גריל ספוט: הקבב הכי טוב בוואלי - שבוע ישראלי
Connect with us

אוכל

גריל ספוט: הקבב הכי טוב בוואלי

Published

on

לפני שנה נפתח באנסינו ה-GRILL SPOT שהוקם על חורבות ״אמיר פלאפל״, מה שהיה פעם מקום מוכר ואהוב לפלאפל של הישראלים בוואלי.

הבעלים המשותפים: אריאל ופויה הם יהודים ממוצא פרסי. הראשון נולד בניו יורק ועבר עם משפחתו לאל-איי  כדי להיכנס לעסקי האוכל; והשני יהודי פרסי מאיראן שהיגר לארצות הברית. השניים החליטו לפתוח מקום שיגיש את המאכלים הישראלים האהובים עלינו יחד עם טוויסט פרסי.

ההתמחות של ה- Grill Spot הוא הקבב – מאכל פרסי מובהק שאם מכינים אותו טוב יכול להיות מעדן.

נעים לשבת ב GRILL SPOT שנמצא על הרחוב הראשי של וונטורה בולאוורד. ביום חם מאוד של אמצע יוני נכנסתי לבקר. המזגן שהורגש היטב סייע להתאוששות, מוזיקה עכשווית ברקע והמסעדה נקייה ומזמינה. כמו כן, ישנם מקומות ישיבה בחוץ עם שמשיות; וחניה בשפע.

התיישבתי לאכול, וטעמתי קודם כל את הפלאפל שהיה עשוי מצויין: קריספי מבחוץ וטרי ורך מבפנים. נראה שהחבר׳ה השיגו פה מתכון מיוחד שעובד נפלא. הפיתה העיראקית הגיעה חמה וטרייה, מלווה בחומוס, טחינה ושאר סלטים: ירקות, סלט תפוחי אדמה, כרוב אדום ובאבא גנוש.

הביף והצ׳יקן קבב היו פרסיים קלאסים: עסיסים ועשויים היטב ומגיעים עם אורז פרסי לבן, כזה שלא מאכזב. אהבתי את המבחר הגדול שהמסעדה מציעה: תוכלו למצוא במקום שווארמה טובה, שניצל, המבורגר ביתי, קבב טלה ולחובבי הבריאות – דג סלומון על הגריל וחזה עוף.

עוד בגיזרה הבריאותית, מגוון של סלטים מרעננים: Garden Salad עם כרוב אדום,ירק, כרוב, גזר, חומוס, מנגו ותירס. כמו מומלץ גם סלט השף, וסוואט ווסט, שמכיל בתוכו שעועית שחורה ומלפפונים.

הבישול ב GRILL SPOT זה עניין של מסורת. אביו של אריאל הוא הבעלים של המרקט הכשר ״אנסינו גלאט״, שם היה אריאל מתאמן בהכנת אוכל ביתי מסורתי. במשך שנים היה אחראי על שירותי הקייטרינג (שפעילים גם היום ממסעדת ה Grill Spot). כך הוא למד להכיר לעומק את המטבח הפרסי ממנו מגיעה משפחתו.

אריאל: ״אבא שלי דחף ועזר לי להתחיל עסק משלי. הוא רצה שאכנס לתחום המסעדות. חיפשנו שותף ומקום, מצאתי את הלוקשיין שהיה פעם 'אמיר פלאפל'. לקחתי אותו עם פויה רחברן- טבח ממוצא פרסי – ויחד יצאנו לדרך״.

מהיכן הרעיון לשלב את המטבח הישראלי עם הפרסי ?

״כשהייתי ילד תמיד הייתי עושה ברביקיו, עובד עם אוכל, מבשל  ואחראי על האוכל בבית. חברים תמיד אמרו לי – תפתח מסעדה! גם פויה מגיע מהמטבח הפרסי. ההתמחות שלנו זה הקבב, זה המקור ואחד המאכלים הכי טובים במטבח הפרסי. בהתחלה רצינו לעשות רק קבב, אבל אז הוספנו גם שווארמה ופלאפל כי כל מי שנכנס למסעדה ביקש פלאפל, זה מה שהיה כאן לפני כן, ואנחנו גם יודעים שישראלים אוהבים שווארמה. מגיעים לכאן אנשים מכל הסוגים ובעיקר יהודים וישראלים מסורתיים, לא בהכרח דתיים, למרות שאנחנו גלאט כושר".

ב'גריל ספוט' מספקים גם ארוחות לשבת, ויש להם דיל מיוחד של דגים, קדרה, מרק וארבע רבעים של עוף במחיר מיוחד בשישי אחה"צ. כמו כן, הם התאימו עצמם לסגנון החיים המהיר ולעובדה שהם מוקפים בהמון משרדים ובתי עסק שעובדיהם שצריכים לאכול צהרים בזמן מוגבל ולעיתים אין להם זמן להמתין בתור או לשבת במסעדה. לשם כך, הם יצרו אפליקציה מיוחדת בה אתם יכולים להזמין את האוכל ולשלם – ואז פשוט לבוא ולקחת או להזמין משלוח ישירות אליכם.

בנוסף שווה לבדוק את תפריט הקייטרינג שלהם, שמשרת אירועים עם אוכל ישראלי בניחוח פרסי לכל רחבי לוס אנג׳לס.

The Grill Spot

17334 Ventura Blvd

818-945-2626

www.koshergrillspot.com

אוכל

״אנשים לא מבינים שבישראל מתרחשת מ ה פ כ ה״

Published

on

סטיבן רוטפלד, צלם בעל שם עולמי שביקר ביותר מ- 40מדינות, הגיע סוף סוף לישראל ונישבה בקסמיה הקולינריים • ארגון ISRAEL21C הפיק ערב השקה לספרו החדש ISRAEL EATS יחד עם השף המקומי יוסי מכלוף • חוויה אסתטית במיוחד

כתבה וצילמה: הלנה שוש מיימון

כשקיבלתי הזמנה מארגון ISRAEL21C להגיע לאירוע לרגל הוצאת הספר: ״ישראל אוכלת״, שכתב וצילם סטיבן רוטפלד, חשבתי שמדובר בעוד ספר בישול שיש בו מתכונים, צילומי תבשילים.

כשהגעתי לבית המארחים ג׳ויס ומיכאל גולדשטיין המתגוררים בבברלי הילס, הופתעתי לראות שמדובר בספר מליגה אחרת. התצלומים המרהיבים של התבשילים, השווקים הישראלים, האנשים ברחובות, הכורמים, הבוצרים, יצרני הגבינות והמגדלים החקלאיים – מהוים פנורמה של האוירה והרוח הישראלית, בנוסף יש שם תחקיר שלם על תולדות האוכל הישראלי, מרכיביו וספורים של אנשים.

כאמור, את האירוע יזם ארגון ISRAEL 21C שחברים בו יהודים אמריקאיים אוהבי ישראל, ושם לו למטרה להציג את הפנים האחרות של ישראל. לא הסכסוך הישראלי ערבי ולא מתח ומלחמות. באתר של ISRAEL21C המונה מיליון וחצי קוראים, מספרים על ישראל היצירתית, ישראל ההיי-טקית, ישראל היזמית, ועכשיו על המטבח הישראלי, שפרץ לתודעה הבינלאומית וכבר הפך לשם דבר במסעדות היוקרה של לונדון וניו יורק.

ISRAEL21C זימנו את סטיבן רוטפלד, יוצר הספר ישראל אוכלת׳, שחבר אל השף המקומי יוסי מכלוף, שהכין לנו מנות טעימות טעימות על פי המתכונים סטיבן רוטפולד, צלם תיירות אוכל בינלאומי ידוע ששם דגש אמנותי על תצלומי האוכל, חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה, כשסצינת האוכל הישראלית התוססת היתה מורה הדרך שלו. רוטפלד הלך אל האוכל דרך האנשים. הוא הגיע בלי ידע מוקדם ונחת במסעדות מעניינות על פי המלצות של ישראלים, שגם כיוונו אותו ליקבים, מחלבות, יצרני גבינות כורמם ומגדלי גידולים מעניינים, שמשקפים את הרוח החדשה המנשבת במטבח הישראלי. ‘האוכל הישראלי׳ שהיה במשך שנים ״סיפור מצויין שאפ פעם לא סופר״ פרץ לעולם לפני שנתיים ומאז ישראל מככבת בסצינת הקולינריה העולמית.

הספר הזה הוא בלילה טעימה מאוד של סיפורים אישיים, מתכונים, ותצלומים ססגוניים של האוכל הישראלי. מן הצפון לדרום, מתל אביב לירושלים, שפים ומגדלים חקלאיים, לוכדים את העין בצבעוניות של מתכוני אוכל מגניבים.

רוטפלד היהודי כבר ביקר ביותר מ-40 מדינות, ושיתף פעולה עם שפים מפורסמים בעולם בהפקת אלבומי בישול מרהיבים. ישראל בכלל לא היתה יעד במסע הקולינרי העולמי שלו. חברה משותפת שלנו, הצלמת דורית לומברוסו, שמתגוררת בקיסריה, קינטרה אותו שהוא ‘לא יהודי טוב׳, כי לא ביקר אף פעם בישראל, והציעה שיקפוץ לומר שלום.

סטיבן רוטפלד ורחלת מנהלת ISRAEL21C

סטיבן: ״איך שנחתתי היתה לי הרגשה שכבר הייתי פעם במקום הזה, שכל הזמן שמעתי עליו אבל לא היה לי עניין רב לבקר בו. זו היתה הרגשת התפעמות.

בישראל הרגשתי התעלות רוחנית. זו היתה חווייה מטלטלת. הרגשתי קשר למקום ולאנשים שמעולם לא חלמתי שארגיש. זה היה מאוד עוצמתי. הרגשתי שזה המקום שלי. הבית״.״היות וצילמתי עשרות ספרי בישול, באופן טבעי התעניינתי באוכל בישראל, ומצאתי שהאוכל שם פשוט ומדהים. המסעדות שהייתי בהן, שוק מחנה יהודה בירושלים – זה פוצץ לי את הראש. האנרגיה של המקום, האנשים השמחים, השף, המאכלים, כולם שרים ורוקדים והאוכל היה פשוט מגניב. ממש ברמה של מטבח איטלקי, שהיא ה-מכה של הקולינריה. גם פגשתי אנשים מאוד מעניינים במסעדה הזאת.

כשעברתי על התמונות שצילמתי בשוק מחנה יהודה, גיליתי שהתמקדתי באוכל, כי האוכל היה כל כל טעים. כשהגעתי לאל-איי הראיתי את התצלומים לחברתי ננסי סילברסטין, שפית ידועה, ושאלתי: ‘את מוכנה לעבוד איתי על ספר בישול ישראלי?׳ לקח לי 3 שנים למצוא מו״ל. אף אחד מהמו״לים היהודים שאני מכיר, לא רצה להוציא ספר על ישראל, כי הם פחדו שאולי תהיה מלחמה או מיתקפת טירור ואף אחד לא יקנה את הספר.

…זה היה עוד לפני שיצא ׳ירושלים׳, ספר הבישול המצליח בשפה האנגלית של השף יותם אוטלנגי שהפך לרב מכר. אני ניסיתי לדחוף את הספר שלי עוד קודם, וכולם סירבו. יום אחד עבדתי עם מו״ל מורמוני על ספר בישול צרפתי, והראיתי לו את התצלומים מישראל. הוא נדלק והלך אתי על הפקת הספר. עבדתי על הספר שנתיים. חזרתי לישראל והתחלתי לדבר עם אנשים, ללכת ממקום למקום, רשמתי מתכונים, וצילמתי תבשילים, תבלינים, שווקים ואנשים. תיכננתי שאני אצלם ומישהו יכתוב את הספר בשבילי. אבל כששמעתי את הספורים שאנשים ספרו לי, בשילוב התחושות שלי והמחשבות שלי על ישראל, אמרתי: ‘זה ספר מאוד אישי. אני צריך לכתוב אותו׳. והמו״ל שאפילו לא קרא שורה אחת שכתבתי, הסכים אתי ונתן לי אור ירוק.

״הספר הזה הוא ה׳בייבי שלי׳. אני כתבתי וצילמתי. ננסי סילברסטין, כתבה הקדמה לספר בשבחי המטבח הישראלי. הספר רק יצא ונמכרו כבר מעל אלף עותקים. התגובות נפלאות. יש ביקורות נהדרות מעתונים מובילים בעולם. אנשים אומרים: ‘וואוו לא ידעתי שישראל פנינה קולינרית׳. אנשים לא מבינים שמתרחשת בישראל מהפיכה.

רוטפלד עם השף המקומי יוסי מכליף

״לפני כן חשבתי שישראל זה מקום תקוע, בגלל כל הטרור והמלחמה. שכל האנרגיה של ישראל מושקעת בהגנה ומלחמות. לא תיארתי לעצמי שאראה שם ילדים משחקים בכדורגל, אנשים גולשים בים, משתזפים, יושבים בבתי קפה ומסעדות. עכשיו נראה לי שבגלל המתח התמידי הזה ברקע, אנשים חיים שם במליאות. יש לישראלים שמחה ותשוקת חיים, הם אוהבים לחיות. הם מאוד דומים לאיטלקים. אוהבים את החיים. קשורים למשפחות שלהם ואוהבים לאכול.

״בישראל פגשתי במקרה את איתן ואריאלה ורטהיימר, (הבן של התעשיין סטף ורטהיימר. ה.מ.) והם מאוד מאוד תמכו בפרוייקט הזה ואמרו לי שהנשיא רוצה לפגוש אותי. פגשתי את רובי ונחמה ריבלין בירושלים והם הבטיחו שיעניקו את הספר שלי כמתנה.

יש תגובות נהדרות גם בקונסוליה באל איי ובניו יורק. היום אני מרגיש שגריר של ישראל. אני כל הזמן מפיק אירועים כאלה, בהם אני חושף את ישראל. שף מקומי מבשל מאכלים לפי מתכונים מהספר, אנשים נהנים מהאוכל וזה משנה את הגישה שלהם כלפי ישראל. הם תמיד חשבו שזה מקום שאתה מפחד בו ולא מקום עם עולם קולינרי תוסס ומדהים. אני אוהב לסוע לשם. אוהב להביא לשם אנשים. לפני שנה לקחתי לארץ, עשרה אנשים, בעלי יקבים, אניני טעם ומאוד עשירים לטיול קולינרי בישראל. הם פשוט השתגעו.

״זהו אחד המטבחים המרגשים ביותר בגלל המוצרים המקומיים האיכותיים שנוצרו על ידי חקלאים רציניים, יצרני גבינות וכורמים, והמיזוג של השפעות פלסטיניות, מזרח אירופיות, צפון אפריקניות, מזרחיות ואסיאתיות״.

 

המשך לקרוא

אוכל

לאכול ולעכל ברחבי ישראל

Published

on

הגר סידס מגישה את נבחרת החלומות שלה ככל שמדובר במוסדות ישראלים קולינריים מעניינים • משוק הכרמל ליפו העתיקה, לעכו בחזרה לשוק לווינסקי • ומציאה: אוכל מקסיקני סביר פלוס מול חופי הים התיכון • מדריך עדכני בעיניים של תיירת מקומית

כתבה וצילמה: הגר סידס

את הביקור השנתי שלי בישראל פתחתי יחד עם אפרת בשוק הפשפשים ביפו. מאוד נחמד שם. מה שנחמד עוד יותר הוא להיות שם כשכולם בעבודה ולא ממש עמוס. צהריים אכלנו בפועה.

פועה: יופי של סלט עדשים

התמזל מזלנו והיה שולחן פנוי (מיד אחרינו היה שם תור לא נורמלי). המקום היה עמוס בתיירים, דבר שחימם את ליבי (בכל זאת נציגת משרד התיירות). אפרת ניצחה על ההזמנה, טחינה אדומה, סלט עדשים וקובה כרובית ברוטב קארי. אף מנה לא איכזבה. האהובה עליי הייתה סלט העדשים. שני סוגי עדשים, עם מלח, שמן זית, לימון, כוסברה, צנונית וחמוציות מיובשות, על מצע טחינה אדומה. מרענן, לא כבד וקל להכנה.

המסעדה הבאה הייתה אחת מהפתעות הביקור שלי. כמשתמע מרבים מהפוסטים שלי, אני לא אוכלת אוכל כשר, ליתר דיוק, אני אוכלת כל מה שלא כשר. גיסתי ואח שלי כן אוכלים כשר, והם הזמינו לנו מקום במסעדת EWA SAFI.

EWA SAFI – מרוקאית, כשרה ועסוקה

EWA SAFI היא מסעדה מרוקאית כשרה ליד מגדל שלום בת״א. היינו שם ביום ראשון בערב והיה מלא אנשים, בעיקר תיירים. המסעדה מעוצבת בסגנון מרוקאי, ממש כמו אוהל חינה או מימונה אפשר לומר.

כלי ההגשה כולם ממרוקו והאוכל לא נופל מביצוע של אף סבתא מרוקאית, כולל סבתא של גיסתי לדבריה. לפתיחה לקחנו את מגש סלטי הבית עם לחם פרנה לחם מרוקאי שנאפה במקום שרציתי להתחתן איתו), דג מרוקאי, סיגר בקר, והמנה הטובה ביותר שאכלתי שם ובין הטובות שאכלתי בביקור הזה, פסטיה – בשר טלה בבישול ארוך, עם פרגיות, שקדים, עטוף בבצק פילו, ובצד צ׳ילי מקורמל. פשוט חלום. הביס בפה, של בשר הטלה עם הקרנץ של השקדים והצ׳ילי המתקתק, ואוו! יכולתי לאכול שניים כאלה בלי לחשוב פעמיים. למנה עיקרית, הזמנו טנג׳ין טלה עם פירות יבשים, מגיע על מצע קוסקוס וירקות שורש. המסעדה הזאת, מלבד השירות האדיר שהיא עושה לקהל ששומר כשרות, היא חוויה קולינארית לכולם.

שוק הכרמל: נפלאות הפיתה הדרוזית

ביום שני הלכתי לשוק הכרמל יחד עם ליליפוט ככה אני קוראת לה). הכל נאמר על שוק הכרמל, אני לא באמת יכולה להמציא משהו חדש. מה שכייף שם זה שאפשר לצלם ירקות, תבלינים, ממתקים, גבינות, וזה לא נמאס. עוד תמונה ועוד תמונה ועוד אחת, כי חייבים להראות לאנשים באמריקה, שאין כזה בשום מקום חוץ מישראל, ואז תמונה של פיתה דרוזית, ואז בא לי פיתה דרוזית, עם לאבנה, שמן זית וזעתר, ואז אני תוקעת פיתה דרוזית, וזה כל כך טעים (נשבעת שאכלתי רק חצי פיתה). שתינו בירה במנזר, והשלמנו פערים. אחכ עוד סיבוב בשוק, הפעם הצקנו לרוכלים כמו שאנחנו עושות כשאנחנו יחד, ואף אחד לא באמת מבין למה אנחנו נקרעות מצחוק, ואז כבר היה זמן לצהריים, ובבר אוכל היה מקום *על הבר*, שזה ממש נדיר, אז התיישבנו.

בר אוכל – להפסיק לחפור לתיירים

את בר אוכל הכרתי כבר לפני שנתיים. הייתי שם עם אחי ביום שישי בצהריים. היה ממש טעים, אבל אם אתם יודעים מזה שישי צהריים בשוק הכרמל, אז אתם יכולים להבין למה הדבר היחיד שאני זוכרת הוא שאנשים עומדים לי עם סטופר על המנה ומחכים שאסיים. הפעם היה אחרת. הפעם היו כל כך הרבה מקומות ישיבה שאני וליליפוט השתלטנו על כל הבר. הבעלים, החמוד, הוציא לנו ערק אשכוליות בלי טעם של ערק אבל עם הרגשה של ערק (הרגשה מעולה), התחלנו עם מטבלים, ועשינו לחיים עם בחורה מאוסטרליה ובחור מקוריאה. צילמתי את הקבבים על הפלאנצ׳ה, ואת הירקות הצלויים, הקוריאני הלך ובא זוג מקסיקני מבוגר שזה הביקור ה-20 שלהם בארץ הקודש. ליליפוט קוראת לי להפסיק לחפור לתיירים כי האוכל מוכן. צלחת יפיפיה של בשרים נחתה על הבר. סטייק, קבב, וצ׳וריסו עם ירקות צלויים. הכל טעים. הקבב מנצח. הבעלים מוזג לנו שוטים של משהו בטעם אבטיח, והכל מתערבב ביחד לחוויה תרבותית שמחממת את הלב, בלי טיפת ציניות.

עכו: התור לחומוס סעיד

ביום שלישי נסעתי לעכו. לא הייתי בעכו מאז התיכון לדעתי, וגם זה היה לעצירת ביניים. גם אמא שלי ואח שלי לא ממש היו בעכו, אז הם הצטרפו. היה גשם כל הדרך לשם וקיוויתי שיתבהר,

ואכן אחרי שהתבהרו השמיים, קיבלנו יום בהזמנה. עכו מפורסמת היום בקנה מידה בינלאומי בגלל דייג אחד שהוא גם שף, וקוראים לו אורי בורי, והמסעדה שלו נמצאת במלון אפנדי, ממש בתוך קוטלי העיר העתיקה. לא הלכתי לאכול אצלו. באופן עקרוני יש לי בעיה לשלם הון תועפות על אוכל שאפשר לאכול בשוק אצל סבתא חמודה בשליש מחיר וסביר להניח שזה יהיה פחות מסחרי ויותר טעים.

אז אחרי סיבוב באולמות האבירים ומנהרות הטמפלרים (שזה חוויה מגניבה לגמרי), הובלתי אותנו לכיוון המפרץ, איפה שנמצאת ארוחת הצהריים שלי. בדרך לשם חצינו את השוק הטורקי, שאפשר למצוא שם מסעדות קטנות וחמודות וברים לבירה ומזטים. ״חומוס סעיד״ המפורסם, שהתור אליו בשעה 12 הוא תור לא הגיוני בעליל. ממתקי קשאש שנחזור אליהם אח״כ, דייגים שמוכרים את הסחורה שהם דגו בבוקר, מלא תיירים ושילוב של נוצרים, יהודים ומוסלמים. בדיוק כמו שאני אוהבת.

מסעדת אל-מארסה
(El Marsa) – תודה לגי פינס

לפני הביקור לישראל ביקשתי המלצות של ישראלים למקומות לאכול בהם, כאלה שהם היו אוכלים בהם. מפה לשם מישהו תייג אותי בפוסט של גיא פינס ובתמונה שהייתה טיפה חשוכה, היה קובה בצורת אגס וברקע סירות דייגים עם שם המסעדה. מיד פצחתי בחיפוש ומצאתי את המנה. קובה פירות ים, על מצע עדשים. זאת הסיבה שנסעתי לעכו. המסעדה לא הייתה מלאה. מלבד הסביצ׳ה הטרי והמרענן, סלט החצילים-טחינה הוא בין הטובים שאכלתי (לא צוחקת). המנה שלי הגיעה! והיא לא אכזבה. קובה ממולא בקלמרי ודג, ומלא דברים טעימים (תיזהרו זה רותח, נכוויתי בלשון), מוגש על סלט עדשים וחיטה, עם גבינה בולגרית ושיני שום קלויות. אפילו אח שלי שהוא ממש בררן באוכל, היה מבסוט. הייתי בעננים. תודה למי שתייג אותי ותודה לגיא פינס שתייג את המסעדה.

בורקס לוינסקי כמו הפעם הראשונה

קבעתי עם חברה בשוק לוינסקי, והקדמתי קצת. הקדמתי מספיק בשביל ללכת לבורקס לוינסקי ולאכול אחד. את הבורקס הזה תיארתי בפוסט שלי לפני שנתיים ב ״אכול כפי יכולתך בישראל״. העניין הוא שנראה לי שהוא נהייה יותר טעים או שהוא פשוט נשאר טעים בזמן שלא הייתי בישראל. בניגוד לפעמים קודמות, החלטתי לשבת בפנים לאכול אותו. כשהוא חתך לי אותו לצלחת, אמרתי לעצמי ״אין מצב שאני מסיימת את זה״. עשרים דקות אחרי זה, המשכתי לטבול פירורים שנפלו ממנו בזמן שאכלתי את כל כולו ברסק עגבניות. בזמן שצילמתי את הבורקס מכל זווית אפשרית, עמדו בחוץ חבורה של אנשים עם מדריך שמסביר להם באנגלית מה הם הולכים לאכול, וקנאתי בהם שהם הולכים לאכול את זה הפעם הראשונה. כי כל פעם שאתה אוכל שם, זה כמו הפעם הראשונה.

בתור ישראלית שלא ביקרה במקסיקו, עד לפני שנה וחצי, לא ממש הייתי חשופה למטבח מקסיקני. ברגע שנחשפתי אליו, תהיתי מדוע בישראל אין לנו אוכל מקסיקני. זה קליל, מתאים בדיוק לאקלים שלנו, לא יקר להכנה, ומאוד צבעוני. התשובה לשאלה הזאת די ברורה, יש לנו מספיק אוכל רחוב משלנו, שאנחנו לא באמת צריכים את המטבח המקסיקני לעומת האמ־ריקאים. למרות זאת, יש לנו מלא מטבחים אחרים בישראל שהצליחו ובגדול, והמקסיקני אף פעם לא ממש תפס תאוצה. בביקור הזה ראיתי שיש איזה שינוי במובן הזה ושמחתי. המקום הבא שאספר עליו הוא הפתעה נוספת שהייתה לי בביקור.

ממתקי קשאש – כנאפה חלומית

להיות בעכו ולא לאכול כנאפה זה משהו שלא מתקבל על הדעת. באופן אישי, להיות ליד כנאפה ולא לאכול אותו זה לא מתקבל על הדעת. כשהייתי בת 8 סבתא שלי (ז״ל) לקחה אותי לבית לחם. זאת הפעם הראשונה והאחרונה שהייתי שם. אני זוכרת שישבנו במסעדה מול עץ חג המולד, וסבתא שלי הזמינה משהו כתום כזה. היא שאלה אם אני רוצה לטעום, ולמרות שהיססתי, טעמתי. עד היום אני זוכרת את הטעם, את מי הוורדים עם גבינת העזים החמימה בפה שלי, ואותי אומרת לסבתא שלי שאני רוצה עוד מהדבר הכתום הזה. ״כנאפה״ היא ענתה והזמינה עוד חתיכה לשתינו.

כשנכנסנו לממתקי קשאש בעכו, אמא שלי ביקשה קפה, ואיש חביב עם שיער לבן , הגיע ומזג לה כוסית. בעודי תוקעת את הכנאפה אני מבקשת גם אחד כזה, שיהיה לי להוריד את הכנאפה. תוכלו למצוא שם בקלאווה בכל הסוגים, תעצרו שם, שבו לקפה עם ממתק ליד, דברו עם בני דודנו ותמשיכו הלאה.

לה אוטרה – פיוז׳ן ישראלי מקסיקני

נמצאת במלון אימפריאל על רחוב הירקון , והיא אחותו הצעיר של בר אימפריאל המצוין. היא מעוצבת בסגנון שמזכיר בר על חוף הים איפשהו במקסיקו או באזור הקאריביים. יש להם מגוון רחב של קוקטיילים מגניבים, אני הצטיידתי במסקמויול בגרסה שלהם שהיה מוצלח ביותר. חברים שלי הגיעו, השלמנו פערים והאוכל הגיע. אני שמחה לבשר לכם שיש דבר כזה פיוז׳ין ישראלי- מקסיקני והוא מבורך. אין מנה שהזמנו שלא הייתה מוצלחת, טאקוס עם בקר, סביצ׳ה על מצע גואקמולי, טאקוס כרובית (טבעוני) מושלם, נתחוני בקר, עם חתיכות מלון. זאת הייתה חגיגה אמיתית. אני שולחת לשפית (בדקתי) היישר מאטלנטה קידה. חותמת על המקום באחריות.

***

אכלתי המון, השתדלתי לאתגר את עצמי כמה שיותר ולהיות תיירת כמה שאפשר.

אני לא באמת חושבת שיש בין ישראלים הסכמה על אוכל וזה מה שכל כך יפה בעייני. יש לנו דעה מוצקה על החומוס הכי טוב ולמה חומוס הוא לא טוב, ולמה בורקס כזה ולא אחר, אבל האוכל הכי טעים שאכלתי היה אצל אמא שלי , דודה שלי, אמא של גיסתי, אמא של חברים שלי. בתוך הבתים שלנו נמצאות השפיות והשפים הכי טובים. אלה שמכינים משהו מכל הלב, עם הנגיעה ההיא שיש רק להם, ושרק לא ייחסר לאף אחד.

עד לפעם הבאה, דרישת שלום חמה!

המשך לקרוא

latest

ישראלי-איטלקי בלב הוואלי – Spinachi

Published

on

ארוחות בוקר מהממות, מבחר לחמים שחבל על הזמן, שקשוקה לצד פסטה ופיצה מעולם אחר מסעדת SPINACHI באנסינו קולעת לטעם הישראלי שחפץ באוכל איטלקי מעולה – וכשר • שווה גיחה

גבירותיי ורבותיי – קבלו את ,SPINACHI מסעדה חדשה שנפתחה לפני שלושה חודשים בוואלי של לוס אנג׳לס, ברחוב המרכזי של

שדרת וונטורה באנסינו. המסעדה בבעלות ישראלית עם  ניחוח איטלקי מציעה מבחר מגון של המנות הטובות והמוכרות של המטבח האיטלקי עם סגנון והגשה ישראלית.

כבר בכניסה לSPINACHI– אתה מרגיש כמו בבית: אווירה נעימה, מוזיקת רקע ישראלית, עיצוב של עץ חם ומרגיע, מסכי טלוויזה מפנקים ומקומות ישיבה בתוך המסעדה או בפאטיו שלה בחוץ.

המלצרים והשירות נעשים בעברית ובאנגלית והאוכל ממטעמי  המטבח באיטליה  עם  שיפורים ותוספות שרק הישראלים יודעים לעשות.

דגים טריים יום יום

המסעדה יש לציין היא כשרה בהשגחת RCC עם ״חלב ישראל״ ולכן לא תוכלו למצוא בה מאכלים בשריים, אבל שווה בהחלט לנסות את מנות הדגים שלהם שאייל מספר לי נקנים טריים יום יום ומגיעות עם ריזוטו נפלא.

 בינהם תוכלו למצוא את ה-פילה דניס על הגריל, וגם הסלמון פילה שנעשה באותו צורה ואפילו פיש אנד צ׳יפס לאוהבי החוויה הבריטית המסורתית.

למי שחשקה נפשו בסלט טרי ומגוון, SPINACHI מציעה לא פחות מ 8 סוגי סלטים עשירים ומשביעים בינהם: סלט יווני, סלט אבוקודו מרענן בריא, סלט כפריסאי ועוד.

אחת  המנות הטובות ביותר במסעדה שניסתי היא הפיצה. כן אין מסעדה איטלקית ללא המאכל המפורסם והאהוב, והפיצות שלהם הן ממש טובות,

טריות ומגוונות. ניסיתי את הפיצה עם רוטב עגבניות, פטריות, בצל מטוגן וזיתים שחורים. הבצק היה טרי טרי עם נגיעות מעניינות של סומסום בקצה, שהזכיר מגע ים תיכוני של בייגלה סומסום של ירושלים (שילוב ישראלי איטלקי כבר אמרנו.)

הגבינה הייתה טריה ובמרקם הנכון. בהחלט מנה מומלצת וכפית.

אפשרות נפלאה היא להביא איתכם את היין האהוב עליכם  מהבית ולשלב אותו בארוחה. ככה שאתם לא מוגבלים בשום אופן מבחינת המשקאות החריפים.

גם מבחית הקינוחים יש למסעדה מבחר יפה של עוגות גבינה, שוקולד, טרימיסו איטלקי ואפילו כנאפה טעימה שבאה  טובה  עם  הקפה  המצויין  או  התה בסיום הארוחה.

לחמים בעבודת יד

מומי  ואלון  הבעלים  קיבלו  אותי באחר צהרים נעימים והציגו בפני את התפריט המגוון שלהם שכל אחד יכול למצוא בו מנות שהוא אוהב.

המסעדה  נפתחת  כבר בשעות הבוקר ושם תוכלו להזמין את מיטב הכריכים והסנדווצ׳ים: חביתת תרד נפלאה עם  ירקות  או  גבינת  מוצרלה  שמוגשת  לצד סלט ישראלי טרי חתוך במקום.

הלחמים  במסעדה  חשוב  לציין נעשים במקום בעבודת  יד.  באזור  הלחמים תוכלו למצוא: כריכי טונה, אבוקדו ואפילו בייגל טוסט משובח. כמו גם Clazone טרי וטעים עם ירקות או עם גבינות.

למי מאיתנו שממהרים לעבודה ואין זמן לעצור לארוחת בוקר מפנקת, ניתן להזמין בטלפון ולעצור לקחת כריך טרי טרי בהמון אהבה.

עוד  בעולם ארוחת הבוקר, המסעדה מציעה שקשוקה ישראלית נפלאה אז למי מכם שהתגעגע לאוכל הישראלי הישן והטוב של הבית שווה לבדוק אותה.

הבעלים של SPINACHI פינקו אותי במבחר מנות מהתפריט הגדול והעשיר שלהם שמגיע עם תמונות ליד כל מנה ככה שאתם באמת יכולים לראות מה אתם הולכים לקבל.

פתחתי בפטריות מטוגנות וממולאות עם גבינת עזים, ולחובבי הגבינה מומלץ לנסות גם את מקלות המוצרלה הכל כך ידועות.

המשכתי  במנה עיקרת שהולכת נפלא במסעדה בשעות הצהרים    רביולי  תרד  בשילוב  עם  גבינת רוקטה תרד, ומוגש עם נגיעות סלק ורוטב Pongee.

במסעדה תוכלו למצוא עוד מגוון רחב של פסטות מכל הסוגים וכולם על פי אלון הן המנות האהובות על הלקוחות הישראלים והאמריקאים. בינהם:

Penne Alfedo ,Fettuccine Ravioli Potato ,Sweet Rose ועוד רבים וטובים.

פתוחים למסיבות וימי הולדת

לדברי  הבעלים,  ״מה  שהכי חשוב לנו זה להגיש אוכל טרי וטעים״ הם פונים לכל סוגי הלקוחות ולכן

תוכלו למצוא במקום סועדים ישראלים ואמריקאים. אלון:״ אנחנו  פונים  לכל  סוגי  הלקוחות,  ובהחלט הבאנו משהו איכותי וברמה גבוהה לקהילה״.

בנוסף, המסעדה פתוחה לאירועים כמו מסיבות וימי הולדת, והכל באווירה משפחתית וכייפית. SPINACHI פתוחה במשך השבוע מעשר בבוקר עד אחד עשרה בלילה, כמו גם במוצאי שבת ובראשון.

אז אם חשקה נפשכם במסעדה איטלקית בניחוח ישראלי ובאווירה נעימה ומזמינה, שווה בהחלט לבדוק את SPINACHI על כל מגוון האפשרויות הקוליי נוריות המוצעות שם.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ספט
21
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 21 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
28
ו
17:00 שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
ספט 28 @ 17:00 – 18:00
שישי ישראלי @  IAC Shepher Community Center
ה-IAC בשיתוף עם ארגון מת"י מזמין אותכם לקבלת שבת קהילתית באווירה ישראלית בסגנון פיקניק מתחת לכיפת השמיים . אתם דואגים להביא את המאכלים החלביים האהובים עליכם ואנחנו דואגים לקידוש בסוכה, חלות, יין , קינוחים, הפעלה[...]
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 28 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
29
ש
20:00 נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ספט 29 @ 20:00 – 21:00
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ערב שירה בציבור בוואלי בית שלום. שירים לסיום הקיץ, שירים לתחילת הסתיו ולחגי תשרי.  המחיר בכניסה 20 דולר . הארוע יתחיל בשעה 8:00 בערב.

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות