Connect with us

Featured

גיסטריסט למרחקים ארוכים

Published

on

בגיל 40 מסכם רועי קריוק קריירה הוליוודית עשירה ונגינה על במה עם אמנים אמריקאים פופולריים כמו גם חיבור מפתיע עם דודו אהרון * ראיון חושפני על החיים אחרי שלב הסקס, סמים ורוקנ'רול

את הגיטריסט והמוזיקאי רועי קריוק אתם ודאי מזהים מהופעות רבות בהן ליווה זמרים ישראלים שהגיעו להופיע בלוס אנג׳לס. הוא והחשמלית שלו ניגנו עם ארקדי דוכין, יהורם גאון, דודו אהרון ואפילו דודו פישר. נכון, קצת קשה לדמיין את הרוקיסט השרירן עם הקעקועים על במה מנגן את ״בשדה ליד השוקת״, אחרי שברזומה שלו הופעות עם כוכבים כמו טוני ברקסטון, בייב פייס, ריטה אורה, פאולה עבדול ואפילו הבק סטרייט בוייס. אבל רוע,  עם הרגלים על הקרקע, מספר לי כמה אוהב את ההופעות עם האמנים הישראלים. 

אנחנו נפגשים בבית קפה במדרחוב של סנטה מוניקה. שעת בוקר מוקדמת, רועי לבוש בבגדי ספורט אופנתיים של נייקי (המסתירים את שלל הקעקועים על גופו), זה עתה חזר  מאימון כושר שהתחיל בחמש וחצי בבוקר.. הכי לא רוק סטאר סטייל.  

רועי, (40), נולד ברמת אביב, למד בתיכון אליאנס. בהמשך ויצו צרפת, אך לא ממש מצא עצמו במסגרות החינוכיות הללו והחליף תכופות בתי ספר. הוריו, הוא נזכר, תמכו בו ונתנו לו חופש יצירתי שהוביל אותו להסתובב בין מגמות מוזיקה של התיכונים השונים ולנגן.  

בגיל 16 שכל את אביו משה ז״ל: רועי: ״הופעתי עם להקת ׳אטרף׳ בקמלוט בתל אביב. כיוון שלאבא שלי היו חנויות אלקטרוניקה בארץ והוא היה יבואן קיבלתי פלאפון בגיל צעיר מאוד. אני זוכר שירדתי מהבמה ואמא שלי התקשרה ואמרה לי שאבא עבר התקף לב, נסענו מיד לבית חולים ושם הכל נגמר".

מאז החליט להתמסר למוזיקה בצורה טוטאלית: ״היינו קבוצה של מוזיקאים צעירים, התחברנו וכל היום היינו מנגנים, לא עושים שוב דבר חוץ מזה". בגיל 18 כבר ניגן בפסטיבל הג׳אז באילת. בתום ההופעה ניגשנו אליו מבית הספר הגבוה למוזיקה ׳רימון׳ והציעו לו הצטרף. רועי היה חלק ממחזור מפורסם שהוציא כוכבים כמו קרן פלס, מירי מסיקה, איה כורם ואיתי פרל. בשנה השלישית ללימודים החליט לעזוב ולנגן בהופעות ברחבי הארץ. במקביל הוא קיבל מילגה ללימודים בברקלי, בית הספר היוקרתי למוזיקה בבוסטון, מה שהביא אותו בפעם הראשונה לארצות הברית.  

איך החלפת את בוסטון הקרה בלוס אנג׳לס?  

״זה לא משהו שתכננתי. חשבתי לחזור לישראל אחרי שאסיים את הלימודים בבוסטון. אבל היה איזה בחור ישראלי שהכרתי עוד מהארץ, דני וויצפלד, הגיטריסיט של ׳בוטן מתוק בקרקס׳. הוא חי באל-איי וניגן עם קלי קלרקסון בדיוק כשהיא התפרסמה אחרי שזכתה ב׳אמריקן איידול הראשון. יום אחד דני התקשר אליי אחרי שלא דיברנו שנים, זה היה לפני פסח. הוא אמר שהוא מגיע להופיע עם קלי בבוסטון ואין לו איפה לעשות את ליל הסדר.  אמרתי לו – מה את משוגע, בוא תעשה אצלי. בהמשך הוא הזמין אותי להופעה של קלי,  הייתי בשורה רביעית בהופעה בארינה הענקי עם קהל של עשרות אלפים, וחשבתי לעצמי; מה עכשיו אני אחזור הבייתה. תנו לי לנסוע לאל-איי ולהיות רוק סטאר״.

״נחתתי באל-איי עם ויזת אמן, ומצחיק, אבל העבודה הראשונה שקיבלתי כאן הייתה סיבוב הופעות ארוך עם זמרת פולניה. טסנו לוורשה והייתי שם כמעט שנה. זו הייתה חוויה מיוחדת כי הופענו באיצטדיונים גדולים עם המון קהל. יום אחד קיבלתי טלפון וביקשו ממני להחליף את הגיטריסט של Back street boys. הסכמתי מייד וחזרתי לאל-איי. אני זוכר שכבר במטוס התחלתי להקשיב לחומרים שלהם. ואז היה לי עוד שבוע להתכונן ומשם יצאתי איתם לסיבוב. זה היה מדהים להופיע באצטדיון ענק של 100 אלף איש, אתה לא מאמין שאתה באמת שם״.  

ומכאן זה היה כדור שלג שהתגלגל ?

״כן פתאום הכל נפתח, הכרתי את טוני ברקסטון ובייבי פייס. הגיטריסט של טוני היה חולה ואני החלפתי אותו. למדתי את כל החומרים שלה. עשינו את הסיבוב הראשון ונשארתי לעבוד איתה 6 שנים. היא זו שחתמה לי על הגרין קארד. הייתי איתה בכל ארצות הברית, אוסטרליה, אסיה ואירופה. מכאן הדלת כבר פתוחה והתחלתי לנגן עם אמנים כמו: ריטה אורה, פאולה עבדול,  קישה קול וכאלה״.

מה עובר בראש של בחור ישראלי שמנגן עם טוני ברקסטון? 

״בפעם הראשונה שניגנתי את Un break my heart  עמדתי על הבמה וחשבתי לעצמי – וואיי, זה אני מנגן את הסולו גיטרה הזה שתמיד שמענו ברדיו. לא נתפס. אבל אני מאוד גאה בהיותי ישראלי. תמיד יש לי דגל ישראל על הגיטרות. אני אף פעם לא אגיד שאני ממקום אחר גם כשלפעמים הישראליות מכניסה אותך לכל מיני פינות לא נעימות. לא יכולתי, למשל להצטרף להופעה של טוני בלבנון או בדובאי. אני והפסנתרן שלה דייוי נתן שנינו היינו הישראלים היחידים בלהקה וגם הלבנים היחידים".

ואם כבר מדברים על ׳ישראליות׳: לא מזמן חזרת ממיאמי שם הופעת עם דודו אהרון.

״כן, וזה היה כיף לא נורמאלי. אני מודה שבאתי עם כל כך הרבה סטיגמות אבל זה  בגלל שלא הבנתי את הסטייל ולא הכרתי את החומרים שלו. הייתי בטוח שאני מגיע וזה הולך להיות נורא. אבל דודו היה מצויין ובכלל הוא בנאדם מקסים. אין לו דיסטנס עם הנגנים. הוא יצא מהחדר ומייד פגש וחיבק את כולם .זה היה מוזר  לראות את החום והפתיחות הזו. דודו באמת סופר-סטאר בז׳אנר שלו. גם הבנתי שהוא מוזיקאי לכל דבר, הוא באמת יודע מוזיקה. 

"אהבתי לגלות שהוא גם לוקח דברים מלהקות כמו ׳קולד פליי׳. הוא פורץ מהז׳אנר שלו ומחפש דברים חדשים. היה לי באמת שבוע מדהים במיאמי איתו והלהקה ואני מחכה להופעה הבאה שלנו".

אתה אוהב את סגנון החיים הזה? לרוץ מהופעה להופעה ברחבי ארצות הברית, לא פשוט. בעיקר כשמתבגרים.

״זה איפשר לי לחיות מעולה, אבל היום הורדתי את כמות ההופעות. אני בעיקר עושה הקלטות בסטודיו. בשנות העשרים של חיי זה היה הופעות, סמים, בחורות  אבל היום אני כבר ממש לא שם. לקחתי צעד אחורה וטוב לי להיות הרבה בבית. אני רווק  ובתקופה הזו של החיים אני מכוון לזוגיות ארוכה ולהקמת משפחה. 

למזלי אני מכיר הרבה אנשים ויש לי חברים בעולם המוזיקה. היום אני שותף יחד עם יוסי שקד שהיה הבעלים של ׳אולפני ברדו׳ (אחד האולפנים החשובים בישראל, א.מ.)  בחברה שעושה רשיונות לשימוש במוזיקה. יש לנו ספריה עם מוזיקה של  אלפי מלחינים ואנחנו עובדים המון עם תעשיית הסרטים".

מכל ההופעות שהיו לך – רגע אחד מרגש.

״קשה לבחור רגע אחד. תשמע, ראיתי ועשיתי דברים שלא חלמתי עליהם. הייתי על הבמות הכי גדולות. אחד הרגעים המרגשים היו כשחיממנו את סלין דיון בכמה הופעות בפארקים ענקיים בפולין, ואז חזר אלי כל הרקע ההיסטורי של המשפחה שלי שחצי ממנה הם ניצולי שואה. גדלתי על סיפורים מהשואה והנה אני, בחור ישראלי שכל הצד של אמא שלו נרצח בפולין, עומד מנגן כאן מוזיקה בפני עשרות אלפיים. זה מרגיש כמו – תראו, זיינתי את כולכם, חזרתי ואני כאן!" 

מהיכן הגיע האהבה שלך לספורט ולריצה?

״הייתי ילד שמן אבל לא דחוי חברתית. מעולם לא הציקו לי או התעללו בי. להפך, הייתי מקובל והיו לי תמיד מלא חברים וגם חברות שנראות מעולה. אני חושב שזה היה בגלל שהייתי מוזיקאי וניגנתי על גיטרה. 

"כשהגעתי לארצות הברית ב-2002 שקלתי 140 קילו. כסטודנט היה לי מלא זמן פנוי והתחלתי ללכת עם חבר לשחות ב -YMCA. היינו גם מתאמנים שם ולאט לאט החלפתי את ההתמכרות שלי לאוכל בהתמכרות לריצה והמשקל פשוט ירד. 

בביקור הראשון שלי בישראל אחרי חצי שנה כבר ירדתי 30 קילו ואנשים לא זיהו אותי. 

"היום אני שוקל פחות מ- 70 קילו, הורדתי משקל של עוד בן אדם. ריצה וכושר הפכו לחלק חשוב ומרכזי בחיים שלי. אני מתאמן המון בחדר כושר, רץ כל יום בסך הכל משהו כמו 150 ק״מ בשבוע ועושה שלושה מרתונים בשנה".

איך הספורט משתלב עם אורח חיים של מוזיקאי? 

אני לא חיי כמו פעם; לא עושה סמים ולא שותה אלכוהול. הולך לישון מוקדם וקם בארבע וחצי בבוקר להתאמן. בארבע השנים האחרונות עברתי לדיאטת קיטו. ( דיאטה שמתבססת בעיקר על שומן, חלבונים ומעט מאוד פחמימות). אני אוכל ערימות של שומן, בשבילי ארוחת צהרים זו חבילה של בייקון ועם השמן שנשאר ממנו אני מטגן פטריות או כרוב ניצנים".

שלוש פעמים בשבוע עושה רועי את הדרך ממקום מגוריו בסטודיו סיטי למגרש הריצה הסמוך לסנטה מוניקה קולג׳, שם הוא עורך אימוני ריצה קבוצתיים ואישיים עם Blue Benadum,  מאמן הריצה של Nike באזור החוף המערבי. המאמן הותיק השתתף ביותר מ- 60 מרתונים במהלך חייו ונחשב לגור של עולם הריצה בעיר המלאכים.

בלו: ״בהתחלה לא ידעתי מה היכולות של רועי, זרקתי אותו לאקווריום עם כולם ורציתי לראות איך הוא יתפקד. לחלק מהאנשים דבר כזה יכול היה לפגוע באגו אבל לרועי זה לא הפריע. הוא בא לעבוד קשה ולהשתפר".

רועי איך הפכת לפריק של ריצה ומרתונים? 

״פעם ממש שנאתי לרוץ. הסיבה שהתחלתי עם זה הייתה שהפסדתי בהתערבות. אז הייתי חייב להירשם לאל-איי מרתון. היה לי מאמן מישראל שאימן אותי און ליין ונתן לי עצות  זה עבד טוב. בהמשך חיפשתי את האספקט של הקבוצה והחברה בריצה ונמאס לי לרוץ לבד כל הזמן ובנוסף רציתי לשפר את הטכניקה שלי. חיפשתי  מאמן ומצאתי את האינסטגרם של בלו. שם, הוא מסביר על ריצה נכונה בצורה מפורטת ועל  איך הגוף שלנו עובד. בלו לימד אותי את הבסיס לריצה נכונה ומשם רק התקדמתי. 

"זה לא קל להתעורר בארבע וחצי בבוקר ולהתחיל לרוץ אבל כשזה חשוב לך מספיק אתה עושה זה. כולם פה בקבוצה הם רצים מעולים, הם ממש ׳עפים׳ פה. אבל ממש כמו במוזיקה אני תמיד מקיף את עצמי באנשים יותר טובים ממני כדי שאוכל ללמוד ולהשתפר".

איזה עצה תיתן לנגנים צעירים שמגיעים מישראל ורוצים להצליח באל איי?

״להיות צנועים. לזכור שלמרות שנראה להם שהם יודעים הכל הם ממש לא. זה עניין כזה בארץ שכולם אומרים לך 'וואיי, אתה הכי טוב' ואז אנשים מגיעים לכאן עם אובר בטחון עצמי והמון אגו. חשוב תמיד לדעת את המקום שלך ולהיות צנוע ופשוט לעשות את העבודה שלך. לרוב המקומות שהגעתי התחלתי בתור מחליף ומשם גדלתי. 

"אני בן 40 וכבר חוויתי המון, יותר מאנשים אחרים בגילי. לא בגלל שאני יותר טוב; יש אנשים שמנגנים הרבה יותר טוב ממני. אני חושב שזה היה שילוב של מזל, יכולות חברתיות וגם תמיד זכרתי שאני לא הדבר הכי חשוב בעולם. התפקיד של נגן הגיטרה הוא לשרת את המטרה שהיא ההופעה".

לפרטים ויצירת קשר:

www.paramusical.com  

Instagram.com/Rkariok 

Featured

״אני מרגישה כבר חצי שנה שאני מאוהבת ולא יודעת במי"

Published

on

מורן רוף, אחת התגליות המרעננות בהצגה "מבקר המדינה", מחדשת נעוריה ככקדם ומשתזפת באורות הבמה אחרי עבודה סיזיפית בקונסטרקשן ראיון חשוף

בכל שנה, התיאטרון הישראלי בלוס אנג׳לס מקבל אליו כישרונות חדשים ומעניק להם במה נאה ליצירה ולחשיפה. מי שצדה את עינינו היא השחקנית הישראלית מורן רוף. גילוי נאות: את מורן הכרתי הרבה לפני הכתבה הזו; נפגשנו לראשונה לפני קצת יותר משנתיים במסיבה מקומית באיסט הוליווד במהלכה הייתה מוקפת בעדת גברים, סטרייטיים וגייז, ששיחרו לחברתה. היא הייתה מצחיקה ואנרגטית, נראתה והתלבשה מעולה כשהיא מצויידת בזוג עיניים כחולות ועמוקות שסייעו לה לקבל המון תשומת לב.

היא סיפרה לי אז שהיא שחקנית וזמרת, אך מורן שהכרתי באותה תקופה בעיקר עבדה בחברת קונסטרקשן והייתה עסוקה בשיגור אנשי מכירות ישראלים לצוד לקוחות פוטנציאלים.

יותר משמונה שנים חלפו מאז שאותה סטודנטית מבטיחה למשחק מ׳בית צבי׳ עמדה על במה בפעם אחרונה. לארצות הברית, סיפרה לי, הגיעה לאחר שהתאכזבה ממלהקי תאטרון וטלוויזיה ישראלים שחיפשו בעיקר שחקניות עם גוף מושלם, כשהכישרון והנסיון הבמתי הוא משנה במעלה.

מורן (35), נולדה וגדלה בראשון לציון. בת בכורה לחלי מורה וגדי מנהל מכירות בחברת להנדסת חשמל. את הניסיון הראשון במשחק רכשה במגמת התיאטרון של

התיכון בעיר מגוריה. בהמשך התגייסה לצה״ל ושירתה כמורה חיילת במעון ׳מסילה׳ לנערות במצוקה שאליו מגיעים המקרים הכי קשים. עבור חלק גדול מהנערות והנשים בו מדובר בתחנה האחרונה לפני הכלא. החוויה הזו, היא משתפת, הייתה מהחזקות והמשמעותיות בחייה. טילטלה אותה אך גם ביגרה אותה מאוד.

לאחר הצבא תיכננה את המעבר לארצות הברית. זה היה חלום ילדות ששיתפה בו את אמה כבר בכיתה א', אז בישרה באופן רישמי שיום אחד תעבור לגור באמריקה הגדולה. מורן אכן עברה לאמריקה ובמשך שמונה שנים החלום לשחק שבק חיים עד שיום אחד קיבלה טלפון מאורי דינור במאית, מפיקה והדמות הראשית מאחורי ה- JEWISH" HEBREW STAGE אורי הזמינה אותה לאודישן להצגה החדשה״מבקר המדינה״ הרץ בימים אלו ב׳תיאטר ווסט׳ ביונבריסל סטודיוס.

מורן הרזומה שלך משדר כולו משחק. אך ניתן לומר שזו הופעת הבכורה שלך באל-איי.

״כן, אני מתעסקת בתחום המשחק מגיל 16. הייתי במגמת תיאטרון בתיכון, למדתי בבית צבי וסיימתי שלוש שנים מלאות עם משמעת מאוד קשוחה ומאוד אינטנסיבית- מי שמאחר לא נכנס לבית ספר. התחלנו 143 תלמידים וסיימנו 52 תלמידים בלבד. החוויה שם הייתה מאוד טובה ועשיתי תפקידים מאוד נוכחותיים, שיחקתי נשים חזקות כמו: סרסורית שמרביצים לה, שיחקתי את מלכת אנגליה וגם סבתא על כיסא גלגלים.

״אני גם זמרת, הופעתי בכל מיני ערבים בבית צבי ופעיליות בראשון לציון. הייתי גם במשלחת דרך בית צבי והופענו מולי קהל גדול ב-JCC ושרנו משירי גרשווין. בארץ לא רצו אותי לכל מיני הפקות כי לא הייתי 60-90-60 ולא היה לי כוח לדחוף ולריב עם המלהקים על כמה שאני מוכשרת למרות שאני שמנמנה.

״אז אמרתי נטוס לארצות הברית, נעשה כסף, נחזור ונתייצב לאודישנים בארץ ברגוע בלי לחץ כלכלי. בארצות הברית הכרתי בן זוג והחלטתי להישאר כאן. גם אחרי שנפרדנו הבנתי שאני צריכה להישאר באל-איי. עבדתי פה בכל מיני עבודות והיו לי עוד מערכות יחסים".

אחרי כמעט שלוש שנים בוואלי, מורן עברה להוליווד אך נראה שהייתה עסוקה קודם כל בלפרנס את עצמה ולהשיג יציבות כלכלית כזו שתאפשר לה להישאר בארצות הברית. היא שמה את קריירת המשחק והשירה בצד. עד שביולי האחרון פגשה במסיבה בלונג ביץ' את מוטי סוויסה, חבר שלמד כמה שכבות מעליה בבית צבי. סוויסה הוא הכוכב הראשי בהצגה ׳מבקר המדינה׳, וגם עזר רבות בבימויה.

מורן: ״מוטי דיבר איתי על ההצגה, סיפר לי על אורי וחיבר ביננו. הגעתי אליה לאודישן לקרוא את התפקיד של לונה, אשת ראש העיר. כבר באותו היום נשארתי לקריאה עם שאר השחקנים ומאז אני בהצגה. האמת שבהתחלה אורי התלבטה אם לתת לי את התפקיד, היא אמרה שהיא חושבת שאני צעירה מידי לשחק אשת ראש עיר וגם רזה מידי. ובכלל אשת ראש העיר בהצגה היא אישה מזרחית. אבל מוטי שכנע אותה לתת לי הזדמנות ואמר לה שאני יכולה להיכנס לנעלים של כל תפקיד. אורי האמינה בי ונתנה לי הזדמנות לשחק ואני מאוד מודה לה".

איך התחושה להיות שוב על הבמה?

״ההצגה הזו היא אחד הדברים הכי טובים שקרו לי מאז שהגעתי ללוס אנג׳לס. זה ללא תמורה כספית אבל הנשמה שלי מלאה ברמות ואני מרגישה כבר חצי שנה שאני מאוהבת ולא יודעת במי. אני מאוהבת במקצוע, בעשיה באהבה של הקהל, בצחוק שלו וגם בכפיים ובהתרגשות שלו".

איך התרשמת מהעבודה עם שאר הקאסט?

״היה מאוד מעניין ומאתגר. אנחנו קאסט שלא הרבה ממנו הם בוגרי בתי ספר למשחק. הופתעתי לטובה מאוד מאלו שלא למדו משחק. הם עושים את זה בשביל הכיף
והחוויה והם מאוד הרשימו אותי.

״העבודה עם הקאסט בחצי שנה הזו הייתה מאתגרת כי זה להוציא מאנשים דברים שהם לא ידעו או פחדו להוציא אותם. אני באמת חושבת שההצגה מעולה ומצחיקה ואנשים עושים עבודה טובה מאוד. את רוב העבודה הגדולה עשו אורי דינור ומוטי סויסה שיש לו חלק ונגיעה גדולים, במשחק ובבימוי הוא הוציא מהשחקנים ומהצוות דברים שהפתיעו את כולנו".

עד כמה את מזדהה עם הדמות של לונה?

״אני משחקת את אשת ראש העיר לונה. אישה שתמיד חלמה להיות זמרת אופרה אבל בפועל היא התחתנה עם ראש העיר, נולדה להם בת אחת ולונה דואגת בעיקר לכל הצרכים של הבית. היא אישה חזקה ומאוד מצחיקה אבל אין לה הרבה ידע והעברית שלה לא ממש תיקנית. לונה אוהבת לאכול המון זה החיים שלה ויש לה תחת גדול בגלל זה. כשהבת שלה מעירה לה על המשקל שלה, לונה אומרת לה שגברים אוהבים נשים עסיסיות ומרופדות ושיש להם מה לתפוס הרבה יותר מנשים עם עצמות. החלום של לונה הוא שהבת שלה תצא מהבית ותגשים את עצמה ושלא תהיה כמותה. יש קווי דמיון עדינים ביננו כמו התשוקה לשירה, היא רוצה שיפתחו לה בית אופרה בעיר שהיא תוכל להופיע בו, למרות שבפועל היא לא זמרת טובה ומזייפת המון. אני מבצעת קטע שירה שלה בהצגה מזייפת על הבמה שזה באמת מדהים.

ויש כמובן את הקטע של המשקל שזה משהו שאני עברתי איתו תהליכים. אני גם חושבת שאישה כמובן לא צריכה להיות הר אדם, אבל נשים מלאות ושלמות עם עצמן ועם המיניות שלהם זה סקסי ואין בזה שום דבר רע. זה מחבר אותי עם לונה, כשהבת שלה יורדת עליה שהשמלה שלה לא מחמיאה ומבליטה לה את התחת, לונה עונה לה ׳אז מה, יש לי רגליים יפות׳״.

ובכל זאת ירדת המון במשקל. זה היה כדי לשפר את הסיכויים שלך לקבל תפקידים?

״לפני שבע או שמונה שנים נשים מלאות לא קיבלו תפקידים. היום זה כבר לא קורה. אני מאוד שלמה עם עצמי ואוהבת אותי כמו שאני. אני חושבת שאני סקסית
למרות שאני קצת מלאה.

״לפני ארבע וחצי שנים עברתי לטבעונות וזה היה ממקום של בריאות. זה שינה לי את החיים לגמרי. גם ירדתי במשקל וגם על הדרך התנקה לי המצפון. אבל הכי חשוב המצב הבריאותי שלי השתפר מאוד ואני מרגישה אנרגטית וחיונית. תמיד הרגשתי שאני אדם שאוהב בני אדם. אני מקבלת את האחר ולא איכפת לי מאיזה דת, גזע או מין. רזה, שמן שחור או לבן זה לא מעניין אותי. אני יכולה לומר לך שהאנשים המלאים שפגשתי בחיים היו גם אלו עם הרבה יותר שמחת חיים".

עכשיו, כשקיבלת את ההזדמנות לשחק שוב, את מתכננת להמשיך?

״כן! אני כבר עכשיו רוצה לראות מה אני עושה אחרי שכל ההצגות יסתיימו. אני רוצה להמשיך לשחק ועובדת מאוד קשה על זה. אני מקווה שאנשים עם השפעה ויכולת לעזור לי יראו את ההצגה. אני גם הולכת לעשות קורס לדיבוב ולשיפור המבטא למרות שהמבטא האמריקאי שלי טוב. אני מקווה שיהיה מישהו בקהל שיוכל לפתוח לי דלתות.

״לקח לי שמונה שנים לעלות שוב על הבמה בגלל שהחיים עוברים מהר מידי ולא היו לי הזדמנויות אמיתיות. כבר אחרי ההצגה הראשונה של ׳מבקר המדינה׳ הסתכלתי במראה ואמרתי לעצמי את לא נורמלית, 8 שנים לא שיחקת, תראי כמה כיף לך!״

אילו תפקידים היית רוצה לשחק?

״הייתי רוצה לשחק נערה בהפרעה או מישהי לא ממש נורמלית- מישהי משוגעת או עם תסמונות או משהו כזה. אלו תפקדים לא קלים אבל בשבילי זה אתגר. אני יכולה לגלם הרבה דברים כי אני גם קומיקאית וגם שחקנית דרמטית".

ולסיום, חייבים לשאול: מה עם זוגיות?

״שאלה טובה. אני כרגע סינגלית אבל מוכנה לזוגיות אמיתית ומחפשת עם מי לחלוק את החיים שלי. עד עכשיו לא מצאתי באמת משהו שטוב עבורי.

״אני חושבת שהקהילה הישראלית בלוס אנגלס היא הכי מפרגנת מכל ארצות הברית ויש פה המון אנשים מצליחים. אבל לא מעניין אותי איזה שעון או מכונית יש לך. ברור, אל תהיה עני, אבל יותר חשוב לי שתהיה בן אדם, שתהיה אבא טוב, שתוכל להכיל אותי ושנוכל לחלוק את החיים ביחד. אני מאמינה שעכשיו כשאני יודעת להקשיב לנפש שלי ולממש את עצמי, אז יגיעו גם דברים טובים בזוגיות״.

המשך לקרוא

Featured

לתפארת מדינת ישראל (והקהילה היהודית באל-איי)

Published

on

סיור בקמפוס הפסטורלי בבל אייר מאשר ששכר הלימוד בחטיבת הביניים ותיכון של בית הספר מילקן מצדיק את עצמו: התלמידים נהנים ממגמות רובוטיקה, אדריכלות, עבודה עם מדפסות 3D וגם חוגי תיאטרון וספורט ברמה גבוהה * שלא לדבר על סימסטר שלם בהם מבלים התלמידים בארץ, ועיסוק יסודי בהכנה שלהם לקראת העתיד * חוויות מביקור חינוכי מעורר השראה

מילקן הוא אחד מבתי הספר היהודים הפרטיים המוכרים והיוקרתיים בלוס אנג׳לס. שלושה עשורים חלפו מאז שהוקם (בפורמט הנוכחי שלו ב-1990)ומעמדו כאחד המוסדות החינוכים הנחשבים בעיר מלאכים ממשיך להתחזק. מיקומו האטרקטיבי על Mulholland drive באזור בל אייר, מאפשר הגעתם של תלמידים מאזורים רבים: סן פרנדדו וואלי, מאליבו וחלקה המערבי של העיר של לוס אנג׳לס. כיום הוא משמש בית חינוכי לכ-800 תלמידים. 

בגילגולו הקודם ב-1984 בית הספר היה ממוקם בוואן נייס, ונקרא על שם גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל. באותה תקופה נקרא גם באופן זמני 'איינשטיין אקדמי׳. לקראת סוף שנות ה-80 בית הספר פעל תחת בית הכנסת המקומי ונקרא על שמו: Stephen S Wise High School . רק בתחילת שנות ה-90,  לאחר תרומה ענקית של האחים לואל ומייקל מילקן ששינתה את זהותו והפכה אותו למוסד גדול, המאגד תלמידים מחטיבות הביינים והתיכון, שונה שם בית הספר לשמו הנוכחי – מילקן. 

לואל מילקן חבר פעיל בבורד של בית הספר. הוא נחשב פילנטרופ מוביל בתחום החינוך ותורם רבות בעיצוב האג׳נדה החינוכית של מה שהתחיל כבית ספר קטן והפך לאחד הקמפוסים המרשימים בדרום קליפורניה. בסיור שערכתי בקמפוס של מילקן התוודעתי לכמה מהדמויות החינוכיות המשפיעות בבית הספר, וגם ביקרתי בכיתות ובחוגים השונים שהוא מציע. כמעט כל התלמידים יודעים את השפה העברית ברמה כזו או אחרת, וכ-15% אחוז מהם בני ישראלים.  

הנסיעה למילקן היא לא פחות מפסטורלית – למרגלות ההרים המוריקים של בל אייר. תחת שמירה ואבטחה הדוקה נכנסתי למתחם. שם פגשתי את טל ברק – מנהלת התקשורות ויחסי הציבור של מילקן שליותה אותי במהלך הסיור.  

מבנה בית הספר הוא לא פחות ממרשים. רחבת הכניסה גדולה ומרווחת ומתפרסת על פני ארבע קומות של בניה פתוחה צופה לנוף הירוק, והכיתות נקיות ומתוחזקת היטב.  על קירות המבנה שזורים להם משפטי מפתח בעברית כמו: ״אהבת לרעך כמוך״ או ״כבד את אביך ואת אמך״. 

מילקן מעניק לתלמידיו שלל תחומי לימוד מגוונים שבתי ספר רבים יכולים רק להתקנא בהם. כך, פגשתי תלמידים בני 15 במגמת עיצוב ואדריכלות  שלומדים תכנון של  בתים חכמים  בטכנולוגיה ירוקה. במחלקת הרובוטיקה התלמידים בונים צעצועי הייטק מתקדמים, רובטים שמחקים פעולות אנושיות ושלל גדג׳ים מעניינים.  

היה מרשים לראות כיצד תלמידים בני 16 עובדים במומחיות עם מדפסות 3D  חדשניות ומכונות חיתוך לייזר. המעבדה מאובזרת היטב עם מכשירים מתקדמים שאושרו על ידי אוניברסיטת MIT – הטכניון של אמריקה.

מגמת התאטרון של בית הספר מתהדרת באולם מקצועי עם תפאורה, הגברה ותאורה ברמות הגבוהות ביותר. חדר ההתעמלות והכושר המאובזר כולל מגרש כדורסל משוכלל עם שלל מתקנים, והתלמידים מתאמנים בכל סוגי הספורט האפשרים: כדורגל, כדור עף, שחיה ואפילו מתאמנים על משטחי גולף מיוחדים. 

תוכנית תפארת  

מילקן יסד את תוכנית ׳תפארת׳ שמטיסה תלמידים ללימודי סמסטר מלא בישראל במה שמתואר כחוויה מעשירה ויוצאת דופן. על התוכנית אחראי גבריאל מאיירסון – מנהל המחלקה ללימודי ישראל של בית הספר.  

גבריאל: ״תוכנית תפארת מעניקה לתלמידים במילקן אפשרות מיוחדת לצאת וללמוד את הסימסטר השני של השנה בישראל, בסמינר התיכוני-האמריקאי ע״ש אלכסנדר מוס בהוד השרון. שם הם לוקחים את כל הקורסים והלימודים הרגילים אותם הם למדו בסימסטר הראשון כמו מתמטיקה, מדעים, אנגלית וכדומה ולומדים אותם בסימסטר השני יחד לימודים הדוקים של היסטורית מדינת ישראל ושל היהדות המודרנית. פעמיים-שלוש בשבוע התלמידים יוצאים לטיולים ברחבי הארץ שמתחברים לנושאים אותם למדו כמו מלחמות ישראל, או אירועים היסטורים חשובים וזוכים לראות את המקומות האלו במציאות ומקרוב".

גבריאל מספר על החוויות המיוחדות שהתלמידם עוברים כאשר הצוות החינוכי שולח אותם למעין סדנאות גדנ״ע וטירונות,  התנסות במשמעת צבאית ואפילו ירי בנשק,  ממש כמו חיילים. בנוסף, הוא מספר שאחת החוויות הכי אהובות על התלמידים הן החיבור עם הישראלים על ידי יציאה לתחרויות ספורט שונות עם בתי ספר ישראלים וביקור במסעדות ישראליות לנסות חומוס, פלאפל ושווארמה כמו שצריך. 

גבריאל: ״הרעיון מאחורי התוכנית הוא שכמה שיותר סטודנטים שלנו יבקרו בישראל, יחזרו עם ידע נרחב על מה שקורה שם ויהפכו להיות יותר מעורבים פה בקהילה. זה לא ׳תגלית׳ או כל  מיני טיולים קצרים, אלא  מדובר בתקופה ארוכה של 4 חודשים במהלכה  הם לומדים וחווים את ישראל בצורה הכי יסודית שאפשר".

תחום הלימודים שהכי הרשים אותי בבית הספר הוא הקורס לפסיכולוגיה חיובית. אותו מנהל ד״ר ניק הולטון. במהלכו התלמידים לומדים את הדברים החשובים הללו שלא ניתן לקרוא בספרים; איך לנהל את חייהם בצורה חיובית  בונה ומפרגנת, קודם כל לעצמם וכמובן לסביבה שלהם . התלמידים מספרים כיצד השיעורים הללו שינו את כל דרך החשיבה שלהם. הם מקבלים יעוץ ברמה היום יומית על איך להסתכל על דברים בפרספקטיבה נכונה בתחומים שונים בחייהם  וגם כיצד לקבל החלטות בצורה שקולה מבלי ״לאבד את זה״.

ד״ר שרה שולקינד, מנהלת בית הספר, הדגישה בפניי את חשיבות הקורס בעיניה באומרה: ״הדאגה שלי ושל קודמי הייתה הרצון שלתלמידים הללו יהיו יכולות להסתדר עם אתגרים וליצור לעצמם חיים מאוזנים. לבנות שורה של משמעויות עבור עצמם מלבד להוציא ציון גבוה או להתקבל לאוניברסיטה טובה. הקורס הזה הוא מאוד משמעותי וכולל תובנות בנושאי בריאות, עמידות ויכולות נפשיות איתנות״. 

אנטישמיות וחינוך  

בעולם בו אירגוני BDS פועלים להפצת שינאה נגד ישראל, אוניברסטאות ומוסדות אקדמיים רבים מהווים קרקע פוריה למיסוד האנטישמיות, ושנאה כלפי יהודים מרימה את ראש ברחובות. נראה כי חשיבותם של בתי הספר התיכונים היהודים גדלה והופכת משמעותית יותר מתמיד. 

גבריאל: ״הסטודנטים שלנו חיים ׳במציאות יהודית׳ כאן במילקן והם מוגנים גם פיזית על ידי אבטחה וגם מורלית בסביביתם. באותה נשימה כל הצוות המקצועי מסכים שאנחנו צריכים להשכיל את התלמידים בנושא ולהכין אותם להתמודד עם אנטישמיות, מפני שכשהם ילכו לקולג׳ הם יתקלו בה. במחלקה ללימודי ישראל, ישנן ותוכניות מיוחדות שעוסקות באנטשמיות; כיצד לזהות אותה ולהתמודד איתה. התלמידים לומדים גם על אירגוני ה- BDS. אנחנו מעניקים להם כלים איך להשתמש במשאבים של הקהילה היהודית כדי כדי להגן על עצמם".

טל: ״אנחנו מלמדים את הילדים שיש המון דרכי התבוננות בנושא. אפילו הקהילה שלנו היא מאוד מגוונת בנושאים פולטים וגם בנושאים הקשורים ישראל. אנחנו נותנים להם כלים לצאת החוצה לקמפוסים בקולג׳ ולא להיות בשוק כשהם יפגשו אנשים שיבואו עם מידע שונה לגמרי על ההיסטוריה של מדינת ישראל והמהות שלה.״ 

ד״ר שולקינד:  "אנחנו מאמינים שהדרך בה התלמידים מבלים את זמנם בבית הספר ומה שהם קולטים פה ישפיע על העולם שהם יבנו מחר. כלומר, אם הם יחוו מקום שמלמד אותם יחסים בין אנשים וקהילה, אחריות, אכפתיות והסתכלות רחבה על דברים. הם יצאו לעולם ויצרו אירגונים ומשפחות שתומכות בקהילה. אני חושבת שהעליה באנטישמיות כמו הרבה שנאות מונעת על ידי פחד, גזענות, דעות קדומות, הרגשה של חוסר פחד ותחושה של בדידות ולא של חלק ממשהו משמעותי. אלו דברים שמזינים את השנאה. יש לנו אחריות ליצור אנשים שיבינו את ההיסטוריה של האנטשימיות אבל ידעו גם כיצד ליצור מודלים טובים שהם רוצים להיות חלק מהם".

אייפון ומדיה חברית 

העשור האחרון נשלט כמעט לגמרי על ידי המדיה החברתית. יחד עם הטכנולגיה של הטלפונים החכמים הם שינו את חיינו אך בעיקר את חייהם של דור ה-Y  וה- Z . האייפון, כך נדמה, הפך לחברו הקרוב ביותר של כל ילד או נער מתבגר. אך הצוות החינוכי במילקן אינו מתרגש מהעובדה שהתלמידים דבוקים לטלפונים הניידים ונראה שהוא יודע כיצד להתמודד השפעתם עליהם. 

ד״ר ניק הולטון: ״הילדים חייבים להיות מעורבים בטכנולוגיה אבל זה תחום שונה  מהמדיה החברתית. יש לנו תוכנית סיוע והם לומדים גם פסיכולוגיה חיובית וגם כיצד להתמודד עם עולם המדיה החברתית והלחצים המגיעים איתו. בנוסף אנחנו מנסים ללמד אותם איך להשתמש בטכנולוגיה בצורה נכונה ומדודה.   

"לחלק מהמורים בבית הספר יש חוקים שאומרים אין טלפונים בכיתה והתלמידים נדרשים לשים את המכשירים בקופסא כאשר הם נכנסים לשיעור. מורים אחרים טיפה יותר רכים בנושא, לא מפני שהם חושבים שילד צריך להשתמש בטלפון הנייד שלו במהלך השיעור, אלא  מפני שהם רוצים שהתלמידים יקבלו את ההחלטה הבוגרת ויבינו בעצמם מתי הזמן להשתמש בטכנולוגיה הזו מבלי שאנחנו נכתיב זאת עבורם. 

ב'מידל סקול' אנחנו כן קובעים עבורם וזה חוק ידוע שאין שימוש בניידים במהלך שעות הלימודים. אבל בתיכון מדובר בתלמידים שכבר רשאיים לנהוג במכונית, אז אי אפשר לומר להם לא להשתמש בטלפונים שלהם".  

עברית קשה שפה

רוב התלמידים במילקן לומדים עברית. אך מה שהיה פעם קורס חובה הפך ללימודי בחירה. את הילדים להורים ההישראלים זהיתי עוד מרחוק לפי העברית המתגלגלת בפיהם. אך כך גם השפה הפרסית  של יהודי איראן המפגינים גם הם נוכחות במקום. 

גבריאל: ״מלבד הטיול הגדול לישראל עם ׳תפארת׳ שם הילדים באמת מדברים עברית המון. יש לנו פה לימודי ספרות  וסרטים ישראלים בעברית עם תרגום לאנגלית"..  

אז מהו למעשה החזון של מילקן?

טל: ״בית הספר מילקן הוא המנהיג ביצירת הנשמות היהודיות שישנו את העולם. אנחנו יוצרים מנהיגים שיעשו דברים הרבה יותר טובים ממה שאנחנו עושים. 

בעיקר היום כאנחנו רואים את החדשות, כל הדברים שקורים בעולם כמו: זיהום הסביבה והתחממות הגלובלית, טכנולוגית הנשק,הבריונות ברשת והאנטישמיות ברחובות. אנחנו רוצים לגדל דור שיפתור את הבעיות הללו וישים להם סוף״.

ד״ר שולקלינד: ״האתגר הוא לוודא שכל מי שרוצה חינוך יהודי יקבל אותו. יש לנו מספר נרשמים חזק ובריא בכל שנה ואני רואה זאת כאחריות גדולה וכבוד לוודא שיהיה לנו את כל התקציב והיכולת להעניק להם את החינוך הטוב ביותר. 

"המטרה היא לחנך את הילדים שלנו כדי שהם יוכלו לבנות קהילה יהודית טובה עם כוונות ומשמעויות, ושהם ירגישו שיש להם ערכים חיוביים להוסיף לדור שהיה פה לפניהם".

Milken Community Schools

15800 Zeldins' Way Los Angeles, CA 90049

310.440.3502

המשך לקרוא

Featured

אמת דיגיטלית

Published

on

כשמיקי ומיטל שולמן, בעלי חברת Emet Digital, התחילו לעבוד עם אבנר ("הצפה? שריפה?") גת, הוא עבד עם ארבעה שמאים * שלוש שנים אחרי, השירותים שלו מופיעים ראשונים במנועי החיפוש והוא מעסיק 13 שמאים * ראיון על אמת וחובה בפרסום ושיווק דיגיטלי והמתכון  הבדוק להצלחה בקידום עסקים ברשת

כל חברה עסקית או ארגון כבר היום מודעים לחשיבות השיווק והפרסום באינטרנט להצלחה שלהם, בין אם הם מוכרים מוצר או שירות. סקרים מראים שתאגידים רבים מגדילים או עורכים מחדש את תקציב השיווק שלהם בעקבות כניסתה החזקה של המדיה החברתית בשנים האחרונות לעולם העסקי. ישנם בעלי עסק העדיפים עובדים עם היכולות הללו "אין-האוס", במשרד; אבל לאחרונה, יותר ויותר עסקים פונים למקור חיצוני כדי לקבל את השירות דרך חברה שמלווה אותם, כאשר לרוב האופציה הזאת היא מועדפת ובעלת יתרונות בולטים.

בנוף חברות המדיה הישראלית בעיר המלאכים הופיע לפני כשלוש שנים שחקן חדש ומבטיח. הכירו את Emet Digital, סוכנות הפרסום והשיווק שכבר יכולה להתגאות בחיבורים עם חברות ענק כמו Google ,Yelp ו-BBB. את הפורטפוליו העשיר והמרשים של Emet Digital והרבה מההצלחה שלהם זוקפים בעלי החברה לאחד הלקוחות הראשונים שלהם: אבנר גת, או בשמו המלא ״הצפה? שרפה? אבנר גת״. כשהקלדתי את שמו של גת ב-Google, הוא הופיע בכל התוצאות הראשונות ואני מדבר על התוצאות האורגניות האמיתיות, לא הממומנות. ברחבי לוס אנג׳לס שמו של גת, בעל חברת השמאות, מופיע ברשימת שלושת הגדולים של מנועי החיפוש הקיימים. אם תמקדו את החיפוש שלכם למילות מפתח שקשורות למקצוע שלו באזורים Woodland Hills, Calabasas או Malibu, אבנר גת יופיע ראשון לפני כולם, גם לפני חברות ותאגידי ענק מהתחום ולא רק ב-Google אלא גם ב-Yelp וב-Facebook. 

זה אומר שלמעלה מ-10 מליון לוס אנג׳לוסים נחשפים לאבנר גת ושירותיו לפני כל בעל מקצוע אחר בתחומו, והוא יזכה לשלוח את לחמו על פני המים ראשון. "החשיפה האדירה של אבנר גת היא עבודה אורגנית ארוכה ומורכבת של Emet Digital. אתה לא יכול לשלם ל-Google ופשוט לקבל תוצאות כאלו", אומר מיקי שולמן, העומד מאחורי Emet Digital. מיקי מנהל את החברה יחד עם בת זוגו מיטל גלבוע. לבני זוג ילד אחד והשני בדרך. מיטל מגיעה מעולם הקולנוע והתעשייה ההוליוודית, שם עבדה למעלה מעשור עם חברות הפקות. היא למדה היטב את התעשייה עד שהחליטה לפתוח חברת הוצאה לאור של קומיקס בעל תוכן של העצמה נשית. מיטל היא גם זאת שהגתה את השם "EMET". בני הזוג חברים פעילים ב-IAC ו-IBN (בניהולה של איריס גולדשטיין-חגי), ארגון המאגד קהל מגוון ושורה של קרייריסטים ובעלי חברות ישראליות מצליחות בלוס אנג׳לס, המשמשים כמנטורים לאחרים. 

מיקי שולמן (35), הבכור בין שני ילדים לאם חד הורית, נולד באילת אך ילדותו התחלקה בין ארצות הברית לבין ישראל. חלק נכבד מילדותו בילה במושב ליד ירושלים ובנעוריו עברה המשפחה לגור בבירה. בצבא שירת בגדוד 13 של גולני. בתום שירותו הצבאי עבד באבטחה בסוכנות היהודית ובאבטחת אתר הכותל בבירה. ב-2008, כאשר המשק האמריקאי נמצא במיתון גורף, הוא החליט לטוס לארה"ב. למרות היותו אזרח אמריקאי מלידה הדובר אנגלית כשפת אם, מיקי עבר את אותו מסלול של עבודות מזדמנות שאותו חווים כאן ישראלים רבים.

מיקי, איך נכנסת לעולם המחשבים והדיגיטל?
"כבר בגיל 16 בזמן שכל החבר׳ה שלי היו הולכים למסיבות, טיולים ומעשנים, הייתי יושב מול שני מסכים בבית ומלמד את עצמי איך לבנות אתרים. למדתי מספר שפות תיכנות והתחלתי לבנות אתרים לחברים ובני משפחה. מכאן התחברתי גם לעולם הקריאייטיב, בעיקר לחלק של הקופירייטינג ולמדתי איזה טקסט משפיע על אנשים ויוצר אצלם עניין. בדיעבד, זאת למעשה הייתה ההתחלה".

וההתחלה הזו לא הייתה פשוטה ליישום, בעיקר בארצות הברית.
"לא פשוטה בכלל. בשנים הראשונות היו לי המון עליות וירידות. פרק מכונן בחיים שלי היה לפני כ-10 שנים כאשר נתתי אמון בבחור ישראלי שהבטיח לי עבודה מכניסה בתחום פריצת מנעולים בפלורידה. שכרתי רכב ונסעתי לפלורידה עם 500 דולר האחרונים שהיו לי. העבודות לא הגיעו. חצי מהסכום נגמר בשבוע הראשון, בעיקר על לינה, מבלי שקיבלתי עבודה אחת. בזמן הזה חיפשתי עבודה אחרת וכדי לחסוך בהוצאות, לקחתי את אחת ההחלטות החשובות ביותר בחיי, שלימים היא זו שעזרה לי לעצב את כיוון החשיבה החדש שלי – ופשוט לנתק את עצמי מכל מחוייבות. במשך ארבעה חודשים ניתקתי את עצמי מכל גורם מחייב כמו דירה או עבודה וביליתי את רוב זמני בבתי קפה בעלי גישה חופשית לאינטרנט, שם אוזניות ומתנתק מהעולם. מצויד במחשב נייד, מוטיבציה וה-מ-ו-ן זמן, חידדתי את הידע שלי בצורה לא נורמלית על עולם הפרסום והשיווק הדיגיטלי, בערך 16 שעות ביום. אף בית ספר בעולם לא יכול ללמד אותך בצורה כזאת אינסטנטיבית על עולם השיווק והפרסום הדיגיטלי. הייתי צריך להתמודד עם המחשבות ועם עצמי וזה היה סוג של תהליך מאוד מבגר ומשמעותי. למדתי המון על עצמי, על משמעת עצמית ומהם הגבולות והיכולת שלי וזאת בעצם הייתה נקודת המפנה בחיי. באותו זמן החלטתי שלא ירחק היום ותהיה לי סוכנות שיווק ופרסום ועצמאות מוחלטת. באותה תקופה הייתי צריך להתרכז בלשרוד אולם בגלל מוסר העבודה שלי והאמינות שהפגנתי, אנשים תמיד רצו שאעבוד עבורם. זה היה המזל שלי, כי עבודה חדשה תמיד ידעתי למצוא".

כיצד נוצר החיבור האישי והמקצועי בינך לבין מיטל?
"את מיטל הכרתי דרך בת-דוד שלי שהיא חברה שלה. הקשר בינינו ניתק למספר שנים. רצה הגורל ויום אחד ראיתי בפוסט שלה ב-Facebook שהיא מחפשת מעצב גרפי לחברת הקומיקס שלה, לבערך שעתיים של עבודה. למחרת הגעתי אליה ומצאנו את עצמנו עובדים 12 שעות על האתר החדש שלה. התחלנו לצאת ומאז אנחנו ביחד. בתקופה הזו למדתי המון על עסקים, המשכתי ללמוד על שיווק ועליתי דרגה בהתמחות שלי בבניית אתרים ברמה יותר מורכבת. התמה שמלווה אותי מאז ומתמיד היא להמשיך ללמוד, לדעת יותר ולהתפתח. מאחוריי מספר לא קטן של קורסים, סמינרים וסדנאות שלקחתי, חלק מהם, על עסקים ושיווק, הם מטעם הרווארד וסטנפורד. במקביל אני לומד גם מדעי ההתנהגות כדי להמשיך ולהעשיר את הידע שלי עבור העבודה שלי. חשוב לי להבין איך ומה מניע אדם בחוויית הקנייה שלו כשהוא רוכש מוצר ו\או שירות".

אז איך באמת אפשר להיות במקומות הראשונים ב-Google?
"הו! זאת שאלת השאלות והיא מורכבת. אנסה לענות בהכי פשטות שאפשר: כל מנוע חיפוש ברמה של Google עובד על אלגוריתם. לפי איך שאני רואה את הדברים, יש שתי דרכים לעבוד עם אותו אלגוריתם: לעבוד עליו או לעבוד איתו. מי שעובד עליו יגיע אולי לתוצאות מהירות בזמן הרבה יותר קצר אבל לא לטווח הארוך. הרומן ייגמר אחרי חודשיים-שלושה, אולי חצי שנה ובמקרה הכי טוב – לא יותר משנה. לאחר מכן האתר 'ייקנס' וייזרק לעמוד השני, שלישי ומעבר לכך. מי שעובד עם האלגוריתם ועונה לצרכים ולתכנים שהוא צריך, יישאר הרבה יותר זמן ולרוב אפילו באופן קבוע בעמוד הראשון ואף בראש העמוד – כל עוד אתה ממשיך לייצר תוכן איכותי בצורה עקבית, ככה ש-Google לא ירצה להזיז אותך מהמיקום שלך."

איך בניתם את ההצלחה של אבנר גת באינטרנט?
״אבנר הוא לקוח מאוד יציב והוא ממשיך להיות יציב כי אנחנו ממשיכים לעשות את העבודה ולתמוך בעסק שלו. כמדומני, לפני שהוא פתח את החברה Avner Gat, Inc. , הוא התחיל עם מספר מצומצם של שמאים. היום, לאחר כ- 3 שנים של עבודה איתו החברה שלו גדלה מ-4 שמאים ל-13. אנחנו כמובן לא יכולים (ולא רוצים) לקחת קרדיט על הכול; ייאמר לזכותו של אבנר, שבנוסף לחשיפה שיש לו באינטרנט – יש לו מערכות יחסים מקצועיות עם המון בעלי עסקים בלוס אנג'לס שגם משתמשים בשירותיו. אבנר לא אוהב להתרברב והוא אחד האנשים הכי צנועים עלי-אדמות, אבל בוא אגלה לך סוד שרבים לא יודעים בעיר הזאת (וכנראה עכשיו כן ידעו): הוא אימפריה. יש לו צוות של שמאים-כרישים שכל היום הולכים ראש בראש עם חברות ביטוח מטורפות. ראיתי אותו מכופף חברות ביטוח גדולות ואימתניות עד שהן חותמות ללקוחות שלו על צ'קים בסכומים לא נורמליים כי הוא יודע לשים את החברות הללו בפינה שקשה להן מאוד לצאת ממנה. הלקוחות שלו יודעים שהם יכולים לסמוך עליו. באופן עקרוני, הייתי אומר ששיטת העבודה שלנו עם הלקוחות ב-Emet Digital היא מאוד דומה ובנויה כמעט כולה על בסיס אמון ותוצאות. בתחום המדיה החברתית אנחנו כותבים המון תוכן אירגוני ועושים לו אופטימיזציה במרחב הדיגיטלי. צריך לזכור ש-Google הוא מנוע חיפוש מאוד עוצמתי ואצלו "רק החזק שורד". Google עובד על בסיס דירוג והתוכן של הלקוח חייב להיות מספיק מקורי ואיכותי כדי שמנוע החיפוש ידרג אותו למעלה. בסופו של יום, תפקיד מנועי החיפוש הוא להביא את מירב האינפורמציה הרלוונטית בכמה שפחות זמן למשתמש. ככל שתעמוד בתנאים הללו ותמשיך להוסיף אינפורמציה רלוונטית – האתר שלך יקבל דירוג גבוה יותר, יופיע למעלה בעמוד הראשון ויעבוד לטובת העסק שלך".

הצוות של Emet Digital מונה כיום עשרה אנשי מקצוע (וצוות נוסף בחו"ל) הכוללים ארט-דיירקטור, מפתחי אתרים, מנהלי קמפיינים ועוד. מיטל היא המנהלת בפועל ומיקי מןפקד על הנושאים הטכנולוגיים המורכבים יותר. מיקי מקדיש את רוב זמנו למפגש עם לקוחות ומשמש כיועץ עסקי לחברות רבות.

עם אילו סוגי לקוחות אתם עובדים?
"מאוד מגגון. יש לנו לקוחות עם הכנסה של בין מיליון ל-2 מיליון דולר בשנה ויש לנו לקוחות שהעסק שלהם מייצר מעל 50 מיליון בשנה. אנחנו משתדלים לעבוד בעיקר עם חברות שאנחנו יכולים להתחבר למהות העסק שלהם. הלקוחות שלנו הם בעלי אורך רוח מפני שמרקטינג לוקח זמן; מינימום בין שלושה לארבעה חודשים לוקח לדברים להתחבר ואז חצי שנה עד שאתה מקבל דירוג ו-Google מתחיל להכיר אותך בצורה אורגנית. עולם השיווק והפרסום מלא ב'חלקים נעים'. יש לך את החלק של המדיה החברתית שצריך לתמוך בעבודה שלך על האתר ולהיות בעל תוכן עם אופי דומה; יש את המודעות ב-Google שעובדים על בסיס תקציב שזו תורה שלמה בפני עצמה; ויש את הדוחות שלקוחות צריכים לקבל שנותנים להם פילוח על פי לקוחות והפעילות שלהם באתר… זו המון עבודה לחבר כל כך הרבה מערכות שמתקשרות אחת עם השנייה. שילוב של הגורם האנושי ותוכנות מתוחכמות עוזרות לעשות את העבודה שלך בצורה הטובה ביותר. המטרה שלנו היא להכפיל, לשלש ויותר את הרווחים של הלקוחות שלנו. בינתיים אנחנו באמת יכולים להתגאות בשותפיות עם חברות גדולות. אנחנו שותפים של Yelp – בין השותפים היחידים שיש להם בארה"ב, של Google, Houzz ושל-BBB. בנוסף אני חבר דירקטוריון של ה-BBB וכחלק מתפקידי שם אני אחראי על הצבעות והחלטות גדולות בחברה ועובד על יצירת שיתופי פעולה בין חברות הענק הללו".

עם נסיון, כישרון וחיבור לענקי היי טק כאלו, "Emet Digital", מבטיח לי מיקי, יכולה לקחת את העסק שלכם לרמה שלא הכרתם." חברות מרקטינג ומדיה חברתית צצות באל-איי כמו פטריות אחרי הגשם אולם, הוא מזהיר, לא כולן באמת איכותיות ומחלק מהן רצוי להתרחק.

טיפים לפני שחותמים על חוזה עם חברת מרקטינג וממי צריך להיזהר?
"בגדול, צריך להיזהר מכל חברת מרקטינג שלוקחת סכום נמוך ומבטיחה תוצאות ב-Google. חברה שאומרת לך שב-300 או 500 דולר לחודש היא תעשה לך מרקטינג, זה אומר שהיא חברה של איש אחד או מעט אנשים שהעיסוק העיקרי שלהם הוא לרמות את הלקוח. אופציה נוספת היא שהמחיר הנמוך שהן לוקחות גורם לכך שהן פשוט מפסידות כסף ובמקרים כאלו, לא בטוח שהיית רוצה להתחבר איתן. ברוב המקרים העסקים הללו פשוט נופלים. אתה יכול לאתר חברות כאלה לפי שני הגדולים: 1. הבטחות – אי אפשר להבטיח במרקטינג שום דבר מלבד תוכן. אני לא יכול להבטיח תוצאה כלשהי מלבד העבודה שאנחנו עושים. כלומר, אני יכול להבטיח לך 18 עמודים באתר ו-10 בלוגים, אני לא יכול להבטיח שזה יביא אותך למקום הראשון ב-Google. כנ״ל Yelp או Facebook – אני יכול להבטיח לך פוסטים מאוד רציניים עם תמונות איכותיות. אני לא יכול להבטיח לך שתקבל 800 לייקים. חברת מרקטינג שמבטיחה דברים כאלה, זו חברה שצריך להזהר ממנה. 

2. זמן – כל מי שמספר שתוך שלושה חודשים הוא בונה לך אימפריה עם תוצאות מפוארות, כדאי להתרחק ממנו. אין בעולם המרקטינג תוצאות בטווח הקצר. לגבי בניית האתר, מומלץ על אתר שהוא בסיס קוד-פתוח כמו למשל WordPress , ולהימנע מלבנות אתר על בסיס פלטפורמה סגורה כמו WIX ואחרים, אלא אם כן אתם עובדים עם תקציב מינימלי וזאת האופציה היחידה שלכם כדי שיהיה לכם משהו קיים – זה תמיד עדיף מכלום. היתרון בבניית אתר על בסיס קוד-פתוח הוא שהפלטורמה הפתוחה נתמכת ע"י קהילה של מפתחים ברחבי העולם והיא בשליטה שלכם ולא בבעלות חברה פרטית שיכולה בכל רגע נתון לשנות את הגישה שלכם לאתר שלכם.

מה החלום שלך?
"אני לא מאמין גדול במושג 'חלום', אני איש של מעשים. אבל אני אשתף אותך בתוכנית העתידית שלי: לבנות מרכז תעשייתי מרשים שישמש כחממה לעסקים. יזם או צוות יזמים מגיעים עם רעיון, תקציב ואנרגיה ואנחנו בתור צוות מנצח של תותחים – נבנה להם את מסלול ההצלחה שלהם עם תמיכה כוללת: ייעוץ עסקי, בניית תוכנית עסקית, תוכנית שיווק ופרסום, ליווי וביצוע – מהרגע הראשון ועד שיש להם מכונה שמייצרת להם המון כסף כל חודש. התהליך של לקחת רעיון, לפתוח חברה ולהפוך אותה לסופר-מצליחה ממלא אותי בסיפוק עז. אני מאמין שיש לא מעט ישראלים שפשוט קשה להם להיות שכירים. חלקנו מאמינים גדולים בעצמאות וביזמות וכול אחד שיש לו את הרצון והיכולת ורוצה להיות עצמאי, אני כאן כדי לעזור לו עם הכלים הנכונים. 

וברשותך, לסיום – ארצה להגיד תודה לשלושה אנשים שמאוד יקרים לליבי וליוו אותי בזמנים מאתגרים בחיים שלי: אלמוג, אלי ושלומי, תודה לכם".

לפרטים נוספים ויצירת קשר:

Office: (818) 616-6215
Micky: (415) 515-7261
Email: info@emetdigital.com
Web: www.emetdigital.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות