Connect with us

גוף ונפש

דת לעומת רוחניות

Published

on

רבים נוטים להתייחס בציניות לאנשי הלומדים קבלה ומעלים פעם אחר פעם את השאלה בת מאות השנים: איך ניתן ללמוד קבלה מבלי להבין את הפשט של  התורה?

המקובל הרב אשלג, כתב שאת הפירוש לספר הזוהר( הנקרא בשם פירוש הסולם) הסביר שבדורות קודמים היו ענקי רוח אשר היה בכוחם להפשיט את כל המלבושים של התורה, על מנת להתחבר לפנימיותה. לכן הם יכלו ללמוד שעות רבות במשך היום רק את רמת הפשט ומשם להבין את הסודות המוצפנים בה. אולם בדורנו, ממשיך הרב אשלג, ישנם רבים המונעים עצמם מללמוד את חכמת הקבלה, ואין בכוחם להבין את פנימיות התורה. לכן האור של התורה אינו נגלה אליהם.

לדוגמא: יכול להיות אדם אשר מקיים את המיצוות באדיקות, ומקפיד על כל חוקי הכשרות וכיוצ"ב, אך אינו שם את ליבו לשינוי שהוא צריך לעשות בחייו. הוא מסתכל בעין לא טובה על אנשים אחרים שמצליחים, נוטה לריב עם בני משפחתו, כועס ומעורר פירוד בין אנשים וכו.

ועל כך כתבו חז״ל :זכה, נעשית לו סם החיים. לא זכה, נעשית לו סם המות״ ( יומא, עב, ב), כלומר, אדם יכול לקיים את כל המיצוות וכל האור המתגלה מפעולותיו, רק מחזק את כל התכונות השליליות שבו, ולכן הוא הופך במהלך שנותיו לאדם אנוכי וחסר התחשבות ולעיתים אף גזלן ובעל עין רעה.

הנורה האדומה צריכה להידלק כבר בשלבים מוקדמים, כאשר האדם מרגיש שהוא קרוב כבר לבורא ומפתח ישות  משל עצמ (נעשה בעל גאווה על חכמתו ועל כך שהוא מקיים מיצוות). מאדם כזה צריך להיזהר, מכיוון שהחזות שלו היא חזות של אדם צדיק, אך הפנימיות שלו מלאת גאווה ורצון לקבל לעצמו. כאשר מקשיבים לאדם כזה, הדבר יכול להיות ממש מסוכן, מכיוון שהאדם ששומע אותו, מחזק גם את התכונות השליליות שלו, כיוון שיש חוק רוחני שאומר, ״אין נותן מה שאין בו״.

אדם בעל נטייה לכעס, לא יוכל לעזור לשום אדם אחר להתגבר על הכעס, אלא ההיפך, הוא רק יחזק את מידת הכעס אצל האדם האחר. לכן, גם אם אותו אדם מדבר יפה ומראה בקיאות רבה בתורה ובהבנת המיצוות, הוא מעביר לקהל שומעיו את האגו שלו מעבר למילים היפות שהוא  דורש.

לעומת זאת אדם אשר מחבר את כל האור שהוא מגלה לגדילה הרוחנית שלו, מקטין את האגו ומגדיל את ההשתוקקות שלו לאור של הבורא. אותו אדם יודע להבדיל בין ענווה אמיתית לבין ענווה מעושה (משתדל להקטין את עצמו כלפי חוץ ומלא בגאווה מבפנים).

הזוהר מלמד שכדאי לרדוף אחר אדם שרודף אחר האור של הבורא תמיד, מכיוון שאדם כזה יכול לעזור לנו לעלות על דרך של שינוי וגדילה תמידית. זאת מטרת לימודי הקבלה: שינוי וגדילה תמידית ע״י חיבור לרוחניות של התורה.

הצופן של סיפורי התורה

״אשרי הם ישראל שניתנה להם תורה עליונה תורת אמת. ומי שאומר שסיפור ההוא של התורה הוא להראות על אותו סיפור בלבד בא, תיפח רוחו. כי אם כן אין התורה העליונה תורת אמת. אלא ודאי, התורה העליונה, תורת אמת היא (זוהר בהעלותך, פסוק יד)

המקובל רבי שמעון בר יוחאי, שכתב את ספר הזוהר לפני כאלפיים שנים, מלמד אותנו  שהתורה כתובה בצורה מוצפנת, ושאין שום אפשרות להבין את המשמעות של פנימיות התורה בלי לקרוא בספר הזוהר. דוגמא יפה על הצופן של סיפורי התורה ניתן למצוא בסיפור עקידת יצחק. אברהם מתבקש ע״י הבורא להרוג את בנו היחידי על מנת להוכיח את אמונתו בבורא. הזוהר שואל: איך ייתכן שהבורא יבקש מאב להרוג את בנו?! ומגלה לנו שאברהם הוא מרכבה לספירת חסד- רצון לתת ואילו יצחק הוא מרכבה לספירת גבורה -רצון לקבל. לכן אברהם התבקש לעקוד את יצחק על מנת לאפשר לנו לבוא ממקום של נתינה בכל מעשינו ולא ליפול למלכודת הרצון לקבל לעצמי בלבד.

הנחת התפילין בכל בוקר מקשרת אותנו לסיפור העקידה. יד ימין – ספירת חסד, הרצון לתת, כורכת את התפילין על יד שמאל – ספירת גבורה, הרצון לקבל, ומאפשרת לנו לחזק את הרצון לתת מעל הרצון לקבל  למשך כל היום. זאת המשמעות הפנימית של סיפור עקידת יצחק בתורה.

כוחה של תפילה

מספרים על הבעל שם טוב שהגיע פעם לבית כנסת באחת העיירות וסירב להיכנס, כששאלו אותו מדוע, הוא ענה שהמקום מלא בתפילות של האנשים שם. וענו לו: הלא לשם כך יש בית כנסת. וענה להם הבעל שם טוב, כן אבל התפילות צריכות לעלות ואילו אצלכם הן תקועות בבית הכנסת ולכן הרגשתי תחושה של מחנק.

המקובלים מלמדים שהמילה תפילה באה מהמילה תפל. הכוח של התפילה הוא בלהעלות את המודעות של האדם ולעזור לו להשתנות. מה שבד״כ נהוג לחשוב, שמטרת התפילה היא לבקש בריאות, פרנסה והצלחה מהבורא, מייצג אספקט אחד מוגבל של התפילה. לתפילה יש כוח גדול הרבה יותר שיכול לעזור לנו לגדול ולהשתנות.

בספר תהילים, (שנכתב ע״י דוד המלך) פרק קמה, כתוב : קרוב  ה׳ לכל קוראיו  לכל אשר יקראו באמת״. איך ניתן לדעת מי מתפלל באמת ומי שלא מתפלל באמת?

הזוהר מלמד,שהמילה אמת כוללת בתוכה את האות אלף שהיא האות הראשונה, את האות ת' שהיא האות האחרונה, והאות מ' שהיא האות האמצעית באלף בית.

המילה אמת, מראה לנו שע״י השימוש בכוח אותיות האלף בית ניתן לשנות את הטבע שלנו ומכאן להיות קרובים(בשיווי צורה) יותר לאור הבורא. משמעות התפילה, היא שע״י ההארה של אותיות האלף בית שבאמצעותם נברא העולם, אני אוכל להיות יותר באחדות,בסבלנות,ובחמלה כלפי כל אדם שאפגוש במשך היום.

כאשר מתפללים שלא על מנת לשנות את המודעות, הדבר יכול להביא את התוצאה ההפוכה. כל אחד חושב שהוא יותר גדול מחבריו,, כמו בסיפור המפורסם של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא אשר מתו במגיפה, למרות היותם אנשים שומרי מיצוות וחכמים גדולים בתורה. לעומתם תלמידיו של רבי שמעון בר יוחאי אשר אהבת נפש היתה ביניהם וכל הזמן עזרו ותמכו אחד בשני בלי גבול ולכן זכו שחכמת הקבלה וספר הזוהר התגלו בדורם. 

משמעות קריאת שמע ישראל

האר״י הקדוש( רבי יצחק לוריא, מקובל שחי בצפת לפני כ-500 שנים) גילה לנו את המשמעות הפנימית של קריאת שמע: ״הקורא קריאת שמע כראוי, כל מילה ומילה משפיעה על כל אבר ואבר שבו, ישנן רמ״ח (248) מילים בקריאת שמע המשדרות אנרגיה של רפואה ל- 248 אברי גוף האדם". איזה ידע מדהים! קריאת שמע, עם  248 המילים שבה, מעבירה אנרגיה של רפואה ל248 איברים שבגופנו! מנקה חסימות רגשיות ופיסיות שצברנו במהלך היום הקודם. זה השורש לכל הרפואות, כאשר האדם מכניס אור לאיברי הגוף ומעורר את אנרגיית הרפואה הנמצאת בתוכנו.

האם זה מספיק רק לקרוא את קריאת שמע, על מנת לשמור על הבריאות שלנו?

האר״י הקדוש מוסיף תנאי הכרחי על מנת למשוך את אנרגיית הרפואה לגופינו:

״כדי לקבל את ההארה שבקריאת שמע, צריך האדם לקבל על עצמו מצוות ואהבת לרעך כמוך ועליו לחבר את עצמו עם כל הנשמות שהן אבריו של אדם הראשון״

(האר״י הקדוש, שער הכוונות). התנאי ההכרחי הוא להיות במודעות של אהבה ונתינה כלפי אחרים, ולכן בקריאת שמע ניתן לקבל בנוסף לאנרגיית הרפואה, גם אנרגיה של אהבה שכדאי לחלוק אותה עם כולם. כל אדם צריך להרגיש אחריות ולהרגיש את הכאב של אנשים אחרים, כיוון שרק דרך האחדות בין אנשים  ניתן להביא אנרגיה של אחדות לאיברי הגוף.

כמו כן, מומלץ לפני קריאת שמע, לכוון על אנשים חולים שצריכים עזרה. מדובר פה בטכנולוגיה, במודעות שיכולה לשנות את חיינו, לא בדת. ההבדל בין תפילה ללא כוונה, לעומת תפילה עם כוונה הוא הבדל עצום, אשר יכול ליצור שינוי עולמי.

***

החיבור לפנימיות של כל פעולה שאנו עושים היא על מנת שנוכל לגלות את ההארה הגדולה שבה ולמשוך יותר אור לחינו. מטרת חכמת הקבלה, היא לאפשר לכל אדם להתחבר ליהלום שנמצא בתוכו ולהשיג זאת בשמחה, בלי כאב ויסורים,  לכן הדגש במרכז הקבלה הוא על מודעות וגדילה רוחנית, דבר הזוכה להערכה בקרב מיליוני תלמידים בכל העולם.

לעיתים, נראה כי יש סתירה בין דת לרוחניות, אולם עלינו לזכור שכל מטרת הדת היא לעורר אותנו להיות אנשים רוחניים יותר, הפתוחים יותר לרעיון , שבאנו לעולם כדי להשתנות!

מאחל לכולנו, חודש טבת טוב, מלא באור וברכות!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

תשעה באב: למה קוראים את מגילת איכה?

Published

on

בתשעה באב יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי עלינו. כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה, נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו

השנה תשעה באב יוצא בערב יום רביעי ה29/7 ומסתיים ביום חמישי בערב ה 30/7, יום זה ידוע כיום אשר של חורבן שני בתי המקדש, אולם חכמת הקבלה מלמדת שניתן להפוך את היום הזה ליום חג.

ע״פ המסורת ישנם מנהגי אבלות אשר נוהגים באותו יום, אך לאחר שעות הצהריים של היום למחרת נהוג לקום ולאמר: ״ חג שמח״. מדוע?   כי היום הזה מביא עימו הזדמנות עצומה, לשנות את הגורל שלנו לשנה שלמה.

מלחמת יעקב במלאך השלילי

בתורה מופיע סיפור מרתק, על מלחמתו של יעקב בשטן. יעקב נזכר שבזמן שהוא העביר את המחנה שלו בלילה, על מנת לברוח מאחיו עשיו, הוא שכח פח של שמן מעברו השני של הנהר.

הוא החליט באמצע הלילה לחזור ולחצות את הנהר (מעבר יבק) על מנת להחזיר את פח השמן. באמצע הדרך הוא נתקל בדמות של אדם שעמד מולו, שלאחר מכן התברר כמלאך של עשיו( השטן). יעקב נאבק עימו כל הלילה, עד עלות השחר. ברגע שהמלאך השלילי ראה שהוא לא יכול לנצח את יעקב, הוא נגע לו בגיד הנשה ולאחר מכן ביקש ממנו שישחרר אותו.

יעקב סירב לשחרר אותו וביקש ממנו שיברך אותו. המלאך השלילי אמר ליעקב, כי מהיום הזה והלאה, לא יקרא שמו יעקב כי אם ישראל. (״לא יאמר עוד שמך יעקב כי אם ישראל יהיה שמך״ , פרשת וישלח) שם המורה על מודעות של אור המסוגלת לסלק את כל החושך.( ישראל – לי ראש , הראש מייצג מודעות) ומכאן משמעות השם ישראל, מורה על אנשים אשר מעוררים מודעות על החומר. 

בגוף האדם ישנם שס״ה (365)  גידים, המלאך השלילי נגע ליעקב בגיד הנשה. זהו הגיד אשר דרכו היצר הרע עובר ושולט במחשבות האדם. גיד הנשה מלשון לנשות, להסיט את האדם מדרך האור, לדרך החושך.

כל אחד מהגידים מחובר לאחד מימות השנה. גיד הנשה מקושר ליום התשיעי של אב , יום אשר ניתנה בו הרשות לשטן לעורר כאוס בכל העולם, ע״י שנאת חינם והתנהגות המונעת מאנוכיות.

ע״פ המסורת, המלאך השלילי ( השטן) ביקש מהבורא יום אחד בשנה, שבו הוא יוכל להשיג שליטה מוחלטת במחשבות של האנשים. הוא בחר את היום התשיעי בחודש אב – תשעה באב. הבורא הסכים, ואמר למלאך השלילי שהוא כביכול ייקח יום אחד בשנה שבו השטן לא יוכל להשפיע כלל, והיום שנבחר הוא יום הכיפורים. מכאן שיום הכיפורים הוא יום שכולו אור, ואילו תשעה באב הוא יום שכולו חושך. מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על יום אחד בשנה? מדוע השטן בחר דוקא בתשעה באב?

אם היום הזה נחשב כיום שכבר נקבע כיום שליטתו של המלאך השלילי, מה אנחנו אמורים לעשות? האם ניתן לשנות משהו שכבר נקבע מראש? כיצד ניתן לסלק את החושך בתשעה באב?

כל מי שלומד קבלה, יודע שיום שלילי מביא עימו הזדמנות להפוך את החושך לאור.

המלאך השלילי הבין את הכוח העצום של חודש אב, מכיוון שהוא החודש היחידי אשר מושפע רק מהשמש. השמש מייצגת את הכוח הזכרי המשפיע, לכן בחודש הזה מתגלה אור עצום.

השטן ידע כי גילוי האור מתגלה בעולמנו, דרך עשר הספירות, ועל מנת למנוע את הגילוי של האור ביום העשירי של חודש אב, הוא החליט להיכנס ולהפריע ביום התשיעי, הידוע לכולנו כתשעה באב.

בתשעה באב, חרב בית המיקדש הראשון, בית המקדש הני, המרגלים חזרו מארץ ישראל והעבירו דיווחים שליליים על הארץ בתשעה באב,  ההחלטה על הפיתרון הסופי קרתה בתשעה באב, מלך ספרד חתם על הצו לגירוש יהודי ספרד בתשעה באב, מסופר כי כריסטופר קולומבוס היה אמור להתחיל את המסע שלו בתשעה באב, אולם ידע את ההשפעה של יום זה, לכן הורה לאנשיו לשבת בספינה ולחכות עד שיעבור היום. הוא השיק את תחילת המסע שלו ב10- באב, ועוד.

מדוע הבורא איפשר לשטן לקבל שליטה על היום הזה? ספר הזוהר מלמד כי ביום הזה הבורא נותן לנו הזדמנות של פעם בשנה, לבטל את השליטה של השטן מעלינו. אותו כוח אשר זורע הרס, חורבן, מגיפות ומלחמות, מתגלה בכל כוחו בתשעה באב וביום הזה ניתן להכניע אותו..

מה כדאי לעשות בתשעה באב?

על מנת לבטל את ההשפעה של השטן מעלינו, ראשית עלינו להבין כי כוחו של השטן ( הפירוש בארמית הוא המבלבל) הוא ביצירת פירוד ביננו לבין אנשים אחרים ופירוד ביננו לבין הפוטנציאל שלנו.

המלאך השלילי – מזריק מחשבות לראשנו, כמו  ״אני לא מספיק טוב/ה, ״אני לא אצליח״, ״אין לחיים שלי משמעות״,  ״איזה שעמום״, ״חסר לי״, ״ אם רק היה לי את זה…..״,  ״אם היה לי את מה שיש לו…״,  ״ לא מעריכים אותי מספיק.".

אלו מחשבות אשר מקורן במלאך השלילי, אשר כוחו הגדול הוא ביצירת תחושה של חיסרון. כאשר אנו חושבים בצורה של חיסרון, אז זה משפיע על הרגשות והדרך שבה אנו מתנהגים. לדוגמא: ״איזה משעמם… בוא נאכל.״.. מרגישים טוב באותו רגע ואז בהמשך רואים כמה שאנו כבדים וכתוצאה מכך לא מעריכים את עצמנו.

דוגמא נוספת: ״זה לא צודק איך שהתנהגו אליי", מעורר תחושה של חיסרון ואז אני צורח/ת על הילדים שלי.

כל סוג  של התנהגות אשר יוצרת פירוד, שיפוטיות ושנאה, מקורה בהשפעת המלאך השלילי עלינו. כמו כל התנהגות המונעת מאגו ורצון לקבל לעצמו הנובעת ממחשבות של חיסרון. אם נצליח לזהות את הקול של היריב(המלאך השלילי) ולהכניס מחשבה אחת של אור באותו רגע – אנחנו נצליח לשנות את המציאות.

מחשבות של אור למשך 5 דקות ביום, מחשבות של וודאות, של הערכה, של נתינה, יכולות ליצור שינוי של המציאות. 

בתשעה באב, הוא יום שליטתו של השטן , כדאי להימנע מאכילה ושתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מכיוון שהאוכל, השתייה וכל סוג של הנאה גופנית, מלאים באנרגיה של המלאך השלילי באותו יום.

אלו הדברים שכדאי להימנע מהם בתשעה באב, (הכל כמובן בהתאם למודעות, לא כדאי לעשות דברים כי ככה כתוב, אלא רק אם אני מרגיש את החיבור ומעורר רצון אמיתי לדבר):

1. לא כדאי לאכול ולשתות ( בשום פנים לא לצום למי שלא יכול מבחינה בריאותית)

2. לא כדאי להתקלח

3. לא כדאי להתבשם

4. לא כדאי לקיים יחסי מין

5. לא כדאי לנעול נעלי עור

הימנעות מאכילה, שתייה והנאה גופנית, מנתקת אותנו מהשליטה של הכוח השלילי עלינו. בנוסף, המקובלים נוהגים לקרוא את מגילת איכה אשר נכתבה ע״י ירמיה הנביא, המתארת את חורבן בית המקדש. מדוע לקרוא על חורבן בית המקדש? מכיוון שהחיסון מפני החורבן נמצא במגילה, וכאשר שומעים את המגילה בתשעה באב, ניתן לקבל את החיסון הרוחני מפני השפעת כוחות ההרס מעלינו.

הצום ושמיעת המגילה יוצרים הגנה ממודעות האגו  למשך כל השנה. מודעות אשר גורמת לנו להגיב בצורה רובוטית ולחיות את חיינו בחוסר שליטה מוחלט.

תשעה באב – יום לידת המשיח

חכמת הקבלה מלמדת,  כי ביום של החורבן הכי גדול מתגלה האור הכי גדול.

ע״פ המסורת, תשעה באב הוא יום לידתו של המשיח. היום שבו ניתן להזריק כמות של אור המסוגלת לבטל מהשורש את מודעות השטן מהעולם.

משיח הוא לא אדם אשר יבוא על חמור לבן ויבשר לכולנו שהכל טוב, אלא מודעות גלובאלית אשר תיתגלה בעולם, וכולם יידעו את ההשפעה ההרסנית של הרצון לקבל לעצמו. הבחירה של הרוב  תהייה בלהתנהג כמו האור, במקום להמשיך ליצור פירוד.

מודעות זאת, תביא חופש אישי וחופש גלובאלי שיגרום לשמחה בעל העולם ( משיח אותיות ישמח).

הרב אשלג, אשר כתב את פירוש הסולם על ספר הזוהר, ומייסד מרכז הקבלה, כתב כי הדבר תלוי בהפצת חכמת הקבלה ברבים. מדוע? מפני שתפקידו של השטן זה לגרום לנו להתמקד בחיצוניות, לחפש את הסיבה לכל דבר אשר קורה לנו בחיים בחיצוניות, ואילו חכמת הקבלה מלמדת כי הכל תלוי רק במודעות של האדם. אנו רואים שכל פיתרון חיצוני מביא איתו שינוי זמני ואז כל הכאוס חוזר, גם ברמה האישית וגם ברמה הגלובאלית. מודעות של אור, היא לא דבר מובן מאליו, והיא מצריכה מאמץ והתמדה, לעומת מודעות של חושך, אשר לא צריך לעשות כלום על מנת להתחבר אליה והיא תמיד באה בחינם.

השטן ידע כי בני האדם תמיד יעדיפו את האור על פני החושך, ולכן הוא משכנע אותנו בכמה אנחנו מוגבלים אבל בסה״כ מרוצים ממי שאנחנו. אם היינו יכולים לראות מי אנחנו באמת, ואת האחריות הגדולה שכל אחד מאיתנו קיבל לפני שהוא בא לעולם, לא היה לנו זמן לחשוב מחשבות מגבילות לרגע אחד.

בתשעה באב, יש בכוחנו לסלק את האחיזה של המלאך השלילי מעלינו. ואז, כאשר לא תהייה לו לו יותר שליטה , נוכל לגלות את היהלום שבתוכנו.

מאחל לכם חודש מנחם אב מלא באור וברכות!

==

ניתן לפנות אליי לייעוץ אישי אשר יעורר בכם את הכוח להגדיל את מודעות האור בחייכם. Avner.Madar@kabbalah.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות