Connect with us

ספורט

בת ים – ניו יורק – לוס אנג'לס

Published

on

לוחם ה- MMA הישראלי המעוטר חיים גוזלי (46) ניצח השבוע בקרב מתוקשר בזירה המפוארת של מדיסון סקוור גארדן בניו יורק • אביב גוזלי, אחת ההבטחות הישראליות הגדולות בתחום אומנויות הלחימה, התאמן בלוס אנג'לס יחד עם אביו ומתכוון לרשת את מקומו • סיפור לא שיגרתי על אבא ובן

ארוע ה’בלאטור' 209 הקודם התקיים בנובמבר האחרון בנובמבר האחרון שלל קרבות ומתמודדים תפשו את מרבית תשומת הלב בעיקר המתאבק הישראלי הוותיק חיים גוזלי ובנו אביב גוזלי, שעלה אף הוא לזירה. האווירה התלהטה כשאביב גוזלי הצעיר (18) עלה לקרב הבכורה שלו. הבן של חיים (שגם התחרה בהמשך הערב), עלה לקולות השיר "עוף גוזל" וסיפק הצגה, תרתי משמע. גוזלי הציג יכולות קרקע משובחות והשיג את הניצחון כבר בתוך הסיבוב הראשון עם בריח יד. האב ובהן התחרו לאחרונה ביחד בקרבות שהתקיימו בחודש שעבר בסאן חוזה, קליפורניה.

אחרי הבלאטור שנערך בארץ בנובמבר, שבו הפסדתי, טסתי ללוס אנג'לס כדי ללוות את הבן שלי בקרב משלו בסן חוזה", סיפר גוזלי רגע אחרי השקילה הרשמית לתחרות הכנראה אחרונה שלו בניו יורק, "באחת המזוודות ראיתי את התפילין, שלא היו בשימוש אצלי הרבה זמן. אמרתי לעצמי, 'הנחת 20 שנה תפילין וככה שכחת?' לקחתי אותן איתי. ברגע ששמתי אותן עלי, ראיתי שהכל מתיישב כמו שצריך".

גוזלי, בהופעתו האחרונה בקריירה במדיסון סקוור גארדן, האולם האגדי בניו יורק, חגג בשישי בלילה ניצחון ענק על גוסטבו וורליצר שנכנע כעבור ארבע דקות של קרב. גוזלי פגש את הברזילאי במסגרת אירוע הקרבות בלאטור 222, כשוורליצר מגיע עם יתרון של עשר שנים פחות מגוזלי ויכולות טובות יותר (לפחות עד לתחילת הקרב) בקרבות קרקע בזכות ניסיונו בג'יו ג'יטסו.

למרות שלוחמים ישראלים בכל ענפי הזירה לא נודעו בעולם בזכות היכולות לנצח קרב קרקע, גוזלי הוכיח שגם קלישאות כאלה סופן להיעלם. וורליצר אמנם נכנס למהלך כשגוזלי שוכב על גבו וסופג אגרופים, אבל השועל הישראלי הוותיק הצליח לשחרר את רגליו, לנעול אותם על הצוואר והלסת של הברזילאי שכאמור אחרי ארבע דקות נכנע.

במקביל, חיים מבסוט מהכיוון שיצר לבנו:" לא כל אבא זוכה שהבן שלו ילך בדרכיו ויגיע ויזכה למה שהוא הספיק לעשות, בייחוד באומנויות לחימה משולבות". אביב: כשאני גדלתי הוא תמיד היה בשבילי אבא לבן. בילדות התבאסתי שאבא שלי לא כזה כמו בסרטים, אבל מאוחר יותר הוא נהיה אלוף ישראל ב'מיקס מרשל ארטס'".

חיים: "אני מאמין שגם הבן שלי ימשיך את השושלת שלי כלוחם. אני לא חושש, אני נלחם כל החיים ואני לא יכול לדאוג ממשהו שאני עוסק בו אישית ולראות את זה כמשהו מסוכן ומפחיד כשהבן שלי עושה אותו, כי בשבילי זה הלחם היומי״.

״מאז שהייתי קטן, חלמתי ללכת בדרכו״, מסביר אביב ומוסיף: ״אני כל הזמן הולך לאימונים, שעתיים וחצי בבוקר ואח"כ שעתיים וחצי אחרי הצהריים. היום אנחנו גרים בנורת' הוליווד ומשקיעים את כל הזמן שלנו בלהתאמן. אין לנו זמן לבילויים או טיולים. בתור ילד, כשראיתי את אבא שלי מתאמן נשאבתי לתוך העולם הזה ואני גאה להמשיך את הדרך שלו. הוא הסביר לי שבית ספר יותר קל מלהילחם, אבל אני מעדיף להילחם. במדיסון סקוור גארדן אני הולך לעלות לזירה ולנצח את היריב שלי מהר, בסיבוב הראשון, באופן הכי קל. גם בשביל להוכיח לאבא מי המנצח״.

חיים גוזלי הוא המתאבק החופשי המבוגר ביותר כיום בארץ (46) והוא שהביא את ארגון ההאבקות המשולבת לישראל ולא נראה שהוא מתכוון לעצור פה: ״אני המבוגר בליגות המקצועיות, זו אמת, אבל כל עוד אני נראה ככה, מראה לי את הקוביות) והגוף שלי במצב מיטבי שלו, אהיה פה גם בשנה הבאה. אף פעם לא חשבתי על פרישה; אם זה תלוי בי אני אתחרה עד גיל 100״.

אביב: ״אני לא יכול לחכות לראות את אבא מפסיק להילחם. הוא גם מתאמן מאוד קשה. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו עם שש קוביות בבטן ואני מכיר אותו כבר 18 שנים. זה לא ייאמן וזאת תוצאה של עבודה קשה. היה מרגש לצפות בו מתאבק בישראל, בבית שלו. עבדתי, ואני עובד אתו הרבה על טכניקה, על הרבה מחשבה ומכות מוחצות".

חיים:" הגנטיקה הזאת היא המתנה הטובה ביותר שאפשר לתת. אביב הוא נשמה זכה וברה, ויותר מזה הוא עם נשמה של איש קרבות ולוחם. זה אירוע ייחודי אב ובן שמתאבקים באותה מסגרת. כשאנחנו מנצחים ישראל מנצחת".

גוזלי האב כבר שנים ידוע כמותג ספורט יוצא דופן בישראל, בזכות הקרבות הייחודיים בישראל ובכל העולם במשך 22 שנים. בארץ, ״הספורט הזה התפתח בשנים האחרונות בצורה בלתי רגילה, באחוזים יותר מכל ספורט אחר. הלוחמים הישראלים הם כבר מותג עולמי ויכולים להביא את עצמם לרמה מאוד גבוה, גם ברמה של המיתוג וגם ברמה של הספורט״.

חיים: ״אני מכיר את האומץ והכושר של אביב כבר 15 שנים, אביב החל להתאמן אצלי בג’ודו וג'יו-ג’יטסו בהיותו בן שלוש בלבד. בגיל 8 לקח את אליפות לאס וגאס ואליפויות בישראל. ברקורד שלו: אליפות אוסטין, אליפות ווסט קוסט. אני גאה בו ברמה אדירה. מוסר העבודה שלו והדרך שבה הוא מצליח להוכיח לי והכי חשוב לעולם ולקהל מעריצים של הענף הזה, שיש דור המשך מוצלח ברמה המשפחתית".

איך לדעתך ייראה העתיד של אביב? אני שואל את חיים: "אלוף עולם בבלאטור'’, הוא עונה בלי למצמץ.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

דוויין ווייד: בני בן ה-12 ביקש שנתייחס אליו כאשה. אנחנו גאים בה מאוד

Published

on

כוכב ה-NBA בעבר ותושב שרמן אוקס  סיפר לאלן דג'נרס  על תהליך שינוי המגדר של זאיה, שנולדה בשם זאיון. "כשהילדים שלנו חוזרים הביתה עם שאלה, התפקיד שלנו הוא להקשיב" 

שחקן ה-NBA לשעבר דוויין ווייד דיבר השבוע בפתיחות על השינוי שעוברת בתו זאיה בת ה-12, שנולדה כבן ומזדהה כבת. בריאיון לתכנית האירוח של אלן דג'נרס, סיפר ווייד כי זאיה, ששמה מלידה הוא זאיון, ביקשה לדבר עם הוריה ושיתפה כי שהיא מעדיפה שיתייחסו אליה מעתה כבת ובשמה החדש.

"כשהילדים שלנו חוזרים הביתה עם שאלה או בעיה או כל דבר, התפקיד שלנו כהורים הוא להקשיב להם, לצייד אותם במידע הכי טוב שאנחנו יכולים", שיתף ווייד את דג'נרס. "זה לא משנה אם מדובר על מין או זהות מינית". 

ווייד סיפר שהוא ואשתו, השחקנית גבריאל יוניון, מחפשים אחר מידע כדי לחנך את עצמם לגבי הקהילה הלהט"בית. ווייד סיפר לדג'נרס שהוא פנה לשחקנים המככבים בסדרה "פוז" שעוסקת ברקדנים להט"בים לטינים ואפריקנים-אמריקאים בניו יורק. 

"הייתי צריך להסתכל על עצמי במראה ולומר: 'מה אם הילד שלך היה חוזר הביתה ואומר לך שהוא הומו?'", אמר ווייד כשהתארח בפודקאסט בדצמבר האחרון. "מה אתה מתכוון לעשות? איך אתה מתכוון להגיב? זה לא קשור אליו. הוא יודע מה הוא. זה קשור אליך. מי אתה? ראיתי את הבן שלי – מהיום הראשון – הופך למי שהיא היום".

בשבוע שעבר הציגה יוניון את זאיה בווידאו שפרסמה בטוויטר. "מה התכלית בלהיות בעולם הזה אם את מנסה להיות משהו שאת לא?" אומרת זאיה בסרטון. "זה כאילו את לא חיה כמו שאת, שזה הדבר הכי מטומטם שיש. תהיי אמיתית עם עצמך, ואל תתעסקי בדרך ה'סטריאוטיפית' שבלהיות את", אמרה הבת של ווייד.

מלבד זאיה, לווייד ואשתו הראשונה בן בשם זאיר ווייד, שזוכה במשך שנים לא מעטות לאור זרקורים. זאיר בן ה-18 לומד בתיכון סיירה קניון בלוס אנג'לס, ומשתף פעולה בנבחרת הכדורסל של בית הספר יחד עם בנו בן ה-15 של לברון ג'יימס, לברון ג'יימס ג'וניור.

המשך לקרוא

ספורט

שחקן ה-NBA הפך להומלס

Published

on

דלונטה ווסט החשיב את הכדורסל לכרטיס היציאה שלו ממעגל העוני * מי שדווקא דיבר בפתיחות על בעיותיו הנפשיות, לא הצליח להתמודד עמן, הפסיד את כל הונו והגיע לשפל המדרגה כשהוא צולם ללא חולצה, אזוק ומבולבל

אלה ימים של חשבון נפש ב-NBA. המוות של קובי בראיינט לחץ על כל הנקודות הרגישות, כאלו שנוטים להדחיק בזמן שרודפים אחרי ניצחונות על בסיס לילי. יריבויות ותיקות, ריבים בטוויטר, מדדי פלוס/מינוס – לפחות לכמה רגעים, הכל נדחק הצדה לטובת החיים עצמם. משפחה, חברים קרובים, בריאות. דברים שלא רואים בסטטיסטיקה וחשובים ממנה בהרבה.

המקרה העצוב של דלונטה ווסט נראה פתאום הרבה יותר אמיתי. בשנים האחרונות הפך ווסט – ששיחק תשע שנים ב-NBA – לקרקס ויראלי קשה לצפייה. מדי כמה חודשים צצים סרטונים שונים שלו ברחובות, מבולבל, ממלמל מלים שלא קיימות או מתקשה לחבר בין כאלו שכן. הסרטון העדכני ביותר, שצולם בסוף החודש שעבר, היה קשה במיוחד: ווסט נראה בו מוכה על ידי אדם אחר באמצע הכביש המהיר ליד וושינגטון, ובהמשך צולם כשהוא אזוק על ידי שוטר, ללא חולצה, יושב על המדרכה וצועק משפטים חסרי פשר. השוטר המצלם אמנם הושעה מתפקידו, אבל ספק אם זה יעזור לווסט. קשה לדעת אם משהו יכול לעזור לו.

התקשה לווסת את הרגשות

במשך שנים נלחם ווסט בשדים שלו, ולמשך תקופה ארוכה ניצח אותם. הוא גדל בשכונות הקשות של וושינגטון, סבל מבריונות בבית הספר ומגיל צעיר החשיב את הכדורסל ככרטיס היציאה שלו ממעגל העוני. כילד בכיתה ח', אחרי פציעה שהשביתה אותו ממשחק לתקופה ארוכה, עבר בין בתי חולים אחרי שחתך את עצמו ובלע "כדורים עם שמות שלא הייתי מסוגל להגות", כפי שהגדיר זאת ל"וושינגטון פוסט".

לילה אחד בבית החולים המיר ווסט מחשבות אובדניות בעסקה עם אלוהים, שמצדו קיים את חלקו בה. 

ווסט חזר לשחק והפך לכוכב מכללות, שבעונת 2003/04, לצד ג'אמיר נלסון, הוביל את סיינט ג'וזף לעונה רגילה מושלמת שהסתיימה בשלב שמונה הגדולות בטורניר המכללות. "ההבדל ביניהם היה שג'אמיר רצה להיות גדול, ודלונטה היה חייב להיות", סיפר מאמנם דאז, פיל מרטלי, בספר שכתב ג'ף מקיני על העונה ההיא, "הראשון רדף אחרי מטרה מסיבות רציונליות והשני עשה זאת מסיבות רגשיות".

לאורך זמן, ווסט התקשה לווסת את הרגשות. מאז שהיה ילד המשחק עזר לו להתמודד עם השינויים החדים במצבי הרוח, אבל החיים הלחוצים ב-NBA גבו מחיר. ב-2008, כששיחק בקליבלנד, התפרץ על שופט תיכונים ששפט במשחק אימון פנימי במהלך מחנה קדם-עונה. "פשוט הרגשתי פרץ של כעס והרגשתי שאני צריך לזרוק הכל ולעזוב", סיפר מדוע נטש את הקבוצה למשך שבועיים, "הייתי זקוק לעזרה". זמן קצר לאחר מכן חשף בפני העיתונאים כי הוא מתמודד עם מאניה-דפרסיה. "התנהגות של הרס עצמי רדפה אותי מאז הילדות", סיפר, "הצד המכוער שוב זקף את ראשו".

ווסט תמיד היה גלוי בנוגע למצבו. הוא סיפר כי בתחילה הבין רק שיש לו בעיה רגשית. "אמרו לי שיש לי מאניה-דפרסיה והייתי צריך ללכת לגוגל בשביל להבין מה זה אומר", אמר בראיון ל-VICE. לריק מייס מה"פוסט" הגדיר את מצבו כ"דו-קוטבי, כמו שאר העולם – כשמשהו עצוב קורה אתה עצוב וכשמשהו שמח מתרחש אתה שמח". כשעיתונאי בדאלאס רצה לראיין אותו, ווסט הבטיח שאין לו בעיה לדבר על כל נושא, לרבות פיצול האישיות שלו. "אני לא מכחיש אותן", אמר, ספק ברצינות, "אני גאה בהן. הן כולן אני".

הלילה בו נעצר על עבירת תנועה עם האופנוע שלו – רק כדי שהשוטר יגלה כי הוא נושא על גופו מספיק כלי נשק בשביל סצנה ארוכה ב"שליחות קטלנית" – התרחש לדבריו אחרי הפעם הראשונה שנטל תרופה במסגרת הטיפול במצבו. בעסקת הטיעון שקיבל נאסר עליו לעזוב את המדינה, ובזמן השבתת הליגה ב-2011 הוא הודיע לעולם על כך שהוא מתכוון לעבוד כמוכר ב"הום דיפו". "אני אפילו לא יכול לשחק בחו"ל ולהרוויח כסף", הסביר, "נשברתי בכספומט, הגעתי למכסה היומית. אני מרושש. איפה המטפל שלי?"

לפני עשור, הטיפול במקרים כמו של ווסט לא נחשב משהו שצריך להדאיג את החברה – ובמקרה הזה, את איגוד השחקנים – אלא מקרה פרטני, בבחינת "שיטפל בעצמו". בעיות נפשיות עדיין נחשבו משהו שצריך לדבר עליו בדלתיים סגורות. היו שחקנים שהביעו סימפטיה, הנהלות שגילו יותר סבלנות, אבל ווסט נותר אנומליה. מאמן דאלאס, ריק קרלייל, שאימן את ווסט ב-2011/12, אמר פעם כי "רוב שחקני ה-NBA נוסעים על דלק רגיל ודלונטה נוסע על דיזל". כלומר, הוא חריג, אבל אנחנו עדיין מנסים לאהוב אותו. בדיוק כמו את רון ארטסט או דניס רודמן, חבריו הקבועים ל"נבחרת משוגעי כל הזמנים" של הליגה.

הרוויח 16 מיליון דולר בקריירה 

ב-2018 חשף קווין לאב בפומבי את ההתמודדות שלו עם חרדה, שזכתה להד בקרב שחקנים נוספים בליגה. באיגוד השחקנים וב-NBA החלו להקדיש משאבים במטרה לתת מענה ממוסד לצרכים הנפשיים של השחקנים, מתוך הבנה ש"יש מעט מאוד מקצועות עם מקדם חרדה כל כך גבוה". "היינו נאיביים, וזו מילה עדינה, כשחשבנו שאין צורך להקדיש תשומת לב ראויה לבריאות הנפשית", הודתה יו"ר ארגון השחקנים, מישל רוברטס.

עבור ווסט זה כבר היה מאוחר מדי. אחרי שדאלאס התייאשה ממנו, הוא בילה בג'י-ליג ונפלט מהר למדי מהליגה הסינית. את הליגה בוונצואלה עזב לפני שהספיק לשחק משחק אחד. שחקנים גדולים ממנו שרפו רווחים גדולים יותר בקריירה – אלן אייברסון, שהרוויח 155 מיליון דולר רק מכדורסל, רוקן את כיסיו ואמר לגרושתו "אין לי אפילו כסף לצ'יזבורגר" בשימוע בבית משפט – אבל את ווסט ההידרדרות באמת הובילה לשפל המדרגה. מי שהרוויח 16 מיליון דולר בקריירה איבד את האחוזה שלו במרילנד, ונתבע על ידי הבנק בעקבות חוב אשראי שהגיע ל-108 אלף דולר. זו בערך היתה התקופה בה החלו להופיע סרטונים שלו ברחובות.

הסרטון האחרון, הקשה מכולם, כלל תגובות רבות – ביניהן של נלסון, חברו לקו האחורי במכללה, ומאמנו לשעבר מרטלי. שניהם כבר ניסו בעבר לעזור לווסט, שלא התמיד בטיפולים או פשוט דחה את ניסיונות הסיוע. אחד מהניסיונות הללו הגיע גם בצורת עבודה כסקאוט מטעם בוסטון, אחת מקבוצותיו לשעבר. "יש לי בחילה מלראות את הסרטונים הללו", כתב נלסון בטוויטר בסוף החודש שעבר, "כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להתפלל עבורו, בתקווה שיסכים לקבל את העזרה הדרושה… מחלה נפשית זה משהו שהרבה אנשים מתמודדים איתו אפילו ללא ידיעתם, עד שלפעמים זה מאוחר מדי".

הזווית של נלסון מדויקת: לא צריך להסתכל על הסיפור של דלונטה ווסט כחריגה עצובה מהנורמה בכדורסל המקצועני או מקרה של שחקן NBA לשעבר שאיבד כיוון, אלא של אדם שסובל ממחלה ושצריך לקבל עזרה בקרוב מאוד. אחרת זה באמת יהיה מאוחר מדי.

המשך לקרוא

ספורט

"יש לאבדיה סיכוי טוב להיבחר ראשון בדראפט"

Published

on

מומחה הדראפט של רשת ESPN מפרגן לטאלנט של מכבי ת"א 

חובבי כדורסל ישראלי יודעים כבר שדני אבדיה עשוי להיבחר גבוה בדראפט הקרוב של ה-NBA. כמה גבוה? ייתכן שיותר ממה שהם מאמינים. כך על פי כתבה שפורסמה  ב-ESPN שטוענת שצריך לדבר על אבדיה כאחד מחמשת הבחירות הראשונות ביוני הקרוב. על פי הכתב מייק שמיץ, אבדיה, שהפך לשחקן משמעותי עבור מכבי תל אביב ביורוליג, יכול להפוך להיות השחקן הטוב ביותר שייצא ממחזור הדראפט הבא. 

"יש לו גודל מצוין והוא מרגיש את המשחק", אמר ל-ESPN דירק וויליאמס, שנבחר במקום השני בדראפט 2011 ומשחק כיום בטורקיה. "יש הרבה שחקנים מוכשרים בעולם אבל מה שמפריד את דני מהשאר אלו הביטחון שלו ואיי.קיו הכדורסל". 

שמיץ בילה כמה ימים בתל אביב ועקב מקרוב אחרי שחקן מכבי תל אביב .לפי שמיץ, אבדיה הוא שחקן שיכול לשחק בכמה עמדות ומתפקד טוב עם ובלי הכדור. הפיזיות שלו שהשתפרה בשנה האחרונה תורמת למשחק ההגנה שלו. יתרון נוסף שאמור להיות משמעותי עבור קבוצות לקראת הדראפט, הוא הגיוון במשחק של אבדיה שיכול לשחק בכמה עמדות. מכל השמות הבולטים בדראפט הקרוב.

מרכיב נוסף, טוען שמיץ, שיעסיק את הג'נרל מנג'רים שיבחרו בדראפט יהיה הניסיון. אמנם אבדיה מתמודד מול כמה שחקני קולג' שיובילו קבוצות לפיינל-פור אבל היורוליג נחשבת לליגה השנייה בטיבה בעולם. אם אבדיה ימשיך לקבל דקות ברוטציה ומכבי תעפיל לפיינל-פור של היורוליג, יהיה קשה לראות אותו מחוץ לחמישייה ביוני הקרוב.  

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות