מי תהיה מלכת היופי של לוס אנג׳לס הישראלית ב-2018? - שבוע ישראלי
Connect with us

Featured

מי תהיה מלכת היופי של לוס אנג׳לס הישראלית ב-2018?

Published

on

חשיפה ראשונה: פרוייקט מלכת היופי של לוס אנג׳לס הישראלית יוצא לדרך, בחסות ״שבוע ישראלי״ • המועמדות, מלבד מראה משובב נפש, יצטרכו להפגין העצמה נשית ותרומה לקהילה • טקס ההכתרה ייערך בתיאטרון סבן בבוורלי הילס • קיץ חם

מאת: אלעד מסורי

העיר לוס אנג׳לס ידועה כמקום בו חלומות מתגשמים. בעיקר בכל מה שקשור לעולם הסרטים, האופנה והזוהר. ישראלים רבים שמתגוררים בעיר המלאכים, ביניהם גם נערות צעירות שחלומן הגדול הוא להפוך להיות דוגמנית או כוכבת טלוויזיה מפורסמת. עכשיו הן יכולות לעשות את זה, ובגדול.

קבלו את הפרוייקט החדש של DH & JL PRODUCTION שנקרא MISS ISRAEL LA מאחוריו עומדת המפיקה המוכרת שני לאובר, שחתומה על הבאתם של אמנים ובדרנים רבים מהשורה הראשונה כמו גורי אלפי, אלי ומריאנו, קובי מימון וצביקה הדר, כמו גם אנשי תקשורות מובילים ובהם אילנה דיין, יונית לוי וצופית גרנט.

חברת ההפקות של לאובר הודיעה לאחרונה על הבאתה של נטע ברזילי – זוכת ארוויזיון 2018 להופעה בגאלה של ״גדולים מהחיים״ בחודש אוקטובר הקרוב, כאן אצלנו באל איי.

אל לאובר הצטרפה חני כהן – שמוכרת בקהילה הישראלית כמי שעומדת מאחורי ארגון ״מתחברים״, שיצר הפקות ואירועים רבים בקהילה שלנו.

שני לאובר

לאובר וכהן שילבו כוחות ומעלות בקרוב את ״מיס ישראל אל-איי 2018,״ תחרות יופי לנערות בין הגילאים 15-25 שתיערך בחורף הקרוב. אם חשבתם שמדובר בעוד הפקה של פנים יפות וזה הכל, תחשבו שוב. הפרוייקט הנוכחי, כך מספרות המפיקות, שם לו למטרה לקדם את נושא העצמה הנשית – ולבחורת שישתתפו בו יש הכל: מראה, אישיות והרבה מה להגיד.

לדבריהן, פרוייקט מיס ישראל לוס אנג׳לס הולך להיות ברמה אחרת, ומעוטר בשלל כוכבים ענקיים מישראל ומלוס אנג׳לס. הבחורות נבחרות בקפידה ועוברות סינון כדי להבטיח שיוכלו לעמוד בפרוייקט הארוך, במשימות ומחנה האימונים המקדים וכמובן שיהיה להן את הפוטנציאל להציג אופי ואישיות מיוחדת.

חני כהן

מהיכן הגיע הרעיון לפרוייקט?

שני לאובר: ״חני ואני מכירות כבר למעלה מעשור, והיו לנו תמיד רעיונות לעשות דברים מיוחדים ביחד. עבדתי במשך שנים בתוכנית ‘ערב טוב׳ של גיא פינס, וכשהגעתי לאל-איי אנשים מהקהילה הישראלית הגיעו אליי עם רעיונית לקמפיינים ורצו שאחבר אותם לכל מיני מפורסמים, כיוון שהחברה שלי מביאה אמנים לאל איי כל הזמן. הרבה אימהות היו אומרות לי: ‘ש לי ילדה ממש יפה וגם מוכשרת בואי נעשה לה קמפיין אופנה׳. החלטתי להרים את הכפפה ולעשות תחרות יופי בסגנון הפנים של אל-איי, אבל שתהיה מיוחדת לקהילה הישראלית והיהודית. התחלנו מ-400 בנות שהגיעו אלינו וסיננו ל- 50בנות ומשם ל-20 המעומדות הסופיות״.

כיצד בחרתן את המועמדות הסופיות?

לאובר: ״אנחנו עובדות עם סוכנות דוגמנות בהוליווד שזו ההתמחות שלהם, ויש לנו גם צוות מקצועי ישראלי משלנו שכולל את סוכנת הכשרונות זהר יעקובסון ואת מנהל סוכנות הדוגמנות רוברטו.

״פנו אלינו בהתחלה גם המון ילדות בנות 13 שנראות נפלא, אז היינו חייבות לשים רף מסויים והחלטנו שהגיל יהיה15-25״.

נשמע כמו המון עבודה ואתגר לא פשוט.

כהן: ״כן האתגר הגדול היה שבהתחלה אנשים לא הבינו מה באמת אנחנו מחפשות, הם לא ידעו שלא מדובר בעוד תחרות יופי. לאחר הסינון הראשוני הצלחנו לאתר את המועמדות שמביאות משמעות נוספת ואופי מיוחד, ומסוגלות לעבור תהליך מיוחד גם כן. הבנות ייכנסו באמצע אוגוסט למחנה אימונים מיוחד שיכין אותן לאירוע. הן תקבלנה תכנים מקצועיים שיעזרו להעצים אותן. אנחנו לא רוצות שהן יהיו רק נשים יפות. בסדנאות הן יעברו הדרכות ושיחות אישיות עם רקפת אהרון הקוצ׳רית, קארין אדוני בן-דוד התזונאית, שרה דגן המנטורית. תהיה איתן כוריאוגרפית מקצועית שתלמד אותן ללכת על במה, סטייליסטים וצוות איפור אמריקאי שיכין אותן לצילומים ולטקס עצמו. הבנות גם תעבורנה בוקינג מקצועי שתעשה להן הצלמת קרן בן עמי.

הבנות גם יעברו עוד יומיים של התנדבות בקהילה עם ארגון ‘בשמחה׳: הן יארזו חבילות למשפחות נזקקות, יתנדבו בשלטר של בעלי חיים וגם בעמותת גדולים מהחיים׳, שמסייעת לילדים חולים במחלת הסרטן.

״אחרי שאנשים הבינו את הגודל והמשמעות החשובה של האירוע שלנו, החלה היענות מטורפת: מלא אנשים רוצים להיות ספונסרים, להופיע באירוע ולקחת בו חלק״.

כל תהליך העבודה עם הבנות יצולם בווידאו ויפורסם בתקשורת המקומית ובמדיה החברתית של הפרוייקט. האירוע עצמו יתקיים בחודש ינואר הקרוב בתיאטרון סבן בבוורלי הילס, עם מנחים מפורסמים ואורחים חשובים מעולם הבידור הישראלי.

על הבמה המרכזית יעלו בערב החגיגי 7 המועמדות הסופיות, מתוכן תיבחר הזוכה וסגניתה וגם פרס מיוחד לחביבת הקהל שאתם, קהל קוראי העיתון והאתר, העוקבים באינסטגרם ורוכשי הכרטיסים לאירוע תוכלו לבחור על פי דעתכם האישית.

הזוכה בתחרות תקבל חוזה טאלנט מיוחד באל-איי של חברת ההפקות של האירוע.

 

Featured

"כשהתחלנו לפני 11 שנה היינו בסטטוס נפולת של נמושות: 'אתם יורדים ואנחנו לא רוצים לדבר איתכם'"

Published

on

ערב הכנס השנתי בפלורידה, מנ"כל ה- IACשוהם ניקולא מונה את הישגי הארגון מאז הקמתו לפני יותר מעשור בלוס אנג'לס –  מבקש לקרב בין ישראל לבין היהודים בארה"ב סבור שכל צד צריך לעשות יותר למען שיפור היחסים –  ומודאג מהתגברות השנאה כלפינו ברחבי היבשת –  ראיון

מאת: ארז לין // ישראל היום

הטבח המחריד שבוצע בבית הכנסת בפיטסבורג והזעזוע שחיבר בין הקהילה היהודית שם לבין העם בישראל, הביאו לידי ביטוי באופן מוחשי את מה שבו עוסק מדי יום שֹוהם ניקולא. "אנחנו משפחה יהודית אחת גדולה וברגעים קשים אלו, יהודים מכל הזרמים ומכל הקשת הפוליטית צריכים להתאחד כדי למצוא נחמה ולחזק זה את זה", אמר המנכ"ל והמייסד המשותף של ארגון הקהילה הישראלית־אמריקנית (Israeli-American Council) מייד אחרי הטבח שבו נרצחו 11 יהודים.

הארגון שבראשו עומד ניקולא מאחד בין ישראלים בלבד" לבין "יהודים בלבד", בין "אמריקאים־ישראלים" לבין "יהודים־אמריקאים", ולמעשה – בין ישראל לבין יהדות ארה"ב. בראיון עימו בעת ביקורו בארץ, הסביר כי מדובר בקשר שגם משברים שצצים מדי פעם לא יוכלו לנתק: "הישראליות לא תשרוד מחוץ לגבולות ישראל ללא בסיס וקשר ליהדות. בארה"ב צריך להיות אקטיבי כדי להיות יהודי. יש לנו ישראלים שבפעם הראשונה עושים קידוש בגיל 40 עם המשפחה, במסגרת ערבים המכונים 'שישי ישראלי' שאנחנו מארגנים בארה"ב".

הקידוש הוא רק דוגמה, אבל ניקולא מדגיש כי ארגון הקהילה הישראלית־אמריקאית הוקם על ידי ישראלים בלוס אנג'לס כמותו לא במטרה לגרום לאנשים להתחזק ברמה הדתית או לשנות אורחות חיים. למעשה, מדובר בארגון א־פוליטי מוצהר שסולד מקטגוריות או תיוגים, וגם אינו מתיימר לייצג זרם כלשהו ביהדות. האג'נדה שלו היא אחת: לשמור על קשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות, ולהעלות על נס את תרומתם של הישראלים בארה"ב.

״הרצח המתועב בפיטסבורג פגע בלב הקהילה שלנו", מוסיף ניקולא על האירוע הקשה. "הדבר החשוב והמיידי היה חיבוק לקהילה ולמשפחות הנרצחים. שני המאמצים האחרים צריכים לקרות במקביל – הראשון הוא אחדות השורות. הרוצח תקף יהודים, בלי לבדוק את שיוכם הפוליטי, או את הזרם הדתי שאליו הם שייכים. התגובה שלנו צריכה להיות דומה: אחדות שורות מעבר לכל פוליטיקה, מחלוקות או אמונה. החלק השני יהיה צריך להיות עליית מדרגה במלחמה שלנו באנטישמיות באשר היא".

המורשת שומרת על הזהות

הארגון הצליח לזהות מבעוד מועד שהישראלים המתגוררים בארה"ב כבר נחשבים פחות ופחות כנטע זר בקרב הקהילה היהודית ה"אורגנית", וגם היחס מצד ישראל כלפיהם הפך מזלזול לחיבה. למעשה, הישראלים אמריקאים משמשים "גשר חי בעל משמעות מכרעת", כהגדרתו של ניקולא, בין ישראל לבין הקהילות היהודיות.

"הגשר היה חזון", הוא אומר, "היום אני מסתכל על זה בפרספקטיבה גדולה יותר. גשר הוא בכל זאת דבר מצומצם ויש לו ממדים מסוימים, אבל הארגון ממשיך לצמוח. אנחנו כבר מתפרשים על 20 סניפים, מגיעים ליותר מ־61 ערים. יותר ויותר יהודים־אמריקאים שאינם ישראלים) מצטרפים אלינו. אנחנו כבר לא בפוזיציה של גשר אלא של מנהיגות, מנהיגות חדשה בתוך יהדות ארה"ב. יהדות ארה"ב מדברת אמריקאית, והישראלים מדברים ישראלית. אני רוצה להאמין ששני דדים רוצים לדבר אחד עם השני. זה כמו
לקחת תקע אמריקני ולדחוף אותו לשקע ישראלי או להפך – צריך מתאם, והישראלים־אמריקנים הם בדיוק המתאם הזה".

היהודים והישראלים בארה"ב מתעניינים באותם דברים וטרודים באותן סוגיות? 

"חשוב שלישראלי שחי בארה"ב יהיה אכפת גם מהחדשות כאן, שיבין שהוא חלק מקהילה יהודית אמריקאית, שהנושאים של חיבור לעברית, חיבור להתבוללות ונישואי תערובת וחינוך יהודי וכל מה שקשור בכך – יהיו חלק ממנו. אם נעבוד אסטרטגית דרך הקהילה, נוכל לקבל 'רוחב פס' שאינו מוגבל".

הארגון, שהוקם בשנת 2007, פועל ב־27 מדינות בארה"ב. בארה"ב חיה הקהילה הישראלית השנייה בגודלה בעולם (600 אלף ישראלים), ולכן ההשתתפות הפעילה של כ־250 אלף איש ב־IAC, לדברי ראשי הארגון, היא חלק אינטגרלי וחשוב מהמפעל הציוני. ניקולא סבור שצריך להסתכל על הקהילה בהקשר הרבה יותר רחב, במובן הכלל־יהודי: "אנחנו מוציאים משלחות של ישראלים־אמריקנים ויהודים־אמריקנים לישראל מתוך מטרה שיהיה חיבור. לישראלים־אמריקנים מדובר בהזדמנות מחודשת להביט על כל נושא המנהיגות היהודית. כל פדרציה (של ארגונים יהודיים בארה"ב) שונה מהאחרת, כל קהילה שונה מהשנייה, אין יותר קהילה יהודית אחת בארה"ב. יש בה המון גוונים ומורכבויות, ויש לזה חלק בקצר בתקשורת שבין ישראל לבין יהדות ארה"ב".

מתפתח עוד זרם ביהדות למעשה, זרם ישראלי־ אמריקאי?

"מתפתח מין זרם שיש בו את הישראליות הזאת שבה אתה נכנס בדלת ולא צריך להחליט באיזו קטגוריה אתה נמצא. אף אחד לא שואל אותך אם אתה רפורמי, אורתודוקסי, קונסרבטיבי, רפובליקני, דמוקרטי. האמריקנים מאוד אוהבים הגדרות עצמיות".

ואיך אתה מגדיר את הישראליות?

"היא מתאפיינת בכמה דברים: ראשית – היא ניזונה וחיה כשישראל בליבה. שנית – השפה העברית, המורשת היהודית והתרבות הישראלית פועמות בה. יש בה את האקטיביזם – הרצון לשנות, חוסר קבלת המציאות כעובדה קיימת, הרצון לשנות את המציאות לאן שהחזון של כל אחד היה רוצה לראות אותה. הישראליות מתאפיינת גם בחדשנות וביזמות.

"בסופו של דבר, רוב הקהילה שלנו חילונית. הצורך במורשת בא מתוך הבנה שיש לשמור על הזהות היהודית בתוך הישראליות. כשאתה קם בבוקר, בישראל, ביום שישי ב־12 בצהריים, אתה יודע שזה יום שישי, כשאתה קם בארבע אחה"צ ביום שבת אתה לא צריך להביט בשעון, אתה מרגיש שיום שבת באוויר. כשילדים הולכים לבית ספר בפורים הם יודעים איזה חג זה. הצפיפות של חלקיקי האוויר משתנה לפי היום בשבוע. בישראל כולם אוהבים את יום כיפור ואת שבת בבוקר ואחה"צ ואפילו את הדיכאון של הערב לפני תחילת השבוע הבא. אין לך את זה בארה"ב. אם לא תהיה אקטיבי ולא תדאג שהילד יידע מה זה פורים ומתי יום שבת, הוא לא יידע".

ל-IAC יש גם ארגון שותף – ה־Israeli American Coalition for Action – שמשמש זרוע לקידום ענייני הקהילה. אותה זרוע הצליחה בשנים האחרונות לשכנע כ־20 מדינות בארה"ב להעביר חוקים המגבילים או אוסרים התקשרות של גורמים ממשלתיים עם ארגונים המחרימים את ישראל, אם כי אותה הצלחה לוותה גם בביקורת.

אולי הצלחתם יותר מדי ביוזמות החקיקה נגד ה־BDS? אפילו חלק מבתי המשפט טענו שזה בעייתי מבחינת חופש הביטוי. 

"אני דווקא חושב שלא הלכנו מספיק רחוק, כל עוד ה־BDS קיים. ההצלחה שלנו היא סימן שאנחנו אפקטיביים, ואנחנו אפקטיביים בהרבה מקומות".

שוהם נואם בוועידה השנתית של ה-IAC. "בארה"ב צריך להיות אקטיבי כדי להיות יהודי"

רק לא להביט מהצד

ניקולא ממשיך ומסביר את דאגתו מהתגברות האנטישמיות, ולאור העובדה כי אמר את הדברים ימים ספורים לפני הטבח בפיטסבורג, אפשר להבין עד כמה דאגתו מוצדקת: "צריך להבין שבפרספקטיבה שלנו היום כבר אין ברירה – כשאני רואה מודעה אנטישמית אני כבר לא חושב עליה במונחים של ישראל, אלא אני מסתכל על הבן שלי. אני שואל איך הוא יגדל כציוני־יהודי בארה"ב, עשר שנים מהיום. כשאני שומע על הורים שאומרים שהילדים שלהם פוחדים לחבוש כיפה באוניברסיטה אני אומר לעצמי 'רק שנייה'. זה כבר לא מלחמות פוליטיות נגד מדיניות כזו או אחרת של ישראל, יש פה ממש תחושה הולכת וגוברת של התקפה על הקהילה… וזה היתרון של ישראלים־אמריקאים, זו הסיבה שהם נכס אסטרטגי למדינת ישראל. גם בגלל הגשר עם יהדות ארה"ב וגם בגלל היכולת שלנו לבוא כאמריקנאים, ולא במין זהות כפולה. אני אמריקאי היום, הילד שלי יותר אמריקאי מישראלי".

כמי שעומד בראש הארגון, מבהיר ניקולא כי הוא וחבריו בקהילה רואים את תפקידם הרבה מעבר לשימור הזהות היהודית או הישראלית. מדובר בארגון שבמידה רבה מעצב את המציאות. כך, למשל, הכנסים השנתיים שה־IAC מקיים הם דוגמה מרתקת לכך שהישראלים־אמריקאים הצליחו לאמץ לעצמם זהות שחופפת במידה רבה גם את זו שהשאירו מאחור, בלי לוותר על אף אחת מהזהויות. "מידת ההשפעה שלנו היא מעבר לקהילה הישראלית", אומר ניקולא, "אנחנו לא מדברים רק על להציל את הקהילה הישראלית בארה"ב כמו לפני עשר שנים, כבר הבנו שהקהילה היא נכס אסטרטגי. בחודש האחרון, שלוש פדרציות (יהודיות) שונות מחליטות בהחלטה אסטרטגית שישראל היא לא בסדר העדיפויות באג'נדה… אותנו זה מאוד מדאיג. אנחנו חושבים שבדיוק לוואקום הזה אנחנו נכנסים".

הכנס הקרוב יתקיים בסוף החודש בפלורידה, אחרי בחירות האמצע לקונגרס ואחרי חג ההודיה. תזמון מצוין כדי לקרב לבבות בין המוני הישראלים ב־50 המדינות בארה"ב. בכנס, שבו ידונו גם בטבח בפיטסבורג, ישתתפו בכירים בציבוריות האמריקנית שאכפת להם מישראל, וגם אורחים רמי דרג מישראל.

"זה הכנס שמביא את הספקטרום הכי רחב שיש בתוך העולם היהודי בנושא ישראל", מסביר ניקולא, "הוא ייפתח ביום כ"ט בנובמבר. אנחנו מתחילים באירוע שלם לציון יום השנה להצבעה באו"ם. מגיעות משפחות שלמות לדבר הזה, זה יהיה עם המון צעירים ותלמידי תיכון. כל ישראלי ויהודי ירגיש שם בבית. לא שואלים אותך מה הזהות הפוליטית שלך, ואתה מקבל את ישראל בצורה הכי ישירה".

ניקולא סבור שחייבים לזכור שבסופו של דבר, צריך שניים לטנגו – גם ישראל וגם יהדות התפוצות צריכות לחשב מסלול מחדש, כדי לשפר את היחסים ביניהן. הטענה שלי היא שכל אחד מצידו יכול לעשות דברים יותר נכון", הוא אומר, "כשאני שירתי בצבא כקצין היינו מתווכחים הרבה. שליש מאיתנו היו חבר'ה מהיישוב עלי שאמרו בלהט כמה חשוב להיות ברצועת הביטחון וכמה נסיגה תסכן את יישובי הצפון. שליש אחר מהחבר'ה היו מהמרכז, ואמרו שזו טיפשות להיות ברצועת הביטחון. ושליש אחר פשוט ישבו וצפו בזה. אין ספק שהיה ויכוח לוהט. אבל בסוף כולם עלו על הספארי (משאית צבאית) ונכנסו פנימה למבצע… זה מה שאנחנו רוצים להביא לשולחן: את הישראליות שמאפשרת לנהל את הוויכוחים האלו. אתה יכול לבוא ולהתווכח על חוק הלאום, אך אם אתה יושב וצופה מהצד אז תן לדמוקרטיה להחליט".

אי אפשר שלא לחוש בסיפוק של ניקולא ממה שהוא ושותפיו הצליחו לעשות. "בוא ניקח את המודל של ה־IAC – כשהתחלנו לפני 11 שנה היינו בסטטוס של נפולת של נמושות. 'אתם יורדים ואנחנו לא רוצים לדבר איתכם', אמרו לנו ממש בפנים, 'מקומכם בישראל. לא נעבוד איתכם'. חוץ מלירוק בפרצוף עשו הכל. יכולנו להגיד שאנחנו כועסים, אך בתהליך ארוך היה פה שינוי פרדיגמה אדיר בין ישראל לבין הישראלים־אמריקאים".

המשך לקרוא

Featured

״בישראל יש שחקנים לא פחות טובים ממיטב שחקני הוליווד״

Published

on

״כשאתה עושה סרט ישראלי אתה פועל מהלב; כשאתה עושה סרט אמריקאי אתה פועל מהראש" –  אבי נשר הצליח להביא100 אלף ישראלים לאולמות הקולנוע בשבוע הראשון להקרנת סרטו האחרון "סיפור אחר״ – בביקור לכבוד פסטיבל הסרטים הוא נזכר בתקופה היפה שבילה בעיר המלאכים, מעניק ציון לשבח לתעשיית הקולנוע הישראלית כל זאת בעודו מתמודד עם מותו הטראגי של בנו ארי –  ראיון בלעדי

מאת: אלעד מסורי

בעולם הקולנוע הישראלי נדיר למצוא במאים שהם גם כוכבים; כאלו ששמם הולך לפניהם ושקהל רב מגיע לראות את הסרטים שלהם קודם כל בגללם.

אבי נשר הוא מסוג הבמאים הללו שתעשיית הקולנוע בישראל מחכה בשקיקה לכל סרט חדש בבימויו. נשר אוחז בקריירה ענפה בת ארבעה עשורים במהלכם ביים כ-11 סרטים עלילתיים, בנוסף לקלסיקות קולנעיות כמו ׳הלהקה׳ ו׳דיזנגוף 99׳, שמינפו את הקריירה שלו עד להצלחה בינלאומית שהביאה אותו להתגורר וליצור בלוס אנג׳לס. לאחר שחזר ארצה, הוא הוביל את תור הזהב של הקולנוע הישראלי עם סרטים כמו: ׳סוף העולם שמאלה׳, ׳פעם הייתי׳ 'סודות׳, ו'חטאים' שזכו להצלחה גדולה בארץ ובפסטיבלים נחשבים ברחבי העולם.

נשר, (65) נולד וגדל ברמת גן. בגיל 13 עבר להתגורר עם משפחתו בארצות הברית. לאחר שסיים את לימודיו בתיכון המשיך ללימודי תואר ראשון ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. שם גם פיתח את אהבתו למוזיקה וניסה לפתח קריירה כנגן ג׳אז אך הודה שלא ממש היה מוכשר בכך. הוא עבד כמבקר קולנוע בעיתונות האמריקאית ולמד בצורה מדוקדקת את ההיסטוריה של הקולנוע המקומי. בשנת 1971 שב ארצה לראשונה והתגייס לצה"ל, תחילה כלוחם בסיירת מטכ״ל ובהמשך כקצין בחיל המודיעין.

נשר הוא עמוד התווך של משפחה ברוכת כישרונות: איריס אישתו היא צלמת ופסלת מוערכת. ביתם
הבכורה תום היא שחקנית ויוצרת צעירה ומבטיחה. גם בנם הצעיר ארי ז״ל היה דמות מוכרת בתעשייה כאשר מילדות דבק בו חיידק המשחק והבימוי הקולנועי. הוא שימש כניצב בסרטיו של אביו והפציע בתפקידי אורח ב״ארץ נהדרת״, ׳הפיג׳מות׳ וגם בסרטים ״זוהי סדום״ ו״פעם הייתי״. בהמשך גם קיבל תפקיד משמעותי יותר בקומדיה הרומנטית ״ילד טוב ירושלים״.

ארי חבר לאביו פעמים רבות, למד ממנו את מלאכת הבימוי וסומן בשנים האחרונות כהבטחה בעולם הקולנוע הישראלי. לפני כחודש וחצי נהרג ארי בתאונת פגע וברח כאשר נסע עם חברו על אופניים חשמליים בתל אביב. מותו הכה בתדהמה את עולם הבידור הישראלי וסיקור הטרגדיה פתח את כל מהדורות החדשות.

״הלוואי והייתי יכול להיטמן במקומו..״ מירר נשר האב בהספד מיוחד שנשא מעל קברו של ארי בנו הצעיר בלוויה מתוקשרת אליה הגיעו אלפים.

מיד לאחר מות בנו החל ויכוח תיקשורתי רחב על גודל האחריות של נערים והוריהם המאפשרים להם לנסוע באופניים המסוכנים. הוויכוח העיר את משטרת ישראל ואת שר התחבורה מתרדמת החורף שלהם, ובימים אלו נעשים צעדים לנקיטת חוקים ברורים על איך, למי והיכן מותר לנסוע באופניים חשמליים. בתוך הסערה התקשורתית, היטיב נשר למקד את הנושא כשאמר: ״אף ילד בעולם לא צריך להסתלק ממנו בגיל 17.

יובל סגל ומאיה דגן בסצנה מתוך ״סיפור אחר״

נשר, שרגיל להיות באור הזרקורים בשל העשייה הקולנעית שלו חווה לראשונה סיקור תקשורתי רחב בעקבות הטרגדיה האישית שפקדה אותו ואת משפחתו. באותה נשימה הוא מצא בתוכו את הכוחות איך שהוא לנסות ולהמשיך בעבודתו כדי לשמור על שפיות. באומץ רב הוא בחר לא לדחות את הוצאת סרטו החדש ״סיפור אחר״ שזכה לחשיפה תקשורתית גדולה עוד יותר בעקבות הטיימינג הכמעט בלתי אפשרי. נשר הופיע לפרימריית הסרט שנערכה בחודש שעבר בחיפה. הוא מיעט לדבר ולהתראיין אך הביט מהצד איך ״סיפור אחר״ שובר קופות ומצליח להביא למעלה מ- 100 אלף צופים בשבוע ההקרנה הראשון של הסרט, והמספרים ממשיכים לעלות.

בימים אלו נשר מבקר אצלנו בלוס אנג׳לס. הוא הגיע לפרימירית ״סיפור אחר״ בפסטיבל הסרטים הישראלי ה-32. בערב פתיחת הפסטיבל הוא קיבל פרס הוקרה מיוחד על תרומתו לקולנוע הישראלי.

לכבוד המאורע ערכתי עימו ראיון בלעדי במהלכו שוחחנו על התחלת הקריירה שלו, המעבר ללוס אנג׳לס בתחילת שנות ה-80 והחזרה לישראל. עוד חלק עימי נשר אם אלו שחקנים אהב לעבוד במיוחד במהלך הקריירה הארוכה שלו, אילו במאים מהווים השראה עבורו, וגם על תהליך יצירת ״סיפור אחר״.

תמיד ידעתי שהילדים יגדלו בארץ

אבי, ב-1977 הוצאת את הסרט הראשון שלך ׳הלהקה׳ וזכית להצלחה עצומה. זה מלחיץ להתחיל כך את הקרייריה?

״במידה מסויימת זה מפחיד. זה סרט ראשון ואתה לא יודע מה זה להצליח או להיכשל, אתה לא חושב בכלל במושגים כאלו. אתה חושב על עשיית קולנוע כי זה מה שאתה אוהב. ׳הלהקה׳ היה במידה מסוימת סרט ניסיוני כי הוא לא ציית לכללים של הקולנוע הישראלי דאז. הוא לא עבד לפי חוקים של סרטי בורקס, לא היה בו סיפור אהבה גדול, לא היה מתח הדדי.

״מצד שני, הוא לא עבד לפי החוקים של הקולנוע של מה שנקרא העת החדשה – הוא לא היה מאוד איטי הוא לא היה מהורהר. לסרט היה אנרגיה קולנועית מאוד יחודית לעצמה. היו לו סיפורים מקבילים לא היה סיפור מרכזי. המפיק של הסרט אמר שאף אחד לא יראה את זה אף פעם. הוא חשב שבגלל שהיינו כל כך צעירים זה ממש סרט נסיוני ושזה מאוד הצליח זה היה גם מאוד מבלבל״.

ההצלחה הביאה עימה המון לחץ להמשך?

״חשבתי שאם אני אעשה עוד סרט אחרי זה אז הוא יהיה באמת פרובקטיבי והכי לא מיינסטרים שיכול להיות. אז ישבתי וכתבתי את ׳דיזנגוף 99׳ ובסוף זה היה גם סרט שמאוד הצליח. אז הבנתי שאני פשוט צריך לעשות סרט שמעניין אותי ואם הסרט באמת עוצמתי ובאמת טוב הוא ימצא את הקהל שלו״

בתחילת שנות ה-80 עברת לאל-איי. אילו זיכרנות יש לך מכאן?

״הייתי כאן קרוב ל- 15 שנה ומאוד נהנתי בתקופה שלי בלוס אנג׳לס. הגעתי להוליווד עם ׳זעם התהילה׳, סרט שלא כל כך הצליח בארץ אבל כן מאוד הצליח בפסטיבלים ברחבי העולם. בהוליווד יש כזה עניין שאחת לעשר שנים השערים נפתחים לכדי סדק, ואז יש פתאום עניין עצום בבמאים חדשים ומחדשים. לקראת סוף שנות ה-80 הייתי חלק מחבורה של כמה במאים אירופיים שמאוד מצאו חן בעיני הוליווד. זה היה מצב מרתק להיות נוכח בו כי אתה מארץ קטנה שאין לצד הפיננסי שום משמעות ופתאום אנשים מציעים לך משכורות שיותר גדולות מתקציב הסרט שעשית.

״כשאתה עושה סרט ישראלי אתה פועל מהלב; כשאתה עושה סרט אמריקאי אתה פועל מהראש. אז הראש הוא מקום מעניין לעבוד ממנו אבל הלב מאוד עוצמתי.

אבי נשר ביחד עם נתן גושן ששיחק וכתב מוזיקה לסרט.

״בתקופה ההיא הייתה לי חברת הפקה. לא שאני מבין גדול בעסקים אבל עשיתי שני סרטים של מדע בדיוני שהצליחו ב-MGM וב-FOX , והחברה שלי עבדה הרבה עם דיסני ו-HBO. החברה מאוד הצליחה והסיבה היחידה שזה נפסק כי תמיד ידעתי שכאשר יוולדו לי ילדים אני ארצה לגדל אותם בארץ.

״אני זוכר את הלילה בו נולדה בתי תום. באל-איי יש את המנהג הנחמד הזה שבאים הסוכן שלך, העורך דין שלך והחברים ומחכים במזדרון בבית החולים. אמרתי לכולם שחמש שנים מעכשיו אני כבר לא אהיה כאן ואף אחד לא האמין״.

עד כמה ההצלחות הישראליות בטלוויזה האמריקאית ובהוליווד עוזרות לתעשייה בישראל?

״אני חייב להגיד שעושים בארץ הרבה מאוד סרטים מצויינים. התחום הזה התפתח בישראל בצורה מאוד דרמטית מאז תחילת המאה הנוכחית. זה התחיל עם סרטים כמו ׳חתונה מאוחרת׳ ו׳סוף העולם שמאלה׳. מאז, יש כל שנה סרט אחד או שניים באמת טובים שמככבים בפסטיבלים בין לאומיים וכמה סדרות טלווזיה מאוד מעניינות. יחסית למדינה כל כך קטנה עושים בארץ קולנוע מצויין וטלוויזה טובה. יש בישראל דור צעיר מאוד מוכשר, ובאופן טבעי אנשים גם מגיעים ללוס אנג׳לס. באיזה שהיא נקודה טוב שכך, יש סוג של הזנה חוזרת של אנשים שעשו סרטים מעניינים ועכשיו עובדים עם אל-איי וגם להפך.

״אני מאוד מחובר ללוס אנג׳לס, ההגעה שלי לכאן זה כמו לחזור הבייתה. יש לי כאן מלא חברים, זה מקום שאני ואישתי מאוד מחבבים ועד היום אני מקבל הרבה הצעות לעבוד באל-איי".

בוא נדבר על ׳סיפור אחר׳, שפותח את הפסטיבל הסרטים השנה

״כתבתי את הסרט יחד עם נועם שפנצר שהוא פסיכולוג ואיש מאוד מוכשר ובמידה רבה הסרט מבוסס על סיפור שהוא חווה. הבאנו קובץ שחקנים יוצא מן הכלל שהעבודה איתם הייתה כמו שאני תמיד עובד, כשהם מעורבים בתהליך היצירה. הבאנו גם את נתן גושן שמשחק וגם מוזיקאי מצויין שכותב שירים נפלאים. ג׳וי ריגר שמככבת היא בעיני אחת השחקניות הצעירות הטובות בעולם. הסרט שבר כל שיא קופה ישראלי אפשרי ובמקביל גם קיבל ביקורות מאוד טובות שזה בדרך כלל דבר שסותר, אבל נהדר לגלות שהפעם לא. זה פשוט היה מסוג הדברים שהכל נופל למקום הנכון ומסתדר".

סרטים רבים שלך עוסקים בתקופות שונות בנוף החברה הישראלית ומאבקים בין קהילות שונות בתוכה. ראינו את זה ב׳סוף העולם שמאלה׳ וגם ב׳סיפור אחר׳ אנחנו עוסקים בהתנגשות בין העולם החילוני לחרדי. זה משהו שמעניין אותך באופן מיוחד?

״אנחנו לא חיים בעולם שיש בו רק בעיה אחת, יש כמה בעיות ובהן אנחנו עוסקים. המתח הגדול בחברה הישראלית היום הוא לא בין פלסטינים וישראלים – הסיפור הזה תקוע באיזה שהיא נקודה ועד שלא יקרה משהו דרמטי הוא לא ישתנה. המתח הגדול הוא בין עולם חילוני לבין עולם חרדי במדינה שמעולם לא הפרידה דת ומדינה. במדינה שלנו העולם החרדי הוא חלק מהתהליך הפוליטי שזה דבר שהוא כמעט לא אפשרי, כי בדת יש אמת אחת ובפוליטיקה יש אמיתות מרובות. פוליטקה בנויה על פשרה, דת לא מתפשרת מעצם הגדרתה. יש היום תהליך שבו הרבה חילונים מאוד מפחדים מדתיים ודתיים מאוד מפחדים מחילונים וזה מצב מאוד נפיץ שיכול להגיע להתנגשויות של ממש ויש דיבורים על אובן צלם המדינה. יש בישראל הרבה מאוד צד אחר, כלומר כל צד רואה בעצמו את הצד הלגטימי ובשני את הצד האחר. זו פואנטה מאוד נוכחת היום בחוויה הישראלית וצריך להתייחס אליה".

אתה סבור שהאוכלוסיה הדתית תצפה בסרט?

״אני יכול להגיד לך בשמחה רבה שיש הרבה מאוד אנשים דתיים שצופים בסרט. הסרט לא נוקט עמדה – הוא לא בעד חילונים או בעד דתיים. הוא מתייחס לדתיים ולחילוניים באותו כבוד ובאותה ביקורתיות. הסרט לא חושף איזה פשע שצד אחד עושה לצד השני, אלא מתעסק בדעות קדומות שיש לכל אחד מאיתנו על מישהו שהוא לא אנחנו, וזה עובד בשני הכיוונים. במידה רבה ׳סיפור אחר׳ הוא סרט שמקרב לבבות. בארץ יש תופעה מרתקת שלסרט מגיעים שני קהלים שבמציאות הם כמעט עוינים אחד לשני אבל הם נפגשים
בבית הקולנוע וחולקים סיפור אחד, ׳סיפור אחר׳. זה תהליך חברתי מרתק בעיני.״

הסרט נתן לך השראה לדרך לקרב בין הלבבות?

״הפיתרון זה לדבר. הסרט הזה נוצר כדי ליצור דיאלוג, ואם נשפוט לפי כמות הצופים העצומה של השבוע הראשון אז רואים שהוא מייצר דיאלוג. אוכלוסיה משני הצדדים הולכים לסרט ומבינים שאין פיתרון אחר חוץ מלדבר. אז במידה מסויימת הסרט מממש את הכוונות שלו".

כמו לפגוש חברים מפעם

ששון גבאי וג׳וי ריגר בסצנה מתוך ״סיפור אחר״

מוקדם יותר השנה שמענו שמשכת את ׳סיפור אחר׳ ממועמדות לפרסי אופיר (האוסקר הישראלי). האם ההצלחה הגדולה שלו תגרום לך לשנות את דעתך?

״בוא נאמר ש׳לסוף העולם שמאלה׳ ולשאר הסרטים לא הייתה בעיה בתחום ההצלחה. אני לא חושב שזה יזעזע את המערכת כי אנשים פועלים לפי איך שהם פועלים. איך אלברט איינשטיין מגדיר טירוף? עשייית אותו מעשה שוב ושוב וציפיה לתוצאה שונה. אז באיזשהי נקודה מגיע הרגע שדברים נראים אבסורדים אבל כנראה הם מה שהם ואז אין טעם להמשיך לעשות את כי התוצאה תהיה זהה".

יש סרט אחד שלך שאתה אוהב במיוחד?

״לא. באמת שלא, אתה תמיד הכי אוהב את הסרט שאתה עכשיו עושה ואתה תמיד מופתע מסרטים שעשית כשאתה רואה אותם מחדש. זה קצת כמו לפגוש חברים מפעם. אין סרט אחד שהוא ה-סרט. זה הכל סוג של מארג ויש סוג של סיפוק בלהביט אחרונית ולראות את כל הסרטים האלו משתלבים אחד עם השני הווים חלק גדול יותר".

שחקן ישראלי שהיה לך חיבור מיוחד איתו?

״יש אנשים שהם גם שחקנים נהדרים וגם הפכו להיות חברים קרובים, כמו אדיר מילר, ששון גבאי, ג׳וי ריגר, נטע גרטי ומאיה דגן. אני נשאר בקשר מאוד טוב עם כמעט כולם. אני בא מהמקום הזה שיש לי ולשחקנים שלי כמעט קשרי דם. אני מערב אותם בתהליך ואנחנו עוברים הכל ביחד״.

יש דמות הוליוודית שאתה חולם לעבוד איתה?

״לא ממש. אני אגיד לך דבר שנשמע יהיר ואבל זו לא הכוונה: בישראל יש שחקנים לא פחות טובים ממיטב שחקני הוליווד. אני שם את ששון גבאי, את אדיר מילר ואת ג׳וי ריגר ואת מאיה דגן מול כל שחקן אמריקאי בכל רגע נתון. יש לנו שחקנים נפלאים בארץ. בכלל אני אגיד לך משהו שישמע שערוריתי: נכון להיום, אם בעיר נתונה מציג סרט אמריקאי וסרט ישראלי, יש סיכוי גדול יותר שהישראלי יהיה מקורי יותר".

אבי נשר מקבל פרס הוקרה בפסטיבל הסרטים ה- 32בשבוע שעבר.

קיבלת פרס הוקרה השנה מהנהלת הפסטיבל

״כמובן שזה משמח ופרסים זה תמיד נחמד. אני לא שומר פרסים בבית יש לי חדר במשרד ששם שמורים כל הפרסים והילדים שלי מאוד שמחים לשחק איתם. אני תמיד מפחד מפרסים כי הם נותנים לך תחושה של נוחות רבה מידי. אני חושב שזה לא נכון אף פעם להרגיש נוחות גדולה מידי או להרגיש שבע רצון מידי. תמיד צריך להרגיש שאפשר יותר טוב".

במאים שמהווים השראה עבורך?

״בתחילת דרכי הייתי מבקר קולנוע והיו במאים שלמדתי אותם לעומק כמו בילי וולדר, אלפרד היצקוק, מרטין סקורסזה וכאלה. כתיבה עיתונאית על סרטים הייתה בית הספר לקולנוע שלי. עשיתי את זה תקופה לא קצרה ואני כמעט מרגיש שאני מכיר אותם אישית למרות שמעולם לא נפגשנו. יש משפט באנגלית – Never trust the teller, trust the tale. האמת של היוצר היא בתוך יצירתו".

רגע מכונן בקריירה?

״אני עכשיו חווה יום מכונן כי ׳סיפור אחר׳ זה לא קומדיה; זה לא סרט בידורי במובן הקלאסי של המילה. זוהי דרמה קומית וסרט עם מבנה מאוד מקורי משלו. וכש-100 אלף ישראלים רואים סרט כזה בשבוע הראשון, יש לך תחושה שאתה יוצר קולנוע במקום שהוא מאוד פתוח לחשיבה קולנועית ויש בזה משהו מאוד מחמם את הלב, כי אתה מרגיש שאתה יכול לצאת לכל הרפתקאה קולנועית והתרבות שלה לא מגבילה אותך".

מה החלום של אבי נשר?

״אתה שואל אותי בנקודת זמן שאני פחות יודע מתמיד. בנסיבות נורמליות הייתי אומר לך הסרט הבא, אבל במציאות החדשה שלי היום הכל מסובך יותר והכל נראה בערפל".

מסר לקהל כאן שיגיע לראות את הסרט החדש?

״שיבואו להנות, לראות את הסרט ולהתמסר לו. שלא יבואו להשתתף בצערי ובשום דבר אחר. זה סרט שהוא מאוד מהנה ואופטימי והוא נעשה לפני מה שקרה לי ולמשפחה שלי. אז אני ממש מקווה שאנשים יבואו להנות".

המשך לקרוא

Featured

ממשלת ישראל דוחה את ניסיונות התיווך: "תגובה עוצמתית בדרך"

הקבינט יתכנס מחר אחרי הצהריים בעקבות המצב המתוח בדרום • גורם בכיר: "זמנו של התיווך יגיע אחר כך" • דובר צה"ל איים: "חמאס ירגיש בקרוב את עוצמת התגובה של צה"ל" • יותר מ-70 מטרות הותקפו, בהם גם שלוש מנהרות טרור ואולפני הטלוויזיה של חמאס

מאת: אריאל כהנא, דניאל סיריוטי // ישראל היום

בעקבות ההסלמה בדרום, הקבינט יתכנס מחר בשעה ארבע לדיון על המצב הביטחוני. ישראל דחתה את ניסיונות התיווך מצד המצרים וגורמים נוספים, ובתקשורת המצרית מצוטטים בכירים בקהיר שטוענים שישראל אינה מגיבה לבקשה להפסקת אש לפחות עד לאחר דיון הקבינט מחר. לדברי גורם בכיר המעורה בפרטים, "זמנו של התיווך יגיע אחר כך".

על פי חלק מההערכות, חמאס הגיע למסקנה שישראל מעוניינת להימנע ממבצע צבאי ברצועה בכל מחיר ולכן הוא מרשה לעצמו למתוח את החבל. הרמטכ"ל גדי איזנקוט קרוב לסוף כהונתו, וגם ראש הממשלה בנימין נתניהו יעמוד לבחירה מחודשת בקרוב. יתכן שגם לוחות הזמנים הללו משפיעים על הניתוח של חמאס, אולם ישראל תתקשה לעבור לסדר היום על מתקפת הרקטות הנרחבת ביותר מאז מבצע "צוק איתן".

שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, התייחס למצב. "האו"ם עובד קרוב עם מצרים ועם כל הנוגעים בדבר, על מנת להבטיח כי בעזה נסוגים בחזרה. ההסלמה ב-24 השעות האחרונות היא מסוכנת מאוד ופזיזה. הטילים חייבים לעצור, כולם חייבים להציג איפוק. לא צריך לחסוך במאמצים כדי לעצור את האלימות".

בשעות הערב אולפני אל אקצא (אולפני הטלוויזיה של חמאס) ברצועת עזה הושמדו על ידי צה"ל. על פי דיווחים, האולפנים קיבלו התראה של 15 דקות באמצעות הטלפון, ונורה טיל אזהרה אחד לקראת הפצצה מסיבית בהמשך. עם זאת, השידורים עדיין נמשכים מאולפנים חלופיים. מוקדם יותר הערב צה"ל תקף הערב יותר מ-70 מטרות של ארגוני הטרור חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלשתיני. התקיפות בוצעו באמצעות כלי טיס, מסוקי קרב וטנקים של צה"ל. גם בשעה זאת נמשכות תקיפות נגד יעדי טרור ברחבי הרצועה.

Image result for ‫צה"ל‬‎

היעדים שהותקפו בשעות הערב על ידי מטוסי קרב הם מנהרת טרור התקפית בדרג' תפח, ארבעה מתחמים צבאיים ברפיח ודיר אל באלח וכן עמדת תצפית של ארגון חמאס בג'בליה. בנוסף הותקפו מטרות של הג'יהאד האסלאמי ובהן שתי מנהרות טרור התקפיות ברפיח, אתר לייצור אמצעי לחימה ברפיח, ארבעה מתחמים צבאיים בנציראת, רפיח ובית להיא, עמדת שיגור ירי תלול מסלול בג'בליה.

דובר צה"ל רונן מנליס כתב בחשבון הטוויטר שלו: "חמאס מוביל את הרצועה לחורבן, וירגיש בשעות הקרובות את עוצמת התגובה של צה"ל. עד כה תקפנו מגוון רחב של יעדים. חוליות משגרי ירי תמ"ס, מתחמים צבאיים ועמדות תצפית. הניסיון לפגוע באזרחים – לא מקובל עלינו, נמשיך להגיב בעוצמה".

ההסלמה החלה אמש בעקבות פעולה של יחידה מיוחדת בשטח עזה, שבה נהרג קצין צה"ל אל"מ מ' ונפצע קצין נוסף. בפעולה נהרגו 7 פלשתינים, בהם בכיר בגדודי עז א-דין אל קסאם של חמאס. חילופי אש כבדים התפתחו בין הצדדים, חיל האוויר תקף באמצעות עשרות טילים ואזעקות צבע אדום נשמעו ביישובי עוטף עזה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]
20:00 מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
נוב 17 @ 20:00 – 23:00
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואלי בית שלום @ וואלי בית שלום
הזמר הבינלאומי יבגני שפובלוב, המוכר לכולנו בעיקר מאז הופעתו המשותפת והנפלאה דואט" עם שלומית אהרון, מארח את האומנים המפורסמים אלכסנדר גונקו – טנור, אולנה גליטסקה – פסנתר וסוזנה פורטסקי – מצו סופרן, בערב שכולו מוסיקה[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות