Connect with us

חדשות ואקטואליה

הבשורה על פי הייגי

Published

on

כדי לנסות לממש את תוכניתו המדינית, נזקק נשיא ארה"ב לברכתו של הפסטור ג'ון הייגי • המנהיג האוונגליסטי מטקסס, שנאם בחנוכת שגרירות ארה"ב בירושלים, הוא מתומכי ישראל הגדולים ביותר באמריקה • דעותיו על המדינה היהודית, על האנטישמיות ועל מקומו של התנ"ך במאה ה־ 21משפיעות על חייהם של עשרות מיליוני אמריקאים – ותשעה מיליוני ישראלים • ריאיון עם ידיד רחוק

ערב ההוקרה הראשון שערך הכומר ג'ון הייגי עבור מדינת ישראל התקיים בעירו סן־אנטוניו שבטקסס בשנת 1981. "היהודים שאלו בחשש מה הגויים האלה כבר מתכננים, הגויים שאלו בפליאה למה אנחנו עושים את זה", הוא מספר, "אבל בסופו של דבר האודיטוריום שנשכר לצורך האירוע היה מלא עד אפס מקום".

מאז ועד היום, כמעט ארבעה עשורים, מתקיים בסן־אנטוניו אירוע שנתי לכבוד מדינת ישראל, בהשתתפות יותר ויותר מאמינים ואוהדים, ותוך שיתוף פעולה מלא עם הרב האורתודוקסי הוותיק של העיר, אריה שיינברג. ערבי הצדעה ברוח דומה מתקיימים בעשרות ערים נוספות ברחבי ארצות הברית. האירוע שנערך בסן־אנטוניו בו נכחתי, התקיים בעיתוי קריטי: יממה וחצי בלבד אחרי הטבח בבית הכנסת בפיטסבורג, שבו נרצחו 11 מתפללים. "אני יודע שמילים בלבד אינן מספקות כדי להסיר את הצער מליבכם", פנה הייגי מעל הבמה אל יהודי ארה"ב, "אבל אתם לא לבד. לעולם לא תעמדו בפני הזוועות של העבר בלי שאחיכם ואחיותיכם הנוצרים באמריקה יתייצבו לצידכם, בקשר בלתי ניתן לשבירה".

בחודשים שחלפו מאז קיימתי עם הייגי שורה של התכתבויות כדי להבין את השקפתו באשר למדינת ישראל ואת אופי פעולותיו. בעיני רבים נחשב כיום פסטור הייגי לאישיות האוונגליסטית המשפיעה ביותר בעולם. באמצעות ארגונו CUFI (נוצרים מאוחדים למען ישראל) הוא חולש על אימפריה דתית, כלכלית ותקשורתית רבת־עוצמה. 4.5 מיליוני חברים יש בארגון, שהציב לנגד עיניו מטרה אחת: תמיכה בעם ישראל ובשיבתו לארץ ישראל.

עשרות מיליוני נוצרים נוספים, בארה"ב ומסביב לעולם, קשובים לכומר ולדרשותיו. אחד מהמאזינים לו הוא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ולא בכדי: הקהילה האוונגליסטית, שהייגי הוא מראשיה, נחשבת ל"בייס" של המפלגה הרפובליקנית. לא במקרה דווקא הייגי הוזמן לשאת דברים בטקס פתיחת השגרירות האמריקאית בירושלים, ולא לחינם הוזמן לאחרונה לבית הלבן ועודכן ב"תוכנית המאה" ונושאים אחרים הקשורים לישראל. ״לו היו נוצרים כמותו באירופה בשנות השלושים של המאה הקודמת, מי יודע כמה יהודים היו ניצלים", נוהג הרב שיינברג לומר על הייגי.

המרת דת

ה כומר הייגי הוא נואם מחונן, בעל כושר רטורי וכריזמה יוצאי דופן. קשה לא להידבק בהתלהבות שלו כאשר הוא מדבר, כאילו בפעם הראשונה, על סגולותיו של עם ישראל ועל החובה המוטלת על כל נוצרי לסייע לכל יהודי באשר הוא. עם זאת, ליהדות יש מסורת ארוכה של חשש מוצדק מפני אמונה נוצרית לוהבת. במשך אלפיים שנה סבלו יהודים בכל מדינות העולם הנוצרי מרדיפות במקרה הגרוע או מאדישות לגורלם במקרה הטוב, ולכן אך טבעי שצמיחתו של הזרם האוונגליסטי, שחורת על דגלו את אהבת ישראל והעם היהודי, תעורר תמיהות, ספקות וחששות.

הכומר ג'ון האגי, מייסד ויו"ר CUFI נואם בכנסCUFI , וושינגטון2018 . צילום: גטי אימג'ס

מי שיעמיק ויבדוק כיצד הסירו האוונגליסטים מאמונתם הנוצרית את רדיפת היהודים והחליפו אותה באהבה חסרת תנאים, יגלה כי בקליפת אגוז, האוונגליזם לקח מילה אחת בתנ"ך ושינה את פירושה הנוצרי שהיה מקובל במשך אלפי שנים. המילה הזו היא "ישראל". במשך רוב שנות קיומה, מהמאה השנייה לספירה ועד אמצע המאה ה־20, שלטה בכנסייה הנוצרית "דוקטרינת ההחלפה". לפי האמונה הזו, היהודים שלא קיבלו עליהם את מנהיגותו של ישו נענשו בידי האל, איבדו את מעמדם כעם הנבחר, והוחלפו בנוצרים. התיאולוגיה הזו גורסת כי "ישראל האמיתי" – שהוא העם הנבחר שעליו מדובר בתנ"ך – אינו כולל דווקא את צאצאיו הביולוגיים של יעקב, אלא את צאצאיו הרוחניים, ואלו הם הנוצרים. אבל כל התזה הזו נפסלה בידי הנצרות האוונגליסטית.

שורשי הזרם האוונגליסטי יונקים מתנועה נוצרית אירופית, אחוות פלימות', שנוסדה על ידי הכומר ג'ון נלסון דרבי ב־1830 בעיר דבלין. דרבי קבע שדוקטרינת ההחלפה מנוגדת לאמת הנוצרית, הכריז כי ישראל הוא ישראל הוא ישראל, והביא לעולם את "דוקטרינת החלוקה". לפי תפיסה זו, בכל שלב בהיסטוריה עם ישראל הפיזי, צאצא שנים־עשר השבטים, ממשיך להיות העם הנבחר. בשנים 1862־1877 שהה דרבי בארה"ב, במהלכם הצליח להחדיר את התיאולוגיה החדשנית שלו לליבה של הנצרות הפרוטסטנטית באמריקה. משם צמח עץ האוונגליזם האמריקאי המונה כיום בין רבע לשליש מאזרחי ארה"ב, עשרות מיליוני בני אדם, שכוחם הפוליטי המאוחד הוא עצום. מאז ימי ממשל רייגן הרפובליקני בשנות השמונים, אהדתם המוצהרת של האוונגליסטים לישראל מקבלת ביטוי פוליטי שרק הולך וגובר.

״היסטוריית היחסים היהודיים־נוצריים אכן אפלה", אומר הייגי על העבר הטעון, בלשון המעטה, בין שתי הדתות. "ההשלכות של התיאולוגיה השקרית הזאת, דוקטרינת ההחלפה, היו חורבן ומוות של יהודים רבים על ידי מה שמכונה 'נצרות'. אבל כאשר אתה לומד את התנ"ך, אתה מבין שזהו מסמך ציוני. אלוהים מקיים הבטחות, והבטחותיו לעמו הנבחר תקפות היום בדיוק כמו שהיו כשדיבר אל אברהם לפני אלפי שנים. העם היהודי הוא העם הנבחר, עם הברית. משימת חיי היא לשבור את עול הדוקטרינה המרושעת של ההחלפה מעל כל נוצרי. ברגע שזה יקרה, המאמינים בדבר אלוהים יעמדו ללא תנאי לצד מדינת ישראל ועם ישראל. לכן הקטע הראשון בספרי החדש מוקדש לחשיפת שקרי האנטישמיות, ולהצגת 70 שנות הניסים שחוותה המדינה היהודית".

דוקטרינת ההחלפה היא עדיין שחקן פעיל בעולם הנוצרי של ימינו?

״כן, היא נותרה בעיה, אך הבעיה הדומיננטית היא האנטישמיות. אנחנו ב־CUFI עובדים קשה מאוד כדי ללמד את ציווי המקרא והצו המוסרי שמחייבים עמידה לצד ישראל. מרכיב מרכזי במאמץ הזה הוא לסייע לנוצרים להבין שהכנסייה לא החליפה את העם היהודי, ושהברית של האל עמם עומדת עכשיו ותמשיך לעמוד
לנצח".

לפי נתוני הליגה נגד השמצה, האנטישמיות בארה"ב נמצאת במגמת עלייה מאז כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. מבצעי הפיגועים הקשים האחרונים נגד
יהודים על אדמת אמריקה היו נוצרים.

״האנטישמיות גוברת לא רק בארה"ב אלא גם באירופה, ואני לא מייחס את התופעה הזו לנשיא, שעומד איתן לצד ישראל. אני מייחס אותה לסובלנות ולהכלה שיש בתקופה האחרונה כלפי שנאת יהודים. אין דבר כזה אנטישמיות נוצרית'; אנטישמיות מפרה את העקרונות הבסיסיים של אמונתנו. הנצרות מוּנעת מכוח חוק אלוהי של אהבה ללא תנאים, ואילו האנטישמיות מונעת מכוח שנאה ליהודים. מים מתוקים ומים מרים אינם יכולים לעלות מאותה באר.

״אנחנו רואים את הזרם הרעיל הזה בקמפוסים של אוניברסיטאות ומכללות, וכן בקהילות קיצוניות שמאמצות שנאה שטנית. האנטישמיות אינה בעיה רק של היהודים, היא בעיה של כולם. היא עשויה להתחזות לחילוקי דעות פוליטיים לגיטימיים עם מדינת ישראל, אך במהרה היא מתבטאת בשנאה ובבוז לעם היהודי".

האויבים שלנו חושבים שאתם זה אנחנו ואנחנו זה אתם, והם צודקים לגמרי". בנימין נתניהו באירוע שלCUFI

אחרית הימים

״קשה להיות יהודי", אמר פעם שלום עליכם, אבל גם לא קל להיות נוצרי אוהב ישראל. העבר האפל בין שתי הדתות, כפי שמכנה זאת הכומר הייגי, מעיב כצל מתמיד על מהלכי המנהיגים האוונגליסטים, וכל התבטאות שלהם נבחנת בזכוכית מגדלת כדי למצוא עדויות להטפה מיסיונרית או לאנטישמיות מוסווית. בין הנוצרים האוונגליסטים לבין יהודי ארה"ב קיים מתח פוליטי מובנה: אלה האחרונים מצביעים למפלגה הדמוקרטית בשיעור גבוה מאוד, כ־75 אחוזים, בעוד הראשונים הם רפובליקנים ברובם. המחלוקת בין הקהילות חורגת ממסדרונות הפוליטיקה: ארתור הרצברג, רב קונסרבטיבי שנחשב לאחד ממנהיגי יהדות ארה"ב במאה ה־20, כינה את הימין הנוצרי בארצו "פוליטיקה של אייתוללות"; ואייב פוקסמן, כשעמד בראש הליגה נגד השמצה, התריע מפני "ניסיונות גוברים לנצר את אמריקה". האם העוינות הזו מסכנת את הקשרים של הזרם האוונגליסטי עם ישראל? הכומר הייגי אומר לנו שלא. "אנו מכבדים באופן חד־משמעי את זכותו של כל אמריקני לבחור את מנהיגיו כפי שיראה לנכון, ומגמות בקהילה היהודית לעולם לא ישנו את תמיכתנו בישראל. עמידה איתנה לצד ישראל היא סוגיה מקראית, לא עניין פוליטי. אנחנו מחויבים בכתובים להראות אהבה ותמיכה ללא תנאי למדינת ישראל ולעם היהודי. אין פה שום אג'נדה נסתרת, ואין אנו מבקשים דבר מהקהילה היהודית".

הנשיא טראמפ הוא לא אוונגליסטי באורח חייו, בלשון המעטה. האם הדבר מקשה עליך לתמוך בו?

״כולנו בני אנוש, וכולנו פגומים. אני תומך במדיניות הנוכחית של הנשיא כלפי המדינה היהודית; אני לא מתיימר לשבת בכס השיפוט שבוחן את מעשיו הפרטיים".

בארץ יש לא מעטים שמתייחסים לאוונגליזם בהסתייגות, אם לא באיבה גלויה. מחנה המתנגדים העיקרי נמצא בצד שמאל של המפה הפוליטית, וזאת בשל תמיכתם המובהקת של האוונגליסטים בשליטה ישראלית על כל חבלי ארץ ישראל, כחלק מתהליך הגאולה. בימין, לעומת זאת, מתקבלים האוונגליסטים בברכה בד"כ, ושיתוף הפעולה בין הזרם הפוליטי הישראלי לזרם הדתי האמריקאי הולך ומעמיק. ב־2011, למשל, הוזמן בנימין נתניהו לכנס נוצרים מאוחדים למען ישראל" בוושינגטון. "האויבים שלנו חושבים שאתם זה אנחנו ואנחנו זה אתם", אמר שם ראש הממשלה. "ואתם יודעים משהו? הם צודקים לגמרי".

מבחינה דתית־תיאולוגית, בימין הדתי הישראלי שוררת מחלוקת עזה באשר ליחס הנכון כלפי האוונגליסטים. יש הטוענים כי אל לה למדינת ישראל לקבל מהם תמיכה או עזרה, גם אם הדבר נראה מפתה. עם זאת רובם כבר הסירו את התנגדותם המוחצת לקשרים עם אוונגליסטים. הדוגמה הבולטת להתעדנות כזאת היא עמדתו של הרב אליעזר מלמד, רב היישוב הר־ברכה. בטור מכונן בעיתון בשבע, קבע הרב מלמד שאוונגליסטים כמו ג'ון הייגי הם חסידי אומות העולם. כאשר מדובר בנוצרים שמאמינים שבחר ה' בישראל, ושכל הנבואות הטובות צריכות להתגשם בישראל, ואינם פועלים להעביר אותנו על דתנו חס וחלילה אלא לחזקנו, הרי שכל הדברים החמורים שנאמרו על הנוצרים לא חלים עליהם", כתב. "להפך – תיקון גדול הם מתקנים, והם מחסידי אומות העולם, וה' ישלם שכרם". במאמרו דחה הרב מלמד טיעון דתי נוסף שהופנה לא פעם כלפי האוונגליסטים: הגדרתם כעובדי עבודה זרה. "אפילו לשיטת הרמב"ם לא ברור אם הפרוטסטנטים נקראים עובדי עבודה זרה בשיתוף, ויותר מסתבר שלכל הדעות הם אינם מוגדרים כעובדי עבודה זרה, ודינם כמקיימי שבע מצוות בני נח ומאמיני הייחוד באופן כללי".

כדי לשמוע על תפיסות האוונגליזם בנושאים אלה מכלי ראשון, אני שואל את הייגי כיצד הוא רואה את "חזון אחרית הימים", והאם הוא יכול להבין את החשש של יהודים וישראלים ממאמיני החזון הזה. "נוצרים עומדים לצד העם היהודי בגלל הבטחות בראשית ולא בגלל נבואות ההתגלות", פוסק הייגי. "אנו לא חוזים את סוף העולם; אנו מאמינים בביאת המשיח, שישלוט באהבה באימפריה ללא קץ. אני מבין שההיסטוריה האפלה בין הקהילות היהודיות והנוצריות מעוררת ספקנות מצד ידידינו היהודים. עם זאת, אני מקווה שמאמצינו יוכלו לשבור את הספקות האלה באמצעות מה שאנו אומרים ועושים".

הפרת העקרונות הבסיסיים של הנצרות. הפיגוע בבית הכנסת "עץ חיים" בפיטסבורג

נצח לא ישקר

הייגי, שבשנה הבאה יחגוג 80, הוא סמל לאליטה אמריקנית שרבים טוענים כי היא הולכת ושוקעת. בעת שהחל לקיים את ערבי ההוקרה לישראל, היו הפרוטסטנטים הלבנים – קבוצתו הדמוגרפית – כמעט 80 אחוזים מאזרחי ארה"ב. מאז צנח שיעורם באוכלוסייה, והוא עומד כיום על כ־55 אחוזים בלבד. לפי כל התחזיות הדמוגרפיות, לא רחוק היום שבו תחדל הקבוצה הדתית־אתנית שהקימה את ארה"ב להיות רוב בארצה.

את מקום הפרוטסטנטים הלבנים, שרבים מהם אוונגליסטים, תופסים בעיקר ההיספאנים, שמקורם במדינות דרום אמריקה ומרכזה. בשנת 1980 היו בני המיעוט הזה שבעה אחוזים בלבד מאוכלוסיית ארה"ב, אך כיום הם מתקרבים ל־25 אחוזים. השינוי הדרמטי בדמוגרפיה משפיע על הפוליטיקה הארצית (רוב ההיספאנים בני הדור הראשון והשני להגירה מצביעים למפלגה הדמוקרטית; עוד לא ברור מה קורה בדורות שלאחר מכן), ויש לו גם השפעה דתית. בעירו של הייגי ההיספאנים מהווים כבר 64 אחוזים מהאוכלוסייה.

האם הפנייה לציבור הזה היא אתגר שעומד בפני האוונגליסטים?

״אשתי דיאנה היא בת למשפחה בשם קסטרו, וכמעט מחצית מחברי הכנסייה שלי הם ממוצא היספאני. אני מקושר לאוכלוסייה הזו כבר עשרות שנים. אנשי CUFI מגיעים גם לקהילה ההיספאנית ברחבי ארה"ב כדי ללמד על האמת התנ"כית בנוגע לישראל. חברים בקהילה הזו, כמו במגוון קהילות אמריקאיות אחרות, נמנים עם 4.5 מיליוני חברינו, שמאוחדים סביב הסוגיות המשפיעות על ישראל".

סקרים עדכניים מראים שפחות ופחות צעירים בארה"ב מגדירים עצמם כאוונגליסטים. איך אתה ופסטורים אחרים מנסים לשמור על הדור הבא של המאמינים?

פרשנות של מילה אחת שינתה את היחס ליהדות. צעדה אוונגליסטית בירושלים.

״לארגון שלנו יש קשר חזק ורב־עוצמה לדור הצעיר, באמצעות תוכניות 'CUFI בקמפוס' ו'הקולקטיב הישראלי', אשר מחנכות ומציידות כראוי את מנהיגי המחר. ב'הקולקטיב הישראלי' אנחנו לוקחים קבוצות של מנהיגים ומשפיעים מדור המילניום ומפגישים אותם עם מדינת ישראל, כדי להראות להם – יותר מאשר לומר להם – שישראל היא אומה צודקת ומודרנית, שמעולם לא איבדה את הקשר עם שורשיה המקראיים. מכיוון שאיננו יכולים לשלוח את כולם לארץ הקודש, התוכנית מייצרת גם סרטונים שמראים את נשמתה החומלת של המדינה היהודית".

הייגי נהנה כיום מדלת פתוחה בבית הלבן. הוא וחבריו להנהגה האוונגליסטית שמו את יהבם על דונלד טראמפ בבחירות 2016, כשהם מדגישים את הסוגיות הקריטיות מבחינתם: התנגדות להפלות, מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, וכמובן תמיכה בישראל אחרי שהופקרה, להשקפתם, בשמונה שנות כהונתו של הנשיא ברק אובמה. ניצחונו המפתיע של טראמפ על הילרי קלינטון היה גם ניצחון כביר של פסטורים אוונגליסטים כמו הייגי. בשנתיים וחצי שחלפו מאז, טראמפ פרע את רוב השטרות: הוא הצליח למנות שני שופטים שמרנים לבית המשפט העליון ולבצר את הרוב השמרני בו, למורת רוחם של אנשי השמאל, ביטל את הסכם הגרעין עם איראן, העביר את השגרירות לירושלים והכיר בסיפוח רמת הגולן. תמיכתו בישראל תעזור לו לקבל את קולם של עשרות מיליוני אוונגליסטים בבחירות 2020, אם ימשיך בקו הזה באופן בלתי מסויג.

השטרות הנשיאותיים נפרעו. דונלד טראמפ עם מנהיגים אוונגליסטים

את דעותיו על עתיד הגבולות באזורנו ניתן לחלץ מהייגי כשאני שואל אותו מה ישיב לטוענים שהתנ"ך הוא רק מסמך דתי עתיק, שלא אמור להשפיע על החלטות פוליטיות במאה ה־21, כמו הסכסוך הישראלי־ערבי. אני חולק על כך", אומר הייגי. "התנ"ך הוא דברו הנצחי של האל. זהו כוכב הצפון שלנו, האור שמאיר את דרכנו. מי שמסרב ללמוד את שיעורי החיים שאלוהים בחר להקנות לנו באמצעות דבריו, ימצא את עצמו אבוד במסע החיים".

כיצד אתה רואה את מדינת ישראל בעוד שבעים שנה?

״זו שאלה מרתקת. אני לא יכול לחזות את העתיד, אבל אני כן יכול להבטיח לך שישראל והעיר ירושלים ימשיכו לעמוד במרכז ההתעניינות העולמית. בכל יום אני מתעורר בידיעה שאלוהים עומד לצד המדינה היהודית. ישראל לא רק שרדה את 71 שנותיה הראשונות, אלא שיגשגה בהן. אין סיבה להאמין שהיא לא תמשיך לעשות זאת גם בעתיד".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

מהפך? בלאגן!

Published

on

הבחירות הסתיימו שוב ללא הכרעה, ואביגדור ליברמן הפך לממליך המלכים הרשמי של מדינת ישראל

המראה שהשתקף השבוע במטה הבחירות של הליכוד היה אצל הימין כולו: עגום, מעורער ורחוק מלהיות אופטימי. וזה ממש לא משנה אם החרדים הצליחו לשמר את כוחם. במטה הליכוד היו בבוקר יום שלישי מי שציפו ל-40 מנדטים, והם נראו די נדהמים מתוצאות המדגמים. המגמה משקפת שבועות ארוכים וממורטי עצבים להרכבת ממשלה מסובכת במיוחד.

מדגמי בחירות בשלושת ערוצי החדשות בישראל העניקו לגוש הימין בראשות נתניהו 57-54 מנדטים. בשני המדגמים של ערוצים 12 ו-13 כחול לבן היא המפלגה הגדולה ביותר עם 33-34 מנדטים. במדגם של כאן 11, יש שוויון בין הליכוד לכחול לבן, כאשר כל רשימה מקבלת 32 מנדטים. בכל שלושת המדגמים עוצמה יהודית לא עוברת את אחוז החסימה. המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר קיבלו חמישה מנדטים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן נעה בין 8-10 מנדטים, וכצפוי ליברמן הוא זה שמהווה את לשון המאזניים וההכרעה בין ממשלת ימין לממשלת אחדות לאומית.

מסקנה אחת בשלב הזה: קמפיין געוואלד עובד נהדר פעם אחת, אפילו פעמיים, אבל הוא לא יכול לעבוד ברצף כהמצביעים הלא הספיקו לשכוח את הפעם הקודמת. מצביעי הימין היו חשדניים מאוד נוכח הצגת החירום של ימינה והליכוד, ולא מיהרו להתמסר לקריאות לצאת ולהצביע. לעומת זאת, הרשימה הערבי המשותפת שקיבלה הזדמנות שנייה עשתה קאמבק מטורף לעמדת המפלגה השלישית בגדולה. נתניהו ערך שיחות עם החרדים, בנט וראשי המפלגות, וסיכם על שיתוף פעולה. אך עדיין, ללא 61 מנדטים נתניהו יצטרך שותף מהמרכז-שמאל. האם יהיה זה גנץ? או אולי יעלון שמחזיק בחמישה מנדטים בתוך כחול לבן ויכול להפוך למפלגת לשון מאזניים אם ישחק נכון עם הקלפים בידיו?

עם זאת כבר עכשיו ברור, עוד לפני שהפרשנים החלו להרכיב קואליציות כאלה ואחרות, שאין שום קונסטלציה שתעמיד בישראל בעוד שבועות ספורים בניין ממשלתי יציב ובר־קיימא לשנים הבאות. לא ממשלת אחדות, לא ממשלה צרה, לא מימין ולא משמאל. כל שר שייבחר יחוש את הכיסא מתנדנד ואת האדמה רועדת תחתיו. ואל הלחץ הפוליטי הרגיל, שמכריח את נבחרי הציבור בארץ לייצר פתרונות והישגים קצרי טווח שיאפשרו להם לגזור כמה סרטים לפני הבחירות הבאות, מתי שלא יבואו, תוסיפו הפעם את הצורך המיוחד להעמיד בלוח זמנים מטורף תקציב מכווץ ומהודק לשנת 2020, שיכלול דרישה קריטית למחוק את הגירעון התקציבי שתירש הממשלה החדשה. עם בור של לפחות 3 מיליארד דולר, השאלה המרכזית תהיה איפה להכאיב הכי פחות.

ולכן, לפני שאזרחי ישראל יספיקו לשכוח את ההבטחות הגדולות שנשמעו לאורך השבועות האחרונים – הורדת יוקר המחיה, סבסוד גנים מגיל אפס, הוספת המון מיטות ומחלקות לבתי החולים, העלאת קצבאות הזקנה ועוד ועוד – הם יצטרכו להתמודד בשנה הקרובה עם העלאת המע"מ ועם סדרה של קיצוצים בשירותים הציבוריים.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

״זה עצוב שזה מצחיק או מצחיק שזה עצוב"?

Published

on

רה"מ צולם מניח את רגליו על הספר "מאה שנות אמנות ישראלית" של הסופר גדעון עפרת. שי גולדשטיין ולאה לב התקשרו אליו בשיחה מפתיעה כדי לשמוע את דעתו

אף אחד לא אוהב שדורכים עליו. גם הסופר גדעון עפרת, מחבר הספר "מאה שנות אמנות בישראל", בוודאי לא שמח לגלות שספרו היה חלק ממטרה יוצאת דופן: משענת לרגליו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בזמן שהצטלם לראיון לקראת הבחירות ביום שלישי. שי גולדשטיין ולאה לב התקשרו לעפרת במסגרת תוכניתם ברדיו 103 אפ-אם וביקשו ממנו להתייחס לצילום המופץ ברשת.

שי: "היי, הסופר גדעון שכתב את הספר נהדר 'מאה שנות אומנות ישראלית'. בוקר טוב. ביבי צולם בריאיון עם טל שלו כשהוא יושב ורגליו דורכות על הספר שלך במהלך כל הראיון".

גדעון: "אולי אתה יודע להסביר לי מדוע הוא דורך על הספר שלי".

שי: "הטענה היא שהוא רצה שהברכיים שלו יהיו גבוהות יותר, כך הוא יוכל להניח את ידיו עליהן וידיו יהיו גבוהות יותר".

גדעון: "תראה מה זה. חייתי עשרות שנים ולא זכיתי שהטקסטים שלי והאומנות הישראלית תשמש לכזה ערך חשוב".

שי: "אנשים לא מפסיקים לדבר היום על הספר 'מאה שנות אומנות ישראלית'"

גדעון: "לומר את האמת, אני המום, אין מילים בפי ואני במבוכה. זה כל כך מטאפורי לכל התחושה שאני חש כלפי האדון בעל הידיים היפות".

שי: "וכלפי היחס שלו כלפי האומנות הישראלית".

גדעון: "אשתדל להיות הגון, אני לא חושב שזה מבטא את יחסו לאומנות הישראלית".

שי: "אני מניח שהוא לא היה לוקח ספר שקשור להיסטוריה של עם ישראל או לדת. הוא בחר בספר אומנות שפחות חשוב מבחינתו".

גדעון: "אני רוצה להאמין שהוא לקח את הספר שהכי קרוב אליו כי הוא מרבה לעיין בו. אני אומר את הדברים באירוניה".

שי: "הספר הכי קרוב לביבי זה הביוגרפיה של צ'רצ'יל. זה ידוע".

גדעון: "אנצל את הבמה במכובדת שניתנה כדי לספר ללשכת ראש הממשלה שיש לי עוד כמה ספרים".

שי: "שאפשר לדרוך עליהם".

גדעון: "כך הברכיים יהיו הרבה יותר גבוהות, כתבתי למעלה מ-60 ספרים. האיש יכול להיות ענק".

שי: "אתה קולט שפרסמת 60 ספרים והפעם הראשונה שאנחנו שומעים עליך זה כי ראש הממשלה דרך על הספר שלך?"

גדעון: "אכן, האמת שאני לא מופתע".

שי: "עצוב אה? אנחנו עם הספר".

גדעון: "אני לא יודע אם זה עצוב שזה מצחיק או מצחיק שזה עצוב".

שי: "אנחנו לא עם הספר, אנחנו עם שדורך על הספר"…

גדעון: "בוקר משעשע מזה לא היה לי הרבה שנים"…

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

״החיים הטבעיים של היהודי הם רק בישראל"

Published

on

יאיר לפיד, מועמד בפונטציה לראשות הממשלה, מקפיד לקרוא לישראלים שעברו לגור בארה"ב "יורדים" הוא מתנגד לתרומת כספים מישראל לארגונים יהודיים בחו"ל וחושב שנתניהו הפסיק מזמן להיות ראש ממשלת העם היהודי ראיון ערב בחירות

אם תשאלו את ח"כ יאיר לפיד, לישראלים יש הרבה מה ללמוד מיהדות ארה"ב, אך גם ליהודי ארה"ב יש מה ללמוד ממדינת ישראל. יש להם מה ללמוד מאיתנו על זהות נינוחה בפני עצמה", הוא מסביר לי, "הזהות שלי למשל במצב נוח. אני אדם במקומו. אני חי את החיים הטבעיים של היהודים, וזה כאן בישראל".

שם, בתפוצות, זה לא טבעי?

״אני אומר להם (ליהודי התפוצות) שלא. הם מתווכחים איתי, אבל אני אומר להם שכשאני נוסע לכנסת בכביש 443 זה הנתיב ששאול המלך צעד בו. אני אדם במקומו".

איך זה בא לידי ביטוי?

״זהות היא דבר פנימי. אבל הזהות שלי כיהודי היא נינוחה, טבעית ועוצמתית בעצם החיים שלי בארץ ישראל. יש פה דואליות. מצד אחד כשאני פוגש אותם אני תמיד זוכר שיכולתי להיות הם והם יכלו להיות אני, אבל מתוך זה אני אומר להם – אם אתם רוצים לחיות חיים של זהות
שלמה, אתם צריכים לחיות בישראל".

כילד שנולד וגדל בישראל, הייתה לך בכלל מודעות לכך שישנן קהילות יהודיות מעבר לים – או שמא הכול הסתכם בזיכרון השואה?

״לסבי מצד אמי היו 12 אחים. שבעה מהם מתו בשואה, ארבעה מהם הגיעו לכאן. דודי ברי קליין היה רב קונסרבטיבי בפלורידה. אבא שלי הכיר היטב את הגולה והתפוצות. בניגוד לרוב הישראלים הצעירים, הוא הסתובב יחסית מוקדם בקרב יהדות אמריקה". לפיד מספר כי אביו, העיתונאי והפוליטיקאי טומי לפיד ז"ל, ראיין בצעירותו את הסנאטור ממדינת מינסוטה יוברט האמפרי, שאף כיהן לאחר מכן כסגן נשיא ארה"ב. הוא יזם תוכנית לקחת צעירים מכל העולם כדי שיכירו את ארה"ב. אבי ואמי גרו בשנת נישואיהם הראשונה בארה"ב והיו חלק מהתוכנית הזו.

אבא עבד בעיתון מקומי בווירג'יניה, הסתובב בין קהילות, התיידד מאוד עם בכירים יהודים. מאז שאני ילד אני זוכר את הקשר עם הגולה. מעין דיאלוג שכזה, שהוא מורכב. בתור ניצול שואה, אבא שלי כעס עליהם שהם לא באו לארץ. בעיניו, כל יהודי היה צריך להבין מהשואה שהוא היה צריך להגיע לישראל. זה המקום היחיד שיש לנו באמת בעולם הזה, שהיהודים יכולים באמת להיות בו בטוחים.

״זו עמדתו של טומי לפיד, אך גם של יאיר לפיד. תראה, עם השנים התחושה השתנתה. הרי בשנות ה־50 בוודאי, אך גם עד שנות ה־80, ישראל הייתה המקלט הבטוח ליהודים. נוכל להתווכח היום עם יהודים אמריקאים שאומרים לך: סליחה, ניו יורק יותר בטוחה ליהודים מאשר עוטף עזה או חברון. אבל אני אומר להם שבראייה היסטורית, ההגדרה העצמית שלהם לא שלמה אלא בישראל. נכון שאדם יכול לבחור לחיות עם הגדרה עצמית לא שלמה, אך אני מעדיף לחיות עם הגדרה עצמית שלמה. יותר קשה לי עם ישראלים שיורדים מהארץ. אני אגב עדיין אומר 'יורדים מהארץ', בניגוד לאחרים".

אתה גם מזדהה עם הכינוי שטבע בזמנו רבין, "נפולת של נמושות"?

״זה ביטוי מעליב ואני לא בעד להעליב. אני עדיין לא אוהב את הרעיון הזה של ירידה. אני לא אוהב את ההתלהבות הגדולה מישראלים שמצליחים בחו"ל. זה מרגיז אותי".

אבל אנחנו בעולם גלובלי. מה הבעיה להאמין שישראל היא המקום הטבעי ליהודים, אך באותו הזמן הם גם יכולים לחיות בחו"ל כמה שנים ולממש עצמם שם. לעיתים זה גם לטובת המדינה.

״אני לא בטוח שאנחנו בעולם גלובלי, אלא בעולם עם כלי תחבורה מצוינים ואמצעי תקשורת מצוינים. אתה יכול כיום לטייל בעולם מהכורסה שלך, אבל אם תסתכל על השנים האחרונות, אנחנו בעיצומה של תנועת נגד לרעיון של אזרח העולם הרחב. אמרה את זה יפה ראשת הממשלה הבריטית לשעבר תרזה מיי אם אתה אזרח העולם הרחב, אתה בעצם אזרח של שום מקום. אני רוצה להיות אזרח ישראלי, ואני לא יכול להיות אזרח ישראלי שלם בלי היהדות. כל יהודי שאני פוגש באמריקה חי חיים אלטרנטיביים לאלו שלי. חיים שהיו יכולים להיות שלי".

מה צריך אם כך להיות היחס של יהדות ארה"ב אלינו כמדינת ישראל?

״קודם כול יש לנו מחויבות אליהם, שלא תלויה בשום דבר. יש לנו כמדינה מחויבות לכל יהודי בעולם שסכנה מרחפת מעל ראשו. בין אם זה סיוע של ישראל באתיופיה או של שני צעירים ישראלים שרואים בריונים אנטישמים מתעללים ביהודי באוקראינה. בעיניי אותם צעירים ישראלים צריכים להרים מקל מהרצפה וללכת להרביץ להם. הם הרי המשפחה המורחבת שלנו.

״אני אגב בעד חוק הלאום, אבל לא זה שעבר, אלא זה שחיבר ח"כ בני בגין. אין ספק שיש לחוק הזה השפעה על היהדות האמריקאית, שלקחה את זה קשה. אנחנו צריכים לקיים איתם דיאלוג מתמיד, וזה המעגל השני של המחויבות שיש לנו אליהם. המעגל השני אומר: למרות שהם חלק מאיתנו, אתה לא יכול לשבת בלוס אנג'לס ולנהל את מדיניות הביטחון של ישראל מול סוריה. במקביל, אתה לא יכול לשבת בירושלים ולהגיד שלא מעניין אותך יהודי בלוס אנג'לס, כי אז אתה לא מעניין את עצמך. הם עתידנו ועברנו. אנחנו צריכים לקיים איתם דיאלוג".

נדבך נוסף לדברי לפיד הוא התרומה שלהם לביטחון הלאומי". הוא מסביר: זה מהותי. אני ראיתי זאת כחבר קבינט וגם כיום כחבר כנסת; ידענו תמיד להפעיל את יהדות ארה"ב כמנוף מול הקונגרס, הסנאט והבית הלבן. זה דבר אמיתי בתפיסת הביטחון הישראלית. אנחנו רואים כבר כיום פגיעה בביטחון הלאומי בגלל הדרך שבה מתייחסים אל יהודי ארה"ב. ראש הממשלה המנוח אריק שרון היה מדבר על כך שהוא לא ראש ממשלת ישראל אלא ראש ממשלת העם היהודי".

גם נתניהו מדבר כך.

״אבל נתניהו הפסיק להיות ראש הממשלה של העם היהודי. כי אם רוב העם היהודי אומר 'אנחנו מצטערים, אנחנו לא חושבים שאתה ראש הממשלה שלנו' או 'אנחנו לא חושבים שאכפת לך מאיתנו, הרי אנחנו רואים פעם אחר פעם איך אתה זורק אותנו בשולי הדרך כי אתה צריך לתחזק את הקואליציה שלך' – אלה דברים שראש ממשלת העם היהודי לא היה צריך לעשות. אם שר בממשלה עומד על בימת הכנסת ואומר שרוב מוחלט של יהודי ארה"ב הם אנטישמים, וראש הממשלה לא זורק אותו ואומר 'אצלי דבר כזה לא יקרה' – זה מצער אותי, כי לפני שאני יריב פוליטי אני אזרח ישראל, ונתניהו כיום הוא לא ראש ממשלת העם היהודי".

לפני שלפיד נבחר לראשונה בבחירות 2013, הוא היה המתמודד הצבעוני והמעניין בסביבה; איש תקשורת מרכזי ומתוקשר שהחליט לחצות את הקווים ולנסות לשנות את המציאות הישראלית שאחרי מחאת האוהלים. ״טסתי לאטלנטה לכנס של 1,500 רבנים קונסרבטיבים, וכשנחתּ י חיכו לי 300 סמסים ונאלצתי לנהל את המשבר הקואליציוני משם", מספר לפיד. רק מעטים שמו לב שהוא היה אז כאמור בכנס של בכירים מהתנועה הקונסרבטיבית, דבר שלא כל פוליטיקאי ישראלי היה עושה, בטח כזה שמתיימר לגייס קולות גם מימין. "כל יהודי בעולם הוא המשפחה שלי", הוא מסביר את העובדה שהשתתף בכנס שכזה.

"מדהימה אותי הבורות הגמורה לגבי מה זה רפורמי או קונסרבטיבי מצד אנשים שמדברים בביטחון עצמי אינסופי על עמדתם בנושא. זה נכון לגבי חברי כנסת מיהדות התורה ומש"ס וגם בקרב גורמים בציונות הדתית. רובם בכלל לא מבינים על מה הם מדברים. הרי בסקאלה שבה אנחנו מציבים כל ישראלי לפי רמת הדתיות שלו, הקונסרבטיבים יותר שמרנים אולי מרוב הציונות הדתית בישראל. הם הרי שומרים מצוות ושבת, חובשים כיפה ועוד. מאידך, אנשים מדברים עליהם בידענות גדולה כמי שהם שונאים, מבלי לחקור את הנושא וללמוד אותו לעומק. בל נשכח שהם מחזיקים את רוב רובה של יהדות ארה"ב. לקונסרבטיבים יש כמיליון עד מיליון וחצי ולרפורמים יש שניים עד שניים וחצי מיליון חברים. זה המון אנשים בשביל שמדינת ישראל תוותר עליהם, או שהיא תעסוק באופן רשמי
בלהעליב אותם כל הזמן".

מה יש לנו כמדינה יהודית ללמוד מיהדות ארה"ב כקהילה היהודית הגדולה מחוץ לישראל?

לפיד לוקח רגע לחשוב. "יש משהו שהם מכירים ואנחנו לא, וזה החיים בתור מיעוט במדינה. בארה"ב חיים לא מעט אנשים שעוד זוכרים שהיו 'קאנטרי קלאבים' או מועדונים שבהם לא קיבלו יהודים. היום זה אמנם פחות חמור אבל אני יכול למשל להיכנס לחדר שבו יושבים מאה איש, ואם יש יהודי בחדר אני יודע מי הוא מיד. בעיניים שלו אני אראה את זה. כשאני מדבר איתו, הוא מדגיש את היותו יהודי בחברה עוינת. חלק מכך שיהודים צעדו ביחד עם מרטין לותר קינג, זה מתוך התפיסה של מיעוט שצריך לשמור על עצמו ועל הזהות שלו בנסיבות לא פשוטות. דבר שני שיש לנו ללמוד מהם קשור לעובדה שהזכרתי, שיהדות ארה"ב היא כנראה הקבוצה המשכילה עלי אדמות. היות שאתה ואני חיים במדינה שנמצאת ברמת המתמטיקה והבנת הנקרא מתחת איראן ובחריין, הייתי שמח שיהיה מעט מזה גם פה".

לסיום, מה יהודי בעיניך?

״החיים בישראל", הוא אומר מבלי למצמץ. "בסוף הביטוי העליון של היהדות הוא חיים בישראל. דבר נוסף הוא האקטואליה של העבר. אנחנו, היהודים בישראל, אנשים שהעבר הוא אקטואלי עבורם. הייתי בתיקון חצות בצוותא ודיברנו שם על משה רבנו. לא מדובר רק בדמות מהעבר, אלא בדמות מההווה; דמות שההחלטה שלו לבוא הנה גרמה לכך שאני ואתה יושבים בבית קפה מתחת לקופת חולים כללית. האקטואליה של העבר היא גם בהווה שלנו כאן בישראל".


המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות