Connect with us

גוף ונפש

גבירותיי ורבותיי, מהפח

Published

on

ביאה ג׳ונסון, בלוגרית קליפורנית וגורו של קיימוּת, מייצרת ביחד עם משפחתה (בן זוג, שני ילדים וכלב) במשך שנה כמות אשפה שאפשר להכניס בצנצנת אחת • ואם תשאלו אותה, זו ממש לא בעיה ברוכים הבאים לעתיד של ״אפס פסולת״

מאת: ספיר פולק, מגזין כותרת

העולם בזבל, פשוטו כמשמעו. כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה, לפני יותר מ-70 שנה, האנושות ייצרה כמות אשפה עירונית ופלסטיק שיכלה לכסות את העולם בשלמותו. בקלות. היום המצב כבר חמור בהרבה: שטחי פסולת צפים עצומים שמתהווים באמצע האוקיינוס השקט, אגמים מלאי פסולת שאנשים רוחצים בהם, בעלי חיים שנתקעים, נחנקים ומורעלים בשל כמות עצומה של אשפה עירונית המושלכת לסביבת מחייתם הטבעית… כל אלו הם עדות לכך שהאנושות טובעת באשפה שהיא עצמה יוצרת.

גלובלית, היחס הציבורי לסוגיית האשפה העולמית מעלה דאגה קלה במקרה הטוב, ואדישות במקרה הרע. האמריקאי הממוצע מייצר כטון אשפה בשנה, האוסטרלים מציגים נתונים גבוהים יותר העומדים על כטון וחצי אשפה לאדם בממוצע לשנה, ואילו בישראל, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, הממוצע לאדם עומד על 620.5 ק״ג בשנה – שהם כ-1.7 ק״ג אשפה ביום.

מרגישים שאלו נתונים מופרכים? פתחו את המקרר שלכם, נסו לספור כמה מוצרי פלסטיק וניילון יש בו; אחר כך עברו אל חדר השינה, חדר הרחצה, הסלון – וחפשו שם פסולת. המסקנה ברורה: מוצרים שעשויים מחומרים מזיקים לסביבה מצויים בכל אספקט בחיים שלנו, וכמעט בלתי אפשרי לחמוק מהם. מהרגע בו אנו פוקחים את העיניים ומצחצחים שיניים באמצעות מברשת פלסטיק, יחד עם משחה המאוחסנת בשפופרת פלסטיק, ועד לרגע בו אנחנו מפנים את שאריות ארוחת הערב לפח הזבל, אנו מייצרים פסולת שמצטרפת לסטטיסטיקה ותורמים באופן ישיר לגידול במידת הזיהום הסביבתי העולמי. אבל, בעוד שמרבית האוכלוסייה די אדישה למצב הזה וממשיכה בהרגליה מתוך הנחה שלא קיימת דרך אחרת, יש מי שהחליטה לקחת את העניינים לידיים ולנסות להציל את מה שנותר מכדור הארץ, ועל הדרך לנקות מאית אחוז ממנו. הכירו את ביאה ג׳ונסון, בלוגרית אמריקאית ממוצא צרפתי. לעומת האמריקאי המצוי, המייצר כאמור טון אשפה בשנה, ביאה, בעלה, שני ילדיהם וכלב המחמד שלהם מייצרים יחד כמות פסולת הנדחסת לצנצנת זכוכית אחת קטנה.

מאז שהקימה את הבלוג המצליח שלה ״Zero Waste Home״ בשנת 2009, צברה ביאה קהל קוראים נאמן ויש לה כ-300 אלף עוקבים ברשתות החברתיות. בנוסף, היא כתבה ספר שהפך לרב-מכר ותורגם ל-20 שפות, הופיעה, התראיינה מעל 100 פעמים בטלוויזיה והרצתה ב-45 מדינות ברחבי העולם. בקשתנו לראיין אותה לא התאפשרה בשל לו״ז צפוף לקראת יציאתה למסע הרצאות עולמי. בפעם האחרונה שעשתה טוּר כזה, הוא נמשך 17 יום בהם הרצתה ב-16 מדינות שונות.

מעבר להצלחה האישית שזכתה לה, ביאה היוותה השראה מוצהרת לרבים שחיפשו דרך לשפר את אורח חייהם מבחינה אקולוגית ופנו אל הבלוג שלה על מנת למצוא פתרונות. עם למעלה מ-רבע מיליון מבקרים בבלוג שלה מדי חודש, השפעתה של ביאה הובילה לפתיחת עסקים על טהרת העקרונות הפילוסופיים שהיא מקדמת (שיפורטו כמובן מיד). היא אף יצרה תת-ז׳אנר חדש של אושיות רשת המחרפות נפשן למען הסביבה, ביניהן למשל לורן סינגר, צעירה ניו-יורקית שהסרטון שלה מציג לראווה צנצנת המכילה את כל הפסולת שצברה במהלך שלוש השנים האחרונות, ושהפך לוויראלי לפני מספר חודשים.

בדיוק את מה שצריך

אז מה הם עקרונותיה של ביאה לאורח חיים נטול פסולת? המוטו שעל פיו היא ומשפחתה חיים מורכב מכמה כללים פשוטים:

  • סרב למה שאינך צריך – דוגמיות ומתנות למשל.
  • הקטן את כמות הדברים שאינך צריך – האם אתה צריך חמישה עטים, או למעשה רק אחד?
  • השתמש שוב במה שצרכת – כמעט בכל דבר ניתן לעשות שימוש חוזר.
  • מחזר את מה שאינך יכול לסרב לו, להקטין את כמותו או להשתמש בו שנית – כמו למשל בגדים שנהיו קטנים מידי.
  • עשה קומפוסט ליתר – פסולת רטובה, מזון, נייר וכדומה.

מה כל זה אומר בפועל? בגדול, לחיות באופן מחושב: ביקור בסופר השכונתי למשל הוא מהלך מתוכנן בקפידה המלווה בנשיאת ציוד הכרחי כמו צנצנות זכוכית לאחסון, שקיות בד ומכלים רב פעמיים מנירוסטה או עץ; שקיות או קופסאות פלסטיק אינן באות בחשבון כמובן. את חומרי הניקוי לבית, מוצרי ההיגיינה והטיפוח האישיים – יוצרים לבד. את הבגדים רוכשים מחנויות יד שנייה בלבד, תוך הבנה כי יש לרכוש אך ורק את מה שנחוץ. ביאה מספרת בהרצאותיה כי כל אחד מבני משפחתה יכול להכניס את כל המלתחה שלו למזוודת נשיאה קטנה בקלות, פשוט כי יש להם בדיוק את מה שצריך, ולא סוודר אחד יותר. אחרי הכל, טוענת ביאה, אדם משתמש בממוצע רק ב- 20%מהבגדים שברשותו.

אפס פסולת – פילוסופיה המעודדת עיצוב מחדש של מחזור חיי משאבים כך שבכל המוצרים מתבצע שימוש חוזר, אשפה לא נשלחת למזבלות או למשרפות, כאשר התהליך המומלץ זהה לאופן שבו מתבצע שימוש מחדש במשאבים בטבע.

המשמעות הפרקטית של קיום האידיאל הפילוסופי הזה – כפי שכבר אפשר להבין – הוא הקפדה על אורח חיים השואף לצמצם עד כמה שניתן את ייצור הפסולת הפרטית. עד כמה אפקטיבית השיטה ועד כמה זה ישים? ביאה היא התשובה לכל מי שחושב שפילוסופיית ״אפס פסולת״ היא לא יותר מטרנד המתאים להיפים ותמהונים, ותו לא.

בהרצאותיה תוקפת ג׳ונסון את הסטריאוטיפים שדבקו במי שבוחר באורח חיים ידידותי יותר לסביבה. כך למשל, היא מסבה את תשומת לבו של הקהל אל הלבוש שלה, המוקפד והאופנתי (אותו היא רוכשת מחנויות יד שנייה בלבד), משלבת תמונות מביתה בעמק מיל היוקרתי בקליפורניה, ומדגימה כיצד הוא מבריק מניקיון על אף השימוש בחומרי ניקוי טבעיים בלבד אותם היא יוצרת בעצמה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

לג׳נגל את החיים: 5 רעיונות לאיזון בין הקריירה לכל השאר

Published

on

הגשמה עצמית בעבודה היא מצרך נפלא ונדיר • האם ניתן לשלב אותה עם עוד כמה פרטים שוליים כמו משפחה, ספורט ו(חלילה) זמן פנאי? • טיפים לחיים מאושרים יותר

עומר היה מנהל בכיר בחברה גדולה. היו לו 140 עובדים, משכורת מכובדת והמון אחריות איש קריירה מצליח
לכל הדעות. עומר היה מסוג האנשים הללו, שעובדים מצאת החמה עד צאת הנשמה; 280 שעות עבודה בחודש, רץ ממשימה למשימה, עובר מפגישה לפגישה, ותמיד, אבל תמיד עם 1500 מיילים שלא נקראו. הוא היה מותש, מיחושים וכאבים משונים החלו להופיע – אבל הוא לא היה יכול להפסיק. הוא לא רצה לעצור.

הגשמה עצמית בעבודה היא מצרך נפלא ונדיר, האם ניתן לשלב אותה עם עוד כמה פרטים שוליים כמו משפחה, ספורט ו(חלילה) זמן פנאי? באווירת הפודקאסט על השילוב המאתגר בין עבודה וחיים פרטיים, ריכזתי עבורכם 5 עקרונות מכתבות עבר פופולאריות. כדאי לגזור ולשמור, אבל בעיקר לקרוא וליישם.

1. חפשו את הסיבה לחיות ולהיות – איקיגאי

"מה אתה רוצה לעשות כשתהיה גדול?". ילד אחד חולם להיות כבאי, אחר רוצה להיות טייס, השלישית חולמת
להיות רופאה, הרביעי מפנטז על קריירה בציור. הם לא חושבים על איזה מקצוע יניב משכורת שמנה יותר, יעניק להם מעמד חברתי, או על מה יהיה נחמד לספר בארוחת הערב עם החברים. בספר "האלכימאי" של פואלו קואלו יש ציטוט מעורר מחשבה. הוא אומר שכל ילד יודע מה ייעודו ומהם חלומותיו, כיוון שהילדות מאופיינת במחשבה שכל האפשרויות פתוחות. כשאנו גדלים אנו מתחילים לפקפק ביכולת שלנו להגשים את כל אותם יעדים. אבקש מכם לשנן את המילה היפנית: "איקיגאי".

איקיגאי מי? המונח היפני “ Ikigai ” הוא בתרגום חופשי "הסיבה להיות ולחיות". הביטוי היפני מתייחס לשאלה "מה גורם לי לרצות לקום בבוקר?". כדי להתאימו לתרבות המערב, אנחנו מדברים על ארבעה מרכיבים שיגרמו לכם למצוא משמעות במקום שאתם מבלים בו את מרבית שעותיכם; העבודה שלכם. ארבעת השאלות הן: מה אני אוהב/ת לעשות? במה אני טוב/ה? מה העולם צריך? וממה אני יכול/ה להרוויח כסף? אם תמצאו את מה שחופף בתשובה על ארבע השאלות הללו – הרי לכם ״איקיגאי!״.
היפנים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש איקיגאי, ועל כל אחד מוטלת החובה לחפש אותו .

2. תפסיקו לטבוע בים המידע

כולנו מרגישים שאנחנו עסוקים מאוד, וזה לא רק נדמה לנו. אם פעם סוכני נסיעות טיפלו עבורנו בחופשה השנתית, זבנים בחנות עזרו לנו למצוא בדיוק את הפריט שחיפשנו, ומזכירות הקלידו עבורנו מכתבים ומסמכים כיום אנחנו עושים את כל אלה בעצמנו, בנוסף למשרה ה"אמיתית" שלנו. המוח גם מותקף כל העת בסוגים שונים של מידע – חדשות עיתונאיות, אמיתיות ומומצאות; קשקשת ברשת – בפייסבוק, בטוויטר,
בווטסאפ ועוד ועוד. רק המאמץ להבחין בין מידע חשוב שצריך לשמור, לבין השטויות שאפשר לשכוח – גוזל משאבים רבים – אז מה הפלא שרובנו מתרוצצים בעולם מבולבלים ומודאגים.

מתברר שלכל אחד מאיתנו יש כמות מסוימת של מידע שהוא יכול להכיל, או – Optimal Stimulation Level הרף האופטימלי לגרייה חושית (OSL). כשאנחנו עוברים את הרף הזה נוצר עומס קוגניטיבי – שמתבטא בשלל דרכים: אנחנו סובלים כל הזמן מסטרס; קשה לנו להירדם בלילה; אנחנו עצבניים, נרגזים ולא פעם מתפרצים על הילדים או על בני הזוג; וכל הזמן בטוחים ששכחנו משהו ממש, אבל ממש חשוב (מי לא חזר הביתה לוודא שנעל את הדלת וסגר את ברז הגז?) מחר על הבוקר תשליכו את הטלפון לפח הקרוב, ותצאו ליער לחבק עצים.

3. לכו לישון

דמיינו מצב בו לא תוכלו לאכול במשך שבוע. זו ללא ספק משימה קשה, אבל אל סוף השבוע הזה תגיעו בעיקר בתחושת רעב בלתי נשלטת וכמה קילוגרמים פחות. עכשיו נסו לדמיין שבוע שלם ללא שינה. כאן מצבכם יהיה חמור הרבה יותר, אחרי כמה ימים שכאלה לא תצליחו בכלל לתפקד. בניסוי שנעשה על עכברים (ולא על בני אדם מסיבות מובנות מאליהן) גילו אחוזי תמותה מטורפים אחרי מניעת שינה במשך שבועיים.

מניעת שינה נחשבת כלי עינויים יעיל במיוחד, מנחם בגין, למשל, עבר עינוי מהסוג הזה בכלא שינה ברוסיה על ידי ה- NKVD ותיאר זאת כעייפות נפשית, ערפול חושים ותאווה לשינה שאף חסך אחר; רעב או צימאון לא משתווים לה.

מחקרים מראים שאפילו סטיות קטנות וויתור על כמות יחסית קטנה של שעות שינה אינן מגיעות ללא מחיר ומשפיעות על הבריאות, מצב הרוח, היכולות הקוגניטיביות והפרודוקטיביות שלנו. אנחנו נעשים מתוחים יותר, חסרי סבלנות,אימפולסיביים, צורכים כמויות גדולות יותר של פחמימות וסוכרים, מעלים במשקל, ומבינים
טוב פחות ניואנסים חברתיים. הזיכרון קצר וארוך הטווח שלנו נפגע, מהירות התגובה צונחת, היכולת להתמקד ולהתרכז מתפיידת, ועל קבלת החלטות שקולה, חישובים מסובכים והתמצאות מרחבית אין בכלל מה לדבר.

4. צאו לחופשה

רובנו כמהים לחופשה, ובאותה הנשימה, לא מנצלים לגמרי את ימי החופש שלנו. ובואו נהיה כנים – סידורים, טסט לאוטו וטיפול בילדים חולים בבית לא נחשבים חופש. מה גורם לנו לא לקחת חופש? קשה לנו להרשות לעצמנו, אנחנו מתקשים לתכנן מראש, מצפים לקבל החזר על ימי חופש לא מנוצלים, פוחדים שיווצר עומס
בעבודה, ״נאבד שליטה על העבודה״ וגרוע מזה מהרהרים ב״מה יגידו״ על כך שאנחנו מעיזים לצאת חופש בזמן שיש כל כך הרבה לחץ.

המחקר מראה שהפסקות הן חלק הכרחי בהתקדמות שלנו כדי להישאר חדים וטובים בעבודה. על פי מחקר של סבינה סונטק, חוקרת מאוניברסיטת מנהיים: ״חופשות מהעבודה מאפשרות לעובדים להישאר אנרגטיים, מעורבים, בריאים, גם בעת התמודדות עם דרישות גבוהות מהעבודה״.

מחקרים בעבר גם הראו שחופשות תורמות לרוגע שלנו ומשפרות את הבריאות שלנו. כך, למשל, אחת הדרכים להימנע מלחץ בטווח הארוך היא חופשות. אבל גם לחופשה טובה חוקים משלה, וכדי לנצל את המירב מימי החופש עלינו להקפיד על כמה עקרונות חשובים.

5. פשוט אימרו לא

הם מבקשים, שואלים או מציעים לכם משהו. הקול הפנימי שלכם זועק ״לא! פשוט תגיד לא!״ אתם כבר יכולים להרגיש את זה יוצא מגרונכם, ובסוף יוצא לכם מן: ״אהמממ, בסדר, טוב, עוד מעט". לא נעים לנו להגיד ״לא״. אנחנו לא רוצים לפגוע. לא רוצים לאכזב. אנשים נחמדים אומרים "כן" ועוזרים.

ללמוד להגיד לא עוזר לנו להיות יותר נאמנים לעצמנו ויותר אמיתיים עם אחרים. אנחנו יכולים ללמוד לכבד את הזמן שלנו, ולהגיד ״מצטערת, זה לא מתאים לי״. ואפילו- אנחנו יכולים ללמוד לחיות עם הנורא מכל – מה שאולי מישהו יחליט לחשוב עלינו. אמנם להגיד לאחרים כן, יכול להשפיע הרבה על המקצוע, המוניטין והצמיחה המקצועית שלכם. אבל להגיד לא – במיוחד כשקצת לא נוח לעשות את זה, זה אחד מהצעדים הכי משמעותיים שתוכלו לעשות אל עבר הצמיחה האישית שלכם.

המשך לקרוא

גוף ונפש

מחקר ישראלי: זהו המקור לעצבנות שלפני המחזור

Published

on

נשים רבות סובלות בשבוע שלפני המחזור מעצבנות, ונהנות פחות מדברים שבדרך כלל עושים להן טוב על הלב • מחקר של האוניברסיטה העברית והדסה חשף את הסיבה: המוח של הנשים מפרש בתקופה זו בצורה שונה את החוויות שלהן

סובלת בשבוע שלפני המחזור ממצב רוח ירוד ומעצבנות? מחקר ישראלי חדש פתר את התעלומה: המוח של הנשים מפרש בתקופה זו, בצורה שונה, דברים שבדרך כלל גורמים להן הנאה. תסמונת קדם־וסתית (PMS) היא תופעה מוכרת ונפוצה אצל נשים בגיל הפוריות, ומקורה בשינויים הורמונליים בגוף האישה בתקופה זו. החוקרים ביקשו לבדוק מה גורם לעצבנות היתר ולהנאה הפחותה בקרב הנשים בתקופה זו.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת הבינלאומי הנחשב Psychoneuroendocrinology.

בניסיון להבין את מקור הבעיה קיבצו החוקרים 20 גברים ונשים בני 20 עד 30. קודם לכן הם וידאו שאיש מהמשתתפים בניסוי איננו סובל מבעיה כלשהי או נוטל תרופות שעלולות להשפיע על מצב רוחו ותפקודו. בשבוע שלפני המחזור הראו החוקרים לנשים, ולגברים, קטעים מסרטים שונים ובהם "מלך האריות". הקטעים שבהם צפו הנשים והגברים היו גם משמחים, וגם מעציבים, ומחקרים קודמים שנערכו הצביעו על כך שהקטעים הללו גורמים לצופים בהם הנאה, או שמחה, תלוי בקטע שבו הם צופים.

ממצאי המחקר הצביעו שהמוח של הנשים פירש אחרת את הקטעים מהסרטים, וכי הקטעים שהיו אמורים לגרום להן הנאה לא עשו את העבודה. לעומת זאת, הגברים נהנו בקטעים הללו. במילים אחרות: נמצא כי המוח של נשים, שנמצאות בשבוע שלפני המחזור, מעבד בצורה שונה אירועים שונים, וזו הסיבה הגורמת להן להיות עצבניות יותר בתקופה זו וליהנות פחות מדברים שבתקופות אחרות עושים להן טוב על הלב.

"למחקר יש משמעויות מרחיקות לכת לגבי כל תחום מחקרי שעוסק בהבדלים מגדריים. תוצאותיו מצביעות על הצורך להתחשב במצב ההורמונלי הנשי במחקרים הבוחנים הבדלים בין גברים ונשים", אמר פרופ' גואלמן.

החוקרים יאמצו את ממצאי המחקר לטובת מחקר נוסף, שבו ינסו למצוא דרך לפתור תופעה אחרת, חמורה הרבה יותר, שממנה סובלות נשים בגיל הפוריות: דיכאון קדם־וסתי – הגורם גם לחרדה, לכעס ולמצבי רוח קיצוניים בשבוע שלפני הווסת.

מתופעה זו סובלות 3% עד 8% מהנשים בעולם. כיום נוהגים לטפל בבעיה באמצעות תרופות פסיכיאטריות. המחקר העתידי נועד למצוא תרופות "קלות" יותר, שכן לתרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי קשות.

המשך לקרוא

גוף ונפש

מה חדש באונקולוגיה?

Published

on

אחת הנקודות המלהיבות בתחום האונקולוגיה הינה חידושי המקצוע • החידושים המשמעותיים כוללים שיפור משמעותי באבחנות, בטיפולים מניעתיים וגם בטיפולים נקודתיים וספציפיים

בהשוואה לעבר, כיום יש לנו הבנה יותר רחבה ומדעית בתחום האונקולוגיה. אם פעם, כל מה שרופא היה יכול לעשות זה להחזיק את יד החולה הגוסס, הרי נכון להיום יש הרבה אמצעים לאבחן, לטפל, להחלים או לפחות להאריך את חייו ולעלות את
איכות חייו של המטופל.

בנושא של אבחנת המחלה – אם פעם היה רנטגן פשוט, כיום ישנן בדיקות אל-קוליות

(אולטרסאונד), בדיקות CT, MRI ו- PET CT. קיימות גם בדיקות המבוססות על הזרקת איזוטופים מיוחדים המחוברים לנוגדנים ספציפיים.

• • •

אם בעבר בבדיקה פתולוגית היו רואים רק תאים, הרי נכון להיום יש לנו כבר צבעים ספציפיים, נוגדנים ספציפיים, בדיקת הגנים של התא הממאיר ותגובות כימיות בתוך התאים, שלפיהם אפשר לפרש ביתר דיוק על סוג המחלה שמצאו.

גם בדיקות הדם כיום השתפרו עד כדי כך, שמעבר לאפשרות בדיקת תפקודי כבד, כליות ויתר המערכות בגוף, קיימת הבדיקה הנוזלית (LIQUID BIOPSY) שבה אפשר לגלות תאים סרטניים או חומרי DNA ספציפיים לתאי סרטן הנמצאים בדם.

• • •

בנוסף, כיום בבדיקת צואה ניתן לגלות 96% ממקרי סרטן המעיים בשלב יחסית מתקדם, כך שלאט לאט הצורך לפעולות פולשניות, כמו קולונוסקופיה, בהרבה מקרים כבר פוחת.

יעילות בטיפולים הורמונליים

אפשר גם לבדוק תאים אברונים בשתן (סרטן שלפוחית השתן) או ליחה (סרטן ריאות).

בימים אלו אנחנו גם משלבים הדמיה עם בדיקות פתולוגיות, כך שגוש לא ברור, כמעט בכל חלק בגוף, יכול להיות נגיש לבדיקה במחט של התאים המייצרים את הגוש הזה.

בטיפולים של פעם היו מסוגלים רק לנתח. לאחר מכן מצאו תועלת להקרנות המסוגלות להרוג תאים סרטניים. יש גם את האפשרות של הזרקת איזוטופים להרוג את כל תאי הסרטן בגוף. לדוגמה: סרטן בלוטת התריס שהתפשט, עדיין אפשר להביא את המצב להחלמה מלאה בעזרת איזוטופים של יוד (Isotope Iodine).

• • •

אט אט האנושות מצאה יעילות בטיפולים הורמונליים, כמו למשל בסרטן השד או הערמונית, והחלפת טיפולים מרעילים (כימותרפיה) בטיפולים אנטי-מטאבוליטים הגורמים לתאים להפסיק לגדול.

• • •

היום כבר הגענו לעידן טיפולים אימונולוגיים, ללא רעלים. טיפולים ביולוגיים של חומרים אנטי חלבוניים מסוימים שעוצרים את הגדילה של תאי הסרטן וטיפולים מכווני מטרה (TARGETED THERAPY). יש אפילו כדורים לטיפול בסרטן שהפעילות של כדורים אלו נעשית על ידי הגנים המסרטנים וכמעט ללא תופעות לוואי לחולה.

ממצב דיכאוני לתקווה ממשית

הדבר המאתגר ביותר את האונקולוגיה של היום הינו מציאת שילובים נכונים של חומרים שונים שיפעלו יחדיו בצורה פחות מרעילה וישפרו את תוצאות הטיפול.

אם זה שילוב של חומרים כימותרפיים עם טיפולים אימונולוגיים, או בשילוב של חומרים ביולוגיים עם תרופות חדשות, שיעזרו למנוע התנגדות של הגוף בעצמו ושל תאי הסרטן נגד הטיפולים האימונולוגיים, ובכך מעלים את רמת היעילות של הטיפולים הביולוגיים.

טיפולים אלו כבר נכנסו כיום לסל הטיפולים האפשריים.

מבחינתי, קשה לי להאמין איך העולם האונקולוגי השתנה בכל המישורים בזמן היחסית קצר של הקריירה שלי (עד כאן 35 שנים).

כפי שציינתי במאמרי האחרון, הנושא האונקולוגי מתרחק ממצב דיכאוני ומתקשר במהירות למישור התקווה הממשית.

8737 Beverly Blvd #203 Los Angeles 90048 // (323) 525-1111

5363 Balboa Blvd #345 Encino 91316 // (818) 728-8444

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות