האם לברון ג'יימס הוא אנושי? – שבוע ישראלי
Connect with us

ספורט

האם לברון ג'יימס הוא אנושי?

Published

on

השאלה המעניינת היא האם לברון ימשיך להיות דומיננטי, הטום בריידי של ה-NBA, וגם בגיל 36 וחצי יוביל את הקבוצה שלו עמוק אל תוך הפלייאוף, ועוד אחרי האוף-סיזון הכי קצר אי פעם בהיסטוריה של הליגה

הלייקרס הם הפייבוריטים לזכות באליפות גם בעונה הקרובה, שנפתחה באמצע השבוע. בדרך כלל אם לא נעשים שינויים דרמטיים באוף-סיזון הקבוצה שזכתה באליפות היא הקבוצה שהכי הגיוני להמר עליה. ב-21 מתוך 36 העונות האחרונות הקבוצה שזכתה באליפות הייתה הפייבוריטית מבחינת ההימורים לזכות באליפות בעונה העוקבת. 

חלק מהפעמים בהן הקבוצה שלקחה אליפות לא סומנה כפייבוריטית היו קשורות לשינוי משמעותי במאזני הכוחות בליגה (הפרישות של ג'ורדן, המעבר של לברון למיאמי, המעבר של לברון לקליבלנד, המעבר של KD לווריורס, המעבר של קוואי לקליפרס). לפעמים זה היה בעקבות אליפות שנראתה בלתי ניתנת לשחזור (הפיסטונס ב-2004, ההיט ב-2006, המאבס ב-2011) ולפעמים זה סתם כי סוכנויות ההימורים טועות.

עוד נתון מעניין הוא שב-18 מתוך 36 העונות האחרונות הקבוצה שהייתה הפייבוריטית לזכות באליפות ערב פתיחת העונה היא גם זו שזכתה. למעשה, אם מסתכלים על הקבוצות שזכו באליפות, בממוצע הקבוצה שמדורגת במקום ה-2.5 זוכה באליפות. בנוסף, הקבוצה של לברון הייתה פייבוריטית לאליפות ערב פתיחת העונה 6 פעמים בקריירה שלו. מתוך ה-6 פעמים הללו הוא לקח אליפות 3 פעמים.

(כן, אפשר לנחש מה השאלה הבאה שעלתה לכם בראש. הקבוצה של ג'ורדן הייתה פייבוריטית לאליפות 5 פעמים לאורך הקריירה שלו בערב פתיחת העונה. בכל אחת מ-5 הפעמים הללו הוא גם לקח אליפות).

מכל הקשקושים הללו מה שאפשר לקחת זה שצריך לקחת את הקונספט של פייבוריטיות ערב פתיחת העונה בערבון מוגבל. יש הרבה מאוד דברים שיכולים להשתנות תוך כדי העונה. פציעות, טריידים, מומנטום שמתחלף, קבוצות שמוצאות את עצמן תוך כדי העונה וקבוצות שמאבדות את עצמן בסופה. 

ועם זאת, עדיין קשה להצביע על חולשה כלשהי אצל הלייקרס שתפגע בסיכויים. עם AD בשיאו ולברון שממשיך לנצח על הכל ביד רמה, זו משימה קשה מאוד. אפשר להיות קטנוני ולדבר על זה שדניס שרודר ומונטרז הארל הם שחקנים שצריכים את הכדור ביד ורגילים להיות עם הכדור ביד ושאולי זה יוביל למלחמת אגו לא הכרחית, אבל זה נראה פתיר. 

השאלה הבאמת מעניינת היא האם לברון ימשיך להיות דומיננטי. האם הוא ימשיך להיות הטום בריידי של ה-NBA, וגם בגיל 36 וחצי יוביל את הקבוצה שלו עמוק אל תוך הפלייאוף, ועוד אחרי האוף-סיזון הכי קצר אי פעם בהיסטוריה של הליגה.

צריך להכניס פה קצת קונטקסט לגבי כמות הדקות של לברון לאורך הקריירה. רק 8 שחקנים שיחקו יותר דקות מלברון לאורך הקריירה שלו. עד שהוא הגיע ללייקרס הוא שיחק בממוצע בערך 3,000 דקות כל עונה (38.6 דק' למשחק). אם הוא ישחק בקצב הזה העונה הוא יטפס למקום ה-3 בכל הזמנים בדקות. הוא יעקוף את קובי ברייאנט, מוזס מלון, אלווין הייז, ג'ייסון קיד, קווין גארנט ודירק נוביצקי. רק קארל מלון וקארים עבדול-ג'אבאר ישארו מעליו, בדיוק כמו בטבלת המובילים בנקודות בכל הזמנים.

לא הייתה אף עונה בקריירה של לברון שבה הוא היה מחוץ לטופ 20 בדקות משחק בממוצע. היו רק 3 עונות שבהן הוא היה מחוץ לטופ 10. בממוצע לאורך הקריירה שלו הוא תמיד היה מדורג בטופ 6 בכמות דקות. הוא וכרמלו אנתוני הם השחקנים הפעילים היחידים מדראפט 2003 ואפשר להגיד בעדינות שהתפקיד של לברון הוא קצת יותר משמעותי מזה של מלו. רק שחקן פעיל אחד בליגה, יודוניס האסלם, נבחר בדראפט מוקדם יותר מלברון וגם הוא כבר 90% עוזר מאמן ולא באמת שחקן פעיל.

איך בזמן שכל השחקנים מסביבו כבר פורשים לדוקים לברון ממשיך להיות הביבי נתניהו של ה-NBA?

יש לכך כמה הסברים. הוא התחיל מוקדם יותר מכולם משום שהוא קפץ היישר מהתיכון ל-NBA. בנוסף, הוא עושה שימוש במלא טכנולוגיות ושיטות אימון שלא היו זמינות בעבר. ובלי קשר, הוא אתלט משוגע שהגוף שלו מסוגל לשאת מעמסות שהיו גורמות לקריסה במקומות אחרים. 

בשורה התחתונה ללברון יש קילומטראז' אדיר מאחוריו ונשאלת השאלה האם הוא מסוגל להמשיך בקצב הזה? השאלה הזו מתחדדת בעקבות הפגרה המקוצרת שלא מאפשרת לגוף להתאושש כמו שהוא רגיל. האם הלייקרס צריכים לנקוט גישה אחרת בנוגע לדקות של לברון?

בעונה שעברה הייתה תחושה קלה שזה הכיוון. לברון שיחק הכי מעט דקות בקריירה שלו, אבל זה עדיין היה 34.8 דק' בממוצע למשחק (17 בליגה). בעונה דחוסה שמגיעה אחרי אוף-סיזון קצר יכול להיות שהם יצטרכו להיות יותר דרסטיים. יכול להיות שבגלל זה הם החליטו ללכת על שרודר והארל, שני שחקנים שיכולים לנהל התקפת NBA סבירה. זה, ביחד עם הנוכחות של דייוויס, אמור להפחית את התלות בלברון.

השאלה היא האם זה יספיק? האם לברון יוכל להוריד את הרגל מהגז בעונה הרגילה ולהחזיר אותה בפלייאוף? האם זה אפשרי בכלל?  עד כה בקריירה שלו לברון לא ממש התנסה במודל הזה. בקדנציות שלו בקליבלנד ובמיאמי בדרך כלל הייתה תלות אדירה בו שהביאה לכך שהוא היה מקסימום דקות על הפרקט. בקדנציה שלו בלייקרס עדיין קשה להגיד האם זה השתנה. בעונה הראשונה שלו הוא נפצע בדצמבר וכל העונה התחרבנה ובעונה שעברה לקורונה היה תפקיד משמעותי ביכולת שלו להביא את עצמו בשיא היכולת לפלייאוף. 

העונה יהיה מעניין לראות איך הוא והלייקרס מנהלים את הדקות שלו כדי לנסות לשחזר את ההישג מהעונה שעברה ולהביא את לברון עוד כמה צעדים אל ג'ורדן ותואר ה- GOAT באותו דיון אינסופי ומעייף…

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ספורט

המירוץ לצמרת של ג'יני באס

Published

on

קבלת השליטה בלייקרס אחרי מות אביה, הסכסוך המשפטי עם אחיה, תחרויות היופי בהן זכתה, היחסים המיוחדים עם מג'יק ג'ונסון, הארוס המפורסם והפרידה הטראגית מקובי * בגיל 59, ג'יני באס חוותה חיים שלמים וסוערים. לאחרונה היא הוסיפה להם גם אליפות ראשונה כבעלי קבוצת הכדורסל הפופלרית בעולם

בנובמבר 2015, כשקובי בראיינט החליט שזו תהיה עונתו האחרונה ב-NBA, הוא ביקש להיפגש עם ג'יני באס – הבעלים בפועל של הלייקרס. הם נפגשו בבית בו גרה אז עם ארוסה, מאמן העבר פיל ג'קסון, בפלאייה דל-ריי. "אני כבר יודע איך אני רוצה שזה יקרה", נזכרת באס במילותיו של בראיינט, שתכנן את הודעת הפרישה. הוא רצה שלכל אוהד שיגיע למשחק ימתין במושב מכתב מיוחד ממנו. "כל דבר שקובי עשה הוא קודם חשב עליו והתכוון שתהיה לו משמעות", היא אומרת.

אלו היו שנים קשות ללייקרס ולג'יני באס. בזמן שהקבוצה שקעה בהפסדים לבאס היה עימות פומבי עם שני אחיה על השליטה במועדון. זמן קצר אחר כך יד ימינה במועדון, מג'יק ג'ונסון, הודיע בפתאומיות על עזיבה – והוציא את הכביסה המלוכלכת שהצטברה במשרד ההנהלה של הלייקרס בינו לבין הג'נרל-מנג'ר רוב פלינקה. הקבוצה ניסתה לחזור לאיתנה עם הגעת לברון ג'יימס, אך עונת 2018/19 הסתיימה באכזבה ברורה עוד לפני חג המולד. הלייקרס, שעד אז זכו ב-16 אליפויות NBA, אפילו לא העפילו לפלייאוף. בינואר 2020, קובי בראיינט ובתו ג'יאנה, יחד עם שבעה אנשים נוספים, מתו בהתרסקות מסוק. ואז הגיעה מגפת הקורונה.

ובכל זאת, באוקטובר האחרון הלייקרס רוו נחת. שלושה חודשים אחרי שהקבוצה הגיעה ל"בועה" באורלנדו, באס והלייקרס החזירו לידיהם את תואר האליפות. באס היתה לאישה הראשונה בהיסטוריה של הליגה שזוכה בתואר האליפות כבעלים. "כתבתם פרק מעורר השראה בהיסטוריה של הלייקרס", אמרה באס לשחקניה בערב הזכייה, אחרי חיבוק ארוך עם לברון ג'יימס. היה זה פרק חדש גם עבור באס. הבת הבכורה והיורשת של אחד מהבעלים המפורסמים ב-NBA, ג'רי באס, שמת ב-2013, הראתה שגם היא יכולה להצעיד את הלייקרס לפסגה. "ג'יני היא לא רק הבעלים הכי טובה בליגה", אומר היום מג'יק ג'ונסון, "היא אחד מהבעלים הטובים ביותר בספורט העולמי".

במהלך הקריירה שלה, באס בת ה-59 דחתה לא מעט הצעות באשר לאופן שבו אישה אמורה לנהל מועדון. היא לא היססה כשהחלה לצאת עם ג'קסון, אז מאמן הקבוצה, וגם לא כשזכתה בתחרויות יופי ודגמנה למגזין "פלייבוי". "זו היתה החלטה מעצימה", היא אומרת, "הרבה אנשים מתחו עליי ביקורות, אבל זה בעיקר כי אנשים רוצים שתתאימי למה שהם חושבים עלייך". את הקרדיט הניהולי היא צברה, בין היתר, לאחר שניהלה משא ומתן מוצלחת על הסכם שידורים עם ESPN וחברת "וורנר", ומילאה תפקיד מרכזי בקבלת ההחלטות בליגה. "לדברים שהיא אומרת יש משקל גם עבור שחקנים וגם עבור הבעלים האחרים", אומר אדם סילבר, קומישינר הליגה, "היא בת מלוכה ב-NBA".

מועדון הלייקרס הוערך בשווי של מיליארד דולר כשבאס קיבלה את המושכות ב-2013, כך על פי פורבס. כעת הוא מוערך ב-4.4 מיליארד דולר, השווי השני בגובהו בליגה אחרי הניקס. באס היתה העוזרת של אביה ג'רי, כימאי שהפך למשקיע נדל"ן עשיר כקורח והחליט לרכוש את הלייקרס באותה שנה. באס האב הוא אחד האנשים המרכזיים מאחורי הפיכת ה-NBA מליגת כדורסל אמריקאית לתאגיד בידורי שזוכה לפופולריות אוניברסלית. היו לו שישה ילדים – ג'וני, ג'ים, ג'יני וג'ני מאשתו הראשונה; ג'ואי וג'סי מבת זוגו השנייה.

ג'יני החלה את לימודיה באוניברסיטה בזמן שאביה רכש את הקבוצה. "אני חושבת שהכוונה שלו היתה שהבנים שלו יעבדו איתו, עסק משפחתי קלאסי של אב ובן", היא אומרת מביתה בלוס אנג'לס, "מעולם לא הגעתי בגישת 'אבל אני רוצה שזה יהיה שלי', אלא באתי לאבי ואמרתי לו שאני רוצה לעבוד בעסק המשפחתי. שאלתי אותו מה הוא צריך שאעשה". היא גדלה בשכונה טובה ושקטה בלוס אנג'לס. הוריה התגרשו בילדותה. היא עברה לגור עם אמה אך כמהה לעוד זמן עם אביה הצבעוני והכריזמטי – שהיה מוכר בזכות כשרונו העסקי, משחקי הפוקר, והחברות עם יו הפנר באחוזת פלייבוי.

כשאביה רכש את אולם הפורום, הלייקרס, הקינגס (קבוצת ההוקי) וגם את חוות הסוסים מידי ג'ק קנט קוק עבור 67.5 מיליון דולר, ג'יני עמדה להתחיל את שנת הלימודים הראשונה באוניברסיטת דרום קליפורניה. היא בילתה את אותו קיץ עם אביה בבל אייר. "לא ביליתי איתו מספיק זמן כשגדלתי. הוא עבד הרבה, והוא התמקד בעיקר בזה", היא אומרת, "הוא בנה את האימפריה שלו וביסס את העושר שלו דרך הנדל"ן. אבל כשסיימתי את בית הספר, למדתי שיש הרבה דברים שנוכל לעשות יחד דרך הספורט". אביה נתן לה לנהל את לוס אנג'לס סטרינגס, קבוצת טניס שהיתה בבעלותו ובה שיחקה מרטינה נברטילובה, והציע לבתו לגור איתו ולא במעונות הסטודנטים. כדי שיהיו מרווח עבור שניהם, הוא קנה את אחוזת פיקפייק בבוורלי הילס – שהתפרסמה כ"ארמון בקינגהאם של הוליווד", ביתם של השחקנים דאלגס פיירבנקס ומארי פיקפורד.

על מנת לעזור לבתו בתחילת הדרך עם קבוצת הטניס, באס האב ציוות לג'יני עובדת יהודיה בשם לינדה זעפרני. מהנקודה הזאת ובמשך 40 שנה, השתיים הפכו לשותפות עסקיות. "שתי נשים חזקות יכולות לעבוד טוב מאוד ביחד, כפי שאנחנו עשינו במשך כל כך הרבה שנים", אומרת זעפרני, ששינתה את שם משפחתה לראמביס לאחר שנישאה לאגדת הלייקרס קורט ראמביס. ביחד השתיים ניהלו את הסטרינגס והפיקו משחקים יוקרתיים בהשתתפות כוכבי טניס כמו איוואן לנדל, אנדרה אגאסי, ג'ימי קונורס וג'ון מקנרו. לדעת קונורס, פועלה של באס סייע להגביר את הפופולריות לטניס בלוס אנג'לס: "היו משחקים בפורום שנכחו בהם 20 אלף איש".

לאורך כל הזמן הזה, ג'רי באס פיזר אבק כוכבים הוליוודי במשחקי הכדורסל בפורום. משחקי הלייקרס הביתיים בשנות השמונים הגדירו כ"שואו-טיים", והפכו את פני המועדון למה שהם כיום. באס היה הראשון שתימחר את השורות הקרובות ביותר לפארקט כמו נכס עם קו ראשון לים; לימים הם הוכרו בכינוי "מושבי ניקולסון", על שם השחקן ג'ק ניקולסון, האיש המזוהה ביתר בכל משחק ביתי של הלייקרס במשך עשרות שנים. באס היה גם הראשון שהקים תאי VIP בעלי כניסות נפרדות, ולהקת המעודדות "לייקרס גירלז" הוקמה. אבל הדבר החשוב ביותר שעשה באותן שנים היה לבחור בדראפט 1979 את מג'יק ג'ונסון, שהוביל את הלייקרס לחמש אליפויות לאורך העשור הבא. מג'יק הפך לבן בית אצל משפחת באס. "ג'יני היא אחותי", הוא אומר; "מג'יק הוא אחי", אומרת באס.

בשנת 1990 באס נישאה לסטיב טימונס, שחקן כדורעף אולימפי, אבל מאחר שהוא שיחק באיטליה והיא נותרה לנהל את עסקיה הרבים בלוס אנג'לס, השניים התגרשו אחרי שלוש שנים. ב-1999 באס מינתה את פיל ג'קסון, המאמן הגדול של שיקגו ומייקל ג'ורדן, למאמן הלייקרס. ג'קסון הוביל את הלייקרס לחמש אליפויות נוספות. מלבד הצלחתו על הקווים, ג'קסון מצא חן בעיניה של באס. הם ניהלו מערכת יחסים מאז ועד 2016. באס אומרת שג'קסון לימד אותה איך לטפל כראוי בקבוצה. "הכרתי את הצד העסקי", היא אומרת, "אבל הדרך של פיל ליצור אחווה משפחתית באמצעות כדורסל, באופן שבו הוא התייחס לשחקנים קודם כל בתור בני האדם שהם – כל זה לימד אותי מאוד על אהבת המשחק ועל המשמעות שלה. זה לימד אותי גם על ההקרבה שדרושה לשם כך, כששחקן מוותר על 'אני' לטובת 'אנחנו'". ג'קסון, מצדו, נזכר שחש נוח לחלוק איתה את הספקות שהיו לו, כפי שקורה לכל מאמן או שחקן. "לרוב, בעלים מחשיבים את עצמם כעליונים על הקבוצה והשחקנים, בצדק", הוא אומר, "אבל המועדון הזה מתנהל בהרמוניה שתלויה בכולם".

ההרמוניה הזאת הופרה כאשר ג'רי באס מת, והותיר לששת ילדיו חלקים שווים בבעלות על המועדון בעוד ג'יני היא הבעלים בפועל. באותו הזמן, ג'ים באס, אחד מאחיה הגדולים של ג'יני, היה סגן הנשיא לענייני כדורסל – אחראי על מינוי מאמנים, גיוס שחקנים וביצוע עסקאות טרייד. אחרי שג'קסון ובראיינט הובילו את הלייקרס לאליפות ב-2010, הקבוצה החלה לדעוך והחליפה שישה מאמנים בחמש השנים הבאות. "כשאחי היה בתפקיד, לא הצלחתי להבין מה הוא עושה. זה היה ההפך ממה שאבא שלנו לימד אותנו", אומרת באס, ומתכוונת לדרך הפעולה המועדפת על אביה: החתמת כוכב אחד וטיפוח כישרון אורגני בתוך הקבוצה. ב-2014, ג'ים אמר לאחים שלו שהוא יפרוש מתפקידו אם הלייקרס לא ייחשבו מועמדים לאליפות בשלוש השנים הבאות. כשקבוצה לא הצליחה לעמוד ביעד שהציב ג'ים, באס פיטרה אותו ומינתה את מג'יק ג'ונסון במקומו. מהלך של באס הרתיח את ג'וני, אחיה הבכור: "את ההודעה על הפיטורין של אחי אני ראיתי רק בעיתון. התקשרתי אליו והוא אמר: 'בכלל לא ידעתי שלג'יני יש את הסמכות לפטר אותי'". סכסוך משפטי פרץ בין שני הצדדים וצמצם את השליטה של באס. ג'וני, שמנהל כיום את "אייס האוס קומדי קלאב", מספר שהוא לא בקשר עם ג'ים ושומר על מרחק מאחותו ומכל מה שנוגע לניהול העסק המשפחתי. "ג'יני ממש התבגרה בשנתיים האחרונות, ואני מאוד גאה בה", אומר ג'וני, "אבל זה לא אומר שאני אדבר איתה לעתים קרובות". ג'יני לא מתנצלת על האופן שבו התפתחו הדברים: "לאבא שלי היו את הילדים שלו, אבל המועדון היה התינוק שלו. והוא אמר לי: 'בסופו של דבר את האחראית כאן. את חייבת להגן על התינוק שלי'". מינויו של ג'ונסון, היא אומרת, "החזיר אותנו לדרך של יציבות ומהוגנות".

אבל ב-2019, פחות משנה אחרי שהיה הרוח החיה מאחורי החתמתו של לברון ג'יימס, ג'ונסון החליט להתפטר במסיבת עיתונאים שלא תואמה עם באס. "אם הייתי מדבר איתה קודם לכך, בחיים לא הייתי עוזב – זאת הסיבה שעשיתי את זה", מספר מג'יק, "אנחנו היינו בוכים ביחד בחדר". העזיבה הפתאומית שלו החזירה את אור הזרקורים למשפחת המלוכה של הלייקרס.  אבל מיד לאחר מכן היא הצליחה להוכיח שהיא מסוגלת לשמור על היציבות של המועדון למרות לחצים יוצאי דופן: מותו של בראיינט ומגפת הקורונה דחקו את הלייקרס האבלים לבועה בדיסניוורלד, רחוקים מהמשפחות וחשים מנותקים מהמחאה החברתית שהתחוללה באותם ימים. "יש לי גוש בגרון בכל פעם שאני חושבת על מה שהשחקנים הצליחו להשיג תחת הנסיבות האלה", היא מסכמת.

עבור רבים אחרים, גם נקודת הציון של באס היתה מרגשת במיוחד. "ילדות קטנות צופות בה", אומרת לינדה ראמביס, "הן ראו אותה זוכה באליפות, וזה לא קורה בדרך כלל. למעשה, זה לא קורה אף פעם".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות