דמיינו את המחר - שבוע ישראלי
Connect with us

גוף ונפש

דמיינו את המחר

Published

on

מאת: יהודית כץ

מה בסך הכול צריך בשביל להגיע לשליטה עצמית טובה? • להתאפק, לדחות סיפוקים, לבחור ביו אלטרנטיבות ולתכנן מראש. בקיצור, להמתין

כשהייתם קטנים ודאי שיחקתם במשחק חם-קר. חוקי המשחק פשוטים מאוד: ככל שהתקרבתם לחפץ מוסתר, כך ניתן לכם רמז חמים יותר. ככל שהתרחקתם ממנו, סיפרו לכם שהטמפרטורות צונחות. אם מישהו צעק: ״רותח״, ידעתם שעוד רגע אתם שם, ואם אמרו לכם: ״קפוא״ כדאי לחשב מסלול מחדש.

גם בחיים הבוגרים יש מטמונים שאנחנו רוצים להשיג. חלקם קרובים ואחרים רחוקים. תענוג קרוב יכול להיות עוגת שוקולד מפתה, צפיית בינג׳ בסדרות או קנייה של עוד כמה חולצות לארון הקיץ. מטרות אחרות נמצאות באופק – הפנסיה השמנה שתגיע בגיל הפרישה, הגוף שיצליח לתפקד גם בגיל 80, הגזרה שתגיע אחרי אימונים של כמה חודשים והילדים שיגדלו להיות מבוגרים שאפשר להתגאות בהם. קל לראות ולהרגיש את ההנאות הקרובות. הן ממש פה, כל כך פה עד שממש מתחשק לצעוק: ״חם, לוהט!״, כמו במשחק הילדים ההוא. קצת יותר קשה לחוש את המטרות הרחוקות. הן רחוקות מהישג יד וממש קרירות. אנחנו נוטים להעדיף את התגמול המיידי, הנראה לעין והקרוב על פני הרחוק.

פסיכולוגים מכנים את התופעה הזאת ביטול העתיד. היא מסבירה למה אנחנו מתעצלים להגיע לחדר הכושר למרות שאנחנו רוצים להיכנס לבגד הים, ומדוע הנאה רגעית משגעת לנו את המערכת. המוח שלנו מעניק תגמול גדול יותר לפרסים מיידים ואימפול־סיביים מאשר לפרסים שיגיעו בעתיד הרחוק.

מי שולט כאן?

שליטה עצמית היא היכולת להתאפק, לדחות סיפוקים, לבחור בין אלטרנטיבה אחת על פני אחרת ולתכנן פעולה כדי להגיע למטרה. זה נעשה מתוך בחירה חופשית ללא השפעה של גורם חיצוני. בקיצור, להמתין.

אחד המחקרים המפורסמים ביותר בנוגע לשליטה עצמית מכונה מבחן המרשמלו, ניסוי שעשה פרופ׳ וולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד. נתנו לילדוד׳ס קטנים, בני שנתיים עד ארבע שנים, אפשרות בחירה: הם יכלו לקבל מרשמלו אחד, או להתאפק ולקבל שני מרשמלו כשהחוקר ישוב לחדר בעוד כמה דקות. רבים מהילדים לא הצליחו להתאפק ואכלו את הממתק עוד לפני שהדלת נסגרה. אחרים חיכו מעט ואז זללו אותו. שליש מהילדים הצליחו לשלוט בעצמם עד שהחוקר שב וקיבלו כפרס את המרשמלו הנוסף המובטח.

כעבור 14 שנים חזר מישל אל חבורת הילדים שלו, שעמדה לפני סיום תיכון. הוא מצא שהילדים שהתאפקו התאפיינו ביכולות חברתיות ולימודיות מפותחות יותר, נהנו מהצלחה אקדמית והתמודדו טוב יותר עם לחץ ותסכול.

בנוסף ליתרונות הללו, שליטה עצמית מפתחת באלה המצליחים להחזיק בה תחושת מסוגלות. אנשים שמפעילים שליטה עצמית אומרים לעצמם: ״שלטתי בעצמי ובסיטואציה, ולכן הגעתי לאן שהגעתי״. תחושת המסוגלות תורמת להגברת השליטה העצמית, כי אם הצלחתי להשיג מה שרציתי, יש לי בוודאי כישורים שיעזרו לי להשיג מה שארצה גם עכשיו. וזה, רבותיי, מעגל משובח.

לקרר את ״עכשיו״ ולחמם את ״אחר כך״

וולטר מישל מסביר בספרו מבחן המרשמלו מיומנות השליטה העצמית, הבסיס להצלחה בחיים מה אפשר לעשות כדי להתגבר על הנטייה הטבעית הזאת. הוא מציע להפוך את היוצרות, לקרר את ״עכשיו״ ולחמם את ״אחר כך״, או בשפת בני האדם לגרום למטרות ארוכות הטווח שלנו להיות נגישות בתודעה.

במחקר מעניין שנעשה באוניברסיטת קולומביה הצליחו לגרום לאנשים מעשנים להשתוקק פחות ופחות לסיגריות. הנבדקים הוכנסו למכונת MRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי) וצפו בתמונות מגרות ומושכות של סיגריות. סיגריות קטנות, גדולות, ארוכות וקצרות. סיגריות בכמה דולרים וסיגרים יקרים. בכל סבב הונחו המשתתפים לחשוב על האפקט הקצר: ״כמה טוב וכיף לעשן״, או על האפקט ארוך הטווח: ״אם אעשן אני עלול לחלות בסרטן ריאות״. ההתמקדות המחשבתית בהשלכות ארוכות הטווח הורידה משמעותית את ההש־תתוקקות של הנבדקים לסיגריות. עוד דבר מדהים שראו החוקרים היה המשחק בין אזורי המוח הפעילים. במקום פעילות מוגברת באזורי הגמול, פעלו אזורים באונה המצחית הקשורים לשליטה עצמית. החוקרים הנלהבים יצאו מהמעבדה והכריזו: ״אפשר לשלוט בחשקים על ידי משחק עם פרספק־טיבת הזמן. חשבו על ׳אחר כך׳ ותימנעו מהחלטות רעות״.

אלא שמה שעובד נפלא בסביבה הסטרילית של מעבדות הפסיכולוגיה, לא תמיד עובד מחוץ להן. אחרי הכל, לא רודף אחרינו חוקר שקורא: ״חשבו על אחר כך, דמיינו את מחר!״. ישנם פיתויים שאנחנו נמשכים אליהם בלי לשים לב, ואנשים ומצבים שממש דוחפים אותנו אל הפיתוי. איך בכל זאת אפשר לנצל את הכלי שמצאו החוקרים בקולומביה? להתאמן.

מה היה קורה אילו?

1. החליטו מראש על נוסחת אם/אז: מישל מציע לנסות להקליט בראשנו מסר שיופיע בכל פעם שנראה את הפיתוי המגרה. אם נכין מראש תכנית פעולה, נהיה מוכנים להתמודד גם עם עוגת השוקולד המושחתת ביותר. הוא מסביר שיש לייצר תרחישי אם/אז: ״אם בן זוגי משאיר את הכלים בכיור אצא להתאוורר לפני שאני מעירה לו על כך״, ״אם אני רואה חלון ראווה של מאפייה אעבור לצד השני של הכביש״, ״אם ארגיש עייפות קיצונית לא אתקרב למגירת המתוקים״.

2. אתרו את הטריגר: גם אם הבטחתם לעצמכם שמעתה תתנהגו אחרת, ואתם מבלים ימים שלמים בשינון ״אורח חיים בריא לחיים ארוכים ומאושרים״, יכול להיות שתמצאו את עצמכם זוללים באישון לילה בלי להבין למה. ככל הנראה היה שם טריגר שגרם לכוונות הטובות שלכם להישכח. בקבוצות אכלנים אנונימיים משתמשים בראשי התיבות עכב״ר: עייפות, כעס, בדידות, רעב. אלה מצבים רגשיים שעשויים להביא לאכילה לא רצויה. כשיודעים מראש שמצבים מסוימים מעוררים את ההשתוקקות למתוקים, לסיגריות או לסשן קניות אימפולסיבי, קל הרבה יותר להגיד: ״אני עצבני עכשיו, אני לא באמת צריך את החולצה הנוספת הזאת״.

3. פתחו יומן ניטור: זה שהרבה אנשים נעשים עצבניים יותר כשהם רעבים, לא בהכרח אומר שגם אתם תהפכו לענק הירוק כשהארוחה שלכם תתאחר. לכל אחד מאיתנו יש מצבים שמועדים לנפילה, והם שונים מאלה שיגרמו לחבר שלנו לאבד את דעתו ולחזור לסורו. נהלו יומן של כל הפעמים שבהן מצאתם את עצמכם סוטים מהדרך, וכך תוכלו לתכנן מראש, להתכונן ולבחור דרך פעולה.

במבט ראשון השיטה הזאת נראית קלה: רק לשים לב ולבחור התנהגות. בפועל זה קצת יותר קשה. צריך לעבור כמה תרגולים מוצלחים לפני שהמוח שלנו מתרגל להסתכל קדימה ורחוק במקום לבחור בסיפוק המיידי והרגעי. כמו כל דבר אחר, אחרי עבודה מאומצת מגיע התגמול, והפעם הוא החיים והמטרות שאתם באמת רוצים להשיג.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי:www.judithkatz.me

גוף ונפש

אהבה זה שם המשחק

Published

on

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו

מאת: יהודית כץ

"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה״. אנחנו מפזזים לעצמינו, מלאי תקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מזאת שקדמה לה. אנחנו רוצים להשיג בשנה הבאה עוד מהמרכיב הסודי והחמקמק – אושר. אך האם אנחנו עוצרים רגע לחשוב אחרי מה בדיוק אנחנו רודפים? מהם אותם המרכיבים המקדמים את החיים הטובים שכולנו רוצים לחיות?

פרופסור מרטין סליגמן, שנחשב לאבי הפסיכולו־ גיה החיובית, מתאר בספרו ״Flourish״ ממה מורכב אותו אושר נסתר; אדם מאושר, הוא מסביר, הוא לא זה המקפץ תוך כדי שירה וחיוך מרוח שפתיו. מי שטוב לו באמת חווה יותר מאותה שמחה, הוא חווה רווחה פסיכולוגית מורכבת ועמוקה הרבה יותר. כדי לא לדבר בתיאוריה, מציע לנו סליגמן מודל מעשי בן חמישה מרכיבים מדידים וברי אימון. כל אחד מהם קריטי ליצירת החיים המאושרים שלנו: Positive Emotions רגשות חיוביים, Engagement מעורבות, Relationships מערכות יחסים, Meaning משמעות ו-Accomplishments הישגים.

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו. רק שבמקום להיאחז בעוד תמונה ורדרדה ומעורפלת, נעריך כיצד מרכיבים ספציפיים ומשמעותיים (וכמה יפה שגם מגובים במחקר), תורמים לשביעות הרצון שלנו.

רגשות חיוביים
(או: כשטוב לנו מבפנים)

על פניו, זהו המרכיב הקל ביותר לזיהוי: מי שחש רגשות חיוביים יחייך יותר, עיניו תמתחנה בקריצה וצחוק משוחרר ימלא את החלל בכל פעם שיכנס לחדר. חלום יפה, אך בפועל זה מעט יותר מורכב. אנחנו לא חייבים לחייך בכל שעות הערות שלנו, או לצחוק מכל הלצה שנשמעת סביב. רגשות חיוביים כוללים גם הכרת תודה, סיפוק, השראה, תקווה, שלווה וסקרנות. מעבר לכיף, מחקרים מראים כי רגשות חיוביים מציידים אותנו גם בחוסן נפשי, חשיבה מורכבת ויצירתית יותר, ובניית משאבים נפשיים. בספרה Positivity מספרת פרופסור ברברה פרידריקסון על צעדים להגברת נוכחותם של רגשות חיוביים בחיינו. היא מציעה לקחת לעצמכם כמה רגעים במקום שקט, בו תוכלו לסקור את חייכם ולשאול שאלות. שאלו את עצמכם מי הם האנשים, האירועים או הפעולות שגורמים לכם להרגיש טוב? התעכבו על הדברים החיוביים בחייכם, והסבירו לעצמכם מהם הדברים שהופכים אתכם להיות ברי מזל. הגבירו את נוכחותן של פעולות שגורמות לכם לחייך בלו״ז המשימות הקבוע שלכם. למשל, אם אתם אוהבים לטייל, ודאו כי אתם יוצאים לטיול, ולו קצר ביותר, לפחות פעם בשבוע. האזינו למוזיקה שאתם אוהבים, שתפו את הקרובים אליכם ברגשותיכם, הביעו הערכה ופרגון לאחרים, ואל תמעיטו בהזדמנויות לצחוק.

מעורבות בחוויה
(או: כשאנחנו אחד עם העשייה)

אולי החוויה הזו נשמעת כמעט מיסטית: תחושות ריכוז, מיקוד, הנאה, הרגשה כי הזמן עומד מלכת ותחושת העצמי נעלמת. התיאור הזה מתאר מצב אותו מכנים פסיכולוגים ״זרימה״. אתם ודאי מכירים אדם או שניים שעבורם העבודה אינה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פורחים. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלהיות אחד מהם, תורם רבות לאיכות החיים שלנו. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתאחדים עם המטלה שעומדת לפנינו. זאת יכולה להיות פעולה יצירתית כמו נגינה, ציור, ריקוד או כתיבה, אך גם פעולות יומיות אחרות כמו העבודה שלכם, קריאה, פעילות גופנית או מפגש חברתי. ככל שאנו חווים יותר חוויות בהן אנחנו מעורבים לחלוטין בפעולה באותו הרגע, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מסתם כיף. הרווחה הפסיכו־לוגית שלנו גדלה, אנחנו יצירתיים יותר, ממוקדים יותר ומרוכזים יותר.

אם תרצו להגביר את המינון של הזרימה בחייכם, בדקו אילו פעילויות גורמות לכם להרגיש נוכחים. כשתמצאו אותן, נסו לשלב אותן בין שאר הפעולות שאתם עושים מידי יום. בדקו מה מעניין ומושך אתכם, ושאלו את עצמכם האם אתם מקדישים לכך מספיק זמן.

מערכות יחסים חיוביות
(או: אהבה זה שם המשחק)

איך שלא נסובב את זה, אנחנו זקוקים לחברה כפי שאש זקוקה לחמצן. מסתבר שאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על האושר שלנו הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. לא מדובר על כמה שיחות וואטסאפ פעילות יש לכם ברגע זה, אלא על מערכות יחסים בהן אנחנו מרגשים נאהבים, שייכים, משמעותיים וחשובים בזכות מי שאנחנו. הן מאפשרות מרחב ממנו אנחנו יכולים לשאוב חוסן והשראה. מערכות יחסים חיוביות יכולות להתנהל עם אנשים שונים; בני הזוג שלנו, חברים, הורים, אחים וקולגות.

קחו לכם רגע ונסו לחשוב, מי הם האנשים שאתם באמת אוהבים להיות בחברתם? אלה שמבינים אתכם, שגורמים לכם להרגיש מוערכים, שמסוגלים להקשיב ולהכיל את מה שיש לכם לומר? האם יש אנשים שגורמים לכם לחוש חשובים או ראויים פחות והמפגשים איתם דווקא פוגעים בחיוניות ובמורל שלכם? במי מהם אתם משקיעים את מרב הזמן שלכם? אחרי שהבנתם מי הם השחקנים הראשיים הקרובים בחייכם, התאמנו על כישורי ההקשבה וגילויי האמפתיה שלכם. הביעו הערכה כלפי הקרובים אליכם, הקדישו להם זמן והניחו בצד את הנייד כשאתם מדברים איתם. התעניינו ביומם של אהוביכם, הקפידו להביט בעיניהם, וחלקו חיבוקים בנדיבות.

משמעות (או: מה ה״למה?״ שלי?)

כשאנחנו שואלים מהי משמעות חיינו אנחנו לרוב מתכוונים לברר ״מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?״ או ״מה המטרה של כל זה?״ משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. באופן משונה ונהדר, ״אדם שיש לו ״למה״, יוכל לשאת כל איך״. אנשים שהתחייבו למשמעות מסוימת יהיו מוכנים לסבול ולהתגבר על אתגרים שונים בדרך. הורים יהיו מוכנים להשתעבד לחיתולים וקלטות ילדים, ומוזיקאים יהיו מוכנים להופיע בפאב שכוח- אל, מול קהל דו ספרתי.

מציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך. אנשים רבים מחפשים אותה לא בכדי, בדרכים שונות ומשונות. התחילו בלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים החשובים ביותר מבחינתכם ונסו להבין מדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו ממילת השאלה ״למה?״ העלו אותה ותנו עליה את הדעת. למה אתם משקיעים זמן בדברים מסוימים? למה אתם מזניחים דברים אחרים? למה אתם נמצאים במקום שבו אתם נמצאים?

הישגים
(או: הפסגה שלי היא לא הפסגה שלו)

הישגים נשמעים טוב מאוד על הנייר, אך הם הפכפכים מאוד כשזה נוגע אל האושר שלנו. מצד אחד, לצבור הישגים יכול לגרום לנו להרגיש נפלא. זה בוודאי אחד הדברים שמשפר פלאים את הביטחון העצמי. מהצד השני, רדיפה אחד הישגים יכולה ליצור תלות לא בריאה, להכניס לחיינו לחץ ואכזבה. ג׳יימס פטרסון, סופר אמריקאי ופילנתרופ כתב בספרו: ״הנה תמונה יפה לחיים מאוזנים; את מג׳נג׳לת את ארבעת הכדורים שקראת להם עבודה, משפחה, חברים, נפש. ועכשיו – עבודה היא כדור גומי. אם אתם משחררים אותו, הוא קופץ בחזרה. הכדורים האחרים – הם עשויים מזכוכית״. לעבודה יש את הנטייה הזו, למצוא את דרכה לטפס לתוך כל פיסת זמן קיימת ועבודת האיזון שעלינו לעשות אינה פשוטה. אין הדבר חלילה אומר להתרשל או לנוח על זרי הדפנה. מצאו לכם את המטרות החשובות לכם, ובהן – השקיעו את המיטב והגנו עליהם. כשמגיעים לדבר על הישגים חשוב להבין שהם אישיים. עבור אדם אחד תוצאה מסוימת תהיה ניצחון, ובשביל האחר יהיה מביך לציין אותה בקול רם. אנו חיים בחברה תחרותית מאוד, ולפעמים נדמה שאנו צריכים להשלים בהצלחה משימות שונות, שיעידו עלינו כעל יצורים מוצלחים. אחת השאלות החשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא ״מה אני רוצה להשיג?״

אמצו את הצעדים הבאים בדרך לשינוי:

1. מצאו מה כבר עובד לכם (ומה לא) – התבוננו בהרגלים הקיימים שלכם וחשבו אילו מהם גורמים לכם לחוש לא טוב, אילו מהם מדכאים את המוטיבציה שלכם ופוגעים במערכות היחסים שלכם? אילו מהם דווקא משפרים את איכות חייכם? חשבו באילו אפיקים נכון להשקיע את האנרגיה שלכם.

2. מדדו את ההתקדמות שלכם. צעדים חיוביים שתרשמו בפניכם ידרבנו אתכם להמשיך, ונפילות בדרך יעודדו אתכם לבדוק מדוע הן הגיעו.

3. הציבו את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. גם אם חייכם עמוסים בצורה בלתי רגילה, אני מניחה שאתם מוצאים גם זמן לשתות ולקפוץ לשירותים. העבודה על הרווחה הפסיכולו־גית שלכם תוכל לתרום לכם בכל כך הרבה תחומים שפשוט לא משתלם לוותר עליה.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי: www.judithkatz.me

המשך לקרוא

גוף ונפש

10 הבטחות קטנות לשנה החדשה

Published

on

השנה אעלה לאינסטוש תמונה שלי בביקיני, ואכתוב: ״שבת שלום, הלכתי להדליק נרות עם היפות שלי״ ואפסיק להתנצל ליד טבעונים ש״שאני לא כזאת חסידה של פרה״: אני, אודליה יקיר, אוהבת ״על האש״, ואתם יכולים להמשיך להסתפק ב”על העץ” אם בא לכם

מאת: אודליה יקיר

מכירים את זה שבכל ראש השנה אתם מבטיחים לעצמכם שבשנה הבאה תמצאו את הייעוד שלכם בחיים ואת האהבה הגדולה מהחיים, ולא תיגעו יותר בבצקים בחיים? ואז עוברת שנה, ואתם אומרים לעצמכם: תודה שבכלל נשארתי בחיים.

אז השנה החלטתי ללכת על הבטחות קטנות. כמה קטנות? כמו הסיכוי שסטטיק ובן־אל תבורי ייצאו במופע משותף עם הפילהרמונית. קבלו את עשר ההבטחות שלי לעצמי לשנה הקרובה, תחת הקונספט החדשני: ״זה אשכרה הולך לקרות״.

1. אזכור את שמות הילדים של כולן

כל החברות שאולי לא יהיו לי אחרי הטור הזה. אז בין שלל חברותיי הרווקות יש כמה שהצליחו להימלט מהתופת, להלן תל אביב, לנבכי הפריפריה והטיטולים. אחת לחודש אני קופצת לביקור מקיף בגיזרת חדרה עד גדרה, וכדי לא לקחת סיכון, קוראת לכל הילדים: ״יואו, איזה בונבון, איך הוא גדל״. בפעם האחרונה אחת החברות, לא חשוב שמות, דנה, העירה לי: ״זאת בת״. סליחה, דנוש, מבטיחה ללמוד להבדיל בין איתי, יובל ותומר. פשוט כולם נראים יוק כמו בעלך. ניר, נכון?

2. אפסיק להילחץ מטבעונים

איך יודעים שמישהו טבעוני? הוא כבר יגיד לכם. בכל פעם שאני פוגשת טבעוני מה שקורה המון כי אני תל אביבית), אני מתה מפחד שהוא ינסה להחזיר אותי בתשובה ולגמול אותי מבשר. איכשהו הם תמיד מצליחים לגרום לי להרגיש רע עם עצמי, כי העיקרון היחיד שמנחה אותי בחיים זה שאין לי עקרונות. השנה החלטתי להפסיק להתנצל לידם ״שאני לא כזאת חסידה של פרה״. אני, אודליה יקיר, אוהבת ״על האש״. אתם יכולים להמשיך להסתפק ב״על העץ״ אם בא לכם.

3. אתנהג כמו חתיכה חסרת מודעות

תראו, אני די חתיכה. העניין הוא שזה לא בא לידי ביטוי ברשתות החברתיות. שם אני תמיד מעלה תמונות ממלכתיות ורציניות כאילו אני מתנדבת עכשיו במחנה פליטים באוגנדה. לפעמים בא לי פשוט להעלות תמונה שלי בביקיני ובשפתיים משורבבות תחת הכותרת: ״שבת שלום, הלכתי להדליק נרות עם היפות שלי״.

4. אפסיק לריב עם עצמי

מכירים את זה שאתם אומרים משהו ואז מתחרטים שאמרתם אותו, ואז כועסים על עצמכם שכעסתם על עצמכם שאמרתם אותו, ואז כועסים על עצמכם שחפרתם כל כך הרבה למה כעסתם על עצמכם שכעסתם שאמרתם אותו? אלה החיים שלי.

לא יודעת, אולי לא הייתי צריכה לכתוב את זה.

5. אקשיב לאנשים

להקשיב באמת. בואו נודה, רובנו רק מחכים לתורנו לדבר. לפעמים אני שמה לב שרק אני מדברת, ואז אני עוצרת, ובאקט של מודעות עצמית אומרת לצד השני: ״די, מספיק, זה לא לעניין, דיברתי המון על עצמי, בוא נדבר קצת עליך. אז מה אתה חושב על… עלי?״

6. אחטט פחות לאקסים שלי בחיים

אחת לשבוע אני מוצאת את עצמי מפנה כמה דקות, או יממה, לשיטוט בכל הפרופילים בכל האפליקציות האפשריות של אלה שהיו הנסיכים של חיי לשלוש דקות, משנת 96׳ ועד היום. ממש כואב לי לגלות בכל פעם מחדש שהם מעדכנים רק על דברים טובים, אבל הכי כואב לי שהם לא מעדכנים בכלל.

איך אפשר להיות סטוקרית ככה?

7. אפסיק לתת צ׳אנס

אני יודעת שבכל מה שקשור לדייטים אני דווקא אמורה לעשות בדיוק להפך, אבל כמו שאמר פרנק סינטרה, ״הרסתי את זה בדרכי שלי״. החיים לימדו אותי שאם אני לא מתלהבת ממישהו בשיחת הטלפון הראשונה, זה לא יקרה גם בדייט פנים אל פנים, ואם לא נהניתי בדייט הראשון, כנראה ממש אתבאס בשני. אגב, חצי מחברותיי הגיעו ככה לחופה. פעם היה פחות אכפת לי לצאת לדייטים בינוניים, בעיקר כי הייתי רעבה. עם השנים גיליתי שאף סושי לא שווה שעתיים של שעמום, העמדת פנים, ואת החשש שהוא חלילה דוגל בשוויון זכויות ועלול לבקש ממני להתחלק בחשבון.

8. אפסיק להתחשבן

יש לי כמה חברות טובות, חלקן אפילו לא דמיוניות. אחת לשבועיים אנחנו מתכנסות ויוצאות לארוחת ערב פלוס דרינק פלוס עקבים לא נוחים במסעדה חדשה. עד לאחרונה יצאתי מהמפגשים האלה מאוד מתוסכלת, כי איכשהו יצא שלמרות שנישנשתי זיתים, שילמתי כאילו חיסלתי כבש. וזה למה? כי בכל חבורה יש את הגזברית, זאת שאומרת, ״בנות, יצא שכולנו אכלנו פחות או יותר אותו הדבר, אז בואו פשוט נחלק את החשבון בשש״. ואת זה היא מציעה, תוך כדי שהיא דופקת את הגרעפס האחרון של האנטרקוט. השנה אני הולכת ליהנות מהמפגשים האלה ולהפסיק לספור להן ביסים. מה שאני כן ספור להן זה קלוריות.

9. אפסיק לקרוא הורוסקופ

רק תנו לי תאריך לידה, ואני יודעת מה עשיתם בקיץ האחרון. וזה לא משנה שבקבלה אומרים שעם ישראל נמצא מעל המזל האסטרולוגי), ושחוקרים גילו לאחרונה שכנראה פיספסנו חודש או שניים בגלגל המזלות. זה לא אתם, זה הדלי. השנה אני פותחת את עצמי לכל המזלות, ובעיקר למזל שלי. שמרקורי יחפש לו מקום אחר לסגת. אני עם הפנים קדימה. לנומרולוגיה.

10. אחייך יותר

בתור בן אדם שעוסק בקומדיה אני לא יכולה להסתובב ברחוב בפנים כל כך רציניות, כאילו כל הקריירה של בוז׳י מונחת על כתפיי. השבוע החלטתי לחייך יותר, סתם בלי סיבה, ובעיקר לגברים חמודים אוקיי, אז עם סיבה). בינתיים הוגשה נגדי רק תלונה אחת. לפחות השוטר היה חמוד.

 

המשך לקרוא

גוף ונפש

מומחית מהרווארד: "שמן קוקוס – רעל"

Published

on

קארין מיכלס, מומחית אפידמיולוגית מהרווארד, תוקפת את השמן שהפך פופולרי כל כך: "זה אחד הדברים הגרועים לאכילה"

מאת: אלי לאון // ישראל היום

שמן קוקוס הפך בשנים האחרונות לפופולרי. על פי סקרים, שלושה רבעים מהציבור האמריקני חושבים שמדובר במזון בריאות, אלא שסרטון שהפך בימים האחרונים לוויראלי מזהיר כי מדובר ב"רעל טהור", כהגדרתה.

קארין מיכלס, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד, יצאה נגד הטרנד. "מדובר באחד הדברים הגרועים ביותר שאפשר לאכול", הבהירה והוסיפה שהוא טוב לבריאות בדיוק כמו רעל טהור.

דבריה של מיכלס נאמרו בהרצאה ששמה היה "שמן קוקוס וטעויות תזונתיות אחרות" שהתקיימה באוניברסיטת פרייבורג, שם היא משמשת מנהלת המכון למניעה ולאפידמיולוגיה של הגידול".
עמדתה החד־משמעית התבססה על השיעור הגבוה של שמן רווי בשמן הקוקוס, שקיומו מעלה את רמת הכולסטרול הרע (LDL), שעלול להוביל לעליית הסיכון למחלות מחלות לב וכלי דם.
על פי הנתונים, שמן קוקוס מכיל יותר מ־80% שומן רווי – יותר מפי שניים מהכמות המצויה בשומן כללי ויותר מ־60% מבשומן בקר.
אף שההרצאה היתה בשפה הגרמנית, קרוב למיליון גולשים צפו בסרטון הנמשך כ־50 דקות והוא עורר עניין רב בתקשורת הבין־לאומית.
בשנה שעברה יצא איגוד הלב האמריקני בהמלצה נגד שימוש בשמן בגלל הסכנות הפוטנציאליות שבו. ארגוני בריאות אחרים פרסמו אזהרות דומות. קרן התזונה הבריטית קבעה עוד כי "עד כה אין מידע או ראיות מדעיות חזקות התומכות ביתרונות הבריאותיים שבאכילת שמן קוקוס".

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ספט
21
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 21 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
28
ו
17:00 שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
ספט 28 @ 17:00 – 18:00
שישי ישראלי @  IAC Shepher Community Center
ה-IAC בשיתוף עם ארגון מת"י מזמין אותכם לקבלת שבת קהילתית באווירה ישראלית בסגנון פיקניק מתחת לכיפת השמיים . אתם דואגים להביא את המאכלים החלביים האהובים עליכם ואנחנו דואגים לקידוש בסוכה, חלות, יין , קינוחים, הפעלה[...]
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 28 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
29
ש
20:00 נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ספט 29 @ 20:00 – 21:00
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ערב שירה בציבור בוואלי בית שלום. שירים לסיום הקיץ, שירים לתחילת הסתיו ולחגי תשרי.  המחיר בכניסה 20 דולר . הארוע יתחיל בשעה 8:00 בערב.

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות