Connect with us

Israel-LA Magazine

דורון גזית:" הבלון ששינה את חיי".

Published

on

אם יש ישראלי אחד מוכר וחביב על כולם בקהילתינו הרי זהו דורון גזית.אולי הוא נחבא אל הבלונים והשרוולים הצבעונין שלו אבל מוצריו מעשה ידיו לתפארת מתנוססים בכל אירוע מכובד ישראלי או אמריקאי ומזמינים תשומת לב ועין ומושכים את הקהל להביטו ולהתפעל.ברם,הסיפור עם הבלונים לא התחיל עכשיו ,יש לו רגליים לילדותו ההצבעונית של דורון גזית.

Doron Gazit Portrait with FzFw

דורון גדל בפרדס חנה, בן למשפחה יקית. אביו היה מדריך חקלאות. אמו – אומנית. עבדה עם פרחים, עלים וצבע.

הוא למד בבית הספר אלונים בפרדס חנה ואחר כך באורט נתניה. כאמור,אמו ואחותו אומניות, ודורון לא חשב שחיידקי היצירה דבקו גם בו.אבל המציאות הכתיבה אחרת, כששרת בבסיס חיל אויר, מצא את עצמו מבקר ב"מזבלה" של הבסיס, אוסף חלקים מעניינים מגרוטאות מטוסים. הוא נמשך אל החומר, הדמיון שלו עבד שעות נוספות,כל גרוטאה הפכה לפסל סביבתי תחת ידו.דורון החל ליצור פסלים מהחומרים הזרוקים שמצא וחוטי ברזל. מהר מאוד מצא את עצמו כ"פסל" של הבסיס. התחילו להזמין אצלו פסלים כמתנות מטעם הבסיס למפקדים שפרשו.

אחרי ש"גילה" בצבא את נטיתו וכשרונו, הלך ללמוד בבצלאל – עיצוב מוצר- שילוב בין כשרונו הטכני ואהבתו

לאומנות ועיצוב. הוא מעיד על עצמו: "זאת היתה הפעם הראשונה שהרגשתי שאני נמצא בחברת אנשים כמוני".

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

מדריך  לאומנות באמריקה

במהלך לימודיו בבצלאל יצא לשליחות מטעם הסוכנות – לWACO  TEXAS והפך למדריך למלאכה ואומנות,

 ARTS AND CRAFTS ומכיון שרוב הילדים העדיפו משחקים בחוץ, הוא קרא לזה

"ארטס אנד קראעכץ ".

ואז שכל העסק הסתיים, בסיום המחנה, יצא לטיול גדול בארה"ב, ובסן פרנסיסקו ראה לראשונה מישהו שצר צורות מבלונים.

Lilias at LA dowtown event -

ה-

TWISTY BALLOON

ועל זה הוא אומר שזה היה "הבלון ששינה את חייו".

דורון רואה בבלון "קו תלת מימדי שאפשר ליצור איתו", כמו שקאלדר Calder  יצר גופים תלת מימדיים עם חוטי ברזל.

מאז ועד היום יש לדורון לפחות בלון אחד כזה בכיס, "בל"ח", הוא מסביר "בלון לשעת חרום."

 NY convention center

מתפרנס מבלונים

כשחזר ארצה החל לממן את לימודיו במכירת בלונים בצורות. הוא עמד במדרחוב בן יהודה בירושלים, השתעשע בבלוני הנחש ומכר לעוברים ושבים. ובקיץ- הוא גם השתתף בפסטיבל "חוצות היוצר" בעיר.

 היום, אם תראו אנשים מנפחים בלונים  בחוצות העיר , סביר ומקובל שהם משתמשים במפוח. דורון מנפח "טבעי" והיה חוזר מהעבודה עם כאב בטן מרוב לחיצות ונשיפות. מי שהיה מופנם וביישן מטבעו, מצא את עצמו לא פעם במרכז קהל גדול.

דורון:"הייתי מבטיח לקונים 100% אחריות, שהבלון יתפוצץ רק פעם אחת". דורון הפך לדמות די מוכרת בירושלים "דורון בלון". הצטרף ל"אומנות לעם" , יצר מופעי יצירה בבלונים ואויר , והופיע בעיירות פיתוח וישובי גבול מרוחקים.

בעוד הבלונים הקטנים שמכר ברחובות פרנסו אותו, ראשו "התפוצץ" מרעיונות.

דורון:" התלהבתי מכך שניתן ליצור נפח גדול, בעצם מכלום – מאויר עם מעטפת".

תובנות לגבי הבלון באו לו ממפגשיו עם הבדואים בסיני.

in the Burnt Carmel Forest

דורון :"הצגתי את הבלונים שלי בפני בדואים שמעולם לא ראו בלון. תגובתם הספונטנית ל"פלא" איששה את תחושתי הראשונית, שיש בבלון משהו מעבר לחומר, מעבר לגומי צבעוני. היו כאלה שהתיחסו אל הפלא שבבלון, אל ה"רוח" שבתוכו, שהיא כעין נשמה של הבלון,  נשמה שפורחת כשהבלון מתפוצץ. מאידך היו אחרים שתגובתם הראשונית לבלון היתה של צחוק. מה שעורר אותי לשאול "איך זה שדבר כל כך מופשט גורם דווקא לתגובה של צחוק?".

אז כמו שאמרתי, הראש של דורון, "התפוצץ" מרעיונות לכל מיני כיוונים.  כאומן, דורון התחיל לחשוב בגדול. הוא התחיל לחשוב על ציורי ענק שיוכל ליצור במרחב הגדול, בעזרת מתנפחים ארוכים. כאילו שהמתנפח הוא קו תלת מימדי שאיתו אפשר לצייר במרחב תלת ממדי, כשהטבע, או הנוף האורבני הם הקנווס שלו. כבר אז הוא הושפע על ידי אמנים סביבתיים ובעיקר על ידי קריסטו.

אז גם הבין שהמונח "בלון" מגביל מדי, והחל להשתמש במונח "מתנפח" ו"מנתפחים". או, כפי שדורון מוצא את עצמו חוזר ואומר :" I DON’T USE THE B WORD"

1 Desert Flowers - Dubai - AirDD  300dpi

אני שואל אותו,מה היו התגובות האם היתה חדשנות מה היו הקשיים והאילוצים?

 

דורון:" 'בבצלאל', התגובות של מורי היו מאוד מעורבות. יצאתי למדבר יהודה ביחד עם כיתה של פרופ' אריה אופיר, שהעריך את עבודתי. שם יצרתי את המיצג האומנותי הראשון עם 'מתנפחים' בשיתוף עם סטודנטים נוספים. לקראת המיצג הלכתי למפעל פלסטיקה בקיבוץ וייצרתי מתנפחים צבעוניים, ארוכים מאוד, בלא סגרים. הסטודנטים התפזרו משני צידי נחל ערוגות , ונתנו לרוח למלא את המתנפחים . כך נוצרו מעין קשתות צבעוניות מעל לוואדי.  צילמתי את 'ההפנינג', וזאת היתה התחלת הקריירה שלי כצלם שמנציח את יצירותי הזמניות".

Sculpting the Wind - San Fran

"והתגובות של הוריך?",אני מתענינן.

דורון:" ההורים היקים שלי היו ממש מזועזעים מכך שבנם, הסטודנט המצטיין לעיצוב,  עוסק בבלונים. הודעתי להם שכל עוד יש לי רעיונות לחדש בתחום 'המתנפחים' , אני אמשיך ואעסוק בבלונים. .. עם השנים הם הסתגלו לרעיון ובהמשך אפילו נהיו להורים גאים".

….אבל סבתו היתה מזועזעת אף היא, אבל אחרי שראתה אותו מופיע בטלויזיה עם "החתול שמיל" ("שמיל דה קאצ'ה") הפך בעיניה לגיבור תרבות.

Neomi with a Frozen Flow

תחילת הדרך כאומן סביבתי וממציא

 

בשנה האחרונה של דורון בבצלאל, מוזיאון ישראל הזמין ממנו פסלי מתנפחים להצבה על גג אגף חדש במוזיאון שבדיוק נפתח. דורון יצר צורות מופשטות של כלב, גירפה, ושאר חיות, דוגמת אלה שיצר מהבלונים הקטנים שמכר ברחוב,  אלא שהצורות שצר היו ענקיות (כ-15 מטרים). לניפוח יצירותיו הוא השתמש במפוחים ישנים של טנקי שרמן שמצא. העיצוב היה מרשים, אך המבחן הגדול היה כנגד הרוח, וכעבור יומיים הרוח נצחה..

דורון, שלמד עיצוב מוצר התחיל לחשוב גם על חידושים בתחום הבלונים כמוצר, ולא רק כמדיום אומנותי.  הוא יצא עם "הבלונק", שרוול פלסטיק ארוך (כ-3 מטרים) שמתנפח בקלות ובמהירות. זה בלון שמתנפח על ידי שנושפים בו ממרחק (ניצול של עקרון ברנולי). הלקוח הראשון היה בנק הפועלים, לתוכנית של "דן חסכן". דורון שהיה עדיין סטודנט תפרן, פתאום קבל הזמנה כאילו שהוא בעל מפעל.. הוא פתח מכונת גלגול מיוחדת, ובעזרת מספר חברים סטודנטים, וחברת מפתן להעסקת מוגבלים,  השלים הזמנה של רבע מליון בלונקים.

 

Asahi River, Okayama v 

 

פריצות דרך ומפחי נפש

 

דורון יצא מטעם משרד החוץ, קשרי תרבות ומדע,  לכנס פיסול בסן פרנסיסקו ביחד עם האומן אורון אוריין.  משם, הומלץ בפניו להשתתף בתחרות פיסול בינלאומית בניו אורלינס מטעם היריד הבינלאומי והוא היה בין עשרת הזוכים (מתוך מאות מועמדים). מיד אחר כך קבל הזמנה להציג את המדיום האומנותי החדש שלו לאולימפיאדת לוס אנג'לס. דורון קבל את הג'וב הגדול הראשון שלו – ישר בזירה הבינלאומית: עיצוב תשעה אתרים שונים של האולימפיאדה. ישראלי מאלתר, הוא קבל עזרה מחברה שנתנה לו לישון על מזרון בבית שלה, ומישהו אחר שהלווה לו אופנוע . מהכסף הראשון שקבל קנה אוטו מסחרי, וכך נדד בין תשעת האתרים כולל LAKE CASITAS ליד OJAI- אתר שבו נערכו תחרויות  חתירה, שם יצר מעין פסל קינטי שנע עם הגלים.

זה השלב שבו ההורים של דורון התחילו לחשוב שאולי הילד שלהם לא לגמרי ירד מהפסים, ואמא שלו התחילה לגזור קטעי עתונות ולאסוף תמונות שהבן שלח לה בתדירות.

Line in the Dead Sea

בשלב ההוא דורון היה על הקו בין פרדס חנה ללוס אנג'לס על בסיס די קבוע, ובאחת הנסיעות ביקר אצל חברה בניו יורק שהכירה לו את מי שהיה אז סוכן הצעצעוים הגדול ביותר בתעשיית הצעצועים. ההוא ראה את דורון מנפנף בידיים ובצ'יק צ'ק מעשה קוסם מנפח בלון גדול ברעש "בום" מהדהד. מיד הוציא חוזה מהמגירה ואמר לדורון: IM GOING TO MAKE YOU RICH LIKE YOU NEVER BELIEVED.. הסוכן סגר חוזה בין דורון לבין חברת                      WAMO                       שהיתה אז בשיאה, לאחר המצאת הפריזבי, וההולה-הופ, והבלונק מפרדס חנה נועד להיות הדבר הגדול הבא. אבל רצה הגורל והמוצר שיצרו לא היה טוב ולא פעל כמו שצריך, או כמו שאומרים בשפתו של דורון – THEY BLEW IT .

מפה לשם, שהיותיו של דורון בלוס אנג'לס נהיו יותר ויותר ארוכות, עם אפשרויות חדשות שנפתחו ופיתו אותו להשאר ולמצות את חלום המתנפחים. הוא קבל הזמנות רבות לעצב ארועים בינלאומיים , ובתקופה מסוימת היה מתעורר במלון ולא ידע באיזו עיר או מדינה הוא נמצא.

ב-1986הוא הקים את חברת AIRDD-AIR DIMENSIONAL DESIGN , שממנה המשיך לנפח ולהתנפח. הוא הוזמן לבצע עבודות בכל רחבי העולם, כולל הירידים הבינלאומיים באוסטרליה ובספרד, האולימפידאה בדרום קוריאה, הבית הלבן, וגם חגיגות ה-200 לפסל החרות בניו יורק.

חלק מהפרויקטים היו נועזים במיוחד – כגון מתנפחים שטיפסו לאורך קירות הזכוכית של גורד שחקים שאך זה הוקם בסולט לייק סיטי. העיצוב הנועז זכה לסיקור טלויזיוני, אבל הרוח הכתה את המתנפחים על הבנין, והדיירים החדשים נבהלו מהרעש.

כשהגיע לאמריקה פתח חברה והעבודות שבצע עם החברה היו יותר בבחינת עיצוב או קישוט שנעשו ביד אומן-חדשן.

את היצר שלו לבטא את עצמו כאומן המשיך להגשים בכל מסעותיו, על ידי שיצר עם המתנפחים עיצובים בטבע, כמצייר בקו תלת ממדי  –  על חולות, ליד הים, בין עצים ובין גבעות.

כמו כן דורון יצר מיצגים של פיסול סביבתי חי עם הרוח, בדרך כלל ליד הים. זוהי סדרה בלתי נגמרת שבה דורון נותן לרוח לבטא את עצמה דרך המתנפחים שלו.

דורון: "הרוח, כזרימת אויר וכנשמה היא בלתי נראית – אני מאפשר לה להיראות". VISUALIZE THE INVISIBLE. דורון מציב מתנפחים ארוכים ודקיקים עם פתח לכיוון שממנו באה רוח. מי שמוזמן ומי שמזדמן יכול להצטרף לחגיגה שיש בה יופי, קסם ופשטות. קשה להסיר את העיניים מהמתנפחים שיוצאים במחול, לפעמים כמו להבות אש, ולפעמים בתנועה קלילה כמעט לא מורגשת. הפלסטיק הלבן משקף את אור השמש – צהובה או צבעונית בשקיעה. דורון רץ בין המתנפחים ומצלם. בעיניו, היצירה שהוא נותן לה במה, יצירת הרוח – היא תמיד חדשה ושונה ומשכרת אותו ביופיה. דורון ממשיך לערוך מידי פעם ארועים אומנותיים של SCULPTING THE WIND בפסטיבל BURNING MAN אליו הוא הולך כל שנה ועל שפת הים (הארוע הבא יערך ב-13 באפריל כשעתיים לפני השקיעה).

 

 

"מה עשיתם אילו יצירות ביצועים ופרויקטים מיוחדים?"

 

דורון:"מאז שהתחלנו חלפו מים רבים מתחת לגשר, או כמו שאני נוהג לאמור "אויר רב זרם מתחת לגשר" – ובתוך זה נקראתי להשתתף בטקס הפתיחה של המונדיאל (עם ויטני יוסטון), ולטקס הסיום של האולימפיאדה באטלנטה. לאולימפיאדה התבקשתי לעשות משהו שהעולם עוד לא ראה. ביחד עם מי שעבד איתי אז, אריה ("לולו") דרנגר ז"ל, פיתחנו את ה-FLY GUY – אלה הדמויות הרוקדות, שהופיעו לראשונה בטקס הסיום של האולימפיאה באטלנטה. היו כ-16 דמויות כאלה, כל אחת בגובה 60 רגל (20 מטרים). זה היה אפקט עצום. הדמויות היו אמורות לרקוד מספר דקות על המגרש, ובסוף הן נשארו כ-45 דקות.  על המצאה זו קבלתי פטנט.

בתחילת הדרך ה-FLY GUYS     והדמויות המרקדות בכלל היו סנסציה עולמית. החברה שלנו מכרה הרבה כאלה ובמחירים די גבוהים. פתחנו כל מיני עיצובים וצורות, והיה ענין רב. עם הזמן נכנסה תחרות מסין, שהורידה את המחירים ואיכות המוצר. ניסינו להתנחם בזה שהמחמאה הכי גדולה היא התחרות.. ללא ספק זה החמיא לי כשראיתי את המתנפחים באפיזודה של הסימסונס .. זה הפך למין סמל תרבותי.. מצד שני כסף כבר לא היה בזה, ואפילו התחלנו להפסיד כספים…  כיום אנחנו כבר לא מיצרים את המתנפחים הרוקדים, ובמקום זה אנחנו מקבלים תמלוגים מיצרנים אחרים עבור  רשיון להשתמש בפטנט".

ספר לי איך הכרת את אשתך נורית? ומה יחסה אל המתנפחים?

 

דורון:"בכל פעם שבאתי לביקור בארץ הכריחו אותי להפגש עם עלמות חן בישראל. קצת לפני האולימפיאדה של 96 הפעילו עלי לחץ גדול להפגש עם מישהי, עורכת דין מתל אביב. המקצוע של הגברת לא במיוחד קסם לי, וממש לא התחשק לי להפגש איתה. אבל אחרי לחץ מכבשי נכנעתי, וממש כשפתחה את הדלת החץ פגע בי וידעתי שזאת תהיה אשתי. מלאתי את הבית שלה בבלונים מכל הסוגים, ולשמחתי כבשתי את ליבה. שנינו לא היינו צעיריים כשהכרנו, כך שההחלטה להתחתן באה די מהר. נורית, אשתי, עוזרת לי היום בניהול, שיווק, ופיתוח עסקי, ויש לנו שני ילדים , בן ובת בני 10 ו-12".

                       

 

 

 

 

מה עשיתם אילו יצירות ביצועים ופרויקטים מיוחדים

 

 

דורון:" – אחד הפרויקטים האהובים עלי היה הפרויקט שבצענו בדובאי. המזמינים בקשו שנסמן את השטח שבו יוקם אתר קניות אדיר. לשם כך שלחנו לדובאי משלוח של 3 טון. על פני עשרה מגדלי פיגומים שהוקמו במיוחד לצורך העבודות שלי, כל אחד בגובה 75 רגל (25 מטרים) תויתי עיצובים עם המתנפחים, שיצרו מעין זרי פרחים ענקיים מופשטים במדבר. הגעתי עם מספר עוזרים מלוס אנג'לס ועבדנו עם כ-40 פועלים מפקיסטאן.

עבדתי פעמים רבות ביפן, אבל הפרויקט המרשים ביותר היה לרגל פתיחת בנין פוג'י, בנין עצום בן 25 קומות. הבנין נבנה על אי מלאכותי במפרץ טוקיו והיתה לנו התמודדות קשה עם הרוח מן הים. עבדנו עם כ-30 פועלים יפנים שעבדו מהמעליות לניקוי חלונות שרצו לאורך הבנין.

בנינו מגדלים במדבר מקסיקלי לקונצרט האחרון של פבארוטי, ל-50000 איש, התרסקנו עם הוריקן שהרס הכל בטקסס, אבל,

לאחרונה היה לנו הכבוד להשתתף ב-HALF TIME SHOW             של ה-סופר בול – ייצרנו את אפקט השיער של ביאנסה, שיצא משני צידי הבמה לקראת סוף ההופעה. הבד היה כל כך גדול,  שגם אולם כדורסל ששכרנו לשם ההכנות, לא היה מספיק גדול לפריסה מלאה של הבד. ערכנו ניסויים ובדיקות רבים לפני שיכולנו לאמר בוודאות שניתן לבצע ניפוח בתוך מספר שניות של בד בכזה קנה מידה (120 רגל על 100 רגל –כ-40 על 30 מטרים). יחד עם זאת, לא היינו צריכים להתחיל מבראשית, כי היה לנו נסיון מה-HALF TIME SHOW עם פרינס, בשנת 2007 שאז יצרנו מסך אנכי גדול להקרת הצללית של פרינס.

FROZEN FLOW – גופי תאורה פיסוליים

לאחרונה ,דורון יצר טכנולוגיה חדשה לעיבוד פלסטיק שאפשרה לו להקפיא את החומר במצב נוזלי, ולקבל צורות אורגניות יחודיות , כעין זרימת מים שקפאו. הכל התחיל בתקלות יצור שנזרקו לפח, ואחרי שאשתו כמעט השתגעה מכל הפלסטיקים שנכנסו לבית – פיתח את  ה -.FROZEN FLOW.  למרות שגופי התאורה החדשים אינם מתנפחים, אלא עשויים מפלסטיק קשיח,  גופי התאורה הללו משקפים את אותה זרימה קסומה כמו בעבודות שבהן דורון מגלה את הרוח. גופי התאורה נמכרים עתה בחנות העיצוב היוקרתית של JF CHEN  שבהוליווד ובסוהו שבניו יורק.

 

דורון הוא איש טורבו  שלא נח לרגע. המוצר העיקרי שהחברה שלו מיצרת כיום הוא קו של אורות פיסוליים לארועים הHi-Lights

הם מושכרים בשוק המקומי ובכל רחבי ארה"ב ונמכרים בכל העולם. החברה של דורון ממוקמת בצפון הוליווד,  ליד שדה התעופה של בורבנק. לפני כשנתיים שמח על ההזדמנות להשתתף בפסטיבל האור בירושלים העתיקה – כשלאורך מסלול ארוך בעיר העתיקה הוצבו המתנפחים הפיסוליים שלו.אבל בסוף היום אין יותר ציוני מדורון ונורית,הם נוסעים כל קיץ לחופשה ארוכה עם המשפחה בארץ וחולמים על היום שבו יוכלו להוריד את החומות ולהחליף אותן ב'מתנפחים צבעוניים' ארוכים ומתנפנפים שיצהילו ויקרבו לבבות של הישראלים ושכניהם.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Israel-LA Magazine

ליקטוטים 7 מאת אודו קשטן

Published

on

מתרגש. מחר יוצא לאור הספר החדש שלי "עשרה שיטות לשיפור העברית"

אני כל כך לא בכושר שאני מתנשף במעלית.

בטח בחדר של בר רפאלי תלוי לוח שנה עם תמונות של מוסכניקים.

sb10064404bp-001c

המוסד עושה מבצעים רק כדי שלרונן ברגמן יהיה במה למלא עיתוני חג.

<במיטה>
היא: איפה הזוגיות של פעם, שהיינו מדברים שעות אל תוך הלילה, אותה חברות נפש עמוקה ואמיתית, של תשוקה והקשבה
אני: גם אני מותק, לילה טוב.

עוד סמס אחד של שנה טובה ואני כפיי ארימה.

כשהוורד מסמן לך טקסט בקו ירוק הוא כאילו אומר לך "תשמע, אין לי סיבה מיוחדת למה עשיתי את זה, אבל אם אפשר לעצבן אותך אז למה לא?".

אין לי בעיה עם סופר פארם למעט חוסר העקביות שלהם. בשמים אין להם בעיה שאני בודק, אבל דיאודורנט סטיק, או הו.
מכירים את הרגע הזה שאתם קולטים כמה הבית מטונף ומבולגן, מקבלים עצבים, מפשילים שרוולים ויוצאים מהבית?

 

אין ילד מתוסכל מילד שאוכל ארטיק ואבא שלו אומר "זה מטפטף לך, תביא אני אעזור לך מהצד" ומשאיר אותו עם מקל.

-הגבינה הזאת רזה?
-כן
-אתה בטוח?
-כן, 5%
-אז כשתהיה בטוח ב-100% אני אקנה

 

-תחשוב על מספר כלשהו ואל תגיד לי אותו
-אוקיי, חשבתי
-זהו, אל תגיד לי אותו. כזה אני, לא צריך לדעת הכל.

 
יום כיפור יוצא השנה על שישי שבת, זו הפעם הראשונה שאלוהים יצטרך לבקש סליחה מאיתנו.
הרגע הזה שאתה קולט שיש במטבח תבנית עם עוגת שטרודל, ואתה עושה קפה, חותך פרוסה ונותן ביס בקיש בצל.

 

 
נשיאים אמריקאים תמיד הופכים בסוף למוצרים: לינקולן מכונית, קנדי מוצרי חשמל, ואובאמה נקניק.

 

– בוס, אל תשאל, היתה תקלה בפס הייצור, וכל חפיסות השוקולד יצאו עם חורים
– עזוב, תשאיר את זה ככה, נקרא לזה "שוקולד אוורירי"
– אתה גאון!!

 

פררו רושה זה הבר רפאלי של השוקולדים.

חלום שלי לראות ערס מסובב מעל הראש איזו פריחה וצועק "זו כפרתי".

גם אם פרויקט הדיור הזה הוא בפפואה־גינאה החדשה, תהיה שם הנחה לעמיתי חבר.

 

הקטע הזה שמישהו שלמד איתך בכיתה ב' מציע לך חברות בפייסבוק אז לפני שאתה מאשר אותו אתה מגשש עליו קצת כדי לראות לאן הוא הגיע בחיים ביחס אליך ומגלה שיש לו עבודה טובה יותר משלך ותפקיד בכיר עם שלוש אותיות כאלה באנגלית, יש לו תואר שני בטכניון, פנטהאוז ענק בתל אביב, שלו, לא שכור, יש לו שני ילדים, הוא המון בחו"ל, הוא נוסע על אאודי ספורט, שיניים מושלמות, הוא כתב כבר שני ספרים, הוא מתנדב בסיוע לניצולי שואה, צמחוני, יש לו על היד שעון ששווה 5 משכורות שלך. יששששש אשתו מכוערת. מאשר.

 

מנהרות הכרמל נחסמו עקב ״תקלה״, ושני כבישי היציאה האחרים מחיפה נחסמו גם הם על ידי ״רכבים תקועים״, במה שנראה כרגע כמו מזימה של יונה יהב למנוע מאנשים צעירים לברוח מאזור חיפה.

תן לאדם דג, והשבעת אותו ליום. תן לו גפילטע פיש, והרסת לו את היום

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

הצביעו רוגעלך מאת יאיר ניצני

Published

on

העיקר שיש כיבוד

אחרי שהמתח סביב סוריה התפוגג והחגים הגיעו לסיומם החד משמעי, הבחירות המוניציפאליות הולכים להיות הדבר הגדול הבא.  הפעילים מתנפלים עלינו מכל עבר חמושים בשלטים ופליירים, הקמפיינים רוויים אמוציות והמועמדים משמיצים אחד את השני כמיטב המסורת.  בעיר נשר שני אחים רצים אחד מול השני, בלוד מועמד אחד הוכרז כ"אויב האיסלאם", בתל אביב רץ הומו מוצהר, וברמת השרון ראש העיר נחשד בשחיתות ואולץ להתפטר אבל…סורפרייז! הוא ירוץ כרגיל. בקיצור אסקימו לימון החגיגה נמשכת.

 

מה שיפה במוניציפאליות היא שבניגוד לבחירות לכנסת כאן אתה באמת יכול להשפיע, ואם המועמד שלך, שעד אתמול ניהל פיצרייה ביישוב,  לא יעמוד בציפיות, לא צריך לחכות ארבע שנים כדי להעניש אותו. תוכל פשוט להגיד לו את זה בפנים ביום שישי כשתפגוש אותו בסופר.
בלחץ הסביבה מצאתי את עצמי לאחרונה נדחק לחוג בית של אחד המועמדים. היו בורקסים, חצילים בטחינה,  עגבניות שרי ואצבעות גזר, קפה ומיץ חופשי וכמובן הפחמימות ששום חוג בית לא שלם בלעדיהן- רוגעלך. פטפטתי עם חברים, העברתי את הזמן בסבבה ולכל מי ששאל אמרתי שאני שוקל ברצינות להצביע עבור המארח. העסקה נראתה לי הוגנת . תמורת שעה לא יקרה מזמני במהלכה נמנמתי ובהיתי לסירוגין במועמד,  קיבלתי ארוחת ערב , כסא די נח והמון תשומת לב. הרבה יותר ממה שאני מקבל בבית.

 

כשחזרתי  שאלה אותי הגברת הראשונה מה חשבתי על האיש וחזונו . אמרתי לה שטרם גיבשתי דעה על המועמד ואולי זה יקרה כשאזכר בשמו, אבל בעודי מגמגם נפל לי האסימון : זה היה ערב נפלא ומזין , למה שלא אלך ואקשיב גם לכל שאר המועמדים?  ומה בעצם מונע ממני וללכת לשמוע מועמדים בערים שכנות? המדינה קטנה, הערים מתקרבות, וברור שיום אחד כולנו נהיה מועצה אחת גדולה ומאושרת.  הסברתי לאשתי שלמען עתיד ילדינו אני חייב ללמוד ברצינות את כל הבעיות ברדיוס של עשרים קילומטרים, ולכן אני מתכוון להפוך את חוגי הבית להרגל של קבע. שחררתי אותה מהעניין כדי שיהיה לה יותר זמן איכות לעצמה והבטחתי שלקראת הבחירות אגיש לה דוח ובו יפורטו מסקנותיי.

 

נרשמתי לאתרי המועמדים ,הזמנתי את עצמי לחוגי בית ויצאתי לבלות.  כל ערב הקפדתי לשאול את המועמד אותה שאלה : ,מה החזון של כבודו לשנים הבאות ?"  ועד שהוא ענה כבר אכלתי חצי מהבופה. כשהוא התחיל לדבר בסיסמאות על  דיור בר השגה, מיגור הפקקים, ריאות ירוקות, חינוך לילדינו ותאגידי מים כבר הייתי בדרך לאוטו.  כדי לא לצאת לגמרי מניאק עשיתי לכולם לייק בפייסבוק איך שנכנסתי הביתה.

 

את המסרים של המועמדים השונים אני לא זוכר כי לא ממש הקשבתי, אבל למדתי שיש כל מיני סוגים.

 

הצבאי. אם הייתה לך קריירה צבאית ציין שהיית סגן אלוף וניהלת מערכות גדולות, גם אם פיקדת על שלושה חיילים בשלישות והיית אחראי על קלסר ומרקר.  גם לעובדה שהיית מח"ט אין שום רלבנטיות. להזיז חטיבת טנקים זה הרבה יותר פשוט מלהזיז את עובדי הקבלן של המועצה. מועמדים  שהשתחררו בדרגת חוגר מדגישים את היותם עורכי דין, אנשי עסקים או רואי חשבון. מסתבר שבערים מסוימות מקצועות אלה עדיין נחשבים יוקרתיים ובעלי תדמית חיובית. מקצועות אחרים כמו פסיכולוג, כבאי או נהג מונית לא מתקבלים טוב ולכן אין טעם לציין אותם. אם כי בעיניי דווקא רב גונדר שניהל קודם בית כלא יכול לעבוד מצוין. הוא יודע מה זה סדר וניקיון.
יש את "האישה". ההצלחה של מרים פיירברג בנתניה ויעל גרמן בהרצליה עודדה נשים להיכנס לפוליטיקה המקומית. לא ברור עדיין אם הן באמת יותר טובות מהגברים אבל מה שכן הן נראות יותר טוב ויכניסו לישיבות המועצה שיק שבוודאי חסר בהם.   ויש את "הקבלן". שמוכר את עצמו כמי שיודע להרים פרוייקטים אבל בעצם הגיע כדי לתקתק לעצמו הפשרות בניה על חשבונכם. אל תתפלאו אם דקה אחרי הבחירות הוא ירים  לכם רב קומות במקום גינה ציבורית.

 

אני מוקסם במיוחד מ"האינטלקטואל". לקראת הבחירות המועמד העממי והפשוט שאתם מכירים מהשכונה, זה שהיה מסתובב כל ערב בכפכפי טשטש ומסתחבק עם כולם , עבר שינוי תדמית ועכשיו הוא מרכיב משקפיים דקות שמשוות לו מראה של פרופסור. הרציניים גם מחזיקים עט כאילו אמרו "תתפלאו אבל אני  גם יודע לכתוב."  או לחילופין "לא באתי לדבר באתי לעבוד , ואם לא לעבוד אז לצייר.."

 

אגב, אפשר לדעת המון על מצב היישוב לפי תמונת המועמד . בערים הגדולות וביישובים המבוססים המועמדים מצטלמים בסטודיו מקצועי ותמונתם משודרגת פלאים באמצעות הפוטושופ, בישובים הקטנים המועמדים נראים מרושלים, לא מעודכנים, מטושטשים ובאופן כללי נראים כאילו צולמו בטלפון נייד על ידי עובר אורח. משהו בסגנון "אחי אכפת לך לתת פה תמונה? יש לי בחירות בעוד חודש ולא הספקתי".

 

גם סיסמאות הבחירות צפויות למדי. ראש עיר מכהן יבחר תמיד בסיסמה שמרמזת להמשכיות : " אוהבים את רמת אשבול ממשיכים עם קלמנוביץ'! , "את ההצלחה הזאת אסור להפסיק" או " משהו טוב קורא בקריית  מלכישוע ".

 

האופוזיציה תמחזר ביטויים המעודדים שינוי כמו "כי הגיע הזמן לשנות" "משהו חדש קורה בנווה שבלול" "עולים על דרך חדשה עם ג'קי" וכיו"ב. לעיתים היא אף תרמוז לצל פלילי שנח על ראש הרשות המכהן, בסיסמאות כמו " כי צריך פוליטיקה נקייה" "הפעם בלי קומבינות" ו"ראש בריא לעיר חולה".

 

מועמד צעיר יכוון לצעירים עם סיסמאות שנעות בטווח שבין  "ראש צעיר לעיר" ועד  " חייבים להעיר את העיר". אם כי  במקרה של פתח תקווה זו יכולה להיות משימה קשה עד בלתי אפשרית.

 

לסיכום אני ממליץ לא לקחת החלטה ולא להתחייב לאיש כל עוד לא ראיתם את כל המועמדים ולא פגשתם אותם בחוג בית. אתם לא חייבים באמת לשמוע אותם אבל לא כדאי לוותר על הקפה והרוגעלך.  כי בנפשנו הדבר.

 

 

 

About the Author

יאיר ניצני הוא בעל טור בישראל היום. חבר בלהקת תיסלם מ1980 וחובב מזון עתיר קלוריות. ניהל את חברת התקליטים הד ארצי, מגיש ברדיו ובטלויזיה, מרצה ועורך טיקסי חתונה אזרחיים. המשרד 035617711 הרצאות קרן אלוף : http://www.kerenalouf.co.il/ ייצוג נברו : http://www.navaro.co.il/ תיסלם: http://www.t-slam.com/

המשך לקרוא

Israel-LA Magazine

לדבר ולא לאמר דבר מאת אריאל בלומנטל

Published

on

לדבר ולא לאמר דבר

 
בראיון לסי-אן-אן ביום שלישי שעבר, נשיא איראן חסן רוחני נתן לכריסטיאן אמאנפור שעור באיך לדבר ולא לאמר דבר: "איזה פשע שהוא אשר הם [הנאצים] ביצעו כנגד היהודים – אנו מגנים" הוא אמר.
יום קודם לכן הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס ביצע "גינוי מבלי לגנות" כשנשאל על שתי תקריות הטרור האחרונות בגדה שהביאו למותם של שני חיילי צה"ל, באומרו כי הוא "מגנה כל אלימות כנגד אזרחים". למישהו יש בעיה עם גינוי כל אלימות נגד אזרחים? ודאי שלא. כמה קל.
עבאס המשיך והשווה את רצח שני החיילים, האחד נורה על ידי צלף בחברון והשני פותה אל מותו בקלקיליה, להרג של שלושה צעירים פלסטיניים בקלאנדיה ב-26 באוגוסט.
אני מסכים עם אבו מאזן שהאובדן, הדמעות והכאב שווים במותו של כל אדם באשר הוא. הכוח היחיד שיש בידינו, בני האנוש, הוא יכולתנו ורצוננו למנוע מקרי מוות אלימים שכאלה. בראיה זו, המקרים המדוברים אינם דומים כלל וכלל: שלושת הנערים הפלסטיניים נהרגו כתוצאה מתקרית אלימה שבה לא פחות מ-1,500 פלסטינים צרו על כוח מסתערבים, ואילו הישראלים מתו בעקבות מכוונת מכוון ליצור ארועים אלימים.
נושא הכוונה אינו נמצא בלקסיקון הפלסטיני, ומכאן הקושי שלהם להבין את משמעות הטרור ואת הפגם המוסרי האיום שבשמוש בו במשך יותר משמונה עשורים.
ובנושא הכוונה, ברצוני להסב את תשומת ליבו של הנשיא רוחאני: מי שמפתח פצצה גרעינית תוך התרברבות בכוונתו למחוק את ישראל מהמפה, זוועה שנשק גרעיני יכול להשיג, לא יכול לקרוא מעל דוכן המליאה הכללית של האו"ם לפירוז המזרח התיכון מנשק גרעיני. ידרשו לך יותר מ-3 ימי מתקפת-קסם (המהדורה הפרסית) בכדי להעפיל לגבהים המוסריים הנדרשים לשם כך. בתור התחלה, על כוונות השלום (לכאורה) שלך, להיות מפורשות ובוטות לפחות כמו רטוריקת השנאה והאלימות הרגילה היוצאת תדיר מטהרן.
אחת הסיבות מדוע ישראל (כמו ארה"ב ומדינות אחרות) יכולה להחזיק בנשק גרעיני ואיראן לא, שווה לסיבה מדוע לי מותר להשתמש במספריים ואילו לבני בן השלוש אסור. אך אלגוריה זו לא מספקת את מלוא התמונה, מכיוון שהיא איננה מתיחסת לסוגיית הכוונה. ואכן, ראוי שעל הבריון הכיתתי שמתכוון לפגוע בילדים אחרים יוטלו מגבלות שאינן מוטלות על הילדים הטובים בכיתה.
הבריון הכיתתי בשאר אסד שובר עכשיו שיאי חוצפה בהתעלמותו מנושא הכוונה: לאחר שכבר דקר תלמיד בכיתה, הוא דורש עתה שכל הילדים כולם – כולל אלה שעד שהוא הגיע כל מה שהיה בילקוטיהם זה ספרים, מחברות וסנדוויץ לארוחת 10, ימסרו את סכיניהם שלהם, אם הוא נדרש לעשות זאת.
הסיבה היחידה שיש לישראל להחזיק נשק גרעיני היא למנוע מאסד ודומיו, שמזה דורות מבהירים מעבר לכל ספק את כוונתם לחסל את ישראל על תושביה היהודים, מלהשתמש בנשק שכזה כדי להשיג את מטרתם. השילוב הרעיל של כוונות זדון, שנאה בלתי שפויה וסטנדרטים מוסריים של ימי הביניים פוסלים אותך, אסד, ואותך, רוחאני, מרשיון להחזיק רובה אויר, קל וחומר נשק להשמדה המונית.
גינוי "כל פשע שהנאצים בצעו כנגד היהודים", גינוי "כל אלימות נגד אזרחים" וקריאה למזרח תיכון מפורז מנשק גרעיני: כולן אמירות קלות וערמומיות המוסוות כמאנטרות פרוגרסיביות של שלום, אך נאמרות על ידי אנשים שרחוקים מפרוגרסיביות או שלום מרחק מזרח ומערב, מונעות על ידי שנאה, ומכוונות לעוד אלימות.
בואו נראה אתכם רודפים שלום באמת, כמו הנשיא סאדאת. אז אפשר יהיה לדבר.
א.

 

ARIEL A. BLUMENTHAL
Sentient Music for Media
Composer, Music Producer

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות