Connect with us

כלכלה

האם שני טריליוני הדולרים שביידן יחלק יצילו את הכלכלה האמריקאית?

Published

on

במרכז התוכנית: 400 מיליארד דולר להאצת החיסונים ולפתיחת בתי הספר בתוך 100 ימים; 350 מיליארד דולר למדינות ולרשויות המקומיות; עד 1,400 דולר במזומן לכל תושב; הגדלת דמי האבטלה ב-400 דולר לשבוע עד ספטמבר; סיוע בתשלום שכר דירה; סבסוד למעונות יום  * התוכנית תמומן באמצעות נטילת הלוואות וזקוקה לאישור של שני בתי הקונגרס

הנשיא הנבחר ג'ו ביידן מציע להשקיע 1.9 טריליון דולר במאבק בקורונה ובסיוע למשק האמריקאי. חמישה ימים לפני השבעתו, פרס ביידן את תוכניתו בתקווה לקדם אותה במהירות האפשרית. התוכנית זקוקה לאישורם של שני בתי הקונגרס. במרכזה עומדת התפיסה, לפיה ההתאוששות הכלכלית מותנית בראש ובראשונה בהשתלטות על הנגיף – בניגוד לתפיסתו של דונלד טראמפ, ולפיה יש לתת עדיפות לשיקום הכלכלה.

ביידן קורא להוציא 400 מיליארד דולר למאבק ישיר בקורונה, כולל האצה ניכרת של החיסונים (היעד הוא 100 מיליון זריקות – דהיינו 50 מיליון מחוסנים – ב-100 הימים הראשונים של הממשל) ופתיחה בטוחה של בתי הספר בתוך 100 יום. מתן החיסונים בארה"ב מתנהל בעצלתיים, ובקצב הנוכחי – יידרשו מספר שנים כדי להגיע ל-70% מחוסנים (המינימום הדרוש לחסינות עדר). פתיחת בתי הספר היא תנאי מקדים לחידוש הפעילות הכלכלית, משום שבלעדיהם – הורים רבים נאלצים להישאר בבית עם הילדים.

עוד כוללת התוכנית הזרמה של 350 מיליארד דולר למדינות ולרשויות המקומיות, הסובלות ממצוקה כפולה: הוצאות נוספות למאבק בקורונה (שבארה"ב מנוהל ברובו ברמות אלו) וצניחה חדה בהכנסות ממיסים בשל המיתון והאבטלה. ברוב המדינות אוסר החוק המקומי על יצירת גרעון תקציבי, מה שמחייב אותן לקצץ משמעותית בשירותים לתושבים. 

ביידן גם מציע עד 1,400 דולר במזומן לכל תושב (כפוף למבחני הכנסה) – לעומת 1,200 דולר בתוכנית הסיוע הראשונה באפריל ו-600 דולר בתוכנית השנייה. עוד מוצע להגדיל ב-400 דולר לשבוע את דמי האבטלה הפדרליים, עד לסוף חודש ספטמבר. התוכנית כוללת גם חופשה בתשלום ל-106 מיליון אמריקנים והכרה שנתית לצורכי מס בהוצאה של 8,000 דולר למעונות יום.

שכר המינימום: 15 דולר לשעה

בתחום החיסונים קורא ביידן להקים מרכזי חיסון קהילתיים ברחבי המדינה; הוא דיבר לאחרונה על חיסונים המוניים באולמות ספורט של בתי ספר, אצטדיונים וכדומה, תוך שימוש בחיילי המשמר הלאומי ובאנשי הסוכנות לניהול מצבי חירום. 

הוא גם מציע ליצור 100,000 משרות בתחום בריאות הציבור, אשר יסייעו הן במאבק בקורונה והן במאבק באבטלה. רכיב נוסף הוא מימון למרכזי בריאות קהילתיים שיסייעו במאבק בקורונה בבתי הכלא, שם חלקם של השחורים וההיספנים גדול במיוחד; פגיעת הקורונה בבני המיעוטים גבוהה בהרבה מאשר חלקם באוכלוסייה.

עוד כוללת התוכנית מיליארדי דולרים לסיוע בתשלום שכר דירה, כדי למנוע את פינויים של מיליוני אמריקאים שאינם עומדים בתשלום בשל המשבר. התוכניות הקודמות כללו איסור על פינוי בשל חוב, העומד לפקוע בסוף החודש; ביידן מדבר על כיסוי ממשלתי של לפחות חלק משכר הדירה, כך שהמשכירים לא ייפגעו ויוזרם למשק כסף נוסף. סעיף נוסף הוא העלאה זמנית של שתי הטבות מס, אשר בפועל יסייעו בעיקר לבעלי הכנסות נמוכות – הנפגעים העיקריים מן הקורונה. ביידן גם קורא להעלות את שכר המינימום ל-15 דולר לשעה; גם לכך צפויה התנגדות רפובליקנית.

ביידן הציג את תוכניתו כאשר הקורונה משתוללת ללא כל שליטה ברחבי ארה"ב, והתוצאות הכלכליות של הגל השני הולכות ומחמירות. בחלק מן המדינות מתקרבים בתי החולים לתפוסה מלאה. במקביל, דיווח אתמול משרד העבודה, כי 1.15 מיליון אמריקנים ביקשו לראשונה דמי אבטלה בשבוע החולף – עלייה של 25% לעומת השבוע הקודם. בחודש דצמבר אבדו נטו למשק האמריקני 140,000 משרות.

ביידן מציע לממן את התוכנית על-ידי נטילת הלוואות, ומדגיש שלמרות המחיר העצום – זהו המינימום הדרוש לארה"ב. חבילת הסיוע בחודש אפריל הסתכמה ב-2.2 טריליון דולר, ובדצמבר – ב-900 מיליארד דולר. בבית הנבחרים יש לדמוקרטים רוב קטן (222 מול 212), בעוד בסנאט יש לשתי הסיעות 50 צירים והקול המכריע שייך לסגניתו של ביידן, קאמלה האריס. מאחר שמדובר בהוצאות תקציביות, די ברוב רגיל כדי להעביר את התוכנית בסנאט. אולם, ביידן עשוי להזדקק לתמיכתם של סנאטורים רפובליקנים, אם דמוקרטים מתונים יתנגדו לתוכנית.

השקעות בתשתיות ואנרגיה ירוקה

למרות הפילוג הפוליטי הקשה, ביידן מקווה לקבל תמיכה רפובליקנית ובונה על עשרות השנים בהן פעל – כסנאטור וכסגן נשיא – בשיתוף פעולה עם הרפובליקנים. ההתנגדות הרפובליקנית העיקרית תהיה למענק הגדול במזומן ולסיוע למדינות ולערים – שני רכיבים שהושמטו בשל התנגדות זאת מהתוכנית הנוכחית. כתמיד, עשויה להידרש פשרה כדי להעביר את התוכנית בקונגרס.

כדי להעביר את התוכנית במהירות בסנאט, זקוק ביידן הן לאווירה פוליטית רגועה יחסית והן לזמן הדרוש לדיונים במליאת הבית. לכן, צפוי שהדמוקרטים לא יעבירו בקרוב לסנאט את כתב האישום נגד טראמפ בעקבות התפרעות תומכיו בקפיטול לפני שבועיים. הסנאט גם זקוק לזמן כדי לדון בוועדותיו ולאשר במליאתו עשרות מינויים בכירים בממשל ביידן ובראשם את חברי הקבינט שלו.

ביידן מתכנן להציג בחודש הבא תוכנית הוצאות גדולה עוד יותר, שאינה קשורה במישרין למאבק בקורונה, אלא מיועדת לשקם את הכלכלה האמריקאית לטווח ארוך, כולל השקעות בתשתיות ועידוד משמעותי לאנרגיה ירוקה. ביידן יציע לממן תוכנית זו באמצעות העלאת נטל המס על בעלי ההכנסות הגבוהות – היפוך מדיניות המס של טראמפ, שרוב הטבות המס שהעניק בשנת 2017 היו לעשירונים העליונים; ההטבות לעשירונים התחתונים יפקעו בשנה הבאה. 

ביידן ציין השבוע, כי הונו של המאיון העליון גדל בתקופת הקורונה ב-1.5 טריליון דולר – בשל הגאות בשוק המניות – פי ארבעה מאשר הונם של כל חמשת העשירונים התחתונים יחדיו.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

כלכלה

מספיחי הקורונה: שפל בשיעורי הקבלה לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב

Published

on

בשל הגבלות המגיפה בוטלו מבחני הקבלה, כמו ה-SCT וה-SAT – מה שהוביל לזינוק במספר המועמדים – שגרר בתורו שיעורי קבלה נמוכים במיוחד

שיעורי הקבלה לאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב נפלו השנה לשפל – בין השאר בשל זינוק במספר המועמדים על רקע מגיפת הקורונה. כך למשל, באוניברסיטת הרווארד התקבלו 1,968 מועמדים, המייצגים 3.4% בלבד מתוך  57,435 האנשים שהגישו מועמדות. שיעור הקבלה הנמוך ביותר עד כה עמד על  4.6% והתקבל  לפני שנתיים. הירידה בשיעור הקבלה מגיעה במקביל לזינוק ב-43% במספר המועמדים.

בדומה, שיעור הקבלה בייל עמד על 4.6% מבין קרוב ל-47 אלף מועמדים; גם במקרה זה נרשמה עלייה של 33% במספר הנרשמים. באוניברסיטת קולומביה בניו יורק שיעור הקבלה ירד מ-6.3% בשנה שעברה, ל-3.7% השנה – עם מעל ל-60 אלף מועמדים. 

השבוע נשלחו הודעות הקבלה – ובעיקר הודעות הדחייה – לנרשמים לאוניברסיטאות היוקרה, בעיכוב של שבוע לעומת השנים הקודמות, בשל מספר הבקשות הגבוה. 

הסיבה העיקרית לזינוק הזה ברישום היא מביטול מבחני הקבלה, כמו ה-SCT או ה-SAT, בשל הגבלות הקורונה. עם זאת, המגפה הובילה גם לירידה במספר המקומות הפנויים, שכן מספר גבוה יחסית של סטודנטים דחו את הלימודים מהשנה לשנה הבאה בשל המגיפה. עם זאת, בעוד שהביקוש לאוניברסיטאות היוקרה רק גובר, במוסדות הפחות מוכרים מספר הנרשמים נותר ללא שינוי או אף ירד לעומת שנים קודמות. "המוסדות העשירים ממשיכים להתעשר ושאר המוסדות נקלעים לקשיים", סיכם ביל קונלי, מייסד חברת ייעוץ לנרשמים למכללות ולאוניברסיטאות. "אני חושב שנמשיך לראות את הפער בין האליטות, האוניברסיטאות הכמעט אליטות וכל השאר".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות