דיווח: טראמפ שקל לתקוף באיראן; יועציו שכנעו אותו להימנע מכך – שבוע ישראלי
Connect with us

חדשות

דיווח: טראמפ שקל לתקוף באיראן; יועציו שכנעו אותו להימנע מכך

Published

on

על פי הפרסום בניו יורק טיימס, הנשיא רצה לתקוף את המתקן הגרעיני בנתנז, על רקע הדיווחים על המשך העשרת האורניום ע"י האיראנים

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שקל לתקוף בשבועות הקרובים את מתקן העשרה הגרעיני בנתנז, אך יועציו הבכירים שכנעו אותו להימנע מקו פעולה זה – כך על פי דיווח בניו יורק טיימס. הפגישה עם היועצים התקיימה יממה לאחר שדווח כי האיראנים ממשיכים להעשיר אורניום. בפגישה השתתפו סגן הנשיא מייק פנס; שר החוץ מייק פומפאו; כריסטופר סי מילר, מזכיר ההגנה בפועל; וגנרל מארק א. מילי, יו"ר המטות המשולבים, שהזהירו כי תקיפה צבאית נגד מתקני הגרעין האיראניים עלולה בקלות להידרדר לעימות רחב בהרבה.

כל תקיפה, בין אם באמצעות טילים או מתקפת סייבר – תתמקד כמעט בוודאות בנתנז, שם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית דיווחה כי כמות האורניום המועשר שמשטר האייתולות צבר גדול פי 12 מהמותר במסגרת ההסכם הגרעין שממשל טראמפ פרש ממנו ב-2018. טראמפ שאל את יועציו הבכירים, בעקבות פרסום הדו"ח, אילו אפשרויות קיימות וכיצד להגיב. לאחר שמזכיר המדינה פומפאו והגנרל מארק מילי תיארו את הסיכונים האפשריים בהסלמה צבאית, הערכה הייתה כי תקיפה באמצעות טילים באיראן ירדה מהפרק. עם זאת הנשיא עשוי לבחון דרכים לפגוע ביעדים איראניים או בבני בריתם, כולל מיליציות בעיראק, 

במקביל, ממשל טראמפ צפוי להסיג את רוב הכוחות האמריקאיים המוצבים באפגניסטן ובעיראק, לפי דיווח של  CNN. הפנטגון כבר העביר פקודות מקדימות ליישום התוכנית שתכלול השארת כ־2,500 חיילים באותן מדינות, לאחר הנסיגה. הוצאת הכוחות תתרחש עד 15 בינואר, 5 ימים לפני השבעתו של הנשיא הנבחר, ג'ו ביידן. כ־4,500 חיילים משרתים כיום באפגניסטן ו־3,500 בעיראק.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

חדשות

קונספריציה בע"מ

Published

on

השביב של ביל גייטס, ההשפעה של ה- 5G על התפרצות הקורונה, הדיפ סטייט של טראמפ,  QAnon. איך קרה שכל אלה חדרו למיינסטרים וצברו השפעה פוליטית? 

ישנן כל מיני תיאוריות קשר, אבל הסוג הנפוץ ביותר הוא תיאוריות על קנוניה גלובלית. סקר שנערך לאחרונה בקרב 26 אלף אנשים מ-25 מדינות, שאל האם לדעתם ישנה "קבוצה אחת של אנשים שיחד שולטים בעולם ומכוונים בסתר את האירועים". 37 אחוז מהאמריקאים השיבו שזה "בוודאות נכון" או "כנראה נכון". כך השיבו גם 45 אחוז מהאיטלקים, 55 אחוז מהספרדים ו-78 אחוז מהניגרים. 

תיאוריות על קנוניה גלובלית אינן דבר חדש, כותב פרופ' יובל נח הררי ב"ניו יורק טיימס". הן קיימות  אלפי שנים, ולחלקן הייתה השפעה לא מבוטלת על ההיסטוריה. הנאציזם הוא דוגמה טובה. בליבו של הנאציזם עמדה תיאוריית קשר על קנוניה גלובלית, שאמרה ש"חבורה של בעלי הון יהודים שולטת בעולם בחשאי וזוממת לחסל את הגזע הארי ואת תרבות המערב. חבורת היהודים הזו עומדת מאחורי המהפכה הקומוניסטית ברוסיה, מנהלת את הדמוקרטיות המערביות, ומחזיקה בבנקים הגדולים, באולפנים של הוליווד ובמרבית כלי התקשורת. רק היטלר הצליח להבין את המזימה שלהם – ורק הוא יכול לעצור אותם ולהציל את האנושות".

 תיאוריות על קנוניה גלובלית תמיד טוענות שמאחורי אינספור האירועים שאנו רואים על פני השטח, מסתתרת חבורה קטנה של קושרים. החבורה הקטנה הזאת עושה שני דברים ביעילות מדהימה: היא שולטת בכמעט כל מה שקורה, ומצליחה להסתיר את השליטה שלה. מהנחות היסוד האלה מתגבשת תמונת עולם שלמה. האירועים שעושים כותרות הם מסך עשן שנועד להטעות אותנו. המנהיגים שמושכים את תשומת ליבנו הם בובות על חוט, שמצייתות לשליטים האמיתיים של העולם. 

לדעתו של פרופ' הררי, תיאוריות על קנוניה גלובלית מצליחות לשכנע הרבה אנשים כי הן מציעות הסבר פשוט אחד לאינספור תהליכים מורכבים. החיים שלנו עוברים טלטלות בגלל מלחמות, מהפכות, מגפות ומשברים כלכליים. אבל אם אני מאמין בתיאוריה כלשהי על קנוניה גלובלית, אני לפחות נהנה מההרגשה המנחמת שאני מבין כל מה שקורה. כך משמשת תיאוריית הקנוניה הגלובלית כפתרון קסם שמסביר את כל מסתרי העולם. יתרה מזאת, בזכות התיאוריה הזו אני עכשיו חכם יותר לא רק מרוב האנשים, אלא אפילו מהאליטה האינטלקטואלית והפוליטית: מהפרופסורים, העיתונאים והפוליטיקאים. אני רואה היטב את מה שהם החמיצו – או אולי את מה שהם מנסים להסתיר. 

ישנן כמובן הרבה קנוניות אמיתיות בעולם. אנשים, תאגידים, ארגונים, כנסיות, מפלגות וממשלות כל הזמן מתכננים ומוציאים לפועל מזימות שונות ומשונות. אבל זו בדיוק הסיבה שקשה לשלוט בעולם. יש בו כל כך הרבה מזימות שמושכות ודוחפות בכיוונים מנוגדים, שאף אחד לא יכול לצפות מה יקרה ובטח לא לשלוט בהכל. 

ההבנה שאנחנו מסוגלים לזהות את הקבוצות שנאבקות זו בזו בעולם, ואנחנו יכולים לכרות ברית עם קבוצות מסוימות נגד אחרות – לזה קוראים פוליטיקה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות