Connect with us

כלכלה ועסקים

הביטקוין צנח ל־3,200 דולר – 80% פחות משיאו

Published

on

שווי המטבעות נושק ל־100 מיליארד דולר – שמינית מהשיא • אל תמהרו להספידו, המסחר לא הולך להיעלם

מאת: ערן בר-טל // ישראל היום

שנת 2018 מתקרבת לסיומה, והביטקוין וחבריו הקריפטוגרפיים מסתמנים כמפסידים הגדולים של השנה. השוק הזה נראה בתחילת השנה כאפיק השקעה מבטיח ועיקש, ששוחה היטב נגד זרם המתנגדים – כמעט כל ממשלות העולם.

בשיאו הביטקוין נשק ל־20 אלף דולר ליחידה, וביום שישי השלים ירידה של כ־80% לכיוון 3,200 דולר ליחידה. אתמול הוא הוסיף מעט לערכו ונסחר סביב 3,400 דולר. גם שאר המטבעות המובילים בקטגוריה רשמו ירידות חדות. האתריום צנח בשישי ושינה לכיוון חיובי בשבת, אך עדין ברמות הנמוכות מ־90 דולר ליחידה. השוק כולו ירד אל מתחת ל־110 מיליארד דולר, מרמה של כ־800 מיליארד שידע בימיו היפים בתחילת השנה.

הביטקוין ממשיך להיות האח הגדול של המטבעות הקריפטוגרפיים, אך שווי השוק כולו מלמד שלא הוא הבעיה, אלא הסנטימנט של השוק כולו. האיומים של הממשלות וההגבלות על המטבעות הללו, שהנחיתו הבנקים המרכזיים, חברות הסליקה והממשלות בכלל, נותנים את אותותיהם. גם הקושי בקנייה ובמכירת המטבע וחוסר הביטחון שבאחזקתו תרמו לירידה בעניין בו. אלו הם האתגרים של המחזיקים כיום במטבע, שהבטיחו כבר מזמן שהמסחר בו עומד להיות פשוט יותר, אך זה עדיין לא קרה.

מצד שני, מי שממהר להספיד את המטבע עלול למצוא עצמו במבוכה. המסחר במטבע נמשך, והעניין לכרות ביטקוין חדשים לא אבד. גם כשהיה נמוך מ־1,000 דולר ליחידה כורים רבים התעניינו בו. ייתכן מאוד שמתח הרווחים לכורים במחיר נמוך יותר הוא גבוה יותר מרמת המחירים שאליה הגיע בשיאו. ומה מחכה לו בעתיד? עד היום התחזיות התממשו לפי אותה סבירות של הטלת מטבע. אחרי מעקב צמוד בשנה האחרונה אחרי פעילים בשוק אפשר לומר בוודאות שלמביני העניין אין שום יתרון בתחזיות בתחום. באופן כללי אפשר לומר שמשתנים רבים מצביעים על כך שהוא אינו עומד להיעלם. חוות כרייה הוקמו בהשקעות עתק; מערכות רבות ביססו עצמן על הבלוקצ'יין שכולל סוכרייה קריפטוגרפית, וחברות השבבים למחשבי הכרייה לא עומדות בלחץ ההזמנות, כך שהשוק אפילו לא דומה לגווע.

התנודתיות כבעיית שוק

בחודשים האחרונים המוכרים הם המובילים את השוק, אבל בל נשכח שזו בדיוק הבעיה של השוק הזה – התנודתיות. ייתכן מאוד שעד להדפסת הגיליון שערי המטבעות שצוטטו לעיל יהיו רחוקים מהמציאות. מכאן גם הקושי להגדיר את המטבעות האלה כ"מטבע", המאופיין בסולידיות רבה. 2019 תהיה שנה מעניינת לתחום המבטיח הזה, וכל שער שייקבע לביטקוין במהלכה יהיה ניתן להסבר הגיוני – בייחוד אם הוא ינוע במנעד השערים – בין 3,000 ל־20 אלף דולר.

כלכלה ועסקים

מיליון אמריקאים בשנה

Published

on

ארה"ב היא ספקית התיירים הגדולה ביותר לישראל 

בזמן שהתיירות העולמית פורחת והישראלים יוצאים למרחבי תבל, גם ישראל עצמה נהנתה מהמגמה הכללית, והמטוסים לא חוזרים לארץ ריקים. בשנת 2019 נרשם שיא במספר המבקרים בישראל – 4.9 מיליון בני אדם, עלייה של 12% לעומת השנה שלפניה. 353 אלף איש מתוכם היו מבקרי יום, כאלה שנכנסו ויצאו באותו תאריך (לרוב בדרך ליעד אחר, מה שמכונה קונקשן), כך שבסך הכול מדובר על 4.6 מיליון תיירים שביקרו בישראל בשנה האחרונה. זאת לעומת 4.1 מיליון תיירים בשנת 2018, 3.6 מיליון תיירים בשנת 2017, ופחות מ־3 מיליון תיירים בשנת 2016.

ידידתנו הגדולה ארה"ב היא גם ספקית התיירים הגדולה ביותר לישראל – יותר ממיליון תיירים הגיעו לארץ מארה"ב בשנה החולפת, 21% מהעוגה הכללית. סביר להניח שחלק לא מבוטל מהם היו יהודים וישראלים טובים, שהגיעו לבקר בארץ הקודש בקיץ ובחגים.

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

שקלים שקלים, עלינו נופלים

Published

on

כיצד ייתכן שהמטבע הישראלי הוא אחד החזקים ביותר בעולם?

מפעם לפעם אנחנו מוכרחים לעצור ולהביט בעיניים משתאות בשקל הישראלי. מילים רבות נכתבו ונאמרו על פריצת יעד הגירעון ועל האוברדראפט המבהיל בתקציב הממשלתי. גם הפארסה הפוליטית שלנו אינה קרובה לפתרון, והיא עולה לנו לא מעט כסף ודוחה רפורמות נדרשות בתשתיות, ברפואה, בחינוך ועוד. בנוסף, גם האיומים הביטחוניים מצפון, ממזרח ומדרום לא ממש פוחתים מחודש לחודש. ועם כל זאת, השקל הישראלי אינו עוצר, ורק מתחילת השנה הנוכחית הוא עלה בעוד 1.5% מול סל המטבעות.

לכל אלה צריך להוסיף את המאמץ הכושל של בנק ישראל להרגעת השקל המקומי (בין השאר כדי לסייע ליצואנים). בינואר לבדו רכש בנק ישראל מטבע חוץ בהיקף של 2.95 מיליארד דולר, במטרה מוצהרת להזרים בחזרה לשוק היצע גדול של שקלים שיצננו את הביקושים. יתרות המט"ח בבנק ישראל הגיעו לשיא של 130 מיליארד דולר. לפני שנה, בינואר 2019, הם הסתכמו ב־118 מיליארד דולר "בלבד". לפני עשר שנים – בזמן שהדולר עוד שייט מעל 4 שקלים – יתרות המט"ח של בנק ישראל הסתכמו ב־60 מיליארד דולר. ואגב, אפשר רק לשער מה היה היום שער השקל, ועד כמה היה זול לטוס לחו"ל או להזמין חבילות מחו"ל, אלמלא אותן רכישות מסיביות שבוודאי בלמו חלק מאותה התחזקות.

אז למה באמת השקל עולה, וכיצד ייתכן שהמטבע הישראלי הוא אחד החזקים ביותר בעולם? יותר מכל דבר אחר, זה אמור ללמד אותנו שהבעיות ועננת אי־הוודאות בעולם הרחב – במישור הכלכלי, החברתי, הביטחוני, הפוליטי ועוד – מאיימות לא פחות מאלה שלנו. טוב לדעת שהדשא שלנו הכי ירוק בשכונה.

המשך לקרוא

כלכלה ועסקים

סוף הבלוף של ברני מיידוף?

Published

on

היהודי־אמריקאי שהונה 5,000 קורבנות ב-65 מיליארד דולר(!) הגיע בקשה לשחרור מוקדם בגלל מצבו הרפואי

עשר שנים לאחר שבית המשפט גזר על היהודי־אמריקני ברנרד מיידוף מאסר של 150 שנה, הוא הגיש בימים האחרונים בקשה רשמית לשחרור מוקדם, "מתוך חמלה", לאחר שלדבריו נותרו לו פחות משנה וחצי לחיות, בשל אי־ספיקת כליות חמורה. השבוע הודיע משרד המשפטים לקורבנותיו של מיידוף, כ־5,000 בני אדם ובכללם לא מעט מוסדות וארגונים יהודיים (בהם נשות הדסה, ישיבה יוניברסיטי ועוד), כי באפשרותם להגיש חוות דעת בנוגע לבקשה לקיצור עונשו של מיידוף בן ה־82.

החדשות האחרונות מארה"ב הן בעיקר הזדמנות להיזכר בהונאת הפונזי של מיידוף, שלימדה אותנו בפעם המי יודע כמה על הקלות שבה ניתן להוליך שולל אנשים, גם כאלה שנחשבים מאוד משכילים ואינטליגנטים, בעזרת סיפורים על "עץ כסף" שמישהו אחר מצא וגם מוכן לחלק ממנו לאחרים. 

כך מיידוף, שכיהן כיו"ר בורסת נאסד"ק, מכר חלומות על תשואה של 10% מדי שנה, וגנב 65 מיליארד דולר מאלפי אנשים שהתפתו להאמין לו.

רק אחרי שנים שבהן כסף חדש החליף כסף ישן (עבור אותם בודדים שביקשו משום מה לממש את השקעתם, וצריך היה להחזיר להם את הקרן ואת אותה תשואה דמיונית), הגיע משבר 2008 ואיתו מאות לקוחות שבסך הכול ביקשו לממש את כספם (כשבעה מיליארד דולר בבת אחת), מה שפוצץ בן־לילה את הבלוף של מיידוף ושלח אותו לבלות עד סוף ימיו מאחורי סורג ובריח.

או שלא. כעת, כאמור, יצטרכו הרשויות לבחון את יציאתו של מיידוף לחופשי מהכלא הפדרלי שבצפון קרוליינה, כאילו אי־פעם הוא אמור היה להשתחרר (אי־שם בשנת 2159) ורק מחלת כליות היא שקיצרה במפתיע את ימיו ומנעה ממנו להיות אדם חופשי.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות