Connect with us

גוף ונפש

הבטחנו זה לזו

Published

on

נקודת המבט שלי על גירושים

בצעירותי תמיד חלמתי על היום הלבן, שמלה של נסיכה מהאגדות…. קסם.

להבטיח לגבר של חיי שלנצח נחיה באושר ועושר. אז זהו שלא! 

אני בת 47 גרושה אמא לשלושה ילדים מקסימים.

משתפת כאן בתובנות אישיות למה לחשוב ולהתנהל עם אגו זה לא!

יש הרבה מה להפסיד, פונות אליי נשים רבות שמשתפות אותי בסיפורים על ההתמודדות שלהן בגירושים. שאתם תשאלו את עצמיכם האם זה אמיתי? 

לצערי כמי שעברה סיפור לא פשוט בעצמה אני כבר  לא מופתעת מכלום.

הניצול של האישה שלא עצמאית כלכלית מכיוון שתמכה בקריירה של בן הזוג כול השנים שלהם ביחד. הידיעה שהילדים זקוקים לחוזק של האמא שהבן זוג   מתכנן לרמוס… בלתי נתפס.

המחשבה שיוצאים למלחמה והילדים האהובים שלנו באמצע היא נוראית. אלה שלא מבינים את ההשלכות לעתיד יבינו – העול בדיעבד שכבר הנזק נעשה וחבל.

אני אשתף כאן מנסיוני האישי ונקודת המבט שלי על גירושים, על הכאב ושינאה שנוצרים בין שני אנשים שפעם אהבו אחד את השני .

כמה חשוב אחרי ההחלטה לפרק את המשפחה לחשוב על טובת הילדים.

מה שמזכיר לי מילים אחרונות שאמר לנו הרב במעמד הגירושים: ״לפני שאתם הולכים אני רוצה לבקש ממכם שתעשו הכול שיהיה טוב לילדים, ילדים גדלים ובסופו של דבר מטיחים את האמת בפרצוף שלנו וחשוב שיזכרו שיזכרו לכם את הטוב״.

אני הבנתי מייד את דברי הרב וידעתי שרק אני באמת הקשבתי. תחשבו טוב טוב לפני שאתם בוחרים לפרק את המשפחה.

בליבי אני עדיין מאמינה שמשפחה שלמה זה הכי טוב. יחד עם זאת להישאר בזוגיות רעילה זה גם לא הנכון לכן מתגרשים אך ורק שאין ברירה.

תבחרו בטוב תקבלו רק טוב.

בריאות לכולם! 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

לעשות משהו חדש כל שבוע – ניסוי ל-2020

Published

on

"כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע"

פעם, עוד לפני האינסטגרם, העברתי את קורס הפסיכולוגיה החיובית הראשון שלי. הכל היה חדש, התחום, הקבוצה, המדריכה, והאווירה הייתה מרגשת במיוחד. בסוף הקורס, עם ברכות ומתנות בידיים, גם הדמעות באו לבקר. כשהגעתי הביתה קראתי שוב את כל הברכות, הפעם לאט. כרטיס אחד נחרט לי בלב. זאת הייתה ברכה קצרה מאוד. משפט אחד: "כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע". ואחר כך, "תודה, הקורס שינה לי את החיים".

במשך השנים המשפט הלך איתי, ולפני כמה שבועות הוא נכנס בי במאה קמ״ש. מהי המשמעות של המשפט? לפעמים יש בנו משהו שרק מחכה. מחכה שיעשו עליו ״פו״, שיתנו לו טיפה אחת של מים, שיזרקו לו איזה ״מה נשמע?״ כדי שהוא פשוט יתפרץ, יתפוצץ, שיהפוך למשהו גדול מאוד.

מה היה צריך להתפרץ מתוכי? החדש. 

מוזר, אבל דווקא בסוף שנה וחצי של עבודה על הדבר הכי חדש שעשיתי (לכתוב ספר. טוב אולי אחד אחרי להפוך לאמא), הרגשתי שאני חייבת חידוש. כשהגשתי את הספר, רציתי לשמוח, רציתי לקפוץ, אבל הייתי גמורה. הספר אמנם היה חדש מאוד, אבל רק מרחוק, ברעיון. כי מקרוב, ביום יום, עברתי יותר משנה שבה התעוררתי עם רעיון לפרק בספר, ישנתי עם הספר, חלמתי שטיגריס אוכל לי את הספר. הוא היה שם כל הזמן. אפילו כמה ימי שבת נתתי לו. אז התוצאה הייתה חדשה, אבל היומיום היה ממש אותו דבר; לכתוב, למחוק, לכתוב, למחוק, למחוק, למחוק. שורה חדשה.

ואז דיברתי עם מלי אלקובי, קולגה וחברה מלאת צחוק ואנרגיה. אורחת של כבוד בפודקאסט. היא סיפרה לי שהשתתפה בערב ספוקן וורד, שעשתה ניסוי – להגיד כן, לנסות דברים חדשים. החלטנו שנקליט על זה פרק לפודקאסט: ״למה כדאי לעשות דברים חדשים״. בינגו.

לעשות דברים חדשים, זה היה כל ה״פו״ שהייתי צריכה. האנרגיה חזרה. הרגשתי שוב בת 20 וחצי. כל העולם פתוח, יש מלא אפשרויות, יש מלא מה להכיר ולנסות. יאללה, לחיות!

ככה נולד הניסוי שלי. 

אולי אתחרט, אבל החלטתי להתחייב בכל זאת. השנה אני הולכת לנסות בכל שבוע דבר אחד חדש. אני אעשה דברים שאף פעם לא עשיתי אבל תמיד חלמתי, דברים שפחדתי לעשות, דברים שנראו לי ״לא בשבילי״, ועוד מהביזאר של היומיום. כל שבוע. 52 דברים חדשים, אלוהים.

דברים שאני רוצה לנסות:

1. אימון כושר על מזרון שצף במים (Float-fit)

2. לסיים ספר מההתחלה ועד הסוף בשבוע

3. לארגן אירוע התרמה למען מטרה חשובה עבורי

4. ללכת לארוחה ב-Eat With

5. לסדר את החדר כל בוקר במשך שבוע

6. להפוך קשר מקצועי לחברי

7. להרוויח כסף בדרך חדשה

8. להקליט פרק מסוג חדש לגמרי לפודקאסט

9. לנהל שיחה עמוקה עם אדם זר

10. לבקש עזרה ממישהו ש״לא נעים״ לבקש ממנו

כדי לגוון את החיים ולנסות דברים חדשים לא צריך להיות רמבו-חסר-אמיגדלה, אלא להתחייב לסקרנות לפתיחות, ולפזר קצת אומץ מעל. לא תמצאו ברשימה אכילת מקקים, הישרדות בג'ונגל או פתרון לבעיות הרעב באפריקה. בחרתי דברים אפשריים, אני לא צריכה להיות מישהי מיוחדת או חזקה או חכמה במיוחד כדי לעשות אותם, פשוט להסכים להקדיש זמן ללא נודע.

איך אני הולכת לעשות את זה?

כל שבוע אני מתחייבת לעשות דבר אחד חדש, לתעד אותו ואחר כך לשתף בעמוד הפייסבוק שלי מה למדתי. כדי לעקוב אוסיף את ההאשטג #משהו_חדש_בשבוע (השיתוף ברשת מבחינתי מאתגר בפני עצמו). אני אתכנן בכל פעם כמה שבועות קדימה, ואנסה לקבוע כמה שיותר מראש, כי עם כמה שאני אוהבת ספונטניות, אני לא מאמינה לה במקרה הזה. אחרת, אני בדיוק אהיה עמוסה מידי, חולה מידי, ידלפו לי מים מהתקרה (סיפור אמיתי ומצער) או שאצטרך לחסן את החתול. אף פעם אין זמן.

ניסוי כזה דורש מערך של חשיבה, תכנון מראש, התגברות על חסמים ובעיקר – עזרה לא תזיק. אני הולכת להיעזר בעוזרת הנפלאה שלי, ליאור, שתשמור עלי שלא אזייף. אערב בזה חברים, אתכם, וכמובן את הקיר המחייב של הרשת החברתית.

למה אני משתפת את זה בפרהסיה? 

האמת, שזה אולי החלק הכי מפחיד ("מה אכפת לאנשים אם ניסיתי ספורט חדש?"/ "מה אם אני לא אעמוד בזה"/"למי יש זמן גם לנסות וגם לכתוב?"…). העניין הוא שבלי השיתוף, זה כנראה לא יקרה. אחרי ששלחתי לכם את זה, אין דרך חזרה, אתם שם, האח הגדול רואה הכל. וזה עוזר. אגב, בניסויים פסיכולוגים כששמים מול אנשים מראה או תמונה של עיניים או כל דבר אחר שמעלה מודעות, הם מתנהגים יפה יותר. ואני צריכה להתנהג פה יפה. חוץ מזה, יש סיכוי שתידבקו ותלכו איתי בדרך הזאת, נתמוך אחד בשני, כל אחד בחוויות החדשות שלו.

זה הולך להיות מאתגר. אני בטוחה שיהיו שבועות שלא אעמוד בזה. אני בטוחה שיהיו שבועות שאני "אגיד מה עשית לעצמך, משוגעת". אני בטוחה שאני אלמד מזה המון, ושזה יוביל אותי למקומות שאני בכלל לא יכולה להעלות על דעתי.

רוצים להצטרף? הקשיבו לפרק בפודקאסט, הצטרפו לניסוי ולקבוצת הפייסבוק, תוכלו לשתף שם גם בניסויים משלכם, ואולי גם להציע לי עוד רעיונות להרפתקאות. 

רוצים לעקוב אחרי מה שעשיתי לעצמי? מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק.

שלכם, ואחלו לי בהצלחה!

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות