Connect with us

Featured

"הגעתי ללוס אנג'לס לפני שלוש שנים במטרה אחת ויחידה – להיות שחקנית"

Published

on

טרגדיה מקומית: אנית ברגר, חיפאית במקור, הייתה דמות מוכרת בעולם האנטרטיימנט של עיר המלאכי – עד הפריצה הגדולה היא גילתה דרך להתחכך עם הידוענים של הוליו – לא מכבר החליטה לקחת פסק זמן, להתגורר בסירה קטנה במרינה של אוקסנרד ולכתוב ספר חושפני על התעשיה – ביום רביעי שעבר היא נהרגה בתאונת דרכים ע"י נהג שתוי והובאה השבוע למנוחות בעיר הולדתה – מיכה קינן נפגש איתה לשיחת נפש כמה שבועות לפני שהלכה לעולמה –  מסמך נדיר

מאת: מיכה קינן

כ-250 איש, חברי הקהילה המקומית, חברים, מכרים וקולגות, הגיעו ביום ראשון האחרון לבית חברת קדישא בווסט הוליווד כדי להיפרד מהשחקנית אנית ברגר, שנהרגה בתאונת דרכים באוקסנרד בליל יום רביעי שעבר. בת 29 הייתה במותה. ברגר הייתה במושב הנוסעים במכונית יונדאי אקסנט, בה נהג בעלה ברט ג'ושוע. חוזה גרסיה רודריגז, תושב אוקסנרד בן 24, התנגש ברכב בו נהג בעוצמה במכונית של אנית וברט שפנתה למרכז קניות. השניים נפצעו, אנית הובהלה לבית חולים מקומי ושם נקבע מותה. רודריגז נעצר ויואשם בהריגה ברשלנות, לאחר שנמצא לאחר התקרית שתוי וללא רשיון נהיגה קליפורני בתוקף.

אחד מחבריה של אנית, תומר בן עזר, הספיד אותה בתחילת השבוע בפייסבוק בפוסט קורע לב: "לא פייר. פשוט לא פייר. לא מגיע לך. לא ככה. לא עכשיו. לא בכלל. לא לך. לא למשפחה שלך. לא לאמא שלך. אני לא מעכל. ולא תופס. ולא יודע מה לומר. אני יודע שאת שומעת אותי עכשיו. מרגישה אותי. תמיד היה בינינו קשר חזק, גם כשלא ממש היינו בקשר. כמעט שנה היינו ביחד. למדתי להכיר בחורה חזקה, אמיצה, שלא רואה בעיניים, שלא נרתעת משום דבר. כל דבר שהיא רוצה, היא מתנפלת עליו באלף שיניים. לא סתם קראתי לך 'לביאה'. לביאה אמיתית. עברת חיים כל כך לא פשוטים, לא כולם יודעים. אבל אני יודע. נלחמת. ושרדת. ושוב נלחמת. ושוב שרדת. ופתאום מגיח נהג שיכור בלי רשיון, עובר באדום וקוטע לך את החלום בשניה אחת.

״תמיד אמרו עלייך כמה שאת יפה. וקורנת. וזורחת. פרי ספיריט אמיתית. בדייט הראשון שלחתי סמס לחבר טוב שלי "היא מאירה לי את הרכב". האור שלך סינוור אותי. אבל אני זיהיתי שאת יפה גם מבפנים. תמיד דואגת. תמיד אוהבת. תמיד עושה מכל הלב. ואיך שטיפלת בשאנטי הכלבה האהובה שלך, וכמה דאגת לאמא שלך. כמה רצית וערגת למשפחה חמה ומחבקת.

״וכן, היית גם שרוטה. מלכת הדרמות… האש שבך לא נתנה בך מנוח. תמיד צחקנו על זה. אבל תמיד ידעת להיות הראשונה שפותרת, שמדברת, שמשלימה. בלי אגו, בלי להיות צודקת, רק רצית לחזור לשכב מחובקים ולחשוב על הגשמת חלומות רחוקים.

״אנית ברגר, כל כך יפה, כל כך מוכשרת, כל כך חכמה, כל כך אמביציוזית. רצית לעשות טוב בעולם ונלחמת גם על זכויות בעלי החיים. הצלחת לייצר השראה אצל רבים. גם אצלי. ובגילך הצעיר זה כבר הישג אדיר. אני מניח שתמשיכי לזרוח ולהקרין אור גם מלמעלה, אומרים שאלוהים לוקח אליו את הטובים, אני בינתיים מצדיע לך כאן מלמטה. יהיה זכרך ברוך לעד, אוהב, תומר".

הראיון האחרון עם מיכה קינן

בתוך כל הלהט הקיצי שעבר עלינו לאחרונה, חוויתי מפגש מרענן ומשיב נפש בדמות נערה חיפאית, יפיפייה וערמונית בג'ינג'יותה הלוהטת ובסיפור חייה ותהפוכותיה ההרפתקניות המדהימות. לעלמה קוראים אנית ברגר ופגשתי אותה על סירה לבנה במרינה הנאה של אוקסנרד, קליפורניה. אבל לפני שנגיע לעצם הימים האלה ביקשתי קצת רקע אישי, ושמעתי מפיה סיפור חצי דמיוני חצי הוליוודי שאמור להפוך לספר ואפילו סדרה טלוויזיונית.

אנחנו מתנדנדים בקצב הגלים, כשמידי פעם משיקה אדווה קטנה את ירכתי הסירה שאורכה כעשרה מטרים בסך הכול אבל מצוידת כדירה לכל דבר כולל חדר שינה, מטבח, וסלון קטנטן. לאנית הופעה מאוד מרשימה, אני כותב בפנקס. קרני השמש חודרות מהצוהר הקטן בדופן הסירה ומפזזות בתלתלי האש. אנית יושבת נינוחה על אחד הדרגשים המרופדים בסלון ומצהירה בקול בטוח: ״בעצם הגעתי ללוס אנג'לס לפני שלוש שנים במטרה אחת ויחידה – להיות שחקנית". אני מתבונן מסביבי ולא רואה במאים ומצלמות, רק תרנים של סירות ושחפים חולפים בצרחות.

״אז מה את עושה פה?", אני זז על הדרגש בסקרנות.

״אחרי שלוש שנים מטורפות בהוליווד, נמלטתי הנה כדי לנקות את הראש ולהירגע", היא נאנחת.

״או-קיי, אבל מהיכן זה מתחיל? "אני שואל בחוסר סבלנות אדיב.

אנית מביטה החוצה וזזה באי נוחות:" למעשה זה היה החלום שלי מאז ומתמיד, להגיע להוליווד כדי להיות שחקנית".

אנית: "לא אהבתי את חיי בישראל בלשון המעטה, למרות שבעליל, היו לי הצלחות לא קטנות בהמון תחומים בהם מצאתי את עצמי. לפני שעזבתי השתתפתי בסדרת הטלוויזיה 'שנות ה-80', ושם הכרתי את שלום אסייג שהתרשם מהמשחק שלי ודירבן אותי להגיע ללוס אנג'לס. אבל בינינו, לא הייתי צריכה שום שכנוע, הייתי צריכה רק הזדמנות, לעזוב את הכל ולטוס להוליווד שהייתה משאת נפשי".

הפלאפון של אנית מצלצל לפתע. אני נדרך. היא מדברת עם מישהו באנגלית אמריקאית ללא מבטא, ממש הפלא ופלא. הוא נשמע מאוד פסקני ודורש והיא עומדת על שלה ובסוף מנתקת. "סליחה", היא מחייכת בקול. "זה היה אחד מהמפיקים האלה…עזוב לא חשוב… נחזור לסיפור שלי… הגעתי יום אחד לאל-איי ושברתי את הראש איך אני נכנסת לתעשייה הקשה הזאת. לא רצית ללכת לאודישנים כמו מיליון בנות אחרות. פגשתי בחורה אחת, שהייתה משופשפת מאוד בתעשייה, כנראה שמצאתי חן בעיניה. היא הכניסה אותי לעניינים".

איזה עניינים?

״היא לימדה אותי להתפלח ולהתגנב לתוך האירועים הנוצצים האלה שאתה רואה בטלוויזיה. במיוחד שטיחים אדומים ומסיבות השקה. אני ראיתי את זה כאתגר חברתי ומקצועי. זה לא היה תחביב. שמתי לעצמי מטרה להתגנב לתוך המוחות של האנשים המשפיעים ביותר בהוליווד. את הכישרון הזה למדתי בנעורי. זה דומה ל-NLP אבל אין פה קסמים או אחיזת עיניים של הקוסמים הידועים. אני פשוט הייתי מוכשרת לזה עוד מילדות.

״הייתה לי ילדות מאוד מסובכת, אני בעיקרון מחיפה, כל הילדות שלי הייתה בכרמל. אימא שלי הייתה קשת יום בצעירותה, שעבדה אצל אנשים מבוגרים. לגבי אבי לא ידעתי כי אבי הוא לא אבי הביולוגי. זה היה תמיד מסתורין שלא דיברו עליו.

״ב- 1989 אימא שלי התחתנה שוב עם גבר מסודר כלכלית שעבד ברפאל ששמו היה יעקב ברגר. אחרי שהתחתנו הוא גילה לה שהוא עקר והם הלכו לעשות הפריה מלאכותית אצל רופא נשים שהיה גם השכן שלהם את זה גיליתי הרבה יותר מאוחר). לאחר כמה שנים הם התגרשו. באותה תקופה כמעט ולא הייתי בבית, הייתי פרפרנית חופשיה ועזבתי את התיכון. ואז פרצה מלחמת לבנון, חיפה הופגזה יום ולילה, היה לי כבר אז חלום להיות שחקנית ונטשתי לתל אביב. התחלתי לעבוד במשרד חקירות. חייתי לבד ולמרות שהרגשתי שיש לי משבר זהות וחסך של אבא מילדות. מצאתי את עצמי עם גברים שהיוו תחליף לאבא האמיתי.

״אז גם התחלתי לפתח את היכולת שלי לחדירה למוחות ולמחשבים של אנשים אחרים. הייתי משתמשת במניפולציות כי אני שרדנית. זה היה כנראה כשרון מולד, אבל השתדלתי להישאר תמיד בצד הנכון של החוק. הרגשתי שאני יכולה לשכנע אנשים בקלות בכל מיני חקירות שהשתתפתי בהן. הייתי רק בת 17 אבל הייתה לי הופעה מושכת כנראה ונראיתי יותר מבוגרת. היו לי הרבה הצלחות בתחום והיו תקופות שעשיתי חיים משוגעים. היו לי חברים וידידים אמידים מאוד ונהניתי מהחיים הטובים למרות שבתוכי הייתה איזו כמיהה למשהו אחר.

״באותה תקופה נוכחתי כי למעשה לא אהבתי את העבודות הללו ומצאתי עצמי מחפשת דרכים אחרים לשרוד. הקמתי אתר שקראו לו 'טוריסט סיטר'. כמו בייבי סיטר רק מיועד לתיירים. אבל התיירים לא הגיעו בהמוניהם אלא שהאחד שכן הגיע, היה טייס אזרחי בחברת 'יו.אס.אייר'. הראיתי לו את הארץ והתאהבנו. הוא היה לוקח אותי אתו לכל הטיסות בחו"ל במחלקה ראשונה וככה גיליתי את העולם. בין הטיסות עבדתי כדוגמנית 'פנים' במיוחד עם תכשיטים בתל אביב וגם באירופה. אפשר לראות אותי מדגמנת תכשיטים בהרבה מגזינים עד היום.

השנים חלפו אבל החלום להגיע להוליווד לא עזב אותי. היו לי הרבה הרפתקאות במשך השנים אבל דבר אחד יציב ואהוב. זו הייתה הכלבה שלי. היא הייתה המשפחה היחידה שלי וגרה בדירה שלי בתל אביב. אהבתי אותה מאוד עד שיום אחד נדרסה. הייתי שבורה והחלטתי לעלות על מטוס לאמריקה. לפני שעזבתי רציתי לסגור את העניין המשפחתי. נסעתי לחיפה לאבא שלי וניסיתי ליישר אתו את ההדורים. הוא היה איש קשה מאוד אבל הרגיש שהחמיץ את ההזדמנות של ילדותי להתקרב ולחנך אותי בתור אבא. הגענו למבוי סתום ונקודת שפל נוספת. הוא גירש אותי מהבית שלו. צלצלתי לאימא שלי והיא גילתה לי שאבא שלי הוא בעצם אבי החורג".

זה בהחלט רקע טוב לאמנים בכלל ושחקנים בפרט; משפחה שבורה, ילדות קשה.

״נכון, אם אתה מסתכל מקרוב על ההיסטוריה של הרבה שחקנים אתה מגלה שהיו להם קשיים ומשברים בילדות, זה היה חייב להגיע מאיזשהו מקום. אבל אני לא רואה את זה קשה אני רואה את זה מאתגר. לא הכרתי ילדות אחרת, וזה נתן לי דחיפה לרצות להיות מישהו אחר, בחיים אחרים, שזה בעצם מה שכל שחקן עושה".

איך השתמשת בכוח השכנוע המיוחד שלך בהוליווד?

״אחרי שפגשתי את גלית (שם בדוי), היינו מסתובבות בכל מיני מקומות בהוליווד וכשהייתה איזה נשפיה או אפטר פרטי היינו נכנסות חופשי בלי שעצרו אותנו. בדרך כלל נדבקנו לאנטוראז' ונכנסנו עם כולם. במסיבות האלו אתה פוגש כל מיני אנשים חלקם מקורבים וחלקם ה'טאלנט' בעצמם. אבל יש תמיד כאלו שבאמת עשו את זה בגדול והם המטרה של כל שחקן מתחיל. הם בדרך כלל מפיקים או במאים מוכרים עם הצלחות גדולות וחשבון בנק גדול יותר. הם בעצם היו היעדים אליהם כולם מנסים להגיע. סביבם יש תמיד אנטוראז' גדול שכולל חברים ומלחכים בפנכה.

״אם את מעוניינת לכבוש יעד כזה, לא מספיק מראה טוב כי כמוך יש מיליון בהוליווד והרבה יותר יפות. אבל אני התרכזתי באדם, במשך כמה דקות, ואחר-כך לאחר שידעתי עליו מספיק, התקרבתי אליו באמצעות מישהו שכבר הכרתי או במקרה. כשאתה יודע פחות או יותר עם מי יש לך עסק יותר קל לענין אותו לעבור לצד שלך. קשה להסביר, אבל אם כבר עברתי את המשפט הראשון בשלום במשפט השני הוא כבר היה ציד קל. לאנשים האלו בדרך כלל יש נקודת תורפה שאותם גיליתי מיד. או שהם נטולי כריזמה או שהם חסרי ביטחון אמיתי או כל מיני נקודות רכות באישיות שלהם, שהייתי מנצלת לטובתי כדי להתקרב אליהם.

״אין פה הרבה סודות, להיפך. החלטתי לעלות את הדברים בספר שכתבתי ששם יש הרבה מאוד סיפורים. אחרי שאגמור לכתוב את הספר שלי אני מתכוונת להיכנס למשא ומתן עם רשת הפצה גדולה ולמכור להם סדרת טלוויזיה על הנדסה חברתית ('סושייאל אינג'ינירינג').

העלילה היא על אנשים מסוימים שפורצים למוחות של אנשים אחרים. הם מנסים להגיע לפתרונות של בעיות ותעלומות ובאמצעות הכישרון שלהם הם מפענחים את הסודות והמסתורין הזה. הם גם מצליחים באמצעות השתלטות על המחשבות להוציא כסף מלקוחות שונים".

איך התפלחת לאירועי שטיח אדום?

״בהתחלה זה היה קשה כי חוץ מגלית לא הכרתי אף אחד בבראנז'ה. אבל לאט לאט יצא לי להכיר כל מיני אנשים שעבדו בתעשייה כמו תפאורנים או צלמים שהיו מכניסים אותי לאירועים ומשם כבר הסתדרתי. פגשתי למשל את הבמאי של 'אקס מן' Brett Ratner. הוא סיפר לי שגל גדות לא רצתה לעבוד איתו כי כתבו עליו שהוא מטריד נשים. אחרי שישבנו ודיברנו הוא עוד העז לבקש ממני את הטלפון שלי… ככה זה הבימאים והמפיקים בהוליווד, הם מנסים ישר לגשת לעניין. פגשתי עשרות במאים ומפיקים אבל לא כולם מנסים לפתות אותך. התפקיד שלי היה לשכנע אותם לדבר איתי בלי להיכנס איתם ליחסים. זו מלחמה קשה ואני שורדת.

״השתתפתי במאות מסיבות עם סלבריטאים ידועים מאוד, מה שהיה שם אפילו הנייר לא יכול לסבול. לא הייתי מהתפלחות היחידות. זה נהיה כבר תופעה שכיחה. המתגנבות גם מוכרות תמונות לפפרצ'י ומרוויחות מזה. גם אני צילמתי תמונות אבל רק לשימוש האישי שלי, בדרך כלל בפייסבוק. כמובן שקורים דברים לא ישרים שם. הרבה סמים, סקס, ואינטריגות, ובעלי המסיבות מנסים לשמור את הפרטיות של האורחים. התערבבותי איתם הייתה די הדוקה ואפילו עזרתי לארגן מסיבה כזאת. היו לי טלפונים של הרבה סלבס, אבל מישהי גנבה לי את הטלפון".

ועכשיו את גרה על סירה קטנה במזח של אוקסנרד.

״אתה יכול לומר שזאת מעיין בריחה, כי באמת כבר נשבר לי מהאירועים ומההבטחות של הוליווד והחלטתי לעשות מעשה ולכתוב את הספר. אני יושבת על הסיפון עם הלפטופ שלי כל יום כבר שלושה חודשים וכותבת. זה גם יותר כלכלי כי שכר הדירה עולה רק דמי עגינה של 350 דולר לחודש והסירה שייכת לי. אני מעניינת כבר כמה מפיקים בספר שלי וכמובן בסדרה. יש לי פגישות מתוכננות עם אולפנים כמו נטפליקס והאחים וורנר".

המכתב האחרון לאמא, פני תורג'מן

(כחודש לפני מותה כתבה אנית: "בדרך כלל אני לא משתפת דברים אישיים, אבל החלטתי שהפעם זה יהיה שונה")

לפני 28 שנה הבאת אותי לעולם, לא אני ולא את הבנו יותר מידי מה הולך לקרות. החיים לא היו קלים, עברת גירושים, פרידה מסבתא ז״ל, פרידה מבעלך השני ז״ל, הבן שלך (אח שלי) בחר ״להיפרד״ ולא להיות בקשר אתנו. וקשרים אחרים שלא היו קלים בדרך. ולמרות זאת, את בחיים לא ויתרת. אני לא בטוחה שאת בכלל יודעת מה המשמעות של המילה הזאת בכלל. הראית לי שעבודה קשה משתלמת, שהזיעה והזמן באמת עושים את שלהם

ואז החלטתי שאת צודקת, אם את לא וויתרת למה שאני כן לא היה לי קל לעזוב אותך לבד, אבל אני יודעת שזה זמני טסתי להגשים חלום היינו צריכות לשרוד רוב החיים, אז ידעתי שהכלים האלו שרכשתי יעזרו לי בדרכי אלו לא כלים קלים, יש להם כובד ומשמעות עם עבר לא קל אבל הם עוזרים, וזה מה שחשוב. תמיד שאלו אותי איזו שחקנית מפורסמת אני מעריצה והייתי רוצה להיות כמוה? תמיד אמרתי, אני לא רוצה להיות כמו אף אחד אחר, אני רוצה להיות עצמי. אבל אני כן מעריצה אישה אחת, וזו אימא שלי! כי היא הבסיס למוטיבציה שיש לי, היא הכוח שדוחף אותי עוד מדרגה ועוד מדרגה גם כשלפעמים קשה לראות את קצה ההר

היא הסיבה שאני רוצה להצליח ולשתף את הניצחון שלי איתה, היא האישה שאני רוצה להילחם ולתת לה את כל מה שהיא נתנה לי. גם כשלא היה הרבה. אולי לא גדלנו כמו רוב המשפחות, והחיים היו קשים רוב הזמן והיינו צריכים לעבור בתים, בתי ספר, ולהתרגל כל פעם לסביבה אחרת, לשרוד כמעט בלי כסף או רכוש ובסוף היית צריכה לעזוב את הבית ולעבוד קשה. ככה שגם אני עזבתי בגיל צעיר, בגלל זה היום אני מי שאני, בזכותך. את אחת הנשים הצנועות שאני מכירה, חזקות ומדהימות שאני מכירה, את תמיד מתעקשת לעזור לכולם, גם כשאין לך מה לתת את תמצאי מה לתת. עם שמחת חיים מדהימה ומדבקת, והכי חשוב, את בחיים לא מוותרת. תמיד חיפשתי משמעות למשפחה, והבנתי שהחיפוש החיצוני אצל האחר הוא מיותר

את כל מה שהייתי מאחלת לעצמי, אימא חזקה ומדהימה שלי, אני אוהבת אותך הכי בעולם.

תודה ה׳ על האימא הזאת, מזל טוב עד 120 שנה. המון בריאות, ורק שמחה ואושר, כי כל השאר זה שטויות. 

מתגעגעת אליך, תהיי גאה במי שאת!

Featured

ארוחת בוקר עם גל גדות

Published

on

וגם מפגש עם כוכב NBA לשעבר, בילוי באטרקציות הגדולות בדרום קליפורניה, מסיבה מרגשת בבית חב"ד ואצל משפ' בנד בוודלנד הילס ושופינג ללא הפסקה • טיול החלומות של עמותת "להושיט יד" פתח עשור שני של נתינה ואהבה מהקהילה בראשות דודי ואסתר ורד, אלי ואביבה שיטרית, לילך וקובי שירזי והרב נחמן אבנד ורעייתו אילקי • המראות והקולות

עמותת ״להושיט יד״ פתחה את העשור השני של טיולי החלומות שהיא מפיקה במהלכם היא מביאה קבוצות ילדים ישראלים שנאבקים במחלת הסרטן לטיול יחודי ומפנק ברחבי עיר המלאכים.

השנה, מספרים לי בעמותה, התקיים אחד הטיולים העמוסים, הגדולים והמגוונים שהיו אי פעם. 25 ילדים ובני נוער עלו על טיסת תל אביב-לוס אנג׳לס, מלווים בצוות מתנדבים מישראל ומאל-איי, מדריכים ורופאים צמודים. על מלאכת הקודש הזו אחראים: דודי ואסתר ורד, אלי ואביבה שיטרית, לילך וקובי שירזי והרב נחמן אבנד ורעייתו אילקי. המשלחת התארחה במלון היפהפה ספורטמנ׳ס לודג׳ בסטודיו סיטי, והתעוררה כל יום לארוחת בוקר מפנקת עם בופה מלא מכל טוב. הם עזבו את המלון בכל יום וחזרו לקראת חצות עייפים אך מרוצים, מלאים בחוויות שגם ילדים שנולדו וגדלו באל-איי לא זוכים לחוות.

כבר ביום הראשון יצאו הילדים לנסיעת חלומות ברכבי ספורט מפוארים שבבעלות חברי הקהילה הישראלית בעיר. היו שם פרארי, למבורגיני, פורשה, אאודי ספורט, מרצדס מפוארת ועוד. הילדים לא יכלו להסתיר את התלהבותם העצומה מהרכבים המפוארים, ובצדק. במהלך הטיול הוזמנו ילדי ״להושיט יד״ לארוחת צהרים וביקור במשרדי חברת האופנה YMI בבעלות דודי ורד. דודי הסביר להם על תהליך יצור, עיצוב ושיווק הבגדיםוהילדים זכו לשלל מתנות.

בני הזוג אלי ואביבה שטרית ליוו באופן צמוד את הילדים בכל עשרת ימי הטיול. הם ללא ספק הרוח החיה של הפרויקט. נדמה כאילו לא עצמו עין לדקה: אלי הסתובב ללא הפסקה וניהל את כל מהלך הטיול כמו קצין מיומן – ביטחון הילדים, עמידה בלוחות זמנים, הארגון וההפקה של הטיול בפועל. אביבה אישתו היא לב הטיול ונראה כאילו הכל עובר דרכה. היא הראשונה לקום כבר בארבע בבוקר ולדאוג לילדים להשכמה, אוכל ואפילו כביסות שצריך, ולפתור כל בעיה שעלולה להתעורר. הילדים, כולם בלי יוצא מן הכלל, מאוהבים בה ומדברים בשבחה בכל הזדמנות.

זה כמעט בלתי נתפס להבין את כמות האטרקציות המטורפת שעמותת ״להושיט יד״ אירגנה לחברי המשלחת ברי המזל מישראל: הם ביקרו בכל המסעדות הכשרות הכי שוות בעיר, טיילו ביוניברסל סטודיוס ושדרת הכוכבים בהוליווד, עשו שופינג מטורף בקמריליו אווטלט, דאון טאון ובכל מול אפשרי. עוד נסעו הילדים ברכבי ספורט מפוארים, שטו בסירות מרוץ באגם, נסעו ברייזרים, בילו ביום כיף בפארק השעשועים סיקס פלאגס -מג'יק מאונטיין וגם בילו יום שלם בדיסנילנד, שהייתה חוויה ענקית עבורם ומן הסתם עבור כל ילד בעולם.

אחד הערבים המרגשים היה ה-Thank You Dinner שנערך בבית חב״ד בצפון הוליווד. הערב הוקדש להוקרה ותודה לתורמים והתומכים של הארגון במשך השנים. תעודת הוקרה מיוחדת הוענקה ל-לי סמסון, מהתומכים הגדולים של ׳להושיט יד׳, שבכל שנה מארגן להם ארוחת ערב כיד המלך בביתו ומסיבות ענק אליה דואג להביא סלבס ואטרקציות ברמה עולמית. בעבר הגיע הראפר סנופ דוג למפגש עם הילדים והופעה פרטית; השנה סמסון הביא בין היתר את כוכב האן.בי.אי האגדי סקוטי פיפן, שהצטלם וחתם על כובעי השיקגו בולס אותם חילק לכל ילד וילד. לאחר הקרנת סרטון וידאו עם המסיבות והפעילויות השונות שסמסון אירגן לילדים במרוצת השנים, הוא קיבל חנוכיה ענקית יפהפיה ותעודת הוקרה על פועלו. סמסון: ״החבר׳ה הצעירים והאמיצים האלו לימדו אותי את המשמעות של כל דקה שיש לנו בחיים האלו; וגם שלא צריך לקחת שום דבר כמובן מאליו".

בהמשך הוצג וידאו ערוך היטב שהראה את שלל הפעיליות של הילדים במהלך טיולי החלומות. דודי ורד סיפר על ההיסטוריה של הפרויקט ועל הטרגדיה האישית שלו ושל אישתו אסתר, ששכלו את בנם אדיר בתאונת דרכים כאשר היה בן 16 וחצי בלבד. מאז הטיול מוקדש לזכרו. דודי: ״בטיול הראשון ביקשת מאדיר להצטרף כמלווה בהתנדבות, בהתחלה הוא לא רצה, אמר לי: ‘אבא, זו חופשת הקיץ שלי, אני רוצה לבלות עם חברים׳. התעקשתי והסברתי לו שחשוב לי שהוא יהיה חלק מזה ושבחיים צריכים לדעת לתת מבלי לקבל דבר בתמורה. אדיר השתכנע והצטרף כמתנדב לטיול וקיבל שיעור מאלף על העוצמה הגדולה והסיפוק בנתינה ועזרה לאחר״.

דודי גם סיפר על השתתפותו ׳במצעד החיים׳ לפני מספר שבועות במחנות הריכוז בפולין. ״זה היה הטיול הכי משמעותי בחיים שלי. הדבר החשוב ביותר שלקחתי משם הוא שהם לא הצליחו. אנחנו היהודים הישראלים הם ההוכחה שהאור ניצח את החושך". הרב נחמן הוסיף בהמשך: ״ביהדות יש משהו שנקרא השגחה פרטית. אתם לא צריכים חפש יותר מזה כדי לראות משהו קדוש". ואכן, מה שארגון ׳להושיט יד׳ עושה היא השגחה פרטית ברמה הגבוהה ביותר ועל כך הברכה. מכאן המשיך הערב למסיבת יום העצמאות ה-71 לישראל עם ריקודים אל תוך הלילה עם די ג׳י אביאל.

השנה הצטרפה לילדים רופאה-מלווה בשם קרני, שסיפרה על הצד הרפואי. קרני: ״אני מוקפת כאן באנשים מדהימים. הילדים הם פשוט גיבורים. נקשרתי אליהם והדלת שלי תהיה תמיד פתוחה עבורם גם בארץ״. קרני גם סיפרה על חשיבות הטיול עבור הילדים ועל הטיפול בהם במקרה הצורך: ״הנפש והגוף מחוברות והטיול הזה הוא חלק מהטיפול עבורם. אני לא מסתכלת על הילדים כילדים חולים, אלא על מה אני יכולה לתת להם נטו. במהלך הטיול יש ילדים שמחלת הבסיס שלהם התחילה להשפיע. אז אני צריכה לבדוק טוב את המצב הכללי שלהם. אני מטפלת נקודתית, נותנת להם נוזלים אבל במקביל בודקת את האפשרויות האחרות כדי לשלול את ׳הדגלים האדומים'. הטיפול בילדים במהלך הטיול מאתגר. זה יותר מאשר לתת עזרה ראשונה לאנשים בריאים. יש פה מקום אישי מאוד. למשל אופיר, ילד מדהים עם מחלה לא פשוטה. הוא מלמד אותי לתפוס כל רגע, להעריך כל שניה ולהנות. העיניים שלו כל הזמן מחפשות, מסתכלות, מתבוננות ונהנות. הוא רוקד בכל פעם שיש מוזיקה, הוא חי כל שניה וזה מופלא לראות. לכל ילד פה יש איזה שהיא זוית אחרת וכל יום מגלים פה ילד אחר, ושומעים את הסיפור האיש שלו וזה נכנס פנימה ללב".

אופיר עוזיאל, רק בן 12 ונלחם בסרטן קשה ביותר, כבש את ליבם של צוות המלווים והמארגנים של ׳להושיט יד׳. בשיחה עימו מתגלה ילד טוב לב, סקרן, עם שמחת חיים בלתי נגמרת אבל בעיקר אמיץ. אופיר: ״אני חולה כבר ארבע שנים וראיתי הרבה עמותות. הכירו לי את ׳להושיט יד׳ השנה וממש כיף איתם. יש לי סרטן מאחורי
הכליה, גילו את זה בגיל 7 עבר הרבה זמן עד שעלו על זה והיו לי כאבים נוראים בצד, בחזה וזה הקרין גם לרגל. עכשיו אני עדיין בטיפולים בבית חולים שניידר".

רגע לפני סוף הטיול ציפתה לילדים הפתעה ענקית: ארוחת בוקר עם גל גדות, הלא היא וונדר וומן. גדות הגיעה לבית המלון, נפגשה איתם באופן אישי, שוחחה עימם ארוכות, הצטלמה והעניקה חתימות.

מסיבת הסיום המסורתית התקיימה השנה בביתם המרהיב של אמנון ורונית בנד בוודלנד הילס. ארוחת הערב הוגשה מטעם מסעדת ׳תל אביב גריל", בר חופשי פעל כל הערב ונערכה חגיגה ענקית עם הילדים, צוות הטיול ותומכים ומתנדבים רבים שבאו להיפרד. הילדים זכו לעוד מתנות פרידה ותיקים גדולים לקחת בחזרה לישראל.

אין גבול לנתינה הענקית של עמותת ״להושיט יד״, שבכל שנה רק שוברת שיאים ומביאה עוד ועוד ילדים לטיול החלומות המיוחד והכל כך חשוב הזה. הקהילה לא נשארת אדישה: במהלך עשר השנים האחרונות ישראלים רבים נרתמים לעזור ולדאוג להצלחת הטיול. כל שנותר הוא לקוות להחלמתם של הילדים האמיצים הללו ולראות אותם ממשיכים בעתיד את העבודה הנפלאה של העמותה, שמוכיחה כל שנה מחדש כמה חשוב לדעת לתת מהנשמה ומהלב.

המשך לקרוא

Featured

"אני מרחמת על בחורות עם תסביך גוף"

Published

on

נטע ברזילי עונה לליהיא גרינר ומדברת על הלילות הקשים בחו"ל, בגד הים שעורר סערה, בן הזוג המאוהב מלוס אנג'לס, ההופעה שהתבטלה אחרי הטבח בפיטסבורג, וגם מי הפייבוריט שלה לזכייה בתחרות השנה • ראיון חשוף במיוחד

אמצע מארס בנמל תל אביב, ובאוהל של שבוע האופנה המקומי מצטופפים מאות עיתונאי אופנה, בלוגרים במראה יצירתי ופאשניסטות בגזרות מוקפדות. עיניהם כבר ראו לא מעט הפתעות על מסלול באורך של מטרים ספורים, אך דבר לא הכין אותם לרגע שבו זוכת אירוויזיון 2018, נטע ברזילי, תצעד בבגד ים לצד נטע אלחמיסטר ונעה בני. "הכל התחיל כשפגשתי את המנהל של נטע אלחמיסטר במסיבה באילת", מספרת ברזילי. "סיפרתי לו כמה אני אוהבת אותה, והוא אמר שהיא רוצה לעשות לי בגד ים וגם שיש תצוגה. אמרתי לו, 'יאללה, מגניב', אבל ברמת הדיבורים באוויר. אני יוצאת מהמסיבה, מגיעה למלון, ונטע מתקשרת אלי. שואלת אותי, 'תגידי, את באמת רוצה? כי אם כן, עכשיו אני תופרת לך'".

מה עובר לך בראש?

"היא מדברת איתי, וכל מה שאני רואה מול העיניים זה את מיליון וחצי הילדות העוקבות שלה, ואת התמונה שלנו יחד. ואני אומרת, 'וואו, איזה אימפקט יהיה לזה'. ומחליטה ללכת על זה".

היה גם שיקול כלכלי?

"שום דבר, תאמין לי שזה לא נעשה בשביל כסף. אמנם יש סביב נטע ונעה באזז מטורף, ויש להן הרבה עוקבים, אבל הן בחורות שעובדות קשה במותג מתחיל, והאימהות שלהן קורעות את עצמן כדי לעזור להן. נסעתי אליהן, מדדתי את בגד הים במידה L, ונכנסתי בו. הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי, אני נראית פאקינג שווה. אני חושבת שלא התרגשתי ככה מאז האירוויזיון. הלב שלי לא עצר. אני מסתכלת עליהן ומרגישה לא פחות שווה מהן, עפתי על עצמי. עד הרגע האחרון לפני התצוגה עוד אמרתי לעצמי, תברחי, תברחי, תברחי".

מה הרגשת כשיצאת למסלול?

"זה היה פשוט מטורף. בחיים לא הייתי כל כך חשופה, ופתאום זה הרגיש לי הכי טבעי".

אילו תגובות קיבלת?

"מדהימות, וגם פחות מדהימות. היו תגובות עם הרבה שנאה. אני רגילה לקבל שנאה, כי זה מה שאתה מקבל כשאתה משנה את העולם. קראתי את הביקורות וממש ריחמתי על מי שכתבו אותן, אבל זכרתי גם שרומא לא נבנתה ביום אחד. הייתי מוכנה לזה".

את מתכוונת לליהיא גרינר?

"אתה באמת רוצה שנדבר עליה? היא שווה את זה בכלל? אני ממש מרחמת על בחורות שיש להן תסביך גוף, כי זה כל כך קשה לחיות ככה. אני מדמיינת אותה יושבת במסעדה וחושבת מה להזמין, וזה נורא. זה נורא לחשוב שאתה נראה חרא. הכל מתחיל ונגמר בהרגשה. אני ממש שולחת את האהבה שלי לליהיא גרינר".

דורין אטיאס אמרה "זכותי לקרוא לה שמנה".

"אני לא חושבת שיש קארמה טובה בפרנסה שמקורה בירידה על אנשים אחרים".

הביקורות החזירו אותך לתקופות קודמות בחיים?

"לא, כי הפעם קיבלתי גם הרבה אהבה. אני כבר שלמה עם הגוף שלי. מה שעושה לי עצוב הוא שנותנים במה לתגובות הרעות, כי הבחורה השמנה, שראתה אותי צועדת בתצוגה וכמעט הלכה לים בבגד ים, קוראת את זה, ואולי כבר לא תלך. אני מאמינה שמי שביקרה אותי שונאת את עצמה ואת איך שהיא נראית".

אחת הטענות בתגובות היתה העניין הבריאותי.

"יש פה ערימה של אנשים שמרעיבים את עצמם ומקיאים בשירותים, כדי לעמוד באידיאל שהוא בלתי אפשרי מבחינה גנטית. אני לא אוכלת מה שאני רוצה. אני אוכלת בפיקוח, ואני נראית ככה. אם ארצה לאכול המבורגר אני אֹוכל, אבל אני פותחת את הבוקר עם סלט, הולכת לרופא כל הזמן ורוקדת. אם אני מרגישה לא טוב, אני עובדת על זה ואני קשובה לגוף שלי. די להתעסק בשאלה אם אני בריאה או לא בריאה, אני לא חייבת שום דבר לאף אחד. לי הרבה יותר חשוב שאנשים ירגישו חופשיים ללכת לים ליהנות, בלי לחשוב כל הזמן איך הם נראים. למה המראה החיצוני משפיע כל כך על מי שאנחנו? אני הראיתי שאפשר להיות במידה XXXL ולהיראות מעולה. ואני פאקינג נראיתי מדהים".

• • •

מאז הלילה ההיסטורי ההוא, ב־18 במאי 2018 בפורטוגל, חייה של ברזילי השתנו. מאותו יום יש את נטע הפרטית ואת נטע הציבורית, נטע מהכותרות ומהטוקבקים, ונטע שמתכרבלת עם החבר שעתיים בבוקר. "אני עושה הפרדה מוחלטת בין הבן אדם שאני, שזאת נטע אחת, לבין הבן אדם שעומד מול הציבור, שזאת נטע שנייה", היא מסבירה. "יש דברים שאני שומרת לעצמי. טוב, נו, אין באמת דברים שאני שומרת לעצמי, אבל יש הפרדה, לפחות בראש שלי".

גם כשהיא מדברת על הקריירה, נדמה לפעמים שהיא מדברת על מישהי אחרת, והכל במודע. אולי כדי לשמור על סדר ועל שפיות. המכנה המשותף של נטע הציבורית ונטע הפרטית הוא הצוות המקצועי שמקיף אותה והפך להיות המשפחה השנייה שלה. בראשם המנהל האישי שלה, נדב גזונדהייט, שאותו פגשה כששירתו בלהקה צבאית, והיה הראשון שסימן אותה, עוד בימים שלבשה פיג'מות סאטן ורודות בטירונות.

"כשהוא ראה אותי בצבא, נראיתי כמו מורה חיילת, כי חזרתי משנת שירות ולבשתי קרדיגן ירוק, ובאופן כללי, ממש לוקים קשים. ניגשתי אליו ואמרתי לו: 'אני זוכרת אותך מהמיונים'. הוא עשה לי רנטגן מלמעלה למטה ואמר לי בציניות: 'את בלהקה צבאית?' עד שיום אחד הוא שמע אותי שרה עם גיטרה את 'So Far' של הבנות נחמה, ואמר: 'יום אחד את תהיי דיוות הגייז הכי גדולה בעולם, ואני אהיה המנהל שלך'. הסתכלתי עליו ולא הבנתי מה הוא רוצה ממני. אני לא אשכח את הרגע הזה".

דרכיהם התפצלו. היא הצטרפה להרכב מוזיקלי ועבדה בבר גיורא, והוא הלך לעבוד עם עידן רייכל, עד היום שבו החליט שהגיע הזמן לממש את החזון. והחזון התגשם הרבה יותר מהר ממה ששניהם חלמו. בשנה האחרונה הם עובדים בלי הפסקה במפעל שיצרו. היא בת 26, הוא בן 25, וכשכל חבריהם במשבר של אמצע שנות העשרים, הם כבר משחקים במגרש של הגדולים.

השנה המטורפת הזאת תגיע לסיומה השבוע עם שיא חדש, כשנטע תחזור שוב לבמה הכי גדולה באירופה ותופיע לפני מדונה. "אני מופיעה שנייה לפני מדונה, וזה פסיכי (מרימה ידיים למעלה). בוא נגיד שיש לי מזל שאני מופיעה לפניה ולא אחריה, כי היא המלכה האם. אצלנו בצוות אין ליידי גאגא, יש רק מדונה. אנחנו לוקחים המון השראה מאיך שהיא התנהלה והתפתחה לאורך השנים".

• • •

עם יותר מ־200 מיליון צפיות ביוטיוב ותואר השיר המצליח ביותר בעמוד הרשמי של התחרות, אי אפשר שלא לדבר על הדבר שממנו הכל התחיל. השיר שהפך לסוג של המנון, ושהפך את נטע לסמל להשראה. "'Toy' הוא המנון ברמות. לאורך השנה החולפת קיבלתי כל כך הרבה מכתבים מאנשים שסיפרו לי מה השיר עשה להם, אתה לא מאמין. אישה אחת כתבה לי שהיא נאנסה, ושהיא כרגע בדרך להתעמת עם האנס שלה, ובדרך היא מקשיבה לשיר. אתה קולט? שלחתי את זה לדורון מדלי וכתבתי לו: 'תראה מה עשית'.

"אתה יודע בכמה ילדים וילדות השיר הזה נגע? לפני כמה ימים אני רואה ילדה בשינקין, בלונדינית עם סרט מאנגה, ואתה רואה שהיא לא מלכת הכיתה, אבל היא סופר מיוחדת. היא מסתכלת עלי, פורצת בבכי ונכנסת להיסטריה, ואני מחבקת אותה ומתחילה לבכות איתה, והיא לא מצליחה אפילו להגיד לי בכלל מה עשיתי ולמה היא כל כך מתרגשת".

ב־1 בפברואר השנה יצא הסינגל הראשון שלה מאז התחרות, "באסה סבבה", שגרר תגובות מעורבות. זה לא מנע ממנו להגיע ל־17 מיליון צפיות ולאיים על אריאנה גרנדה במצעד הבילבורד האמריקני. אני זוכרת שמגיע היום והשיר יוצא, ואני נלחצת וחרדתית ומרפרשת כל הזמן את הרשתות כדי לראות צפיות ותגובות, ויחד עם זאת, מרגישה גם הקלה משוגעת. זו היתה הפעם הראשונה שאני מתמודדת עם שיר שלי שלא קשור לכלום, בלי שום תחרות. אחרי שהגענו למיליון צפיות בתוך פחות מ־24 שעות, זו היתה אנחת רווחה גדולה מאוד".

ביקרו את "באסה סבבה" על האלימות.

"אלימות? יאללה, תנוחו. השיר הזה הוא כל כך הבטן שלי, והוא כל כך אני. זה על כל הפעמים שהתביישו בי ולא רצו להראות אותי, או שמו אותי מאחור. או על הגבר שלא רוצה להביא את האישה לאמא שלו. יש בו תשובה לכולם. הוא בא להגיד, אני זאת מי שאני ומה שאני, ואתה לא תגיד לי שזה לא שווה. אני קרנף ורוד ומושלם".

הסינגל החדש גם הוא קיבל שם לא שגרתי, על אותו משקל כמו קודמו: "ננה בננה".

"זה שיר שונה מאוד מכל מה שהוצאתי עד עכשיו.הוא אישי ומדבר על התקופה לפני שהכל קרה. התקופה שבה אתה היחיד שיודע מי אתה, ואתה פוחד לצאת החוצה. יש לך יצירה, ואתה מפחד ממה שיגידו וממה שיחשבו. מפחד מהגורל של עצמך".

• • •

עם הזכייה באירוויזיון, נטע קיבלה על עצמה את תפקיד הדוברת הלא רשמית של מדינת ישראל. לרגעים נדמה שמדובר בשרת החוץ. "גדלתי על ערכים, שירתתי בצבא, אני אוהבת את המדינה, ולא מגיע לנו שידברו עלינו ככה. אני מסתובבת בעולם ורואה איך התקשורת מחפשת אותנו. הספרדים, למשל, רק מחפשים להגיד עלינו דברים רעים. אנחנו גרים בשכונה קשה שמוקפת באנשים שמנסים לחסל אותנו מיום הקמתנו. אני לא מצדיקה חלק מהמעשים שלנו, אבל עדיין לא מגיע לנו שידברו עלינו ככה".

עם החבר אילן בן אור ב'קאנאלז' של ווניס ביץ'. "מאוד אוהבת אותו"

את לא מרגישה ממלכתית מדי לפעמים?

"אמרתי לעצמי אחרי הזכייה, שזו תהיה שנה שבה אני נציגה ישראלית, אבל אני לא בן אדם פוליטי. יש כמובן דברים שמפריעים לי, כמו קבלת האחר, יוקר המחיה ודברים כאלה. אבל זה לא סותר את העובדה שתמיד אוהב את ישראל ואת המקום הזה.

"כשאני רואה את ביונסה עומדת על הבמה וצועקת ומבקרת, אני יודעת שגם אני ארצה יום אחד להגיע למקום הזה, להיפרד מהדמות שכולם מכירים ולעשות מה שאני רוצה, ולקלל. אבל כרגע יש לי קצת אחריות. כרגע אני שמה את הקוקיות שלי ואת הבגדים שלי ומופיעה ונהנית. בהמשך אתפתח כאמן, ויכול להיות שזה יהיה פחות בשביל כולם אלא יותר אוונגרד וחתרני. מי שירצה ללכת איתי ילך איתי, ומי שלא, זה גם בסדר".

דוּוח על פעילי BDS שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך? שהפגינו מחוץ להופעות שלך. זה משפיע עלייך?

"זה קיים, אבל אין מקום שימנע ממני לבוא ולהופיע. להרוס הופעה של אמן שכל מה שהוא עושה זה מוזיקה בלי אג'נדה, זאת בריונות. למה? כי אני מישראל? בכל פעם שחוויתי בריונות בחיי, לימדו אותי לחשוב שזו לא אני, זה הם. לבוא ולחרב אמנות זו הפצת חושך. הם עושים את זה כי התקשורת בישראל ובכל העולם תסקר את זה, ורוחנו תרד. בעיניי, בכל פעם שמסקרים דבר כזה אני מתאכזבת, כי זה נותן להם כוח. היו הרבה מקרים של שלוש נשים שעמדו עם שלט קטן, ולמחרת אני רואה בכל החדשות שהיתה הפגנה. זה מבאס".

את מפחדת?

"אנחנו נוקטים אמצעי זהירות, ואני עם אבטחה. בזה זה נגמר".

• • •

בשנה החולפת צברה ברזילי הרבה מאוד שעות טיסה והרבה שעות תחת הידיים של מעצבי השיער, המאפרים והמעצבים. היא ביצעה יותר מ־200 הופעות ביותר מ־30 מדינות, ובין לבין היו גם שני דרכונים שהלכו לאיבוד וגרמו למנהל שלה לחפש בגוגל טלפונים של שגרירויות. עד חודש דצמבר לא היו לה יותר משלושה ימים רצופים בארץ, אבל בכל הזמן הזה היא לא ביטלה שום הופעה אחת מרצונה.

"מבחוץ זה נשמע זוהר, לספר ש'בדיוק הרגע הגעתי מפריז', אבל אין דבר שאתה רוצה יותר מלהיות פה", היא אומרת. "אתה מסיים הופעה בפרנקפורט ב־3 בבוקר ומשם ישר לשדה התעופה, וכל פעם אנשים זרים ותרבות אחרת, והאוכל אף פעם לא טעים, ואתה לא מרגיש את הלב ואת החום שיש לנו פה. אנחנו אוכלים רק במלון, מזמינים רום סרוויס ומשלמים עליו ימבה כסף, כי הדבר היחיד שאתה חולם עליו אחרי הופעה זה המבורגר של רום סרוויס. ואז אתה הולך לישון ומתעורר באמצע הלילה ואומר לעצמך: הלוואי שאני בתל אביב.

"גם המים החמים והקרים במקלחות בחו"ל, עד היום אני לא מבינה איפה הם ואיך הם עובדים. בכל מלון אני מקבלת כוויות. אני מתקשרת לקבלה ומבקשת שיבואו להסביר לי, אני מוכנה לשלם להם רק שיסבירו לי. ואז אתה מבזבז עוד חצי שעה על חיפוש הכפתור של מנורת הלילה. וכמובן אין זמן לשופינג, כי בעוד שעה כבר מתחילים הראיונות. בחו"ל יש לו"ז מדויק, שאי אפשר לזוז ממנו".

קרה לך שהופעת חולה?

"אתה יודע כמה פעמים עליתי למטוס עם כאבי אוזניים ומחלות? היו מקרים שהופעתי עם דלקת גרון ו־38 מעלות חום. היו גם מקרים שהקול נעלם לי יומיים לפני הופעה, ואז אני הולכת לרופא ומקבלת זריקת סטרואידים. אני לא יכולה לאכזב את הקהל, כי זה כמו שאני מרגישה כשמבטלים לי הופעה. אני מתה".

עם המנהל והסטייליסט. "שימור הצוות שלי לידי זה הדבר הכי חשוב, והכי מייצב ומפקס"

ביטלו לך הופעות?

"כן, במצעד הגאווה בברלין. הגיעו לשם מיליון איש, ואחרי שאני כבר מוכנה עם איפור ושיער, שנייה לפני תחילת ההופעה, המשטרה עולה לבמה ומפזרת את כולם הביתה, כי יש התרעה על סופה שמתקרבת. עכשיו, תבין: אני כבר בשיא האנרגיות, עם רגל אחת על הבמה, ממש עכשיו התור שלי, בבקשה תנו לי את שלוש הדקות האלה – ולא נתנו לי. באמת היתה סופה, וזה היה הדבר הנכון לעשות, אבל לא הצלחתי להתגבר על זה. אני זוכרת שממש בכיתי.

"נדב המנהל שלי נשאר בארץ מסיבות אישיות, ומכאן הוא נלחם כדי שבכל זאת תהיה לי הופעה. הוא ניסה להציע את ההופעה לכל המקומות בברלין, עד שהגענו להופיע באיזה מועדון, בלי לקבל שקל על ההופעה. נשארתי עם הלוק 12 שעות עד שימצאו לי מקום, לא יכולתי לוותר על זה. והיה מהמם.

"הופעתי בתאילנד והקדימו בליין־אפ את 'אינפקטד משרום' כי הם היו צריכים לטוס. אחרי שהם ירדו מהבמה, מתחיל גשם זלעפות. אני עומדת שם מאחורי הקלעים עם ציפורניים 4 מטר, 20 קילו תוספות שיער, וזה כואב ולא נוח, אבל אני אומרת להם שאין מצב שאני לא מופיעה. אנחנו נחכה עד שהגשם ייפסק.

"וזה מה שהיה. הגשם הפסיק, אחד הלופרים התקלקל והופעתי עם לופר אחד, אבל הופעתי. לא ויתרתי. כזאת אני. כשעבדתי בבר גיורא תמיד היו הפסקות חשמל, ופשוט הייתי מתחילה לצרוח ולג'מג'ם, וכולם היו מתופפים על הבר ומצטרפים אלי. אלה היו הרגעים שחייתי בשבילם. פרפורמר אמיתי אוהב שמתקילים אותו, לא שהכל הולך חלק".

היו פדיחות בהופעות?

"ברור. היתה לי פעם הופעה עם אלף תקלות, כל תקלה אפשרית, והשיא היה כשהתברר שהחצאית קצרה מדי, ואיתי בצלאלי, הסטייליסט הצמוד; ע"ס) נתן לי סיכת ביטחון, והיא נפתחה באמצע ההופעה. ואני מתחילה להידקר, והפאה מתחילה לזוז לי אחורה, ואני לא שומעת את המוניטור, והכל מתחרבש".

מה עשית?

"אמרתי לקהל, 'יש לי סיכת ביטחון בין הרגליים, ואני חייבת ללכת רגע לסדר את זה'. אני חולה על זה שאני יכולה להיות כנה עם הקהל, זה שובר את הקרח".

מה היתה ההופעה הכי קטנה שלך?

"הזמינו אותי להופעה בניו יורק בתחילת נובמבר, וימים ספורים לפני כן היה הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג. זו היתה הופעת התרמה ללא מטרות רווח, אבל הגעתי עם לופר וכל הסט, ואז אמרו לי שאנשים מרוסקים וזה לא מתאים להופיע, 'אבל אם את כבר פה, בואי נחשוב מה עושים'. הצעתי שאנגן משהו אחר, ושאלו אותי אם אני פשוט יכולה לדבר. עליתי מול אנשים שמפחדים להיות יהודים, והסברתי להם מה זה אירוויזיון ומה זה אומר ש־200 מיליון צופים בוחרים בך באירופה, חלקם ממדינות מאוד אנטישמיות. אמרתי שתמיד יהיו אנשים קיצוניים, אבל יש לנו אור ואהבה, ואנחנו צריכים לקחת את מה ששלנו ולהיות בשמחה, כי רק זה מנצח את החושך. הם קמו אחד אחרי השני ותרמו מיליוני דולרים. היתה לי אכזבה שלא הופעתי, אבל זה היה מדהים לראות מה הדברים שלי עשו. תרמו שם 70 אחוז יותר מאשר בשנים קודמות".

היו לך מחשבות לעזוב את ישראל לטובת קריירה בינלאומית?

"הייתי בכל כך הרבה מקומות, אני מגיעה ורואה ומופיעה, והכל מדהים. אבל שם אני מרגישה ממש זרה, אני לא מרגישה השראה. יש משהו בישראל שמאפשר לי חופש אמנותי ואת הזהות שלי. אני מאוד מחוברת למקום הזה. אני ישראלית בכל המובנים, ובייחוד ביצירה שלי. בכל שיר שלי אתה שומע מילה או שתיים בעברית, או ניגון מזרחי, וככל שעובר הזמן, אני מבינה שזה משהו שאני לא רוצה לוותר עליו".

• • •

פחות מחצי שנה אחרי הזכייה באירוויזיון, הגיעה האהבה שהיא חיכתה לה. קוראים לו אילן בן, הוא בן 26 בן לאב ישראלי ואמא אמריקאית, עלה לפני שמונה שנים מלוס אנג'לס כדי להתגייס לצה"ל, ונשאר. הוא עובד כמנהל סושיאל. "באחד הלילות הלכתי עם חברות לבר, ואמרתי להן, 'יש לי תחושה שהיום אני פוגשת מישהו. בא לי להרגיש נחשקת, אז אף אחת לא מתקרבת אלי, לא יושבת לידי ולא מרחיקה ממני אף אחד'. אילן היה שם במסיבת רווקים עם חברים, והם אמרו, 'הנה נטע ברזילי, בואו נעשה איתה סלפי'. הוא ידע מי אני אבל היה מאוד נבוך. כדי להקליל את הסיטואציה הציע לי צ'ייסר. הסכמתי, כי הוא היה מאוד חתיך.

"עשינו צ'ייסר, והוא חזר לחברים שלו. אחרי כמה דקות הוא בא לרקוד איתי כדי להרים את האווירה, והתחלנו לדבר. היה לנו קליק חזק. הוא התקרב אלי מאוד, וחברה שלי הרחיקה אותו. הלכתי לחפש אותו, והיא שוב הרחיקה לי אותו. בסוף המסיבה הוא ליווה אותי הביתה. עלינו לדירה, והוא צחק שיש לי כל כך הרבה בגדים. הכריח אותי ללבוש את כל הבגדים שלי, ובכל בגד אמר שאני נראית כמו דמות מסרטים. זה היה מצחיק. למחרת הוא שלח לי הודעה, חזרתי אליו, ופשוט התחיל משהו".

איך את יודעת מתי רוצים להתקרב אלייך בגלל המעמד ומתי זה רציני יותר?

"אתה מרגיש את זה. אילן הוא אמריקאי, ולקח לי זמן להבין אם הוא מתאים לי או לא, כי הוא לא בדיוק הטייפ שלי. אני אוהבת אותם שנונים בטירוף, והוא ילד טוב. אנרגטית הבנתי שזה הדבר הכי נכון. הבנתי שהוא טוב בסביבה שלי, ושטוב לי כשהוא איתי".

מתי הבנת שהוא נכון לך?

"הייתי איתו במסיבה של נועה קירל ומרגי, ופתאום הוא אומר: 'נראה לי שאנשים פה נעלבים שאני לא מזהה אותם'. זה היה מהמם לראות איך הוא מתמודד ותומך מאוד מאוד".

קובי מרימי ודנה אינטרנשיונל. "כאב לי עליו"

ההורים כבר נפגשו?

"כן, בליל הסדר. יצא מצחיק, כי ההורים שלו היו בארץ ולא היה להם איפה לעשות את הסדר, וההורים שלי הזמינו אותם. זה היה מלחיץ, כי זה כמו ששני הצדדים נפגשים מתוך הצהרת כוונות".

את מאוהבת?

אני אוהבת אותו מאוד, אני משוגעת עליו".

• • •

כמעט שנה אחרי, הזמרת שמקבלת עשרות אלפי שקלים להופעה מתעקשת להמשיך לגור עם שני השותפים, אף שחוזה השכירות שלהם בדירה ההיא הסתיים והם נאלצו לשכור דירה אחרת. "זה כיף לגור ביחד", היא צוחקת. אילן גר איתי בחדר. לפני כמה ימים הוא שאל אותי מה החלום שלי, ואמרתי לו שאני חולמת שטח – שיהיה לי שטח במושב עם בית קטן, שיהיו בו מלא מקומות ישיבה, זוּלות, ומסביב מלא בתים לכל החברים והמשפחה שלי. הקהילתיות הזאת, הארוחות המשותפות האלה – זה הכל בשבילי. תחשוב איזה מבאס זה לאכול שני אנשים לבד. אני רוצה שתמיד יהיה לי שמח ותחושה ביתית".

לא היית רוצה לגור איתו לבד?

"יש לנו את הפרטיות של החדר שלנו, כרגע זה מספיק".

לפני הזכייה סיפרת שאת רוצה בסך הכל להתפרנס ממוזיקה. איפה בכל זאת הכסף הופך לשיקול?

"כשעושים קליפים, כי זה מאוד יקר. אני חוסכת איפה שאפשר, כדי שאוכל לעשות את מה שאני רוצה".

את יודעת כמה כסף יש לך בחשבון העו"ש?

לא, אבל גם אין לי טעם יקר. לעולם לא תראה כתבה על התכשיטים היקרים שנטע קנתה".

על מה את כן מבזבזת?

על וולט" (אפליקציית שליחויות של אוכל; ע"ס).

מה הדבר הכי יקר שקנית השנה?

"פאות. עשיתי הזמנה של פאות ב־5,000 שקלים".

• • •

לפני חודשיים יצאה ברזילי להגנת נציג ישראל באירוויזיון, קובי מרימי. "שמתי לב לגל רוע לא נורמלי", כתבה ברזילי ברשתות. "השיר שנבחר עבור קובי נתפר למידותיו. תאהבו או לא, זה השיר".

"כאב לי על קובי, כי זה לא מגיע לו", היא אומרת. "אני באמת מאמינה שצריך לעודד את הקבוצה שלך. אנשים ממשיכים לעודד את בית"ר גם כשהיא מפסידה, ואני חושבת שגם באירוויזיון צריך להתאחד סביב המדינה שלך. גם אצלי השמחה התחילה רק אחרי שדורגנו גבוה מאוד בהימורים. אני רגילה לקבל שנאה, ואם לא היתה לי רוח גבית מטורפת מהבית, זה לא היה קורה. תמכו בי מכל מקום, וזה ממש העיף אותי גבוה, עד שהרגשתי שאני עושה את זה לא רק בשבילי, אלא בשביל כולם, ושזה כבר הרבה יותר גדול ממני.

מה חשבת על ההחלטה של מאיה בוסקילה להשתתף ב"הכוכב הבא"?

"נפגשנו לא מזמן במסיבת יום הולדת, ויצא לי לדבר איתה. זה מדהים מה שקורה לה עכשיו. גילו אותה מחדש, והשיר שלה נכנס לפלייליסט. כשבן אדם יודע לזרוק את עצמו למים, זאת המתנה הכי גדולה, וזה ויתור על הרבה אגו. אני ממש שמחה בשבילה שהיא עשתה את זה".

היא עשתה את זה כדי להגיע לאירוויזיון.

"מה שצריך לקרות, קורה. תמיד אמרתי שלא עניין אותי לזכות ב'כוכב', וגם לא באירוויזיון, כי המטרה שלשמה נכנסתי היא כדי להתפרנס ממוזיקה. זה שילוב לא הגיוני, כי אף אחד לא מצליח לעשות את זה, ובטח שלא מפופ ולא בארץ. מאיה היא זמרת פופ, והיא מצליחה להתפרנס מזה. זו מתנה מטורפת. גם האחרים שהגיעו לגמר הצליחו מאוד. שאפיטה לא מפסיקה לדפוק קופה, והיא מדהימה".

עם בגד הים, לצידן של נטע אלחמיסטר ונעה בני

היא היתה יכולה לייצג את ישראל בתחרות?

"לא, כי המסר שלה היה מייצר ספין לא טוב. אם יש מישהו שמבין תקשורת בינלאומית, זאת אני, ואני חושבת שזה לא היה עובר. יש בתחרות נציג מוסלמי מאיטליה שקוראים לו מחמוד, ואם אני הייתי במקומו, אני לא בטוחה שלא הייתי לוקחת את זה באופן אישי. תחשוב שהיה עולה מישהו עם כובע טמבל ועושה חיקוי של צבר עם אף גדול. זה היה מכניס לנו חתיכת אגרוף לבטן, ולא היינו סולחים.

"באירוויזיון צריך לבוא מאהבה. אני מרגישה ששאפיטה באה מאהבה, אבל יש אנשים שלא רואים את זה בעין יפה. במשך עונה שלמה ניסינו להבין את הקטע שלה בארץ, ובאירוויזיון יש לנו ערב אחד לעשות את זה. היא אמנית מדהימה ואני שרופה עליה, אבל הדמות שלה בעייתית".

מי הפייבוריט שלך בתחרות השנה?

"הוא כל הזמן מתחלף. הקרב אצלי הוא בין האיטלקי לספרדי. האיטלקי מהמם, יש לו דרך להביע רגש ואני שומעת אותו. אבל האירוויזיון זה הרבה לייב והרבה אנרגיה שאתה מביא אל הבמה, ואני לא יודעת איך זה יעבור. מנגד, אני חולה על הספרדי, כי הוא עושה שיר עם אנרגיה מדהימה והמשמעות שלו היא מאוד מחאתית".

אם מחליטים מחר לשלוח אותך לייצג את ישראל בשנה הבאה, את הולכת?

"לא. מי רוצה לעשות את זה שוב? זה נורא. מי רוצה את זה, ולמה שוב? סיימתי את זה בטעם טוב. היה כיף, אבל הלחצים, ההשוואות לאנשים האחרים והתחרות – זה לא הגיוני. כל שנת 2018 הייתי בתחרות במוזיקה. די עם זה".

המשך לקרוא

Featured

דגל ארה"ב ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה

Published

on

פסטיבל יום העצמאות ייערך השנה ב- 19במאי בראנצ'ו פארק עם אמצעי אבטחה מוגברים, צעדה ומסע עם רוכבי אופניים מישראל, פרויקטHeroes שיציג סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה, והופעת אורח של ליאור נרקיס • ראיון עם המפיקה עדי דרורי ועם נתי סיידוף, יו"ר הפסטיבל והספונסר הראשי

ארגון ה-IAC מתכונן במרץ לאחד האירועים הגדולים ביותר שיערוך לקהילה הישראלית והיהודית בלוס אנג׳לס. פסטיבל Celebrate Israel שיתקיים ב 19 במאי בראנצ׳ו פארק בבוורלי הילס נמצא בשלבי ההכנות אחרונות וכמו בכל שנה הוא מתוכנן להיות מלהיב, צבעוני וישראלי במיוחד.

על הפקת האירוע הופקדה עדי דרורי. זו השנה השביעית שהיא מקבלת את המושכות לתכנון הפסטיבל. לקראת האירוע נעשים סידורים אחרונים מול העירייה, המשטרה וחברות האבטחה. השנה, מעדכנת עדי, תהיה אבטחה מוגברת וגדולה מהרגיל בעקבות אירועי האנטישמיות נגד הקהילה היהודית שהתרחשו בתקופה האחרונה.

החגיגות הישראלית יחלו כבר בשעות הבוקר באזור שכונת פיקו רוברטסון בצעדה גדולה עם דגלי ישראל שמארגן ארגון STAND WITH US. עדי: ״הצעדה היא למעשה אירוע הפתיחה של החגיגות. לנו בקהילה אין הרבה הזדמנויות לצאת לרחובות ולנופף בדגלי ישראל, אלא אם כן מדובר בהפגנה נגד ה-BDS. לכן, זו ההזדמנות של כולם להגיע ולשמוח ביחד איתנו".

ההתכנסות תחל ב- 10:30 בבוקר, והצעדה תצא לדרך ב-11:00 בה יקחו חלק בין היתר אירגונים כמו בני עקיבא, הצופים, הילל אקדמי ועוד. השנה הצעדה תהיה חגיגית, עמוסה וצבעונית במיוחד. נבחרת האופניים המקצוענית של ישראל שנמצאת בסיבוב תחרויות עולמי תסיים את המסע התחרותי האחרון שלה ברכיבה מצפון קליפורניה ועד לוס אנג׳לס ב-18 במאי. יום לאחר מכן היא תערוך רכיבה מיוחדת עם דגלי ישראל שתצא מראנצ׳ו פארק לכיוון החופים של מאליבו ותתחבר בסוף בחזרה לצעדה הגדולה ברחוב פיקו רובינסון ותלווה את הקהל הישראלי. אל הצעדה יגיעו גם חבורת רוכבי האופנועים הכבדים הישראלים של הוואלי. הם יעשו סיבובי ראווה וילוו את הצועדים. בקיצור – צפו לכיבוש רחוב פיקו על ידי הקהילה הישראלית המקומית.

את הטקס המרכזי בפסטיבל, שיתחיל בשעה ארבע אחר הצהרים ינחה השחקן והבמאי הישראלי מייק בורשטיין. עוד בתחילת האירוע מטס אווירי מיוחד לכבוד יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל.

השנה צפויה להיות בפארק במה אחת גדולה ומרכזית שם יערכו שלל ההופעות. לא יהיה צורך להתפצל יותר כמו בשנים עברו בהם הורים רבים נדדו בין הבמה המרכזית לבין במת הילדים. בין ההופעות המרכזיות: נעמה סופר על ומופע מיוחד של הדוד חיים. כמו גם הופעות של בתי הספר השונים מרחבי העיר וגם להקת המחול ׳רויטל׳ שתגיע מישראל. וכמובן המופע המרכזי – ליאור נרקיס ולהקתו.

אירוע ׳חוגגים ישראל׳ בפארק הוא הרבה יותר מלבוא לראות הופעות ולאכול פלאפל. השנה ארגון ה- IAC שם דגש על לימוד הדור הצעיר את ההיסטוריה והרוח הישראלית.

עדי מספרת על הפרוייקט החינוכי המרכזי שיתקיים בפסטיבל שנקרא Heroes – ובעברית ׳פורצי הדרך היהודים׳. מדובר בשיתוף פעולה ראשון מסוגו בין ה-IAC לבין מוזיאון בית התפוצות בישראל, שיציג לילדים ולהוריהם סקירה ויזואולית חוויתית של דמויות יהודיות בולטות במהלך ההיסטוריה. כולם פורצי דרך בתחום המדע, הטכנולוגיה, המוזיקה, האומנות ועוד. הילדים יוכלו לעבור בסוג של מבוך גדול עם טיים ליין מרתק שיספר להם על גיבורי תרבות ממשה רבנו ועד אריק איינשטיין. כולם השפיעו רבות על התרבות, ההיסטוריה ועיצבו את הישראליות שלנו. עדי: ״התערוכה תתמקד בדברים חוויתיים לילדים. לדוגמא יהיה משחק בסגנון ג׳יטר הירו׳ שבו הילדים יוכלו לנגן שירים של אמנים ישראלים יהודים שהם אגדות במוזיקה. יהיה גם אזור טייס שנקרא ׳מתחם האומץ׳, בו הילדים יוכלו ללמוד ולטוס עם לידיה ליטבק – הטייסת היהודיה הראשונה, שהייתה טייסת קרב במלחמת העולם השניה".

עוד אטרקציה מעניינת – 40 חמסות ענקיות שחולקו במעוד מועד לבתי ספר שונים ברחבי הקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. התלמידים צבעו וקישטו אותן והתוצאה תוצג בפסטיבל.

וכמובן שלא ניתן לחגוג את ישראל בלי האוכל שלה. בפסטיבל תוכלו למצוא שלל דוכנים של אוכל טרי וכשר למהדרין ממיטב המסעדות של הקהילה בלוס אנג׳לס. וגם הפרשת חלה מיוחדת שתערך בשעה 2וחצי בצהרים.

כמו בכל שנה את המדשאה הגדולה של הפארק ימלאו בוטים צבעוניים של ארגונים וחברות יהודיות וישראליות, שיגיעו להציג ולספר על פועלהם ויעניק מתנות ומזכרות לקהל. עדי: ״בית ספר עמי יעשה מתחם גדול, ב"ס קדימה יציג ביתן ענק עם חומרים מעמיקים שקשורים לישראל. ארגון ג׳ימנה שמייצג את הקהילה היהודית במזה"ת יציג את אחד המתחמים הכי גדולים בפסטיבל עם פעילויות, סיפרי בישול של עדות המזרח וגם טורניר שש בש".

לאורך כל הפסטיבל יתקיימו ריקודי עם ישראליים עם שגיא אברהם. על במת הבר המקפיצה שאורגנה השנה יהיו רוטציה של די ג׳ייז נבחרים מהקהילה באל-איי ומישראל. עם כל כך הרבה אירועים ואטרקציות באמת שאסור לפספס את האירוע הכי גדול של השנה.

• • •

נתי סיידוף, אחת הדמויות הבכירות בבורד של IAC מונה לאחרונה להיות יו״ר הדירקטריון והוא יחליף בתפקיד את אדם מילשטיין, שעשה עבודה נפלאה בשנתיים האחרונות. סיידוף, איש העסקים והנדל״ן ובעלי חברת 'שיכון ובינוי' בישראל, הוא גם אחד הפילנתרופים הגדולים למען הקהילה הישראלית באל איי. בראיון שערכתי עימו הוא מחמיא רבות לקהל הישראלי שצפוי למלא את הפארק ב-19 במאי: ״יש שינוי גדול בקהילה הישראלית. בעבר היינו מסתמכים בעיקר על התרומות של יהודי ארצות הברית. היום הישראלים יודעים להכניס יד לכיס ולתרום. המון ישראלים באים אלינו ושואלים איך אפשר לעזור, מה צריך לתרום. זה יפה לראות ואנחנו מודים להם ומאוד מעריכים".

סיידוף גם שוחח איתי על האנטישמיות הגוהה ברחבי ארצות הברית, מה שמעצים את החשיבות של אירועים פרו ישראלים ויהודים כמו זה של ׳חוגגים ישראל׳. ״הישראלים שחיים כאן רואים את האניטשמיות המתגברת בארצות הברית. הבן שלי ג׳וש מקדיש את החיים שלו כמורה ב -UCLA הוא מלמד את האמת על ישראל באוניברסיטה. לפעמים הוא מספר לי שהוא עצמנו נבהל מהכוח שיש לו להשפיע. הוא סיפר לי שאפילו סטודנטים ערבים נגישים אליו ואומרים לו תודה רבה שאתה מספר לנו את האמת על ישראל, לא ידענו את זה".

נתי סיידוף (משמאל) בחברת מייק בורשטיין, חיים סבן ושון אבן חיים

נתי, איזה מסר אתם רוצים להעביר לקהל שעומד להגיע לחגוג את יום העצמאות ה-71 של ישראל בפארק?

״במשך אלפיים שנה לא הייתה יהדות כמו יהדות ארצות הברית- כל כך חזקה ודומננטית.

"אני מזמין את הקהל לבוא מוקדם וקודם כל לצעוד איתנו בצדעה. להראות את ישראל החזקה, את הזיקה שלנו למקום ושאנחנו עדיין פה בעיר שלנו ובמדינה שמקבלת אותנו ואת היהודים בזרועות פתוחות. אנחנו הולכים בראש מורם ובגאווה למען מדינת ישראל והידידות שלה עם ארצות הברית והמדינה בה אנחנו חיים. אנחנו אוהבים את אמריקה בגלל מה שהיא עבור מדינת ישראל ובעבור ההזדמנויות שהיא נתנה לנו פה.

"החיבור עם ישראל מחזק גם את אמריקה. ישראל נותנת לארצות הברית המון טכנולוגיה ומשרתת את האינטרס הביטחוני שלה בכל רחבי העולם. אנחנו אוחזים דגל ארצות הברית ביד אחת ודגל ישראל ביד שניה זה האני מאמין של כל מי שחוגג בפארק. וזה המסר שלנו, שאנחנו נאמנים ואוהבים את שתי המדינות".

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסים:
www.israeliamerican.org/celebrate-israel-la/tickets
www.israeliamerican.org

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות