לכול אחת יש קולות פנימיים כאלו ששומרים עליה, אינטואיציה שיודעת לסמן לך לשים לב במצבים מסויימים מול אנשים מסויימים. בראייה לאחור התעלמתי מהקולות הפנימיים שלי, בעצם הכול היה כתוב אצלי בענק על הקיר.
אנחנו תמיד חיים באשליה שאנחנו נשנה את בן/בת הזוג שבזוגיות שלנו זה יהיה אחרת, במציאות מה שאנחנו פוגשים זה מה שזה, נמר לא הופך חברבורותיו.
מה שמתאים לנו בשנות העשרים לא מתאים בשנות הארבעים, אם אנחנו לא מתפתחים ביחד נוצר פער לפעמים בלתי ניתן לגישור, כול זוג והסיפור חיים שלו האמת היא בעיני המתבונן ובגירושים; רק הבעל והאישה יודעים מה היה שם.
אם את אישה בסיפור וניסית הכול-אבל הכול כי לשמור על התא המשפחתי ולא הצלחת, ברוכה הבאה למערכת המשפט, אם ״התמזל״ מזלך ובעלך מחליט שאם את רוצה ללכת תלכי בלי כלום, ברוכה הבאה לסיוט ארוך. תיפגשי בעל שלפתע מאיש עשיר או עמיד בתוך ימים לא רבים הופך בעזרת ״חברים טובים״ לשכיר אביון שאין לו כלום. תצטרכי הרבה מאוד כסף לעורכי דין שעובדים עבורך רק כול עוד הכסף זורם. נגמר לך הכסף – הם זורקים את העט, סוגרים מקלדת וזורקים אותך למדבר.
למזלי עמדה מאחורי משפחה מדהימה ותומכת. לצערי אני מדברת עם כול כך הרבה נשים אימהות לילדים שננטשו במדבר ע״י עורכי דין שרואים רק את הדולר. אם עברת את כול זה והגעת לשופט – תנמיכי ציפיות. מערכת המשפט עובדת לפי ראיות, עובדות ואחרי שתפרסי את כול העובדות בפני השופט הוא יסתכל על ״תלוש השכר״ שקיבל בעלך מה״בוס״ החדש במקרה החבר שלו, ויפסוק לך חצי מהמשכורת שלו שתספיק לך ולילדים ל…כלום ושום דבר. אם זכית וקיבלת חצי מהבית זה נפלא, זה יכסה אולי חצי משכר הטירחה המטורף של עורכי הדין.
זה קצה קצהו של הצד הכלכלי כי היצירתיות חברים וחברות עולה על כול דימיון. בצד הרגשי יש את הבן/בת זוג שמנסים לנקום על כך שהחלטנו להיפרד וזה בסדר. בואו נהייה הוגנים ונגיד שבינינו נריב, נתווכח, נתלוש שיערות אחד לשני זה פייר פייט. אבל, וזה ביג אבל, האבל של כול האבלים – למה להכניס באמצע את הילדים? למה להפוך את הילדים לחסרי כול, מה הם פשעו? הם לא בחרו להתגרש, הם גם ככה משלמים מחיר נפשי כבד. מצחיק אותי שבן או בת הזוג מתנקמים באבא או באמא של הילדים ומצפים שהילדים יקבלו את זה וגם יסלחו. ילדים רואים אם פגעו באמא שלהם, אם פגעו באבא שלהם. ילדים רואים מי ההורה שדואג להם מחבק אותם ותומך בהם בימים הקשים. וחברים – זה חוזר להורה שפוגע כמו בומרנג!
תחשבו עשר פעמים לפני שתחליטו לפרק את המשפחה, תחשבו עשרים פעמים לפני שחליטו לשקר ולרמות את אמא של הילדים שלכם, או את אבא של הילדים שלכם, תחשבו שלושים פעמים אם אתם יוצאים למלחמה של נקמה ואגו, במלחמה כולם מפסידים, תחשבו ארבעים פעמים אך הייתם רוצים שהילדים שלכם יראו אתכם!
הכל עניין של בחירה; תבחרו בטוב! ואתן נשים יקרות תחזיקו מעמד. מבטיחה שהסיפור שלכן עוד יסופר…