IMDb מציגה: מי הם ילידי ישראל "הכי פופולרים" בהוליווד ב-2013? - שבוע ישראלי
Connect with us

תרבות ובידור

IMDb מציגה: מי הם ילידי ישראל "הכי פופולרים" בהוליווד ב-2013?

Published

on

אתר IMDb  מדרג את 996 "האנשים הפופולריים ביותר שנולדו בישראל". במקום הראשון, סופרייז סופרייז, ניצבת זוכת האוסקר נטלי פורטמן שנולדה בירושלים בשנת 1981. אבל אחריה הרשימה מתחילה להשתגע… חפשו אם השם שלכם בפנים

אודיה רש. מקום 2

אודיה רש. מקום 2

באדיבות שלמה רש, אביה-מנהלה של הכוכבת ההוליודית בהתהוות אודיה רש, התוודעתי השבוע באתר IMDb לרשימת "האנשים הפופולריים ביותר בהוליווד שנולדו  בישראל". מחמת ההתראה הקצרה (באמצעות הפייסבוק), נכשלתי במאמצי לברר מה בדיוק המונח "פופולרי" אומר באתר, שהוא האורים והתומים של כל מי שהוא מישהו ומשהו בבירת תעשיית השעשועים העולמית והמנוהל ע"י אמאזון.

במקום זאת העדפתי להתרכז בדירוג ולגלות ממצאים ושמות מפתיעים. מתוך 996 השמות ה"הוליוודים" שנולדו בארץ ניצבת במקום הראשון, סופרייז סופרייז, זוכת האוסקר נטלי פורטמן שנולדה בירושלים בשנת 1981. אודיה רש, כוכבת להיט הקיץ האחרון של דיסני התברגה ברשימה למקום השני – מיקום מפתיע בהתחשב בכך שהיא רק בת 15 והקריירה שלה זה עתה החלה. גל גדות, מלכת היופי של ישראל ב-2004 וילידת ראש העין(!), מדורגת במקום השלישי, הרבה בזכות סדרת סרטי האקשן האחרונים בהם כיכבה.

עודד פהר, כוכב סדרת סרטי המומיה, התברג למקום הרביעי, לפני איילת זורר הנצחית. במקום ה-6 מוצב חיים טופול הבלתי מתכלה ולאחריו הכוכבת העולה והעסוקה אלונה טל. במקום ה-8 ממוקם בחור בשם סאשה רויז, יליד ת"א שגדל בטורנטו וכיכב כאן במספר סרטי סיי-פיי. עוד שם מאוד לא מוכר הוא  רביב אולמן, ה-9 ברשימה, שעקר עם משפחתו מאילת לקונטיקט בהיותו בן שנה וכיכב במספר סרטי ילדים  הוליוודיים זניחים. את רשימת הטופ-טן סוגר אלון אבוטבול, הרבה בזכות השתתפותו בסרט ההמשך האחרון של "באט-מן".

העשירייה השנייה של דירוג ה-IMDb מפתיעה ומעניינת לא פחות. מילי אביטל האנכרוניסטית הוצבה במקום ה-11 ומייד אחריה בחור בשם בן מכבי, חיפאי יליד 1966 שכיכב והפיק כאן, מסתבר, כמה סרטי פעולה בעשור הקודם. בר רפאלי התברגה למקום ה-13 ומייד אחריה בר פאלי היפהפייה, שכיכבה בשנה שעברה בקומדיה בהשתתפות צ'ארלי שין, ג'יסון שוורצמן וביל מרי.

בר פאלי. מקום 14

בר פאלי. מקום 14

המקום ה-15 הפיל אותי לקרשים: בראין ג'ורג', המגלם את דמותו של "באבו", המהגר והמסעדן הפקיסטני המגורש מארה"ב באדיבותם של איליין וג'רי באחד הפרקים היותר מיתולוגיים של "סיינפלד", הוא יליד ירושלים, בן לאם הודית ואבא עיראקי!

שירלי ברנר. מקום 16

שירלי ברנר. מקום 16

שירלי ברנר שלנו ממוקמת במקום ה-16 המכובד, מקום אחד לפני ג'ין סימונס, הלא הוא חיים וייץ', מנהיג להקת "קיס" וכוכב סידרת הריאליטי "פמילי ג'ולס". מורן אטיאס תתאכזב מן הסתם להגיע רק למקום ה-18 כשאחריה שני שמות אלמוניים למדי: השחקנית ילידת נצרת היאם עבאס ובחור בשם  אמיר בלומפלד, עפולאי שכיכב בקומדיה האחרונה של סדרת "הארולד וקומר".

שמות מוכרים נוספים בין 50 הראשונים: נועה תשבי (29), שרי גבעתי (31), מיטל דוהן (39) ואבי ארד, מפיק  ספיידר מן, המוצב רק במקום ה-40.

מפיק-על אחר, אבי לרנר, ממוקם באופן תמוה גם כן במקום ה-44. ליאור אשכנזי ויודה לוי התברגו למקומות 47-48 בהתאמה ואת רשימת ה-50 סוגר מיודענו אלי דנקר.

מפיק העל האגדי ארנון מילצ'ן הגיע רק למקום ה-66 בדירוג, כשמייד אחריו כוכב "קטמנדו" לירון לבו. מיכל ינאי (זוכרים?)  הצליחה להגיע למקום ה-73, ועוד "הז-בין" ישראלי-אנג'לוסי הוא אקי אבני במקום ה-85.

גיא עוזרי. מקום 86

גיא עוזרי. מקום 86

אבל כמה שהמיקום בדירוג הוא מופרך  הבנתי כשהתוודעתי למפעלותיו של גיא עוזרי, שנולד בירושלים ב-1976 ובשקט בשקט הפך לאחד הישראלים המצליחים ביותר בהוליווד, לפני ובעיקר מאחורי הקלעים. עוזרי,  מקום 86 בדירוג, הוא אחד ממפיקי טריולוגיית סרטי הערפדים "טוויילייט" שפיצצה קופות ברחבי העולם בשנים האחרונות; שותף עסקי רב-שנים של מדונה ומנהל מסע ההופעות "סטיקי אנד סוויט" שלה שגרף 408 מיליון דולר; ובין השאר גם מנהלו האישי של אלקס רודריגז, כוכב הבייסבול של הניו יורק ינקיז.

עוזרי, שהחל את הקריירה ההוליודית שלו עוד בהיותו נער בתיכון בוואלי, גם אחראי להטמעת המותג "ויטה קוקו", המוכר כ-70% ממי-הקוקוס הנמכרים כיום בארה"ב.

בברכת שנה אזרחית מעולה והרבה אקשן, בסרטים ובחיים!

 

7 Comments

7 Comments

  1. ליהי

    01/01/2013 at 12:44

    הדרוג לא מופרך. הוא אמיתי ומשקף את המציאות. הדרוג מתיחס לפופולריות של אנשים בתחום הקולנוע והטלויזיה מכל הזמנים אבל דהיום. מדובר בשחקנים, במאים ומפיקים מכל העולם ולא מתיחס לפופולריות של דוגמניות תחתונים וחזיות בישראל.
    הפופולריות נמדדת ונקבעת אוטומטית ע"י מחשבי אמזון לפי נוסחה שמשלבת את העבודות שהשחקן / קולנוען עשה לאחרונה, חשיבות התפקיד בסרט, הפופולריות של הסרט וההתעניניות של הציבור בעולם באדם עצמו בתוך האתר שהוא האתר המרכזי והחשוב בעולם לקולנוע וטלויזיה.
    ההבדל בין גאי עוזרי לנטלי פורטמן ואודיה רש הוא פשוט. הוא פעיל מאחורי הקלעים והציבור לא מכיר אותו והיא כידוע לפני הקלעים. הדרוג הגבוה שלה נובע מחשיבות התפקיד שלה והצלחתה בטימותי גרין שיצא בקיץ בארה"ב ולאחרונה מופץ ברחבי העולם (ומשום מה לא בישראל) ומהתפקידים הראשיים שהיא קיבלה לאחרונה. נטלי פורטמן במקום ראשון בגלל שהיא נטלי פורטמן!
    אגב, כעובדת בתעשיה בהוליווד אני יכולה להעיד שמדובר באתר אמין ומקצועי והוא משמש גם כלי עבודה בתעשיה (IMDB PROׂ) וגם מקור מידע אמין לציבור אוהבי הקולנוע והטלויזיה.

  2. גל שור

    01/01/2013 at 12:52

    תודה ליהי, מכל מלמדי השכלתי… אגב, האם שמך מתנוסס ברשימת 996 האקסלוסיביים?

  3. ליהי

    01/01/2013 at 13:21

    I don't think so

  4. מיכה קינן

    01/01/2013 at 14:12

    מיותר לציין שכמה מהשמות החמים ברשימה הופיעו על שערי ודפי שבוע ישראלי,והשאר עומדים בתור להכלל.

  5. Pingback: ולווט אנדרגראונד - בלוג ביקורת התקשורת של דבורית שרגל » דוקו שער‏

  6. יוסלה

    01/03/2013 at 4:40

    אין סיבה שאנשים יחפשו מפיקים בIMDB. את מי זה מעניין?

  7. ליאה

    03/26/2013 at 0:58

    יש את לי עמיר כהן שהוא משחק בצעירים חסרי מנוח ועוד

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

פתיחת פסטיבל הסרטים: סרט אימה מתוצרת עצמית

הנאום מעורר המחלוקת של המפיק ג'ייסון בלום הביא פרסום רב לפסטיבל של פוגי, שמציג השבוע בוואלי ובעיר

ג׳ון וויט ומאיר פניגשטייין בערב הפתיחה בבוורלי הילס

מאת: הלנה שוש מיימון // צילומים: מיכל מבצרי ויוסף פאל 

כמו בכל שנה, גם פסטיבל הסרטים ה-32 נפתח לפי המסורת של מאיר פניגשטיין עם כוכבים ויוצרים ישראלים ואנשי מפתח בתעשיית הסרטים האמריקאית, שפסעו והצטלמו על השטיח האדום בשעה שנותני החסויות לפסטיבל ומאות מחברי הקהילה הישראלית באל-איי זרמו לתיאטרון סבן בבוורלי הילס.

בקהל נראו בין היתר הבימאים: אבי נשר ('ספור אחר'), אורי ברבש ('אברהם סוצקובר' ו'אחד משלנו' ) מרקו כרמל ('פרא אצל' ), אופיר גרייצר ('האופה'); המפיקים אבי לרנר, לטי גרובמן, עופר נעים, אהוד בלייברג, איתי תמיר, שרגא בר, רונית רייכמ; השחקנים: אלון אבוטבול, שירה האס, נועה תשבי, כוכב הקולנוע ההוליוודי ג'ון וייט, אדם הורוביץ והקונכ"ל הפורש, סם גרונדווג.

הפתיחה הזוהרת, שמלות הערב, והאוירה הנינוחה, לא רמזו במאום על המהומה שתתחולל באולם בהמשך. הכל דפק לפי התוכנית, והיה יפה וחגיגי. פניגשטיין סיפר איך הוא מגשים ומעצים את מפעל חייו זו השנה ה-32 סם הקונכ"ל הודה למאיר על תרומתו האדירה לחשיפת הקולנוע הישראלי בזירה הבינלאומית, והמנחה-קומיקאית סונדרה ממוצא שבדי-פורטוריקני שיתפה אותנו באנקטודות משעשעות מהחמות היהודיה שלה.

מפיקת הפסטיבל אור דינור (במרכז) עם חברות הצוות המארגן

עד שעלה לבמה המפיק היהודי האמריקאי המצליח ג'ייסון בלום, לקבל אות הוקרה על תרומתו לקולנוע בגלל שלל סרטי האימה המצליחים שהפיק, וניפק לנו סרט אימה תוצרת עצמית. היות וביום פתיחת הפסטיבל התקיימו גם בחירות ה'מיד טרם' לקונגרס ולסנאט, בלום ניצל את הבמה שניתנה לו ותקף את הנשיא טראפ, שמשתלח בתקשורת, וציין "עברו עלינו שנתיים קשות". בעוד שכל הדוברים הסתפקו בנאום קצר, בלום המשיך והמשיך בדבריו המתריסים נגד טראמפ. אמנם בהוליווד זהו בון טון לתקוף את הנשיא, אבל בלום (שעד עכשיו אני לא מבינה על מה קיבל הוקרה בדיוק? במה סרטי האימה שהפיק תרמו לחוויה היהודית או הישראלית?) לא הבין שהקהל הישראלי הוא לא הטריטוריה שלו, ובעוד הוא ממשיך לדבר אנשים עזבו את האולם, שרקו במחאה וקראו בוז. למראה הקהל הנטוש והאווירה הכעוסה, בלום לא קיצר את דבריו, ובחר לעשות דווקא עם הנאום שלו.

אני לא מתכוונת להיכנס כאן לויכוח פוליטי, רק אציין שבלום לא הבין ש-80% מהישראלים שנכחו באולם אוהבים את טראמפ. גם בגלל העובדה שהכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, וגם בגלל שהוא מטרפד את הדיל הנורא שאובמה רקח עם איראן.

אני מודעת לכך שלטראמפ יש התנהגות בעייתית, שהוא משסה נגד התקשורת ושהעיר את השדים האנטישמיים מרבצם. מצד שני – לדעתי בלום יכל להסתפק במשפט או שניים, ולא לצאת בנאום חוצב להבות ולסרב לעצור גם כשהוא רואה אנשים נוטשים את האולם ושורקים לו בבוז.

מנחת הערב סונדרה, מאיר והמפיקה לטי גרוברמן

הפארסה איימה להימשך עד שיוסי דינה, בעל חנות המשכון בבוורלי הילס, עלה לבמה ודרש מבלום שיירד מהבמה. כאן נכנסו אנשי הביטחון לפעולה ואבי נשר, שעמד לעלות לבימה אחרי בלום, היווה חיץ בין בלום לבין אנשים שהתגודדו בירכתי הבמה ודרשו שירד מהבמה.

בהתחלה מאיר פניגשטיין שלנו מרט את שיער ראשו, אבל אחרי שראה שכל אתרי האינטרנט בארץ ובעולם וגם פוקס ניוז' דיווחו על התקרית, מאיר התחיל לקלוט שגם פרסום מהסוג הזה הוא פרסום ששווה כסף רב.

לסיכום: נראה לי שבשנה הבאה מאיר פניגשטיין יבקש מהאורחים לא לדבר על פוליטיקה ואם כן – אז רק במשפט או שניים ולא לתת לזה להימשך 5-6 דקות.

סרטים מומלצים בפסטיבל: 'סיפור אחר' – בבימוי אבי נשר; 'אין בתולות בקריות' – בבימוי: קרן בן רפאל; שרוכים'- בבימוי ינקול גולדווסר; 'גאולה'- בבימוי יוסי מדמוני; 'האופה' – בבימוי אופיר גרייצר; 'פרא אציל' בבימוי מרקו כרמל; ו'אברהם סוצקובר – בבימוי אורי ברבש.

המשך לקרוא

במה וקולנוע

ילון, מירי וגיטה: דבר השחקנים והבמאית

Published

on

מאת: הלנה שוש מיימון

ילון ברלפיין: גדלתי בקבוץ ניצנים. הוריי היו בשליחות של הנוער הציוני. אז עשינו גיחות לפרו, ולארגנטינה. גם את ירח הדבש הראשון שלי עשיתי בדרום אמריקה. אני חי באל-אי 30 שנה. באתי לבקר את אחי שאז גר כאן, התאהבתי בלוס אנג'לס, התחלתי לעבוד בחשמל והיום אני קבלן חשמל.

מה לך ולתיאטרון?

״לפני עשר שנים הצטרפתי לחוג אימפרוביזציה שמדריכה אורי דינור. חיפשתי חוייה, רציתי לצאת מאזור הנוחות. מאוד אהבתי את זה. אורי עשתה קורס מאוד יפה אבל הוא התקיים לסרוגין. השנה החוג התחדש ושוב השתתפתי בו. ואז יום אחד, הלנה באה לבקר וקטפה אותי משם. מאז אני נממצא בשוונג של חזרות , וגיטה הוציאה ממני את המשחק בבימוי רב התנופה שלה. זה חוויה. זה נהדר. זה לא על הלחם לבדו. אנשים רצים אחרי פרנסה, פרנסה, פרנסה. פה זה לא פרנסה. זה בשביל הכיף. זה מרגש וכיף לי. הייתי רוצה להתעורר בבוקר ולעבוד כשחקן. זה כיף".

 

מירי מנדל דיסקין: מאז שהייתי ילדה צעירה בחיפה, החברים הכי טובים שלי היו הספרים. הייתי בת יחידה, ילדה די מסוגרת, שכל הזמן קראה. בלעתי את 'עולם הקולנוע' וג. עיטור, שדיווח מהוליווד, היה אייקון תרבות בשבילי. חשבתי שהוא הבן אדם הכי בר-מזל בעולם. בגיל 20 נסעתי לבקר את אבי שעבר לגור באל-אי. הרגשתי שאני רוצה לנשום את העולם הגדול והחלטתי שאני רוצה להיות דיילת. באל על. התקבלתי בלי קשרים ופרוטקציה, הלכתי על דעת עצמי. זה היה די בלתי אפשרי באותם ימים להתקבל לעבודה כדיילת. זה נחשב לעבודה מאוד מיוחסת, שרק מי שקרוב לצלחת זכה בה..

״אחרי פרק 'אל על' ניהלתי גלריה בניו-יורק, פגשתי את מי שהיה בעלי ואבי בנותי, הוא היה רופא, ועברתי בעקבותיו לאל.-איי. בהמשך התגרשתי, התחתנתי עם ד״ר אהוד דיסקין והקמתי מכון יופי מצליח ברחוב פיירפקס שסגרתי לאחרונה.

״היום אני עוסקת בנדל״ן וגם מקריינת את הספרים של אהוד בעלי, שהספר האחרון שלו ״זאב בודד בירושלים״ הוא רב מכר בארץ ובאמאזון.

״תמיד היתה לי חולשה לאמנות על כל ההיבטים שלה, עד שהלכתי להופעה של ננסי ברנדייס בבוורלי הילס, ואז הלנה שאלה אותי אם בא לי לשחק את ציפורה, הצלע השלישית. בהצגה ושלחה לי את המחזה לקריאה. קראתי ונדלקתי".

מה גילית על עולם המשחק?

״שזאת עבודה מאוד תובענית. יש לי היום כבוד למקצוע שלא היה לי פעם. אני נהנית מהיצירה, רואה איך הדברים קורמים עור וגידים. בהתחלה קראתי את המחזה בשטחיות, בצורה לקונית, ועכשיו אני רואה את שלבי היצירה. זה מעניין לראות איך ממלים כתובות על דף, זה נהפך לפיסת חיים. ככל שהחזרות מתקדמות אני מתאהבת במחזה יותר ויותר.

זו הצגה נהדרת. כל אחד יכול למצוא שם משפט שמדבר אליו".

גיטה זלצר: הגיבורה האמיתית של הפרוייקט הזה היא בימאית ההצגה, גיטה זלצר. אשה נמרצת ותוססת, שהוציאה משחק משובח משחקנים לא מקצועיים.

גיטה, מה זה תיאטרון קהילתי בעינייך?

דרך ההצגות אנחנו יוצרים קשר עם הקהילה הישראלית. תיאטרון לכשעצמו מאוד חשוב לקהילה, לחברה. אנחנו הולכים אחורה לאדם הקדמון. תיאטרון התפתח מטקסים שבטיים. בשנות ה-60 ריצ'רד שכנר, איש תיאטרון ענק ויהודי, נסע לגיניאה החדשה וחקר את האלמנטים התיאטרונים בשבטים. והוא ראה שכל הטקסים האלה, שיושבים סביב המדורה ומספרים ספורים, יוצרים ספורים משותפים לכל הקהילה והווי משותף. וסיפורים משותפים עוזרים לגבש את הקהילה. זה גם אסוציאציות משותפות. החוייות המשותפות יוצרות תחושת שייכות וככה נוצרת תרבות.

״למדתי תיאטרון, עשיתי מאסטר בתיאטרון קהילתי. עבודת המאסטר שלי היתה CASE STUDY ברמת עמידר וזו היתה הוכחה נחרצת שהתיאטרון עוזר לבנות מנהיגות בקהילה, זה משחרר אנשים ונותן להם להתבטא. בהצגות הקודמות שהעלינו כאן לאנשים היה נורא כיף שזה שלנו. נכון שישראלים נוסעים לארץ ורואים הצגות. לא האמנתי איך אני מוכיחה לעצמי את התיאוריה. אנשים אמרו: 'אמנם ראיתי את זה בארץ אבל אני באה עוד פעם לראות את ההצגה. לא באים לתיאטרון רק לראות את העלילה, אלא גם איך זה עשוי ומי נוטל בה חלק".

עם היד על הלב: כשאת עובדת כאן על מחזה ישראלי לא בא לך לעשות את זה בארץ?

״נורא בא לי. האמת? עשר שנים הסתובבתי כאן ובכיתי. כל כך ריחמתי על עצמי. שאלתי את עצמי: 'מה אני עושה פה?' הגענו לכאן לפני 27 שנים מאילוצים כלכליים. אני לא עזבתי עבודה בארץ. עזבתי קריירה. לימדתי באוניברסיטה, ובתיכון 'אלון' ברמת השרון ובסמינר הקבוצים. זה היה נורא. כל כמה חודשים נסעתי לארץ והייתי מקטרת לכל החברים. עד שאמרתי לעצמי: 'די נמאסת! אפשר לחשוב לאן נסעת? לאיזה ג'ונגל או מדבר'… לאט לאט שיכנעתי את עצמי. ואז יום אחד, על ההליכון, אמרתי לעצמי: 'אלה החיים השניים שלך. תפסיקי לבכות'. השלמתי עם זה שאני לא שם וכשהתחלתי לביים כאן הצגות זה עזר, בפרט כשביימתי את 'סיפור משפחתי' של עדנה מאזי"ה. מבחינתי זה סגר מעגל".

המשך לקרוא

תרבות ובידור

"הומור יהודי והומור מאוד ישראלי זה שילוב מנצח"

Published

on

הצגה שמדברת לכולם ועל כולם – כך מגדירה המפיקה/שחקנית הלנה שוש מיימון את "חופשה בפראג", קומדיה רומנטית מאת אפי כהן שעולה בבכורה מקומית בהפקה של קבוצת התיאטרון הישראלי בלוס אנג'ל – שווה בדיקה

מאת: אלעד מסורי // צילומים: יובל בן שמעון

מה קורה כשזוג ישראלי יוצא לחופשה רומנטית באירופה, ואז ללא כל אזהרה מראש אל שולחנם מצטרפת אורחת לא צפויה? ״חופשה בפראג״, היא קומדיה רומנטית, מאת המחזאי אפי כהן, שרצה בארץ בתיאטרון ״צוותא״ ובהפקות נוספות בהצלחה במשך 12 שנים. עכשיו היא עולה בהופעת בכורה כאן אצלנו, עם שחקנים מקומיים.

ההצגה היא חלק מהפרוייקטים של 'קבוצת התאטרון הישראלי', שנתמכת על ידי מת״י (מרכז תרבות ישראלי). ב-17 בנובמבר תעלה הצגת הבכורה של המחזה ב-'סיני טמפל'. הלנה-שוש מיימון, שמפיקה וגם מככבת בגירסה המקומית של ההצגה, מספרת על ההיסטוריה של המחזה והבאתו לעיר המלאכים: ״את ׳חופשה בפראג׳ ראיתי לראשונה לפני כ-15 שנים ב׳צוותא׳, כשהוא השתתף בפסטיבל למחזות קצרים. בפסטיבל הוצגו מחזות של מערכה אחת, באורך 30 דקות, והוא נתן חשיפה למחזאים צעירים, ביניהם גם לאפי כהן, אז מחזאי בראשית דרכו. אפי תפס את המהות של הישראליות דרך הנסיעות הקבוצתיות של ועדי עובדים שנוסעים להמר בפראג או בודפשט.

״את ההצגה בייים הבימאי הרוסי המחונן, סלבה מלצב, ועפרה ויינגרטן שכיכבה בו, גילמה שם את תפקיד חייה: ישראלית בגיל העמידה, שמוצאת את עצמה במשבר נישואים ועם בעל שפוזל החוצה. המחזה זכה בתגובות נלהבות, והוא האפיל על יתר ההצגות שהוצגו בפסטיבל. בעקבות התגובות החמות, תיאטרון 'צוותא' ביקש מאפי כהן, המחזאי, שיכתוב מערכה נוספת, כדי להעלות את המחזה כהצגה מליאה.

״את המערכה השניה ביים פולי מה'גשש החיור', וההצגה רצה בהצלחה און-ואוף במשך 12 שנים, בהרכבים שונים ברחבי הארץ. בהתחלה 'צוותא' הריצו אותה, ואחר כך מפיקם פרטיים. אני ראיתי את ההצגה בכמה גלגולים. פעם שלמה וישינסקי שיחק מול עופרה ויינגרטן, ופעם רמי ברוך – שניהם כוכבי התיאטרון הקאמרי. גם ענת עצמון, רולנדה שגרן, ענת ברזילי ודורין כספי שיחקו בה. הקהל תמיד נפל מצחוק".

מה את יכולה לספר על סיפור העלילה?

״אברם ותרצה, בני זוג מחיפה, נוסעים לטיול קבוצתי בפראג. אברם הוא עובד חברת חשמל, כנוע ושתקן, תרצה היא אשה קולנית, בעלת לשון משוחררת, שצולפת בכל דבר שזז. אל השולחן שלהם בחדר האוכל של המלון, נקלעת צפורה, אלמנה עליזה וקצת תמהונית. מכאן השלושה נסחפים להרפתקה מפתיעה והורסת מצחוק, שבסיומה גם החיים של שלושתם השתנו לתמיד… ההצגה היא בז׳אנר של קומדיה רומנטית, שעוסקת במערכת יחסים משולשת. כולנו מכירים את זה במערכת יחסים: אחרי ההתלהבות הראשונית והחיזור, הזוג שוקע בשגרה, וגם בשיעמום, וזה עושה את הקשר מאוד פגיע. הסיפור בנוי בצורה מצחיקה, אך יש במחזה גם תובנות מאוד חכמות שמוגשות בהומור מושחז".

זה למעשה פרוייקט המשך להצגה הקודמת שלכם, ׳משפחה חמה׳?

״בהצגה הראשונה שלנו, ׳משפחה חמה׳, שיחקו 8 שחקנים, ןההצגה ירדה אחרי 8 הצגות. הרבה אנשים שאלו אותנו אז למה אנחנו לא ממשיכים, והאמת שזה די מסובך לנווט בין 8 שחקנים. אני בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת ת"א וגם עבדתי 5 שנים בתיאטרון של פשנל, הפקתי הצגות ומופעים וגם שיווקתי אותן. הבנתי שכדי שהצגה תרוץ לאורך זמן, היא צריכה להיות זולה וקומפקטית; ׳הצגת מונית׳- שכל השחקנים יכולים להיכנס לטקסי אחד…

״יצרתי קשר עם אפי כהן, שאני מכירה עוד מהתקופה שהייתי כתבת תרבות ב'ידיעות אחרונות', וקניתי ממנו את הזכויות של ההצגה. פניתי לגיטה זלצר, הבמאית הוותיקה והמנוסה שמתגוררת הרבה שנים בלוס אנג'לס.

היא קראה, נדלקה כמוני ונרתמה למשימה. אנחנו נמצאים עכשיו בחודש התשיעי להריון, ובמוצאי שבת, 17 בנובמבר, תתקיים ב'סיני טמפל' הצגת הבכורה החגיגית. ילון ברלפין משחק את אברם, הבעל הכנוע. אני משחקת את תרצה אשתו השתלטנית-צעקנית, ומירי מנדל-דיסקין משחקת את ציפורה, האורחת הבלתי צפוייה. חשוב לדעת: תירגמנו את המחזה לאנגלית, ויהיו בהצגה כיתוביות תרגום, כך שגם ישראלים עם בני זוג אמריקאים יכולים להגיע להינות".

מה מייחד את ההצגה?

יש בה הומור יהודי והומור מאוד ישראלי, וזה שילוב מנצח. אתה יוצא מההצגה עם עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת. מה שיפה בהצגה, שכאמור היא מאוד מצחיקה, אבל יש בה הרבה חוכמת חיים ותובנות על מערכות יחסים. לדעתי, כל צופה, לא משנה אם הוא צעיר או מבוגר, גבר או אשה – יזדהה לפחות עם משפט אחד מתוך המחזה. וזה מה שיפה בה. אתה צופה בהצגה ואתה אומר: גם אצלי זה ככה. גם אני מרגיש ככה'. ההצגה מדברת אל כולם כי היא נוגעת בכולנו.

״הההצגה כל כך הצליחה כי היא מדברת אל כל ישראלי. ההומור ישראלי, הטיפוסים ישראלים, ההווי והדיבור הכל מביא ריח של בית. בפרט כשאתה ישראלי שחי בחו"ל . ההצגה טבולה בחוצפה ישראלית, בשפה ישירה ובוטה לעתים ומצד שני בהומור יהודי משובח שפורט לכולנו על הנימים העמוקים ביותר. אני גם בטוחה שאם מפיקים אמריקאים יראו את זה, הם ירצו לרכוש את הזכויות להצגה הזו, כי היא באמת מדברת לכולם ועל כולם".

השבוע אתם בחזרות אחרונות.

״כן, החזרות הולכות טוב. זה התחיל במיפגשים של פעמיים בשבוע והיום זה כבר חמש פעמים בשבוע. כמובן שיש גם לחץ, צעקות. כל האמוציות יוצאים החוצה. אבל זה חלק מעבודה בתיאטרון. תיאטרון זה סיר לחץ. מעבדה ליחסי אנוש. גיטה עושה עבודה מצויינת; אם היא לא הייתה גרה באל-איי, היא בטוח הייתה מנהלת תיאטרון בארץ. היא רצינית מאוד. מקצוענית אמיתית".

את מוכרת כאן שנים כעיתונאית. איך התחושה לשחק?

״עבורי זו הגשמה חלום. למדתי משחק, יש לי תואר ראשון בתיאטרון, וכל החיים שלי רציתי להיות שחקנית. גם כשהייתי עיתונאית מצליחה ב'ידיעות אחרונות', חלמתי להיות שחקנית. אבל אף פעם לא העזתי. הייתה לי חסימה רגשית. אולי בגלל החינוך הדתי והאב הקפדן שלי. פה בארצות הברית החלטתי להעיז.

״כשהייתי בת 35 ורציתי לשחק, פניתי לכל מיני סוכנות שחקנים תל אביביות שהיו גם חברות שלי. הן אמרו לי שאני מבוגרת. כשהייתי בת 40 – אמרו לי שאני מבוגרת. כשהייתי בת 50 – אמרו לי שאני מבוגרת.. עד שהחלטתי שלא מעניין אותי 'מבוגרת או לא', אני רוצה לעשות תיאטרון. אמריקה זו ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וכאן- ברגע שאתה ממקד את האנרגיות שלך במשהו זה קורה".

ההצגה ״חופשה בפראג״ תועלה בסיני טמפל במוצאי שבת, ב- 17בנובמבר ב- 8בערב וביום ראשון 18בנובמבר ב- 7בערב. מחיר הכרטיס:$50 כולל חנייה וקבלת פנים וכיבוד כשר. לכרטיסים: ענת: 323-351-7021, או במשרדי מת״י818-456-8527 

 

המשך לקרוא

אירועים קרובים

נוב
16
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
נוב 16 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
22:00 Tiesto @ Academy
Tiesto @ Academy
נוב 16 @ 22:00 – 23:00
Tiesto @ Academy
Doors open at 10pm. 21 & over. About this Event Friday, November 16th Insomniac presents Tiesto Dress code strictly enforced. No sandals or flip-flops. No shorts, baggy jeans or tank tops with sleeveless shirts. Tennis[...]
נוב
17
ש
19:00 Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
Taste Buds Hummus & Hashish Night @ Rita House
נוב 17 @ 19:00 – 22:30
Taste Buds  Hummus & Hashish Night @ Rita House
Hummus & Hashish is coming back by popular demand! We're going to focus on our favorite Mediterranean dish & feature Hummus creations by 5 different chefs. Each guest will receive a mini Hummus dish from each chef, and[...]
20:00 מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואל... @ וואלי בית שלום
נוב 17 @ 20:00 – 23:00
מופע מוזיקה ושירה בינלאומי בוואלי בית שלום @ וואלי בית שלום
הזמר הבינלאומי יבגני שפובלוב, המוכר לכולנו בעיקר מאז הופעתו המשותפת והנפלאה דואט" עם שלומית אהרון, מארח את האומנים המפורסמים אלכסנדר גונקו – טנור, אולנה גליטסקה – פסנתר וסוזנה פורטסקי – מצו סופרן, בערב שכולו מוסיקה[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות