.

ואכן, 60 אורחים הגיעו לערב המצויין והרומנטי שהיה מאורגן היטב ועם זאת בתחושה שהכל ספונטני לחלוטין. האוכל ׳כושר סטייל׳ היה מצויין: סושי טרי, בר סלטים, פלטות גבינות, ותפריט ים תיכוני בדמות חומוס ופלאפל, וגם משולשי פיצות דקות. הבר סיפק לאורחים יין איכותי ולא נצמד ליין המבושל והתפל המוצע באירועים יהודים בדרך כלל. ברקע מוזיקה ישראלית גלגל״צ סטייל, העניקה אווירה של בר תל אביב טיפוסי.

לאחר של 40 דקות של מיקסינג ומינגלינג, דניאלה פתחה את התוכנית, הציגה עצמה בפני האורחים וסיפרה להם מה בעצם הם יכולים לעשות למען עצמם כדי למצוא
את החצי השני שלהם.

דניאלה: ״אני רוצה לומר לכם, ראיתי חצי ממכם ב-J swipe .(אפליקצית הכרויות פופלארית) יש כל כך הרבה דברים שרק מהפרופיל שלכם יכולים לדחות אנשים. יש לכם כוונות טובות אבל אתם לא מבינים איך אתם ׳דורכים על הרגל של עצמכם׳. FYI גברים, נשים לא רוצות לראות אותכם חצי ערומים בתמונות פרופיל, זה לא מדליק אותנו. לבשו חליפה אנחנו אוהבות אתכם ככה. התמונה הראשונה באפליקציה צריכה להיות הטובה ביותר שלכם. הסתכלו על המצלמה ותחייכו. מי מכם שלא עושה את זה כבר מתחיל לא טוב… ובלי טעויות: לא לשים תמונות עם משקפי שמש, בלי תמונות של בחורות לצידכם, בלי כלבים, מכוניות ובלי אלכוהול – אנחנו לא בני 24. ״

דניאלה הסבירה לקהל כיצד המדיה החברתית שינתה את כללי המשחק בעולם הדייטניג, תמכה בכל נושא אפלקציות ההכרויות והדריכה כיצד להשתמש בהן נכון: ״אם אתכם כותבים פרופיל על עצמכם סיימו אותו כמו שצריך. אל תכתבו Life is good עם סמיילי וזהו. אנשים מקבלים את הרושם הראשוני עליכם מאיך שאתם מציגים את עצמכם שם, התמונות שאתם מעלים ומה שאתם כותבים על עצמכם".

דניאלה גם חלקה עם האורחים את התובנה החשובה שגילתה לאחר תהליך הגירושים שלה: ״אני אוהבת לעשות מה שאני עושה. כשהייתי בשנות העשרים לחיי לא יכולתי לחכות לחיים שיהיו לי כשאתחתן עם בעלי. הייתי בטוחה שהחיים האמיתיים שלי יתחילו רק אחרי החתונה. היום אני יודעת הרבה יותר טוב איך העסק באמת עובד. למדתי את חוקי המשיכה של האהבה- אך להוביל את קו המחשבה שלי מ׳אם יהיה משהו׳ , ל׳איך אני עושה את המשהו הזה׳".

בשלב הזה דניאלה הציגה את השותפה שלה להפקת האירוע: אביטל קזנוב- יהודיה אמריקאית ממוצא אוקראיני. קזנוב מוכרת בקהילה היהודית. היא עובדת בפרוייקט ׳מסע׳ ונחשבת לאחת הדמויות המובילות בנטוורקינג והפקת אירועים באל-איי.

קזנוב הדריכה את הקהל כיצד להירשם לשירותי היעוץ וההכרויות של דניאלה וסיפרה על תהליך הלמידה של הצוות על כל לקוח, כשהמטרה לעשות איתם דרך שתסייע להם להבין את עולם הדייטינג, ולאפשר לצוות של דניאלה למצוא עבורם את השידוך הטוב ביותר.

דניאלה: ״דייטינג צריך להיות כמו חדר כושר עבורכם. זה אומר להשתמש בשרירים שלא הפעלתם זמן רב. עד שתרגישו שוב מה זה אומר להרגיש חי ומושך".

• • •

דניאלה ואביטל סיפרו לקהל על האירועים הבאים המתוכננים: סדנא של סקס טנטרי, ערב צביעה, ערב תראפיה. כל האירועים, הן הבטיחו יהיו מלאים בסוג של הארה והאפקט הנלווה יהיה למצוא חיבור בין האנשים שמגיעים.

בין הפעיליות שעבר הקהל בערב הפתיחה היו: כרטיסיות שחולקו על שולחן עגול עם שאלות עליהם היה לענות. עוד תירגלו האורחים איך להביט אחד לשני בעיניים, לחייך ולשאול שאלות אחד את השני. ״חוק המשיכה אומר שאתם צריכים להיות פתוחים וסקרנים ומכאן הכל הוא בונוס״, הסבירה דניאלה.

בהמשך הערב צויין גם יום הולדתה של דניאלה והיא זכתה לקבל עוגת יום הולדת גדולה, ולשירת יום הולדת שמח בעברית ובאנגלית מהאורחים.

הערב הסתיים בטון מרגש ולא שגרתי – הגברים באירוע קיבלו וורדים בודדים והנשים מטבעות כסף. על כל גבר הוטל ללכת ולהציע ורד לאישה שהכי הרשימה אותו במהלך הערב, והנשים, אם היו מעוניינות, העניקו לגברים מטבע… אקורד סיום רומנטי ומרומם שהותיר את האורחים בתחושה מהנה שמישהו הביט בהם ומצא משהו מסקרן ויפה. גילוי נאות לא רק פרחים ומטבעות הוחלפו בסוף האירוע אלא גם מספרי טלפון רבים..

Daniella Bloom, MA. LMFT. Uplifting Keynote Speaker on Relationships Today – Best Selling Author – Advocate
LA"S Premiere Divorcée Success Coach and Dating Expert
www.DaniellaBloom.com
Like the The Daniella Bloom Page. Join me on Instagram

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות