שנה אזרחית חדשה נכנסה לתוקפה וגם הבליינים הישראלים לא פיספסו את החגיגה: בלב ליבה של הוליווד התקיימה המסיבה השנתית של ליאור גוב. על הבמה התחלפו דיג׳יי שי, נטלי, יוחאי, גלעד ואסי, שמילאו את האווירה במוזיקה מקפיצה מכל הזמנים ועם כל הלהיטים הגדולים של החורף. ב-1:00 אחר חצות עלה דיג׳יי יהל היישר מישראל; זה נראה כאילו הקהל מכיר את המוזיקה שלו וחיכה לו. דיג׳יי יהל במצב רוח טוב ובסבלנות להצטלם עם כולם ולתת את מה שהוא יודע הכי טוב לעשות מוזיקה טובה. נראה שהקהל היה מרוצה. הייתה אווירה שמחה באוויר וגלגל רטרו של דיסקו שגרם לכל המסיבה להיראות נוצצת ויפה.

ברחבת הריקודים ראיתי משהו חדש: דנית שרוקדת עם שתי להבות של אש בידיים אותי הצליחה להפנט וזה נראה שגם השאר נהנו.

"מה שחשוב זה לשמח את הקהל", אמר ליאור, "זה היה מתחם אחד מתוך שלושה שפעלו עבור כל מי שנכנס עם אותו כרטיס. היו דוכני האוכל כשרים וגם שטיח אדום כמיטב המסורת". זה היה אירוע חגיגי והבנות לא שכחו להתלבש עם שמלת הפייטים המיתולוגית של ערב שנת השנה החדשה, בשניות האחרונות של 2018 הייתה ספירה לאחור, הקונפטי עמד הזמנים ועף באוויר וכולם נראו שמחים מאוד.

בשם צוות המסיבות של ליאור גוב, המפיקים הדיגיי והצלמים לכל קוראי שבוע ישראלי ברכות לשנה אזרחית מוצלחת ומשגשגת שנה של הגשמת יעדים ובריאות. והכי חשוב: לכל הבליינים שכבר מתעניינים מתי המסיבה הבאה – סביר להניח שהיא תהיה בוולנטיין דיי ב- 14 לפברואר ומיד אחריה מסיבת פורים גדולה.

המסיבה השנתית של קבוצת ההנהגה הצעירה של ה- IACנערכה בשיתוף פעולה עם מתנדבי עמותת Stand By Me• המראות והקולות

מאות בליינים ישראלים-אנג'לוסיים פתחו את השנה הנכנסת באירוע חגיגי במיוחד – נשף מסכות בהפקת ה-IAC. האירוע נערך באולם המהודר של אל.איי ת׳יאטר בדאון טאון והכיל את כל כללי הטקס.

האירוע היה למעשה הגאלה השנתית של ה-IAC לקהילה הצעירה ולצעירים ברוחם. הכניסה היתה מגיל 21 ועד 120 ואכן ניתן היה לראות קשת רחבה של גילאים בין החוגגים שהתבקשו לבוא בחליפות, שמלות ערב ולהצטייד במסכות…

כבר בכניסה לאולם חיכו הצלמים נפרש שטיח אדום. האולם שנבחר לאירוע, יפהפה ומרשים ביותר, וכולל מספר חדרים ואולם קולנוע בעיצוב מיוחד, בו נאמרו על ידי מייקי מיכאלוב, מירי שפר וסיגל אנקרי, מספר מילים על הפעילות של שני ארגונים חשובים בקהילה שחברו יחד לאירוע פתיחת השנה החדשה. לאחר מכן הוקרן סרטון תדמית קצר ומרגש על פעילות ההנהגה הצעירה של IAC ועל הפעילות של 'סטנד ביי מי'.

השנה זו השנה השניה לקיום אירוע הגאלה לצעירים. מייקי מיכאלוב, יושב הראש של ההנהגה הצעירה, וחבר בדירקטוריון של לוס אנג׳לס, אומר כי המטרה בהתכנסות הקצרה היתה להעביר מסר לקהילה ולספר מעט מה זה LEAD ולספר על שיתוף הפעולה עם 'Stand By Me' שנהנו השנה מתרומה של 50% מהרווח של האירוע בזכות שיתוף הפעולה בין הארגונים “למעשה נתנו להם פלטפורמה, למנף אותם להכרה של הקהילה, מתוך הכוח שיש ל-IAC״ אומר מייקי ומוסיף כי בשנה שעברה ארגון ״להושיט יד״ נהנו משיתוף פעולה זהה.

על הפקת האירוע ניצחה עדי דרורי הידועה בקהילה כמפיקת אירועים אקסלוסיביים וקשה היה לפספס את הטאץ׳ שלה; מייקי, עדי, אגת קיאריני וחברי הקומיטי עם נדב בנאי, המנהל האזורי של IAC בלוס אנג׳לס והצוות שלו, יחד בנו את הערב הנפלא והבלתי נשכח.

מייקי: ״המטרה היא לפתוח את הדלת לצעירים בשביל לחזק את האירגון עם דור העתיד. שהצעירים של היום יהיו בעוד עשר שנים הפעילים באירגון וירצו לתרום לבניית קהילה חזקה ולהעביר הלאה מהערכים שהם קיבלו".

צעירים יותר וצעירים פחות… כולם באירוע נהנו מבר משקאות פתוח שרקח משקאות וקוקטיילים, אוכל הוגש כל הלילה, מקזינו עם שולחנות פוקר, רולטה ועוד משחקי מזל, במקום אולמות שונים בשלוש קומות עם מוזיקה שונה שנוגנה בכל אולם, להקת ג׳אז הנעימה למשחקים בקזינו ובאולם אחר קלאב רום עם דיג׳י יואב. ואם ככה נפתחה לנו שנת 2019… בהחלט יש לנו סיבה לחכות לדברים טובים שמחכים לנו בדרך!

בלעדי ל"שבוע ישראלי": בכל שבוע נציג בפניכם ארבע מועמדות מתוך16 הסופיות לתחרות מלכת היופי הישראלית, שתתקיים באל-איי בעוד מספר חודשים – הזדמנות להכיר אותן מקרוב ולבחור את החביבה עליכם – כתבה שלישית בסדרה

שאנל קרפמן
מתחרה מס' 15

שאנל, בת 19, נולדה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. שאנל התגוררה בישראל עם משפחתה במשך חמש שנים, היא מעידה שהמגורים בישראל העצימו את הביטחון העצמי שלה והוציא אותה מאזור הנוחות שלה בארצות הברית.
כיום היא עובדת כסייעת למורה, אוהבת ילדים ועובדת איתם. החלום של שאנל הוא להשפיע על ילדים רבים ככל שאפשר. היא גם נהנית לשחק טניס וכדורסל ואוהבת לצייר. בזמנה החופשי שאנל מתנדב ב“גדולים מהחיים" ובצופים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״יצירת חברים חדשים וזיכרונות, כמו גם לשפר את ההערכה העצמית שלי“.

מאי אור
מתחרה מס' 10

מאי היא בת 22, גדלה בלוס אנג׳לס. היא שולטת בעברית, אנגלית, ומדברת קצת ספרדית. כיום היא סטודנטית באוניברסיטת קליפורניה, וחלומה הוא ללכת לבית הספר לרפואה כדי להיות פסיכיאטרית. היא גם רקדנית מקצועית ושחיינית. בנוסף היא מדגמנת כבר הרבה זמן. בזמנה החופשי היא אוהבת להתנדב במקלט לבעלי חיים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה לצבור ניסיון וזכרונות מדהימים!“

אביב גדי
מתחרה מספר 8

אביב, בת 22, גדלה בלוס אנג'לס ובילתה את שנות העשרה שלה בישראל. אוהבת להופיעה על הבמה ולארח. ריקודים, שירה, משחק, ועשיית אנשים מחייכים הם התשוקות האמיתיות שלה. מהניסיון של חיים בפנימיה ובשירות הצבאי שלה היא מצאה שהיא רעבה להצליח ומוכנה לעבוד קשה בשביל זה. היא עובדת במכירות ומתפרנסת בכוחות עצמה מאז שהיא זוכרת עצמה. היא מעולם לא הניחה לסיפור הרקע שלה להחליש אותה; בידיעה שהיא תצמח מתוך זה לתמיד! בזמנה הפנוי התנדבה ב"להושיט יד", ב-“P.A.T.H, בעמותת ״נפש בנפש״ ועוד.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״אני רוצה להתקרב לישראל, ליצור חברים חדשים ולמתג את עצמי“.

שראל זיגדון
מתחרה מס' 6

שראל, בת 21, גדלה בלוס אנג'לס. היא שולטת בעברית ובאנגלית. אוהבת אמנות! החלום שלה הוא להיות מטפלת בעזרת אמנות. היא קוראת ספרים בעיקר כמה רומנים בכל הזדמנות, משרטטת ורושמת בשקיקה. בזמנה החופשי היא מתנדבת עם ה-IAC, במטבחי תמחוי ובטיפול באזרחים ותיקים.

מה הכי חשוב לך להשיג בתחרות זו?

״חוץ מאשר לנסות משהו חדש, אני רוצה לפתח תחושה של העצמה עצמית ולצאת מאזור הנוחות שלי".